נא בני חביבי, זכור ואל תשכח כל זה, זכור תזכור בכל עת את כל החסדים הגדולים והנוראים שעשה השם יתברך עימנו, שקרבנו לאור כזה אשר שמו נקרא עלינו, תודה לאל. ותרגיל עצמך מאוד לילך עם הדרך שדיברתי עימך כבר, להיות בכל פעם מודה על העבר וצועק לעתיד לבוא ותפרש שיחתך לפני השם יתברך בכל יום ויום חוק ולא יעבור, למען השם חטוף ואכול תורה ותפילה והתבודדות ומעשים טובים. ואל תשגיח כלל וכלל בכל מה שעובר עליך, ובזה טוב מאוד מידת השכחה להשכיח מדעתו לגמרי בכל עת כל מה שעבר עד הנה ומה שיהיה אינך יודע כלל. ובפרט בשעת התפילה תהיה בעיניך כחדש ממש וכאילו אין לך רק השעה הזאת לבד ולא תסתכל על העבר ועל העתיד כלל, אפילו בדברים הנוגעים אל הנשמה, מכל שכן וכל שכן בדברי הגוף והממון ואם תרגיל את עצמך בזה אזי אשריך וטוב לך.