יורה דעה א – הלכות ריבית ה – סעיף כו וזה שטען דוד המלך, שהתוודה על חטאו בבת שבע "כי פשעי אני אדע וחטאתי נגדי

וזה בחינת קדושת בית הכנסת, כי עיקר קדושת בית הכנסת נמשך מקדושת ארץ ישראל ששם עיקר עליית התפילה, כמו שנאמר "והתפללו אליך דרך ארצם וכו'"

והנה המעשה הנורא של הבן מלך שנחלף בבן השפחה, שאמר רבינו ז"ל אחר שסיפר מעשה זה שהוא כולו פלא ואין להאריך כאן בשבח גדולת המעשיות

כל נפש מישראל היא התגלות ודעת חדשים להכיר את מי שאמר והיה העולם, כי זה כלל שאין הקב"ה עושה שתי פעמים דבר אחד, כמו שאמר

כי השם יתברך הוא מרומם ומנושא מכל הרוחניות, ועיקר בריאת העולם היה "בגין דישתמודעין ליה" כדי שיכירו אותו ויזכו לדעת השלם, היינו לדעת אותו יתברך,

כי עיקר העבודה הוא התחדשות, בחינת "וקווי השם יחליפו כח יעלו אבר כנשרים" שצריכים להתחדש בכל יום ממש בבחינת "אשר אנוכי מצווך היום" בכל יום

השם יתברך ברא את כל הבריאה בשביל הניצחון דקדושה, כי זה ידוע שהכל נברא בשביל האדם ועיקר מעלת האדם על הכל, אפילו על המלאכים, היא

כי קודם החטא הושיב השם יתברך את אדם וחוה בגן עדן לעבדה ולשמרה, שיזכה שם להתענג על השם לחזות בנועם השם ולהיכלל באור א"ס ברצוא

כי כל העבודה של האדם בזה העולם מכונה בשם שליחות, ועיקר הבריאה היתה רק בשביל הבחירה, כי רק בשביל זה ברא השם יתברך את כל

עיקר האדם נברא בשביל להכיר שמו יתברך, שבשביל זה נבראה כל הבריאה כולה מראש ועד סוף למען ספר שמו בכל הארץ, וכמו שאמרו רז"ל "כל