וזה בחינת קדושת בית הכנסת, כי עיקר קדושת בית הכנסת נמשך מקדושת ארץ ישראל ששם עיקר עליית התפילה, כמו שנאמר “והתפללו אליך דרך ארצם וכו’”

כי עיקר העבודה הוא התחדשות, בחינת “וקווי השם יחליפו כח יעלו אבר כנשרים” שצריכים להתחדש בכל יום ממש בבחינת “אשר אנוכי מצווך היום” בכל יום

כי השם יתברך הוא מרומם ומנושא מכל הרוחניות, ועיקר בריאת העולם היה “בגין דישתמודעין ליה” כדי שיכירו אותו ויזכו לדעת השלם, היינו לדעת אותו יתברך,

כל נפש מישראל היא התגלות ודעת חדשים להכיר את מי שאמר והיה העולם, כי זה כלל שאין הקב”ה עושה שתי פעמים דבר אחד, כמו שאמר

והנה המעשה הנורא של הבן מלך שנחלף בבן השפחה, שאמר רבינו ז”ל אחר שסיפר מעשה זה שהוא כולו פלא ואין להאריך כאן בשבח גדולת המעשיות

השם יתברך ברא את כל הבריאה בשביל הניצחון דקדושה, כי זה ידוע שהכל נברא בשביל האדם ועיקר מעלת האדם על הכל, אפילו על המלאכים, היא

עיקר האדם נברא בשביל להכיר שמו יתברך, שבשביל זה נבראה כל הבריאה כולה מראש ועד סוף למען ספר שמו בכל הארץ, וכמו שאמרו רז”ל “כל

כי כל העבודה של האדם בזה העולם מכונה בשם שליחות, ועיקר הבריאה היתה רק בשביל הבחירה, כי רק בשביל זה ברא השם יתברך את כל

כי קודם החטא הושיב השם יתברך את אדם וחוה בגן עדן לעבדה ולשמרה, שיזכה שם להתענג על השם לחזות בנועם השם ולהיכלל באור א”ס ברצוא

וכל זה הוא בחינת היד כמבואר במעשה מבעל תפילה, שהיה אצל המלך יד שהייתה מפת כל העולמות והיה כתוב שם כל הדרכים וכל הנתיבות ממקום

וזה “כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך” ודרשו רז”ל, לעולם שכולו ארוך. כי רז”ל אמרו טוב לאדם שלא נברא משנברא ואם כן קשה,

וזה עניין החילוק שיש בין אכילה של יום חול לבין אכילה של שבת, כי ביום חול ניזון הכבד תחילה ואילו בשבת הוא כולו קודש ואין

והנה הכלל, שעיקר ההתחלה בעבודת השם והסוף והתכלית של הכל, הוא בחינת הרצון, כי העיקר הוא הרצון. כי הנשמה היא בחינת רצון ושרשה מבחינת הרצון

וזה בחינת פורים, כי המן התגאה מאוד כמו שאמרו רז”ל, ורדף את הצדיק האמת בחינת מרדכי, עד שרצה להשמיד ולאבד ח”ו את כל היהודים, כי

כי התכלית של כל הבריאה כולה ושל כל הדברים שבעולם הוא שעשוע עולם הבא, כי לכל דבר שבעולם יש תכלית וזה התכלית יש לו עוד

וזה המעשה הנורא של הבעל התפילה, שמבואר ומרומז שם עניין שבירת הכלים ותיקונם. כי ע”י שבירת הכלים, משם נמשכים כל התאוות והמידות רעות וכל הטעיות

כי זה הכלל, שכל מה שהמדרגה נמוכה ביותר שם אלוקותו יתברך בצמצום ובהעלם ובכיסוי יותר. כי באמת השם יתברך בכל מקום, כמו שנאמר ואתה מחיה

יורה דעה א – הלכות ריבית ה – סעיף כו וזה שטען דוד המלך, שהתוודה על חטאו בבת שבע “כי פשעי אני אדע וחטאתי נגדי

וזה בחינת קדושת בית הכנסת, כי עיקר קדושת בית הכנסת נמשך מקדושת ארץ ישראל ששם עיקר עליית התפילה, כמו שנאמר “והתפללו אליך דרך ארצם וכו’”

והנה המעשה הנורא של הבן מלך שנחלף בבן השפחה, שאמר רבינו ז”ל אחר שסיפר מעשה זה שהוא כולו פלא ואין להאריך כאן בשבח גדולת המעשיות

כל נפש מישראל היא התגלות ודעת חדשים להכיר את מי שאמר והיה העולם, כי זה כלל שאין הקב”ה עושה שתי פעמים דבר אחד, כמו שאמר

כי השם יתברך הוא מרומם ומנושא מכל הרוחניות, ועיקר בריאת העולם היה “בגין דישתמודעין ליה” כדי שיכירו אותו ויזכו לדעת השלם, היינו לדעת אותו יתברך,

כי עיקר העבודה הוא התחדשות, בחינת “וקווי השם יחליפו כח יעלו אבר כנשרים” שצריכים להתחדש בכל יום ממש בבחינת “אשר אנוכי מצווך היום” בכל יום

השם יתברך ברא את כל הבריאה בשביל הניצחון דקדושה, כי זה ידוע שהכל נברא בשביל האדם ועיקר מעלת האדם על הכל, אפילו על המלאכים, היא

כי קודם החטא הושיב השם יתברך את אדם וחוה בגן עדן לעבדה ולשמרה, שיזכה שם להתענג על השם לחזות בנועם השם ולהיכלל באור א”ס ברצוא

כי כל העבודה של האדם בזה העולם מכונה בשם שליחות, ועיקר הבריאה היתה רק בשביל הבחירה, כי רק בשביל זה ברא השם יתברך את כל

עיקר האדם נברא בשביל להכיר שמו יתברך, שבשביל זה נבראה כל הבריאה כולה מראש ועד סוף למען ספר שמו בכל הארץ, וכמו שאמרו רז”ל “כל

יורה דעה א – הלכות ריבית ה- סעיף ל וזה “וידבר אלוקים אל משה ויאמר אליו, אני השם וארא אל אברהם וכו’ באל שדי, ושמי

חושן ומשפט א- הלכות גביית חוב ה- סעיף יח וזה בחינת “משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים ונביאים מסרוה לאנשי כנסת

חושן ומשפט ב- הלכות מתנה ה- סעיף א כי השם יתברך מנהיג עולמו בצדקה ובמשפט, כמו שנאמר “אוהב צדקה ומשפט” וכתיב “משפט וצדקה ביעקב אתה

יורה דעה א- הלכות הכשר כלים ד- סעיף כד וזה מה שמבואר בדברי האגדה, שבשעת מתן תורה בא השטן לפני הקב”ה ואמר לו היכן התורה?

יורה דעה ב- הלכות נדרים ד- סעיף טו כי עיקר היצר הרע נמשך מהשתלשלות קטרוג המלאכים, שקטרגו על בריאת האדם ואמרו להשם יתברך “עתיד למחטי

חושן ומשפט א- הלכות שלוחין ד- סעיף ה איש הישראלי נברא שיהיה לו ממשלה על המלאכים וזה התכלית והסוף של ישראל, כי באמת השם יתברך