כי זה הכלל, שכל מה שהמדרגה נמוכה ביותר שם אלוקותו יתברך בצמצום ובהעלם ובכיסוי יותר. כי באמת השם יתברך בכל מקום, כמו שנאמר ואתה מחיה את כולם, רק כל מה שהמדרגה נמוכה יותר שם אלוקותו נתעלמת ונתכסה יותר, וכל עבודת האדם הוא להעלות ולהוציא מההעלם אל הגילוי אלוקותו ומלכותו יתברך בעולם עד שיתקיים “וידע כל פעול כי אתה פעלתו וכו'”.
אך לזה צריכים יגעה גדולה ועבודות הרבה כדי לגלות ההעלמה, כי זה כל עבודת האדם בזה העולם. ומגודל ועוצם ההעלמה, לא כל אדם זוכה לזה לגלות העלמה, כי אם גדולי הצדיקים החכמים האמיתיים שבחכמתם העמוקה מאוד מאוד הם ממשיכים שכליים נפלאים מאוד, שעל ידם הם מגלים העלמה ומודיעים אלוקותו יתברך בעולם, ומגלים האמת שכל העולם הבל הבלים צל עובר הבל נדף, ונותנים עצות ודרכים ישרות לכל אחד ואחד כפי מדרגתו באופן שיוכל להציל נפשו מטעות העולם שבאה ע”י גודל ההעלמה שבזה העולם, וישתדל כל ימיו על האחרית והסוף שינצל משאול תחתיות ויזכה לחיים נצחיים להכיר אותו יתברך שזה עיקר התכלית.
ואף על פי שהכל יודעים זאת שהעולם הזה הבל וריק, אף על פי כן ההעלמה גדולה כל כך שרצים הכל אחר העולם הזה ואין משגיחין על התכלית, כמו שנאמר “זה דרכם כסל למו ואחריהם בפיהם ירצו סלה” ואפילו אם זוכרים לפעמים ואומרים מה יעשו בסוף, אינם יודעים שום עצה מה לעשות להציל נפשם.
על כן העיקר הוא אמונת חכמים אמתיים, כי רק הם יודעים בחכמתם הגדולה איך לגלות העלמה הזאת וליתן עצות נפלאות לכל אחד לפי ערכו ומדרגתו.
ועל כן כשהתחיל דוד לדבר מגודל הבל העולם במזמור מ”ט התחיל תחילה “פי ידבר חכמות והגות לבי תבונות אטה למשל אזני וכו'” ואחר כך מדבר מגודל שטות העולם והבליו כמו שנאמר שם “הבוטחים על חילם וכו’ ועזבו לאחרים חילם וכו’ זה דרכם כסל למו”. ולכאורה תמוה מה זו חכמה ותבונה שגילה במזמור הזה שצועק שהעולם הבל וריק ולא במותו וכו’. וכי מי לא ידע בכל אלה הלא אפילו אנשים הגסים ועמי הארץ יודעים זאת ואומרים בפיהם שאין אדם לוקח עמו כלום מעושרו לקברו ושהעולם הזה צל עובר, ולמה הקדים במזמור זה דוקא לומר פי ידבר חכמות כאילו הוא מגלה כאן חכמה ותבונה גדולה.
אך באמת אף על פי שהכל יודעים זאת, אף על פי כן היא חכמה ותבונה גדולה לדבר בזה בכל פעם ולצעוק ולגלות ההעלמה זאת. וכמו שמצינו שכל הצדיקים גדולי החכמים האמתיים צועקים זאת הרבה כמו כל ספר קהלת שמלא מזה, וכן דוד המלך ע”ה בכמה מזמורים וכן בשאר ספרי הקודש.
כי הצדיקים האמתיים מדברים מזה בצירופים קדושים כאלה ובחכמה עמוקה כזאת עד שע”י זה מעוררים בני אדם ומגלים בכל פעם ההעלמה הזאת באופן שאף על פי כן יתעוררו בני אדם משנתם וטעותם ויזכרו באמת עוצם שטות העולם וישובו אל השם.
כי זה עיקר החכמה הגדולה מכל החכמות, להסתכל על התכלית האחרון וכמבואר אצלנו שעיקר החכמה כשזוכים להצליח על ידי חכמתו לנצח. ועל כן התחיל במזמור זה “פי ידבר חכמות וכו'” כי באמת זה עיקר החכמה האמיתית, מה שמגלה שטות העולם והבליו, כי הוא מגלה בחכמה כזאת ברוח הקודש כזה עד שיפעל בדבריו להכניס האמת בעולם לגלות עוצם ההעלמה.
וזה שהתחיל “האזינו כל יושבי חלד” ודרשו רז”ל שקרא העולם יושבי חלד, כי כל מה שיש ביבשה יש בים חוץ מן החולדה. והדבר תמוה מאוד וכי בשביל זה יקרא כל בני העולם יושבי חלד על שם החולדה שיש ביניהם. וכן הקשה הכותב בפירושו על העין יעקב גם למה במזמור זה דווקא שמדבר מגודל הבל העולם קוראי יושבי חלד על שם החולדה.
אך עיקר מה שקרא העולם על שם החולדה הוא מחמת גודל ההעלמה שיש בעולם, כי החולדה דרה בעיקרי הבתים ובאה במארב ובהכמנה ובגניבה שזה בחינת כל עניני העולם הזה שהוא מלא הבלים. וכל עניני טעות שטועים העולם בהבלי עולם הזה, הוא מחמת גודל ההעלמה שבעולם, כמו שנאמר “גם את העולם נתן בליבם” ופירש רש”י עולם לשון העלם.
וכמו שאמרו רז”ל “כמה דברים שנעלמו מן העולם, יום המיתה ויום הנחמה ואין אדם יודע מה שבלב חברו ואין אדם יודע במה משתכר וכו'”. ואמרו שיום המיתה נעלם מן העולם בשביל קיום העולם, שאם לא כן אין אדם בונה בית וכו’, ולכאורה קשה הלא דוד בעצמו קורא תגר על הבונים בתים כמו שנאמר “הבונים חרבות למו” וכן בפסוקים רבים.
אבל באמת הכל בשביל הבחירה, כי כל העולם לא נברא כי אם בשביל הבחירה, ועיקר הבחירה הוא ע”י גודל העלמה שיש בעולם, כי אם היו הכל רואים את האמת עין בעין, שהעולם מלא מאלוקותו יתברך כמו שנאמר “מלא כל הארץ כבודו” וכתיב “הלא את השמים והארץ אני מלא” ושהאדם לא בא לזה העולם כי אם לחשוב על תכליתו האחרון ולדבק את עצמו בזה העולם דוקא אליו יתברך, שע”י יזכה למה שיזכה, בוודאי אם היו רואים כל זאת לא הייתה שום בחירה והיו הכל בטלים אליו יתברך ולא היה שייך שום שכר ועונש והיה מתבטל העולם לגמרי.
כי עיקר זה העולם נברא ומתקיים רק בשביל שכר ועונש שהוא ע”י שיש בחירה דוקא, ועיקר הבחירה הוא ע”י העלמה, שע”י שנתעלם האמת כל כך מן העולם ע”י זה יש בחירה ויש שכר ועונש, אבל בוודאי מידה טובה מרובה, ובוודאי יש כח באדם לבחור בטוב ולהסתכל על האמת אם ירצה, אך בזה יש מלחמה גדולה שזה כל עבודת האדם בזה העולם.
ועל כן העיקר הוא אמונת חכמים אמתיים ולהתקרב להם ולתלמידיהם ולכל הנלווים אליהם. כי הצדיקים החכמים האמתיים שלא הניחו עצמם לטעות בהבלי העולם וזכו לנצח המלחמה ולפרוש עצמם מהבלי העולם ותאוותיו לגמרי, הם יודעים היטב היטב כל עניין ההעלמה הזאת שבעולם, ויודעים להמשיך שכל עליון מאוד איך לגלות העלמה הזאת ולגלות האמת בעולם ולהאיר עצות נפלאות בלב כל אחד באופן שיציל נפשו מני שחת שלא ירדוף אחרי הבלי העולם, רק כל השתדלותו תהיה לזכות לאחרית טובה לחיים נצחיים.