ספר שיח שרפי קודש ה לקריאה הורדה ועריכה בקובץ וורד / pdf ספרי ברסלב

סֵפֶר “לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת”, מוֹסָד מוּסָד עַל הִתְגַּלּוּת נִפְלְאוֹת חִדּוּשֵׁי תּוֹרָתוֹ שֶׁל אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ רַבֵּנוּ נַחְמָן אוֹר הָאוֹרוֹת, זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה, עֲלֵיהֶם יִסַּדְתִּי אִמְרוֹתַי עַל פִּי פְּקֻדָּתוֹ זַ”ל לְבָאֵר וּלְחַדֵּשׁ בְּכָל הֲלָכָה וַהֲלָכָה מִכָּל אַרְבָּעָה חֶלְקֵי הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, לִמְצֹא סְמָךְ וְעִנְיָן וְטַעַם בְּכָל הֲלָכָה וַהֲלָכָה בְּדֶרֶךְ חָכְמַת הָאֱמֶת, בְּדֶרֶךְ חָכְמָה וּמוּסָר הַשְׂכֵּל וְעֵצוֹת נִפְלָאוֹת וְנוֹרָאוֹת וְהִתְחַזְּקוּת עָצוּם וְנִשְׂגָּב עַד אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית, שֶׁיִּתְחַזֵּק כָּל אָדָם לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל דַּרְגָּא וְדַרְגָּא בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה, וְכֻלָּם מְיֻסָּדִים עַל אַדְנֵי פָּז עַל פִּי הַהַקְדָּמוֹת שֶׁקִּבַּלְתִּי מִמֶּנּוּ זַ”ל מִפִּיו וּמִפִּי כְּתָבָיו הַקְּדוֹשִׁים. (שַׁעַר סִפְרֵי לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת).

ה – ב

צֻוֵּיתִי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ לַחֲשֹׁב וּלְעַיֵּן בְּכָל הִלְכְתָא וְהִלְכְתָא עַד שֶׁיָּאִיר ה’ עֵינַי לְחַדֵּשׁ בָּהֶם אֵיזֶה חִדּוּשׁ, וְכָל מַה שֶּׁזִּכַּנִי ה’ יִתְבָּרַךְ לְחַדֵּשׁ בָּהֶם הַכֹּל מְיֻסָּד עַל פִּי הַהַקְדָּמוֹת וְהַיְסוֹדוֹת שֶׁקִּבַּלְתִּי מֵרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה. (הַקְדָּמַת סִפְרֵי לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת).

ה – ג

עִקַּר הָעֵצָה הַגְּדוֹלָה הָאֲמִתִּית לְכָל הַצָּרוֹת חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁעוֹבְרִין עַל יִשְׂרָאֵל בִּכְלָלִיּוּת, אוֹ מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל כָּל אָדָם בִּפְרָטִיּוּת רַחֲמָנָא לִצְלַן, שֶׁאֵין שׁוּם עֵצָה נְכוֹנָה לִבְרֹחַ מֵהֶם כִּי אִם עַל-יְדֵי הַבִּטּוּל אֶל הַתַּכְלִית, דְּהַיְנוּ לִסְתֹּם עֵינוֹ בְּחָזְקָה וְלַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כְּיָשֵׁן וּלְבַטֵּל עַצְמוֹ בְּתַכְלִית הַבִּטּוּל כְּאִלּוּ אֵין בּוֹ שׁוּם הַרְגָּשָׁה כְּלָל, רַק לְדַבֵּק וּלְבַטֵּל מַחֲשַׁבְתּוֹ אֶל אוֹר הָאֵין סוֹף יִתְבָּרַךְ, וְזֶה יָכוֹל כָּל אָדָם לַעֲשׂוֹת, כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ, כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִזְכּוֹת לְבִטּוּל בִּשְׁלֵמוּת כְּמוֹ גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים הַשְּׁלֵמִים, אַף-עַל-פִּי-כֵן יָכוֹל כָּל אָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ אֵיזֶה שָׁעָה אִם יִרְצֶה בֶּאֱמֶת. (שָׁם נְטִילַת יָדַיִם שַׁחֲרִית ד, ד).

ה – ד

עַל הַמְבֹאָר בְּתוֹרָה ד’ חֵלֶק ב’ בְּעִנְיַן “רָשָׁע יָרֵא” אֲמָרָהּ רַבֵּנוּ בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: “אַזוֹי וִוי אַ פְרוּמֶער רָשָׁע”. (שָׁם בִּרְכַּת הַשַּׁחַר ה).

ה – ה

שָׁמַעְתִּי מִפִּי אַדְמוֹ”ר זַ”ל וְנִדְפַּס מִזֶּה בַּלִּקּוּטִים שֶׁאֵצֶל הַמַּעֲשִׂיּוֹת (בְּשִׂיחוֹת הָרַ”ן סִימָן א) שֶׁאָמַר שֶׁגְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שֶׁמֵּאִיר לָאָדָם הַשָּׁלֵם בְּלִבּוֹ אִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר לַחֲבֵרוֹ, וְעַל-כֵּן אָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם: כִּי אֲנִי יָדַעְתִּי כִּי גָּדוֹל ה’ וְכוּ’. ‘אֲנִי יָדַעְתִּי’ דַּיְקָא “אִיךְ וֵוייס” וְדָחַק מְאֹד תֵּבַת ‘אִיךְ’, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר לַחֲבֵרוֹ כְּלָל, וַאֲפִלּוּ הָאָדָם לְעַצְמוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לְסַפֵּר מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ, דְּהַיְנוּ הַהִתְנוֹצְצוּת וְהַהֶאָרָה שֶׁמֵּאִיר בְּדַעְתּוֹ בְּאֵיזֶה יוֹם, אִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר לְעַצְמוֹ מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ וְכוּ’. (שָׁם הִלְכוֹת קְרִיאַת שְׁמַע הֲלָכָה ה, א).

ה – ו

לְאֶחָד שֶׁנָּפַל בְּדַעְתּוֹ מְאֹד עָנָה רַבֵּנוּ זַ”ל וְאָמַר לוֹ: אִם אַתָּה מַאֲמִין שֶׁיְּכוֹלִין לְקַלְקֵל תַּאֲמִין שֶׁיְּכוֹלִין לְתַקֵּן. (שָׁם הִלְכוֹת מַשָּׂא וּמַתָּן ד, יז).

ה – ז

שָׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ זַ”ל שֶׁמִּי שֶׁבָּקִי הֵיטֵב בְּדִבְרֵי תּוֹרָה יָכוֹל לִמְצֹא בְּכָל הַשִּׂיחוֹת דִּבְרֵי תּוֹרָה. (לִקּוּטֵי-הֲלָכוֹת נְטִילַת יָדַיִם ו, נו).

ה – ח

דִּבְרֵי רַבֵּנוּ זַ”ל כָּל דְּבָרָיו כְּגַחֲלֵי אֵשׁ יוֹרְדִים עַד עִמְקֵי תְּהוֹם לְהַעֲלוֹת נְפָשׁוֹת מִבְּאֵר שַׁחַת וְעוֹלִים לְמַעְלָה מִשְּׁמֵי הַשָּׁמַיִם, מִי יַעֲרֹךְ שִׁבְחָם, מִי יְסַפֵּר נוֹרְאוֹת גְּדֻלָּתָם אֵין דֻּגְמָתָם. (לִקּוּטֵי-הֲלָכוֹת הִלְכוֹת בִּרְכַּת הָרֵיחַ, ד).

ה – ט

….מִתְּחִלָּה הָיוּ כָּל הַהַתְחָלוֹת מִפֶּסַח שֶׁהוּא יְצִיאַת מִצְרַיִם וְעַכְשָׁו וְכוּ’ (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן ח”ב סִימָן עד). וּפָסַק בְּאֶמְצַע וְלֹא סִיֵּם דְּבָרָיו, וּמִתּוֹךְ דְּבָרָיו הֵבַנְתִּי שֶׁעַכְשָׁו הַהַתְחָלָה מִפּוּרִים, שֶׁהוּא מְחִיַּת עֲמָלֵק – עִקַּר הַגְּאֻלָּה שֶׁל מָשִׁיחַ. (לִקּוּטֵי-הֲלָכוֹת הִלְכוֹת בִּרְכַּת הָרֵיחַ ד, כה). (נכפל לעיל ח”א, סעיף כ”ז).

ה – י

יִקְבַּע בְּלִבּוֹ שֶׁאֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה אַף-עַל-פִּי-כֵן אֲנִי חָזָק שֶׁלֹּא אֶהְיֶה נָסוֹג אָחוֹר לְגַמְרֵי מֵה’ יִתְבָּרַךְ, וְלֹא אֲיָאֵשׁ אֶת עַצְמִי לְעוֹלָם וְלֹא אֶהְיֶה חַס וְשָׁלוֹם רַחֲמָנָא לִצְלַן, כְּמוֹ שֶׁשָּׁמַעְנוּ מִצַּדִּיקִים. (שָׁם הִלְכוֹת רֹאשׁ חֹדֶשׁ ז, נב).

ה – יא

רֹב הַדְּבָרִים הַנִּדְפָּסִים בְּסֵפֶר “שִׁבְחֵי הַבַּעַל שֵׁם טוֹב” זצוק”ל רֻבָּם כְּכֻלָּם מְסַפְּרִים כָּל הָעוֹלָם מִכְּבָר וְהַמּוֹפְתִים הַנּוֹרָאִים שֶׁל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זצוק”ל, מְפֻרְסָמִים בְּכָל הָעוֹלָם, וּבִפְרָט בֵּין יִרְאֵי הַשֵּׁם וְחוֹשְׁבֵי שְׁמוֹ, וּכְבָר סִפֵּר צַדִּיק גָּדוֹל אֶחָד מִגְּדוֹלֵי תַּלְמִידָיו, וְאָמַר בְּפֵרוּשׁ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בָּרַבִּים בִּשְׁעַת הַדְּרָשָׁה, שֶׁבְּאִם לֹא נִמְצָא שִׁבְחֵי הָאֲרִ”י זַ”ל יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁנִּדְפְּסוּ רָאִינוּ אֲנַחְנוּ מֵרַבֵּנוּ (הַבַּעַל שֵׁם טוֹב) יוֹתֵר מִזֶּה, כַּמְפֻרְסָם זֶה הַסִּפּוּר. (שָׁם הִלְכוֹת פֶּסַח הֲלָכָה ז,ג).

ה – יב

“קֶדֶם” מְרַמֵּז שֶׁאֵלּוּ הַנְּפָשׁוֹת אֵינָם מֵהַדּוֹרוֹת הַלָּלוּ כְּלָל, רַק מִבְּחִינַת שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת, כַּאֲשֶׁר הֵבַנְתִּי מִשִּׂיחָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה. (שָׁם).

ה – יג

אֲפִלּוּ כְּשֶׁהַצַּדִּיק מַשִּׂיג אֵיזֶה הַשָּׂגָה גָּבֹהַּ וְנִסְתֶּרֶת מְאֹד, אֵינָהּ נֶחֱשֶׁבֶת אֶצְלוֹ, כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין עַל יָדָהּ אֵיךְ לְהָבִיא אֶת בְּנֵי אָדָם לִידֵי מַעֲשִׂים טוֹבִים וְעַל-יְדֵי זֶה לְהַחֲזִירָם בִּתְשׁוּבָה וּלְחַזְּקָם וְכוּ’, כַּאֲשֶׁר הֵבַנּוּ כָּל זֶה מִמֶּנּוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. (שָׁם הֲלָכָה ה).

ה – יד

תּוֹרָה קס”ט שֶׁבְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן חֵלֶק א’ הוּא מִכְּתַב יַד הַחֲבֵרִים (שָׁם הִלְכוֹת גְּבִיַּת מִלְוֶה ג, י).

ה – טו

כָּל הַדְּבָרִים שֶׁל הָא”ב הֶחָדָשׁ (הוּא סֵפֶר הַמִּדּוֹת) גָּבְהוּ וְנֶעְלְמוּ מְאֹד מְאֹד מֵעֵין כָּל חַי, וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים סְתוּמִים וַחֲתוּמִים מְאֹד עַד עֵת קֵץ. (שָׁם הִלְכוֹת הַלְוָאָה ג).

ה – טז

הַשִּׂיחָה הַקְּדוֹשָׁה הַנִּדְפֶּסֶת בְּשִׂיחוֹת הָרַ”ן סִימָן נא הַמַּתְחִיל “עוֹלָם הַזֶּה אֵינָהּ כְּלוּם”, שֶׁמְּבֹאָר שָׁם עֹצֶם מַעֲלַת הָרָצוֹן אֶל הַקְּדֻשָּׁה, אֲמָרָהּ רַבֵּנוּ זַ”ל בְּאוֹתָהּ עֵת שֶׁגִּלָּה הַתּוֹרָה “וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים – אֶת הָעֹרְבִים צִוִּיתִי לְכַלְכֶּלְךָ” (ליקו”מ ח”ב סִימָן ד’) שֶׁמְּבֹאָר שָׁם עִנְיַן הָרָצוֹן. (שָׁם הִלְכוֹת עָרֵב ג, א; וכ”ה בהלכות פדיון בכור ד, ד עיי”ש).

ה – יז

אָמַר רַבֵּנוּ זַ”ל, עַל-יְדֵי שֶׁהָאָדָם נִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת שֶׁהִתְגַּבְּרוּ עָלָיו וּשְׁבָרָם, עַל-יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה כְּלִי אַחַר כָּךְ לְקַבֵּל לְתוֹכוֹ הַקְּדֻשָּׁה. (שָׁם הִלְכוֹת נִזְקֵי שְׁכֵנִים ג, ח, וּרְאֵה בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן סוֹף סִימָן קפה). (נכפל לעיל ח”א, סעיף צ”ד).

ה – יח

דִּבֵּר פַּעַם רַבֵּנוּ עִם אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ וְגִלָּה לָהֶם סוֹדוֹת נוֹרָאִים וְהִזְהִירָם לְבַל יְגַלּוּ לְזָר, וְסִיֵּם וְאָמַר: אִם תְּסַפְּרוּ, אַף-עַל-פִּי-כֵן אֶהְיֶה אוֹהֵב אֶתְכֶם, אַךְ הָאַהֲבָה תִּהְיֶה כְּמוֹ שֶׁחַייקְל בְּשִׂמְחָה, שֶׁבֶּאֱמֶת אֵינוֹ שִׂמְחָה כְּלָל, וְגַם אָמַר שֶׁכָּל הַשּׁוֹמְעִים עֲרֵבִים זֶה לָזֶה וְעָמַד שָׁם אִישׁ אֶחָד שֶׁהָיוּ יְרֵאִים מִמֶּנּוּ שֶׁלֹּא יְסַפֵּר לְזָר, מֵחֲמַת שֶׁהָיָה אִישׁ מְפַטְפֵּט בִּדְבָרִים, אַךְ לֹא אָמְרוּ לוֹ כְּלוּם, מֵחֲמַת שֶׁהָיוּ יְרֵאִים מֵרַבֵּנוּ זַ”ל, אַךְ בְּמַחֲשַׁבְתָּם חָשְׁבוּ זֹאת. עָנָה רַבֵּנוּ זַ”ל וְאָמַר: “בַּעֲדוֹ אֲנִי עָרֵב”, וְאַחַר כָּךְ הִתְחִילוּ לַחֲקֹר אֵצֶל הָאִישׁ הַנַּ”ל אִם יוֹדֵעַ מִזֹּאת הַמַּעֲשֶׂה וְלֹא יָדַע כְּלָל מִזֶּה הַסִּפּוּר הַנַּ”ל, וְהֵבִינוּ שֶׁזֶּה שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ”ל: “בַּעֲדוֹ אֲנִי עָרֵב”, כִּי לֹא יָדַע כְּלָל מִכָּל הַסִּפּוּר הַזֶּה. (הַשְׁמָטוֹת).

ה – יט

…עַל-יְדֵי שֶׁזּוֹכִים לְעֹנֶג דִּקְדֻשָּׁה זָכוּ לַעֲשִׁירוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ”ל שֶׁרָאשֵׁי תֵּבוֹת שֶׁל עוֹשֶׁר הוּא וְ’הִתְעַנְּגוּ עַ’ל רֹ’ב שָׁ’לוֹם. (לִקּוּטֵי אֶבֶן בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר הֲלָכָה ב).

ה – כ

לְעִנְיַן הַשִּׂיחָה הַמּוּבֵאת בְּחַיֵּי מוֹהֲרַ”ן סִימָן שפט וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: הַקֶּשֶׁר וְהַחִבּוּר שֶׁל הַתּוֹרוֹת שֶׁלּוֹ הוּא כְּעֵין בִּנְיָן וַאֲרִיגָה מַמָּשׁ שֶׁבִּתְחִלָּה הוּא מְקַשֵּׁר וּמְחַבֵּר אֵלּוּ שְׁנֵי דְּבָרִים יַחַד וְאַחַר כָּךְ קוֹשֵׁר וּמְחַבֵּר דָּבָר שְׁלִישִׁי לְהַשֵּׁנִי בְּכַמָּה קְשָׁרִים חֲזָקִים וְכֵן מִשְּׁלִישִׁי לְהָרְבִיעִי וְכֵן לְהַלָּן וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. כָּתַב בְּהַקְדָּמַת סֵפֶר פַּרְפְּרָאוֹת לַחָכְמָה וְזַ”ל: כִּמְדֻמֶּה לִי שֶׁהַשִּׂיחָה הַזֹּאת נֶאֶמְרָה לְעִנְיַן קֶשֶׁר הָעִנְיָנִים שֶׁבַּמַּאֲמָר ‘תִּקְעוּ-תּוֹכֵחָה’ הַנַּ”ל שֶׁנֶּאֱמַר בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה תקע”א וְתַשְׁלוּם פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק תִּקְעוּ וְכוּ’ לֹא נִגְמַר עַד לְמָחֳרָת יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁאָז הָיָה הַשִּׂיחָה הַנַּ”ל, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. (פַּרְפְּרָאוֹת לַחָכְמָה סִימָן ב).

…וְזֶה בְּחִינַת ‘וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת’ הַיְנוּ הַפִּדְיוֹן הַגָּדוֹל שֶׁכּוֹלֵל כָּל הַפִּדְיוֹנוֹת שֶׁל כָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי דִּינִים, (כַּמְבֹאָר בְּסִימָן רטו). וְכָךְ שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּעַל פֶּה. (שם סימן רטו, אות ב’).

ה – כא

רָאִיתִי נֻסַּח כְּתִיבַת יָד אֲשֶׁר הֻעְתַּק מִכְּתִיבַת יַד רַבֵּנוּ זַ”ל הַמַּאֲמָר הַזֶּה, הַיְנוּ הַמַּאֲמָר שֶׁבְּסִימָן יג. וְשָׁם יֵשׁ כַּמָּה עִנְיָנִים שֶׁנִּכְתְּבוּ בְּשִׁנּוּי קְצָת מִמַּה שֶּׁמְּבֹאָר בְּכָאן בְּנֻסָּח שֶׁנִּדְפַּס כִּי גַּם נֻסָּח זֶה הוּא לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זַ”ל בְּעַצְמוֹ, כַּמְבֹאָר סוֹף סִימָן יד (וְנִרְאֶה שֶׁבְּכַוָּנָה שִׁנָּה רַבֵּנוּ זַ”ל הַנֻּסָּח אַחַר כָּךְ בְּעֵת שֶׁנָּתַן לְהַעְתִּיקוֹ שֶׁהוּא הַנֻּסָּח שֶׁנִּדְפַּס). (שָׁם סימן יג).

ה – כב

מַאֲמַר ‘אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא’ (ליקו”מ סִימָן נא). נֶאֱמַר בְּלֵיל רִאשׁוֹן שֶׁל שָׁבוּעוֹת תקס”ג וְחָזַר וְנִשְׁנָה אַחַר שָׁבוּעוֹת לִפְנֵי הָרַב רַבִּי נָתָן זַ”ל, וְהוּא יוֹשֵׁב וְכוֹתֵב עַל הַסֵּפֶר בִּדְיוֹ, וְאֵלּוּ הַתֵּבוֹת “כִּי קֹדֶם הַבְּרִיאָה” וְכוּ’ נֶאֶמְרוּ בִּמְתִינוּת גָּדוֹל וּבְדִיּוּק כָּל תֵּבָה מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר עַל הַכְּתָב. (שָׁם סימן נא).

ה – כג

אָמַר רַבֵּנוּ, הַפְּגָם הַגָּדוֹל שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל-יְדֵי הַמַּנְהִיגִים שֶׁאֵינָם רְאוּיִים לִסְמִיכָה, וְהִתְנַבֵּא בְּרוּחַ קָדְשׁוֹ כָּל מַה שֶּׁיָּבֹא עַל יִשְׂרָאֵל עַל-יְדֵי זֶה חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁיִּהְיוּ גּוֹזְרִין שֶׁלֹּא יִהְיֶה תֹּקֶף לְשׁוּם כְּתַב יִשְׂרָאֵל רַק לַכְּתָבִים שֶׁלָּהֶם וְיִשְׂרָאֵל יִהְיוּ מֻכְרָחִים לִלְמֹד הַכְּתָב שֶׁלָּהֶם וְכוּ’, וְגַם עַל-יְדֵי זֶה גּוֹזְרִין גְּזֵרַת גֵּרוּשׁ שֶׁהוּא הַגְּזֵרָה שֶׁל הַסְּטֶעפִיס וְכוּ’ שֶׁכָּל אֵלּוּ הַגְּזֵרוֹת יָצְאוּ שָׁנִים הַרְבֵּה אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ זַ”ל וְנִתְקַיְּמוּ בְּיָמֵינוּ, בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים. (שָׁם סִימָן סא).

ה – כד

קֹדֶם רֹאשׁ-הַשָּׁנָה שְׁנַת תקס”ח דִּבֵּר עִם הָרַב רַבִּי נָתָן זַצַ”ל וְגִלָּה לְפָנָיו הָעִנְיָן הַמְבֹאָר בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן פו שֶׁעַל-יְדֵי קַטְנוּת אֱמוּנָה צְרִיכִים לְתַעֲנִיּוֹת וְלַעֲבוֹדוֹת קָשׁוֹת, וְהָרַב רַבִּי נָתָן זַצַ”ל עָמַד מִשְׁתּוֹמֵם וּמַחְשְׁבוֹתָיו תְּמֵהִים, כִּי הוּא יָדַע בְּנַפְשׁוֹ כִּי הוּא חָזָק בֶּאֱמוּנָה וְכוּ’. וְהֵשִׁיב לוֹ רַבֵּנוּ זַ”ל עַל מַחְשְׁבוֹתָיו וְעָנָה וְאָמַר לוֹ: וְאִם יֵשׁ לְךָ אֱמוּנָה וְכוּ’ אֵין לְךָ אֱמוּנָה בְּעַצְמְךָ וְכוּ’, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. (שָׁם סִימָן סא).

ה – כה

כָּל הַכֹּחַ הַזֶּה שֶׁל יְדֵי הַכְּתִיבָה שֶׁל מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל הַכֹּל הוּא בְּכֹחַ הַהֶאָרָה הַגְּדוֹלָה שֶׁל הָרוּחַ הַחָכְמָה שֶׁהֵאִיר עָלָיו רַבֵּנוּ זַ”ל עַל-יְדֵי בְּחִינַת יְדֵי הַסְּמִיכָה שֶׁזֶּה בְּחִינַת כִּי סָמַךְ מֹשֶׁה אֶת יָדָיו עָלָיו (וְכַאֲשֶׁר אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זַ”ל בְּפֵרוּשׁ כְּפִי שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר), עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. (שָׁם).

ה – כו

נִרְאֶה לַעֲנִיּוּת-דַּעְתִּי שֶׁמַּאֲמַר ‘חֲדִי רַבִּי שִׁמְעוֹן’ (ליקו”מ סִימָן ס”א). הָיָה אֵצֶל רַבֵּנוּ זַ”ל צַוָּאָה לְאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ הַמְקֹרָבִים אֵלָיו זַ”ל אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה הַהִתְנַהֲגוּת אַחַר פְּטִירָתוֹ זַ”ל בְּעִנְיַן הַהִתְקָרְבוּת אֵלָיו זַ”ל וְרָמַז לָהֶם שֶׁהָעִקָּר הוּא לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים בֶּאֱמֶת וְלִבְלִי לָסוּר מִדִּבְרֵיהֶם יָמִין וּשְׂמֹאל וְכוּ’. (שָׁם).

ה – כז

רֹ’אשׁ בְּ’נֵי יִ’שְׂרָאֵל רָאשֵׁי תֵּבוֹת: רַבִּי וְכוּ’, שָׁמַעְתִּי מֵאָבִי זַ”ל (הוּא רַבִּי אַהֲרֹן הָרַב מִבְּרֶסְלֶב זַצַ”ל) שֶׁלְּדַעְתּוֹ הַפֵּרוּשׁ בָּזֶה כִּי כְּשֶׁזּוֹכִין לְרַבִּי הָגוּן אֲזַי הוּא מֵאִיר עֵינֵי הַמְקֹרָבִין אֵלָיו עַל דֶּרֶךְ הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ. אֲבָל לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, רַבִּי שֶׁאֵינוֹ הָגוּן לֹא דַּי שֶׁאֵינוֹ מֵאִיר עֵינַיִם, אַדְּרַבָּה, הוּא מַחֲשִׁיךְ עֵינֵיהֶם בְּיוֹתֵר שֶׁזֶּה בְּחִינַת רְ’שָׁעִים בַּ’חֹשֶׁךְ יִ’דָּמוּ, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. (שָׁם סִימָן קיא).

ה – כח

חוּשׁ הָרְאִיָּה וְהַשְּׁמִיעָה וְהַטַּעַם (הַמְבֹאָר מִמֶּנּוּ בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן ח”ב סִימָן ה’) נִתְתַּקֵּן עַכְשָׁו עַל-יְדֵי שֶׁמִּסְתַּכְּלִין עַל צִיוּנוֹ הַקָּדוֹשׁ וְעַל כְּלַל הַצִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ הַמִּתְאַסְּפִים וּמִתְקַבְּצִים אֵלָיו לִימֵי רֹאשׁ-הַשָּׁנָה וְהַכֹּל בְּכֹחוֹ וּזְכוּתוֹ הַקָּדוֹשׁ זַ”ל. (שָׁם ח”ב סִימָן ה’).

ה – כט

יָדוּעַ שֶׁכָּל עִסְקוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זַ”ל גַּם בַּחַיִּים חִיּוּתוֹ הָיָה הָעִקָּר לְהַכְנִיס מִדַּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּיִשְׂרָאֵל לְגַדְּלָהּ וּלְהַשְׁלִימָהּ בִּבְחִינַת וּרְעֵה אֱמוּנָה וְכוּ’. (שָׁם ח”ב סִימָן ה’).

ה – ל

בֵּין יוֹם-הַכִּפּוּרִים לְסֻכּוֹת שְׁנַת תק”ע נֶאֱמַר הַמַּאֲמָר שֶׁבְּסִימָן ס”ו (ליקו”מ ח”ב). מֵעִנְיָן שֶׁהַצַּדִּיק מֻכְרָח לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה בְּעַד יִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּם כֵּן שַׁיָּכוּת לְמַאֲמַר ‘בְּרֵאשִׁית’ (שָׁם סִימָן ס”ז), כַּמְבֹאָר לַמְעַיֵּן בִּפְנִים. וְהָרַב רַבִּי נָתָן זַ”ל לֹא הָיָה אָז אֵצֶל רַבֵּנוּ זַ”ל וְאַחַר שִׂמְחַת תּוֹרָה תֵּכֶף בְּאִסְרוּ חַג שֶׁהָיָה אָז בְּיוֹם רְבִיעִי פָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית בָּא הָרַב רַבִּי נָתָן אֵצֶל רַבֵּנוּ זַ”ל, וְשָׁמַע מֵהַחֲבֵרִים הָעִנְיָנִים הַנַּ”ל שֶׁנֶּאֶמְרוּ בֵּין יוֹם הַכִּפּוּרִים לְסֻכּוֹת וּכְתָבָם עַל הַסֵּפֶר וְאַחַר כָּךְ בַּלַּיְלָה הַשַּׁיָּךְ לְיוֹם ה’ הֵבִיא לִפְנֵי רַבֵּנוּ זַ”ל כְּתִיבַת הַמַּאֲמָר שֶׁבְּסִימָן סו הַנַּ”ל וְלָקַח רַבֵּנוּ הַכְּתָב וְעִיֵּן בּוֹ אָז הֵיטֵב וְהָיָה נִכָּר שֶׁהָיָה טָרוּד בְּצַעַר גָּדוֹל וְעֵינָיו הָיוּ מְלֵאִים דְּמָעוֹת קְדוֹשִׁים וְלֹא נוֹדַע אָז כָּל מָה עִנְיַן הַצַּעַר שֶׁלּוֹ… (שָׁם ח”ב סימן ס”ז).

ה – לא

“קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ” שֶׁעָלָיו מְיֻסָּד הַמַּאֲמָר (שֶׁבְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן סִימָן ו’) זֶה הַפָּסוּק הוּא בְּפָרָשַׁת וַיֵּלֶךְ שֶׁהָיְתָה קְרִיאַת הַפָּרָשָׁה הַזֹּאת בְּשַׁבַּת פָּרָשַׁת שׁוּבָה… וְהַפֵּרוּשׁ לְכַוָּנַת אֱלוּל בִּפְרָטִיּוּת לֹא גִּלָּה רַבֵּנוּ זַ”ל בְּעֵת אֲמִירַת תּוֹרָתוֹ בַּשַּׁבָּת הַנַּ”ל, אֲבָל אַחַר כָּךְ בְּמוֹצָאֵי שַׁבַּת קֹדֶשׁ הֶרְאָה לְעֵינֵי תַּלְמִידָיו פֵּרוּשׁ הַכַּוָּנוֹת לְפִי הַנַּ”ל… (בֵּאוּר הַלִּקּוּטִים סימן ו’).

ה – לב

שָׁמַעְתִּי פַּעַם מֵאָבִי זַ”ל כִּי מַמָּשׁ כְּמוֹ הַחֵרֵשׁ הַמַּבִּיט עַל הַשְּׂמֵחִים וּמִתְעַנְּגִים בְּעֹנֶג נְגִינַת הַכְּלֵי זֶמֶר וְהוּא אֵינוֹ יָכוֹל לְצַיֵּר כְּלָל בְּדַעְתּוֹ אֵיזֶה טַעַם יְכוֹלִים לְהַרְגִּישׁ בְּמַה שֶּׁהַמְנַגֵּן מוֹלִיךְ וּמֵבִיא בְּיָדוֹ עַל הַכְּלִי עִם הַנִּימִין לְכָאן וּלְכָאן… כְּמוֹ כֵן מַמָּשׁ הֵם הַחֵרְשִׁים מִלִּשְׁמֹעַ אֶת דִּבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים וְכָל דִּבְרֵיהֶם אַךְ לְמוֹתָר… (חכמה ותבונה ו, יד; מובא בתפארת הליקוטים שבביאהל”ק מאמר ס’, סעיף יד).

ה – לג

כְּמוֹ שֶׁאֵין יְכֹלֶת לְקַבֵּל מֵאַדְמוֹ”ר זַ”ל זוּלַת בְּאֶמְצָעוּת מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל כִּי בּוֹ לְבַד נִשְׁפַּע מִנִּשְׁמַת וְדַעַת רַבֵּנוּ זַ”ל לִהְיוֹת בִּיכֹלֶת לְקַבֵּל מֵאִתּוֹ, כֵּן בְּעִנְיַן אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כִּי בָּהּ לְבַד נִשְׁפָּע וְנִתַּן מֵאוֹר וְדַעַת אַדְמוֹ”ר זַ”ל לִהְיוֹת בִּיכֹלֶת לְקַבֵּל מֵאִתּוֹ. (שָׁם סִימָן כ’ בְּסוֹפוֹ).

ה – לד

שָׁמַעְתִּי מֵאָבִי זַ”ל בְּשֵׁם מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל שֶּׁשָּׁמַע מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ עַל אוֹדוֹת תְּמוּרַת הָעַזּוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ שֶׁנּוֹגֵעַ הַתְּמוּרָה הַזֹּאת גַּם בִּגְדוֹלֵי גְּדוֹלִים וּבְרֹב בְּרָכָה וְתוֹדָה הוֹדָה עַל זֶה רַבֵּנוּ זַ”ל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל עַצְמוֹ שֶׁנִּתְקַדֵּשׁ וְנִזְדַּכֵּךְ מִזֶּה בְּתַכְלִית הַזִּכּוּךְ (שָׁם כ”ב, מַפְתֵּחַ כ”ד).

ה – לה

יָצָא מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ וְאָמַר: אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת גַּם מֵהַמְשֻׁלָּשׁ רִבּוּעַ. (בֵּאוּר הַלִּקּוּטִים סימן סד, טו. כּוֹכְבֵי אוֹר אֱמֶת וֶאֱמוּנָה סימן י’).

ה – לו

בְּתִשְׁעָה בְּאָב הָאַחֲרוֹן שֶׁבִּימֵי חַיָּיו הַקָּדוֹשׁ לִפְנוֹת עֶרֶב שֶׁנִּזְכַּר אָז בְּעֹצֶם הַעֲלָמַת הַזִכָּרוֹן שֶׁל הַיֶּלֶד וְהַזָּקֵן שֶׁלְּמַעְלָה מִכֻּלָּם עַד שֶׁאֵינוֹ נִקְרָא בְּשֵׁם זִכָּרוֹן כְּלָל, “עֶר גִידֵיינְקְט גָאר נִישְׁט”. “אֵינוֹ זוֹכֵר לָאו כְּלוּם” (הַמְסֻפָּר מִמֶּנּוּ בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מַעֲשֶׂה מֵהַשִּׁבְעָה בֶּעטְלֶירְס). וְעָנָה וְאָמַר אָז: אֵיזֶה פָּנִים יֵשׁ לִי בֵּינֵיכֶם? וְהֵשִׁיב לוֹ מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל (בְּדִבְרֵי צַחוּת): “וִיא גָאר נִישְׁט” ‘כְּמוֹ כְּלוּם’, וְחָזַר אַדְמוֹ”ר וְאָמַר לוֹ: הֲלֹא גַּם אַתֶּם אֶפֶס וָאַיִן “אִיהר זֵיינְט זִיךְ אוֹיךְ גָארְנִישְׁט”. (חָכְמָה וּתְבוּנָה דַּף יא).

ה – לז

רַבִּי יוּדְיל תַּלְמִיד רַבֵּנוּ זַ”ל הָיָה לְבַעַל מוֹפֵת כְּהַסְכָּמַת רַבֵּנוּ זַ”ל בְּעַצְמוֹ. (נַחֲלֵי אֱמוּנָה סִימָן י).

ה – לח

אָמַר מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל כִּי אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה דְּבָרִים שֶׁהַתּוֹרָה נִקְנֵית בָּהֶם [הַמְבֹאָרִים בְּמַסֶּכֶת אָבוֹת] הֵם כְּנֶגֶד אַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה יְמֵי הַסְּפִירָה, וְהַמִּדָּה הָאַרְבָּעִים וְתֵשַׁע הִוא תְּפִלָּה. (נַחֲלֵי אֱמוּנָה סִימָן כ).

ה – לט

פַּעַם-אַחַת הָיָה רַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין בָּעִיר יַאס (רוֹמַנְיָא) וּבְשַׁבָּת בַּבֹּקֶר אַחַר הַסְּעֻדָּה נִצְמָא לִשְׁתּוֹת, וְנִכְנַס אֶל הָרַב וְנָתַן לוֹ הָרַב שָׁלוֹם וְשָׁאַל אוֹתוֹ מֵאַיִן אַתֶּם וְנִתְיָרֵא לוֹמַר מִבְּרֶסְלֶב וְאָמַר לוֹ מִטּוּלְטְשִׁין. וַיִּשְׁאַל אוֹתוֹ אֵיפֹה הוּא וַיֹּאמֶר לוֹ סָמוּךְ לִבְרֶסְלֶב. וַיֹּאמֶר לוֹ הָרַב: “אֶפְשָׁר קָאנְט אִיהר נָתַלֶע אַ בְּרֶסְלְבֶר חָסִיד”.אוּלַי מַכִּירִים אַתֶּם אֶת נָתַלֶע – חָסִיד בְּרֶסְלֶב? וְהֵבִין רַבִּי נַחְמָן שֶׁאֵינוֹ מִתְנַגֵּד. וְסִפֵּר לוֹ שֶׁנּוֹסֵע מִמֶּנּוּ וְהוּא תַּלְמִידוֹ. וְסִפֵּר הָרַב מֵאֵיפֹה הוּא יוֹדֵעַ מִמּוֹהַרְנַ”ת שֶׁאָבִיו הָיָה רַב בְּלֶעְמְבֶּערְג וְהוּא הָיָה עֲדַיִן אַבְרֵךְ. וְרַבֵּנוּ זַ”ל נִתְאַכְסֵן לֹא רָחוֹק מִבֵּיתָם. וְהָיָה רָגִיל לִכְנֹס אֶל רַבֵּנוּ זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה, וְרַבֵּנוּ זצוק”ל לֹא הָיָה אוֹמֵר תּוֹרָה וַאֲפִלּוּ שׁוּם דִּבּוּר לֹא הָיָה מְדַבֵּר מֵחֲמַת חוֹלַאת הָרֵאָה שֶׁקָּשֶׁה לָהּ הַדִּבּוּר. וְרַק כָּל הַדִּבּוּרִים הָיוּ כְּלוּלִים בִּתְנוּעוֹתָיו וּרְמָזָיו. וְלִפְעָמִים כְּשֶׁרָצָה לְדַבֵּר, בִּפְרָט לְסַפֵּר מַעֲשֶׂה וּבִפְרָט מַעֲשֶׂה מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל תֵּכֶף נִתְקַבְּצָה כָּל הָעִיר. וּפַעַם אַחַת בִּסְעֻדָּה שְׁלִישִׁית שֶׁל שַׁבָּת סִפֵּר מַעֲשֶׂה מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וּבָא רַבֵּנוּ זצוק”ל לִדְבֵקוּת גָּדוֹל כָּל כָּךְ עַד לִכְלוֹת הַנֶּפֶשׁ, וְהָיָה כְּבָר חֹשֶׁךְ, וַאֲנִי הִכַּרְתִּי וְהִרְגַּשְׁתִּי שֶׁקָּרוֹב לִיצִיאַת נִשְׁמָתוֹ, וְהֵבֵאתִי נֵר וְנִפְסַק הַדְּבֵקוּת וְשָׁב לְחִיּוּתוֹ. וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁנּוֹדַע לְרַבֵּנוּ זצוק”ל נָתַן לִי תּוֹדָה, וְסִפֵּר לִי אָז מֵרַבִּי נָתָן וְאָמַר “אַיי הָאבּ אִיךְ אַ נָתַלֶע”. אַיי יֵשׁ לִי נָתַלֶע וּכְשֶׁאַתָּה תִּסַּע אֵלַי לִבְרֶסְלֶב אֶעֱשֶׂה מִמְּךָ חִדּוּשׁ כְּמוֹ נָתַלֶע. אֲבָל גַּשְׁמִיּוּת וְחֶשְׁכַת הָעוֹלָם הַזֶּה נָתַן שִׁכְחָה בְּלִבִּי וְשָׁכַחְתִּי מִלִּנְסֹעַ. וְאָמַר: “פִּיסְתּוֹלִין פִּיסְתּוֹלִין (הַיְנוּ חִצִּים) שִׁיסֶען מִיר אִין הַארְצִין אַז אִיךְ בִּין אוֹיף דֶּעם צִיּוּן נִיט גִּיוֶעזִין”, חִצִּים חִצִּים יוֹרִים בִּי בְּלִבִּי עַל זֶה שֶׁלֹּא הָיִיתִי עֲדַיִן בְּצִיּוּן רַבֵּנוּ. וְהִבִּיט בְּהַסֵּפֶר וְאָמַר: “עֶס אִיז דֶּעם רַבִּינְס מוֹחַ אוּן ר’ נָתָנְס מוֹיל”. זֶה הַמֹּחַ שֶׁל רַבֵּנוּ וּפִיו שֶׁל מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל. וּכְשֶׁבָּא רַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין לְמוֹהַרְנַ”ת וְסִפֵּר לוֹ אָמַר: אֲנִי גַּם כֵּן אוֹמֵר כָּךְ (עַל הַלִּקּוּטֵי הֲלָכוֹת) דֶּעם רֶעבִּינְס מֹחַ אוּן מַיין מוֹיל. הַמֹּחַ שֶׁל רַבֵּנוּ וּפֶה שֶׁלִּי.

ה – מ

סִפֵּר הָרַב מֵחֶבְרוֹן שֶׁהָיָה מֵחֲסִידֵי חַבַּ”ד שֶׁאֵצֶל הָרַב הַצַּדִּיק רַבִּי מֶנְדְּלִי מִלּוּבַּאוִיטְשׁ זַ”ל בַּעַל הַמְחַבֵּר סֵפֶר “צֶמַח צֶדֶק” לָקַח אֶחָד “לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת” שֶׁחִבֵּר מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל וְהִשְׁלִיךְ לָאָרֶץ, וַיִּחַר אַף הַצֶּמַח צֶדֶק וְכִמְעַט שֶׁנִּדָּה אוֹתוֹ וְהֻכְרַח לֵישֵׁב יָחֵף עַל הָאָרֶץ וּלְקַבֵּל נְזִיפָה עַל זֶה וְכוּ’. (יְמֵי שְׁמוּאֵל פֶּרֶק קי”א).

ה – מא

בְּעֵת שֶׁעָבַר עַל רַבִּי יִשְׂרָאֵל בֶּער אוֹדֶעסֶר שְׁלִיטָ”א הָרְדִיפוֹת וְהַמַּחֲלֹקֶת, אָמַר לוֹ פַּעַם אֶחָד רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִקָּארְדַן זַ”ל, כִּי אִם לֹא עוֹבְרִין אֵלּוּ הַמְּנִיעוֹת וְהַיִּסּוּרִים מִבְּנֵי אָדָם אֲזַי יָכוֹל לַעֲבֹר יוֹתֵר בְּרוּחָנִיּוּת (כִּי הַבַּעַל דָּבָר נוֹקֵם בְּאֹפֶן אַחֵר). וְזֶה יוֹתֵר קָשֶׁה. וְגַם אָמַר לוֹ שֶׁעַל בֶּן תּוֹרָה מֻכְרָח לַעֲבֹר יוֹתֵר הַרְבֵּה מֵעַל אִישׁ פָּשׁוּט הַמִּתְקָרֵב לְרַבֵּנוּ זַ”ל. (שָׁם פֶּרֶק קי”ב).

ה – מב

אֶחָד סִפֵּר לְהָרַב מִסַּאוְרַאן כִּי נִכְנַס לְרַבֵּנוּ קֹדֶם פְּטִירָתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זַ”ל וְרָאָה אַגַּן הַזָּהָב שֶׁהָיָה עַל מִטָּתוֹ וְהָיָה מָלֵא דָּם וְאָמַר לוֹ הָרַב מִסַּאוְרַאן: אַשְׁרֵי עֵינֶיךָ שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ. (שָׁם פֶּרֶק קכ”ג).

ה – מג

עֶרֶב רֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן הוּא יוֹם הִתְעוֹרְרוּת מֵהַרְבֵּה אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁבָּאִים לְצִיּוֹן הַקָּדוֹשׁ שֶׁל רַבֵּנוּ זַ”ל עוֹד מִימֵי מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל שֶׁהִנְהִיג לִנְסֹעַ לְצִיּוּן רַבֵּנוּ זַ”ל בְּעֶרֶב רֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן עַד הַיּוֹם הַזֶּה. (שָׁם פֶּרֶק קס”ז, ו-קע”ז).

ה – מד

… הִתְפָּעַלְתִּי כָּל כָּךְ מֵהַסֵּדֶר וַאֲמִירַת הַהַגָּדָה שֶׁל רַבִּי נָתַן בַּייטְלְמַאכֶר שֶׁהָיָה בְּהִתְלַהֲבוּת וְהִתְעוֹרְרוּת מְאֹד בִּזְכִירָתוֹ אֶת הַסֵּדֶר וַאֲמִירַת הַהַגָּדָה שֶׁל אָבִיו הַמָּנוֹחַ זַ”ל רַבִּי פִּנְחָס יְהוֹשֻׁעַ זַ”ל מִתַּלְמִידָיו הַמֻּבְהָקִים שֶׁל מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל. (שָׁם פֶּרֶק קפ”ב).

ה – מה

סִפֵּר לִי רַבִּי שִׁמְשׁוֹן בַּארְסְקִי מֵרַבִּי מִיכְלִי נֶכֶד מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל, שֶׁהָיָה אוֹמֵר שֶׁעַד אֶמְצַע הַתְּפִלָּה שֶׁאַחַר הָעֲשָׂרָה מִזְמוֹרִים שֶׁל תִּקּוּן הַכְּלָלִי זֶה מְקַבְּלִים כְּשָׂכָר (עַל הַנְּסִיעָה לַצִּיּוּן) וְהַשְּׁאָר הוּא כְּעֹדֶף (וּשְׂכָרוֹ לְאֵין שִׁעוּר). (שָׁם פֶּרֶק קצ”ז).

ה – מו

אָמַר רַבִּי אַבְרָהָם בֶּן רַבִּי נַחְמָן שֶׁעִנְיַן הַנְּסִיעָה לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל – לֹא לָבוֹא לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל רַק לְנַשֵּׁק הַמְּזוּזָה, אֶלָּא לָבוֹא כְּדֵי לַעֲבֹד אֶת ה’ עַד שֶׁיִּתְהַפֵּךְ לְמַהוּתָהּ וְכוּ’. “נִיט קוּמֶען נָאר אַ קִישׁ טָאן דִּי מְזוּזָה”. (שָׁם פֶּרֶק רב”י).

ה – מז

אָמַר רַבֵּנוּ זַ”ל: בְּמִנְיָנוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ אִם יִהְיֶה לְאֶחָד הִרְהוּר יַכּוּ אוֹתוֹ בְּמוֹט בַּרְזֶל (לִשְׁבֹּר עַצְמוֹתָיו), אֲבָל בְּחִירָה תִּהְיֶה לוֹ, יֵשׁ לוֹ בְּרֵרָה, לֹא לְהִמָּנוֹת בַּמִּנְיָן שֶׁל מָשִׁיחַ. “בַּי מָשִׁיחַ’ס מִנְיָן אַז אֵיינֶער וֶועט הָאבִּין אַ הִרְהוּר וֶועט מֶאן אִים שְׁלָאגִין מִיט אַדְרָאנְג (צִיבְּרֶעכִין דִי בֵּיינֶער), נָאר דִּי בְּחִירָה וֶועט עֶר הָאבִּין, עֶר הָאט אַ בְּרֵרָה נִיט זַיין פִין מָשִׁיחַ’ס מִנְיָן”. (שָׁם). (ה”ה: ע”ע גמ’ ברכות לד.).

שִּׂיחוֹת וְסִיפּוּרִים מֵרַבֵּינוּ זַ”ל

ה – מח

פַּעַם בָּא אֶחָד אֶל רַבֵּנוּ זַ”ל וּבִקְּשׁוֹ שֶׁיְּבָרְכוֹ בְּבִרְכַּת פַּרְנָסָה, אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זַ”ל: אֶמְשֹׁל לְךָ לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְסוֹחֵר בַּדִּים גָּדוֹל שֶׁבָּא פַּעַם אֶל הַסִּטּוֹנַאי הָעוֹסֵק בְּכָךְ וְהִזְמִין אֶצְלוֹ כְּהֶרְגֵּלוֹ מִדֵּי פַּעַם כַּמּוּת גְּדוֹלָה שֶׁל בַּדִּים. פַּעַם אַחַר הַזְמָנָתוֹ אֶת הַבַּד כְּשֶׁהֵחֵל לִנְסֹעַ עִם עֶגְלָתוֹ לֹא נָסְעָה הָעֲגָלָה כַּהֹגֶן מֵחֲמַת רֹב הַסְּחוֹרָה הַטְּעוּנָה, נִכְנַס אֶל הַסִּטּוֹנַאי וּבִקְּשׁוֹ: אוּלַי יֵשׁ לָכֶם מְעַט שֶׁמֶן מְכוֹנָה הַנִּקְרָא “סְמָאלֶע”, לִמְרֹחַ בּוֹ אֶת אוֹפַנֵּי הָעֲגָלָה כְּדֵי שֶׁתִּסַּע כַּהֹגֶן? עָנָה לוֹ הַסִּטּוֹנַאי: יֵשׁ וָיֵשׁ, נָתַן לוֹ הַסִּטּוֹנַאי אֶת הַסְּמָאלֶע וּבְשֶׁפַע. וְאָכֵן הֶחֱלִיקוּ הָאוֹפַנִּים וְנָסַע הַסּוֹחֵר עִם עֶגְלָתוֹ כַּהֹגֶן. בְּאֶמְצַע הַנְּסִיעָה פָּגַשׁ בַּחֲבֵרוֹ הַנּוֹסֵעַ בַּעֲגָלָה לִקְרָאתוֹ, כְּשֶׁרָאָה חֲבֵרוֹ אוֹתוֹ נוֹסֵעַ וּמַחֲלִיק יָפֶה כָּל כָּךְ שְׁאָלוֹ לְסִבַּת נְסִיעָתוֹ הַמְּהִירָה כָּל כָּךְ, עָנָה לוֹ: זֶה הַסִּטּוֹנַאי הַנִּמְצָא בְּמָקוֹם זֶה וָזֶה מָרַח לִי מֵהַסְּמָאלֶע עַל צִירֵי הָעֲגָלָה וְזוֹ הַסִּבָּה לִנְסִיעָתִי הַמְּהִירָה. לֹא חָשַׁב חֲבֵרוֹ הַרְבֵּה, קָם וְנָסַע אֶל הַסִּטּוֹנַאי בְּחָשְׁבוֹ שֶׁסִּטּוֹנַאי זֶה הוּא סִטּוֹנַאי שֶׁל שֶׁמֶן מְכוֹנוֹת. נִכְנַס אֶל הַסִּטּוֹנַאי וּבִקְּשׁוֹ שֶׁמֶן מְכוֹנוֹת, אָמַר לוֹ הַסִּטּוֹנַאי: עַל מַה תְּדַבֵּר? עָנָה לוֹ: בִּרְצוֹנִי שֶׁמֶן מְכוֹנוֹת כְּמוֹ שֶׁמָּכַרְתָּ לַחֲבֵרִי הַסּוֹחֵר. אָמַר לוֹ הַסִּטּוֹנַאי: אַסְבִּיר לְךָ הַדָּבָר: פַּרְנָסָתִי הִיא מִמִּסְחַר בַּדִּים וַחֲבֵרְךָ קוֹנֶה אֶצְלִי תָּדִיר סְחוֹרָה, וּכְשֶׁרָאִיתִי אֵיךְ שֶׁעֶגְלָתוֹ לֹא מוֹשֶׁכֶת הֵיטֵב לְרֹב הַסְּחוֹרָה שֶׁהֶעֱמַסְתִּי עַל עֶגְלָתוֹ, הִשַּׂגְתִּי וְנָתַתִּי לוֹ אֶת הַסְּמָאלֶע, אֲבָל אַתָּה בָּא וְרוֹצֶה רַק סְמָאלֶע, דַּע לְךָ, אֵינִי סוֹחֵר שֶׁל סְמָאלֶע! הִפְטִיר רַבֵּנוּ וְאָמַר לְהַלָּה: אֵלּוּ מֵאֲנָשַׁי הַדְּבוּקִים וּכְרוּכִים אַחֲרַי כְּשֶׁרוֹאֶה אֲנִי בְּאֶחָד מֵהֶם שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲבֹד אֶת ה’ כִּדְבָעֵי מֵחֲמַת חֶסְרוֹן פַּרְנָסָה וְכַדּוֹמֶה, מְבָרְכֵם אֲנִי בְּבִרְכַּת פַּרְנָסָה, (וּכְדֵי שֶׁעֶגְלָתָם הַקְּדוֹשָׁה הַטְּעוּנָה בִּסְחוֹרָה תִּסַּע הֵיטֵב), אֲבָל אַתָּה שֶׁמְּבַקֵּשׁ רַק פַּרְנָסָה, “אֵינִי סוֹחֵר שֶׁל סְמָאלֶע”!

ה – מט

אָמַר רַבֵּנוּ זַ”ל: כְּשֶׁמְּפַתֶּה הַיֵּצֶר אֶת הָאָדָם לַעֲבֵרָה חָלִילָה, אֵין כַּוָּנָתוֹ לְעֶצֶם הָעֲבֵרָה גְּרֵידָא, אֶלָּא בְּעִקָּר לְעַצְבוּת וּלְמַפַּח נֶפֶשׁ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ לְאַחַר הַמִּכְשׁוֹל, שֶׁעַל יְדֵי זֶה הָעַצְבוּת יִפֹּל כְּבָר הָאָדָם בַּעֲבֵרוֹת רַבּוֹת לְרֹב הַיֵּאוּשׁ וְהָעַצְבוּת וְיִפֹּל כְּבָר מֵעַצְמוֹ מִדְּחִי אֶל דֶּחִי. עַל כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְהִזָּהֵר בְּאֵיזֶה אֹפֶן שֶׁהוּא לִבְלִי לִפֹּל בְּעַצְבוּת עַל יְדֵי מִכְשׁוֹלוֹ יִהְיֶה מַה שֶּׁיִּהְיֶה, רַק יַמְשִׁיךְ לַעֲסֹק בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה כְּדַרְכּוֹ וּבְשִׂמְחָה וְאַחַר כָּךְ יַעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה.

ה – נ

יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאָמַר לְעִנְיַן שְׁתִיַּת יַיִן בְּפוּרִים “נָאךְ בְּרָאנְפִין נָאךְ תִּקּוּן הַבְּרִית” – עוֹד יַיִן, עוֹד תִּקּוּן הַבְּרִית.

ה – נא

כָּל כָּךְ קָשׁוּר וְדָבוּק הָיָה רַבִּי שְׁמוּאֵל אַיְזִיק זַ”ל בְּרַבֵּנוּ, שֶׁפַּעַם בְּנֹסְעוֹ עִם חֲבֵרָיו לְרַבֵּנוּ לִבְרֶסְלֶב וְהִגִּיעָה הָעֲגָלָה לָעִיר לֹא יָכֹל הָיָה יוֹתֵר לְהַבְלִיג וּלְהִתְמַהְמֵהַּ עַד שֶׁיִּסְתַּדֵּר הָעֶגְלוֹן עִם עֶגְלָתוֹ לְהַגִּיעַ לְבֵית רַבֵּנוּ מַמָּשׁ, וְקָפַץ מֵהָעֲגָלָה תֵּכֶף בִּכְנִיסָתוֹ לָעִיר וְרָץ רַגְלִי לְבֵית רַבֵּנוּ. לְרֹב רִיצָתוֹ הַמְּהִירָה כְּשֶׁנִּכְנַס לְבֵית רַבֵּנוּ נָפַל מִתְעַלֵּף לְרַגְלֵי רַבֵּנוּ שֶׁיָּשַׁב אָז וְדִבֵּר לִפְנֵי אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה. וְהִנֵּה בְּאוֹתוֹ עֵת הָיְתָה מְרִיבָה בְּמֶמְשֶׁלֶת הַצָּאר בֵּין שְׁנֵי אַחִים שֶׁלָּחֲמוּ בֵּינֵיהֶם עַל יְרֻשַּׁת הַכֶּתֶר. אֶחָד מֵהָאַחִים הָיָה קַנַּאי דָּתִי וְאֶחָד חָפְשִׁי, וְהָיְתָה סַכָּנָה לַיַּהֲדוּת אִם יַעֲלֶה הֶחָפְשִׁי לַשִּׁלְטוֹן. נַעֲנָה רַבֵּנוּ וְאָמַר לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ: גַּם בְּשׁוּלֵי בְּגָדָיו שֶׁל רַבִּי שְׁמוּאֵל אַיְזִיק שׁוֹאֲלִים בַּשָּׁמַיִם מִי יִהְיֶה מֶלֶךְ. “אוֹיךְ אִין זַיינֶע פָּאלֶעס פְרֶעגְט מֶאן אִין הִימְל וֶוער זָאל זַיין קֵיסָר”. כְּאוֹמֵר כָּל כָּךְ שָׂגְבָה מַעֲלָתוֹ שֶׁל רַבִּי שְׁמוּאֵל אַיְזִיק עַד שֶׁגַּם בְּשׁוּלֵי בְּגָדָיו תְּלוּיָה הַהַכְרָעָה מִי יִהְיֶה נַעֲשֶׂה לְמֶלֶךְ. הַסּוֹף הָיָה שֶׁהֵם רָבוּ בֵּינֵיהֶם מֶשֶׁךְ שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה עַד שֶׁמֵּת הָאָח הֶחָפְשִׁי וְאָז עָלָה הַצָּאר הַנּוֹצְרִי הַקַּנַּאי לַשִּׁלְטוֹן.

ה – נב

אָמַר רַבֵּנוּ: אִם הָיִיתִי רוֹצֶה לְהִתְגַּלּוֹת, הֲרֵי שֶׁגְּדוֹל הַדּוֹר הָיָה צָרִיךְ לְשַׁמְּשֵׁנִי וּלְהוֹשִׁיט לִי אֶת גַּחַל הָאֵשׁ לְהַדְלִיק לִי אֶת הַמִּקְטֶרֶת – וְזֶה הֲרֵי לֹא יָכוֹל לִקְרוֹת. “אִיךְ זָאל זַאךְ וֶועלִין אַרוֹיס וַוייזְן וָואלְט דָּאךְ (דֶער גְּדוֹל הַדּוֹר) גִּידַארְפְט צִי טְרָאגְן אַ קוֹיל פַייעֶר צוּ מַיין לִילְקֶע צִיבֶּיךְ, אוּן דָּאס קֶען נִישְׁט זַיין”.

ה – נג

כְּשֶׁהָיָה רַבֵּנוּ בְּלֶעמְבֶּערְג פָּגַשׁ אֶת הַצַּדִּיק רַבִּי הִירְשׁ לֵייבּ מֵאָלִיק זַצַ”ל, בְּסִיּוּם דִּבְרֵיהֶם שָׁמְעוּ שֶׁאָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זַ”ל: אֲבָל בָּעִנְיָן שֶׁלִּי אֵין לְאַף אֶחָד הַשָּׂגָה. “אָבֶּער אִין מַיין זַאךְ הָאט קֵיינֶער קַיין הַשָּׂגָה”.

ה – נד

רַבֵּנוּ רָאָה אֶת הַצַּדִּיק רַבִּי הִירְשׁ לֵייבּ מֵאַלִיק זַ”ל בַּחֲזָרָתוֹ מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וְכֵן בִּשְׁנַת תקס”ח בִּהְיוֹת רַבֵּנוּ בְּלֶעמְבֶּערְג, וְאָז כְּשֶׁרָאָה שׁוּב אֶת רַבֵּנוּ נַעֲנָה וְאָמַר: עוֹד כְּבָר אָז לֹא הָיָה לָנוּ שׁוּם הַרְגָּשָׁה בּוֹ, כָּעֵת אֵינֶנּוּ מְבִינִים בּוֹ לֹא כְלוּם, כְּפִי הַנִּרְאֶה עוֹד נִצְטָרֵךְ כֻּלָּנוּ לְהִתְבַּיֵּשׁ מִמֶּנּוּ. עַל אַף שֶׁלֹּא הֶאֱרִיךְ עִמּוֹ רַבֵּנוּ בְּדִבּוּר כְּלָל. “נָאךְ יֶענֶע מָאל הָאבְּן מִיר נִישְׁט גִּיהַאט אִין אִיהם קֵיין גִּיפִיל הַיינְט וֵוייסְן מִיר שׁוֹין גָּאר נִישְׁט. וִוי סִי זֶעט אוֹיס וֶועלְן מִיר זִיךְ אַלֶע דַארְפְן שֶׁעמֶען פוּן אִיהם”.

ה – נה

כְּשֶׁבָּא פַּעַם מוֹהַרְנַ”ת לְרַבֵּנוּ זַ”ל נַעֲנָה רַבֵּנוּ וְאָמַר בִּלְשׁוֹן תֵּמַהּ: “אִם אַתֶּם בָּאתֶם אֵלַי פֶּלֶא הוּא בְּעֵינַי מַדּוּעַ לֹא בָּאוּ כָּל הָעוֹלָם אֵלַי, וְאִם כָּל הָעוֹלָם לֹא בָּאוּ אֵלַי מַדּוּעַ בָּאתֶם אַתֶּם אֵלַי?”. וְחָזַר עַל זֶה כַּמָּה פְּעָמִים.

ה – נו

אָמַר פַּעַם רַבֵּנוּ לִפְנֵי אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בְּשִׁבְחוֹ שֶׁל מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל: “צְרִיכִים אַתֶּם לְהוֹדוֹת לוֹ מְאֹד, אִלּוּלֵי הוּא לֹא הָיָה נִשְׁאָר מִמֶּנִּי אַף דַּף שֵׁמוֹת לִגְנִיזָה. “אִיהר דַארְפְט אִים זֵייעֶר דַאנְקֶען וֶוען נִישְׁט עֶר וָואלְט פוּן מִיר קֵיין בְּלֶעטְל שֵׁמוֹת נִישְׁט גִיבְּלִיבְּן”.

ה – נז

אָמַר פַּעַם רַבֵּנוּ לְרַבִּי יוּדְל: הָעִנְיָן שֶׁלְּךָ הוּא קַבָּלַת פִּדְיוֹנוֹת. “דַיין זַאךְ אִיז פִּדְיוֹנוֹת”, וְאָכֵן עַל כֵּן הָיָה מוֹהַרְנַ”ת וּשְׁאָר אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ נוֹתְנִים לוֹ בְּעֶרֶב רֹאשׁ-הַשָּׁנָה מָעוֹת לְפִדְיוֹן נֶפֶשׁ.

ה – נח

שָׁלַח פַּעַם רַבֵּנוּ אֶת רַבִּי מָרְדְּכַי דַּיָּן זַ”ל לְשִׂמְחַת שֶׁבַע בְּרָכוֹת אוֹ חֲתֻנָּה שֶׁל חָתָן חָשׁוּב בְּנוֹ שֶׁל אֶחָד מִבַּעֲלֵי “מְפָרְשֵׁי הַיָּם” שֶׁעַל הַשַּׁ”ס, וְלֹא הֵבִין רַבִּי מָרְדְּכַי סִבַּת הַדָּבָר, בְּאֶמְצַע הַסְּעֻדָּה הִתְוַכְּחוּ בְּנֵי הַשִּׂמְחָה בְּאֵיזֶה שְׁאֵלָה בַּהֲלָכָה וְהִנֵּה הֶחָתָן וּבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ הָיוּ לַמְדָנִים גְּדוֹלִים, אוּלָם מִתְנַגְּדִים עַל דֶּרֶךְ הַחֲסִידִים. וּפָסַק הֶחָתָן אֵיזֶה פְּסַק דִּין. וְרַבִּי מָרְדְּכַי פָּסַק אֶת הַהֵפֶךְ מִדַּעְתּוֹ וְהִתְוַכֵּחַ עִמּוֹ הֶחָתָן בִּשְׁאֵלַת הַהֲלָכָה שֶׁהָיָה אַף הוּא לַמְדָן מֻפְלָג מְאֹד עַד שֶׁאָמַר לוֹ אָבִיו: בְּנִי, אֵינְךָ צוֹדֵק וְהַצֶּדֶק עִם רַבִּי מָרְדְּכַי. וּפָסַק מִוִּכּוּחוֹ. הִתְפַּלֵּא מְאֹד הֶחָתָן וּבַעֲלֵי הַשִּׂמְחָה מֵרַבִּי מָרְדְּכַי וְשָׁאֲלוּ עָלָיו לְבָרֵר מִי הוּא, עַד שֶׁנּוֹדַע לָהֶם שֶׁהוּא חָסִיד וּמֵאַנְשֵׁי רַבֵּנוּ וְכוּ’, וְנִתְקַדֵּשׁ וְנִתְעַלָּה עַל יְדֵי זֶה קֶרֶן הַחֲסִידִים וְשֵׁם רַבֵּנוּ, וְהֵבִין אַחַר כָּךְ כְּבָר לְעַצְמוֹ מַדּוּעַ שְׁלָחוֹ רַבֵּנוּ לְשִׂמְחָה זוֹ.

ה – נט

פָּנָה פַּעַם רַבֵּנוּ אֶל רַבִּי נַפְתָּלִי זַ”ל וְאָמַר לוֹ: הִשְׁתַּדֵּל לוֹמַר תּוֹרָה, “זָאג תּוֹרָה”, שְׁאָלוֹ רַבִּי נַפְתָּלִי זַ”ל: וּמִי יִשְׁמַע אוֹתִי? נַעֲנָה לוֹ רַבֵּנוּ וְאָמַר: “כְּשֶׁאֲנִי מְצַוֶּה – יִהְיֶה כְּבָר מִי שֶׁיִּשְׁמַע”. “אַז אִיךְ זָאג וֶועט שׁוֹין זַיין וֶוער זָאל הֶערְן”. וְהָיוּ מְסַפְּרִים רַבִּי מֵאִיר חַזָּן וְכֵן רַבִּי יִשְׂרָאֵל טְרָאוִיצֶער וְאָחִיו רַבִּי לֵוִי יִצְחָק שֶׁגָּדְלוּ כִּיתוֹמִים בְּבֵית רַבִּי נַפְתָּלִי. שֶׁהָיָה נוֹהֵג בְּכָל שַׁבָּת בְּעֵת סְעֻדָּה שְׁלִישִׁית לְהִסְתַּגֵּר בְּחַדְרוֹ, וּכְשֶׁעָקְבוּ אַחֲרָיו בְּהַבִּיטָם דֶּרֶךְ חוֹר הַמַּנְעוּל רָאוּ אֵיךְ שֶׁיּוֹשֵׁב מִתְנוֹעֵעַ וְאוֹמֵר תּוֹרָה מֶשֶׁךְ זְמַן.

ה – ס

שָׁלַח פַּעַם רַבֵּנוּ זַ”ל אֶת מוֹהַרְנַ”ת וְרַבִּי נַפְתָּלִי זַ”ל לִשְׁבּוֹת אֵצֶל הַצַּדִּיק הָרַב מִבַּארְדִּיטְשׁוֹב זַצַ”ל, וְאַחַר שִׁבְתָּם שָׁם רָאוּ וְהֵבִינוּ שֶׁבְּכַוָּנָה מְיֻחֶדֶת שְׁלָחָם רַבֵּנוּ שָׁם, כִּי בְּדִיוּק בְּאוֹתוֹ הַשַּׁבָּת שָׁבַת שָׁם אֶחָד מִמִּתְנַגְּדָיו שֶׁל רַבֵּנוּ וְדִבֵּר סָרָה עַל רַבֵּנוּ לִפְנֵי הָרַב עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁשְּׁאָלָם הָרַב מִבַּרְדִּיטְשׁוֹב בִּפְנֵי זֶה הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע: הַאִם נָכוֹן מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי שֶׁאָמַר רַבְּכֶם שֶׁאִם שׁוֹתִים יַיִן שָׂרָף קֹדֶם הַתְּפִלָּה מִתְפַּלְּלִים טוֹב יוֹתֵר? תֵּכֶף כְּשֶׁשָּׁמַע זֹאת רַבִּי נַפְתָּלִי, תָּפַס וְאָחַז בְּשַׁרְווּלָיו שֶׁל הָרַב מִתּוֹךְ חֶרְדַּת קֹדֶשׁ, וְאָמַר: רַבִּי! וְאַתֶּם מַאֲמִינִים?! עָנָה לוֹ הָרַב: הוּא אוֹמֵר כָּךְ, בְּהִתְכַּוְּנוֹ עַל הַמְסַפֵּר, וְהֵגֵּנוּ מוֹהַרְנַ”תְּ וְרַבִּי נַפְתָּלִי בְפָנָיו עַל כְּבוֹד רַבֵּנוּ וְהוֹכִיחוּ לוֹ בְּטוּב טַעַם כַּמָּה שֶׁקֶר יֵשׁ בַּדָּבָר, וְהִסְכִּים עִמָּם וְהוֹדָה לָהֶם. בְּנָסְעָם שִׁבַּח לִפְנֵי אֲנָשָׁיו אֶת מוֹהַרְנַ”ת וְרַבִּי נַפְתָּלִי וְאָמַר: אַשְׁרָיו שֶׁל רַבֵּנוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ כָּאֵלּוּ אֲנָשִׁים הַיּוֹדְעִים אֵיךְ לְהָגֵן עָלָיו.

ה – סא

מְסַפְּרִים שֶׁבִּצְעִירוּתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זַ”ל אָמַר פַּעַם לִמְשַׁמְּשׁוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן, שֶׁהָיָה רוֹצֶה לִנְסֹעַ וְלָדוּר בְּאֶרֶץ אַחֶרֶת כְּהוּנְגַרְיָא, שֶׁשָּׁם אֵין מַכִּירִים אוֹתוֹ וְשָׁם יוּכַל לַעֲבֹד אֶת ה’ בְּהֶסְתֵּר וּבְהֵחָבֵא, וְגַם כִּי שָׁם יַחְלְקוּ עָלָיו יוֹתֵר מֵאַחַר שֶׁלֹּא מַכִּירִים אוֹתוֹ כְּנֶכֶד הַבַּעַל שֵׁם טוֹב וְרַבִּי נַחְמָן מֵהוֹרְדֶּנְקֶע זַ”ל וְעוֹד. אַחַר כַּמָּה שָׁנִים כְּשֶׁלֹּא עָשָׂה רַבֵּנוּ בַּנִּדּוֹן דָּבָר, כְּשֶׁשְּׁאָלוֹ פַּעַם רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּנִּדּוֹן. עָנָה לוֹ רַבֵּנוּ: פָּעַלְתִּי אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁאַף כָּאן בְּרוּסְיָא עַל אַף שֶׁמַּכִּירִים אוֹתִי וְגַם מְפֻרְסָם אֲנִי כְּנֶכֶד הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זַ”ל, אַף-עַל-פִּי-כֵן יַחְלְקוּ עָלַי.

ה – סב

כְּשֶׁשָּׁאֲלוּ פַּעַם אֶת רַבֵּנוּ זַ”ל מַה לּוֹ לְהִשְׁתַּדֵּל כָּל כָּךְ עִם הָאֶפִּיקוֹרְסִים (שֶׁהִתְקָרְבוּ לְרַבֵּנוּ עַד שֶׁנַּעֲשׂוּ בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה כְּר’ הִירְשׁ בֶּער וְלַאנְדָא וְכוּ’), עָנָה לוֹ רַבֵּנוּ בְּתַקִּיפוּת: אֵלּוּ הַהוֹלְכִים עִם בָּתֵּי יָדַיִם רְחָבִים (כְּמִנְהַג הַיָּמִים הָהֵם) יֵשׁ בָּהֶם כָּאֵלּוּ שֶׁנּוֹטֵף מֵהֶם אֶפִּיקוֹרְסוּת, וּבְנוֹסָף לְכָךְ גַּם טִפְּשִׁים הֵם, הֵם לְכָל הַפָּחוֹת חֲכָמִים. “דִּי מִיט דִּי גְּרוֹיְסֶע אַרְבִּיל רִינְט פוּן זֵיי אֶפִּיקוֹרְסוּת אוּן דֶּער צוּ זֶענֶען זֵיי נַעֲרָנִים אוֹיךְ, זֵיי זֶענֶען חָאטְשׁ קְלוּג”.

ה – סג

בְּלֵיל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה הָיְתָה שׁוֹרָה עַל אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ יִרְאָה גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ שֶׁבְּיָשְׁבָם בְּשֻׁלְחַן רַבֵּנוּ יְרֵאִים הָיוּ אַף לְהָרִים רָאשֵׁיהֶם מֵרֹב אֵימַת יוֹם הַדִּין.

ה – סד

בֵּין דִּבּוּרָיו שֶׁדִּבֵּר רַבֵּנוּ זַ”ל עִם הָרַב הַצַּדִּיק ‘הַבַּעַל הַתַּנְיָא’, שָׁאַל לוֹ מַדּוּעַ מְלַמֵּד לִכְלַל אֲנָשָׁיו לִמּוּדִים גְּבוֹהִים בְּקַבָּלָה. וְהָיָה זֶה אַחַר שֶׁפָּגַשׁ רַבֵּנוּ בְּכַמָּה מֵאֲנָשָׁיו שֶׁל הָרַב וְדִבֵּר עִמָּהֶם דִּבְרֵי תּוֹרָה וְהִגִּיעוּ בְּדִבְרֵיהֶם גַּם לְעִנְיְנֵי קַבָּלָה, וְשָׁאַל לָהֶם רַבֵּנוּ אֵיזֶה שְׁאֵלָה, וְעָנוּ לוֹ תְּשׁוּבָה שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן בְּיַחַס לְלִמּוּד הַקַּבָּלָה הַקְּדוֹשָׁה.

ה – סה

רַבִּי מֵאִיר אָחִיו שֶׁל רַבִּי יִצְחָק מֵחַארְשִׁיוַואטֶע זַ”ל כְּשֶׁבָּא אֶל רַבֵּנוּ לְרֹאשׁ-הַשָּׁנָה (כַּמּוּבָא סֵדֶר הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הִתְקָרְבוּתוֹ וְרִחוּקוֹ לְעֵיל חֵלֶק א’ סִימָן תקמ”ט) רָאָה אֶת מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל עוֹמֵד בְּצַד כְּנִיסַת הַקָּהָל אֶל רַבֵּנוּ וּמִתְפַּלֵּל בְּחִיּוּת וְהִתְלַהֲבוּת כְּדַרְכּוֹ בַּקֹּדֶשׁ. וְשָׁאַל לְהַסּוֹבְבִים: מִי הוּא אַבְרֵךְ זֶה? עָנוּהוּ: זֶה הוּא אַבְרֵךְ שֶׁהִתְקָרֵב עַתָּה מִקָּרוֹב אֶל רַבֵּנוּ. לְרֹב הִתְפַּעֲלוּתוֹ מִמֶּנּוּ עָנָה וְאָמַר: עֲבוּרִי דַּי וּמַסְפִּיק הָיָה לוּ הוּא יִהְיֶה לִי לְרַבִּי וּמְפֻרְסָם. “צוּ מִיר אִיז עֶר אוֹיךְ גִינוּג צוּ זַיין רֶבִּי”, אַחַר נְסִיעָתוֹ מֵרַבֵּנוּ לְאַחַר רֹאשׁ-הַשָּׁנָה שׁוּב לֹא הִמְשִׁיךְ יוֹתֵר לָבֹא. וּרְאֵה לְעֵיל חֵלֶק ב’ סִימָן א-תר.

ה – סו

בְּעֵת שֶׁהִתְאַסְּפוּ הַצַּדִּיקִים אֵצֶל הָרַב מִבַּרְדִּיטְשׁוֹב וְרָצוּ לְהַחֲרִים אֶת הַחוֹלֵק, כַּמְסֻפָּר בְּסֵפֶר חַיֵּי מוֹהֲרַ”ן סִימָן קכב נִתְבַּלְבֵּל הַדָּבָר עַל יְדֵי שֶׁנִּכְנַס הַחוֹלֵק לַמִּטְבָּח וְשִׂחֵק שָׁם עִם אֵשׁ בִּפְנֵי אֵם הָרַב, וְנִפְחֲדָה כָּל כָּךְ עַד שֶׁחָשְׁשָׁה שֶׁעוֹד מְעַט יִשָּׂרֵף כָּל הָעִיר בְּהַקְפָּדָתוֹ, וְנִכְנְסָה לָאֲסֵפָה וְקִלְקְלָה אֶת הָאֲסֵפָה בְּאָמְרָה לִבְנָהּ: אֵינִי מַסְכִּימָה שֶׁיְּעָשֶׂה זֹאת בְּבֵיתֵנוּ. אַחַר כָּךְ אָמַר רַבֵּנוּ: יְכוֹלִים אַתֶּם לוֹמַר לְהַבַּרְדִּיטְשׁוֹבֶער שֶׁכְּבָר לֹא יוּכַל לוֹמַר לִפְנֵי הַתְּקִיעוֹת אֶת שְׁמוֹת הַמַּלְאָכִים שֶׁהוּא רוֹאֶה. (שֶׁכָּךְ הָיָה נוֹהֵג בְּכָל הַשָּׁנִים), וַהֲרֵי הוּא צַדִּיק יְרֵא ה’, “עֶרְלִיכֶער” וְאִם הוּא לֹא יִרְאֶה הוּא לֹא יֹאמַר שֶׁהוּא רוֹאֶה.

ה – סז

רַבִּי שִׂמְחָה אָבִיו שֶׁל רַבֵּנוּ זַ”ל הָיָה מִתְבּוֹדֵד גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד, וְהָיָה נֶעְלַם מִדֵּי פַּעַם לִזְמַנִּים אֲרֻכִּים מִבֵּיתוֹ, וְהִנֵּה לִפְנֵי עִבּוּרוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זַ”ל לֹא יָדְעָה זוּגָתוֹ אִם יַגִּיעַ לְשַׁבָּת וְכֵיוָן שֶׁכָּךְ פָּנְתָה לְאִמָּהּ הַצִּדְקָנִית מָרַת אָדִיל בַּת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב לְשָׁאֳלָהּ וּלְבַקֵּשׁ עֲצָתָהּ, נָתְנָה לָהּ אִמָּהּ כַּוָּנוֹת מְיֻחָדוֹת שֶׁתְּכַוְּנָם בְּעֵת לִישָׁתָהּ אֶת הַבָּצֵק לְחַלּוֹת וְהַכְנָסָתָם לַתַּנּוּר לִכְבוֹד שַׁבָּת. וְכָל זֶה הָיָה בְּיוֹם חֲמִשִּׁי שֶׁקֹּדֶם הַשַּׁבָּת. וּכְשֶׁלֹּא עָזַר לָהּ הַדָּבָר הָלְכָה שׁוּב בְּבֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי לִשְׁאֹל בַּעֲצַת אִמָּהּ וְאָז נָתְנָה לָהּ כַּוָּנוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁתְּכַוְּנֵם בְּעֵת הַדְלָקָתָהּ אֶת הַנֵּרוֹת לִכְבוֹד שַׁבָּת שֶׁהָיָה זְמַן נִכָּר קֹדֶם הַשַּׁבָּת, וְשׁוּב לֹא עָזַר לָהּ הַדָּבָר וְלֹא יָדְעָה הֵיכָן הוּא, וְאָז בְּמַר לִבָּהּ הָלְכָה לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל צִיּוּן קֶבֶר הַבַּעַל שֵׁם טוֹב וּבִתְפִלָּתָהּ שָׁאֲלָה לְסָבָהּ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הֵיכָן בַּעְלִי? וְאָז שָׁמְעָה קוֹל: אַל תִּדְאֲגִי הוּא יָבוֹא עַד הַשַּׁבָּת, הוּא כְּבָר בְּתוֹךְ הַתְּחוּם. וְחָזַר הַדָּבָר. וְאָכֵן לִכְבוֹד שַׁבָּת הִגִּיעַ רַבִּי שִׂמְחָה וְאָז נִפְקְדוּ בְּנִשְׁמַת רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ.

ה – סח

רַבֵּנוּ אָמַר פַּעַם לְרַבִּי חַייקְל: הָיִיתִי רוֹצֶה שֶׁתְּקַבֵּל עַל עַצְמְךָ מִשְׂרַת הַחַזָּנוּת, וְתִהְיֶה אַתָּה חִדּוּשׁ בָּעִנְיָן שֶׁלְּךָ כְּמוֹ שֶׁאֲנִי חִדּוּשׁ בָּעִנְיָן שֶׁלִּי, וְלֹא הִסְכִּים לָזֶה רַבִּי חַייקְל כִּי לֹא הָיָה הַדָּבָר לְפִי כְּבוֹדוֹ שֶׁיִּתְפַּרְנֵס מִתְּמִיכָתָן שֶׁל אֲחֵרִים וְכוּ’ וְכוּ’. וּפַעַם אַחַת אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ כְּשֶׁהָיָה מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל בִּקְרִימֶנְטְשׁוּק בִּימֵי חֲנֻכָּה וּפָגַשׁ בּוֹ בְּרַבִּי חַייקְל, וְהִזְכִּיר לְפָנָיו רַבִּי חַייקְל אֶת הַנַּ”ל, וּכְמִתְפָּאֵר עַל שֶׁלֹּא צִיֵּת לְרַבֵּנוּ, כִּי מֶה הָיָה יוֹצֵא לוֹ מִמִּשְׂרָה זוֹ. גָּעַר בּוֹ מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל וְאָמַר לוֹ: עֲדַיִן אֵינְךָ מִתְחָרֵט עַל שֶׁלֹּא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹלוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ? “נָאךְ הָאסְטוּ נִישְׁט קֵיין חֲרָטָה וָואס דּוּ הָאסְט דֶעם רֶעבְּן נִישְׁט גִיפָאלְגְט?”

ה – סט

גַּם בְּעֵת אֲמִירַת רַבֵּנוּ הַמַּאֲמָר “מַרְכְּבוֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ”, (בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן סִימָן לח) וְשָׁם בְּעִנְיַן הַתְּפִלִּין שֶׁהֵם סִימָן עַל דְּבֵקוּת וְכוּ’ וּמֹשֶׁה לֹא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו וְכוּ’, אֲמָרָהּ רַבֵּנוּ בְּהִתְלַהֲבוּת כָּזוֹ עַד שֶׁכִּסָּה פָּנָיו בְּמִטְפַּחַת כָּל שֶׁהִיא וְלֹא יָכְלוּ לִרְאוֹת פָּנָיו הַמְּאִירִים וְהַלּוֹהֲטִים, וּכְעֵין הַמְסֻפָּר לְעֵיל חֵלֶק ב סִימָן ב-רעו.

ה – ע

תּוֹרָה מ”ב נֶאֶמְרָה בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה.

ה – עא

בְּעֵת שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ הַתּוֹרָה “וְאֶת הָעֹרְבִים צִוִּיתִי לְכַלְכֶּלְךָ”, בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן חֵלֶק ב’ סִימָן ד’, וְשָׁם מְבָאֵר כַּמָּה יְגִיעוֹת וְכַמָּה הַטָּיוֹת וְכַמָּה כְּפִילוּת צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת קֹדֶם שֶׁעוֹשִׂין אֵיזֶה דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה כָּרָאוּי וְכוּ’, הִטָּה רַבֵּנוּ אָז בְּעַצְמוֹ אֶת גּוּפוֹ בְּכַמָּה וְכַמָּה הַטָּיוֹת וּכְפִילוּת בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ עֲצוּמָה.

ה – עב

יֵשׁ דֵּעָה שֶׁמַּה שֶּׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ”ל שֶׁסְּעֻדַּת רֹאשׁ חֹדֶשׁ מְסֻגָּל לְבָנִים, הָיָה אֶחָד מֵהַדְּבָרִים שֶׁנִּתְבָּאֲרוּ בַּסֵּפֶר הַנִּשְׂרָף.

ה – עג

הַחֲלוֹם הַמּוּבָא בְּחַיֵּי מוֹהֲרַ”ן סִימָן צא, עַיֵּן שָׁם, סִפְּרוֹ רַבֵּנוּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן מְשַׁמְּשׁוֹ זַ”ל, אַחַר שֶׁנִּכְנַס וּבָא לַחֲדַר רַבֵּנוּ וּפְגָשׁוֹ בּוֹכֶה בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ בְּכִיָּה רַבָּה כָּזוֹ עַד שֶׁנִּרְטְבָה רִצְפַּת חֲדַר רַבֵּנוּ וְנִשְׁמַע קוֹל דְּבֵקוּת נַעֲלֵי רַבֵּנוּ בַּדְּמָעוֹת הָרַבּוֹת שֶׁהִזִּילָם רַבֵּנוּ, כִּי רָאָה רַבֵּנוּ בְּרוּחַ קָדְשׁוֹ כָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁיַּעַבְרוּ עַל אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בִּרְדִיפוֹת עֲצוּמוֹת וַעֲנִיּוּת מֻפְלֶגֶת עַד שֶׁלֹּא יִשָּׁאֲרוּ מֵהֶם כִּי אִם חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים בִּלְבַד לְרֹב הַהִתְנַגְּדוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת וְהָרְדִיפוֹת שֶׁיִּסְבְּלוּ, וְאָכֵן כָּךְ הָיָה שֶׁבְּעֵת הַמַּחֲלֹקֶת הַגְּדוֹלָה לֹא נִשְׁאֲרוּ דְּבוּקִים בְּמוֹהַרְנַ”ת זַ”ל בִּשְׁלֵמוּת כִּי אִם חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים בִּלְבַד. וְהָיוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ מוֹנִים אֵלּוּ הַחֲמִשָּׁה, הָרִאשׁוֹן הֲלֹא הוּא בְּנוֹ רַבִּי יִצְחָק זַ”ל וְרַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין וְרַבִּי מָרְדְּכַי הַמְכֻנֶּה “מָרְדְּכַי לֹא יִכְרַע וְלֹא יִשְׁתַּחֲוֶה”. וְרַבִּי נָתָן בֶּן רַבִּי יְהוּדָה בַּעַל קֻנְטְרֵס הַצֵּרוּפִים זַ”ל, הַמְכֻנֶּה רַבִּי נָתָן בֶּן רַבִּי לֵיבֶּלִי רְאוּבֵנְס. וְרַבִּי אֶפְרַיִם בֶּן רַבִּי נַפְתָּלִי זַ”ל, כִּי שְׁאָר אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ לֹא הָיָה מִכֹּחָם לַעֲמֹד בְּרֵישׁ גָּלֵי עִם מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל לְרֹב תֹּקֶף הַהִתְנַגְּדוּת, שֶׁהָיָה בְּלִי גְּבוּל וְהָיָה בָּזֶה כְּדֵי סַכָּנַת נְפָשׁוֹת מַמָּשׁ.

ה – עד

מְסַפְּרִים בַּמֶּה שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ בְּסֵפֶר חַיֵּי מוֹהֲרַ”ן סִימָן שלו שֶׁהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּעֲבוֹדָתוֹ אֶת ה’ שֶׁל אֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בִּשְׁבִיל הַשָּׂגָתוֹ שֶׁהָיָה נִצְרַךְ לָהּ, עַיֵּן שָׁם. שֶׁהָיָה זֶה רַבִּי חַיִּים שָׂרֶה’ס זַ”ל. שֶׁהִשְׁתַּמֵּשׁ רַבֵּנוּ בַּעֲבוֹדָתוֹ אֶת ה’ הַשָּׂגוֹתָיו הַגְּבוֹהִים. וּרְאֵה עוֹד לְעֵיל בְּחֵלֶק א סִימָן תקל”ה.

ה – עה

הַשִּׂיחָה הַמּוּבֵאת בְּחַיֵּי מוֹהֲרַ”ן סִימָן תקצ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ עַל אֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁזֶּה שֶׁמְּפַחֵד שֶׁיִּפֹּל מֵעֲבוֹדַת ה’ זֶה הַדָּבָר עַצְמוֹ מַחֲזִיק אוֹתוֹ, הָיָה זֶה רַבִּי אַבְרָהָם פֶּעטֶרְבּוּרְגֶער זַ”ל שֶׁהָיָה דָּר אֵיזֶה זְמַן בְּפֶּטֶערְבּוּרְג שֶׁהָיְתָה אָז עִיר לְלֹא יְהוּדִים וְנָכְרִית מְאֹד, וְהָיוּ לוֹ שָׁם נִסְיוֹנוֹת קָשִׁים מְאֹד לַעֲמֹד וּלְהִשָּׁאֵר בִּקְדֻשַּׁת יַהֲדוּתוֹ.

ה – עו

עַל הַמְסֻפָּר בְּחֵלֶק א סִימָן שסד וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם יֵשׁ דֵּעָה שֶׁעָמַד אָז רַבֵּנוּ בְּחַדְרוֹ עִם פָּנָיו אֶל הַקִּיר וּכְשֶׁנִּכְנַס רַבִּי הִלֵּל יָדַע רַבֵּנוּ בְּרוּחַ קָדְשׁוֹ מִי הַנִּכְנָס, וְאָמַר לוֹ: זֶה אַתָּה הִלֵּל וְכוּ’.

ה – עז

רַבֵּנוּ בִּשְׁהוּתוֹ בְּאוּמַאן בְּסוֹף יָמָיו הָיָה הוֹלֵךְ לְהִתְבּוֹדֵד מִחוּץ לָעִיר בְּיַעַר הַנִּקְרָא יַעַר גְּרֶעקוֹב. בַּיַּעַר הַזֶּה הָיָה מְקוֹם תִּפְלוּת. וְשָׁם מָצְאוּ אֶת הַקָּמִיעַ מֵהַצַּדִּיק רַבִּי נַפְתָּלִי כַּץ בַּעַל סְמִיכוּת חֲכָמִים שֶׁכָּתַב וְהִשְׁבִּיעַ רוּחַ וְכוּ’, כַּנִּדְפָּס בְּחֵלֶק ג תקצח.

ה – עח

אָמַר רַבֵּנוּ: עוֹד יָבֹא זְמַן שֶׁאַבְרֵךְ אֶחָד יְיַפֶּה וִיהַדֵּר אֶת עִנְיָנִי.”סִי וֶועט נָאךְ קוּמֶען אַ צַייט סִי וֶועט זַיין אַ יוּנְגֶער מַאן וָואס וֶועט בַּאשַׁיינֶען מַיין זַאךְ”. וְהָיָה אוֹמֵר בָּזֶה רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל שֶׁדִּבּוּר זֶה חָל עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ הֶחָפֵץ בֶּאֱמֶת וּמִתְקָרֵב בֶּאֱמֶת וְרוֹצֶה בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה לְפָאֵר לְרוֹמֵם וּלְהַדֵּר אֶת שֵׁם רַבֵּנוּ בָּעוֹלָם.

ה – עט

רַבֵּנוּ נָהַג לַעֲרֹךְ שֻׁלְחָן “טִישׁ” בְּכָל לֵיל שַׁבָּת בֶּחָצֵר הַגְּדוֹלָה הַסָּמוּךְ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. וְזֹאת מִלְּבַד שֵׁשׁ הַשַּׁבָּתוֹת הַמְיֻחָדִים לַאֲמִירַת תּוֹרָה, שֶׁאָז בָּאוּ כָּל אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ לִשְׁבּוֹת אֵצֶל רַבֵּנוּ.

ה – פ

רַבֵּנוּ הָיָה לוֹ לְבוּשׁ עָשׂוּי מִמֶּשִׁי שֶׁכַּפְתּוֹרָיו הָיוּ מִשֶּׁל כֶּסֶף.

ה – פא

רַבִּי יְחִיאֵל אָחִיו שֶׁל רַבֵּנוּ הָיָה מְבֻגָּר מִמֶּנּוּ וּמְסַפְּרִים שֶׁאַף הוּא לֹא הֶאֱרִיךְ יָמִים וְנִפְטַר בִּשְׁנַת תקע”ב שָׁנָה אַחַת לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ.

ה – פב

יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמָּרַת פֵיגָא סָאסְיֶע בַּת רַבִּי יִשְׂרָאֵל בֶּן שָׂרָה בַּת רַבֵּנוּ נִשְּׂאָה לְבֶן בִּתּוֹ שֶׁל רַבִּי בָּרוּךְ מִמֶּעזְבּוּז זַ”ל.

ה – פג

כְּשֶׁעָבַר רַבֵּנוּ מִזְּלַאטִיפָּאלִי לָדוּר לִבְרֶסְלֶב וְיָצָא שְׁמוֹ בְּכָל הָאֵזוֹר הֵחֵלּוּ לִנְסֹעַ וְלָבוֹא אֵלָיו אַנְשֵׁי הַסְּבִיבָה בֵּינֵיהֶם אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים כְּרוֹכְלִים וּמוֹכְרֵי כֵּלִים וְסִירִים וְכַדּוֹמֶה הַנִּקְרָאִים טֶעפֶּערְס, וְהֵם כְּשֶׁהִגִּיעוּ וְחָזְרוּ בְּרוֹכְלוּתָם לְנֶעמִירוֹב סִפְּרוּ בְּהִשְׁתּוֹמְמוּת וּבְבִטּוּל מָה, שֶׁהִנֵּה הִגִּיעַ אַדְמוֹ”ר חָדָשׁ לָאֵזוֹר וְאֵינוֹ מִתְנַהֵג כְּדַרְכָּם שֶׁל שְׁאָר הָאַדְמוֹרִי”ם שֶׁנִּכְנָסִים אֲלֵיהֶם וְנוֹתְנִים לָהֶם שׁוּם פִּדְיוֹן וּמְקַבְּלִים בִּרְכָתָם וְיוֹצְאִים לְעִסְקֵיהֶם כָּרָגִיל, כִּי הוּא רַק דּוֹרֵשׁ כָּל הַזְּמַן אַךְ וְרַק עֲבוֹדַת ה’ אַף מֵהֶם הַפְּשׁוּטִים וּמְדַבֵּר עַל לִבָּם שֶׁיִּגְזְלוּ מִזְּמַן עִסּוּקֵיהֶם וְיַחְשְׁבוּ עַל הַתַּכְלִית וְיִתְאַמְּצוּ לְתוֹרָה וְלִתְפִלָּה. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ זֹאת מוֹהַרְנַ”תְּ וְרַבִּי נַפְתָּלִי אָמְרוּ זֶה לָזֶה: הֲרֵי זֹאת אָנוּ מְחַפְּשִׂים “דָּאס זוּכְן מִיר דָאךְ”, כִּי זֶה כְּבָר זְמָן מָה שֶׁהִרְגִישׁוּ חֹסֶר בְּנַפְשָׁם וּבִקְּשׁוּ לִמְצֹא סָמוּךְ לָהֶם צַדִּיק כָּזֶה שֶׁיַּלְהִיב לִבָּם אַךְ וְרַק לְתוֹרָה וַעֲבוֹדַת ה’. וְהִנֵּה אַף-עַל-פִּי-כֵן הִתְקָרְבוּ אֵלּוּ הָרוֹכְלִים לְרַבֵּנוּ וּמוֹהַרְנַ”ת הָיָה מִתְיַדֵּד עִמָּהֶם וְהָיָה מְסַפֵּר לָהֶם סִפּוּרֵי צַדִּיקִים וְכַדּוֹמֶה וּמֵשִׂיחַ עִמָּהֶם שִׂיחוֹת אֲמִתִּיּוֹת לְפִי עֶרְכָּם.

שִּׂיחוֹת וְסִיפּוּרִים מִמוֹהַרְנַ”ת זְצַ”ל

ה – פד

בִּתְחִלַּת הִתְקָרְבוּתוֹ שֶׁל מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל הָיָה מַרְבֶּה לְדַבֵּר עִם חֲבֵרָיו אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁבִּבְּרֶסְלֶב וְהָיָה מְעוֹרְרָם וּמַלְהִיבָם מְאֹד, וְרַבֵּנוּ הָיָה תָּדִיר שׁוֹאֲלוֹ בִּשְׁלוֹם הַחֲבוּרָה שֶׁבִּבְרֶסְלֶב, אוּלָם לְאַחַר זְמַן כְּשֶׁרָאָה מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל שֶׁאֵין לִבָּם בּוֹעֵר כְּמוֹתוֹ, כִּי הָיוּ אֲנָשִׁים סוֹחֲרִים מוֹכְרֵי כֵּלִים וְכַדּוֹמֶה (טֶעפֶּערְס) חָדַל מְעַט מֵחֲמַת כֵּן מִלְּדַבֵּר וּלְהִתְעַסֵּק עִמָּהֶם. כְּשֶׁבָּא אַחַר כָּךְ לְרַבֵּנוּ לֹא סִפֵּר כְּלוּם לְרַבֵּנוּ מִזֶּה, אוּלָם רַבֵּנוּ כְּבָר רָאָה בְּרוּחַ קָדְשׁוֹ וְהֵבִין הַנְהָגָתוֹ. וּכְשֶׁנִּכְנַס לְבֵית רַבֵּנוּ רָאָה פִּתְקָה רְשׁוּמָה בִּכְתַב יָדוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ שֶׁהָיָה כָּתוּב בָּהּ “מָה אֹמַר לָכֶם, הַמִּנְיָן שֶׁלָּכֶם הָיָה בּוֹקֵעַ רְקִיעִים”. (רְאֵה חַיֵּי מוֹהֲרַ”ן סִימָן שלא) וְהָיְתָה זֹאת לוֹ לִתְשׁוּבָה עַל הַנְהָגָתוֹ, וְחָזַר לְמִנְהָגוֹ הָרִאשׁוֹן לְדַבֵּר עִמָּהֶם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּבַתְּחִלָּה וּבְיֶתֶר שְׂאֵת, כִּי הֵבִין לְנָכוֹן רְצוֹן רַבֵּנוּ זַ”ל שֶׁמֵּהַנָּכוֹן לְעָדְדָם וּלְחַזְּקָם וּלְהִתְחַבֵּר עִמָּהֶם וְאַף שֶׁנִּרְאֶה לִכְאוֹרָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ הֶפְסֵד הֲרֵי שֶׁבַּחֶשְׁבּוֹן הַכְּלָלִי תּוֹעַלְתּוֹ רַבָּה בְּיוֹתֵר.

ה – פה

דָּרַשׁ פַּעַם הַמַּגִּיד מִדּוּבְנָא זַצַ”ל דִּבְרֵי תּוֹכָחָה לִפְנֵי קְהַל מַאֲזִינִים. כְּשֶׁסִּיֵּם דְּרָשָׁתוֹ נִגַּשׁ אֵלָיו אֶחָד מֵהַשּׁוֹמְעִים וְאָמַר לוֹ: רַבִּי וּמוֹרִי, אֵינִי מֵבִין לָמָּה וּמַדּוּעַ אֲבָל מִשּׁוּם מָה לֹא נִתְעוֹרַרְתִּי מִדִּבְרֵיכֶם כְּלָל וּכְלָל. וְהִנֵּה כְּדַרְכּוֹ בַּקֹּדֶשׁ עָנָה לוֹ תְּשׁוּבָה בְּדֶרֶךְ מָשָׁל: מָשָׁל לְבֶן כְּפָר שֶׁבָּא לָעִיר וְהָלַךְ וְהִסְתּוֹבֵב מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וְהִבִּיט בְּהִתְפַּעֲלוּת עַל חַיֵּי הָרְוָחָה שֶׁל הַתּוֹשָׁבִים מַה שֶּׁלֹּא רָאָה כָּזֹאת בִּכְפָרוֹ הַמְרֻחָק, וּכְשֶׁעָבַר דֶּרֶךְ אֵיזֶה נַפָּח רָאָה אֵיךְ שֶׁלּוֹקֵחַ אֵיזֶה כְּלִי וּמְנַפֵּחַ בּוֹ עַל גֶּחָלִים וְעַל-יְדֵי-זֶה מַדְלִיק וּמַבְעִיר הָאֵשׁ, הִשְׁתּוֹמֵם עַל מַחֲזֶה זֶה, וְשָׂמַח עַל זֶה כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב, וְהָלַךְ וְקָנָהוּ בִּמְחִיר הָגוּן בִּרְצוֹתוֹ לְשַׂמֵּחַ אֶת יְדִידָיו תּוֹשָׁבֵי הַכְּפָר שֶׁמֵּעַתָּה לֹא יִצְטָרְכוּ לְהַכּוֹת אֲבָנִים זֶה בָּזֶה לְהַדְלִיק הָאֵשׁ כְּדַרְכָּם. כְּשֶׁהֵבִיאוּ לִכְפָרוֹ קָרָא לְכָל תּוֹשָׁבֵי הַכְּפָר לְהַרְאוֹת לָהֶם מוֹפֵת לְהַדְלָקַת הָאֵשׁ. נֶעֶמְדוּ סְבִיבוֹ כָּל הַתּוֹשָׁבִים וְהֵחֵל לִנְשֹׁף בַּכְּלִי הָלוֹךְ וְנָשׁוֹף, וְאֵין אֵשׁ וְאֵין לֶהָבָה, וְנִתְבַּזָּה לִפְנֵי כָּל שְׁכֵנָיו, וְהוּא בְּעַקְשָׁנוּתוֹ חָזַר וְהִתְוַכֵּחַ עִמָּם שֶׁכְּלִי זֶה מְיַצֵּר אֵשׁ, אוּלָם לֹא הוֹעִיל לוֹ, וְחָזַר בְּכַעֲסוֹ לָעִיר וּבָא אֶל הַנַּפָּח וְגָעַר בּוֹ: לָמָּה רִמִּיתַנִי? נִסִּיתִי כָּמוֹךָ לְהַדְלִיק הָאֵשׁ וְאֵין אֵשׁ כְּלָל וּכְלָל. שָׁאַל לוֹ הַנַּפָּח: גֶּחָלִים הֵכַנְתָּ? עָנָה לוֹ הַכַּפְרִי: לֹא. אָמַר לוֹ הַנַּפָּח: שׁוֹטֶה שֶׁכָּמוֹךָ, בִּכְדֵי לְעוֹרֵר הָאֵשׁ צָרִיךְ אֵיזֶה נִיצוֹץ כָּל שֶׁהוּא וְאָז טוֹב הַכְּלִי לְהַלְהִיבוֹ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, אֲבָל אִם אֵין שׁוּם נִיצוֹץ לֹא יוֹעִיל שׁוּם נִשּׁוּפִים. סִיֵּם הַמַּגִּיד וְאָמַר: כְּמוֹ כֵּן אָנֹכִי בִּדְרָשׁוֹתַי מַלְהִיב רַק אֶת אוֹתָם הָאֲנָשִׁים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם נִיצוֹץ כָּל שֶׁהוּא, אֲבָל אִם אֵין בָּהֶם שׁוּם נִיצוֹץ אֵינִי יָכוֹל לְהַלְהִיבָם. כְּשֶׁסִּפְּרוּ זֹאת לְמוֹהַרְנַ”ת זַ”ל עָנָה וְאָמַר: אֵין הַדָּבָר כֵּן, נִיצוֹץ יֵשׁ בְּכָל יְהוּדִי, יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה, אֲבָל צָרִיךְ לָדַעַת אֵיךְ לְנַפֵּחַ וְאֵיךְ לְהַלְהִיבוֹ. “אַ פוּנְק הָאט יֶעדֶער יוּד נָאר מִידַארְף וִויסְן וִוי אַזוֹי אִיהם אָן בְּלָאזְן אוּן וִוי אַזוֹי אִיהם אָן פְלַאקֶערְן”.

ה – פו

בְּהִשְׁתַּדְּלוּתוֹ שֶׁהִשְׁתַּדֵּל מוֹהַרְנַ”ת לִנְסֹעַ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הָיָה כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁחָפֵץ הָיָה לְהַגִּיעַ לְאוֹדֵיסָה בְּחָשְׁבוֹ שֶׁמָּא תִּזְדַּמֵּן לוֹ אֳנִיָּה לַמְרוֹת שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ עַל דְּמֵי נְסִיעָה, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן יַצְלִיחַ וְיִסַּע עִם אֳנִיָּה הַמִּזְדַּמֶּנֶת לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. וְהָיָה אוֹמֵר בְּצַחוּת: “אֲנִי מֵחוֹבָתִי לִנְסֹעַ לְאוֹדֵיסָה כִּי הַיָּם לִבְרֶסְלֶב לֹא יַגִּיעַ”. “דֶער יַם אִין בְּרֶסְלֶב וֶועט נִישְׁט קוּמֶען”. כְּאוֹמֵר שֶׁאִם לֹא יִשְׁתַּדֵּל לְהַגִּיעַ לְפָחוֹת לְאוֹדֵיסָה בְּוַדַּאי לֹא יַגִּיעַ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל.

ה – פז

פַּעַם בְּיוֹם שֶׁלִּפְנֵי עֶרֶב פֶּסַח נִכְנְסָה אֶל מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל בִּתּוֹ מָרַת חַנָּה צִירְל וְהִתְאוֹנְנָה לִפְנֵי אָבִיהָ וְאָמְרָה לוֹ: אָבִי הַיָּקָר, הַפֶּסַח כְּבָר מִתְקָרֵב וַעֲדַיִן אֵין לָנוּ כְּלוּם עַל צָרְכֵי הֶחָג. (כִּי זוּגָתוֹ מָרַת דִּישְׁל כִּבְּדָה אוֹתוֹ מְאֹד וְלֹא רָצְתָה לְהַחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ מִזֶּה כְּלָל. עַל כֵּן שָׁלְחָה אֶת בִּתָּהּ לֵאמֹר זֹאת), עָנָה לָהּ מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל: ‘בִּתִּי, ה’ יַעֲזֹר’, “טָאכְטֶערְל גָאט וֶועט הֶעלְפְן”. וְאָכֵן אֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁהָיָה דָּר בְּרִחוּק מָקוֹם חָשַׁב וְאָמַר לְעַצְמוֹ: מִי יוֹדֵעַ שֶׁמָּא אֵין לְמוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל כְּלוּם עֲבוּר צָרְכֵי הֶחָג, וְהִתְעוֹרֵר בְּלִבּוֹ וְהָלַךְ וְשָׂכַר עֲגָלָה וּמִלֵּא אוֹתָהּ בְּכָל טוּב תַּפּוּחֵי אֲדָמָה בֵּיצִים יַיִן וְכוּ’, וְהֵבִיאוֹ לְמוֹהַרְנַ”ת זַ”ל בְּעֶרֶב הַפֶּסַח מַמָּשׁ. אַחַר כָּךְ בְּיָשְׁבָם בַּשֻּׁלְחָן בְּלֵיל הַסֵּדֶר וְהִפְלִיג בְּהוֹדָאָה עַל חַסְדֵי ה’ שֶׁלֹּא עֲזָבוֹ, פָּנָה בֵּין דְּבָרָיו אֶל בִּתּוֹ וְאָמַר לָהּ: “בְּעֵת שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ שֶׁהַשֵּׁם יַעֲזֹר לֹא הִתְכַּוַּנְתִּי לְאָדָם זֶה”.”וֶוען אִיךְ הָאבּ גִיזָאגְט גָאט וֶועט הֶעלְפְן הָאבּ אִיךְ נִישְׁט אִים גִימֵיינְט”. כְּאוֹמֵר שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ שׁוּם בִּטָּחוֹן בְּשׁוּם אָדָם זֶה אוֹ אַחֵר שֶׁיִּדְאַג לְצָרְכּוֹ, אֶלָּא בֶּאֱמֶת הִתְכַּוַּנְתִּי שֶׁה’ יַעֲזֹר כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, יִשְׁתַּלְשֵׁל הַדָּבָר וְיָבֹא אֵיךְ שֶׁיִּשְׁתַּלְשֵׁל.

ה – פח

פַּעַם כְּשֶׁהִתְקָרֵב חַג הַפֶּסַח וַעֲדַיִן לֹא הָיָה לְמוֹהַרְנַ”ת מַסְפִּיק כְּדֵי הוֹצָאוֹת הֶחָג, כְּשֶׁרָאָה שֶׁמְּמַלְּאִים אֶת הֶחָבִית בְּמַיִם עֲבוּר יְמֵי הֶחָג, הִתְאַזֵּר וְהִתְחַזֵּק עַד שֶׁרָקַד מֵרֹב שִׂמְחָה כְּשֶׁהוּא עוֹנֶה וְאוֹמֵר בְּשִׂמְחָה, “תּוֹדָה לָאֵל יֵשׁ לָנוּ כְּבָר מַיִם עֲבוּר יְמֵי הֶחָג”.

ה – פט

הָיָה פַּעַם מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל עִם כַּמָּה מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ אֵצֶל הַצַּדִּיק רַבִּי גְּדַלְיָה מִלִּינִיץ זַצַ”ל, וְהִתְפַּלְּלוּ כְּדַרְכָּם בְּכֹחוֹת וּבִצְעָקוֹת. אָמְרוּ אֵלּוּ מֵהַמִּתְפַּלְּלִים כְּהֶעָרָה לִצְעָקוֹתֵיהֶם: הֲרֵי אָמְרוּ רַזַ”ל הַמַּגְבִּיהַּ קוֹלוֹ בִּתְפִלָּתוֹ הֲרֵי זֶה מִקְּטַנֵּי אֱמוּנָה. כְּשֶׁשָּׁמַע מוֹהַרְנַ”ת הֶעָרָתָם זֹאת, נַעֲנָה וְאָמַר אַחַר כָּךְ: מִתְדַּמִּים הֵם לְרַבֵּנוּ?, רַבֵּנוּ הִתְפַּלֵּל אָכֵן בְּשֶׁקֶט כִּי הָיָה בְּחִינַת שֶׁמֶן בַּחֲשַׁאי, (אֲבָל הֵם) טוֹב יוֹתֵר הָיָה שֶׁיִּקְרְעוּ אֶת גְּרוֹנָם בִּתְפִלָּתָם בִּצְעָקוֹת כְּמוֹ שֶׁאֲנִי קוֹרֵעַ אוֹתוֹ. “זֵיי גְלַייכְן זַאךְ צוּם רֶעבְּן?, דֶער רַבִּי הָאט גֶעדַאוִוינְט שְׁטִיל, עֶר אִיז גִיוֶוען ‘שֶׁמֶן בַּחֲשַׁאי’, זָאלְן זֵיי זַאךְ אַיין רַייסְן דִי קֵיילִי בַּיים דַאוִוינֶען וִוי אִיךְ רַייס זִיךְ”.

ה – צ

כְּשֶׁנָּסַע מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל לָאָרֶץ פָּגַשׁ בְּדַרְכּוֹ בְּאוֹדֵסָה אִישׁ כָּשֵׁר אֶחָד שֶׁהָיָה עוֹבֵד ה’ גָּדוֹל וְתָמִים נִפְלָא, הִתְפָּעֵל מִמֶּנּוּ מוֹהַרְנַ”ת כָּל כָּךְ עַד שֶׁאָמַר: אִלּוּלֵא שֶׁכְּבָר קָבַעְתִּי נְסִיעָתִי עִם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר יְהוּדָה זַ”ל (שֶׁלִּוָּהוּ בְּדַרְכּוֹ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל) הָיִיתִי מְרֻצֶּה יוֹתֵר לִנְסֹעַ עִמּוֹ”. לֹא יָדוּעַ מִי הָיָה וְאִם הָיָה מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ אִם לָאו.

ה – צא

כְּשֶׁהָיָה פַּעַם מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל בִּקְרִימֶנְטְשׁוּק, שֶׁהָיָה נוֹסֵעַ לְשָׁם מִדֵּי פַּעַם לְפַעַם לְחַזֵּק אֶת אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ הַדָּרִים שָׁם, פָּגַשׁ בִּבְנוֹ שֶׁל רַבִּי חַייקְל בְּדַבְּרָם הֵחֵל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי חַייקְל לְדַבֵּר עִמּוֹ בְּשִׁבְחוֹ שֶׁל מְפֻרְסָם אֶחָד שֶׁהָיָה דָּר שָׁם, וְהִפְלִיג וְהִפְלִיא אֶת הַהַדְרַת פָּנִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ, וּמוֹהַרְנַ”ת זַ”ל שֶׁהֵבִין שֶׁמֵּחֲמַת הַהַדְרַת פָּנִים שֶׁל הַלָּה הִתְבַּלְבֵּל מִמֶּנָּה בֶּן רַבִּי חַייקְל, דִבֵּר וְהִרְחִיב עִמּוֹ הַדִּבּוּר שֶׁאֵין הַהַדְרַת פָּנִים רְאָיָה עַל פְּנִימִיּוּתוֹ שֶׁל הַלָּה. בֵּין דְּבָרָיו אָמַר לוֹ: הַשָּׁחוֹר שֶׁלִּי, בְּהִתְכַּוְּנוֹ עַל רַבִּי נַחְמָן בֶּן רַבִּי עוֹזֵר זַ”ל, יֵשׁ לוֹ הַדְרַת פָּנִים יָפֶה יוֹתֵר. ‘מַיין שְׁוַוארְצֶער הָאט אַ שֶׁענֶערְן הַדְרַת פָּנִים’, לְגֹדֶל קְדֻשַּׁת פְּנִימִיּוּתוֹ, כִּי מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל הוּא שֶׁגִּדְּלוֹ כַּיָּדוּעַ אַחַר שֶׁהִתְיַתֵּם וְהָיָה דָּר בְּטֶעְפְּלִיק, וְהִכִּירוֹ מוֹהַרְנַ”ת בִּפְנִימִיּוּתוֹ הֵיטֵב הֵיטֵב.

ה – צב

הָיָה לְמוֹהַרְנַ”ת זַ”ל תַּלְמִיד חָבֵר גָּאוֹן בַּתּוֹרָה וְעוֹבֵד ה’ וְצַדִּיק מֻפְלָג, בְּשֵׁם רַבִּי נַחְמָן בֶּן רַבִּי יוּדְל לֵיבּ זַ”ל. עָנִי מָרוּד כָּל כָּךְ הָיָה עַד שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לָבֹא וְלִנְסֹעַ אֶל מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל וְהָיָה מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל נוֹסֵעַ אֵלָיו לְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ בְּדִבְרֵי תּוֹרָה וּלְהִתְחַזֵּק עִמּוֹ יַחְדָּיו. לְרֹב עֲנִיּוּתוֹ הִשְׂכִּיר עַצְמוֹ לִהְיוֹת שׁוֹמֵר וּמְשָׁרֵת בְּבֵית הַקְּבָרוֹת, דְּהַיְנוּ שֶׁלְּאַחַר הֱיוֹת אֵיזֶה לְוָיָה אוֹ יָאר צַייט שֵׁרֵת אֶת הַמְלַוִּים בִּרְחִיצַת יָדַיִם וְכַדּוֹמֶה וְהָיוּ הַמְלַוִּים נוֹתְנִים לוֹ פְּרוּטוֹתֵיהֶם. פַּעַם כְּשֶׁהִגִּיעַ מוֹהַרְנַ”ת לְעִירוֹ וְנוֹדַע לוֹ מִמַּה “פַּרְנָסָתוֹ”, הִקְפִּיד וְגָעַר בְּתוֹשָׁבֵי הָעִיר בְּאָמְרוֹ לָהֶם “יְהוּדִי נַעֲלֶה כָּזֶה הִנְכֶם מְמַנִּים לְשׁוֹמֵר בֵּית הַקְּבָרוֹת? יָכוֹל חָלִילָה שֶׁיִּפָּטֵר פַּעַם אֵיזֶה יֶלֶד אֵצֶל אֶחָד מִתּוֹשָׁבֵי הָעִיר, אַךְ וְרַק כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ לְרַבִּי יוּדְל עֲבוּר הוֹצָאוֹת שַׁבָּת”. “אַזַא אִידְן לָאזְט אִיר זַיין אַ שׁוֹמֵר, מֶען קֶען, חָלִילָה, אַמָאל אַוֶועק נֶעמֶען בַּיי אֵיינֶעם אַ קִינְד כְּדֵי רַבִּי יוּדְל זָאל הָאבְּן אוֹיף שַׁבָּת”. הִתְעוֹרְרוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ מִדְּבָרָיו וְקִבְּלוּ עַל עַצְמָם לְהַחֲזִיקוֹ וּלְתָמְכוֹ וְהֶעֶבִירוּהוּ מִמִּשְׂרָה זוֹ.

ה – צג

שָׁאַל פַּעַם אֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ אֶת מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל שֶׁיִּתֵּן לוֹ עֵצָה נְכוֹנָה בְּאֵיזֶה דֶּרֶךְ יִבְחַר, אִם יֵשֵׁב רַק עַל הַתּוֹרָה וְהָעֲבוֹדָה וְלֹא יִדְאַג לְפַרְנָסָתוֹ אַף שֶׁבְּכָךְ יִצְטָרֵךְ לִהְיוֹת נִתְמָךְ מֵאֲנָשִׁים תּוֹמְכֵי תּוֹרָה, אוֹ שֶׁיַּעֲסֹק בְּאֵיזֶה מְלָאכָה וְיִקְבַּע עִתִּים לַתּוֹרָה. עָנָה לוֹ מוֹהַרְנַ”ת בְּדֶרֶךְ מָשָׁל: אָמַר פַּעַם מֶלֶךְ אֶחָד לְאוֹהֲבוֹ הַנֶּאֱמָן: כְּאוֹת הוֹקָרָה עַל מַעֲשֶׂיךָ נוֹתֵן אֲנִי לְךָ רְשׁוּת שֶׁבְּיוֹם זֶה וָזֶה, מֶשֶׁךְ זְמַן קָצָר כָּזֶה וְכָזֶה נִתֶּנֶת לְךָ רְשׁוּת לְהִכָּנֵס לְאוֹצָרִי וְכָל מַה שֶּׁתַּסְפִּיק לָקַחַת מֵאוֹצָרִי הַגָּדוֹל הֲרֵי הוּא שֶׁלְּךָ. הָלַךְ זֶה אֲהוּב הַמֶּלֶךְ וְהֵכִין לְעַצְמוֹ לַיּוֹם הַמְיֹעָד שַׂקִּים גְּדוֹלִים, וּבָא לְאוֹצַר הַמֶּלֶךְ בַּזְּמַן הַמְיֹעָד וּכְהַבְטָחַת הַמֶּלֶךְ נָתְנוּ לוֹ לִכָּנֵס וְלֶאֱסֹף כִּרְצוֹנוֹ.

וְהִנֵּה מֵרֹב הֲכָנָתוֹ לִזְמַן נִשְׂגָּב זֶה שָׁכַח לֶאֱכֹל, וּבְאֶמְצַע זְמַן הָאֲסֵפָה נַעֲשָׂה רָעֵב מְאֹד מְאֹד עַד שֶׁחָשַׁשׁ לְחַיָּיו, וְהֵבִין שֶׁאִם יְהַרְהֵר עַתָּה עַל אֲכִילָה נֵאוֹתָה יַפְסִיד מִזְּמַנּוֹ הַקָּצָר הַיָּקָר מְאֹד מְאֹד וְיַפְסִיד הוֹן רַב. תֵּכֶף נָגַס בְּפִיו בְּאֵיזֶה חֲתִיכַת לֶחֶם שֶׁמָּצָא וְהִמְשִׁיךְ בִּזְרִיזוּת עִם לְעִיסָתוֹ לֶאֱסֹף עוֹד וָעוֹד מַרְגָּלִיּוֹת, וּכְשֶׁתָּקְפּוֹ שׁוּב הָרֶעָבוֹן חָטַף בִּזְרִיזוּת עֲצוּמָה עוֹד נְגִיסָה מֵחֲתִיכַת הַלֶּחֶם וְהִמְשִׁיךְ שׁוּב בִּזְרִיזוּתוֹ לֶאֱסֹף וְלֶאְגֹּר עוֹד מַרְגָּלִיּוֹת יְקָרוֹת. סִיֵּם מוֹהַרְנַ”ת וְאָמַר לוֹ: אִם הַתּוֹרָה חֲשׁוּבָה אֶצְלְךָ כַּאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת וְאַף כְּשֶׁתִּהְיֶה רָעֵב לֹא תַּקְפִּיד הַרְבֵּה רַק תַּחֲטֹף בִּזְרִיזוּת אֵיזֶה חֲתִיכַת לֶחֶם לְתוֹךְ פִּיךָ וְתַמְשִׁיךְ בְּהַתְמָדָה בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה כְּאוֹסֵף הַמַּרְגָּלִיּוֹת, אֲזַי נָכוֹן שֶׁתֵּשֵׁב רַק עַל הַתּוֹרָה וְהָעֲבוֹדָה כִּרְצוֹנְךָ כִּי זֶהוּ הַנִּקְרָא “תּוֹרָתוֹ אָמָּנוּתוֹ”, אֲבָל אִם לָאו לֵךְ עֲסֹק בִּמְלָאכָה וּקְבַע וּגְזֹל עִתִּים לַתּוֹרָה. סִפּוּר זֶה סִפְּרוֹ ראבר”נ זַ”ל לְרַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל בְּעֵת שֶׁשְּׁאָלוֹ לְאַחַר נִשּׂוּאָיו מַה יַּעֲשֶׂה לְפַרְנָסָה, כְּהַנַּ”ל שֶשָּׁאַל אֶת מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל, וְעָנָה לוֹ: שְׁאֵלָה זוֹ נִשְׁאַל כְּבָר מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל וְכָזֶה הָיְתָה תְּשׁוּבָתוֹ, וְהֵבִין.

ה – צד

רַבִּי מֹשֶׁה בְּרֶסְלֶבֶר וְאָחִיו רַבִּי זֶענְוִויל זַ”ל גִּדְּלָם מוֹהַרְנַ”ת בְּבֵיתוֹ, וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה: נוֹהֵג הָיָה מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל לָלֶכֶת מִדֵּי לַיְלָה בְּעֵת ‘חֲצוֹת’ לַמִּקְוֶה, וְהַבַּלָּן שֶׁהָיָה גָּר בְּצָמוּד לַמִּקְוֶה בְּטוּב לִבּוֹ שֶׁיָּדַע מֵהַנְהָגָתוֹ שֶׁל מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל הָיָה מֵכִין עֲבוּרוֹ מְעַט מַיִם חַמִּים כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִשְׁרוֹת בּוֹ אֶת רַגְלָיו בְּצֵאתוֹ מִמִּקְוֶה הַקַּר, בִּפְרָט בִּימֵי הַחֹרֶף הַקָּרִים, בִּפְרָט מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל שֶׁהָיָה קָשֶׁה לוֹ הַדָּבָר בְּיוֹתֵר לְסִבַּת “הָ”חֳלִי מֵעַיִם” שֶׁסָּבַל מִמֶּנָּה מְאֹד כַּיָּדוּעַ. כְּשֶׁנּוֹדַע הַדָּבָר לְהַמִּתְנַגְּדִים אִיְּמוּ עָלָיו שֶׁאִם יַמְשִׁיךְ בְּמַעֲשֵׂהוּ יְפַטְּרוּהוּ מֵעֲבוֹדָתוֹ, וְהוּא בְּטוּב לִבּוֹ לֹא יָכֹל הָיָה לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלָם וּלְהַפְסִיק לְהָכִין עֲבוּרוֹ אֶת הַמַּיִם הַחַמִּים כְּדַרְכּוֹ, וְהִמְשִׁיךְ הָלְאָה בְּמַעֲשֵׂהוּ, וְאָכֵן פִּטְּרוּהוּ. תֵּכֶף בָּאָה זוּגָתוֹ בִּבְכִיָּה רַבָּה אֶל מוֹהַרְנַ”ת: רַבֵּנוּ, מַה נַּעֲשֶׂה עַתָּה וּמִמַּה נִּתְפַּרְנֵס אַחַר שֶׁפִּטְּרוּ אוֹתָנוּ אַף מִמִּשְׂרָה עֲלוּבָה וַעֲנִיָּה זוֹ, וְכָל זֶה עֲבוּר שֵׁרוּתֵנוּ שֶׁשֵּׁרַתְנוּ אֶת מַעֲלַתְכֶם? עָנָה לָהּ מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל וְאָמַר: לַעֲזֹר לָכֶם אֵינִי יָכוֹל כִּי אֲנִי בְּעַצְמִי עָנִי גָּדוֹל, אֲבָל שִׁלְחוּ לִי אֶת שְׁנֵי בְּנֵיכֶם וַאֲגַדְּלֵם בְּבֵיתִי. וְכָךְ אָכֵן עָשׂוּ, וְגִדְּלָם מוֹהַרְנַ”ת לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת, כַּיָּדוּעַ מַעֲלַת קְדֻשָּׁתָם וְלַמְדָנוּתָם הַגְּדוֹלָה.

ה – צה

הָיָה פַּעַם רַבִּי יִצְחָק בֶּן מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל לָבוּשׁ בְּאֵיזֶה בֶּגֶד שֶׁהָיָה קָרוּעַ מְעַט וְחָפֵץ הָיָה לָלֶכֶת לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל צִיּוּן רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, וּכְשֶׁיַּחֲזֹר מֵהַצִּיּוּן יִתְפְּרֵהוּ לְנָכוֹן, כְּשֶׁשָּׁאַל לָזֶה אֶת פִּי אָבִיו זַ”ל אָמַר לוֹ: רִאשׁוֹנָה לֵךְ וּתְפֹר אֶת הַבֶּגֶד וְאַחַר כָּךְ עֲלֵה לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל צִיּוּן רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ.

ה – צו

אָמַר מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל: הֵיכָן שֶׁמִּתְקַבְּצִים עֲשָׂרָה מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ רָאוּי לִסַּע אֶת כָּל קַצְוֵי תֵּבֵל לִתְחֹב רֹאשׁוֹ בֵּינֵיהֶם, וְדִבֵּר אָז לְעִנְיַן רֹאשׁ-הַשָּׁנָה, כְּשֶׁנֶּאֱסָפִין כָּל הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ כַּמָּה גָּדוֹל הוּא מְאֹד. (נכפל לעיל ח”א, סעיף תרס”ב).

ה – צז

אָמַר פַּעַם מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל “לִהְיוֹת נָקִי כְּרַבֵּנוּ אֵינִי יָכוֹל” כִּי רַבֵּנוּ זַ”ל הָיָה נָקִי וּמְסֻדָּר כָּל כָּךְ בְּמַלְבּוּשָׁיו שֶׁאֲפִלּוּ קַשׁ דְּבוּקָה תַּחַת מִנְעָלָיו לֹא מָצְאוּ אֶצְלוֹ.

ה – צח

בְּעֵת הַמַּחֲלֹקֶת הַגְּדוֹלָה אָמַר פַּעַם מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל: מַכִּיר אֲנִי גַּם תּוֹדָה לְרַבֵּנוּ בָּזֶה שֶׁקָּבַע לִי שִׁעוּרִים רַבִּים לְלִמּוּד הַתּוֹרָה וּמִשּׁוּם כֵּן אֵין לִי כְּלָל זְמַן אַף גַּם לַחֲשֹׁב מֵהַמַּחֲלֹקֶת וּמֵהַהִתְנַגְּדוּת וְכָל שֶׁכֵּן לַעֲנוֹת וּלְהִתְוַכֵּחַ עִמָּהֶם.

ה – צט

מְסַפְּרִים שֶׁפַּעַם כְּשֶׁקִּנְטְרוּ הַמִּתְנַגְּדִים אֶת מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל בְּאָמְרָם לוֹ: מַה תַּעֲשׂוּ כְּשֶׁיִּפְסְקוּ לָכֶם בְּעוֹלַם הָאֱמֶת דִּין גֵּיהִנֹּם? עָנָה וְאָמַר: אֹמַר שָׁם תּוֹרָה מִלִּקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן וְיָבוֹאוּ כָּל הַצַּדִּיקִים לִשְׁמֹעַ הַמַּאֲמָר וְיִהְיֶה שָׁם הַגַּן עֵדֶן. “וֶועל אִיךְ דָארְט זָאגְן אַ תּוֹרָה אִין לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן, וֶועלְן אַלֶע צַדִּיקִים קוּמֶען הֶערְן דִי תּוֹרָה, וֶועט דָארְט זַיין דֶער עוֹלָם הַבָּא”.

ה – ק

בְּעֵת הַמַּחֲלֹקֶת הַגְּדוֹלָה אָמַר מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ: “לָכֶם יֵשׁ נִסָּיוֹן אִם לְהִתְקָרֵב לְרַבֵּנוּ? לִי הָיָה נִסָּיוֹן, כִּי בְּעֵת הִתְקָרְבוּתִי לְרַבֵּנוּ הָיוּ עוֹד הַרְבֵּה מִגְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים תַּלְמִידֵי הַמַּגִּיד זַ”ל, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן הֵבַנְתִּי בִּגְדֻלָּתוֹ וּבְמַעֲלָתוֹ הַנִּשְׂגָּבָה”.

ה – קא

סִפֵּר רַבִּי נַחְמָן בֶּן מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל וְהִפְלִיג בְּשֶׁבַח אָבִיו זַצַ”ל גַּם בְּזֹאת שֶׁלְּמָחֳרַת חֲתֻנָּתוֹ בְּעֵת עֲטִיפָתוֹ אֶת הַטַּלִּית בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹן דִּבֵּר עִמּוֹ אָבִיו הַרְבֵּה בְּשֶׁבַח מַעֲלַת הַטַּלִּית וְעַל אֲשֶׁר זָכָה וְהִגִּיעַ לָזֶה, עַד שֶׁנֶּחְקְקוּ דְּבָרָיו בְּלִבּוֹ כַּהֹגֶן לְכָל יְמֵי חַיָּיו.

ה – קב

פַּעַם בִּצְעִירוּתוֹ בִּהְיוֹת רַבִּי מֹשֶׁה בְּרֶסְלְבֶר זַ”ל אֵצֶל מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל סִפֵּר לוֹ מוֹהַרְנַ”תְּ אֵיזֶה סִפּוּר מַעֲשֶׂה וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז רָמַז לוֹ כָּל מַה שֶּׁיַּעֲבֹר עָלָיו מֶשֶׁךְ יְמֵי חַיָּיו וּבַסּוֹף סִיֵּם וְאָמַר “וּלְבַסּוֹף עוֹד יַכְנִיסוּ לְךָ מַשֶּׁהוּ” “מֶען וֶועט דִּיר נָאךְ עֶפֶּעס אַרַיין טְרָאגְן”. וְכֵן הָיָה שֶׁתָּאַם סִפּוּרוֹ לְכָל מַהֲלַךְ חַיָּיו, בְּעֶרֶב שַׁבָּת הָאַחֲרוֹנָה לִימֵי חַיָּיו לֹא הָיָה נִתַּן לְהַשִּׂיג בְּכָל עִיר טְשֶׁערִין דָּגִים לִכְבוֹד שַׁבָּת מִפְּאַת הַחֹרֶף הַקָּשֶׁה. פִּתְאֹם נִכְנַס אֵלָיו אֶחָד מִתּוֹשָׁבֵי הָעִיר וְאָמַר לוֹ בְּשִׂמְחָה: רַבִּי מֹשֶׁה הִצְלַחְתִּי וְהִשַּׂגְתִּי וְהֵבֵאתִי לָכֶם בִּמְיֻחָד דָּגִים לְשַׁבָּת, וְתֵכֶף נִשְׁתַּנּוּ פָּנָיו כִּי הֵבִין לְמַה הַדָּבָר מְרַמֵּז. וְאָכֵן בְּלֵיל רֹאשׁ חֹדֶשׁ שְׁבָט, דְּהַיְנוּ בְּיוֹם א’ בַּלַּיְלָה, נִפְטַר לְעוֹלָמוֹ.

ה – קג

בִּשְׁנָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל זֵרֵז אֶת כָּל אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בְּגֹדֶל חִיּוּב הַנְּסִיעָה עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה לְאוּמַאן, וְהָיָה מַרְבֶּה לְדַבֵּר מִזֶּה בִּפְרָטִיּוּת עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁדִּבֵּר עִמּוֹ, וּכְשֶׁנָּסַע הוּא עַצְמוֹ לַקִּבּוּץ סִבֵּב אֶת הָעֲגָלָה בְּכַוָּנָה וְהֶאֱרִיךְ בְּדַרְכּוֹ בְּדֶרֶךְ אֲרֻכָּה וְנָסַע לְכַמָּה כְּפָרִים שֶׁדָּרוּ שָׁם אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ לְזָרְזָם לָבֹא עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה וְשִׁלֵּם לְבַעַל עֲגָלָה שָׂכָר מְרֻבֶּה מְאֹד, כִּי שִׁלֵּם לוֹ שְׂכָרוֹ עֲבוּר זֶה לְפִי שְׁעוֹת נְסִיעָה.

ה – קד

הָיוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים עֲנִיִּים דָּרִים בְּעִיר אַחַת, אֶחָד מֵהֶם הָיָה נוֹסֵעַ מִדֵּי פַּעַם אֶל מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל כְּדֵי לְקַבֵּל וְלִשְׁמֹעַ מִמֶּנּוּ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, וַחֲבֵרוֹ הָיָה נוֹסֵעַ לְרַב אַחֵר שֶׁהָיָה מִגְּדוֹלֵי הַמְפֻרְסָמִים. פַּעַם בְּשִׂיחָתָן יַחַד, אָמַר חֲבֵרוֹ שֶׁל זֶה מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ אֵלָיו: רַבְּךָ (בְּהִתְכַּוְּנוֹ עַל מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל) נוֹתֵן לְךָ הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָרַבִּי שֶׁלִּי נוֹתֵן לִי, כִּי כְּשֶׁאֲנִי בָּא בִּתְחִלַּת הַחֹרֶף לִפְנֵי רַבִּי וְשׁוֹטֵחַ לְפָנָיו כָּל חֶסְרוֹנוֹתַי הַנִּצְרָכִים לִי לִימוֹת הַחֹרֶף הַקָּשִׁים, הוּא בְּעֵצוֹתָיו וּבְעֶזְרָתוֹ מְמַלֵּא לִי חֵצִי מֵחֶסְרוֹנוֹתַי, וְנִשְׁאָרִים לִי שְׁאָר חֶסְרוֹנוֹתַי עַל כְּתֵפַי, כִּי אַף זֶה שֶׁמְּסַיֵּעַ לִי לֹא נִשְׁאַר אֶצְלִי לְמֶשֶׁךְ זְמַן וְאַחַר כָּךְ שׁוּב אֲנִי נִשְׁאָר עָרֹם וַחֲסַר כֹּל. אוּלָם כְּשֶׁאַתָּה נוֹסֵעַ לְרַבְּךָ, אַף שֶׁאֵינוֹ מְסַיֵּעַ בְּיָדְךָ כְּלוּם, כִּי אַף הוּא עָנִי מָרוּד, אוּלָם מַרְאֶה הוּא לְךָ בְּכֹחַ דִּבּוּרָיו וְתוֹרוֹתָיו שֶׁאֵין אַתָּה חָסֵר כְּלוּם, כִּי נוֹתֵן לְךָ דַּעַת כָּזֶה לִרְאוֹת שֶׁהַכֹּל טוֹב וְהַכֹּל לֶאֱמֶת חֲסָדִים וִישׁוּעוֹת, נִמְצָא שֶׁמְּקַבֵּל אַתָּה מִמֶּנּוּ הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁקִּבַּלְתִּי אֲנִי.

ה – קה

אָמַר פַּעַם מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל בְּשִׁבְחוֹ שֶׁל רַבִּי חַיִּים סְטָאלֶער זַ”ל: דּוֹמֶה הוּא כְּהַתָּמִים וְהַפָּשׁוּט שֶׁהִפְלִיג רַבֵּנוּ בְּשִׁבְחוֹ. וְסִפֵּר חֲתָנוֹ רַבִּי שַׁבְּתַי זַ”ל, שֶׁהָיָה רַבִּי חַיִּים אֻמָּן גָּדוֹל בְּמִקְצוֹעוֹ – מִקְצוֹעַ הַנַּגָּרוּת וּפִסּוּל עֵץ, וְלֹא פַּעַם שְׁמָעוּהוּ אוֹמֵר לְעַצְמוֹ בְּאֶמְצַע מְלַאכְתּוֹ בְּעֵת הַקְצָאָתוֹ אֶת הָעֵץ וּמְיַשְּׁרוֹ וּמְצַדְּדוֹ: רְאֵה נָא חַיִּים אֶת הָעֵץ הַזֶּה שֶׁעוֹשֶׂה אַתָּה בּוֹ כָּל מַה שֶּׁבִּרְצוֹנְךָ וְאֵינוֹ מִתְנַגֵּד לְמַעֲשֶׂיךָ, וּרְאֵה נָא אֵיךְ שֶׁאַף-עַל-פִּי שֶׁהָיָה עֵץ מְגֻשָּׁם וְעָב כָּזֶה, אַף-עַל-פִּי-כֵן רְאֵה אֵיךְ מְהֻדָּר יָצָא עַתָּה מִתַּחַת יָדְךָ, וּבְכֵן אַף אַתָּה גּוּפִי מַדּוּעַ שֶׁלֹּא תִּתֵּן וְתַנִּיחַ לַעֲשׂוֹת מִמְּךָ גּוּף קָדוֹשׁ וּמְהֻדָּר בִּקְדֻשָּׁה, כִּי אַף אַתָּה כְּהָעֵץ תִּקְוָה יֵשׁ לְךָ אִם רַק תּוֹאִיל וְתִתֵּן לַמְטַפֵּל לְטַפֵּל בְּךָ כָּרָאוּי.

ה – קו

שְׁכֵנוֹ שֶׁל רַבִּי חַיִּים סְטָאלֶער זַ”ל הָיָה אָדָם חָשׁוּב וּמְקֹרָב לְצַד הַמִּתְנַגְּדִים. וְהִנֵּה בְּעֵת הַמַּחֲלֹקֶת הַגְּדוֹלָה כְּשֶׁשְּׁאָלוּהוּ חֲבֵרָיו וִידִידָיו מָה אַתָּה עוֹשֶׂה נֶגֶד חַיִּים הַבְּרֶסְלֶבֶער וּמַדּוּעַ אֵינְךָ מֵצֵר לוֹ, עָנָה לָהֶם: וְכִי אֵיךְ אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת לְאָדָם כָּזֶה שׁוּם רָעָה, הֲרֵי כְּשֶׁבָּא חֲצוֹת לַיְלָה כְּשֶׁשּׁוֹמֵעַ אֲנִי אוֹתוֹ בּוֹכֶה וְצוֹעֵק מֵעֹמֶק לִבּוֹ בַּאֲמִירָתוֹ תִּקּוּן חֲצוֹת, מֵרִים הוּא אוֹתִי מִמִּטָּתִי וְשׁוּב אֵינִי יָכוֹל יוֹתֵר לִשְׁכַּב לִישֹׁן מֵרֹב שִׁבְרוֹן הַלֵּב הַמְעוֹרֵר אוֹתִי, וְאֵיךְ אוּכַל לְמָחֳרָת לַעֲשׂוֹת לוֹ שׁוּם רָעָה?! וְשָׁתְקוּ. וּפַעַם אַחֶרֶת אָמַר לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ: אֲנִי הָיִיתִי יָכֹל לִהְיוֹת מִתְנַגֵּד עָצוּם עֲלֵיכֶם, אֲבָל דִּמְעוֹתָיו שֶׁל רַבִּי חַיִּים זַ”ל שֶׁשּׁוֹפֵךְ בִּתְפִלָּתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ אֶת ה’ אֵינָם מַרְשִׁים לִי זֹאת.

ה – קז

ר’ שִׁמְשׁוֹן זַ”ל הַמְכֻנֶּה ‘ר’ שִׁמְשׁוֹן מֵהַיַּעַר’ אוֹ ‘ר’ שִׁמְשׁוֹן הַגָּדוֹל’ הִתְקָרֵב לְמוֹהַרְנַ”תְּ זַצַ”ל בְּיַלְדוּתוֹ מַמָּשׁ, וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה: בִּהְיוֹתוֹ יֶלֶד קָטָן כְּבֶן עֶשֶׂר שָׁנִים נִמְשַׁךְ מְאֹד אַחַר מוֹהַרְנַ”ת, וְהָיָה נִכְנַס מִדֵּי פַּעַם לְפַעַם לְבֵיתוֹ שֶׁבִּבְרֶסְלֶב, וְגַם בְּשַׁבָּתוֹת בְּעֵת סְעֻדָּה שְׁלִישִׁית וְכַיּוֹצֵא, וְהָיָה מַאֲזִין לְדִבְרֵי מוֹהַרְנַ”תְּ שֶׁדִּבֵּר עִם אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁבָּאוּ לִשְׁמֹעַ מִמֶּנּוּ דִּבְרֵי הִתְעוֹרְרוּת וְיִרְאַת שָׁמַיִם. שְׁכֵנָיו שֶׁל מוֹהַרְנַ”תְּ כְּשֶׁרָאוּ יֶלֶד זֶה נִכְנַס מִדֵּי פַּעַם לְבֵית מוֹהַרְנַ”תְּ יַחַד עִם אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ סִפְּרוּ לְאָבִיו עַל דַּרְכּוֹ “הַנִּלּוֹזָה”, וְאָסַר עָלָיו אָבִיו מִלָּלֶכֶת אֶל מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל כְּדַרְכּוֹ. וְהוּא בִּהְיוֹתוֹ עָרוּם בְּיִרְאָה הָיָה מִתְחַמֵּק מֵאָבִיו מִדֵּי פַּעַם בְּלֶכְתּוֹ לִישֹׁן וְכַדּוֹמֶה וְהוֹלֵךְ אֶל מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל. הִגִּיעוּ הַדְּבָרִים לִידֵי כָּךְ שֶׁהִשְׁגִּיחַ עָלָיו אָבִיו שֶׁיֵּלֵךְ לִישֹׁן עִמּוֹ וּכְדֵי שֶׁיּוּכַל לְהַשְׁגִּיחַ עָלָיו לִבְלִי לָקוּם וְלָצֵאת לָלֶכֶת אֶל מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל, וְהוּא בִּמְסִירוּתוֹ הַגְּדוֹלָה כְּשֶׁרָאָה שֶׁאָבִיו נִרְדַּם וְיָשֵׁן הָיָה קָם בַּלָּט וּמִתְלַבֵּשׁ וְהוֹלֵךְ לְבֵית מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל.

כְּשֶׁרָאָה אָבִיו שֶׁאַף זֶה לֹא הוֹעִיל לוֹ, הִתְחַכֵּם עָלָיו וְאַחַר שֶׁעָלָה לַמִּטָּה לִישֹׁן הָלַךְ אָבִיו וְהֶחְבִּיא מִמֶּנּוּ אֶת בְּגָדָיו. כְּשֶׁקָּם אַחַר כָּךְ וְרָצָה לִבְרֹחַ שׁוּב אֶל מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל כְּדַרְכּוֹ הִבְחִין שֶׁאֵין לוֹ אֶת בְּגָדָיו לְהִתְלַבֵּשׁ. לְרֹב הֶרְגֵּשׁוֹ וְהִתְעוֹרְרוּתוֹ לְקַבֵּל פְּנֵי מוֹהַרְנַ”ת, הָלַךְ לַאֲרוֹן הַבְּגָדִים וְחִפֵּשׂ בְּגָדִים אֵיזֶה שֶׁהֵם, וְלֹא הָיוּ שָׁם כִּי אִם בְּגָדִים מְגֻשָּׁמִים שֶׁל אֵיזֶה אִכָּרִים נָכְרִים (הַמְכֻנִּים בְּשֵׁם סְוִויטֶע) שֶׁהָיוּ מַנִּיחִים בִּגְדֵיהֶם אֵצֶל אָבִיו לְמַשְׁכּוֹן עֲבוּר הַלְוָאָה וְכַדּוֹ’. לֹא הִבִּיט עַל כְּבוֹדוֹ, הִתְלַבֵּשׁ בָּהֶם וְקָם וְיָצָא מִבֵּיתוֹ וּבָא כָּךְ אֶל מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל. בְּהִכָּנְסוֹ נַעֲשָׂה צְחוֹק בֵּין אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, כִּי נִכְנַס מְחֻפָּשׂ כָּל כָּךְ, כִּי לֹא יָדְעוּ מִכָּל מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו, אוּלָם מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל בְּהַבִּיטוֹ עָלָיו הֵבִין כָּל מַה שֶּׁאֵרַע, נַעֲנָה וְאָמַר לוֹ בְּעִדּוּד: “מְסִירוּת זוֹ עוֹד תָּבֹא לְךָ פַּעַם לְשִׁמּוּשׁ”, “סִי וֶועט דִּיר נָאךְ צוּ נוּץ קוּמֶען”. יֶלֶד עַקְשָׁן נִפְלָא זֶה גָּדַל וְהָיָה עוֹבֵד ה’ מֻפְלָג.

וְהִנֵּה רַבִּי אַבְרָהָם בֶּערְ’נְיוּ זַ”ל נֶכֶד רַבֵּנוּ זַ”ל שֶׁהָיָה סוֹחֵר בַּעֲצֵי הַיַּעַר, הָיוּ לוֹ יְעָרוֹת עַד רַבִּים מְפֻזָּרִים, וְהָיָה נִצְרָךְ לַעֲבוֹדָתוֹ שׁוֹמֵר וּמְפַקֵּחַ מָסוּר לְמִסְחַר הָעֵצִים, וּבָחַר בְּר’ שִׁמְשׁוֹן זֶה שֶׁיָּבֹא הוּא וּבְנֵי בֵּיתוֹ וְיִשְׁכֹּן בַּבַּיִת אֲשֶׁר בַּיַּעַר וִינַהֵל מִשָּׁם אֶת כָּל הַנִּהוּל הַדָּרוּשׁ. בִּנְדִיבוּתוֹ אָמַר לוֹ רַבִּי אַבְרָהָם בֶּערְ’ניוּ זַ”ל: “תּוּכַל לָקַחַת מִכֶּסֶף הַנִּכְנָס כְּדֵי פַּרְנָסָתְךָ כַּמָּה שֶׁנִּצְרָךְ לְךָ, וְאַף גַּם כְּשֶׁתִּצְטָרֵךְ לְהַשִּׂיא אֶחָד מִבָּנֶיךָ יָכוֹל הִנְּךָ לָקַחַת כְּפִי הַדָּרוּשׁ לְךָ, וְסוֹמֵךְ אֲנִי עַל יָשְׁרְךָ”. קִבֵּל זֹאת רַבִּי שִׁמְשׁוֹן זַ”ל וְעָבַר לָדוּר בַּיַּעַר הוּא עִם כָּל בְּנֵי בֵּיתוֹ, וְשָׁם מִחוּץ לָעִיר הָיָה יָכוֹל נוֹסַף עַל עֲבוֹדָתוֹ בַּיַּעַר לַעֲבֹד אֶת ה’ כִּרְצוֹנוֹ. וְאָכֵן הָיָה מִתְפַּלֵּל שָׁם בְּכֹחוֹת וּבְהִתְלַהֲבוּת כַּיָּאוּת, וְנִהֵל אֶת הַמִּסְחָר כִּדְבָעֵי, וְלֹא הָיוּ הַגּוֹיִם גּוֹנְבִים מֵעֲצֵי הַיַּעַר לְרֹב אַהֲבָתָם אוֹתוֹ וּמִיִּרְאָתָם מִקְּדֻשָּׁתוֹ. אַחַר זְמַן מָה, שֶׁהָיָה זְמַן קָצָר בְּיַחַס לַעֲבוֹדָתוֹ בַּיַּעַר, הָיָה צָרִיךְ לְהַשִּׂיא אֶת אֶחָד מִבָּנָיו, וְכַהֶסְכֵּם שֶׁהֻסְכַּם עִמּוֹ בִּתְחִלַּת קַבָּלַת עֲבוֹדָתוֹ לָקַח מִמָּמוֹן הַמִּסְחָר לְהוֹצָאוֹת הַחֲתֻנָּה.

לֹא עָבְרוּ יָמִים מֻעָטִים וְשָׁבַק לְפֶתַע חַיִּים ר”ל, בַּיַּעַר רָחוֹק מֵהָעִיר, בִּהְיוֹתוֹ צָעִיר לְיָמִים, וְנוֹדַע דְּבַר פְּטִירָתוֹ עַל יָדוֹ בְּעַצְמוֹ, שֶׁבָּא בַּחֲלוֹם לְר’ אַבְרָהָם בֶּערְ’נְיוּ וְסִפֵּר וְאָמַר לוֹ: דַּע לְךָ שֶׁכְּבָר אֵינִי בֵּין הַחַיִּים וּבָאתִי אֵלֶיךָ בְּשֵׁם רַבֵּנוּ סָבְךָ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ מְחִילָה עַל שֶׁנֶּהֱנֵיתִי מִמָּמוֹנְךָ יוֹתֵר מִכְּפִי הַמַּגִּיעַ לִי, כִּי לֹא הִסְפִּיק לַעֲבֹד כְּלָל כְּדֵי הַהוֹצָאָה שֶׁלָּקַח לְהוֹצָאוֹת הַנִּשּׂוּאִין. וְסִפֵּר לוֹ בַּחֲלוֹם כָּל סֵדֶר הִסְתַּלְּקוּתוֹ וּמַה שֶּׁעָבַר עָלָיו, כְּשֶׁנִּפְטַרְתִּי וְהִגַּעְתִּי לְעוֹלָמִי תֵּכֶף פָּגַע בִּי רַבִּי נַפְתָּלִי זַ”ל, בִּקַּשְׁתִּי מִמֶּנּוּ: רַבִּי, אָבִיאֵנִי לְרַבֵּנוּ. עָנָה לוֹ רַבִּי נַפְתָּלִי: עִנְיָן זֶה שַׁיָּךְ לְמוֹהַרְנַ”תְּ וְתֵכֶף יָבֹא אֵלֶיךָ. וְאָכֵן כָּךְ הָיָה, שֶׁבָּא אֵלַי מוֹהַרְנַ”תְּ וְהֵבִיאַנִי אֶל רַבֵּנוּ. רָאִיתִי אֵיךְ שֶׁלָּקַח רַבֵּנוּ אֵיזֶה פִּנְקָס וְהִבִּיט בּוֹ וְאָמַר לִי אַחַר כָּךְ: אָכֵן מֵאֲנָשַׁי אַתָּה, אוּלָם לֵךְ וּטְבֹּל בִּנְהַר דִּינוּר. לְקָחַנִי מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל לִטְבֹּל בּוֹ, וְאָמַר לְר’ אַבְרָהָם בֶּערְ’נְיוּ: מַה אֹמַר לְךָ, גֹּדֶל הַיִּסּוּרִים וְהַכְּאֵבִים שֶׁיֵּשׁ בִּטְבִילָה זוֹ הוּא לְאֵין שִׁעוּר כְּלָל וּכְלָל, אוּלָם גַּם גֹּדֶל הָעֹנֶג שֶׁיֵּשׁ אַחַר הַטְּבִילָה בּוֹ הוּא לְאֵין שִׁעוּר. אַחַר הַטְּבִילָה חָזַר עִמִּי מוֹהַרְנַ”תְּ לְרַבֵּנוּ זַ”ל, נַעֲנָה לִי רַבֵּנוּ וְאָמַר “עֲדַיִן מַרְגִּישִׁים בְּךָ עוֹלָם הַזֶּה, לֵךְ וּטְבֹּל שֵׁנִית”, “עֶס פִילְט זִיךְ נָאךְ עֶפֶּעס אִין דִּיר עוֹלָם הַזֶּה גֶעה זִיךְ טוֹבְלֶען נָאךְ אֵיין מָאהל”, וְחָזַר עִמִּי מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל לִטְבֹּל שֵׁנִית. אַחַר כָּךְ כְּשֶׁחָזַרְתִּי לְרַבֵּנוּ, אָמַר לִי רַבֵּנוּ: אָכֵן נִטְהַרְתָּ, אוּלָם לֵךְ וּבַקֵּשׁ מְחִילָה מִנֶּכְדִּי ר’ אַבְרָהָם בֶּערְ’נְיוּ עַל הַחוֹב שֶׁנִּשְׁאַרְתָּ חַיָּב לוֹ. וְעַל כֵּן בָּאתִי לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ מְחִילָה עַל הַמָּמוֹן, וּמִזֶּה נוֹדַע לְאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ דְּבַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ. אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ הָיוּ מַדְגִּישִׁים בְּסִפּוּר זֶה שֶׁבָּזֹאת נִתְקַיְּמוּ דִּבְרֵי מוֹהַרְנַ”תְּ שֶׁאָמַר לוֹ בְּיַלְדוּתוֹ “מְסִירוּת זוֹ עוֹד תָּבֹא לְךָ לְשִׁמּוּשׁ”, שֶׁאָכֵן הֶחֱזִיר לוֹ מוֹהַרְנַ”תְּ טוֹבָה הַנַּ”ל שֶׁהֱבִיאוֹ לְרַבֵּנוּ זַ”ל.

ה – קח

מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל זָכָה לְהַעֲמִיד תַּלְמִידִים קְדוֹשִׁים וּגְדוֹלִים בְּמַעֲלָה כָּאֵלּוּ שֶׁלְּרֹב עִסְקָם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לֹא הָיָה לָהֶם אֲפִלּוּ זְמַן לָבוֹא וְלִנְסֹעַ אֵלָיו, מַה גַּם שֶׁהָיוּ עֲנִיִּים מֻפְלָגִים, וְהָיָה הוּא טוֹרֵחַ וְנוֹסֵעַ אֲלֵיהֶם לְעָדְדָם וּלְחַזְּקָם.

ה – קט

הַמַּבְחִינִים בִּכְתַב יָדוֹ שֶׁל מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל הִבְחִינוּ בְּשִׁנּוּי הַכְּתָב בֵּין הַכְּתָב שֶׁכָּתַב בְּחִבּוּרוֹ הַגָּדוֹל “לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת” לְבֵין כְּתַב יָדוֹ שֶׁל הַסֵּפֶר לִקּוּטֵי תְּפִלּוֹת, כִּי הַכְּתָב שֶׁל לִקּוּטֵי תְּפִלּוֹת קָשֶׁה לִקְרִיאָה יוֹתֵר, וְהוּא מֵחֲמַת שֶׁכָּתְבוּ מֵעֻמְקָא דְּלִבָּא בְּהִתְלַהֲבוּת וְהִתְעוֹרְרוּת עֲצוּמָה וּבְדִמְעוֹת שָׁלִישׁ עַד שֶׁנִּתְעָרְבוּ בִּדְיוֹ הַכְּתָב.

ה – קי

הָיוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ מְשַׁבְּחִים אֶת מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל בְּנוֹסָף לְכָל מַעֲלוֹתָיו גַּם בָּזֶה שֶׁאַף שֶׁהָיָה קָדוֹשׁ עֶלְיוֹן וּבַעַל מֹחַ נִפְלָא וְעָסַק בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה לְלֹא הֶרֶף בִּזְרִיזוּת עֲצוּמָה וְנִפְלָאָה וְהָיָה מַרְבֶּה בִּכְתִיבַת חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה וְעֵסֶק הַהַדְפָּסָה וְשִׁעוּרִים כְּסִדְרָן וְעוֹד וָעוֹד. אַף-עַל-פִּי-כֵן הָיָה מִתְעַסֵּק וּמְדַבֵּר וּמְעוֹרֵר אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁפָּנָה אֵלָיו וְעוֹדְדוֹ וְחִזְּקוֹ וּבִפְשִׁיטוּת וּבִתְמִימוּת מֻפְלֶגֶת.

ה – קיא

אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הָרַבָּנִים הָיָה מַפְלִיג בְּשֶׁבַח אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ וְכֵן בָּנָיו אַחֲרָיו, אוּלָם מִשּׁוּם מָה אֶחָד מִבָּנָיו הִתְנַגֵּד מְאֹד עַל אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ וּרְדָפָם מְאֹד. וּכְשֶׁשְּׁאָלוּהוּ אֶחָיו מֵאַיִן לְךָ דֶּרֶךְ זוֹ, עָנָה וְאָמַר: ‘וְכִי בַּכֹּל צָרִיךְ אֲנִי לִנְהֹג כְּאָבִי?!’. וְהָיוּ אֶחָיו מִתְלוֹצְצִים וְאוֹמְרִים עָלָיו: אָבִינוּ זַ”ל הוֹרִישׁ מִזְּכוּתוֹ לְבָנָיו כָּל אֶחָד בְּמִדָּה מְיֻחֶדֶת, אוּלָם זֶה יָרַשׁ מֵאָבִינוּ אֶת הַ’לֹּא כְלוּם’.

ה – קיב

אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ זַ”ל הָיוּ מִשְׁתַּמְּשִׁים הַרְבֵּה בַּאֲמִירַת הַתְּפִלּוֹת שֶׁבְּסֵפֶר שַׁעֲרֵי צִיּוֹן הֵחֵל בְּתִקּוּן חֲצוֹת וְכֵן בְּכָל שְׁאָר הַתְּפִלּוֹת וְכוּ’ וְכוּ’ וְכָךְ מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ, עַד שֶׁהָיוּ מַנִּיחִים אוֹתוֹ בְּשַׂקִּית הַטַּלִּית וְהַתְּפִלִּין, כִּי לְאַחַר הַתְּפִלָּה הָיוּ נוֹהֲגִים לְהִתְפַּלֵּל בּוֹ הַתְּפִלּוֹת דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ, וְכֵן הָיוּ נוֹהֲגִים לִלְמֹד הֲלָכָה בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ תֵּכֶף לְאַחַר הַתְּפִלָּה וּכְדֵי שֶׁלֹּא יַעֲבֹר חָלִילָה יוֹם אֶחָד לְלֹא לִמּוּד הֲלָכָה כְּצִוּוּיוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זַ”ל, דָּבָר וְנֹהַג זֶה בָּלַט כָּל כָּךְ, שֶׁבְּעֵת הַמַּחֲלֹקֶת הַגְּדוֹלָה, כְּשֶׁשָּׁאֲלוּ הַמִּתְנַגְּדִים אֶת עַצְמָם אֵיךְ נֵדַע מִי הוּא חָסִיד בְּרֶסְלֶב אָמְרוּ שֶׁהַסִּימָן הָרִאשׁוֹן הוּא זֶה הַנּוֹהֵג לְהַנִּיחַ בְּשַׂקִּית טַלִּיתוֹ שַׁעֲרֵי צִיּוֹן וְשֻׁלְחָן עָרוּךְ. כִּי נִדְפְּסוּ אָז כִּרְכֵי שֻׁלְחָן עָרוּךְ קְטַנִּים עִם הַפֵּרוּשׁ בָּאֵר הֵיטֵב וְהָיוּ נוֹחִים לְהַנִּיחָם בְּשַׂקִּית הַטַּלִּית.

ה – קיג

סִפֵּר אֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁשָּׁמַע פַּעַם אֶת אֶחָד מֵחֲבֵרָיו עוֹמֵד נִלְהָב וּמִתְלַהֵב בְּשָׁמְעוֹ אֶת דִּבְרֵי תּוֹרָתוֹ שֶׁל מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל יוֹצְאִים מִפִּיו בִּקְדֻשָּׁה וְהִתְעוֹרְרוּת עֲצוּמָה עַד שֶׁלְּרֹב הִתְלַהֲבוּתוֹ וְהִתְרַגְּשׁוּתוֹ רָקַע בְּרַגְלָיו וְאָמַר וְחָזַר לְעַצְמוֹ בְּהִתְפַּעֲלוּת: “הֵן הֵן מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה, הֵן הֵן מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה”.

ה – קיד

בְּדַבְּרוֹ פַּעַם בְּשֶׁבַח רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים אָמַר: יִפִּיתִי וְהִדַּרְתִּי אֶת עִנְיַן רַבֵּנוּ זַ”ל בָּזֶה שֶׁהִדְפַּסְתִּי וְכָתַבְתִּי סִפְרֵי שִׂיחוֹתָיו וּשְׁבָחָיו וְכוּ’ כְּמוֹ שִׂיחוֹת הָרַ”ן, חַיֵּי מוֹהֲרַ”ן וְשִׁבְחֵי מוֹהֲרַ”ן. “אִיךְ הָאבּ בַּאשֵׁיינְט דֶעם רֶעבְּנְ’ס זַאךְ מִיט דִי שִׂיחוֹת”.

ה – קטו

אָמַר פַּעַם מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל: יֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁחֲפֵצִים לִהְיוֹת אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים, אֲבָל יַחַד עִם כָּל הַתַּאֲווֹת, “זֵיי וִילְן זַיין עֶרְלִיכֶע יוּדְן אָבֶּער מִיט אַלֶע תַּאֲווֹת”.

ה – קטז

אָמַר פַּעַם מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל: נוֹהֲגִים אַנְשֵׁי הָעוֹלָם לוֹמַר לְאָדָם הַמִּשְׁתַּדֵּל לְפַרְנָסָתוֹ: אַתָּה עֲשֵׂה וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַעֲזֹר לְךָ, וַאֲנִי אוֹמֵר כְּשֶׁה’ יַעֲזֹר אָז תּוּכַל עֲשׂוֹת. “דִי וֶועלְט זָאגְט דּוּ טוּא אוּן גָּאט וֶועט דִיר הֶעלְפְן, אִיךְ זָאג אַז גָאט וֶועט הֶעלְפְן וֶועט מֶען טָאהן”.

ה – קיז

אָמַר פַּעַם מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל בְּצַחוּת: כְּשֶׁשּׂוֹכְרִים גַּבָּאֵי הָעִיר רַב שֶׁיָּבוֹא לְכַהֵן בָּעִיר צְרִיכִים הֵם לִשְׂכֹּר כְּנֶגְדּוֹ גַּם מַשְׁגִּיחַ שֶׁיַּשְׁגִּיחַ עָלָיו שֶׁיַּתְמִיד בְּלִמּוּדוֹ הָלְאָה הֵיטֵב וּכְהֶרְגֵּלוֹ, וְשֶׁלֹּא יִתְבַּזְבֵּז בְּצָרְכֵי הָרַבִּים וְיִתְבַּטֵּל מִלִּמּוּדוֹ.

ה – קיח

פֵּרֵשׁ פַּעַם מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל אֶת הַנֶּאֱמַר בִּתְפִלַּת ‘וִיהֵא רַעֲוָא’ שֶׁבְּסוֹף הַזֶּמֶר הַקָּדוֹשׁ ‘אֲזַמֵּר בִּשְׁבָחִין’ “וְיַזְמִין וְיִתְיָיהֵב לָנָא מְזוֹנָא וּפַרְנָסָתָא טָבָא בְּלִי צָרָה וְעַקְתָא”, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָנוּ פַּרְנָסָה מֵהַפִּדְיוֹנוֹת שֶׁמְּבִיאִים לָנוּ לְהִתְפַּלֵּל עַל צָרוֹת יִשְׂרָאֵל חָלִילָה, רַק שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ פַּרְנָסָה טוֹבָה בְּלֹא צָרוֹת, וְזֶהוּ וּפַרְנָסָתָא טָבָא בְּלִי צָרָה וְעַקְתָא שֶׁל יִשְׂרָאֵל, חָלִילָה.

ה – קיט

אָמַר פַּעַם מוֹהַרְנַ”תְּ לְרַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין זַ”ל בְּשֶׁבַח עַל רַבִּי יִצְחָק בֶּער זַ”ל “ר’ יִצְחָק בֶּער מִתְפַּלֵּל בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ”. פַּעַם לְרֹב יְגִיעָתוֹ בִּתְפִלָּה נָפַל מִתְעַלֵּף.

ה – קכ

אָמַר פַּעַם מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל: אִלּוּלֵא הָיָה רַבֵּנוּ דָּר כָּל כָּךְ בְּקֵרוּב מָקוֹם לִמְקוֹם מְגוּרָיו לֹא הָיְתָה לִי שׁוּם אֶפְשָׁרוּת לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, וְגַּם עַל זֶה הוֹדָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַמְסַבֵּב כָּל הַסִּבּוֹת שֶׁסִּבֵּב סִבּוּב נָאֶה וְטוֹב כָּל כָּךְ, כִּי הַמֶּרְחָק מִנֶּעמִירוֹב לִבְרֶסְלֶב הוּא כְּשִׁשָּׁה עָשָׂר קִילוֹמֶטֶר בִּלְבַד.

ה – קכא

תֵּכֶף לְאַחַר קְבוּרַת רַבֵּנוּ, אַחַר סְתִימַת הַגּוֹלֵל אָמַר מוֹהַרְנַ”ת: אֶפְשָׁר כְּבָר לְקַיֵּם עֲצַת רַבֵּנוּ לוֹמַר עַל קִבְרוֹ הָעֲשָׂרָה מִזְמוֹרִים ‘תִּקּוּן הַכְּלָלִי’, וְכֵן עָשׂוּ.

ה – קכב

כְּשֶׁעָבְרָה הַלְוָיָּתוֹ שֶׁל רַבִּי יִצְחָק אַיְיזִיק יוֹסֵף דֶּרֶךְ בֵּית מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל, יָצָא מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל לְלַוּוֹתוֹ, וְאָמַר בְּשִׁבְחוֹ: הוּא הָיָה שׁוֹמֵר הַבְּרִית אֲמִתִּי. “עֶר אִיז גִּיוֶוען אַ אֱמֶתֶ’ער שׁוֹמֵר הַבְּרִית”.

ה – קכג

לְרֹב הֲכָנָתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ שֶׁל מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל לְשַׁבָּת הָיָה נוֹהֵג לְהַזְמִין כְּבָר בְּיוֹם רִאשׁוֹן נֵרוֹת גְּדוֹלִים מֵהָעוֹשֶׂה זֹאת הַנִּקְרָא “לֶעכְט צִיעֶר”.

ה – קכד

אָמַר פַּעַם מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל בְּשֶׁבַח רַבּוֹ הָרַב מִבַּארְדִּיטְשׁוֹב זַצַ”ל: הַפְּשָׁטִים הָעֲמֻקִּים בַּגְּמָרָא שֶׁשָּׁמַעְתִּי מֵרַבִּי הָרַב מִבַּארְדִּיטְשׁוֹב זַצַ”ל כִּמְעַט וְלֹא רָאִיתִי כְּמוֹתָן וְכוּ’.

ה – קכה

בַּסֵּפֶר חַיֵּי מוֹהֲרַ”ן בִּכְתַב יָדוֹ שֶׁל מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל הָיָה כָּתוּב שֶׁיַּגִּיעַ עוֹד עֵת כָּזוֹ שֶׁיִּסְּעוּ וְיָבוֹאוּ מִכָּל הָעוֹלָם בְּעֶרֶב רֹאשׁ-הַשָּׁנָה לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל צִיּוּן רַבֵּנוּ זַ”ל וְיִהְיוּ עַם רַב כָּזֶה עַד שֶׁיִּצְטָרְכוּ לְהַעֲמִיד שׁוֹמְרִים וְשׁוֹטְרִים לְהַשְׁגִּיחַ עַל הַצִּבּוּר שֶׁלֹּא יִתְמַהְמְּהוּ יוֹתֵר מִדַּי וִיפַנּוּ מְקוֹמָם לְהַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם.

ה – קכו

הַדְלָקַת הַנֵּר תָּמִיד עַל צִיּוּן רַבֵּנוּ הִתְחִילָה בְּעֶרֶב רֹאשׁ חֹדֶשׁ שְׁבָט וּמוּבָא בְּסֵפֶר יְמֵי מוֹהַרְנַ”תְּ שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה מַעֲשֶׂה שְׁלֵמָה, וּמְסַפְּרִים שֶׁזֶּה הִשְׁתַּלְשֵׁל עַל-יְדֵי שֶׁיַּלְדָּה אַחַת יָצְאָה לְתַרְבּוּת רָעָה עַד שֶׁהִשְׁתַּמְּדָה ר”ל וּבָא אָבִיהָ בִּבְכִיָּה לְרַבִּי נָתָן וּשְׁאָלוֹ עֵצָה מַה יַּעֲשֶׂה, אָמַר לוֹ מוֹהַרְנַ”תְּ שֶׁיְּקַבֵּל עַל עַצְמוֹ לְסַפֵּק אֶת הַשֶּׁמֶן זַיִת לְנֵר תָּמִיד שֶׁיִּדְלַק עַל צִיּוּן רַבֵּנוּ, וּכְדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ”ל בְּסֵפֶר הַמִּדּוֹת עַל-יְדֵי נֵר תָּמִיד נִצּוֹלִין מִגְּזֵרַת שְׁמָד. קִבֵּל עַל עַצְמוֹ זֶה הַלָּה לְהַתְמִיד בָּזֶה, וְאָכֵן חָזְרָה בִּתּוֹ לְמוּטָב.

ה – קכז

אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ שֶׁל מוֹהַרְנַ”תְּ אָמְרוּ עָלָיו מִתַּלְמִידֵי רַבֵּנוּ בְּשֶׁבַח: הִתְקָרֵב הוּא אַחֲרֵינוּ וְהִצְלִיחַ וְעָשָׂה טוֹב יוֹתֵר מִכֻּלָּנוּ. “עֶר אִיז גִּיקוּמֶען שְׁפֶּעטֶער פוּן אוּנְז אוּן גִּימַאכְט בֶּעסֶער פוּן אוּנְז”.

ה – קכח

רַבֵּנוּ זַ”ל וְכֵן מוֹהַרְנַ”תְּ וּבְנוֹ רַבִּי שַׁכְנָא הָיוּ מוֹהֲלִים מֻמְחִים מְאֹד.

ה – קכט

בְּעִנְיַן סֵדֶר כְּתִיבַת הַסְּפָרִים ‘לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת’ יָדוּעַ שֶׁכְּתָבָם לְפִי סֵדֶר לִמּוּדוֹ, וּכְשֶׁגָּמַר הֲלָכָה א’ עַל כָּל חֶלְקֵי הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, וְהֵחֵל לִלְמֹד פַּעַם שְׁנִיָּה, הֵחֵל לְחַדֵּשׁ עַל סֵדֶר הַהֲלָכוֹת אֶת הֲלָכָה ב’ וְכֵן הָלְאָה. וְהִנֵּה סֵדֶר זֶה הֵחֵל עוֹד בְּחַיֵּי רַבֵּנוּ וּבְאֶמְצַע כְּתִיבָתוֹ הֲלָכָה ב’ נִסְתַּלֵּק רַבֵּנוּ זַ”ל, וּמִשּׁוּם כֵּן נִתַּן לִמְצֹא שֶׁפַּעַם כְּשֶׁהֶעְתִּיק דָּבָר בְּשֵׁם רַבֵּנוּ כָּתַב בִּלְשׁוֹן “רַבֵּנוּ נֵרוֹ יָאִיר”, וּפְעָמִים “הֲרֵינִי כַּפָּרַת מִשְׁכָּבוֹ” אוֹ “רַבֵּנוּ זַ”ל”.

ה – קל

רַבִּי שַׁכְנָא בֶּן מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל חִבֵּר סֵפֶר עַל תְּכוּנָה, כִּי הָיָה לוֹ מֹחַ חָרִיף בְּיוֹתֵר וּמוֹהַרְנַ”תְּ הֶחֱשִׁיבוֹ מְאֹד, וּמִשּׁוּם כֵּן הִמְרִיץ אוֹתוֹ בְּיוֹתֵר שֶׁיַּכְנִיס מֹחוֹ בְּעִיּוּן רַב בְּדִבְרֵי תּוֹרָתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זַ”ל.

ה – קלא

בֵּין הַמִּתְנַגְּדִים עַל רַבֵּנוּ הָיוּ גַּם עַמֵּי הָאָרֶץ מַמָּשׁ שֶׁמִּשּׁוּם מָה שְׁמָם הָלַךְ לִפְנֵיהֶם, אַף-עַל-פִּי שֶׁלֹּא הָיוּ בְּנֵי תּוֹרָה כְּלָל וּכְלָל, וּכְמוֹ לְמָשָׁל מָצְאוּ מִכְתָּב מֵאֶחָד הַחוֹלְקִים שֶׁכָּתַב תֵּבַת ‘מֹאזְנֵי צֶדֶק’ בְּטָעוּת כְּתִיב ‘מוֹיזְנֵי צֶדֶק’.

ה – קלב

לֹא רָאוּ אֵצֶל מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל וְכֵן אֵצֶל אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁנָּהֲגוּ חֻמְרוֹת גְּדוֹלוֹת בִּבְדִיקַת הֶחָמֵץ, אַף-עַל-פִּי שֶׁעַל רַבִּי הִירְשׁ לֵייבּ הָרַב מִבְּרֶסְלֶב זַ”ל מְסַפְּרִים סִפּוּרִים נִפְלָאִים עַל חֻמְרוֹתָיו הַגְּדוֹלִים בִּבְדִיקַת הֶחָמֵץ, שֶׁאָרַךְ לוֹ זְמַן הַבְּדִיקָה כִּמְעַט מֶשֶׁךְ כָּל הַלַּיְלָה.

ה – קלג

בְּעֵת הַמַּחֲלֹקֶת הַגְּדוֹלָה הָיָה רַבִּי שְׁלֹמֹה, בְּנוֹ הֶחָבִיב שֶׁל הָרַב מִסַּאוְורַאן זַ”ל, מֵגֵן וּמֵלִיץ טוֹב עַל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וְהָיָה אוֹמֵר וּמִתְוַכֵּחַ עִם אָבִיו בְּטָעֳנוֹ לְפָנָיו “מַה הִנְּךָ רוֹצֶה מֵהֶם, הֲרֵי אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים הֵם”. הוּא נִפְטַר צָעִיר בְּחַיֵּי אָבִיו. הִסְתַּלְּקוּתוֹ פָּגְעָה רַבּוֹת בְּאָבִיו הָרַב, וּמִנִּי אָז נִפְסְקָה הַהִתְנַגְּדוּת הַרְבֵּה.

ה – קלד

בְּעֵת הַמַּחֲלֹקֶת, כְּשֶׁאָמְרוּ כַּמָּה מֵהַחוֹלְקִים לְרַבָּם מַה תַּרְעֹמֶת יֵשׁ לָכֶם עַל אַנְשֵׁי חֲסִידֵי בְּרֶסְלֶב, הֲרֵי אֵינָם אֶלָּא מְתֵי מְעַט, בְּעוֹד שֶׁלָּכֶם מֵאוֹת מֵאוֹת חֲסִידִים, עָנָה וְאָמַר: נָכוֹן הַדָּבָר, אֲבָל (חֲסִידֵי בְּרֶסְלֶב) עוֹבְדֵי ה’ גְּדוֹלִים הֵם, בְּעוֹד שֶׁאֲנָשַׁי אֵינָם אֶלָּא בַּעֲלֵי אַכְסַנְיוֹת וּבַעֲלֵי בָּתֵּי מַרְזֵחַ (רֶענְדַארֶעס) וַאֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים.

ה – קלה

יָדוּעַ שֶׁמּוֹהֲרְנַ”ת לֹא הָיָה הוֹלֵךְ לְצִיּוּן רַבֵּנוּ לֹא בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ וְלֹא בְּחֹל הַמּוֹעֵד וְכוּ’, אוּלָם הָיוּ מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁהָלְכוּ אֲפִלּוּ בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ וְחֹל הַמּוֹעֵד. וְכֵן בְּיוֹם הַפְּטִירָה שֶׁל רַבֵּנוּ שֶׁחָל כַּיָּדוּעַ בְּחֹל הַמּוֹעֵד סֻכּוֹת הָיוּ הוֹלְכִים לַצִּיּוּן הֵן בַּחֲצוֹת לַיְלָה כְּהֶרְגֵּלָם בְּכָל לֵילוֹת הַשָּׁנָה, וְהֵן בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַיּוֹם, וְהָיָה אָז הִתְעוֹרְרוּת רַב מְאֹד, בְּהִסְתַּמְּכָם שֶׁבֵּית צִיּוּנוֹ מְשַׁמֵּשׁ כְּבָר כִּמְקוֹם תְּפִלָּה קְבוּעָה. וְרַק בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה הִקְפִּידוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ לִבְלִי לָלֶכֶת לַצִּיּוּן כְּלָל וּכְלָל.

ה – קלו

מְסַפְּרִים שֶׁכְּשֶׁהֶרְאוּ פַּעַם לְהָרַב בַּעַל הַצֶּמַח צֶדֶק אֶת חִבּוּרוֹ שֶׁל מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל, הֲלֹא הוּא סִפְרֵי הַלִּקּוּטֵי הֲלָכוֹת, אָמַר בְּהִתְפַּעֲלוּת בִּלְשׁוֹן הַכָּתוּב: “כֻּלָּנוּ בְּנֵי אִישׁ אֶחָד נָחְנוּ”.

שִּׂיחוֹת וְסִיפּוּרִים מִתַּלְמִידֵי רַבֵּינוּ זְצַ”ל

ה – קלז

הַמַּגִּיד מִטְּרָהוִיץ מַגִּיד זַ”ל הָיָה לוֹ בֵּית אַכְסַנְיָא קְבוּעָה אֵצֶל עָשִׁיר אֶחָד בָּעִיר אוּמַאן, וּבְכָל עֵת כְּשֶׁהָיָה נוֹסֵעַ בַּעֲיָרוֹת לוֹמַר דְּרָשׁוֹת וְכַדּוֹמֶה, הָיָה מִתְאַכְסֵן אֵצֶל הֶעָשִׁיר הַזֶּה. וְהִנֵּה כְּשֶׁרַבֵּנוּ עָבַר לָדוּר בְּאוּמַאן וְרָצָה הַמַּגִּיד לִהְיוֹת בְּסָמוּךְ לְרַבֵּנוּ, הִשְׁתַּדֵּל לְהִתְאַכְסֵן בְּבֵית רַבֵּנוּ. שְׁאָלוֹ הֶעָשִׁיר מַדּוּעַ מְשַׁנֶּה הָרַב אֶת קְבִיעוּתוֹ וְאֵינוֹ מִתְאַכְסֵן בְּבֵיתִי כְּהֶרְגֵּלוֹ? עָנָה לוֹ הַמַּגִּיד שֶׁהוּא לַסִּבָּה הַנַּ”ל מֵחֲמַת שֶׁרוֹצֶה לִשְׁהוֹת סָמוּךְ לְרַבֵּנוּ. אָמַר לוֹ הַגְּבִיר בְּכַעַס וּבְחֻצְפָּה: אִם כֵּן, הִתְאַכְסֵן נָא שָׁם תָּדִיר, פָּלַט הַמַּגִּיד וְאָמַר לוֹ: ‘הִנְּךָ מְדַבֵּר כַּחֲסַר דֵּעָה’, ‘רֶעדְסְט וִוי א חֲסַר דֵּעָה’ וְאָכֵן הִשְׁתַּגֵּעַ, רַחֲמָנָא לִצְלַן.

ה – קלח

אָמַר פַּעַם הַמַּגִּיד מִטְּרָהוִיץ זַ”ל בְּצַחוּת: הֵיכָן שֶׁהִשְׁתַּמֵּשׁ רַבֵּנוּ בְּמַאֲמָרָיו בְּלָשׁוֹן ‘וְדַע’ הֲרֵי הוּא כְּהֶבְזֵק מֵעוֹלַם הָאֲצִילוּת, “אַוואוּ דֶער רֶבִּי זָאגְט וְדַע, אִיז דָאס אַ פוּנְק פוּן אֲצִילוּת”. כָּל כָּךְ גְּבֹהִים נוֹרָאִים וּקְדוֹשִׁים הֵם.

ה – קלט

ר’ אַהֲרֹן הָרַב מִבְּרֶסְלֶב זַ”ל הָיָה עוֹשֶׂה סְעֻדָּה לִבְנֵי בֵּיתוֹ מִדֵּי שָׁנָה בְּיוֹם רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל (כָּךְ מֶשֶׁךְ תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה), וְהָיָה אוֹמֵר לְבָנָיו בְּשִׂמְחָה ‘יֵשׁ לָכֶם אוֹתִי לְעוֹד אַחַד עָשָׂר חֹדֶשׁ’, בְּיָדְעוֹ בְּבִטְחָה שֶׁלֹּא יָמוּת אוֹתָה שָׁנָה, כִּי אָמַר לוֹ פַּעַם רַבֵּנוּ ‘הַחֹדֶשׁ שֶׁלְּךָ (הַיְנוּ חֹדֶשׁ פְּטִירָתְךָ) הוּא חֹדֶשׁ אָב’, “דַּיין חֹדֶשׁ אִיז אָב”, כְּאוֹמֵר לוֹ שֶׁבִּשְׁנַת פְּטִירָתוֹ לֹא יִחְיֶה בְּחֹדֶשׁ אָב, וְעַל-כֵּן כְּשֶׁנִּכְנַס חֹדֶשׁ אָב יָדַע בְּבִטְחָה שֶׁיִּחְיֶה כְּבָר כָּל הַשָּׁנָה. וְאָכֵן נִפְטַר בְּעֶרֶב רֹאשׁ חֹדֶשׁ אָב שְׁנַת תר”ה, וְנָתְנוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ רֶמֶז לָזֶה ‘בְּאֶחָד בְּאָב מֵת אַהֲרֹן’ (וּרְאֵה בְּחֵלֶק א סִימָן שמ”ה).

ה – קמ

מְסַפְּרִים שֶׁהִתְמָחוּתוֹ הַגְּדוֹלָה שֶׁל רַבִּי אַהֲרֹן הָרַב מִבְּרֶסְלֶב הָיְתָה בְּדִינֵי נְזִיקִין וּמָמוֹנוֹת.

ה – קמא

סִפֵּר רַבִּי יוּדְיל זַ”ל שֶׁאַחַר חֲתֻנָּתוֹ כְּשֶׁהָיָה חַי אֵצֶל חוֹתְנוֹ לֹא הִרְגִּישׁ טַעַם בַּאֲכִילָתוֹ מֶשֶׁךְ זְמַן, כִּי לִפְנֵי חֲתֻנָּתוֹ הָיָה רָגִיל לֶאֱכֹל בְּכָבוֹד וְהָדָר כִּי הָיָה מִמִּשְׁפָּחָה מְכֻבֶּדֶת, וְאַחַר חֲתֻנָּתוֹ עִם בַּת הַצַּדִּיק רַבִּי לֵייבּ מִסְּטְרֶעסְטִינֶעץ זַצַ”ל, וְהָיָה אוֹכֵל עַל שֻׁלְחָנוֹ. וְהוּא מֵחֲמַת עֲנִיּוּתוֹ הָיָה מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּצַלָּחוֹת עֵץ הַנּוֹדְפוֹת רֵיחַ מִשְּׁיָרֵי הָאֹכֶל עַד שֶׁלֹּא הָיָה יָכֹל לֶאֱכֹל בָּהֶם מֵרֹב אִיסְטְנָנוּתוֹ. כְּשֶׁהִבְחִין בָּזֶה רַבִּי לֵיבּ הִזְמִינוֹ לֶאֱכֹל עִמּוֹ מִצַּלַּחְתּוֹ, וּכְשֶׁאָכַל עִמּוֹ הִרְגִּישׁ בָּהּ טַעַם נִפְלָא, וְשׁוּב כְּשֶׁאָכַל לְעַצְמוֹ אוֹתוֹ מַאֲכָל בְּצַלַּחְתּוֹ שֶׁלּוֹ לֹא יָכֹל הָיָה לֶאֱכֹל, וְחָזַר הַדָּבָר עַל עַצְמוֹ כַּמָּה פְּעָמִים, עַד שֶׁאָמַר לוֹ רַבִּי לֵייבּ: לֹא חָשׁוּב מַה שֶּׁאוֹכְלִים וּבַמֶּה שֶּׁאוֹכְלִים, הָכֹּל תָּלוּי מִי הוּא הָאוֹכֵל.

ה- קמב

כְּשֶׁבָּא פַּעַם אֶחָד מֵהַחוֹלְקִים לִשְׁבּוֹת בְּאוּמַאן, בִּקֵּשׁ רַבִּי יוּדְל זַ”ל מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁיַּרְאוּהוּ לוֹ. כְּשֶׁהֶרְאוּהוּ לוֹ בְּעֵת עָבְרוֹ מֵרְחוֹב לִרְחוֹב, כְּשֶׁהִבִּיט בּוֹ פָּלַט וְאָמַר: מְאֹד מְאֹד רָחוֹק, מְאֹד מְאֹד רָחוֹק.

ה – קמג

כַּיָּדוּעַ הָיָה רַבִּי נְתַנְאֵל תַּלְמִיד רַבֵּנוּ זַ”ל קַמְצָן גָּדוֹל (ראה לעיל בח”א סעיף תרצ”ב; וח”ב סעיפים: קס, ו-תשנ”ב) וְאַף-עַל-פִּי-כֵן הִצְלִיחַ רַבִּי נַחְמָן מִטּוֹלְטְשִׁין זַ”ל בְּכֹחַ דְּבָרָיו הַמְשַׁכְנְעִים לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ פַּעַם כַּמָּה רוּבָּל עֲבוּר עִנְיְנֵי רַבֵּנוּ זַ”ל, אוּלָם פַּעַם אַחֶרֶת כְּשֶׁרָאָהוּ רַבִּי נְתַנְאֵל אֵיךְ שֶׁרוֹצֶה רַבִּי נַחְמָן לָבוֹא אֵלָיו שׁוּב, הִקְדִּים וְאָמַר לוֹ: אֲבַקֵּשׁ מִמְּךָ, הַנִּיחֵנִי נָא לְנַפְשִׁי וְאַל תָּחֵל נָא לְדַבֵּר עִמִּי עוֹד כְּלָל וּכְלָל. כִּי יָדַע שֶׁאִם יַתְחִיל לְדַבֵּר עִמּוֹ בְּוַדַּאי יְשַׁכְנְעוֹ וְחָשַׁשׁ מִזֶּה לְרֹב קַמְצָנוּתוֹ.

ה – קמד

בְּסוֹף יָמָיו שֶׁל רַבִּי חַייקְל זַ”ל תַּלְמִיד וְחַזַּן רַבֵּנוּ זַ”ל בִּזְּתָה אוֹתוֹ אִשָּׁה אַחַת מְאֹד. עָנָה בִּכְאֵב: רַבֵּנוּ אָמַר לִי פַּעַם אַתָּה כְּבָר לֹא תִּהְיֶה חִדּוּשׁ בְּחַזָּנוּת, אֲבָל שֶׁיְּבַזּוּ אוֹתִי כָּל כָּךְ לֹא אָמַר, וּמֵהֵיכָן בָּא לִי זֹאת.

ה – קמה

רַבִּי אֶפְרַיִם בֶּן רַבִּי נַפְתָּלִי תַּלְמִיד רַבֵּנוּ זַ”ל נִפְטַר זָקֵן בְּיוֹם עֶרֶב סֻכּוֹת בְּשָׁעָה שְׁמוֹנֶה בַּבֹּקֶר אַחַר תְּפִלַּת שַׁחֲרִית כְּשֶׁעֲדַיִן מְעֻטָּר הָיָה בְּטַלִּית וּתְפִלִּין דְּרַבֵּנוּ תָּם אַחַר עֲרִיכָתוֹ תִּקּוּן חֲצוֹת וַעֲבוֹדַת ה’ שֶׁעָבַד כָּל הַלַּיְלָה וְאַחַר תְּפִלַּת שַׁחֲרִית כָּרָאוּי, בִּהְיוֹתוֹ לְמַעְלָה מִתִּשְׁעִים שָׁנָה. הִתְפַּלְּאוּ אַנְשֵׁי הַחֶבְרָא קַדִּישָׁא שֶׁבָּאוּ לְקַחְתּוֹ לִקְבוּרָה, שֶׁהָיוּ מֵהֶם שֶׁעֲדַיִן עוֹד לֹא הִתְפַּלְּלוּ תְּפִלַּת שַׁחֲרִית, וְאָמְרוּ: אַשְׁרָיו, שֶׁאַף בְּזִקְנוּתוֹ וְחֻלְשָׁתוֹ וּבַיּוֹם הָאַחֲרוֹן לִימֵי חַיָּיו זָכָה לְהִסְתַּלֵּק מִזֶּה הָעוֹלָם עִם עוֹד תְּפִלַּת שַׁחֲרִית כָּרָאוּי.

ה – קמו

רַבִּי אֶפְרָיִם בֶּן רַבִּי נַפְתָּלִי זַ”ל אַחַר עֲלִיָּתוֹ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הָיָה נוֹהֵג לִנְסֹעַ מִדֵּי שָׁנָה לְאוּמַאן לְקִבּוּץ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁבְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה, עַל אַף זִקְנוּתוֹ הַגְּדוֹלָה שֶׁהָיָה בָּזֶה טִרְחָא וְטִרְדָּא עֲצוּמָה שֶׁאֵין לְשַׁעֲרָהּ. כְּשֶׁשְּׁאָלוּהוּ פַּעַם: זָקֵן כָּמוֹךָ נוֹסֵעַ לְחוּץ לָאָרֶץ בְּטִרְחָא כָּזֹאת? עָנָה: וְכִי מַה? אֲפִלּוּ אִם אָמוּת בַּדֶּרֶךְ וְאֶקָּבֵר בְּאֵיזֶה שֶׁהוּא גַּן – “אִינְטֶער אַ פַּארְק” גַּם טוֹב לִי, הָעִקָּר שֶׁהִשְׁתַּדַּלְתִּי וְנָסַעְתִּי לְאוּמַאן לְרֹאשׁ-הַשָּׁנָה, כִּי מַה כְּבָר יָכוֹל אֲנִי לְהַפְסִיד, הֲכִי הַרְבֵּה שֶׁלֹּא זָכִיתִי עַל אַף נְסִיעָתִי לְהַגִּיעַ לְאוּמַאן לְרֹאשׁ-הַשָּׁנָה? אֲבָל הֲרֵי זָכִיתִי וְהָיִיתִי בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה הַקּוֹדֵם!! אוּלָם לִחְיוֹת כָּאן בָּעוֹלָם וְלֹא לִהְיוֹת בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה בְּאוּמַאן גָּרוּעַ לִי יוֹתֵר “אָבֶּער דָּא צוּ לֶעבְּן אוּן אִין אוּמַאן אוֹיף רֹאשׁ-הַשָּׁנָה נִישְׁט זַיין אִיז מִיר עֶרְגֶער”. (ועיין עוד הנוסח בספר “עין הארץ” להרב שמואל צצ’יק ז”ל, עמ’ לב).

ה – קמז

פַּעַם אַחֶרֶת כְּשֶׁשְּׁאָלוּהוּ כַּמָּה מִתּוֹשָׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם עַל מִנְהָגוֹ זֶה שֶׁזָּקֵן כְּמוֹתוֹ נוֹסֵעַ לְאוּמַאן וּבִמְסִירוּת נֶפֶשׁ כָּזוֹ, עָנָה לָהֶם בְּחָכְמָתוֹ: נוֹסֵעַ אֲנִי לְרֶגֶל מִסְחָרַי הָעֲנֵפִים בְּחוּץ לָאָרֶץ, שֶׁנִּצְרָךְ אֲנִי לְסַדְּרָם וּלְאַרְגְּנָם. הִסְכִּימוּ כְּבָר עִמּוֹ וְהֵבִינוּ לְמִנְהָגוֹ בְּאָמְרָם לוֹ ‘נוּ, זֶה עִנְיָן אַחֵר’. כִּי יָדַע וְהֵבִין הַנָּהוּג בָּעוֹלָם שֶׁעֲבוּר צְרָכִים הַגַּשְׁמִיִּים מְבִינִים הָעוֹלָם לִמְסִירוּת נֶפֶשׁ שֶׁל הָעוֹסֵק בָּהֶם, אַף עַל פִּי שֶׁטּוֹרֵחַ וְנוֹסֵעַ לַמֶּרְחַקִּים וְאַף שֶׁמִּסְתַּכֵּן בְּנַפְשׁוֹ וְכָל זֶה עַל סְפֵק רֶוַח מַה שֶּׁאֵין כֵּן לְזֶה שֶׁמוֹסֵר נַפְשׁוֹ וּמְאֹדוֹ עֲבוּר עִנְיָנִים רוּחָנִיִּים, בִּפְרָט לְעִנְיָן רוּחָנִי גָּבֹהַּ כָּזֶה כְּמוֹ נְסִיעָה לְצַדִּיק שֶׁתָּלוּי בּוֹ כָּל עִנְיַן הַיַּהֲדוּת.

ה – קמח

כְּשֶׁהִגִּיעַ פַּעַם רַבִּי אֶפְרַיִם בֶּן רַבִּי נַפְתָּלִי זַ”ל מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לְאוּמַאן לִשְׁהוֹת שָׁם בִּימֵי רֹאשׁ-הַשָּׁנָה, הָלַךְ רנ”ט לִקְרָאתוֹ לְקַבֵּל פָּנָיו וְקִבְּלוֹ בְּשִׂמְחָה רַבָּה. כְּשֶׁקִּבְּלוֹ בְּשִׂמְחָה רַבָּה כָּזוֹ נַעֲנָה רַבִּי אֶפְרַיִם בֶּן רַבִּי נַפְתָּלִי זַ”ל וְאָמַר לוֹ אַף הוּא בְּשִׂמְחָה וּבְצַחוּת בִּלְשׁוֹן הַכָּתוּב: ‘יְרֵאֶיךָ יִרְאוּנִי וְיִשְׂמָחוּ’ אָכֵן נִתְקַיֵּם בִּי, אֲבָל אֵיךְ זוֹכִים לְקַיֵּם הֶמְשֵׁךְ הַכָּתוּב ‘לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי’. “אַ ווּאוּ נֶעמְט מֶען דֶעם ‘לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי’ “.

ה – קמט

כְּשֶׁהָיָה פַּעַם רַבִּי אֶפְרַיִם בֶּן רַבִּי נַפְתָּלִי בָּעִיר חַארְקוֹב לְרֶגֶל מִסְחָרוֹ, שֶׁהָיָה סוֹחֵר בְּזָהָב, רָאָהוּ אֶחָד מִידִידָיו עוֹמֵד בָּרְחוֹב כְּשֶׁדְּמָעוֹת בְּעֵינָיו, נִגַּשׁ אֵלָיו וּשְׁאָלוֹ: רַבִּי אֶפְרַיִם, אֵיזוֹ צָרָה אֵרְעָה לָכֶם? שֶׁמָּא הִפְסַדְתֶּם בְּמִסְחַרְכֶם סְכוּם כֶּסֶף רַב? עָנָהוּ בִּלְשׁוֹן רַבֵּנוּ זַ”ל בְּפֵרוּשׁוֹ בְּתוֹרָה ח’ שֶׁבְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן חֵלֶק ב’ “מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל כַּמָּה הֲוֵי בִּתְלָתָא פַּרְסָא”, קְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל יְהוּדִי תָּלוּי בִּשְׁלֹשָׁה מֹחִין, עַיֵּן שָׁם. וּבָכָה עַל זֶה שֶׁצָּרִיךְ לִסְחֹר בְּמִסְחָר, בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר, שֶׁצָּרִיךְ לְהִזָּהֵר וְלִשְׁמֹר הֵיטֵב הַמֹּחַ שֶׁלֹּא יִפָּגֵם הַמֹּחַ חָלִילָה, וְעַל זֶה עָמַד וּבָכָה. וּכְשֶׁשְּׁאָלוֹ הַלָּה שׁוּב: אִם כֵּן לְכוּ לְאֵיזֶה פִּנָּה אוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְשָׁם תִּבְכּוּ כִּרְצוֹנְכֶם. עָנָה לוֹ רַבִּי אֶפְרַיִם שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁרַבֵּנוּ אָמַר שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁנִּתְעוֹרֵר הָאָדָם בְּאֵיזֶה הִרְהוּר תְּשׁוּבָה צָרִיךְ לְנַצְּלוֹ בּוֹ בַּמָּקוֹם וְלַעֲשׂוֹת עִמּוֹ תֵּכֶף דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל כֵּן לֹא אָבָה לִדְחוֹתוֹ וְהוֹצִיא כִּסּוּפָיו מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל אַף בְּאֶמְצַע הַשּׁוּק. וּרְאֵה הַסִּפּוּר בְּסִגְנוֹן אַחֵר בְּחֵלֶק א סִימָן תרעח.

[א-תרעח

פַּעַם-אַחַת מָצָא אֶחָד מֵאַנַ”שׁ אֶת רַבִּי אֶפְרַיִם בֶּן רַבִּי נַפְתָּלִי, שֶׁעָסַק בְּהִתְבּוֹדְדוּת בְּעֵת הַיָּרִיד בְּאֶמְצַע עִיר קִיֶעב, כִּי מִסְחָרוֹ הָיָה עִם מַרְגָּלִיּוֹת, וְנִכְנַס אָז בְּלִבּוֹ הִרְהוּר תְּשׁוּבָה, שֶׁשָּׁאַל לְעַצְמוֹ: בַּמֶּה עוֹסֵק אֲנִי עַתָּה? וְכִי זֶה הוּא הַתַּכְלִית? וְכִי בִּשְׁבִיל זֶה נִבְרֵאתִי וְכוּ’? וְהָיָה מִתְעוֹרֵר כָּל-כָּךְ עַד שֶׁנֶּעֱמַד בְּצַד הַדֶּרֶךְ וּבָכָה לִפְנֵי השי”ת. שָׁאַל אוֹתוֹ אֶחָד מֵאַנַ”שׁ: מִפְּנֵי מַה אַתָּה בּוֹכֶה? וְהֵשִׁיב לוֹ. אָמַר לוֹ: וְכִי פֹּה הַמָּקוֹם לִבְכּוֹת? הוֹלְכִין לְבֵית-הַמִּדְרָשׁ וְשָׁם תִּבְכֶּה. עָנָה לוֹ רַבִּי אֶפְרַיִם הַנַּ”ל: רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ אָמַר (בליקוטי מוהר”ן תנינא, סימן קכ”ד): שֶׁבְּמָקוֹם שֶׁמַּגִּיעַ לְאָדָם הִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה צָרִיךְ בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם לְהִתְבּוֹדֵד וּלְדַבֵּר דִּבּוּרִים לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי עַד שֶׁיֵּלֵךְ לְבֵית-הַמִּדְרָשׁ יֵלְכוּ מִמֶּנּוּ הִרְהוּרֵי הַתְּשׁוּבָה, וּמֵחֲמַת כֵּן נִצַּלְתִּי אֶת הַהִתְעוֹרְרוּת שֶׁהָיָה לִי בַּמָּקוֹם הַזֶּה. (אֲבָנֶי”הָ בַּרְזֶל, שם).]

ה – קנ

פַּעַם בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה בִּקֵּשׁ רַבִּי אֶפְרַיִם בֶּן רַבִּי נַפְתָּלִי מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הָעַמּוּד תְּפִלַּת הַמִּנְחָה, וְהִתְפַּלֵּל בִּבְכִיּוֹת כָּאֵלּוּ עַד שֶׁלֹּא יָכְלוּ הַצִּבּוּר לֶאֱחֹז עִמּוֹ בִּתְפִלָּתוֹ וְאָמְרוּ לוֹ אַחַר כָּךְ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ: אֵין מְלֶאכֶת הַחַזָּנוּת עֲבוּרְכֶם מֵחֲמַת שֶׁאֵינְכֶם יְכוֹלִים לְצַמְצֵם עַצְמְכֶם מֵהִתְעוֹרְרוּת בְּעֵת תְּפִלַּתְכֶם וּלְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַקָּהָל כַּנִּצְרָךְ.

שִּׂיחוֹת וְסִיפּוּרִים מִתַּלְמִידֵי מוֹהַרְנַ”ת זְצַ”ל

ר’ נַחְמָן מִטוּלְטְשִׁין זְצַ”ל

ה – קנא

כְּשֶׁהָלַךְ רַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין אֶל רַבִּי אַבָּא’לֶה לְהַתְרִימוֹ עֲבוּר עִנְיְנֵי רַבֵּנוּ זַ”ל וְדִבֵּר עִמּוֹ לְגֹדֶל חֲשִׁיבוּת הָעִנְיָן, בִּפְרָט עֲבוּר הַדְפָּסַת הַלִקּוּטֵי-הֲלָכוֹת וְצָרְכֵי הַקְּלוֹיז שֶׁבְּאוּמַאן, אָמַר לוֹ בֵּין דְּבָרָיו: “יְדִידִי וְרֵעִי, וְכִי אֵינוֹ מֵהָרָאוּי שֶׁתִּמְכֹּר אַף אֶת פָּמוֹטֵי הַכֶּסֶף שֶׁלְּךָ עֲבוּר צָרְכֵי רַבֵּנוּ זַ”ל?!” – “סִי שְׁטֵייט דִּיר נִישְׁט אָהן צוּ פַארְקוֹיפְן דַיינֶע זִילְבֶּערְנֶע לַייכְטֶער פַארְן רֶעבְּנְס זַאךְ'”? וְאָמַר רַבִּי אַבָּא’לֶה: “לוּלֵא הָיִיתִי אוֹהֲבוֹ הָיִיתִי מַקְפִּיד עָלָיו. כִּי יָדַע בְּמַעֲלָתוֹ שֶׁל רַבִּי אַבָּא’לֶה שֶׁאַף הוּא כָּמוֹהוּ סוֹבֵר שֶׁאֵין שׁוּם עֵרֶךְ לְכָל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה נֶגֶד עִנְיַן הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת דַּעַת רַבֵּנוּ זַ”ל בָּעוֹלָם.

ה – קנב

סִפֵּר רַבִּי יִשְׂרָאֵל וַיינְבֶּערְג זַ”ל שֶׁפַּעַם כְּשֶׁבָּא לְצִיּוּן רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ שָׁמַע אֶת רַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין זַ”ל שֶׁעוֹמֵד וְחוֹזֵר בֵּין דִּבְרֵי תְּפִלּוֹתָיו וּבַקָּשׁוֹתָיו עַל הַתֵּבוֹת: “לָמָּה נִגָּרַע” עִם נִגּוּן הַטְּעָמִים שֶׁעָלֶיהָ בִּנְעִימָה וּבְהִתְעוֹרְרוּת נִפְלָאָה כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים וּבְהִשְׁתַּפְּכוּת הַנֶּפֶשׁ. וְהוּא עַל פִּי הַמְבֹאָר בַּסֵּפֶר לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת, עִנְיַן צַעֲקַת לָמָּה נִגָּרַע, עַיֵּן שָׁם.

ה – קנג

וְכֵן סִפֵּר לְרַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל, שֶׁפַּעַם בִּהְיוֹתוֹ יֶלֶד קָטָן כְּשֶׁהִסְתּוֹבֵב לְיַד רַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין פָּנָה אֵלָיו רַבִּי נַחְמָן וְאָמַר לוֹ הַפָּסוּק “טוֹב לַגֶּבֶר כִּי יִשָּׂא עֹל מִנְּעוּרָיו”, בְּנִגּוּן שֶׁל מְגִלַּת אֵיכָה הַיְדוּעָה, וּבֵאֲרוֹ לוֹ זֹאת בִּשְׂפַת הַלַּעַז “טוֹב לַגֶּבֶר אַז מִטְרָאגְט דֶּעם עֹל פוּן דֶּעם יוּגְנְט”, חָדְרוּ הַדְּבָרִים לְנַפְשׁוֹ כָּל כָּךְ, שֶׁכְּבָר לֹא יָכֹל הָיָה לְשָׁכְחוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו.

ה – קנד

וְכֵן סִפֵּר שֶׁבִּהְיוֹתוֹ יֶלֶד קָטָן, כְּשֶׁחָזַר פַּעַם בְּיוֹם שִׁשִּׁי מֵהַחֵדֶר נִכְנַס לַקְּלוֹיז וּכְדֶרֶךְ הַיְלָדִים עָשָׂה מַעֲשֵׂה קֻנְדָּס וְהָפַךְ הַסַּפְסָלִים וְכוּ’ אֶחָד אַחַר הַשֵּׁנִי, וּכְשֶׁנִּכְנַס הַשַּׁמָּשׁ, הֲלֹא הוּא רנ”ט זַ”ל וּתְפָסוֹ בְּמַעֲשֵׂהוּ, נִגַּשׁ אֵלָיו כְּשֶׁמַּנִּיחַ יָדוֹ עַל כְּתֵפוֹ הָרַךְ וְאָמַר לוֹ בְּחֹם וּבְנֹעַם: שֶׁמָּא תִּרְצֶה וְאֶעֱזֹר לְךָ בִּקְשִׁי עֲבוֹדָתְךָ? נִתְבַּיֵּשׁ הַיֶּלֶד בְּעַצְמוֹ וְהִפְסִיק מִשּׁוֹבְבוּתוֹ. וּמֵאָז נִמְשַׁךְ אַחֲרָיו מְאֹד. וְהִפְטִיר: לוּ הָיָה צוֹעֵק עָלַי, לֹא הָיָה פּוֹעֵל כְּלוּם.

ה – קנה

סִפֵּר רַבִּי אֵלִיָּהוּ חַיִּים רוֹזִין שֶׁרָאָה אֵיזֶה מִכְתָּב בִּשְׁבַח אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁכָּתַב רנ”ט זַ”ל בְּשִׁבְחָהּ שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל בִּשְׁהוּתוֹ אָז בָּהּ, אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הָיְתָה פַּעַם אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ וְגַם כַּיּוֹם הִיא כָּזֹאת.

ה – קנו

רַבִּי נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער זַ”ל כְּשֶׁנָּסַע לְהַדְפִּיס אֶת הַסֵּפֶר לִקּוּטֵי-הֲלָכוֹת חֵלֶק א’, נָסַע בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ כָּזוֹ עַד שֶׁאֲפִלּוּ כְּדֵי הוֹצָאָה עֲבוּר שְׂרוֹכֵי נְעָלָיו לֹא הָיָה לוֹ, וּבְלֵית בְּרֵרָה הָיָה קוֹשְׁרָם בִּבְלוֹיֵי סְחָבוֹת.

ה – קנז

מְסַפְּרִים שֶׁפַּעַם כְּשֶׁלָּבַשׁ רַבִּי נַחְמָן מִטּוֹלְטְשִׁין זַ”ל אֶת אֶחָד מִמַּלְבּוּשָׁיו שֶׁל מוֹהַרְנַ”תְּ (לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ). נַעֲנָה וְאָמַר: בֶּגֶד זֶה הוּא בֶּגֶד שֶׁל סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁנִּשְׂרַף.

הרב מטשערין

ה – קנח

הִתְבַּטֵּא פַּעַם הָרַב מִטְּשֶׁערִין בְּשֶׁבַח עֲבוֹדָתוֹ שֶׁל רַבִּי פִּנְחָס יְהוֹשֻׁעַ שֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל בְּכֹחוֹת גְּדוֹלוֹת וְאָמַר: כְּשֶׁאֲנִי נִכְנָס לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְרוֹאֶה אֶת רַבִּי פִּנְחָס מֵרִים יָדָיו בִּתְפִלָתוֹ כְּלַפֵּי מַעְלָה נוֹפֵל עָלַי פַּחַד וּרְעָדָה. “אַז אִיךְ קוּם אַרַיין אִין שׁוּל אוּן אִיךְ זֶעה ר’ פִּנְחָס’ן הֵייבְּט אוֹיף זַיינֶע הֶענְט בַּיים דַּאוִינֶען פַאלְט אוֹיף מִיר אַ צִיטֶערְנִישְׁט”.

ה – קנט

הָרַב מִטְּשֶׁערִין זַ”ל הִטְעִים אֶת הַנֶּאֱמַר בַּמִּשְׁנָה שֶׁבְּאָבוֹת: טוֹב תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ שֶׁיְּגִיעַת שְׁנֵיהֶם מַשְׁכַּחַת עָוֹן. שֶׁכַּוָּנַת הַמִּשְׁנָה לוֹמַר שֶׁהַיֵּצֶר הָרָע שֶׁל הָאָדָם יִהְיֶה לְכָל הַפָּחוֹת עָיֵף וְיָגֵעַ כְּבָר מִלַּעֲשׂוֹת עֲבֵרָה וְעָוֹן בְּכָל נַפְשׁוֹ וְכֹחוֹ מֵחֲמַת יְגִיעָתוֹ שֶׁל הָאָדָם בְּתוֹרָה וְדֶרֶךְ אֶרֶץ. “חָאטְשׁ אַ פַארְמַטֶערְטֶער יֵצֶר הָרָע”. וְאָז תִּהְיֶה קַלָּה יוֹתֵר תְּשׁוּבָתוֹ. וְזֶהוּ “שֶׁיְּגִיעַת שְׁנֵיהֶם מַשְׁכַּחַת עָוֹן”.

ה – קס

הָיָה אֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בִּזְמַנּוֹ שֶׁל הָרַב מִטְּשֶׁערִין זַ”ל שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ שְׁלוֹם בַּיִת, וְהִיא בְּעַזּוּתָהּ הָיְתָה מְבַיֶּשֶׁת אוֹתוֹ וְגוֹעֶרֶת עָלָיו אַף בְּאֶמְצַע הַשּׁוּק וְהָרְחוֹב שֶׁלֹא כְּדֶרֶךְ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרוֹת, וְהוּא בְּצִדְקוּתוֹ הָיָה מְוַתֵּר לָהּ עַל דְּבָרֶיהָ הַנִּבְזִים, כִּי הָיוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ רְגִילִים לוֹמַר עַל כְּגוֹן דָּא הֲרֵי הִיא הָעֶצֶם שֶׁלִּי כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב זֹאת הַפָּעַם עֶצֶם מְעַצָמַי, וְאֵין לִי בְּרֵרָה אַחֶרֶת. “דָּאס אִיז מַיין בֵּיין”. הִגִּיעוּ הַדְּבָרִים עַד לִידֵי כָּךְ שֶׁהָרַב זַ”ל בְּעַצְמוֹ פָּנָה וְאָמַר לוֹ: אִם הִיא מְיַסֶּרֶת אוֹתְךָ בְּבֵיתְךָ וְהִנְּךָ מוּכָן לִסְלֹחַ זְכוּתְךָ הִיא, אֲבָל כְּשֶׁהִיא מִתְנַהֶגֶת כָּךְ בַּשּׁוּק זֶה כְּבָר בִּזָּיוֹן לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וְאֵין אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ מְחֻיָּבִים בַּדָּבָר, וְגֵרְשָׁהּ. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא יָכְלָה לְהִנָּשֵׂא שׁוּב, הָיָה מְפַרְנְסָהּ בְּטוּב לִבּוֹ עַד מוֹתָהּ.

שִּׂיחוֹת וְסִיפּוּרִים מִתַּלְמִידֵי מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל

ה – קסא

רַבִּי יְהוּדָה אֱלִיעֶזֶר זַ”ל שֶׁנָּסַע עִם מוֹהַרְנַ”תְּ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הִתְקָרֵב לְרַבֵּנוּ בְּסוֹף יָמָיו בְּעֵת חָלְיוֹ, וּכְשֶׁשָּׂח עִם רַבֵּנוּ וְרָצָה לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ וּלְהִתְוַדּוֹת לְפָנָיו. לֹא הִנִּיחוֹ רַבֵּנוּ, רַק אָמַר לוֹ: דַּבֵּר וְשֹׂחַח עִם מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל, אוּלָם אַל תִּתְוַדֶּה וּתְסַפֵּר לוֹ מְאוּמָה – מִמַּה שֶּׁעוֹבֵר עָלֶיךָ, “אָבֶּער זָאלְסְט אִיהם גָּאר נִישְׁט דֶערְצֵיילְן”.

ה – קסב

רַבִּי גְּדַלְיָה בֶּן רַבִּי יִשְׂרָאֵל בֶּן שָׂרָה בַּת רַבֵּנוּ זַ”ל עָזַב אֶת דֶּרֶךְ רַבֵּנוּ וְעָשָׂה עַצְמוֹ לִמְפֻרְסָם וְנָסְעוּ אֵלָיו חֲסִידִים וְקָרָא לְעַצְמוֹ שֵׁם חָדָשׁ. פַּעַם בְּעֵת יוֹשְׁבוֹ בַּשֻּׁלְחָן עִם אֲנָשָׁיו הַחֲסִידִים הֵחֵל לְפֶתַע לִשְׂחֹק לְלֹא הֶרֶף עַד שֶׁחָשְׁבוּ שֶׁיָּצָא מִדַּעְתּוֹ. עֲזָבוּהוּ חֲסִידָיו וְנִפְסַק הַדָּבָר. וְרַבֵּנוּ זַ”ל כְּבָר רָמַז בְּחַיָּיו עִנְיָן זֶה.

ה – קסג

פַּעַם בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת הִזְמִין רַבִּי אַבָּא’לֶה הֶעָשִׁיר אֶת כְּלַל אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁבָּעִיר טְשֶׁערִין שֶׁיָּבוֹאוּ אַחַר תְּפִלָּתָם תְּפִלַּת שַׁחֲרִית לִסְעֹד בְּבֵיתוֹ הַמְהֻדָּר סְעֻדָּה חֲלָבִית, כַּנָּהוּג. וְהִנֵּה בֵּיתוֹ הָיָה גָּדוֹל וּמְרֻוָּח מְאֹד מָלֵא חֲדָרִים גְּדוֹלִים וַאֲרֻכִּים כְּאַרְמוֹן מַמָּשׁ (רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל עוֹד רָאָה אֶת בֵּיתוֹ וְסִפֵּר שֶׁהָיָה אָרֹךְ כִּרְחוֹב). וְהִנֵּה בֵּין אוּלַמּוֹת הָאוֹרְחִים שֶׁהָיוּ לוֹ הָיָה לוֹ אוּלָם אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, כְּשֶׁבָּא רַבִּי אַבָּא’לֶה עִם אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ לְבֵיתוֹ רָאָה אֵיךְ שֶׁהֵכִינָה זוּגָתוֹ לָאוֹרְחִים אֶת הָאוּלָם הַקָּטָן בְּעוֹד שֶׁאֶת הָאוּלָם הַגָּדוֹל נָעֲלָה, הֵרִים אֶת קוֹלוֹ מְעַט בִּקְפִידָה וְאָמַר לָהּ: לֹא טוֹב הַדָּבָר, וְכִי בִּשְׁבִיל מִי יֵשׁ לִי אֶת כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לִי, וְכִי לֹא בִּשְׁבִיל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ? “אִיבֶּער וֶועמֶען הָאבּ אִיךְ דָאס אַלֶעס נִישְׁט אִיבֶּער זֵיי”. וְתֵכֶף פָּתְחָה כִּרְצוֹנוֹ אֶת הָאוּלָם הַגָּדוֹל וְסָעֲדוּ בּוֹ בִּרְוָחָה וּבְשִׂמְחָה.

ה – קסד

עָנָה וְאָמַר פַּעַם רַבִּי אַבָּא’לֶה הֶעָשִׁיר לַחֲבֵרָיו שֶׁמֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ: בְּוַדַּאי חוֹשְׁבִים הִנְכֶם שֶׁטּוֹב לִי מְאֹד מֵחֲמַת עֲשִׁירוּתִי וְכַדּוֹמֶה. וְהֵרִים אֶת שְׁנֵי יָדָיו בְּגָנְחוֹ אֲנָחָה כְּבֵדָה לְרֹב מְרִירוּתוֹ וְאָמַר בִּכְאֵב בִּלְשׁוֹן הַכָּתוּב: “צָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹשִׁיעֵנִי”, בְּהִתְכַּוְּנוֹ עַל צָרוֹת הַנֶּפֶשׁ וְהַנִּסְיוֹנוֹת הַקָּשִׁים הָעוֹבְרִים עָלָיו.

ה – קסה

רַבִּי אַבָּאלֶה זַ”ל, תַּלְמִיד מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל, שֶׁהָיָה עָשִׁיר גָּדוֹל, אָמַר פַּעַם “לְהִתְאַנֵּחַ (בִּתְפִלָּה) כְּמוֹ שֶׁמִּתְאַנֵּחַ רַבִּי נַחְמָן מִטּוֹלְטְשִׁין זַ”ל בִּתְפִלָּתוֹ זֹאת אֵינִי יָכוֹל”, כִּי לֹא הָיָה דָּחוּק וְחָסֵר בְּגַשְׁמִיּוּת. “קְרֶעכְצְן וִוי רַבִּי נַחְמָן קְרֶעכְצְט בַּיים דַאוִוינֶען דָאס קֶען אִיךְ נִישְׁט”.

ה – קסו

הִרְחִיב פַּעַם רַבִּי יִצְחָק בֶּער זַ”ל בְּדִבּוּרָיו מִגֹּדֶל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁצָּרִיךְ כָּל אֶחָד לִשְׁמֹר קְדֻשָּׁתוֹ הֵיטֵב, וְאָמַר הֲרֵי בִּתְפִלִּין דְּמָארֵי עָלְמָא כָּתוּב בָּהֶם “וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל”, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ”ל, מִזֶּה יֵשׁ לְהָבִין שֶׁכְּשֶׁפּוֹגֵם חָלִילָה פְּגָם כָּל שֶׁהוּא בִּקְדֻשַּׁת יַהֲדוּתוֹ הֲרֵי הוּא כְּפוֹגֵם בִּתְפִלָּיו שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיָּכוֹל אַף לְפָסְלוֹ חָלִילָה. וְהַיְנוּ שֶׁפּוֹגֵם בְּהַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁמִּתְפָּאֵר בּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּפִלָּיו יִתְבָּרַךְ.

ה – קסז

בְּמַאֲמָרָם זַ”ל שֶׁאָמְרוּ ‘גְּדוֹלָה שִׁמּוּשָׁהּ שֶׁל תּוֹרָה יוֹתֵר מִלִּמּוּדָהּ’, הָיָה ר’ מֹשֶׁה בְּרֶסְלְבֶר זַ”ל מְנַגֵּן אֶת תֵּבַת “שִׁמּוּשָׁהּ” בְּהַגָּעָה שׁוֹנָה – “שְׁמוּעֶסְן” בְּלַעַ”ז “שִׂיחָה”, וְהַיְנוּ גְּדוֹלָה הַשִּׂיחָה וְהַדִּבּוּרִים שֶׁמְּדַבְּרִים בֵּינֵיהֶם הָעוֹבְדֵי ה’ יַחַד יוֹתֵר מֵעֶצֶם לִמּוּדָהּ לְבַד. כִּי בְּכָךְ יָבוֹאוּ לִידֵי מַעֲשֶׂה וְקִיּוּם הַלִּמּוּד שֶׁהִיא עִקַּר תַּכְלִית לִמּוּד הַתּוֹרָה, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ”ל תַּכְלִית חָכְמָה תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים.

ה – קסח

אַחַר שֶׁנִּתְגָּרֵשׁ רַבִּי אַבְרָהָם בֶּערנְיוּ זַ”ל נֶכֶד רַבֵּנוּ זַ”ל מִזּוּגָתוֹ בַּת מֹשֶׁה חִינְקֶעס, אָמַר רַבִּי בֶּער מִטְּשֶׁערִין זַ”ל, לְזוּגָתוֹ הַצַּדֶּקֶת: הֲרֵי כָּשֵׁר וְחָסִיד גָּדוֹל הוּא וְגַם נֶכֶד רַבֵּנוּ זַ”ל, הָבָה נִשְׁתַּדֵּךְ אָנוּ עִמּוֹ וְנִתֵּן לוֹ חֲצִי רְכוּשֵׁנוּ. וְאַחַר שֶׁחָשַׁשׁ שֶׁמָּא לֹא יַחְפֹּץ רַבִּי אַבְרָהָם בֶּערנְיוּ וְאִמּוֹ מָרַת אָדִיל בְּשִׁדּוּךְ זֶה, נָסַע מְיֻחָד לְאוּמַאן אֶל רַבִּי נַפְתָּלִי זַ”ל שֶׁהוּא אֲשֶׁר יַשְׁפִּיעַ בְּכֹחוֹ עַל זֶה, וְכָךְ עָשָׂה וְנָסַע עִמּוֹ רַבִּי נַפְתָּלִי לִבְרֶסְלֶב וְנִגְמַר הַשִּׁדּוּךְ, וְנָתַן לוֹ כְּנַדָּן בּוֹ בַּמָּקוֹם שְׁנֵי אֲלָפִים רֶענְדְלַאךְ, שֶׁהָיָה הוֹן עָתֵק בָּעֵת הַהוּא.

ה – קסט

ר’ אַבְרָהָם בֶּער’נְיוּ נֶכֶד רַבֵּנוּ זַ”ל שִׁדֵּךְ אֶת בִּתּוֹ עִם אֶחָד מֵהַחֲסִידִים מִתּוֹשָׁבֵי טָאלְנֶע, וּבַשַּׁבָּת שֶׁל הַקְּרִיאָה לֶחָתָן נָסַע לְשָׁם, וְקֵרְבוֹ הָרַבִּי רַבִּי דָּוִד מִטָּאלְנֶע זַ”ל מְאֹד וְהוֹשִׁיבוֹ לְיָדוֹ עַל כִּסֵּא מְכֻבָּד. בֵּין דִּבְרֵיהֶם שְׁאָלוֹ רַבִּי אַבְרָהָם בֶּערְנְיוּ: הֲרֵי אוֹמְרִים הָעוֹלָם עֲלֵיכֶם שֶׁאַתֶּם חוֹלְקִים עַל סָבִי. מָחָה רַבִּי דָּוִד בַּדָּבָר וְאָמַר לוֹ חָלִילָה וְחַס, רַק הֵם, בְּהִתְכַּוְּנוֹ עַל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, בְּנָסְעָם לְרֹאשׁ-הַשָּׁנָה לְאוּמַאן מִתְגָּרִים בִּי וּבַאֲנָשַׁי עַד שֶׁנִּגְרַם מֵחֲמַת זֶה מְרִיבוֹת בֵּין הַחֲסִידִים.

ה – קע

רַבִּי אַבָּא שׁוֹחֵט זַ”ל סָבוֹ שֶׁל רַבִּי אַבָּאלֶ’ה הֶעָשִׁיר הַמְפֻרְסָם תַּלְמִידוֹ שֶׁל מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל הָיָה מִגְּדוֹלֵי תַּלְמִידֵי רַבֵּנוּ זַ”ל וְהָיָה עָנִי מָרוּד כָּזֶה שֶׁהַרְבֵּה פְּעָמִים לֹא הָיָה לוֹ אֲפִלּוּ בְּגָדִים לְהַחֲלִיף לִכְבוֹד שַׁבָּת, וּכְשֶׁהָיָה הוֹלֵךְ בְּעֶרֶב שַׁבָּת לִטְבֹּל בַּמִּקְוֶה הָיָה הוֹפֵךְ אֶת בְּגָדָיו מִפְּנִים לַחוּץ וְלוֹבְשָׁם, וּכְשֶׁחָזַר לְבֵיתוֹ אוֹמֵר הָיָה בְּשִׂמְחָה וְחֶדְוָה ‘לִכְבוֹד שַׁבָּת’.

ה – קעא

רַבִּי זַלְמָן הָרַב מִמֶּעדְוֶודִיבְקֶע זַ”ל הָיָה מְסַיֵּם מִדֵּי שָׁנָה בְּעֶרֶב רֹאשׁ-הַשָּׁנָה אֶת אַרְבַּעַת חֶלְקֵי הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ עִם פֵּרוּשׁ הַשַּׁ”ךְ וּשְׁאָר הַמְפָרְשִׁים, וְרַק אַחַר שֶׁעָשָׂה אֶת הַסִּיּוּם עָלָה לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל צִיּוֹן רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, כַּנָּהוּג, בְּהַטְעִימוֹ פַּעַם: עַתָּה יֵשׁ לִי עִם עוֹד מַשֶּׁהוּ לָבֹא אֶל רַבֵּנוּ, כִּי כְּשֶׁבָּאִים אֶל רַבֵּנוּ צְרִיכִים לָבוֹא אֵלָיו עִם מַה שֶּׁיּוֹתֵר” “צוּם רֶעבְּן דַארְף מֶען קוּמֶען מִיט וָואס מֶער”. (וע”ע לעיל בח”ג, סעיף תקמ”ג).

ה – קעב

כְּשֶׁפָּרְצָה הַמַּחֲלֹקֶת הַגְּדוֹלָה חִזֵּק וְעוֹדֵד רַבִּי בֶּער בֶּן רַבִּי שְׁלֹמֹה מִקַּארְלִין זַ”ל (שֶׁנָּשָׂא לְאִשָּׁה אֶת בִּתּוֹ הַצְּעִירָה שֶׁל הַצַּדִּיק רַבִּי בָּרוּךְ מִמֶּעזְבּוּז זַצַ”ל) אֶת חֲתָנוֹ רַבִּי נַחְמָן בֶּן חַיָּה בַּת רַבֵּנוּ זַ”ל הַמְכֻנֶּה נַחְמָן חַיְילִיס זַ”ל, בְּהַדְגִּישׁוֹ לוֹ אֶת מַשְׁמָעוּת הַמִּדְרָשׁ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל הַכָּתוּב ‘וּמִשְׁמָע וְדוּמָה וּמַשָּׂא’, שְׁמַע חֶרְפָּתְךָ וְדֹם, וּסְבֹל. “הֶער אוּן שְׁוַוייג אוּן לַייד”. כְּאוֹמֵר וּמְצַוֶּה לוֹ שֶׁזּוֹ הָעֵצָה הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר כְּנֶגֶד הַמַּחֲלֹקֶת וְאֵין שׁוּם עֵצָה אַחֶרֶת לְנַצְּחָהּ.

ה – קעג

רַבִּי יִצְחָק אַיְזִיק יוֹסֵף זַ”ל תַּלְמִיד מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל הָיָה סוֹפֵר מֻמְחֶה מְאֹד וְהַרְבֵּה מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ הִדְּרוּ לָקַחַת פָּרָשִׁיּוֹתָיו לִתְפִלֵּיהֶם, לְרַבִּי נָתָן בַּייטְלְמַאכֶר זַ”ל הָיוּ עוֹד פָּרָשִׁיּוֹתָיו, וּבְעֵת שֶׁבָּרְחוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ מֵעִיר הָעַתִּיקָה בִּשְׁנַת תש”ח נִשְׁאֲרוּ שָׁם.

ה – קעד

נַעֲנָה פַּעַם אֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ הַמְכֻנֶּה הַדַּייטְשְׁל (הַגֶּרְמָנִי) (הַמְסֻפָּר מִמֶּנּוּ בְּחֵלֶק ב’ סִימָן תריח), בְּעֵת שֶׁיָּשַׁב בְּיַחַד עִם אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ לִסְעֻדַּת מְלַוֶּה מַלְכָּה בְּבֵית רַבִּי נַחְמָן קְרַאסִינְשְׁטֵיין זַ”ל, וְאָמַר: נוֹסֵעַ אֲנִי כְּבָר זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל צִיּוּן רַבֵּנוּ וְאַף פַּעַם לֹא רָצִיתִי לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ עַל פַּרְנָסָה, וְכִי כְּלוּם כְּבָר לֹא חָסֵר לִי רַק פַּרְנָסָה? וְאָמַר זֹאת אַחַר שֶׁרָאָה אִי אֵלּוּ מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ הַמְבַקְּשִׁים בִּתְפִלָּתָם עַל צִיּוּן רַבֵּנוּ לְהִתְבָּרֵךְ בְּפַרְנָסָה בְּנָקֵל. “אִיךְ פָאר שׁוֹין פֶערְצִיג יָאר צוּם רֶעבְּן אוּן אִיךְ הָאבּ נָאךְ קֵיין מָאל נִישְׁט גִיבֶּעטְן אוֹיף פַּרְנָסָה, מֶער פֶעלְט מִיר נִישְׁט נָאר פַּרְנָסָה”?

ה – קעה

כָּל כָּךְ חָבִיב הָיָה רַבִּי נַחְמָן בֶּן חַיָּה בַּת רַבֵּנוּ עַל כָּל יוֹדְעָיו וּמַכִּירָיו, שֶׁפַּעַם בְּעֵת שֶׁעָשָׂה בְּרִית מִילָה לְאֶחָד מִבָּנָיו הוֹדִיעַ עַל קִיּוּם הַסְּעֻדָּה לְאֶחָד מִגְּדוֹלֵי חֲשׁוּבֵי חֲסִידֵי רַבִּי בָּרוּךְ מִמֶּעזְבּוּז (זוּגָתוֹ שֶׁל רַבִּי נַחְמָן הָיְתָה בִּתּוֹ שֶׁל רַבִּי דֹּב בֶּן רַבִּי שְׁלֹמֹה מִקַּרְלִין שֶׁהָיָה חֲתַן רַבִּי בָּרוּךְ מִמֶּעזְבּוּז זַצַ”ל). אָמַר לוֹ הַלָּה: לַבְּרִית שֶׁלְּךָ לֹא אֵלֵךְ וְאָבֹא. כְּשֶׁשְּׁאָלוֹ רַבִּי נַחְמָן מַדּוּעַ, עָנָה לוֹ: אָמַרְתִּי שֶׁלֹּא אָבֹא, אוּלָם אֶגְחֹן בְּגוּפִי וְאָבֹא כְּדֵי לִזְכּוֹת לִהְיוֹת אֶצְלְךָ בְּשִׂמְחַת בְּרִית הַמִּילָה.

ה – קעו

הַצַּדִּיק רַבִּי פִּנְחָס נֶכְדּוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק רַבִּי פִּנְחָס מִקָּארִיץ זַצַ”ל הָיָה פַּעַם בְּאֵיזֶה בְּרִית מִילָה וְכִבְּדוּ אוֹתוֹ בְּסַנְדְּקָאוּת, וְאָז עָמַד שָׁם אֶחָד וְדִבֵּר נֶגֶד רַבֵּנוּ וַאֲנָשָׁיו. תֵּכֶף נֶעֱמַד וְהִכְרִיז עָלָיו בִּפְנֵי כָּל הַקָּהָל שֶׁהוּא בְּנִדּוּי וְחֵרֶם, וְאִלְּצוֹ לָלֶכֶת וּלְקַבֵּל נְזִיפָה כְּדִין הַמְבַזֶּה תַּלְמִיד חָכָם. (וע”ע לעיל בח”א, סעיף תרע”ה).

[א-תרעה

פַעַם-אַחַת הָיָה רַבִּי פִּנְחָס, נֶכֶד הָרַב רַבִּי פִּנְחָס מִקָּרִיץ עַל בְּרִית מִילָה, שֶׁרַבִּי מֵאִיר מִטֶּעפְּלִיק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הָיָה בָּהּ מוֹהֵל, וְנֶהֱנָה מְאֹד מֵהַבְּרָכָה שֶׁבֵּרֵךְ עַל הַמִּילָה, וְשִׁבַּח מְאֹד אֶת אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ. (אֲבָנֶי”הָ בַּרְזֶל, שם סל”ט).]

שִּׂיחוֹת וְסִיפּוּרִים מֵרַבִּי אַבְרָהָם ב”ר נַחְמָן זְצַ”ל

ה – קעז

אָמַר ראבר”נ זַ”ל עַל זֶה הַמּוּבָא בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן סִימָן כ”ה שֶׁצְּרִיכִין עַתָּה לְכַנּוֹת אֶת הַבַּעַל דָּבָר בְּשֵׁם אַחֵר, בְּשֵׁם מְדַמֶּה, וְלֹא לִקְרוֹתוֹ עוֹד בְּשֵׁם יֵצֶר הָרָע עַיֵּן שָׁם, שֶׁהִנֵּה אָמְרוּ רַזַ”ל (סֻכָּה נב) שֶׁבַע שֵׁמוֹת יֵשׁ לוֹ לַיֵּצֶר הָרָע: רַע, עָרֵל, טָמֵא, שׂוֹנֵא, מִכְשׁוֹל, אֶבֶן, צְפוֹנִי, שֶׁהוּא כְּנֶגֶד הַשֶּׁבַע סְפִירוֹת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁנִּכְלָלִים זֶה בָּזֶה עַד אַרְבָּעִים וָתֵשַׁע שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה שֶׁכְּנֶגְדָּם הֵם אַרְבָּעִים וָתֵשַׁע שַׁעֲרֵי טֻמְאָה. וְהִנֵּה כַּיוֹם אַחַר שֶׁזָּכִינוּ לְקַבֵּל אוֹר הַצַּדִּיק הוּא אוֹר רַבֵּנוּ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁשִּׁבֵּר אֶת הַיֵּצֶר לְגַמְרֵי וְזָכָה לְהַכְנִיעַ לְגַמְרֵי הַמ”ט שַׁעֲרֵי טֻמְאָה וּלְהִתְעַלּוֹת לְגַמְרֵי בְּמ”ט שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה, שֶׁעַל-כֵּן נִכְפַּל תֵּבַת נוּן בִּשְׁמוֹ “נַ’חְמָ”ן” וְהַיְנוּ מֹח-נֻן כַּיָּדוּעַ, עַל-כֵּן כָּעֵת צָרִיךְ בֶּאֱמֶת לְכַנּוֹת אֶת הַיֵּצֶר בְּשֵׁם אַחֵר, בְּשֵׁם ‘מְדַמֶּה’ שֶׁהוּא כְּנֶגֶד אוֹר הַבִּינָה אוֹר נוּן הַמְרֻמָּז בִּשְׁמוֹ.

ה – קעח

הָיָה אוֹמֵר ראבר”נ זַ”ל: אֶחָד מִדְּרָכָיו שֶׁל הַיֵּצֶר לְהַפִּיל אֶת הָאָדָם וּלְיַסְּרוֹ בִּשְׁנֵי הָעוֹלָמוֹת עַד כְּדֵי אָבְדוֹ חַיִּים, הוּא לָתֵת לָאָדָם מָמוֹן, וְאָז מֵרֹב טִרְדָּתוֹ בְּמָמוֹן וּרְצוֹנוֹ לְהִתְעַשֵּׁר עוֹד וָעוֹד נוֹתֵן לוֹ זֶה הָאָדָם כְּבָר בְּעַצְמוֹ בְּחֵפֶץ וּבְרָצוֹן אֶת מֵיטַב שְׁנוֹתָיו זְמַנּוֹ וְעִתָּיו, אַחַר כָּךְ לוֹקֵחַ מִמֶּנּוּ הַיֵּצֶר גַּם אֶת הַמָּמוֹן, וְכָךְ נִכְרָת מִשְּׁנֵי הָעוֹלָמוֹת וְנִשְׁאַר עָרֹם וַחֲסַר כֹּל בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת. אֲשֶׁר עַל-כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְפַלֵּס דְּרָכָיו וְלִזָּהֵר הֵיטֵב הֵיטֵב לִבְלִי לַחֲרֹג חָלִילָה אַף בְּזִיז כָּל שֶׁהוּא מִדֶּרֶךְ הַתּוֹרָה וּמִקְּבִיעַת עִתִּים לַתּוֹרָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, בְּעֵת אֲשֶׁר זוֹרֵחַ לוֹ אוֹר הַהַצְלָחָה, וּלְהַפְצִיר הַרְבֵּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא תַּטֵּהוּ עֲשִׁירוּתוֹ מִדֶּרֶךְ הַיַּהֲדוּת, וְשֶׁיִּזְכֶּה עַל-יְדֵי מָמוֹנוֹ לְפַזֵּר הַרְבֵּה לִצְדָקָה וּלְהַחֲזִיק וְלִתְמֹךְ בְּלוֹמְדֵי תּוֹרָה עַד שֶׁיִּהְיֶה זְכוּת הָרַבִּים תָּלוּי בּוֹ עַל-יְדֵי עֲשִׁירוּתוֹ.

ה – קעט

אָמַר פַּעַם ראבר”נ בְּאֵיזֶה הִזְדַּמְּנוּת: לִכְבוֹד שַׁבָּת צְרִיכִים לְהִשְׁתַּדֵּל וְלִקְנוֹת דָּגִים טְרִיִּים – “פְרִישֶׁע פִישׁ”.

ה – קפ

הִפְקִיד פַּעַם ראבר”נ זַ”ל בִּידֵי רַבִּי יִשְׂרָאֵל כֹּהֵן סְכוּם מָעוֹת שֶׁאֲסָפוֹ לְנַדָּן עֲבוּר בִּתּוֹ, וְהֶחְבִּיאוֹ רַבִּי יִשְׂרָאֵל לְמַעְלָה מֵהָאֲרֻבָּה שֶׁבַּקְּלוֹיז. אַחַר אֵיזֶה זְמַן כְּשֶׁבִּקְּשׁוֹ מִמֶּנּוּ ראבר”נ בַּחֲזָרָה וְהָלַךְ רַבִּי יִשְׂרָאֵל לְקַחְתּוֹ, רָאָה שֶׁנִּשְׂרַף. בְּלֵית בְּרֵרָה וּבְלֵב כָּבֵד סִפְּרוֹ לראבר”נ זַ”ל. הִשְׁתּוֹמֵם רַבִּי יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא רָאָה בְּפָנָיו שׁוּם שִׁנּוּי שֶׁל צַעַר וְעַגְמַת נֶפֶשׁ וְלֹא הִקְפִּיד עָלָיו כְּלָל וּכְלָל, וְחִבְּבוֹ וְקֵרְבוֹ כְּמִקֹּדֶם.

ה – קפא

הִמְשִׁיל פַּעַם ראבר”נ אֶת הָאָדָם הָעוֹבֵד אֶת ה’ בְּהִתְלַהֲבוּת וּבְשִׂמְחָה כְּעִסָּה שֶׁמְּעַסִּים אוֹתָהּ עַל שֻׁלְחָן מְשֻׁמָּן שֶׁאָז אֶפְשָׁר לְעַסּוֹת אוֹתָהּ הֵיטֵב, הַלֶּחֶם הַנֶּאֱפֶה מֵעִסָּה כָּזוֹ טְעִימָה לַחֵיךְ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן כְּשֶׁמְּעַסִּים אֶת הָעִסָּה בְּמָקוֹם יָבֵשׁ לְלֹא לַחְלוּחִית קָשָׁה לְעַסּוֹתָהּ וַעֲבוֹדָתָהּ כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת וְאֵינָהּ נֶאֱפֵית כִּדְבָעֵי.

ה – קפב

הִתְוַכֵּחַ פַּעַם אֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ עִם ראבר”נ זַ”ל עַל שֶׁהִפְצִיר בּוֹ רַבִּי אַבְרָהָם שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל בִּבְנוֹ שֶׁיֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ טוֹבִים, עָנָה לוֹ הַלָּה בְּעַקְשָׁנוּת: מַה כְּבָר יֵצֵא מִבְּנִי כְּשֶׁיֵּשֵׁב וְיַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, הֲרֵי לֹא יֵצֵא מִמֶּנּוּ כִּי אִם בַּטְלָן, עָדִיף שֶׁאֶשְׁלָחֵהוּ לָאוֹנִיבֶרְסִיטָה שֶׁבְּאוֹדֵסָה וְיִשְׁתַּלֵּם שָׁם בְּלִמּוּדֵי חֹל, וְכָךְ יוּכַל לְהִסְתַּדֵּר בְּחַיָּיו, וְאָכֵן כָּךְ עָשָׂה. לֹא עָבְרוּ יָמִים מֻעָטִים וְקִבֵּל מִכְתָּב מֵהַנְהָלַת הָאוֹנִיבֶרְסִיטָה שֶׁנִּפְטַר שָׁם בְּנוֹ מִשּׁוּם אֵיזֶה חֹלִי שֶׁתְּפָסוֹ לְפֶתַע ר”ל.

ה – קפג

הִבְחִינוּ בראבר”נ זַ”ל שֶׁהָיָה זָהִיר מְאֹד בִּדְבָרָיו שֶׁהָיָה מְדַבֵּר עִם כָּל אֶחָד לְפִי עֶרְכּוֹ וְלֹא דִּבֵּר גְּבוֹהָה אִם אֲנָשִׁים שֶׁלָּאו בַּר הָכֵי הָיוּ, וְאַדְּרַבָּא לַאֲנָשִׁים שֶׁקְּטַנִּים בְּמַעֲלָה הָיָה יוֹרֵד לְמַדְרֵגָתָם לְדַבֵּר עִמָּהֶם וּלְעָדְדָם וּלְחַזְּקָם בְּדַרְגָּתָם הֵם.

ה – קפד

כַּיָּדוּעַ הָיָה ראבר”נ זַ”ל נִזְהַר מְאֹד בִּדְבָרָיו שֶׁלֹּא יִשְׁמְעוּ מִמֶּנּוּ הַשּׁוֹמְעִים שׁוּם דִּבּוּרִים שֶׁאֵינָם לְפִי מַדְרֵגָתָם. פַּעַם בְּעֵת דַּבְּרוֹ עִם כַּמָּה מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ יָשַׁב שָׁם אֶחָד שֶׁהִרְגִּישׁוּ בּוֹ שֶׁאֵין זֶה בְּנֹחַ לוֹ יְשִׁיבָתוֹ וּשְׁמִיעָתוֹ דְּבָרָיו, וְהֵחֵל לְדַבֵּר מֵהַמְבֹאָר בְּתוֹרָה ס’ בְּפֵרוּשׁ מַעֲשֶׂה מֵחוֹנִי הַמְעַגֵּל מִי אִיכָּא דְנַיִים שַׁבְעִין שְׁנִין וְכוּ’ אֲנָא עָלְמָא בְּחֲרוּבָא אַשְׁכַּחְתֵּהּ, וְכוּ’, וְתֵכֶף נָפַל הַלָּה בְּשֵׁנָה עֲמֻקָּה וּכְבָר לֹא הִפְרִיעַ לְשִׂיחָתוֹ.

ה – קפה

בְּהֶמְשֵׁךְ לַסִּפּוּר הַמּוּבָא בְּחֵלֶק ג’ סִימָן תקכ”ב – סִפֵּר רַבִּי מֹשֶׁה בֶּער זַ”ל שֶׁבִּזְמַן עֲרִיקָתוֹ מֵהַצָּבָא בָּרַח פַּעַם לְאוּמַן, וּפַעַם בִּהְיוֹתוֹ עַל צִיּוּן רַבֵּנוּ זַ”ל פָּגַשׁ שָׁם בראבר”נ זַ”ל וּבָא אֵלָיו בַּחֲרָדָה וּבְבַקָּשָׁה: רַבִּי אַבְרָהָם, מַה יִּהְיֶה אִתִּי? עָנָה לוֹ רַבִּי אַבְרָהָם: הֲרֵי כְּבָר אָמַרְתִּי “מֹשֶׁה בֶּער לֹא יִהְיֶה חַיָּל”. “מֹשֶׁה בֶּער וֶועט קַיין סָאלְדַאט נִישְׁט זַיין”. וְהִנֵּה בְּאוֹתוֹ עֵת הָיוּ אַנְשֵׁי הַצָּבָא עוֹשִׂים פְּשִׁיטוֹת עֹצֶר עַל כַּמָּה רְחוֹבוֹת וְעוֹצְרִים אֶת כָּל הָאֲנָשִׁים הַנִּמְצָאִים בָּאֵזוֹר בְּדָרְשָׁם הַצָּגַת תְּעֻדּוֹת מְזַהוֹת, וְכֵן תְּעֻדּוֹת פְּטוֹר מִשֵּׁרוּת צְבָאִי, וְכַדּוֹמֶה. וְקָרָה שֶׁבְּאֵיזֶה יוֹם סָגְרוּ כַּמָּה רְחוֹבוֹת סְבִיב הַקְּלוֹיְז, נִגַּשׁ שׁוּב רַבִּי מֹשֶׁה בֶּער לְרַבִּי אַבְרָהָם זַ”ל שֶׁשָּׁהָה אָז גַּם הוּא בַּקְּלוֹיז וּשְׁאָלוֹ בְּמוֹרָא: רַבִּי אַבְרָהָם, מָה אֶעֱשֶׂה כָּעֵת? אָמַר לוֹ רַבִּי אַבְרָהָם: אַל תִּירָא. לָקַח רַבִּי אַבְרָהָם אֵיזֶה סֵפֶר וְאָמַר לוֹ: בֹּא נָא וּקְרָא עִמִּי יַחַד בַּסֵּפֶר. וְכָךְ כְּשֶׁרַבִּי מֹשֶׁה בֶּער מְעַיֵּן עִמּוֹ יַחַד בַּסֵּפֶר הֵחֵל רַבִּי אַבְרָהָם לָצֵאת כְּשֶׁהוּא מַבִּיט כָּל הַזְּמַן בְּתוֹךְ הַסֵּפֶר יַחַד עִמּוֹ, וְכָךְ עָבְרוּ יַחַד אֶת כָּל הַמִּשְׁמָרוֹת וְאַף אֶחָד לֹא עֲצָרָם וּשְׁאָלָם כְּלוּם, וְאָז כְּשֶׁעָבְרוּ מֵעֲלֵיהֶם אָמַר לוֹ רַבִּי אַבְרָהָם: כָּעֵת לֵךְ וּבְרַח לְנַפְשְׁךָ, וּבָרַח וּמֵאָז לֹא נִתְפַּס יוֹתֵר.

ה – קפו

בְּסוֹף יָמָיו שֶׁל ראבר”נ זַ”ל בְּעֵת חָלְיוֹ הַקָּשֶׁה שֶׁשָּׁכַב חוֹלֶה רָתוּק לְמִטָּתוֹ מִזְּמַן רֹאשׁ-הַשָּׁנָה שְׁנַת תקע”ט עַד רֹאשׁ חֹדֶשׁ טֵבֵת תרע”ט שֶׁהָיוּ לוֹ אָז יִסּוּרִים קָשִׁים וּמָרִים וְהָיוּ צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת לוֹ מִדֵּי פַּעַם אַמְבַּטְיוֹת חַמּוֹת וְכַדּוֹמֶה, הִתְבַּטֵּא פַּעַם וְאָמַר: אִלּוּ הָיִיתִי זוֹכֶה לִשְׁמֹעַ לְקוֹל אָבִי (בְּהִתְכַּוְּנוֹ לְצִוּוּיּוֹ שֶׁל אָבִיו שֶׁצִּוָּה לוֹ בְּיַלְדוּתוֹ לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, בְּאָמְרוֹ לוֹ: “אַתָּה שַׁיָּךְ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, חוּץ לָאָרֶץ אֵינָהּ יְכוֹלָה לִסְבֹּל אוֹתְךָ”), לֹא הָיָה עוֹבֵר עָלַי מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלַי.

ה – קפז

אֶת חָכְמָתוֹ וּפִקְּחוּתוֹ הַגָּדוֹל שֶׁהָיָה לראבר”נ זַ”ל, נִצֵּל וְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ בְּעִקָּר עֲבוּר מִדַּת ‘הַצְנֵעַ לֶכֶת’ וְלִהְיוֹתוֹ מֻסְתָּר וְנֶעְלָם, שֶׁהָיָה בּוֹרֵחַ וּמַעְלִים עַצְמוֹ מֵעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת בְּפִקְּחוּת עֲצוּמָה. וְסִפֵּר רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל שֶׁפַּעַם עָקַב אַחֲרָיו בְּפוּרִים, וְהִנֵּה תֵּכֶף אַחַר קְרִיאַת הַמְּגִלָּה וְהַתְּפִלָּה כְּשֶׁהֵחֵל לִהְיוֹת מְעַט שָׂמֵחַ, הִבְחִין שֶׁכְּבָר אֵינוֹ בְּנִמְצָא וְלֹא הִצְלִיחַ לָדַעַת הֵיכָן שָׁהָה מֶשֶׁךְ כָּל הַיּוֹם, וְרַק לִפְנוֹת עֶרֶב חָזַר לִשְׂמֹחַ עִם אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ יַחַד, וְכָל זֶה עָשָׂה מִתּוֹךְ חִיּוּךְ וּבִפְשִׁיטוּת וַעֲנָוָה עֲצוּמָה.

ה – קפח

דִּבְּרוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בְּשֶׁבַח מַעֲלָתוֹ שֶׁל רַבִּי אַבְרָהָם בֶּן רַבִּי נַחְמָן זַ”ל וְאָמְרוּ, שֶׁהֲרֵי כְּמוֹ שֶׁכְּשֶׁאָדָם מִתְיַגֵּעַ לְהַשִּׂיג אֵיזֶה דָּבָר מֶשֶׁךְ כַּמָּה וְכַמָּה שָׁנִים, לְבַסּוֹף מַשִּׂיג תּוֹחַלְתּוֹ. כְּמוֹ כֵן רַבִּי אַבְרָהָם זַ”ל שֶׁאַחַר שֶׁיָּגַע שָׁנִים רַבּוֹת כָּל כָּךְ כְּשִׁשִּׁים שָׁנָה בְּמִדַּת הָעֲנָוָה וְהַשִּׁפְלוּת וְהִתְרַחֲקוּת מִפִּרְסוּם וְכָבוֹד זָכָה לָהּ בֶּאֱמֶת, וְהָיָה נָקִי מִפִּרְסוּם וְחֵן שֶׁל שֶׁקֶר כִּדְבָעֵי.

ה – קפט

הָיָה פַּעַם רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל עִם ראבר”נ בְּבַארְדִיטְשׁוֹב וְרָאָה אֵיךְ שֶׁטּוֹרֵחַ מְאֹד ראבר”נ לִמְצֹא אֵיזֶה מַטְבֵּעַ קְטַנָּה שֶׁנָּפְלָה לוֹ וְחִפְּשָׂהּ מְאֹד. כְּשֶׁרָאָה רַבִּי לֵוִי יִצְחָק שֶׁאֵין הַדָּבָר נוֹתֵן מָנוֹחַ לְנַפְשׁוֹ, הִשִּׁיל מִיָּדָיו מַטְבֵּעַ דּוֹמֶה וְהֵרִימָהּ וְהֵבִיאָהּ לוֹ וְשָׂמַח עַל זֶה מְאֹד, וְרָאָה אָז רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל כַּמָּה חָשׁוּב אֵצֶל הַיְרֵאִים מָמוֹנָם עַד שֶׁחָבִיב עֲלֵיהֶם כְּנַפְשָׁם מַמָּשׁ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ”ל.

ה – קצ

רַבִּי ראבר”נ זַ”ל הִגִּיעַ בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לְאוּמַן בְּאֶמְצַע חֹדֶשׁ אֱלוּל תרע”ד, וְתֵכֶף בְּבוֹאוֹ כְּשֶׁרָאָה אֶת הַבַּחוּרִים הַחֲדָשִׁים שֶׁהִקְדִּימוּ לָבוֹא לְפָנָיו בִּשְׁבוּעַיִם יָמִים, כְּרַבִּי לֵוִי יִצְחָק וְרַבִּי יִשְׂרָאֵל כֹּהֵן וְעוֹד, נִגַּשׁ אֲלֵיהֶם וְאָמַר לָהֶם בְּשִׂמְחָה שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, וְשָׂמַח עִמָּהֶם מְאֹד בַּהֲבִינוֹ שֶׁבַּחוּרִים בְּנֵי תּוֹרָה הֵם וְיוּכַל לְשׂוֹחֵחַ עִמָּהֶם, וְתֵכֶף נִדְבְּקוּ בּוֹ כָּל הַבַּחוּרִים בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ שֶׁלֹּא נִתַּק כַּמְפֻרְסָם.

ה – קצא

אַחַת הַסִּבּוֹת שֶׁבָּא ראבר”נ לְאוּמַאן לְרֹאשׁ-הַשָּׁנָה בִּשְׁנַת תרע”ד עַל אַף חֻלְשָׁתוֹ הַגְּדוֹלָה, הָיָה מֵחֲמַת שֶׁרָצָה לִמְצֹא חָתָן מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ עֲבוּר בִּתּוֹ שֶׁשָּׁהֲתָה בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וְאָכֵן מָצָא בָּחוּר חָשׁוּב מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁבְּעִיר לוּבְּלִין, וְהִבְטִיחַ לוֹ מְזוֹנוֹת (קֶעסְט) לְמֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁנִים כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לֵישֵׁב רַק עַל הַתּוֹרָה וְהָעֲבוֹדָה, עַל אַף הַקֹּשִׁי הַגָּדוֹל שֶׁהָיָה לוֹ בְּהִתְחַיְּבוּת זוֹ לְגֹדֶל עֲנִיּוּתוֹ הַגְּדוֹלָה, אֲבָל לֹא יָצָא הַדָּבָר לַפֹּעַל.

ה – קצב

אַחַר שֶׁהִתְגָּרֵשׁ ראבר”נ זַ”ל מִזּוּגָתוֹ מֵחֲמַת חֶפְצוֹ לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הִשְׁתַּדֵּךְ בְּבַּארְדִיטְשׁוֹב עִם בִּתּוֹ שֶׁל רַבִּי נַפְתָּלִי כֹּהֵן זַ”ל, וּבְעֵת הַשִּׁדּוּךְ הִבְטִיחַ רַבִּי אַבְרָהָם לְרַבִּי נַפְתָּלִי זַ”ל שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל תֵּכֶף אַחַר הַגִּיעוֹ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לְסַדֵּר עֲבוּרוֹ וַעֲבוּר כָּל בָּנָיו רִשְׁיוֹנוֹת עֲלִיָּה לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. וְאָכֵן כָּךְ עָשָׂה, שֶׁתֵּכֶף בַּעֲלוֹתוֹ הִשְׁתַּדֵּל לְהַשִּׂיג עֲבוּרָם הָרִשְׁיוֹנוֹת עַל אַף הַטִּרְחָא וְהַיְגִיעָה הַגְּדוֹלָה שֶׁהָיָה לוֹ עֲבוּר זֶה, וְעָלוּ כֻּלָּם לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וְהִתְיַשְּׁבוּ בָּהּ.

ה – קצג

כְּשֶׁשָּׁאַל פַּעַם אֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ אֶת ראבר”נ מַדּוּעַ אֵינוֹ לוֹקֵחַ אֶת רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל לְחָתָן, עָנָה בְּעִנְוְתָנוּתוֹ “אֵינִי יוֹדֵעַ אִם הוּא יַסְכִּים לָזֶה”.

ה – קצד

כְּשֶׁהָיָה ראבר”נ זַ”ל חוֹזֵר מֵהַשָּׂדֶה שֶׁשָּׁהָה שָׁם מֶשֶׁךְ כָּל יְמֵי הַשָּׁבוּעַ הָיָה מַרְבֶּה לְפַיֵּס וּלְנַחֵם אֶת זוּגָתוֹ בְּדִבְרֵי חִזּוּק וְעִדּוּד ‘בְּעֶזְרַת ה’ עוֹד תִּרְאִי שֶׁיִּהְיֶה טוֹב’. עַד שֶׁאָמְרָה שֶׁלּוּלֵא זֹאת לֹא יָכְלָה לְהַחֲזִיק מַעֲמָד.

ה – קצה

כָּל אֵלּוּ מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁשָּׁמְעוּ לְקוֹלוֹ שֶׁל ראבר”נ זַ”ל לֹא לְהִשָּׁאֵר בְּחוּץ לָאָרֶץ וְעָלוּ לָאָרֶץ, בְּנֵיהֶם נִשְׁאֲרוּ בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה כְּמוֹ רַבִּי מֵאִיר אַנְשִׁין זַ”ל וְרַבִּי יַעֲקֹב פִילְמֶר וְרַבִּי גְּדַלְיָה בֶּערְגֶּער וְעוֹד רַבִּים, וְאֵלּוּ שֶׁנִּשְׁאֲרוּ רֻבָּם לֹא נִשְׁאֲרוּ בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה כִּי תְּנוּעַת הַקּוֹמוֹנִיסְטִים סָחֲפָה אֶת כֻּלָּם לְאֶפִּיקוֹרְסוּת עֲצוּמָה, וּמְתֵי מְעָט שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בַּיַּהֲדוּת הָיוּ צְרִיכִים לְהִלָּחֵם בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ עֲבוּר כָּל עִנְיָן פָּעוּט שֶׁבַּיַּהֲדוּת, וְלֹא כֻּלָּם יָכְלוּ לַעֲמֹד בְּכָךְ.

ה – קצו

כְּשֶׁחָזַר פַּעַם ראבר”נ זַ”ל מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לְאוּמַאן לִימֵי רֹאשׁ-הַשָּׁנָה פָּגַשׁ בְּאוֹדֵסָה אֶת יוֹסֵף בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי אַבְרָהָם שְׁטֶרִינְהַרְץ זַ”ל. שְׁאָלָהוּ ראבר”נ: מָה עוֹשֶׂה הִנְּךָ כָּאן בְּאוֹדֵסָה. עָנָהוּ שֶׁהוּא לוֹמֵד כָּאן. שְׁאָלָהוּ ראבר”נ אֵצֶל מִי? עָנָהוּ אֵצֶל קְלוֹיזְנֶר (שֶׁהָיָה אֶפִּיקוֹרוֹס גָּדוֹל). נִבְהַל מְאֹד ראבר”נ, וְתֵכֶף כְּשֶׁבָּא לְאוּמַאן וּפָגַשׁ בְּרַבִּי אַבְרָהָם, אָמַר לוֹ: רַבִּי אַבְרָהָם! אִם הִנְּךָ רוֹצֶה שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ לְךָ בָּנִים, סַע תֵּכֶף וּמִיָּד לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, “וִוילְסְט קִינְדֶער פָאר קֵיין אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל”. עָנָה לוֹ רַבִּי אַבְרָהָם: וּמַה אֶעֱשֶׂה וְאֵיךְ אָבוֹא לְרֹאשׁ-הַשָּׁנָה. עָנָה לוֹ רַבִּי אַבְרָהָם: וְכִי אַתָּה חוֹשֵׁשׁ לָזֶה? צֵא וּלְמַד מִמֶּנִּי שֶׁאֲנִי עָנִי גָּדוֹל בְּהַרְבֵּה מִמְּךָ וּבְכָל זֹאת בָּא בְּכָל שָׁנָה לַקִּבּוּץ, וְאַתָּה שֶׁחַזָּן הִנְּךָ וּמִתְפַּרְנֵס מִמֶּנָּה לֹא כָּל שֶׁכֵּן? יוֹסֵף זֶה נֶהְפַּךְ אַחַר כָּךְ לְאֶפִּיקוֹרוֹס וְקוֹמוֹנִיסְט גָּדוֹל מְאֹד רַחֲמָנָא לִצְלַן.

ה – קצז

אָמַר ראבר”נ: כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לִהְיוֹת אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים נָתַן לָנוּ רַבֵּנוּ אֶת כָּל עֵצוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים, אֲבָל כְּדֵי לִהְיוֹת אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים בֶּאֱמֶת בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, צְרִיכִים לְהִתְגַּעְגֵּעַ לַמָּשִׁיחַ, “דַּארְף מֶען זַאךְ פַארְבֵּיינְקֶען נָאךְ מָשִׁיחַן” (רְאֵה עוֹד הַמּוּבָא בְּסִימָן ג – תצ).

ה – קצח

רַבִּי נְיַיחֶא נֶכְדּוֹ שֶׁל רַבִּי אַבָּא’לֶה, תַּלְמִיד מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל, הָיָה אָדָם מְפֻנָּק מְאֹד עַד שֶׁלֹּא יָכֹל הָיָה לְהִתְוַעֵד עִם שׁוּם אָדָם, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן לְרֹב אַהֲבָתוֹ אֶת ראבר”נ זַ”ל הָיָה יָכֹל לָשֶׁבֶת וּלְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ זְמַן רַב. הוּא הָיָה לַמְדָן וְעוֹבֵד ה’ גָּדוֹל וְעָשִׁיר. בְּעֵת שְׁהוּתוֹ בְּאוּמַאן הָיָה מִתְאַכְסֵן אֵצֶל רַבִּי יוֹנָה פְרֶענְקְל שֶׁהָיָה לוֹ מִקְוֶה בְּבֵיתוֹ. פַּעַם בִּהְיוֹתוֹ בְּאוּמַן נֶחֱלָה מְאֹד בְּמַחֲלַת הָרֵאוֹת, וּלְרֹב הַזְּהִירוּת לֹא נָתְנוּ לְאַף אָדָם לָגֶשֶׁת וּלְהִכָּנֵס אֵלָיו. כְּשֶׁנּוֹדַע מַחֲלָתוֹ לראבר”נ זַ”ל בָּא לְבַקְּרוֹ, וּכְשֶׁהוֹדִיעוּ לוֹ שֶׁאֵין נוֹתְנִים לְאַף אֶחָד לְהִכָּנֵס אֵלָיו, אָמַר ראבר”נ לְהַמְטַפֵּל בּוֹ: לֵךְ וֶאֱמֹר לוֹ שֶׁבְּנוֹ שֶׁל רַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין רוֹצֶה לְבַקְּרוֹ. כְּשֶׁהוֹדִיעוּ לוֹ זֹאת צִוָּה שֶׁתֵּכֶף יַכְנִיסוּ אוֹתוֹ וּכְשֶׁנִּכְנַס שָׁהָה אֶצְלוֹ מֶשֶׁךְ כַּמָּה שָׁעוֹת בְּדַבְּרָם יַחַד בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה, כְּשֶׁנִּפְרַד מִמֶּנּוּ ראבר”נ, שְׁאָלוּהוּ הַסּוֹבְבִים: מַה דִּבַּרְתָּ עִם ‘הַזָּקֵן’ הַזֶּה זְמַן רַב כָּל כָּךְ, נַעֲנָה וְאָמַר: אַתֶּם אוֹמְרִים ‘זָקֵן’? כָּל הַשֶּׁבַע חָכְמוֹת מֻנָּחִים אֶצְלוֹ וּבָקִי בָּהֶם כִּבְכַף יָדוֹ. “אַלֶע שֶׁבַע חָכְמוֹת לִיגְן בַּיי אִיהם אוֹיף דִי דָאלָאנְיֶע”.

ה – קצט

סִפֵּר רַבִּי יַעֲקֹב בַּרְזֶסְקִי זַ”ל שֶׁזּוֹכֵר שֶׁבִּהְיוֹתוֹ יֶלֶד קָטָן בָּא אֲלֵיהֶם לְפוֹלַנְיָא ראבר”נ זַ”ל וְחִלֵּק לְאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ מְעַט מֵרִמּוֹנִים שֶׁהֵבִיא עִמּוֹ מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וּכְדֵי שֶׁיִּזְכּוּ גַּם הֵם לֶאֱכֹל מִפֵּרוֹת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וְלִשְׂבֹּעַ מְעַט מִטּוּבָהּ.

ה – ר

בְּצַחוּת לְשׁוֹנוֹ הֶחָרִיף שֶׁל רַבִּי מֹשֶׁה שְׁמוּאֵל זַ”ל, שָׁאַל פַּעַם אֶת ראבר”נ זַ”ל: כְּבָר זְכִיתֶם לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי רַבֵּנוּ בַּחֲלוֹם? עָנָה לוֹ יֶשְׁנָם דְּבָרִים גְּדוֹלִים מִזֶּה.

ה – רא

סִפֵּר רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל שֶׁבְּיָשְׁבוֹ עִמָּהֶם יַחַד לְדַבֵּר עִמָּהֶם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִבְחִינוּ בּוֹ אֵיךְ שֶׁמִּתְפַּתֵּל בִּיסּוּרָיו הַקָּשִׁים מְאֹד, אֲבָל לֹא הִפְסִיק מֵחֲמַת כֵּן מִלְּדַבֵּר עִמָּהֶם.

ה – רב

כַּיָּדוּעַ לַכֹּל הָיָה רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל אָדָם זָרִיז מְאֹד בִּפְרָט בִּצְעִירוּתוֹ וְסִפֵּר שֶׁעַל אַף זְרִיזוּתוֹ בִּהְיוֹתוֹ פַּעַם עִם ראבר”נ זַ”ל בַּמִּקְוֶה וְטָבַל בִּזְרִיזוּת כְּדַרְכּוֹ, אַף-עַל-פִּי-כֵן הִקְדִּימוֹ ראבר”נ זַ”ל וְיָצָא מֵהַמִּקְוֶה לְפָנָיו עַל אַף שֶׁהָיָה כְּבָר זָקֵן. וְכַמּוּבָא בְּחֵלֶק ג-תקכט.

סִיפּוּרִים מִכְּלַל אַנַ”ש זַ”ל

[אין מוקדם ומאוחר בתורה]

ה – רג

רַבִּי סֶנְדֶּר מִטִּירָהוִיצֶע זַ”ל הָיָה סוֹחֵר בַּדִּים, וְהָיָה רָגִיל לוֹמַר בְּכָל נְסִיעוֹתָיו שֶׁנּוֹסֵעַ, כְּגוֹן לְבַרְדִּיטְשׁוֹב אוֹ לִשְׁאָר מְקוֹמוֹת, לִקְנוֹת סְחוֹרָה: לָאֱמֶת בְּכָל נְסִיעוֹתַי נוֹסֵעַ אֲנִי לְאוּמַן, רַק כְּבֶדֶרֶךְ אַגַב עוֹבֵר אֲנִי בִּמְקוֹמוֹת וְעַיָירוֹת אֵלוּ וָאֵלוּ, קָרָה פַּעַם שֶׁסִּבֵּב אֶת דַּרְכּוֹ לְאוּמַאן קֹדֶם שֶׁנָּסַע עֲבוּר מִסְחָרוֹ לַמְּקוֹמוֹת הַנַּ”ל, וּבְאוֹתוֹ זְמַן הִגִּיעַ לְאוּמַאן גַּם אֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁהִשְׁתּוֹקֵק לְהִתְאַבֵּק בַּעֲפַר הַצִּיּוּן הַקָּדוֹשׁ שֶׁל אַדְמוֹ”ר זצוק”ל. כְּשֶׁהָאִישׁ הַזֶּה בָּא לְבֵית צִיּוּנוֹ הַקָּדוֹשׁ, מָצָא אֶת רַבִּי סֶנְדֶּר ז”ל בְּהַתְחָלָתוֹ לוֹמַר אֶת אֲמִירַת הַ’יְהִי רָצוֹן’ שֶׁקֹּדֶם ‘הַתִּקּוּן הַכְּלָלִי’ וְאָחַז בְּהַתֵּבוֹת “וּמֵאוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם חָנֵּנוּ”, וַאֲמָרָם בְּשִׁבְרוֹן לֵב וּבִפְשִׁיטוּת וּתְמִימוּת כְּאִלּוּ אֵין לוֹ שׁוּם קִיּוּם רַק מֵהָאוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם. וְהָאִישׁ הַנַּ”ל הִתְחִיל לְסַדֵּר אֶת תְּפִלּוֹתָיו בַּאֲמִירַת הָעֲשָׂרָה מִזְמוֹרִים וְהִתְבּוֹדְדוּת וְהִשְׁתַּטְּחוּת כְּדֶרֶךְ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וּכְשֶׁגָּמַר תְּפִלּוֹתָיו שָׁמַע כִּי רַבִּי סֶנְדֶּר עֲדַיִן בְּהַתֵּבוֹת ‘וּמֵאוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם חָנֵּנוּ’. הָאִישׁ יָצָא וְהָלַךְ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ לְהִתְרָאוֹת עִם אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וְאַחֲרֵי כַּמָּה שָׁעוֹת הִשְׁתּוֹקֵק שׁוּב פַּעַם לַעֲלוֹת עַל צִיּוּנוֹ הַקָּדוֹשׁ, וּמַה נִשְׁתּוֹמֵם וְנִבְהַל כְּשֶׁעָלָה בְּפַעַם שְׁנִיָּה וְשָׁמַע כִּי רַבִּי סֶנְדֶּר עֲדַיִן מַחֲזִיק בְּהַתֵּבוֹת “וּמֵאוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם חָנֵּנוּ”. כָּזֶה הָיָה קְלַסְתֵּר פְּנֵיהֶם שֶׁל גְּדוֹלֵי אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ וְשִׁבְרוֹן לִבָּם בִּפְשִׁיטוּת וּתְמִימוּת. (מִסֵּפֶר כַּפְתּוֹר וָפֶרַח).

ה – רד

פַּעַם נָסַע רַבִּי סֶנְדֶּר זַ”ל עִם אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ הָעֲנִיִּים עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה לְאוּמַאן. מִסְּתָמָא נָסְעוּ עַל עֲגָלָה קְטַנָּה עִם סוּס אֶחָד, וְהָעֲגָלָה הָלְכָה לְאַט. בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ פָּגְשׁוּ בְּעָשִׁיר אֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ אֲשֶׁר שְׁמוֹ יָדוּעַ בֵּין אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בְּשֵׁם רַבִּי בּוּנֶע, שֶׁהָיוּ לוֹ כְּפָרִים עִם טַחֲנוֹת קֶמַח וּמֵאוֹת פּוֹעֲלִים, שֶׁנָּסַע גַּם כֵּן עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה לְאוּמַאן עִם עֶגְלַת צָב עִם אַרְבָּעָה זוּגוֹת סוּסִים דּוֹהֲרִים כְּדֶרֶךְ הָעֲשִׁירִים. כְּשֶׁרָאָה אֶת אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ וּבְתוֹכָם אֶת רַבִּי סֶנְדֶּר זַ”ל נֶעֱצַר וְרָצָה לְהַעֲלוֹת אֶת רַבִּי סֶנְדֶּר עַל עֶגְלַת צָב שֶׁלּוֹ, עָנָה לוֹ רַבִּי סֶנְדֶּר: הֱיוֹת שֶׁאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ עֲיֵפִים מִטֹּרַח הַדֶּרֶךְ, אָז הוּא מְבַקְּשׁוֹ שֶׁיִּתֵּן אֶת עֶגְלַת צָב שֶׁלּוֹ עֲבוּר אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וְהֶעָשִׁיר יָבוֹא וְיֵשֵׁב אִתּוֹ עַל הָעֲגָלָה קְטַנָּה הֱיוֹת וְיֵשׁ לוֹ מַשֶּׁהוּ לְדַבֵּר אִתּוֹ. הִסְכִּים הֶעָשִׁיר וְעָבַר לְעֶגְלָתוֹ שֶׁל רַבִּי סֶנְדֶּר. וֶהֱיוֹת שֶׁהָיָה עוֹד חָמֵשׁ-שֵׁשׁ שְׁעוֹת נְסִיעָה לְאוּמַאן, הִתְחִיל רַבִּי סֶנְדֶּר לְדַבֵּר אִתּוֹ מֵהַתַּכְלִית, אֵיךְ שֶׁאֵין שׁוּם תַּכְלִית בָּעוֹלָם הַזֶּה רַק לַעֲסֹק בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה. בְּאוֹתוֹ עֶרֶב רֹאשׁ-הַשָּׁנָה כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְאוּמַאן, חִלֵּק הֶעָשִׁיר הַנַּ”ל הַרְבֵּה כֶּסֶף לִצְדָקָה עֲבוּר אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וּתְפִלָּתוֹ הָיְתָה בִּבְכִיּוֹת וּבְהִשְׁתַּפְּכוּת הַלֵּב יוֹתֵר מִכָּל הַשָּׁנִים. לִפְנֵי הִסְתַּלְּקוּתוֹ כְּשֶׁשָּׁכַב עַל עֶרֶשׂ דְּוַי אָמַר לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ: רַק עַכְשָׁו אֲנִי מֵבִין הֵיטֵב מַה שֶּׁרַבִּי סֶנְדֶּר דִּבֵּר עִמִּי אָז, וּמַה מְּאֹד צָדְקוּ דְּבָרָיו (שָׁם).

ה – רה

רַבִּי סֶענְדֶּער טְרָהוִויצֶער זַ”ל שֶׁהָיָה מִתְפַּרְנֵס בְּמִסְחַר בַּדִּים הָיָה נוֹהֵג לָבֹא פַּעֲמַיִם בְּחֹדֶשׁ לְאוּמַן כְּדֵי לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל צִיּוּן רַבֵּנוּ, בְּעֶרֶב רֹאשׁ חֹדֶשׁ וּבְאֶמְצַע הַחֹדֶשׁ. לִפְנֵי הֲלִיכָתוֹ לְצִיּוּן רַבֵּנוּ זַ”ל הָיָה הוֹלֵךְ לַסּוֹחֵר שֶׁהָיָה קוֹנֶה אֶצְלוֹ אֶת הַבַּד וּמַשְׁאִיר לוֹ אֶת הָעֲגָלָה עִם רְשִׁימָה שֶׁל סוּגֵי בַּדִּים שֶׁחָפֵץ הָיָה לִקְנוֹתָם וּבְבָקְשׁוֹ מִמֶּנּוּ שֶׁלְּמָחֳרָת בְּשָׁעָה זוֹ וָזוֹ תִּהְיֶה הַסְּחוֹרָה מוּכָנָה וּכְדֵי שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לִשְׁהוֹת זְמַן רַב עֲבוּר זֶה וְאַחַר הַזְמִינוֹ אֶת הַסְּחוֹרָה הָלַךְ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדָתוֹ הֲלֹא הִיא עֲבוֹדַת תְּפִלָּתוֹ הַנּוֹרָאָה, וּלְמָחֳרָתוֹ בְּלָקְחוֹ אֶת הַזְמָנָתוֹ אַחַר שֶׁהָיָה מְכִינָם וּמְסַדְּרָם עַל הָעֲגָלָה. הָיָה פּוֹרֵעַ לוֹ בְּכֶסֶף מְזֻמָּן אֶת כָּל חוֹבוֹ בְּדִיּוּק.

פַּעַם כְּשֶׁחָזַר וּבָדַק אֶת הַסְּחוֹרָה שֶׁהִזְמִין, רָאָה שֶׁהוֹסִיף לוֹ הַמּוֹכֵר עוֹד סְחוֹרָה עַל הַזְמָנָתוֹ וּכְדֵי לְהַשְׁלִים אֶת הַחֶשְׁבּוֹן לְסָךְ מְסֻיָּם וְגַם כִּי לֹא רָצָה הַמּוֹכֵר לְהַשְׁאִיר מִגְּלִיל הַבַּד חֵלֶק קָטָן שֶׁנִּשְׁאַר אַחַר הָכִינוֹ לְרַבִּי סֶענְדֶּער אֶת הַזְמָנָתוֹ. לֹא הִסְכִּים עִמּוֹ רַבִּי סֶענְדֶּער בְּשׁוּם אֹפֶן בְּאָמְרוֹ לַסּוֹחֵר: אֵין לִי מַסְפִּיק כֶּסֶף עֲבוּר תּוֹסֶפֶת זוֹ, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּקַּח בַּחֲזָרָה אֶת הַסְּחוֹרָה הַנּוֹסֶפֶת. אָמַר לוֹ הַסּוֹחֵר: רַבִּי סֶענְדֶּער, אַתָּה מְבַיֵּשׁ אוֹתָנוּ, וְכִי אֵינִי מַאֲמִינְךָ, וּמַה דַּאֲגָתְךָ, בַּפַּעַם הַבָּא כְּשֶׁתָּבוֹא כְּדַרְכְּךָ תִּפְרְעֵהוּ לִי?! מַה גַּם שֶׁהוֹסַפְתִּי לְךָ חֵלֶק קָטָן זֶה מֵחֲמַת שֶׁהָיָה סוֹף הָאָרִיג וַחֲבָל לִי לְהַשְׁאִיר אָרִיג קָצָר כָּזֶה לֹא הִסְכִּים עִמּוֹ רַבִּי סֶענְדֶּר בְּשׁוּם אֹפֶן כְּשֶׁהוּא חוֹזֵר וְאוֹמֵר לוֹ כַּמָּה פְּעָמִים: “כָּךְ לִמְּדָנוּ רַבֵּנוּ שֶׁלּא נַעֲסֹק בְּמִסְחָר יוֹתֵר מֵהַכֶּסֶף שֶׁיֵּשׁ לוֹ לָאָדָם” וּבָזֶה מְקַיֵּם מִצְוַת “וְכָל מְאֹדֶךָ”. (בְּסֵפֶר שִׂיחוֹת הָרַ”ן סִימָן רפ”ט) וְלֹא עָזְרוּ וִכּוּחָיו וְטַעֲנוֹתָיו שֶׁל הַסּוֹחֵר וְהָיָה מֻכְרָח לַחֲזֹר וּלְהוֹרִיד אֶת הַסְּחוֹרָה מִן הָעֲגָלָה. “אַזוֹי הָאט אוּנְז אוּנְזֶער רֶבִּי גִילֶערְנְט מִיר זָאלְן נִישְׁט הַאנְדְלֶען מֶער וִויפִיל מֶען הָאט”.

ה – רו

בִּשְׁנַת תרכ”ו כְּשֶׁעָסַק רַבִּי סֶענְדֶּר מִטְּרָהוִיץ זַ”ל בִּבְנִיַּת הַקְּלוֹיְז בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה, נִגַּשׁ לְהַתְרִים אֶת רַבִּי אַבְרָהָם צִיפְּרֶעס זַ”ל שֶׁהָיָה עָשִׁיר גָּדוֹל כַּיָּדוּעַ, וּמֵרֹב דִּבּוּרָיו הַנִּלְהָבִים הִתְרִימוֹ בְּסָךְ הָגוּן וְנִכְבָּד שֶׁלֹּא כְּמִנְהָגוֹ, כִּי לֹא הָיָה פַּזְרָן בְּמָמוֹנוֹ כְּלָל וּכְלָל, מִשּׁוּם שֶׁכֹּחַ הַשְׁפָּעָתוֹ שֶׁל רַבִּי סֶענְדֶּר הָיְתָה לְהַפְלִיא. אַחַר כָּךְ בְּעֶרֶב רֹאשׁ-הַשָּׁנָה כְּשֶׁרָאָה רַבִּי אַבְרָהָם אֵיךְ שֶׁרַבִּי סֶענְדֶּר רוֹצֶה לָגֶשֶׁת אֵלָיו שׁוּב, פָּנָּה הוּא אֵלָיו וְאָמַר לוֹ בְּרַחֲמִים: הַנִּיחֵנִי נָא וְאַל תִּגַּשׁ אֵלַי שׁוּב. כִּי חָשַׁשׁ פֶּן רַק יַתְחִיל לְדַבֵּר עִמּוֹ יְשַׁכְנְעוֹ לִתְרֹם עוֹד וְעוֹד.

ה – רז

רַבִּי סֶענְדֶּער טְרָהוִויצֶער זַ”ל שֶׁעָבַד אֶת ה’ בְּהִתְלַהֲבוּת עֲצוּמָה וּבִמְסִירוּת נֶפֶשׁ נוֹרָאָה הָיוּ יְכוֹלִים לְמָצְאוֹ מִתְפַּלֵל בְּסֵפֶר ‘לִקּוּטֵי תְּפִלּוֹת’ מֶשֶׁךְ כַּמָּה שָׁעוֹת בְּהִתְעוֹרְרוּת וְהִתְלַהֲבוּת וְכָל זֶה לְאוֹר הַלְּבָנָה.

ה – רח

דָּר הָיָה רַבִּי פִּנְחָס יְהוֹשֻׁעַ בִּטְשֶׁערִין זַ”ל בְּדִירָה עֲלוּבָה מְאֹד, מֻשְׂכֶּרֶת בְּסַךְ חֲמִשָּׁה רוּבָּלִים לְשָׁנָה. הִגִּיעַ פַּעַם שֶׁלְּרֹב עֲנִיּוּתוֹ לֹא הָיָה לוֹ לְשַׁלֵּם שְׂכַר הַדִּירָה, וְכָךְ גָּדַל חוֹבוֹ מִשָּׁנָה לְשָׁנָה, וְשָׁהָה הַדָּבָר מֶשֶׁךְ שֶׁבַע שָׁנִים עַד שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְשַׁלֵּם סַךְ שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ רוּבָּלִים לְבַעַל הַדִּירָה. אִיֵּם עָלָיו בַּעַל הַבַּיִת שֶׁאִם לֹא יִפְרָעֵהוּ עַד תַּאֲרִיךְ מְסֻיָּם יְפַנֵּהוּ בְּכֹחַ מֵהַדִּירָה. בְּלֵית בְּרֵרָה וְשֶׁלֹּא כְּדַרְכּוֹ הָלַךְ אֶל רַבִּי אַבָּאלֶה הֶעָשִׁיר לְבַקְּשׁוֹ נְדָבָה. בְּהִכָּנְסוֹ לְבֵיתוֹ הָעֲנָק וְהַגָּדוֹל נִכְנַס וְעָבַר מֵחֶדֶר לְחֶדֶר עַד הַגִּיעוֹ לַחֶדֶר הַפְּנִימִי שֶׁיָּשַׁב בּוֹ רַבִּי אַבָּא’לֶה, וְשָׁטַח לְפָנָיו אֶת מַר לִבּוֹ. הוֹצִיא רַבִּי אַבָּא’לֶה סַךְ שֶׁל חֲמִשָּׁה רוּבָּלִים וְנָתַן לוֹ, וְאָמַר לוֹ: אֶת הַשְּׁאָר הֶחָסֵר לְךָ לֵךְ וֶאֱסֹף מִשְּׁאָר אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ. הוֹדָה לוֹ ר’ פִּנְחָס יְהוֹשֻׁעַ וּלְקָחָם וְקָם וְהָלַךְ. כְּשֶׁהִגִּיעַ בִּיצִיאָתוֹ לַחֶדֶר הַסָּמוּךְ, קְרָאוֹ רַבִּי אַבָּא’לֶה וְאָמַר לוֹ בְּהִרְהוּר: קַח עוֹד חֲמִשָּׁה רוּבָּלִים. לְקָחָם וְיָצָא. כְּשֶׁהִרְחִיק לָלֶכֶת עַד לַחֶדֶר הַשְּׁלִישִׁי, שָׁמַע שׁוּב אֶת קוֹלוֹ שֶׁל רַבִּי אַבָּא’לֶה הַקּוֹרֵא לוֹ, וְנִכְנַס אֵלָיו. אָמַר לוֹ ר’ אַבָּאלֶה שׁוּב בְּהִרְהוּר: קַח עוֹד חֲמִשָּׁה רוּבָּלִים. לְקָחָם וְיָצָא, וּכְשֶׁהִרְחִיק עַד הַגִּיעוֹ לַחֶדֶר הָרְבִיעִי שָׁמַע שׁוּב אֶת קוֹלוֹ הַקּוֹרֵא לוֹ, וְשׁוּב חָזַר הַדָּבָר, וְנָתַן לוֹ עוֹד חֲמִשָּׁה רוּבָּלִים, וְכָךְ חָזַר וְנִשְׁנָה הַדָּבָר עַד שֶׁנָּתַן לוֹ אֶת כָּל הַסָּךְ שֶׁל שְׁלֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה רוּבָּלִים, שֶׁהוּא סַךְ כָּל חוֹב דִּירָתוֹ. וְאָמְרוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁרוֹאִים בְּזֹאת אֵיךְ הִתְגַּבֵּר רַבִּי אַבָּא’לֶה בְּעַצְמוֹ בְּכָל פַּעַם וּפַעַם, שֶׁבְּכָל פַּעַם הִתְגַּבֵּר לִשְׁבֹּר אֶת הַקַּמְצָנוּת שֶׁבּוֹ וּלְנַדֵּב שׁוּב, וְכַמְבֹאָר הַדָּבָר בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן חֵלֶק ב’ סִימָן ד’ עַל הַכָּתוּב “וְאֶת הָעֹרְבִים צִוִּיתִי לְכַלְכֶּלְךָ”, עַיֵּן שָׁם.

ה – רט

עָנִי מָרוּד כָּזֶה הָיָה רַבִּי פִּנְחָס יְהוֹשֻׁעַ מִטְּשֶׁערִין זַ”ל, שֶׁכְּשֶׁהִגִּיעַ זְמַן שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְהַכְנִיס אֶת בְּנוֹ לְמִצְוָה וְלִקְנוֹת לוֹ תְּפִלִּין, לֹא הָיָה לוֹ שׁוּם פֶּתַח תִּקְוָה אֵיךְ לִקְנוֹתָם. בְּאוֹתוֹ זְמַן נִפְטָר אָדָם אֶחָד בָּעִיר, וְאָמְרוּ יוֹרְשָׁיו לְרַבִּי פִּנְחָס יְהוֹשֻׁעַ: קַח לְךָ אֶת הַתְּפִלִּין שֶׁל הַמָּנוֹחַ וּבִתְמוּרָה לָזֶה תֹּאמַר אַחֲרָיו קַדִּישׁ מֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁנָה. הִסְכִּים וְקִבֵּל זֹאת עַל עַצְמוֹ. אַחַר זְמַן מָה פָּנָה עָשִׁיר אֶחָד לְבָנָיו לִפְנֵי פְּטִירָתוֹ וְצִוָּה לָהֶם שֶׁאַחַר פְּטִירָתוֹ יְפַרְנְסוּ אֶת רַבִּי פִּנְחָס יְהוֹשֻׁעַ מִמָּמוֹנוֹ מֶשֶׁךְ שָׁנָה אַחַת, וּבְרֶוַח וּבִתְמוּרָה לָזֶה יֹאמַר עֲבוּרוֹ רַבִּי פִּנְחָס יְהוֹשֻׁעַ קַדִּישׁ מֶשֶׁךְ הַשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה. כְּשֶׁנּוֹדַע הַדָּבָר לִבְנֵי בֵּיתוֹ, שָׂמְחוּ מְאֹד שֶׁעַתָּה יִרְוַח לָהֶם בְּבֵיתָם. כְּשֶׁבָּאוּ אֵלָיו בָּנָיו לְהוֹדִיעוֹ בְּשִׂמְחָה עַל בְּשׂוֹרָה טוֹבָה זוֹ, נַעֲנָה וְאָמַר לָהֶם תֵּכֶף: הֲרֵי אֲנִי כְּבָר אוֹמֵר קַדִּישׁ, בְּהִתְכַּוְּנוֹ עַל הַקַּדִּישׁ שֶׁהִתְחַיֵּב עֲבוּר הַתְּפִלִּין שֶׁקִּבֵּל, וְלֹא עָזְרוּ בְּכִיּוֹתֵיהֶם וְתַחֲנוּנֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי בֵּיתוֹ, וְלֹא הִסְכִּים לְכָךְ בְּשׁוּם אֹפֶן.

ה – רי

אַף-עַל-פִּי שֶׁהָיָה רַבִּי פִּנְחָס יְהוֹשֻׁעַ עָנִי מָרוּד כָּזֶה הָיָה פַּעַם שֶׁמָּצְאוּ גַּבָּאֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁל אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בְּקֻפַּת הַצְּדָקָה בִּטְשֶׁערִין מַטְבֵּעַ גְּדוֹלָה רֶענְדְל וָחֵצִי שֶׁהָיָה סַךְ רַב, וְהִתְפַּלְּאוּ מִי הוּא הַנַּדְבָן שֶׁתָּרַם סָךְ גָּדוֹל כָּזֶה עַד שֶׁבְּבֵרוּר אַחַר בֵּרוּר נוֹדַע שֶׁהָיָה זֶה רַבִּי פִּנְחָס שֶׁנָּדַב סָךְ זֶה, וְהָיָה לְפֶלֶא.

ה – ריא

הָיוּ כָּאֵלֶּה עֲנִיִּים מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ כְּרַבִּי פִּנְחָס יְהוֹשֻׁעַ וְעוֹד שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם מַה לָּתֵת לִבְנֵיהֶם לֶאֱכֹל עַד שֶׁהָיוּ הַיְלָדִים בּוֹכִים מֵחֲמַת רְעָבוֹן, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן לֹא עָזְבוּ וְהִנִּיחוּ אֶת מִדַּת הַשִּׂמְחָה וְהָיוּ מְנַחֲמִים אֶת נְשׁוֹתֵיהֶם וּבְנֵיהֶם בְּאָמְרָם לָהֶם: בּוֹאוּ וְנוֹדֶה לַה’ בִּרְאוֹתֵנוּ שֶׁיֵּשׁ לְבָנֵינוּ לְפָחוֹת תֵּאָבוֹן לֶאֱכֹל, כִּי יֵשׁ יְלָדִים בִּפְרָט בֵּין בְּנֵי הָעֲשִׁירִים שֶׁגַּם תֵּאָבוֹן לֶאֱכֹל אֵין לָהֶם עַד שֶׁצָּרִיךְ לָצֵאת עִמָּהֶם חוּץ לָעִיר וְלִפְעָמִים לְהַרְחִיק נְדֹד כְּדֵי שֶׁיִּשְׁאֲפוּ אֲוִיר נָקִי וּבָרִיא וּכְדֵי שֶׁיִּתְחַזֵּק אֶצְלָם תַּאֲוַת הָאֲכִילָה.

ה – ריב

בִּזְמַנּוֹ שֶׁל רַבִּי פִּנְחָס קִיבְּלִיטְשֶׁער זַ”ל הָיָה שׁוֹחֵט אֶחָד הָיָה בָּעִיר קִיבְּלִיטְשׁ שֶׁהָיָה מְבַזֶּה אֶת סִפְרֵי רַבֵּנוּ לִמְאֹד שֶׁהָיָה קוֹרְעָם וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם לִצְרָכָיו וְכַדּוֹמֶה, וְהָיָה מֵצִיק וְרוֹדֵף אֶת אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ עַד חָרְמָה, וְהָיָה מִזֶּה חִלּוּל כְּבוֹד רַבֵּנוּ נוֹרָא, עַד שֶׁלֹּא הָיָה שַׁיָּךְ כְּלָל לְדַבֵּר וּלְהִתְוַכֵּחַ אוֹ לְהוֹכִיחוֹ עַל מַעֲשָׂיו, צִוָּה רַבִּי פִּנְחָס לְאַנְשֵׁי חֲבוּרָתוֹ שֶׁיֵּלְכוּ לִטְבֹּל בַּמִּקְוֶה וִיכַוְּנוּ כְּנֶגְדּוֹ בְּשֵׁם “קַנָּא” (הָעוֹלֶה כְּמִסְפַּר מִקְוֶה), וְכָךְ עָשׂוּ. אַחַר כָּךְ בְּעֶרֶב יוֹם כִּפּוּר בְּעֵת שֶׁעָמַד וְשָׁחַט הָעוֹפוֹת לְצִבּוּר הַתּוֹשָׁבִים נִצְרַךְ לָצֵאת לִנְקָבָיו, וּבְעָמְדוֹ אֵצֶל בּוֹר הַשּׁוֹפְכִין הִכִּישׁוֹ עַקְרָב וַהֲרָגוֹ, וְנָפַל לְתוֹךְ הַבּוֹר, כְּשֶׁהִתְמַהְמֵהַּ כָּל כָּךְ פָּרְצוּ הָאֲנָשִׁים הַמַּמְתִּינִים לִשְׁחִיטָתוֹ אֶת הַדֶּלֶת, וּמְצָאוּהוּ טָבוּעַ בְּבוֹר הַשּׁוֹפְכִין, וּבְקֹשִׁי רַב הוֹצִיאוּהוּ, וְהָיָה מְטֻנָּף כָּל כָּךְ, שֶׁאֲפִלּוּ לְטַהֲרוֹ וּלְרָחֲצוֹ לֹא הָיָה בְּאֶפְשָׁרוּתָם, וּקְבָרוּהוּ כָּךְ. כְּשֶׁנּוֹדַע אַחַר כָּךְ הַדָּבָר לְר’ נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין זַ”ל אָמַר: אֵין זֶה מִדֶּרֶךְ רַבֵּנוּ לִנְהֹג כָּךְ, וְלֹא הִסְכִּים עִמָּהֶם בְּשׁוּם אֹפֶן. רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל הִכִּיר עוֹד אֶת בָּנָיו וְהָיוּ מִתְבַּיְּשִׁים מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בְּמַעֲשֵׂה אֲבִיהֶם וּמוֹקִירִים אֶת אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ.

ה – ריג

…רַבִּי פִּנְחָס מִקִּיבְּלִיטְשׁ זַ”ל הָיָה עוֹד בִּימֵי נְעוּרָיו עוֹבֵד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְיֻחָד בְּמִינוֹ, וְהָיָה גָּדוֹל בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה בִּקְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה שֶׁהָיָה מִתְפַּרְנֵס מֵעֲשִׂיַּת נֵרוֹת. כְּשֶׁהִגִּיעַ לְפֶרֶק הָאִישׁ מְקַדֵּשׁ, דִּבְּרוּ לוֹ שִׁדּוּךְ עִם אֶחָד מֵחֲשׁוּבֵי עִיר אוּמַאן. הַשִּׁדּוּךְ נִגְמַר בְּכִי טוֹב, וְאַחֲרֵי חֲתֻנָּתוֹ עָבַר לָגוּר לָעִיר אוּמַאן. הוּא הָיָה רָגִיל לִנְסֹעַ לְצַדִּיקֵי הַדּוֹר, וְלֹא יָדַע בִּכְלָל מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ חֲסִידֵי בְּרֶסְלֶב. כְּשֶׁהִכִּיר חוֹתְנוֹ אֶת יְקַר תִּפְאֶרֶת גְּדֻלָּתוֹ, פָּחַד פֶּן יִוָּדַע מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ וְיִרְצֶה לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, כִּי הָיָה מִתְנַגֵּד גָּדוֹל עַל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וְעַל כֵּן בְּכָל יוֹם וָיוֹם הָיָה מַרְבֶּה לְדַבֵּר עַל לִבּוֹ בִּגְנוּת אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ וְהִזְהִירוֹ שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לְבֵית הַמִּדְרָשׁ שֶׁלָּהֶם. וְאַף-עַל-פִּי שֶׁרַבִּי פִּנְחָס זַ”ל הָיָה עוֹנֶה לוֹ מַה כְּבוֹדוֹ רוֹצֶה מִמֶּנִּי, הֲלֹא אֵינֶנִּי הוֹלֵךְ שָׁם. בְּכָל זֹאת לֹא הִרְפָּה מִמֶּנּוּ וְהִזְהִיר אוֹתוֹ תָּמִיד כַּנַּ”ל. וְרַבִּי פִּנְחָס חָשַׁב לְעַצְמוֹ אִם חוֹתְנִי מַזְהִירֵנִי כָּל כָּךְ מִלְּהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, חַיָּב אֲנִי לִבְדֹּק הַדָּבָר בְּעַצְמִי, וְהֶחְלִיט שֶׁצָּרִיךְ הוּא לְהִכָּנֵס לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְלִרְאוֹת מַה מִּתְרַחֵשׁ שָׁם.

כְּשֶׁנִּכְנַס לְבֵית הַמִּדְרָשׁ פָּגַע בּוֹ רַבִּי אַבְרָהָם בֶּן רַבִּי נַחְמָן מִטּוֹלְטְשִׁין זַ”ל וְהֵבִין רַבִּי אַבְרָהָם בִּרְאִיָּתוֹ הַטְּהוֹרָה סַעֲרוֹת לִבּוֹ, וּפָנָה אֵלָיו בְּרַכּוּת לְשׁוֹנוֹ: אַבְרֵךְ, בֹּא וַעֲלֵה אַחֲרַי לְעֶזְרַת הַנָּשִׁים. וְעָלָה עִמּוֹ וְהֵחֵל לִלְמֹד עִמּוֹ תּוֹרָה כ’ שֶׁבְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן ח”א הֲלֹא הִיא הַתּוֹרָה הַנִּשְׂגָּבָה “ט’ תִּקּוּנִין יַקִּירִין”, וְלָמַד עִמּוֹ כַּמָּה שָׁעוֹת בְּצֵרוּף סִפּוּר “הַמַּרְאֶה” הַשַּׁיָּךְ לְתוֹרָה זוֹ הַנִּדְפֶּסֶת בְּסֵפֶר חַיֵּי מוֹהֲרַ”ן. וְתֵכֶף בּוֹ בַּמָּקוֹם נִמְשַׁךְ רַבִּי פִּנְחָס אַחַר אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ וְהֵבִין טָעוּת הַמַּחֲלֹקֶת, וְתֵכֶף הָלַךְ לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל צִיּוּנוֹ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל אַדְמוֹ”ר זצוק”ל, וְנִתְקָרֵב בֶּאֱמֶת לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ. כְּשֶׁשָּׁמַע חוֹתְנוֹ מִמִּתְנַגְּדֵי אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁחֲתָנוֹ נִתְקָרֵב, הִתְחִילָה הִתְנַגְּדוּת גְּדוֹלָה, וְרַבִּי נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער זַ”ל הֵבִין שֶׁאִם יִשָּׁאֵר בְּאוּמַאן קַיָּם חֲשָׁשׁ גָּדוֹל אִם יוּכַל לְהַחֲזִיק מַעֲמָד כְּנֶגֶד מַחֲלֹקֶת קָשָׁה כָּזוֹ וּמִי יוֹדֵעַ מַה יִּהְיֶה הַסּוֹף, עַל-כֵּן צִוָּה עָלָיו רַבִּי נַחְמָן זַ”ל שֶׁיִּסַּע לִכְפָר סְטַאפַאטְשִׁיק, וּמָסַר בְּיָדוֹ מִכְתַּב הַמְלָצָה לְאֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ הַגְּדוֹלִים מִתַּלְמִידָיו שֶׁל מוֹהֲרַנַ”תּ זַ”ל שֶׁגָּר שָׁם וְרַבִּי יִשְׂרָאֵל שְׁמוֹ, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לָתֵת לוֹ אַכְסַנְיָא בְּבֵיתוֹ לִתְקוּפַת זְמַן מָה, כְּשֶׁהִגִּיעַ לְשָׁם רַבִּי פִּנְחָס זַ”ל, הָיָה זְמַן תְּפִלַּת מִנְחָה, וּכְבָר שָׁמַע מֵרָחוֹק אֶת קוֹלוֹ שֶׁל רַבִּי יִשְׂרָאֵל הַנַּ”ל אוֹמֵר ‘קָרְבָּנוֹת’ וְאוֹמֵר בְּהִתְעוֹרְרוּת גְּדוֹלָה תֵּבוֹת ‘וְלָמָּה אֵין מְעָרְבִין בָּהּ דְּבַשׁ מִפְּנֵי שֶׁהַתּוֹרָה אָמְרָה’, וְכָפַל וְהִדְגִּישׁ כַּמָּה פְּעָמִים ‘מִפְּנֵי שֶׁהַתּוֹרָה אָמְרָה’, כַּיָּדוּעַ הַתְּנוּעָה אֵצֶל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ. מֵהַנַּ”ל רוֹאִים אֵיךְ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ הִתְפַּלְּלוּ בְּכָל הַשָּׁנָה בִּדְבֵקוּת וְהִתְעוֹרְרוּת. כְּשֶׁמָּסַר לוֹ אֶת הַמִּכְתָּב אָמַר לוֹ רַבִּי יִשְׂרָאֵל: טוֹב, אָז תְּלַמֵּד אֶת נְכָדַי תּוֹרָה. אַחַר זְמַן אַחַר שֶׁנִּפְטַר חוֹתְנוֹ חָזַר לְאוּמַאן, אוּלָם לְרֹב הַהִתְנַגְּדוּת עָבַר לָדוּר לְקִיבְּלִיטְשׁ (מִסֵּפֶר כַּפְתּוֹר וָפֶרַח).

בְּבוֹאוֹ לְקִיבְּלִיטְשׁ לֹא סִפֵּר לְאַף אֶחָד שֶׁהוּא מִמְּקֹרְבֵי אַדְמוּ”ר זצוק”ל. כְּשֶׁשְּׁאָלוּהוּ אַנְשֵׁי הָעִיר (כְּדֶרֶךְ הָעוֹלָם) בַּמֶּה הוּא יָכוֹל לְהִתְפַּרְנֵס עָנָה לָהֶם בִּמְלַמְּדוּת, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה לַמְדָן עָצוּם, וְנִסּוּ אוֹתוֹ וְנָתְנוּ לוֹ נְעָרִים לְלַמְּדָם, וּכְשֶׁעָבַר זְמַן מָה רָאוּ כֻּלָּם גֹּדֶל הַצְלָחָתוֹ, כִּי כָּל הַיְלָדִים וְהַנְּעָרִים קִבְּלוּ מִמֶּנּוּ הִתְעוֹרְרוּת לְתוֹרָה וּלְיִרְאַת שָׁמַיִם אֲשֶׁר לֹא רָאוּ כָּזֹאת עַד עַתָּה, כִּי אַף הַפְּרוּטוֹת שֶׁהָיוּ הַנְּעָרִים מְקַבְּלִים מֵהוֹרֵיהֶם הָיוּ מְחַלְּקִים אוֹתָם בְּצִדְקוּתָם לִצְדָקָה, וְכָל אַנְשֵׁי הָעִיר רָאוּ כֵּן תָּמָהוּ. וְכָךְ עָבְרוּ כַּמָּה שָׁנִים, וּבְכָל עֵת שֶׁבָּא לְאוּמַאן הִזְהִירוֹ רַבִּי נַחְמָן זַ”ל שֶׁלֹּא לְפַרְסֵם אֶת עַצְמוֹ, וּמַה שֶּׁאוֹמֵר לָהֶם מִסִּפְרֵי רַבֵּנוּ זַצַ”ל יֹאמַר סְתָם בְּשֵׁם סְפָרִים, וְהוֹדִיעָם בְּהַצְנֵעַ מִדַּעַת וְדֶרֶךְ אַדְמוּ”ר זצוק”ל וְהִתְנַהֲגוּ בִּדְרָכָיו. כְּשֶׁרָאָה שֶׁהַרְבֵּה מִתַּלְמִידָיו הֵם מְקֹרָבִים אֵלָיו בְּלֵב וָנֶפֶשׁ וּכְבָר גָּדְלוּ בְּשָׁנִים, הִתְיַשֵּׁב אֵיךְ יִתְנַהֵג הָלְאָה, וְהֶחְלִיט ‘הִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁאֲגַלֶּה הַסּוֹד וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב וּלְהִשָּׁאֵר יִשָּׁאֵר’. יוֹם אֶחָד כְּשֶׁהִגִּיעוּ הַתַּלְמִידִים לְבֵיתוֹ אָמַר לָהֶם: הִגִּיעַ הַזְּמַן לְגַלּוֹת לָכֶם סוֹד, דְּעוּ לָכֶם שֶׁאֲנִי מְקֹרָב לְהַנ’נ’מ’ח’ מִבְּרֶסְלֶב זצוק”ל, וְכָל הַדִּבּוּרִים שֶׁשְּׁמַעְתֶּם מִמֶּנִּי כָּל הַזְּמַן לְקוּחִים הֵם מִסְּפָרָיו. כִּי הִדְרִיךְ אוֹתָם בְּהַנְהָגַת הַתְּפִלָּה וְהַהִתְבּוֹדְדוּת וּבִשְׁאָר דַּרְכֵּי רַבֵּנוּ זצוק”ל. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ זֹאת הַתַּלְמִידִים וְסִפְּרוּ לַאֲבוֹתֵיהֶם, נַעֲשָׂה רַעַשׁ גָּדוֹל בֵּין הוֹרֵי הַיְלָדִים בְּאָמְרָם הֲיִתָּכֵן שֶׁנִּתֵּן לְבָנֵינוּ שֶׁיִּהְיוּ בְּרֶסְלֶבֶר חֲסִידִים, וְנֶהְפַּךְ לָהֶם שְׂשׂוֹנָם לְיָגוֹן, וְרַבִּים מִן הַתַּלְמִידִים עָזְבוּ אֶת רַבָּם רַבִּי פִּנְחָס זַ”ל, אוּלָם שְׁנֵים עָשָׂר יְלָדִים דָּבְקוּ בּוֹ וְהָלְכוּ אֵלָיו לִלְמֹד עַל אַף הַהִתְנַגְּדוּת, בֵּינֵיהֶם הָיָה גַּם רַבִּי אַהֲרֹן וְרַבִּי חַיִּים קִיבְּלִיטְשֶׁער זַ”ל, וְהֵם הָיוּ הַמֻּבְחָרִים שֶׁבֵּין הַחֶבְרַיָּא קַדִּישָׁא שֶׁהָיוּ דְּבוּקִים בְּרַבָּם בְּלֵב וָנֶפֶשׁ. כְּשֶׁרָאוּ בְּנֵי הָעִיר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְנַתֵּק אוֹתָם מֵרַבָּם, הִתְוַעֲדוּ פַּעַם הַהוֹרִים וְהַמִּתְנַגְּדִים לַחֲשֹׁב אֵיזֶה עֵצָה וְתַחְבּוּלָה אֵיךְ לְהַצִּיל אֶת בְּנֵיהֶם מֵרַבִּי פִּנְחָס זַ”ל, וְהִגִּיעוּ לְמַסְקָנָא שֶׁכָּל זְמַן שֶׁרַבִּי פִּנְחָס יִהְיֶה אֶצְלָם אִי אֶפְשָׁר לְנַתְּקָם מִמֶּנּוּ, לְזֹאת חָשְׁבוּ יַכּוּהוּ מַכּוֹת נִפְלָאוֹת עַד שֶׁיִּבְרַח מֵהָעִיר, אָז יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁבְּנֵיהֶם וְיַקִּירֵיהֶם יַחְזְרוּ בָּהֶם מִדַּרְכָּם. וְהִנֵּה הוֹרֵי הַתַּלְמִידִים כְּמוֹ שֶׁאֲהָבוּהוּ מִקֹּדֶם אַהֲבַת נֶפֶשׁ, כֵּן עַכְשָׁו שְׂנָאוּהוּ בְּתַכְלִית הַשִּׂנְאָה, עַל שֶׁגָּזַל מֵהֶם בְּנֵיהֶם הַיְקָרִים (שָׁם).

יוֹם אֶחָד הִתְוַעֲדוּ יַחַד הוֹרֵי הַיְלָדִים עַד שֶׁקִּבְּלוּ הַחְלָטָה, הֱיוֹת שֶׁיֶּשְׁנוֹ בָּעִיר קַצָּב אֶחָד הַנִּקְרָא “חַיִּים קַצָּב” שֶׁלְּרֹב גְּבֻרָתוֹ כִּנּוּהוּ הַתּוֹשָׁבִים בְּשֵׁם “חַיִּים שֶׁיֵּשׁ בּוֹ”, וְהָיָה גִּבּוֹר חַיִל מַמָּשׁ, וְכֻלָּם פָּחֲדוּ מִמֶּנּוּ, כִּי בְּהַכָּאַת יָד אַחַת יָכֹל הָיָה לַהֲרֹג אָדָם, וּבְעַד בֶּצַע כֶּסֶף מוּכָן הוּא לַעֲשׂוֹת הַכֹּל, וּכְשֶׁהוּא יְסַלֵּק אֶת רַבִּי פִּנְחָס זַ”ל מִן הָעוֹלָם יֵשׁ עוֹד תִּקְוָה לְהַצִּיל אֶת בְּנֵיהֶם. אַחֲרֵי הָאֲסֵפָה הָלְכוּ לְחַיִּים קַצָּב וְהֵסִיתוּ אוֹתוֹ, הֱיוֹת שֶׁכָּל יָמָיו חַי חַיִּים מְגֻשָּׁמִים וּנְלוֹזִים, וְעַכְשָׁו יָכוֹל לִזְכּוֹת לָעוֹלָם-הַבָּא עַל-יְדֵי שֶׁיִּטָּפֵל אֶל רַבִּי פִּנְחָס וּבִנְגִיעָה אַחַת יִגְמֹר אִתּוֹ, כִּי רַבִּי פִּנְחָס זַ”ל הָיָה אִישׁ חָלוּשׁ מְאֹד, כִּי הָיָה אִישׁ נְמוּךְ קוֹמָה רָזֶה וְחַלָּשׁ וְחִיּוּתוֹ הָיְתָה מַמָּשׁ בְּנֵס. וּבִלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז אָמְרוּ לוֹ: “גִיבּ אִיהם אַשְׁנֶעדְל אִיבֶּער דֶער נָאז וֶועט מֶען פוּן אִיהם פָּטוּר וֶוערִין” (תֵּן לוֹ הַכָּאָה קְטַנָּה בָּאַף וְנִפָּטֵר מִמֶּנּוּ), וְהִבְטִיחוּ לוֹ עַל זֶה עוֹלָם-הַבָּא חוּץ מִמַּה שֶּׁיְּקַבֵּל מִמֵּיטַב כַּסְפָּם. חַיִּים קַצָּב הַנַּ”ל קָפַץ עַל הַמְּצִיאָה כִּי הוּא מֻבְטָח גַּם כֵּן שֶׁהוּא בֶּן עוֹלָם-הַבָּא, וְהִבְטִיחָם שֶׁעוֹד בַּשַּׁבָּת הַבָּאָה בְּעֵת שֶׁיּוֹשֵׁב עִם תַּלְמִידָיו בְּשָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת, יְקַיֵּם בִּשְׁלֵמוּת וּבִמְלֹאוֹ מַה שֶּׁקִּבֵּל עַל עַצְמוֹ וִיחַסֵּל אֶת רַבִּי פִּנְחָס זַ”ל, כִּי הֵסִיתוּ אוֹתוֹ שֶׁזֶּה מִצְוָה גְּדוֹלָה אֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת (שָׁם).

כְּשֶׁהִגִּיעַ הַשַּׁבָּת אַחֲרֵי שֵׁנַת הַצָּהֳרָיִם, קָם חַיִּים קַצָּב, לָבַשׁ אֶת בְּגָדָיו בְּשִׂמְחָה כְּהוֹלֵךְ לְקַיֵּם מִצְוָה גְּדוֹלָה כַּנַּ”ל, וְהִתְמַהְמֵהַּ עַד דִּמְדּוּמֵי הַחַמָּה שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁוּ בּוֹ כְּשֶׁיִּכָּנֵס לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. וְכָךְ הֲוָה, כְּשֶׁהִגִּיעַ כְּבָר הָיָה חֹשֶׁךְ, וְרַבִּי פִּנְחָס זַ”ל הִתְחִיל לוֹמַר תּוֹרָה מִדִּבְרֵי רַבֵּנוּ זַצַ”ל. כְּשֶׁהִגִּיעַ לַפֶּתַח וְרָאָה אֶת רַבִּי פִּנְחָס, אָמַר חַיִּים לְעַצְמוֹ: עִם אָדָם חָלוּשׁ כָּזֶה יֵשׁ לְךָ זְמַן גַּם אַחַר כָּךְ לְסַלֵּק אוֹתוֹ, אֵשֵׁב כַּמָּה רְגָעִים וְאֶרְאֶה מַה מְדַבְּרִים בְּכָאן. כְּשֶׁהִתְיַשֵּׁב בַּצַּד וְשָׁמַע מֵרַבִּי פִּנְחָס זַ”ל רַק כַּמָּה דִּבּוּרִים מִדִּבְרֵי רַבֵּנוּ זַצַ”ל כִּי רַבִּי פִּנְחָס הֵבִין בּוֹ כְּשֶׁנִּכְנַס עֲבוּר מָה הִגִּיעַ וְסִבֵּב בְּכַוָּנָה אֶת דְּבָרָיו הַמְכֻוָּנִים אֵלָיו וְקָרָא אוֹתוֹ אֵלָיו וְכִבְּדוֹ שֶׁיֵּשֶׁב אֶצְלוֹ וְכָל דְּבָרָיו הָיוּ כְּגַחֲלֵי אֵשׁ וּמִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם דְּבָרָיו נִשְׁמָעִים, נִכְנְסוּ הַדְּבָרִים בְּלִבּוֹ כְּמוֹ חִצִּים מִקֶּשֶׁת וּפִלְּחוּ אֶת לִבּוֹ לֵב הָאֶבֶן, עַד שֶׁשָּׂם לִבּוֹ לְאַט לְאַט לִדְבָרָיו עַד שֶׁהִתְחִיל לְהוֹרִיד דְּמָעוֹת כַּמַּיִם אוּלַי גַּם הוּא יָכוֹל לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה.

בְּעֵת שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת הָיָה חֹשֶׁךְ וְלֹא הִרְגִּישׁוּ בּוֹ. אַחֲרֵי הַהַבְדָּלָה נִגַּשׁ לְרַבִּי פִּנְחָס וְדִמְעָתוֹ עַל לֶחְיוֹ, וּבִקְּשׁוֹ אוּלַי גַּם הוּא יָכוֹל לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה וּמְבַקֵּשׁ שֶׁיִּמְחֹל לוֹ עַל חֶטְאוֹ שֶׁחָטָא כְּנֶגְדּוֹ. רַבִּי פִּנְחָס קֵרְבוֹ בְּאַהֲבָה וְהִבְטִיחוֹ שֶׁבְּוַדַּאי בְּכֹחַ רַבֵּנוּ זַצַ”ל יִזְכֶּה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וּלְתַקֵּן כָּל חֲטָאָיו. אֲבָל חַיִּים עוֹד לֹא מִסְתַּפֵּק בָּזֶה רַק הוּא מִתְחַנֵּן וּבוֹכֶה רַבִּי מְחֹל לִי עַל שֶׁחָטָאתִי נֶגְדְּךָ. וּמַה נִּפְלָא הָיָה הַמַּרְאֶה לִרְאוֹת אֵיךְ שֶׁהַגְּבַר אַלִּים שֶׁבָּעִיר שֶׁכָּל בְּנֵי הָעִיר מְפַחֲדִים מִמֶּנּוּ עוֹמֵד כְּאֵזוֹב אֲשֶׁר בַּקִּיר וּמִתְחַנֵּן: רַבִּי מְחֹל לִי, אֲנִי רוֹצֶה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה. רַבִּי פִּנְחָס וְתַלְמִידָיו לֹא הֵבִינוּ אֵיזֶה חֵטְא חָטָא נֶגֶד רַבִּי פִּנְחָס, כִּי אֵיזֶה שַׁיָּכוּת יֵשׁ לְאִישׁ מוּרָם מֵעָם שֶׁעוֹסֵק בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה עִם חַיִּים קַצָּב, עַד שֶׁהוֹדָה וְלֹא בּוֹשׁ, וְעָנָה וְאָמַר: תֵּדְעוּ אִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לֹא הָיָה נוֹתֵן בְּדַעְתִּי שֶׁאֲחַכֶּה כַּמָּה רְגָעִים וְלִשְׁמֹעַ מַה שֶּׁמְּדַבְּרִים פֹּה כְּבָר לֹא הֱיִיתֶם בֵּין הַחַיִּים, כִּי נִשְׁלַחְתִּי בִּפְשִׁיטוּת לַהֲרֹג אֶתְכֶם, כִּי נִשְׂכַּרְתִּי מֵהַמִּתְנַגְּדִים לְבַצֵּעַ אֶת זֶה עֲבוּר עוֹלָם-הַבָּא שֶׁהִבְטִיחוּ לִי, וְאָמַר! עַכְשָׁו רוֹצֶה אֲנִי לִרְאוֹת מִי שֶׁיָּעֵז וְיִגַּע בָּכֶם לְרָעָה (שָׁם).

בַּבֹּקֶר נַעֲשָׂה רַעַשׁ בָּעִיר אֵיךְ שֶׁחַיִּים קַצָּב הוֹלֵךְ עִם טַלִּית וּתְפִלִּין לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וּבוֹכֶה בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ וּמַרְבֶּה בְּתַחֲנוּנִים שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה וְאוֹמֵר שֶׁלֹּא יְגַלַּח יוֹתֵר אֶת זְקָנוֹ וּבְעִקָּר שֶׁהִתְחַבֵּר לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וְהוּא מַזְהִיר בְּאַזְהָרָה חֲמוּרָה שֶׁהוּא רוֹצֶה לִרְאוֹת מִי שֶׁיִּגַּע בְּאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ לְרָעָה וּבִפְרָט בְּרַבִּי פִּנְחָס זַ”ל. הַמִּתְנַגְּדִים כְּשֶׁרָאוּ מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה מֵחַיִּים קַצָּב, לָבְשׁוּ בּוּשָׁה וּכְלִמָּה, כִּי רָאוּ וְהֵבִינוּ גֹּדֶל צִדְקָתוֹ שֶׁל רַבִּי פִּנְחָס, אֵיךְ שֶׁבְּכֹחַ רַבֵּנוּ זַצַ”ל גַּם מִי שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגָה הֲכִי שְׁפָלָה יָכוֹל לִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה (שָׁם).

ה – ריד

סִפֵּר לִי רַבִּי מֹשֶׁה טְשֶׁנְסְטֶחוֹב זַצַ”ל שֶׁהָיָה בְּבֵיתוֹ שֶׁל רַבִּי חַיִּים בְּסוֹף יָמָיו שֶׁהָיָה כְּבָר כַּמָּה עַשְׂרוֹת שָׁנִים אַחֲרֵי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁקִּבֵּל עַל עַצְמוֹ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, אֲבָל אוֹתוֹ הִרְהוּר תְּשׁוּבָה שֶׁקִּבֵּל מֵרַבִּי פִּנְחָס פַּעַם הָרִאשׁוֹן לֹא זָז מִמֶּנּוּ כָּל יְמֵי חַיָּיו, וְהָיָה תָּמִיד בִּבְחִינָה זוֹ “שֶׁעַכְשָׁו הוּא מַתְחִיל לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה”, וּמַמָּשׁ יָם שֶׁל דְּמָעוֹת הָיָה שׁוֹפֵךְ מִדֵּי יוֹם לִפְנֵי קוֹנוֹ שֶׁיִּמְחֹל לוֹ עַל חֲטָאָיו, וְהַסֵּפֶר לִקּוּטֵי תְּפִלּוֹת רָאָה אֶצְלוֹ רַבִּי מֹשֶׁה טְשֶׁנְסְטֶחוֹב שֶׁהָיָה תָּמִיד רָטֹב מֵרֹב דְּמָעוֹת שֶׁשָּׁפַךְ בְּעֵת אֲמִירַת הַתְּפִלּוֹת, וּפָנָיו הָיוּ תָּמִיד מְאִירִים עִם זְקָנוֹ הָאָרֹךְ וְהָיָה לְשֵׁם דָּבָר גֹּדֶל הַדְרַת פָּנִים שֶׁלּוֹ, וְסִפֵּר כִּי מֵעֵת שֶׁקִּבֵּל עַל עַצְמוֹ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה אֵינוֹ יָכוֹל כְּבָר לְהָרִים יָד עַל שׁוּם בַּר יִשְׂרָאֵל אַף כְּשֶׁפּוֹגְעִים בִּכְבוֹדוֹ. וְחַי כָּל יָמָיו בִּתְשׁוּבָה, וְהָיָה גַּם כֵּן עוֹסֵק בַּתּוֹרָה וְהִרְבָּה בִּצְדָקוֹת, אַשְׁרֵי לוֹ. (שָׁם). (וע”ע לעיל בח”ג, סעיף תקל”א, ו-ת”ר).

ה – רטו

וְהִנֵּה אַחַר שֶׁנִּתְקָרֵב רַבִּי חַיִּים הַנַּ”ל לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, יָשַׁב רַבִּי פִּנְחָס זַ”ל וְעָסַק עִם תַּלְמִידָיו בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה בְּלִי מַפְרִיעַ, וְרַבִּי אַהֲרֹן מִקִּיבְּלִיטְשׁ אַף הוּא נִשְׁאַר מִתַּלְמִידָיו הַנֶּאֱמָנִים, וְהָיָה יָדוּעַ בֵּין אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ כְּאֶחָד מֵהַמֻּפְלָגִים בְּמִדַּת הַשִּׂמְחָה, כִּי אִם רַק דִּבֵּר עִם מִישֶׁהוּ נִתְמַלֵּא הַלָּה תֵּכֶף שִׂמְחָה, וְהָיָה רָגִיל מְאֹד בְּרִקּוּדִים וְהָיָה אוֹמֵר: כְּשֶׁהַבַּעַל דָּבָר אוֹמֵר לִי מַה יֵּשׁ לְךָ לִשְׂמֹחַ עַכְשָׁו? אֲנִי עוֹנֶה לוֹ: “אֲנִי מַלְוֶה לְעַצְמִי רִקּוּד, כִּי הֲרֵי יִהְיֶה זְמַן שֶׁיִּהְיֶה לִי בַּמֶּה לִשְׂמֹחַ, אָז אֲנִי לֹוֶה עַכְשָׁו רִקּוּד מִזְּמַנִּים טוֹבִים אֵלּוּ שֶׁיָּבוֹאוּ” (שָׁם).

ה – רטז

לְגֹדֶל מִדַּת הָאֱמֶת שֶׁבֵּין הָעוֹבְדֵי ה’ הָיָה כָּל אֶחָד עוֹבֵד אֶת ה’ בְּדַרְכּוֹ הוּא, וְהָיוּ כָּאֵלֶּה שֶׁשָּׁאֲגוּ בִּתְפִלָּה בְּכֹחוֹת וְהִתְלַהֲבוּת בְּעוֹד שֶׁאֲחֵרִים הָיוּ מִתְפַּלְּלִים מֵעֻמְקָא דְּלִבָּא אַף שֶׁכְּלַפֵּי חוּץ לֹא הָיָה נִרְאֶה הַדָּבָר, וּכְמוֹ שֶׁמְּסַפְּרִים עַל רַבִּי בָּרוּךְ אֶפְרַיִם זַ”ל בַּעַל הַמְחַבֵּר סֵפֶר “בְּאִבֵּי הַנַּחַל” שֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל מִתְּחִלַּת הַתְּפִלָּה מִלָּה בְּמִלָּה מֵעֹמֶק הַלֵּב וּבִדְבֵקוּת נִפְלָאָה עַד שֶׁכְּשֶׁהָיָה מַגִּיעַ לְ”וַיְבָרֶךְ דָּוִד” רָאָה הַמִּתְבּוֹנֵן בּוֹ אֵיךְ שֶׁלּוֹהֵט מֵחֹם עַד שֶׁאֵדִים הָיוּ עוֹלִים מֵהַטַּלִּית הָעוֹטְפוֹ.

ה – ריז

כְּשֶׁהָלַךְ פַּעַם רַבִּי מֶנְדְּלִי לְצִיּוּן רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ עִם עוֹד אֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וְהִתְנַפֵּל עֲלֵיהֶם אֶחָד מֵהַמִּתְנַגְּדִים בְּדִבְרֵי בִּזָּיוֹן עַד שֶׁכִּנָּה אוֹתָם בְּשֵׁם כְּלָבִים, אָמַר רַבִּי מֶנְדְּלִי לָזֶה שֶׁהָלַךְ עִמּוֹ בְּצַחוּת: אָכֵן צוֹדֵק הוּא הַמִּתְנַגֵּד, וּמִתְכַּוֵּן הוּא שֶׁאָנוּ כְּכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה שֶׁהָלַךְ לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל קִבְרֵי הָאָבוֹת בְּרַגְּלוֹ אֶת הָאָרֶץ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ”ל, וְאוֹמֵר הַמִּתְנַגֵּד שֶׁנֵּדַע שֶׁאַף אָנוּ בַּהֲלִיכָתֵנוּ לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל צִיּוּן רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ דּוֹמִים אָנוּ לְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה.

ה – ריח

שָׁמְעוּ פַּעַם אֶת רַבִּי מֶנְדְּלִי לִיטְוַואק זַ”ל בְּעֵת הִתְבּוֹדְדוּתוֹ שֶׁהִתְבּוֹדֵד וְטָעַן טַעֲנוֹתָיו בִּתְפִלָּתוֹ בַּלָּשׁוֹן הַמּוּבָא בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת בְּמַעֲשֵׂה הַסֹּחֵר וְהֶעָנִי, שֶׁכְּשֶׁשָּׁאַל הַסֹּחֵר אֶת הֶעָנִי מַדּוּעַ אַתָּה עָצֵב וּבוֹכֶה כָּל כָּךְ, הֱשִׁיבוֹ הֶעָנִי “וְכִי לֹא אֶבְכֶּה, וּמַה נִּשְׁאַר לִי, יֵשׁ שֶׁנִּשְׁאַר לָהֶם הָעֲשִׁירוּת אוֹ בָּנִים, אֲנִי אֵין לִי כְּלוּם, וְגַם אִשְׁתִּי נִלְקְחָה מִמֶּנִּי, כְּשֶׁהוּא מְסַיֵּם לְעַצְמוֹ בִּבְכִי: “וְגַם אֶת הָ’אִשָּׁה יִרְאַת ה’ אֵין לִי”. כִּי הָיָה רַבִּי מֶנְדְּלִי חֲשׂוּךְ בָּנִים וְעָנִי, וְטָעַן בִּתְפִלָּתוֹ הַנַּ”ל שֶׁלֹּא דַּי לוֹ בְּכָל חֶסְרוֹנוֹתָיו, עוֹד גַּם אֶת מִדַּת יִרְאַת שָׁמַיִם, שֶׁהִיא בְּחִינַת אִשָּׁה יִרְאַת ה’, אֵין לוֹ. וְכָךְ חָזַר וְטָעַן בִּתְפִלָּתוֹ כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים.

ה – ריט

לְרֹב זְהִירוּתוֹ שֶׁל רַבִּי מִיכְל בֶּן רַבִּי יִצְחָק בֶּן מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל בְּמִצְוַת הַצְּדָקָה הָיָה מַפְרִישׁ מִמָּמוֹנוֹ פְּרוּטוֹת לִצְדָקָה כִּמְעַט לִפְנֵי כָּל עֲשִׂיַּת דְּבַר מִצְוָה, הֵחֵל בְּקִימָתוֹ לַעֲרִיכַת תִּקּוּן חֲצוֹת לַיְלָה, וְקֹדֶם הַלִּמּוּד, וְקֹדֶם הַתְּפִלָּה, וְלִפְנֵי בִּרְכַּת הַמָּזוֹן וְלִפְנֵי הַשֵּׁנָה וְכוּ’. וְכָל זֶה כְּדֵי שֶׁיִּפָּתַח לוֹ פֶּתַח נָכוֹן לִפְעֹל מַה שֶּׁצָּרִיךְ, וְכַמְבֹאָר בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן ח”ב סימן ד, עַיֵּן שָׁם.

ה – רכ

רַבִּי שַׁכְנָא אָבִיו שֶׁל רַבִּי נַשְׁקֶע מִטּוֹלְטְשִׁין זַ”ל נִפְטַר בְּפֶתַע פִּתְאֹם בְּפֶתַח מְזוּזַת הַבַּיִת כְּשֶׁשָּׁמַע זֹאת דּוֹדוֹ רַבִּי מִיכַל בֶּן רַבִּי יִצְחָק בֶּן מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל אָמַר: הֲרֵי אָמְרוּ רַזַ”ל ‘מְזוּזוֹת’ אוֹתִיּוֹת ‘זָז מָוֶת’, וְאֵיךְ בָּא זֹאת שֶׁיָּמוּת בִּמְקוֹם הַמְּזוּזָה אֶלָּא שֶׁבְּוַדַּאי הַמְּזוּזָה פְּסוּלָה, בְּדָקוּהָ וְאָכֵן מְצָאוּהָ פְּסוּלָה.

ה – רכא

כְּשֶׁדִּבְּרוּ פַּעַם לִפְנֵי רַבִּי מִיכְלִי בֶּן רַבִּי יִצְחָק בֶּן מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל מֵעָשִׁיר אֶחָד גָּדוֹל שֶׁעֵרֶךְ רְכוּשׁוֹ עוֹלֶה לְסָךְ גָּדוֹל מְאֹד, עָנָה וְאָמַר: “עָשִׁיר אֲנִי יוֹתֵר מִמֶּנּוּ”, אֲנִי יֵשׁ לִי כְּבָר כָּךְ וְכָךְ עַשְׂרוֹת שָׁנִים (וְנָקַב סְכוּם מְדֻיָּק שֶׁל כַּמָּה עַשְׂרוֹת שָׁנִים) שֶׁהִתְפַּלַּלְתִּי בְּאוּמַאן בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה יַחַד עִם אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ כְּצִוּוּיוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ וְשָׁוְיָם עוֹלֶה לְסָךְ רַב הַרְבֵּה מְאֹד מִכָּל עֲשִׁירוּתוֹ וּמָמוֹנוֹ שֶׁל הֶעָשִׁיר הַלָּה.

ה – רכב

נַעֲנָה פַּעַם רַבִּי מִיכְל בֶּן רַבִּי יִצְחָק בֶּן מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל בְּסוֹף יָמָיו וְאָמַר: מוֹדֶה אֲנִי לַה’ עַל שֶׁהִצִּילַנִי מִלִּהְיוֹת חַזָּן לִפְנֵי אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה, וְכָל זֹאת עַל אַף שֶׁהִפְצִירוּ בּוֹ רַבִּים מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁיְּקַבֵּל מִשְׂרָה זוֹ וְלֹא אָבָה בְּשׁוּם אֹפֶן, וּמִטַּעַם חֲשָׁשׁוֹ מִגֵּאוּת וְכָבוֹד וּפִרְסוּם.

ה – רכג

דִּבֵּר פַּעַם רַבִּי אַבְרָהָם בֶּן רַבִּי נַחְמָן בְּשִׁבְחוֹ שֶׁל רַבִּי יִצְחָק בֶּן מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל וְסִפֵּר שֶׁזּוֹכֵר שֶׁרָאָהוּ בְּיַלְדוּתוֹ וּבַחֲרוּתוֹ הוֹלֵךְ לַעֲבוֹדָתוֹ בְּבֵית הַדֹּאַר, וְהָלַךְ בָּרְחוֹב דָּבוּק בְּשַׂרְעַפָּיו בִּדְבֵקוּת וּבְיִרְאָה נוֹרָאָה, וְכָל רוֹאֵהוּ הֵבִין שֶׁאָדָם נַעֲלָה הוּא, וְכָל זֶה הָיָה בְּדַרְכּוֹ לְבֵית הַדֹּאַר, וְכֵן בַּחֲזָרָה. כְּשֶׁהִגִּיעַ לִמְקוֹם עֲבוֹדָתוֹ עָבַד כְּפוֹעֵל מָסוּר וְנֶאֱמָן וְכִפְקֻדַּת אָבִיו אֵלָיו, כַּמְסֻפָּר לְעֵיל חֵלֶק ב סִימָן א-תקפט.

ה – רכד

רַבִּי גֶּעצִיל זַ”ל קִבֵּל עַל עַצְמוֹ לִלְבֹּשׁ תְּפִלִּין כְּדַעַת הַ’שִּׁמּוּשָׁא רַבָּא’ מֵחֲמַת שֶׁבְּעֵת שֶׁשֵּׁרַת בַּצָּבָא חִיְּבוּהוּ פַּעַם לַהֲרֹג אֵיזֶה נָכְרִי חַיָּב מִיתָה וְלֹא יָכֹל הָיָה לְהִשָּׁמֵט מִזֶּה בְּשׁוּם אֹפֶן עַד כְּדֵי סַכָּנַת חַיָּיו הוּא, וַהֲרָגוֹ. וְאָז קִבֵּל זֹאת עַל עַצְמוֹ לִתְשׁוּבָה עַל-פִּי הַמּוּבָא בַּסְּפָרִים.

ה – רכה

פַּעַם בְּהוֹשַׁעְנָא רַבָּא אַחַר גְּמַר הַתְּפִלָּה שֶׁהֶאֱרִיךְ בָּהּ רַבִּי גֶעצִיל זַ”ל מְאֹד נִגַּשׁ לְרַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל וְאָמַר לוֹ: עֲדַיִן אֵין לִי כְּלוּם עֲבוּר הֶחָג הַקָּרֵב וַאֲפִלּוּ לִסְעֻדַּת שַׁחֲרִית עַכְשָׁו אֵין לִי. הִשְׁתּוֹמֵם רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל בְּחָשְׁבוֹ עַתָּה כְּשֶׁכְּבָר סִיְּמוּ כָּל הַקָּהָל אֶת הַתְּפִלָּה הֵיכָן אֵלֵךְ וְאֶאֱסֹף עֲבוּרוֹ מְעוֹת צְדָקָה, וּמַדּוּעַ לֹא הִזְדָּרֵז לְהוֹדִיעוֹ קֹדֶם וְהָיָה בְּאֶפְשָׁרוּתוֹ לֶאֱסֹף עֲבוּרוֹ בְּעֵת תְּפִלַּת הַקָּהָל, וְהוּא רַבִּי גֶעצִיל לְרֹב הִתְעוֹרְרוּתוֹ בַּעֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה לֹא דָּאַג וְחָשַׁב עַל זֶה כְּלָל וּכְלָל וְהִתְפַּלֵּל בְּכֹחוֹת כְּהֶרְגֵּלוֹ וְרַק אַחַר גְּמַר תְּפִלָּתוֹ הָאֲרֻכָּה נִזְכַּר בְּחֶסְרוֹנוֹ. בְּלֵית בְּרֵרָה הָלַךְ רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל מִבַּיִת לְבַיִת עִם עוֹד אֵיזֶה בָּחוּר וְאָסְפוּ עֲבוּרוֹ מְעַט לֶחֶם וְכַדּוֹמֶה.

ה – רכו

סִפְּרָה פַּעַם זוּגָתוֹ שֶׁל רַבִּי גֶעצִיל (בִּתּוֹ שֶׁל רַבִּי נַחְמָן בֶּן רַבִּי אֶפְרַיִם בְּנוֹ שֶׁל שָׂרָה בַּת רַבֵּנוּ) שֶׁרָאֲתָה אֶת רַבֵּנוּ בַּחֲלוֹם, וְשָׁאֲלָה “וִוי אִיז בָּרוּךְ”, הֵיכָן חֲתָנְךָ בָּרוּךְ? עָנְתָה לוֹ: הוּא מִתְפַּלֵּל. עָנָה לָהּ רַבֵּנוּ בְּהַדְגָשָׁה: “יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מִתְפַּלֵּל, יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מִתְפַּלֵּל”. כִּי אָכֵן הָיָה רַבִּי בָּרוּךְ מִתְפַּלֵּל וְשׁוֹאֵג בִּתְפִלָּתוֹ כָּל תֵּבָה וְתֵבָה, וּמִתֵּבַת “הוֹדוּ לַה’ ” עַד תֵּבַת “קִרְאוּ בִשְׁמוֹ” לָקַח לוֹ מֶשֶׁךְ זְמַן, וְכָךְ מִתֵּבָה לְתֵבָה עַד סוֹף הַתְּפִלָּה מֶשֶׁךְ כַּמָּה וְכַמָּה שָׁעוֹת רְצוּפוֹת, וְכַחֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים, מַה גַּם שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְהַפְסִיק וְלָלֶכֶת לְטַפֵּל בִּילָדָיו הַקְּטַנִּים וּבְזוּגָתוֹ הַחוֹלָה, וְכָל זֶה מִתּוֹךְ עֲנִיּוּת נוֹרָאָה וְיִסּוּרִים נוֹרָאִים שֶׁאֵינָהּ נִתֶּנֶת לְתֵאוּר כַּיּוֹם כְּלָל וּכְלָל. וְכָךְ מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ מֶשֶׁךְ כַּמָּה וְכַמָּה שָׁנִים, אַשְׁרֵי לוֹ.

ה – רכז

רַבִּי גֶּעצִיל אַף-עַל-פִּי שֶׁבְּכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה הָיָה נוֹהֵג לְהִתְפַּלֵּל בְּכֹחוֹת וּבִצְעָקוֹת נוֹרָאוֹת, מִתְפַּלֵּל הָיָה בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה בְּנַחַת וּבִמְנוּחָה בְּהַטְעִימוֹ בִּלְשׁוֹן הַכָּתוּב: “אַל תִּתְהַדַּר לִפְנֵי מֶלֶךְ”, וְהוּא גַּם עַל-פִּי הַמֻּזְכָּר בְּתוֹרָה כ’ בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן חֵלֶק א’ וְהַנֶּאֱמַר בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה, וְתֵכֶף לְמַעֲרִיב שֶׁל מוֹצָאֵי רֹאשׁ-הַשָּׁנָה שָׁאַג שׁוּב בִּתְפִלָּתוֹ וּכְהֶרְגֵּלוֹ.

ה – רכח

פַּעַם בְּאֵיזֶה שָׁנָה אַחַת הִגִּיעַ מִפּוֹלַנְיָא לְקִבּוּץ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ אָבִיו שֶׁל רַבִּי בֶּן-צִיּוֹן אַפְּטֶער זַ”ל, וְהוּא בְּשָׁמְעוֹ מִגֹּדֶל עֲבוֹדוֹתָיו שֶׁל רַבִּי גֶּעצִיל חָפֵץ הָיָה לִרְאוֹתוֹ בַּעֲבוֹדָתוֹ וְהִתְאַכְזֵב, אַחַר כָּךְ כְּשֶׁשָּׁמַע אוֹתוֹ מִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת מַעֲרִיב שֶׁל מוֹצָאֵי רֹאשׁ-הַשָּׁנָה שֶׁהִתְפַּלֵּל אוֹתָהּ בִּצְעָקוֹת וְכֹחוֹת כְּדַרְכּוֹ, הִתְפָּעֵל כָּל כָּךְ עַד שֶׁאָמַר: אִלּוּ לֹא בָּאתִי לְאוּמַן אֶלָּא לִשְׁמֹעַ תְּפִלָּה כָּזוֹ הָיָה כְּבָר כְּדַאי.

ה – רכט

אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ שֶׁל רַבִּי גֶּעצִיל זַ”ל נִשְּׂאָה זוּגָתוֹ לְרַבִּי נַחְמָן קַארְסִינְסְקֶע זַ”ל. הוּא הָיָה אִישׁ אָמִיד וְלֹא הָיְתָה חֲסֵרָה אֶצְלוֹ שׁוּם דָּבָר (לֹא כְּבַעְלָהּ הָרִאשׁוֹן רַבִּי גֶּעצִיל שֶׁהָיָה עָנִי מָרוּד), אַף-עַל-פִּי-כֵן כְּשֶׁבָּאָה פַּעַם לְאוּמַן אָמְרָה לְחַבְרוֹתֶיהָ: אֹמַר לָכֶם אֶת הָאֱמֶת לֹא חָסֵר לִי שׁוּם דָּבָר, אֲבָל זֶה לֹא גֶּעצִיל.

ה – רל

עוֹבְדֵי ה’ שֶׁהָיוּ בַּחֲבוּרָתוֹ שֶׁל רַבִּי בָּרוּךְ חֲתַן רַבִּי גֶּעצִיל זַ”ל הָיוּ מִתְפַּלְּלִים יַחְדָּו מִלָּה בְּמִלָּה בְּכָל הַכֹּחוֹת, וּמֵחֲמַת כֵּן הֶאֱרִיכוּ מְאֹד מְאֹד בִּתְפִלָּתָם. וְסִפֵּר רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל שֶׁפַּעַם בְּיוֹם כִּפּוּר שָׁלַח אֶת רַבִּי בָּרוּךְ שֶׁיִּתְפַּלֵּל כִּשְׁלִיחַ צִבּוּר לִפְנֵי הָעַמּוּד עַד ‘הַמֶּלֶךְ’ וְהֶאֱרִיךְ כָּל כָּךְ עַד שֶׁהִקְפִּידוּ עָלָיו אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ עַל זֶה שֶׁשְּׁלָחוֹ.

ה – רלא

רַבִּי גֶעצִיל זַ”ל נִפְטַר מֵחֳלִי הָרֵאָה שֶׁדָּבְקָה בּוֹ, הוּא הָיָה עוֹבֵד ה’ מֻפְלָג בְּמַעֲלָה מְאֹד. בִּימוֹת הַחֹרֶף הָיוּ יָדָיו זָבוֹת דָּם מִפִּצְעֵי קֹר, וּכְשֶׁהָיָה הוֹלֵךְ עִם כְּפָפוֹת לְהָגֵן עַל יָדָיו, הָיוּ נִדְבָּקִים הַכְּפָפוֹת לְיָדָיו מֵרֹב הַדָּם וְהַקֹּר. וְאַף-עַל-פִּי-כֵן כְּשֶׁהָלַךְ לִטְבֹּל בְּמִקְוֶה הָיָה תּוֹלְשָׁם מֵעַל יָדָיו מִתּוֹךְ כְּאֵבִים עֲצוּמִים בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ עֲצוּמָה, וּכְדֵי שֶׁלֹּא יְבַטֵּל חָלִילָה טְבִילַת הַמִּקְוֶה.

ה – רלב

סִפֵּר פַּעַם רַבִּי בָּרוּךְ חֲתַן רַבִּי גֶעצִיל זַ”ל. רָאִיתִי אֶת חָמִי בַּחֲלוֹם וּכְשֶׁשְּׁאַלְתִּיו לִשְׁלוֹמוֹ אָמַר לִי: “מָה אֹמַר לְךָ, לֹא רַע לִי, אֲבָל יָכֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת טוֹב יוֹתֵר”, “ס’אִיז מִיר נִיט שְׁלֶעכְט אָבֶּער אִיךְ הָאבּ גִיקֶענְט מַאכְן בֶּעסֶער”, וְזֹאת אַחַר שֶׁהָיָה עוֹבֵד ה’ נִפְלָא מְאֹד שֶׁאֵין לְהָבִין כְּלָל יְגִיעָתוֹ וְטִרְחָתוֹ וְנוֹסָף לַעֲנִיּוּתוֹ וְחוֹלַאְתּוֹ הַקָּשָׁה.

ה – רלג

כְּשֶׁנּוֹדַע לְאָבִיו שֶׁל רַבִּי אַהֲרֹן שֶׁבְּנוֹ דָּבוּק בְּרַבּוֹ רַבִּי פִּנְחָס קִיבְלִיטְשֶׁער זַ”ל וְנַעֲשָׂה לְחָסִיד בְּרֶסְלֶב, פָּלַט מִלָּה מִפִּיו מִתּוֹךְ רֹב כַּעֲסוֹ וְאָמַר: כָּל זְמַן שֶׁאֲנִי חַי הוּא לֹא יִהְיֶה חָסִיד בְּרֶסְלֶב, וְאָכֵן בְּאוֹתוֹ יוֹם עַצְמוֹ נִפְטַר, וְהָיָה לְפֶלֶא. רַבִּי אַהֲרֹן הָיָה אָז יֶלֶד חָתָן כְּבֶן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וְתֵכֶף לְקָחוֹ חוֹתְנוֹ הַמְיֹעָד לְבֵיתוֹ וְגִדְּלוֹ וְתָמַךְ בּוֹ וְנָתַן לוֹ לְהַמְשִׁיךְ לִלְמֹד אֵצֶל רַבִּי פִּנְחָס עַד נִשּׂוּאָיו שֶׁהִתְחַתֵּן בְּגִיל צָעִיר מְאֹד, כְּבֶן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה – אַרְבַּע עֶשְׂרֵה.

ה – רלד

אַחַר שֶׁגֻּיַּס רַבִּי אַהֲרֹן קִיבְּלִיטְשֶׁער זַ”ל לַצָּבָא וְנִלְקַח לְשָׁרֵת בְּמַחֲנֶה צְבָאִי בָּעִיר זִיטָאמִיר, הָלַךְ חוֹתְנוֹ רַבִּי יַעֲקֹב יְשַׁעְיָה זַ”ל לִפְעֹל שִׁחְרוּרוֹ אֵצֶל קְצִינָיו. בְּלֵיל שַׁבָּת אֶחָד נִכְנַס רַבִּי יַעֲקֹב מֹשֶׁה לַמַּחֲנֶה, וּכְשֶׁהָלַךְ לְחַפֵּשׂ אֶת חֲתָנוֹ לֹא יָדַע הֵיכָן לְמָצְאוֹ, כִּי הָיוּ שָׁם עֶשְׂרוֹת אֲלָפִים חַיָּלִים, וְכָךְ סָבַב וְהָלַךְ מֶשֶׁךְ זְמַן. לְפֶתַע שָׁמַע מֵרָחוֹק אֶחָד שָׁר בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת וְחוֹזֵר עַל הַתֵּיבוֹת “עֲזֹר, עֲזֹר עֲזֹר עֲזֹר, עֲזֹר לַשּׁוֹבְתִים בַּשְּׁבִיעִי וְכוּ”‘ שֶׁבַּפִּזְמוֹן ‘כָּל מְקַדֵּשׁ שְׁבִיעִי’ כְּפִי הַנֻּסָּח הַיָּדוּעַ בֵּין אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וְהֵבִין שֶׁחֲתָנוֹ הוּא הַשָּׁר זְמִירוֹת הַשַּׁבָּת, שֶׁהָיָה אִישׁ שָׂמֵחַ מְאֹד כַּיָּדוּעַ. אַחַר כָּךְ כְּשֶׁהָלַךְ לִקְצִינָיו לְדַבֵּר עִמָּהֶם בְּעִנְיַן שִׁחְרוּרוֹ, תֵּכֶף עָנוּ לוֹ הַקְּצִינִים: עַל מִי אַתָּה מְדַבֵּר, עַל אָדוֹן שְׁוַוארְץ? (כֵּן הָיָה שֵׁם מִשְׁפַּחְתּוֹ), אֵין לְךָ מַה לַּחֲשֹׁב עַל זֶה כְּלָל וּכְלָל, וְכִי אוֹתוֹ אָנוּ יְכוֹלִים לְשַׁחְרֵר? הוּא הֲרֵי מְבַדֵּחַ לָנוּ אֶת כָּל הַמַּחֲנֶה, וְאֵיךְ אֶפְשָׁר לְשַׁחְרְרוֹ. וְלֹא עָזַר לוֹ שׁוּם הִשְׁתַּדְּלוּת, וְחָזַר לְבֵיתוֹ.

אַחַר זְמַן מָה נִכְנַס פַּעַם רַבּוֹ רַבִּי פִּנְחָס קִיבְּלִיטְשֶׁער זַ”ל לְבֵיתוֹ כְּדֵי לְעוֹדֵד וּלְחַזֵּק אֶת זוּגָתוֹ שֶׁנִּשְׁאֲרָה לְבַדָּהּ עִם תִּינוֹק קָטָן, וּמְצָאָהּ בּוֹכָה וְטָעֲנָה לְפָנָיו בִּבְכִי רַב: מָה אֶעֱשֶׂה עַתָּה לְבַדִּי כָּל מֶשֶׁךְ זְמַן שֵׁרוּתוֹ מֶשֶׁךְ חֲמִשָּׁה שָׁנִים (כֵּן הָיָה אָז מֶשֶׁךְ זְמַן הַשֵּׁרוּת), וּמִי יְגַדֵּל אֶת הַיֶּלֶד? נִחֲמָהּ רַבִּי פִּנְחָס וְאָמַר לָהּ: מַבְטִיחַ אֲנִי לְךָ שֶׁתּוֹךְ שָׁנָה יַחֲזֹר הוּא לְבֵיתוֹ, ‘אִם אֲנִי אֶהְיֶה עוֹד אָז בֵּין הַחַיִּים אוֹ לֹא אֵינִי יוֹדֵעַ, אֲבָל הוּא בְּוַדַּאי יַחֲזֹר’. וְאָכֵן בְּאוֹתָה הַשָּׁנָה יָשַׁב פַּעַם הַמֶּלֶךְ נִיקוֹלַאי עִם שָׂרָיו בְּאֵיזֶה אֲסֵפָה. בְּאֶמְצַע הַיְשִׁיבָה הִתְגַּעְגֵּעַ לִרְאוֹת אֶת בְּנוֹ הַתִּינוֹק וְיָצָא מֵהָאֲסֵפָה וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ וְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִם הַתִּינוֹק. בְּעֵת שַׁעֲשׁוּעָיו פָּנְתָה אֵלָיו הַמַּלְכָּה וְשָׁאֲלָה אוֹתוֹ: אֱמֹר נָא מַלְכִּי, אַתָּה יֵשׁ לְךָ בֵּן, וּכְשֶׁהִנְּךָ מִתְגַּעְגֵּעַ אֵלָיו הוֹלֵךְ אַתָּה לִרְאוֹתוֹ, אוּלָם מַה יַּעֲשׂוּ הַחַיָּלִים שֶׁלָּנוּ שֶׁמִּחוּץ לְבֵיתָן הַמִּתְגַּעְגְּעִים אַף הֵם לְתִינוֹקוֹתֵיהֶם? הִשְׁפִּיעַ הַדָּבָר עַל הַמֶּלֶךְ, וּבְאוֹתוֹ שָׁנָה חָקַק חֹק שֶׁכָּל חַיָּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּן בְּבֵיתוֹ הֲרֵי הוּא מְשֻׁחְרָר מֵהַשֵּׁרוּת. וְחָזַר רַבִּי אַהֲרֹן לְבֵיתוֹ, אוּלָם רַבִּי פִּנְחָס כְּבָר לֹא הָיָה בֵּין הַחַיִּים, שֶׁנִּפְטַר בְּאוֹתוֹ הַשָּׁנָה כִּדְבָרָיו בִּהְיוֹתוֹ צָעִיר לְיָמִים פָּחוֹת מִגִּיל אַרְבָּעִים. ת.נ.צ.ב.ה.

ה – רלה

רַבִּי אַהֲרֹן קִיבְלִיטְשֶׁער זַ”ל שֶׁהָיָה שׁוֹהֶה כַּיָּדוּעַ בְּהִתְבּוֹדְדוּתוֹ יָמִים שְׁלֵמִים מִחוּץ לָעִיר, וְכִמְעַט שֶׁלֹּא הָיָה מִתְפַּרְנֵס מִשּׁוּם דָּבָר, אַף-עַל-פִּי-כֵן בְּחָזְרוֹ לְבֵיתוֹ הָיָה מַשְׁרֶה בָּהּ אֲוִירַת שִׂמְחָה כָּזוֹ עַד שֶׁנִּדְמֶה הָיָה שֶׁנּוֹתֵן לָהֶם כָּל טוּב וּמְאוּמָה אֵינָם חֲסֵרִים, וּמֵחֲמַת מִדַּת הַשִּׂמְחָה וְהָעֲלִיצוּת שֶׁבּוֹ הָיוּ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו מוֹקִירִים אוֹתוֹ מְאֹד מְאֹד. פַּעַם אָמַר לוֹ חֲבֵרוֹ רַבִּי חַיִּים: אֵינִי מֵבִין וְאֵינִי יוֹדֵעַ מִשּׁוּם מָה אֲנִי שֶׁאֲנִי כֵּן מִשְׁתַּדֵּל לְסַפֵּק לִבְנֵי בֵּיתִי וְלָצֵאת יְדֵי חוֹבָתִי כְּלַפֵּיהֶם כְּפִי יְכָלְתִּי וְאַף יוֹתֵר מִזֶּה, אַף-עַל-פִּי כֵן אֵינִי מַצְלִיחַ בָּזֶה, וְאַתָּה שֶׁאֵינְךָ יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתְךָ כְּלַפֵּיהֶם, אַף-עַל-פִּי-כֵן מְכַבְּדִים הֵם אוֹתְךָ כָּל כָּךְ.

ה – רלו

רַבִּי אַהֲרֹן קִיבְלִיטְשֶׁער זַ”ל הָיָה נוֹסֵעַ בִּצְעִירוּתוֹ הַרְבֵּה פְּעָמִים לִשְׁהוֹת בְּשַׁבָּת אֵצֶל רַבִּי נַחְמָן מִטּוֹלְטְשִׁין. ורנ”ט הָיָה מְחַבְּבוֹ מְאֹד בִּגְלַל מִדַּת הַשִּׂמְחָה שֶׁהָיְתָה בּוֹ, כִּי מִדַּת הַשִּׂמְחָה שֶׁהָיְתָה בּוֹ הָיָה לְשֵׁם דָּבָר, עַד שֶׁרַבִּים מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ הָיוּ מְקַנְּאִים בּוֹ עַל כָּךְ שֶׁאַף-עַל-פִּי שֶׁעָנִי וְאֶבְיוֹן עָצוּם הוּא, אַף-עַל-פִּי-כֵן אָדָם שָׂמֵחַ הוּא מְאֹד.

ה – רלז

הִפְצִירָה פַּעַם זוּגָתוֹ שֶׁל רַבִּי אַהֲרֹן קִיבְּלִיטְשֶׁער בּוֹ וְאָמְרָה לוֹ: מַדּוּעַ בֵּין תְּפִלּוֹתֶיךָ הָרַבּוֹת שֶׁאַתָּה מִתְפַּלֵּל לֹא תִּתְפַּלֵּל גַּם עַל זֶה שֶׁיִּזְכּוּ בְּנוֹתֵינוּ שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם פַּרְנָסָה וְלֹא יִסְבְּלוּ חֶרְפַּת רָעָב כָּמוֹנוּ. עָנָה לָהּ רַבִּי אַהֲרֹן: עַל פַּרְנָסָתָם לֹא אֶתְפַּלֵל, כִּי אֵיזֶה מַזָּל שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כָּךְ יִתְפַּרְנְסוּ, אוּלָם כָּל תְּפִלוֹתַי עֲלֵיהֶם אֶתְפַּלֵּל שֶׁיִּהְיוּ נָשִׁים כְּשֵׁרוֹת וּצְנוּעוֹת וְיֵלְכוּ בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה וְיִזְכּוּ לִבְעָלִים טוֹבִים. וְאָכֵן זֶה אֲשֶׁר אֵרַע לָהֶם.

ה – רלח

סִפְּרָה זוּגָתוֹ שֶׁל רַבִּי אַהֲרֹן מִקִּיבְלִיטְשׁ זַ”ל: פַּעַם הִתְחַתְּנוּ אֵיזֶה זוּג עֲנִיִּים בְּקִיבְלִיטְשׁ, וּלְרֹב עֲנִיּוּתָם שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם מַה לְּהָכִין לַחֲתוּנָה. הָלְכוּ לָהֶם צִבּוּר הַקְּרוּאִים תֵּכֶף אַחַר הַחֻפָּה עַד שֶׁנִּשְׁאֲרוּ שְׁנֵיהֶם לְבַד, וּלְרֹב צַעֲרָם הֵחֵלּוּ לִבְכּוֹת עַל שֶׁאֵין לָהֶם אַף מִי שֶׁיִּשָּׁאֵר עִמָּהֶם לְ’שֶׁבַע הַבְּרָכוֹת’. בָּאוּ אֵיזֶה אֲנָשִׁים לְרַבִּי אַהֲרֹן לְסַפֵּר לוֹ זֹאת, הִזְדַּעְזַע, וְתֵכֶף קָם בִּזְרִיזוּת וְאָמַר: עַד כְּדֵי כָּךְ? וְהָלַךְ וְאָסַף מָעוֹת עַד שֶׁהֵכִין לָהֶם סְעֻדָּה, וְהֵחֵל לִרְקֹד לִפְנֵיהֶם בְּרִקּוּדִים עַלִּיזִים בְּמֻמְחִיּוּת מְיֻחֶדֶת שֶׁהָיְתָה לוֹ, עַד שֶׁשִּׂמְּחָם מְאֹד. וְכָךְ הִתְאַסְּפוּ כְּבָר צִבּוּר הָגוּן, לְשַׂמְּחָם כָּרָאוּי. כִּי יָדְעוּ בָּעִיר שֶׁכְּשֶׁנִּדְרַשׁ לְשַׂמֵּחַ מָאן דְּהוּא אֵין טוֹב יוֹתֵר מֵרַבִּי אַהֲרֹן. פַּעַם כְּשֶׁאָמְרוּ לוֹ שֶׁיָּבוֹא לַחֲתוּנַת עֲשִׁירִים לְשַׂמְּחָם, אָמַר בְּנִיחוּתָא: לֹא, לֹא, שָׁם הֲרֵי יֵשׁ בָּשָׂר וְדָגִים וְהֵם כְּבָר יְשַׂמְּחוּ אֶת הַצִּבּוּר וְאֶת הֶחָתָן וְהַכַּלָּה, אוּלָם בְּמָקוֹם שֶׁאֵין בָּשָׂר וְדָגִים שָׁם אָכֵן אֵלֵךְ.

ה – רלט

רַבִּי אַהֲרֹן קִיבְלִיטְשֶׁער זַ”ל הָיָה נוֹהֵג לִנְסֹעַ הַרְבֵּה אֶל רַבִּי מֹשֶׁה בְּרֶסְלֶבֶר זַ”ל לָעִיר טְשֶׁערִין כְּדֵי לִשְׁמֹעַ וּלְקַבֵּל מִמֶּנּוּ הִתְעוֹרְרוּת וְהִתְחַזְּקוּת לַעֲבוֹדַת ה’, שָׁם בִּטְשֶׁערִין הָיָה דָּר אָחִיו הַמְבֻגָּר בְּשֵׁם רַבִּי אַבְרָהָם (הֵם גַּם הִשְׁתַּדְּכוּ בֵּינֵיהֶם דְּהַיְנוּ שֶׁרַבִּי יַעֲקֹב לֵייבּ בְּרַבִּי אַהֲרֹן הִשְׁתַּדֵּךְ עִם בִּתּוֹ שֶׁל רַבִּי אַבְרָהָם) הֵם שְׁנֵיהֶם הִתְקָרְבוּ לְדֶרֶךְ רַבֵּנוּ בְּלָמְדָם בַּחֶדֶר אֵצֶל רַבָּם רַבִּי פִּנְחָס מִקִּיבְּלִיטְשׁ הַמְפֻרְסָם (ראה לעיל סעיף רי”ג). כְּשֶׁנִּפְטַר רַבִּי אַבְרָהָם לֹא נוֹדַע הַדָּבָר לְרַבִּי אַהֲרֹן רַק לְאַחַר זְמַן מָה, וְנָסַע מִשּׁוּם כֵּן לִטְשֶׁערִין, וְאָז בְּאוֹתָהּ עֵת נִפְטַר רַבִּי מֹשֶׁה בְּרֶסְלֶבֶר זַ”ל תַּלְמִיד מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל בְּלֵיל רֹאשׁ חֹדֶשׁ שְׁבָט, שֶׁחָל אָז בְּיוֹם ב’, וְהָיָה אָז רַבִּי אַהֲרֹן אֶצְלוֹ בְּהִסְתַּלְּקוּתוֹ וְאָז רָאָה אֵיךְ שֶׁכָּל הַלַּיְלָה לָמַד לְעַצְמוֹ הַתּוֹרָה בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן סִימָן ריג הַמְיֻסָּד עַל הַכָּתוּב, אַ’תָּה סֵ’תֶר לִ’י, וְחָזַר הַרְבֵּה עַל תֵּבוֹת אֵלּוּ ‘אַתָּה סֵתֶר לִי מִצַּר תִּצְּרֵנִי’.

ה – רמ

רַבִּי אַהֲרֹן קִיבְלִיטְשֶׁער זַ”ל, לְרֹב מִדַּת הַשִּׂמְחָה שֶׁהָיְתָה לוֹ, הָיָה מְרַקֵּד הַרְבֵּה עַד שֶׁחִבֵּר לְעַצְמוֹ תְּנוּעוֹת רִקּוּד מְיֻחָדוֹת, וְהָיָה רוֹקְדָם בִּזְמַנִּים מְיֻחָדִים. בַּחֲתוּנָתוֹ שֶׁל חֲתָנוֹ רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל רָצָה לְרַקֵּד לְפָנָיו מֵרִקּוּדִים אֵלּוּ, אוּלָם בְּנוֹתָיו מְנָעוּהוּ מִזֶּה, כִּי הָיוּ הֵם רִקּוּדִים עִם תְּנוּעוֹת מְיֻחָדוֹת הַדּוֹרְשׁוֹת הַרְבֵּה כֹּחַ וִיגִיעָה.

ה – רמא

בַּלַּיְלָה הָאַחֲרוֹנָה לִימֵי חַיָּיו שֶׁל רַבִּי אַהֲרֹן קִיבְּלִיטְשֶׁער זַ”ל דָּרַשׁ בְּעַקְשָׁנוּת מִבְּנֵי בֵּיתוֹ שֶׁיִּקְחוּהוּ מִמִּטַּת חָלְיוֹ וְיַעֲלוּהוּ וְיַשְׁכִּיבוּהוּ עַל הַתַּנּוּר שֶׁבַּבַּיִת וְלֹא הֵבִינוּ מַדּוּעַ, וְהֶעֱלוּהוּ לְשָׁם וְאָמַר שָׁם אֶת הַתִּקּוּן חֲצוֹת כְּהֶרְגֵּלוֹ, וְהִבְחִינָה בִּתּוֹ שֶׁאוֹמֵר אֶת הַתִּקּוּן כְּפִי הַסֵּדֶר שֶׁאוֹמְרִים בְּשַׁבָּת, הַיְנוּ תִּקּוּן לֵאָה. וּכְשֶׁהֵעִירָה לוֹ בִּתּוֹ עַל כָּךְ עָנָה לָהּ: ‘אֲנִי יוֹדֵעַ’ ‘אֲנִי יוֹדֵעַ’, וְהִמְשִׁיךְ בַּאֲמִירָתוֹ וּלְאַחַר דַּקּוֹת סְפוּרוֹת לְאַחַר שֶׁגָּמַר הַתִּקּוּן עָלְתָה נִשְׁמָתוֹ לְגִנְזֵי מְרוֹמִים. וְהֵבִינוּ אַחַר כָּךְ שֶׁרָצָה בְּכַוָּנָה שֶׁיַּנִּיחוּהוּ עַל הַתַּנּוּר וּלְהִסְתַּלֵּק בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ זֶה שֶׁבּוֹ הָיָה מְבַלֶּה לֵילוֹתָיו מֶשֶׁךְ עַשְׂרוֹת שָׁנִים מִשְּׁנוֹת יְמֵי חַיָּיו מִדֵּי לַיְלָה בְּלַיְלָה.

ה – רמב

בְּהַלְוָיָתוֹ שֶׁל רַבִּי אַהֲרֹן מִקִּיבְּלִיטְשׁ זַ”ל פָּרְצָה זוּגָתוֹ בִּבְכִיָּה רַבָּה וְאָמְרָה: אֲנִי הִכַּרְתִּיךָ! אֲנִי יָדַעְתִּי מִי הָיִיתָ! מֶשֶׁךְ אַרְבָּעִים שָׁנָה לֹא הֶחֱסַרְתָּ לַיְלָה אֶחָד מֵהַקִּימָה בַּחֲצוֹת.

ה – רמג

נוֹדַע פַּעַם לְרַבִּי מָרְדְּכַי בַּאבְּרִינִיצֶער זַ”ל שֶׁבְּקִיּוֹב נִמְצָאִים כַּמָּה בַּחוּרִים הַצְּרִיכִים חִזּוּק וְאֶפְשָׁר לְדַבֵּר עַל לִבָּם לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. לֹא הִרְהֵר הַרְבֵּה וְנָסַע לְקִיּוֹב וְשָׁבַת עִמָּהֶם שַׁבָּת אַחַת, וְהָיְתָה לוֹ שַׁבָּת קָשָׁה מְאֹד שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ מַה לֶּאֱכֹל רַק לֶחֶם שָׁחוֹר לְלֹא לֶחֶם מִשְׁנֶה וּלְלֹא דָּגִים וְכוּ’, וְהָיְתָה לוֹ עַגְמַת נֶפֶשׁ רַבָּה מְאֹד מִשַּׁבָּת זֶה, מַה גַּם שֶׁבֵּין הַבַּחוּרִים הָיָה גַּם בָּחוּר חָפְשִׁי אֶחָד שֶׁבְּכָל עֵת אֲכִילָתָם וְדִבּוּרָם שָׁרַק שְׁרִיקוֹת לְעַצְמוֹ כְּדֵי לְהַפְרִיעַ לוֹ בְּדִבּוּרָיו הַנִּלְהָבִים. וְהִרְהֵר רַבִּי מָרְדְּכַי לְנַפְשׁוֹ וְאָמַר: אִלּוּ יָדְעוּ בָּנַי אֵיזֶה שַׁבָּת יֵשׁ לִי פֹּה בְּקִיּוֹב לֹא הָיוּ נוֹתְנִים לִי כְּלָל לִנְסֹעַ וְהָיוּ מַלְעִיגִים עָלַי, כִּי הוּא הָיָה בַּעַל הַבַּיִת חָשׁוּב וְעָשִׁיר וּבַעַל יְכֹלֶת, וּמֵעוֹלָם לֹא שָׁבַת שַׁבָּת כָּזוֹ, אֲבָל הִצְלִיחַ בַּדָּבָר וּלְרֹאשׁ-הַשָּׁנָה הֵבִיא עִמּוֹ שְׁנֵי בַּחוּרִים, וְנִתְקָרְבוּ לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וְשָׁאַב מִזֶּה מְלֹא חָפְנַיִם שִׂמְחָה וְנַחַת עַד שֶׁחָשַׁב וְאָמַר לְעַצְמוֹ “הָיָה כְּדַאי”.

ה – רמד

פַּעַם כְּשֶׁהִשְׁתַּטֵּחַ רַבִּי יִשְׂרָאֵל בֶּן רַבִּי מָרְדְּכַי בַּאבְּרִינִיצֶער עַל צִיּוּן רַבֵּנוּ זַ”ל קִבֵּל עַל עַצְמוֹ לְהַכְנִיס אֶת רַבֵּנוּ לְשֻׁתָּף בְּעִסְקוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁהֶחְלִיט בְּנַפְשׁוֹ שֶׁמִּכָּל הָרֶוַח הַנִּכְנָס יַפְרִישׁ חֶצְיוֹ לְטוֹבַת עִנְיְנֵי רַבֵּנוּ זַ”ל. וְאָכֵן חֵפֶץ ה’ בְּיָדוֹ הִצְלִיחַ וּבִרְכַּת ה’ הָיָה בְּמַעֲשָׂיו, וּכְהַבְטָחָתוֹ הָיָה מִדֵּי פַּעַם שׁוֹלֵחַ טֶלֶגְרַמָה לְרַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל שֶׁיָּבוֹא לָקַחַת אֶת הַמָּמוֹן. וְסִפֵּר רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל שֶׁהָיָה נוֹסֵעַ בַּחֲזָרָה עִם כִּיסִים מְלֵאִים שְׁטָרוֹת כֶּסֶף, וּבְחָשְׁשׁוֹ מִפְּנֵי גַּנָּבִים עָטַף אֶת הַשְּׁטָרוֹת סְבִיב כָּל גּוּפוֹ, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן הָיָה נִרְאֶה כְּאָדָם שָׁמֵן. וְכָךְ הִתְפַּרְנְסוּ מִמָּעוֹת אֵלּוּ עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה מִשְׁפָּחוֹת, וְכָךְ נִמְשַׁךְ הַדָּבָר מֶשֶׁךְ זְמַן. פַּעַם בִּהְיוֹת רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל בְּבֵיתוֹ הוֹרִידוֹ לְמַרְתֵּף בֵּיתוֹ וְהֶרְאָה לוֹ תַּחַת הַקּוֹרוֹת אֵיךְ מֻנָּחִים שָׁם שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת שֶׁל מְטִילֵי זָהָב, כְּאוֹמֵר לוֹ: כָּל זֶה בִּזְכוּת הַשֻּׁתָּפוּת שֶׁהִכְנִיס לְמִסְחָרוֹ. יָעַץ לוֹ רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל שֶׁטּוֹב וְנָכוֹן שֶׁיְּפַזֵּר מָמוֹנוֹ בְּעוֹד מָקוֹם, כִּי מִי יוֹדֵעַ מַה יֵּלֵד יוֹם, וְשָׁמַע לְקוֹלוֹ וְשָׁלַח מְטִילֵי זָהָב לְאוּמַאן וְהֶחְבִּיאָם רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל בְּבֵיתוֹ. וְהִנֵּה בְּעֵת עֲלִיַּת הַקּוֹמוֹנִיסְטִים לַשִּׁלְטוֹן שֶׁהֶחֱרִימוּ אֶת הַכֹּל לְטוֹבַת הַמֶּמְשָׁלָה הִתְדַּפְּקוּ בְּאֵיזֶה יוֹם שׁוֹטְרִים בְּבֵיתוֹ שֶׁל רַבִּי מָרְדְּכַי וּכְשֶׁפָּתַח לָהֶם אֶת דֶּלֶת בֵּיתוֹ אָמְרוּ לוֹ: כָּךְ כְּפִי שֶׁאַתָּה עוֹמֵד מוּלֵנוּ לָבוּשׁ בִּבְגָדֶיךָ בִּלְבַד צֵא מִבֵּיתְךָ וַעֲקֹר עַצְמְךָ לְמָקוֹם אַחֵר. וּבָרַח לָעִיר קְרָאוָארָאק וְהִתְפַּרְנֵס מֵהַזָּהָב שֶׁשָּׁלַח קֹדֶם לְאוּמַאן.

ה – רמה

בְּאֵיזֶה שָׁנָה לִפְנֵי פֶּסַח נַעֲנָה רַבִּי יִשְׂרָאֵל בֶּן רַבִּי מָרְדְּכַי מִבַּאבְּרִינִיץ זַ”ל וְאָמַר לְרַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל בְּדַעְתִּי לָתֵת לְךָ מְטִיל זָהָב שֶׁתְּחַלְּקוֹ לִצְדָקָה לְאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ עֲבוּר הוֹצָאוֹת הֶחָג בְּנוֹסָף עַל מִשְׁלֹחַ הַצְּדָקָה הָרְגִילָה. כְּשֶׁשָּׁמַע זֹאת אָבִיו רַבִּי מָרְדְּכַי, אָמַר לִבְנוֹ: לְדַעְתִּי זֶה יוֹתֵר מִדַּי. וְתֵכֶף בְּעוֹד לֹא פָּסַק לוֹמַר זֹאת תָּפַס אֶת עַצְמוֹ וְגִדֵּף וְגָעַר בְּעַצְמוֹ: אֲהָהּ אֲהָהּ, אֵיךְ אוֹמֵר אֲנִי זֹאת לִמְנֹעַ מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ תְּמִיכָה. וְכָל כָּךְ חָרָה לוֹ הַדָּבָר עַד שֶׁנֶּעֱמַד בַּצַּד כְּשֶׁהוּא פּוֹרֵץ בִּבְכִי (אֵיךְ עָלָה עַל דַּעְתִּי לַחֲשֹׁב כָּךְ חָלִילָה). וְתָמַךְ בִּבְנוֹ וְעוֹדְדוֹ עַל מַחֲשַׁבְתּוֹ הַטּוֹבָה.

ה – רמו

רַבִּי נַחְמָן נֶעמִירוֹבֶער הָיָה נִשְׁאָר בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה בְּאוּמַאן עַד לְאַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים, וְהָיָה מְשַׁמֵּשׁ כִּשְׁלִיחַ צִבּוּר גַּם בְּיוֹם כִּפּוּר, כִּי רַבִּי אַבְרָהָם סוֹפֵר הַחַזָּן הָיָה חוֹזֵר לְבֵיתוֹ תֵּכֶף לְאַחַר רֹאשׁ-הַשָּׁנָה, וְהָיָה רַבִּי נַחְמָן נוֹהֵג לָלֶכֶת מִדֵּי יוֹם לְצִיּוּן רַבֵּנוּ זַ”ל וְשָׁהָה שָׁם אַחַר הַתְּפִלָּה מֶשֶׁךְ כַּמָּה וְכַמָּה שָׁעוֹת בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים תִּקּוּן הַכְּלָלִי שַׁעֲרֵי צִיּוּן וְהִתְבּוֹדְדוּת בִּנְעִימוּת כָּזֶה שֶׁאֵין לְשַׁעֵר.

ה – רמז

סִפֵּר רַבִּי אַיזִיק קְרַאסִינְשְׁטֵיין זַ”ל שֶׁזּוֹכֵר אֵיךְ שֶׁהָיוּ כַּמָּה מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ מִתְאַסְּפִים בְּכָל מוֹצָאֵי שַׁבָּת בְּבֵית אָבִיו לַעֲרֹךְ סְעֻדַּת מְלַוֵּה מַלְכָּה, כִּי הָיָה גַּם בַּעַל הַבַּיִת מְכֻבָּד. וּלְשָׁם הָיָה גַּם בָּא הַדַּייטְשִׁיל הַמְסֻפָּר מִמֶּנּוּ בְּחֵלֶק ב סִימָן תריח. וְהָיוּ שָׁרִים הַזְּמִירוֹת בְּהִתְעוֹרְרוּת, וְאַחַר כָּךְ מְדַבְּרִים בֵּינֵיהֶם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּכְדֶרֶךְ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ. וּמֵחֲמַת זִקְנוּתוֹ וְחֻלְשָׁתוֹ הָיָה שׁוֹכֵב עַל מִטָּה סְמוּכָה וּמַקְשִׁיב לְדִבּוּרָם, וְשָׁמַע אֵיךְ שֶׁהִתְבַּטֵּא פַּעַם וְאָמַר: אֲנִי כְּבָר בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה. וּכְשֶׁשְּׁאָלוּהוּ הֲרֵי זָקֵן אַתָּה בְּהַרְבֵּה מֵאַרְבָּעִים, עָנָה לָהֶם: כְּבָר אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁאֲנִי נוֹסֵעַ לְאוּמַאן לְקִבּוּץ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה מֵאָז חֲזָרָתִי בִּתְשׁוּבָה, וְהֵם הֵם הַנֶּחֱשָׁבִים יָמַי וּשְׁנוֹתַי.

ה – רמח

רַבִּי מַתִּתְיָהוּ כֹּהֵן זַ”ל, עַל אַף עֲנִיּוּתוֹ הַגְּדוֹלָה וְהָאֲיֻמָּה, לֹא בִּקֵּשׁ אֵיזֶה טוֹבָה וְעֶזְרָה עֲבוּרוֹ מִשּׁוּם אָדָם רַק בְּהֶכְרֵחַ גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן לְטוֹבַת זוּגָתוֹ לֹא הִקְפִּיד עַל מִנְהָגוֹ וְדָאַג עֲבוּרָהּ אַף שֶׁלֹּא לְפִי כְּבוֹדוֹ. פַּעַם בְּאֶמְצַע הַחֹרֶף הַקָּשֶׁה פָּנָה אֶל צִבּוּר אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ אַחַר תְּפִלַּת הַשַּׁבָּת וְאָמַר לָהֶם: זוּגָתִי שׁוֹכֶבֶת חוֹלָה בְּבֵיתִי וְהַקֹּר בְּבֵיתִי אָיֹם וּבִלְתִּי נִסְבָּל, וְאָנָּא מִכֶּם בּוֹאוּ לְעֶזְרָתָהּ. תֵּכֶף נִתְעוֹרְרוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ וְדָאֲגוּ לָהֶם לַעֲבֹר לְבַיִת אַחֵר חַם וְטוֹב יוֹתֵר.

ה – רמט

חָלָה פַּעַם רַבִּי מַתִּתְיָהוּ כֹּהֵן זַ”ל בְּאֵיזֶה מַחֲלָה פְּשׁוּטָה וְהָלַךְ לְטַפֵּל אֵצֶל רוֹפְאִים, וּכְשֶׁשְּׁאָלוֹ אֶחָד הֲרֵי אֵינוֹ כְּדַעַת רַבֵּנוּ, עָנָה לוֹ: חֲבָל לִי עַל הַזְּמַן לְהַמְתִּין עַד שֶׁאֶתְרַפֵּא בְּעַצְמִי שֶׁלֹּא עַל-פִּי הָרוֹפְאִים, כִּי הָיָה מַתְמִיד גָּדוֹל וּמֻפְלָג כַּיָּדוּעַ, וּכְאוֹמֵר שֶׁהַיִּסּוּרִים מִבִּטּוּל הַתּוֹרָה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ קָשִׁים לוֹ יוֹתֵר מִיִּסּוּרֵי הַגּוּף.

ה – רנ

לְרַבִּי אֵלִיָּהוּ חַיִּים רוֹזִין זַ”ל נִפְטְרוּ, ל”ע, כַּמָּה מִילָדָיו בִּהְיוֹתָם קְטַנִּים. פַּעַם נִכְנַס אֵלָיו רַבִּי מַתִּתְיָהוּ כֹּהֵן לְבַקְּשׁוֹ אֵיזֶה טוֹבָה וּשְׁלִיחוּת, וְאָז שָׁכְבָה בִּתּוֹ הַקְּטַנָּה חוֹלָה מְסֻכֶּנֶת. פָּנָה רַבִּי אֵלִיָּהוּ חַיִּים זַ”ל אֵלָיו וְאָמַר לוֹ בִּצְעָקָה: רַבִּי מַתִּתְיָהוּ! רְאֵה נָא, כְּבָר כַּמָּה יְלָדִים נִפְטְרוּ אֶצְלִי וְעַתָּה גַּם הִיא כְּאָחֶיהָ חוֹלָה מְסֻכֶּנֶת, וּמָה אֶעֱשֶׂה? עָנָה לוֹ רַבִּי מַתִּתְיָהוּ בְּנִיחוּתָא, אֲבָל בְּפַסְקָנוּת כְּשֶׁהוּא רוֹקֵעַ וּבוֹעֵט בְּרַגְלוֹ בִּמְנוֹרוֹת הַנֵּפְט מֵרֹב הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּכְאֵב לִבּוֹ: “נוּ, אֲנִי אוֹמֵר לְךָ שֶׁהִיא כְּבָר תִּחְיֶה, וְאַתָּה לֵךְ וַעֲשֵׂה נָא שְׁלִיחוּתִי. וְאָכֵן הִבְרִיאָה שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע.

ה – רנא

הָיָה לוֹמֵד רַבִּי מַתִּתְיָהוּ כֹּהֵן זַ”ל בְּהִתְלַהֲבוּת וּבְהִתְעוֹרְרוּת כָּזוֹ, עַד שֶׁלֹּא פַּעַם שְׁמָעוּהוּ מִתְפַּלֵּל בְּאֶמְצַע לִמּוּדוֹ לְעַצְמוֹ: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רַחֵם עָלַי בִּזְכוּתוֹ שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא וְשֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת בִּזְכוּתוֹ שֶׁל אַבַּיֵי וְכַדּוֹמֶה.

ה – רנב

הָלַךְ פַּעַם רַבִּי מַתִּתְיָהוּ כֹּהֵן זַ”ל עִם רַבִּי מֹשֶׁה שְׁמוּאֵל לְקַבֵּץ נְדָבוֹת, וְנִכְנְסוּ לְאָדָם אֶחָד שֶׁנָּדַב לִשְׁנֵיהֶם לְכָל אֶחָד סַךְ מְסֻיָּם, וְהִבְחִין רַבִּי מַתִּתְיָהוּ שֶׁנָּתַן לוֹ סַךְ גָּדוֹל יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁנָּתַן לְר’ מֹשֶׁה שְׁמוּאֵל. שְׁאָלוֹ רַבִּי מַתִּתְיָהוּ עַל זֶה, וְעָנָה לוֹ שֶׁנָּתַן לוֹ יוֹתֵר מֵחֲמַת שֶׁהוּא תַּלְמִיד חָכָם וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה. עָנָה לוֹ רַבִּי מַתִּתְיָהוּ זַ”ל: נִמְצָא שֶׁאַתָּה נוֹתֵן לִי צְדָקָה עֲבוּר הַתּוֹרָה שֶׁאֲנִי לוֹמֵד, וְכִי עֲבוּר הַתּוֹרָה אֶקַּח מָעוֹת? וְהֶחֱזִיר לוֹ הַתּוֹסֶפֶת וְלֹא אָבָה לְקַחְתּוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן.

ה – רנג

כְּשֶׁהִתְקָרֵב רַבִּי מֹשֶׁה צָדוֹק זַ”ל הַמְסֻפָּר מִמֶּנּוּ בְּחֵלֶק ד סִימָן תקסא אָמְרוּ תּוֹשָׁבֵי הָעִיר בְּזִלְזוּל עַל אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ הִנֵּה גַּם הָרוֹצֵחַ מֹשֶׁה צָדוֹק שׁוֹהֶה אֵצֶל הַבְּרֶסְלֶבִים, וְאַחַר כָּךְ נוֹכְחוּ אֵיךְ שֶׁזִּכָּה אֶת הַתּוֹשָׁבִים בְּמִקְוֶה מִתּוֹךְ מְסִירוּת נֶפֶשׁ עֲצוּמָה עַד כְּדֵי מִיתָה מַמָּשׁ, וּבְהַכְנָסַת אוֹרְחִים שֶׁהָיוּ בָּאִים הָרְעֵבִים לֶאֱכֹל אֶצְלוֹ, וְכָל זֶה מִתּוֹךְ מְסִירוּת נֶפֶשׁ עֲצוּמָה, וְאַף רַבִּי אַבְרָהָם סוֹפֵר הָיָה נִכְנַס אֶצְלוֹ לֶאֱכֹל בְּעֵת הָרָעָב. וְאָז נוֹכְחוּ כֻּלָּם בְּצִדְקַת אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ לִבְלִי לְהִתְיָאֵשׁ וּלְיָאֵשׁ חָלִילָה שׁוּם אִישׁ יִשְׂרָאֵל הֶחָפֵץ בֶּאֱמֶת לְהִתְקָרֵב לְדֶרֶךְ הַתּוֹרָה.

ה – רנד

רַבִּי נַחְמָן שְׁטְרַקְס זַ”ל הָיָה בָּחוּר מְבֻגָּר וּמִשּׁוּם מָה לֹא רָצָה לְהִתְחַתֵּן. הִתְאוֹנֵן אָחִיו רַבִּי נַחוּם לִפְנֵי רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל עַל כָּךְ. דִּבֵּר עִמּוֹ רַבִּי לֵוִי יִצְחָק וְעוֹרְרוֹ עַל זֶה, וְהִתְאָרֵס עִם בִּתּוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵף חַזָּן שֶׁהָיָה מְשַׁמֵּשׁ כְּחַזָּן בָּעִיר. בַּשַּׁבָּת הַשְּׁנִיָּה לְאֵרוּסָיו יָשַׁב עִמּוֹ ראבר”נ מֶשֶׁךְ כָּל יוֹם הַשַּׁבָּת וְדִבֵּר עִמּוֹ זְמַן רַב, כְּשֶׁבְּכַוָּנָתוֹ לִמְנֹעַ מִמֶּנּוּ לָצֵאת לְטַיֵּל עִמָּהּ בִּרְחוֹבוֹת קִרְיָה. וְהָיָה רַבִּי נַחְמָן מְסַפֵּר זֹאת כָּל פַּעַם, וְהָיָה אוֹמֵר שֶׁאֵין יָכוֹל לִשְׁכֹּחַ הַדִּבּוּרִים שֶׁדִּבֵּר עִמּוֹ אָז בְּשַׁבָּת זוֹ עַד שֶׁהָיוּ הֵם לוֹ לְהוֹרָאָה לְכָל יְמֵי חַיָּיו.

ה – רנה

רַבִּי בֶּערְל וַוארְשִׁיוֶוער הי”ד הָיָה בֵּין הָעֶשְׂרִים וְשֶׁבַע מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁנִּלְקְחוּ לְמַאֲסָר וְלֹא נוֹדַע אַיָּם. בְּעֵת הַחֲקִירוֹת שֶׁחֲקָרוּהוּ עִנּוּ אוֹתוֹ בְּאֹפֶן מַבְהִיל עַד שֶׁהַחוֹקְרִים בְּעַצְמָם שְׁאָלוּהוּ מֵאַיִן שׁוֹאֲבִים אַתֶּם כֹּחַ כָּזוֹ לַעֲמֹד אֵיתָנִים בַּחֲקִירוֹת קָשׁוֹת כָּאֵלוּ, וְעוֹד גַּם לֹא לָסוּר כְּלוּם מִדֶּרֶךְ הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת. הִפְשִׁיל לִפְנֵיהֶם רַבִּי בֶּערִיל אֶת מְעִילוֹ וְגִלָּה לָהֶם אֶת צִיצִיּוֹתָיו תְּפָסָם וְהֶרְאָם לִפְנֵיהֶם וְאָמַר: מֵהֶם שׁוֹאֲבִים אָנוּ אֶת כֹּחַ עֲמִידָתֵנוּ.

ה – רנו

בְּעֶרֶב רֹאשׁ-הַשָּׁנָה שְׁנַת תר”פ הִגִּיעַ שָׁלִיחַ מֵרַב הָעִיר הַנִּבְחָר מִטַּעַם הַשִּׁלְטוֹנוֹת לְאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בְּאָמְרוֹ: הֱיוֹת שֶׁנּוֹדַע לָרַב שֶׁמָּחָר תֵּעָרֵךְ בֵּין הַפְּלָגִים הַשּׁוֹנִים בָּעִיר קְרָב עָקֹב מִדָּם, עַל-כֵּן מְצַוֶּה שֶׁלֹּא יִתְפַּלְּלוּ הַקָּהָל כִּי אִם כְּוָתִיקִין וּכְדֵי שֶׁיִּגְמְרוּ הַצִּבּוּר אֶת הַתְּפִלָּה מֻקְדָּם וְיִזְדָּרְזוּ לְהִתְחַבֵּא כָּל אֶחָד בְּמַחֲבוֹאוֹ. כְּשֶׁשָּׁמַע זֹאת רַבִּי שִׁמְשׁוֹן בַּארְסְקִי זַ”ל עָנָה וְאָמַר: הִתְקַבְּצוּת אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה עִנְיָנוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ הוּא, וְאֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְהַחְלִיט לְחַדֵּשׁ בָּהּ שׁוּם נֹהַג חָדָשׁ, וְעַל כֵּן נִתְפַּלֵּל כַּסֵּדֶר וְכָרָגִיל כָּל הַשָּׁנִים.

וְאָכֵן הִתְפַּלְּלוּ כָּרָגִיל וְכָל הַזְּמַן עָפוּ כַּדּוּרִים בָּעִיר מִצַּד זֶה לְצַד זֶה, וְלֹא אֵרַע שׁוּם דָּבָר לֹא לְאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ וְלֹא לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. לִפְנֵי הַתְּפִלָּה שָׁלַח רַבִּי שִׁמְשׁוֹן שָׁלִיחַ לְרַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל שֶׁהוּא יִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הָעַמּוּד כִּשְׁלִיחַ צִבּוּר, וְנֶחֱרַד רַבִּי לֵוִי יִצְחָק וְלֹא רָצָה בְּשׁוּם אֹפֶן. שָׁלַח אֵלָיו רַבִּי שִׁמְשׁוֹן שׁוּב שָׁלִיחַ שֶׁיִּתְפַּלֵּל וְלֹא יָכֹל הָיָה יוֹתֵר לְסָרֵב, וְסִפֵּר רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל שֶׁהִתְפַּלֵּל בְּכָזֶה פַּחַד וּרְעָדָה שֶׁאֵין לְשַׁעֵר, כִּי הָיָה בָּזֶה סַכָּנַת נְפָשׁוֹת עֲצוּמָה, וְהָיוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בּוֹכִים וְצוֹעֲקִים בִּתְפִלָּתָם עַד לֵב הַשָּׁמַיִם מִגֹּדֶל הַמּוֹרָא שֶׁהָיָה עֲלֵיהֶם כִּי חַיֵּיהֶם הָיוּ מַמָּשׁ תְּלוּיִים לָהֶם מִנֶּגֶד בְּכָל רֶגַע וּבְסִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא עָבַר הַכֹּל כַּשּׁוּרָה לְלֹא שׁוּם נֶזֶק לְאַף מִתְפַּלֵּל, וְשֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע כְּלָל וּכְלָל.

ה – רנז

כְּשֶׁתָּפְסוּ אֶת רַבִּי מֹשֶׁה שְׁמוּאֵל זַ”ל לַתְּפִיסָה וּלְקָחוּהוּ שָׁם לַחֲקִירוֹת, שְׁאָלָהוּ הַשּׁוֹפֵט מַדּוּעַ אֵינוֹ עוֹבֵד וְעוֹסֵק בִּמְלָאכָה כַּמִּתְחַיֵּב בַּחֹק, נִגַּשׁ אֶל הַשּׁוֹפֵט וְאָמַר לוֹ בְּאָזְנוֹ חֲרִישִׁית: ‘דַּע לְךָ שֶׁאָנוּ מֵהַמֻּבְחָרִים שֶׁבָּעָם, מִצֶּאֱצָאֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי שֵׁבֶט הַלֵּוִי שֶׁעוֹסְקִים רַק בַּעֲבוֹדַת הַמֶּלֶךְ וְאָסוּר לָנוּ לַעֲבֹד עֲבוֹדוֹת חֻלִּין’. רָאָה הַשּׁוֹפֵט עִם מִי יֵשׁ לוֹ דִּין וּדְבָרִים, וּפְטָרוֹ.

ה – רנח

רַבִּי נַחְמָן מִטּוֹלְטְשִׁין הַמְכֻנֶּה בְּשֵׁם ‘נַשְׁקֶע’ הִדְפִּיס בָּעִיר חַרְקוֹב אֶת הַסֵּפֶר סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת, וְכֵן אֶת הַסִּדּוּר עִם הַהוֹסָפוֹת הַנִּקְרָאִים בְּשֵׁם ‘דֶּרֶךְ הַחַיִּים’ שֶׁהֵם קִצּוּר הֲלָכוֹת פְּסוּקוֹת לְכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה בִּשְׂפַת הָאִידִישׁ הַמְדֻבֶּרֶת, וּמֵחֲמַת הָאִסּוּר שֶׁאָסְרוּ הַשִּׁלְטוֹנוֹת לְהַדְפִּיס סִפְרֵי יַהֲדוּת הָיָה חַיָּב לִנְסֹעַ לְחַארְקוֹב לְמִשְׂרְדֵי הַצֶּנְזוּר לְבַקֵּשׁ אִשּׁוּר עַל הַדְפָּסָתָם, אַף-עַל-פִּי שֶׁלֹּא הָיָה שׁוּם סְבָרָא שֶׁאָכֵן יְקַבֵּל אֶת הָאִשּׁוּר, מַה גַּם שֶׁרַבִּים מֵחֲסִידֵי חַבַּ”ד מְנָעוּהוּ מִכָּךְ מְאֹד בְּאָמְרָם לוֹ: אַל תֵּלֵךְ לְבַקֵּשׁ אֶת הָאִשּׁוּר כִּי מִסְתַּכֵּן אַתָּה בְּסַכָּנָה חֲמוּרָה עַד כְּדֵי שִׁלּוּחַ לְסִיבִּיר לִבְלִי חֲזֹר, כִּי אַף לְהַדְפִּיס סְתָם סֵפֶר קָדוֹשׁ הָיָה אֶצְלָם לְדָבָר חָמוּר מְאֹד מְאֹד עַד לְהַשְׁחִית, כָּל שֶׁכֵּן סִדּוּר הַמְצֹרָף לָזֶה הֲלָכוֹת לְיוֹם יוֹם. בַּלַּיְלָה שֶׁלְּמָחֳרָתוֹ הָיָה צָרִיךְ לָלֶכֶת לְמִשְׂרַד הַצֶּנְזוּר עֲבוּר קַבָּלַת הָאִשּׁוּר חָלַם שֶׁרָאָה אֶת סָבוֹ מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל וְכֵן אֶת אָבִיו רַבִּי דָּוִד צְבִי עִם עוֹד שְׁנֵי בְּנֵי דּוֹדִים שֶׁלּוֹ, וְרָאָה אֵיךְ שֶׁמּוֹהַרְנַ”ת זַ”ל מוֹזֵג יַיִן בְּגָבִיעַ וְנוֹתֵן לָזֶה מְעַט וְלָזֶה מְעַט, וּפָנָה גַּם אֵלָיו מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל וְאָמַר לוֹ: נַחְמָן, ה’ יַעֲזֹר לְךָ! דָּבָר זֶה עוֹדְדוֹ וְחִזְּקוֹ, וּלְמָחֳרָת נִגַּשׁ לְמִשְׂרַד הַצֶּנְזוּר וּבְקַלּוּת נָתְנוּ לוֹ אֶת הָרִשְׁיוֹן, אַף-עַל-פִּי שֶׁבְּעֵת הֲלִיכָתוֹ הִסְפִּידוּהוּ חֲבֵרָיו שֶׁהִנֵּה הוֹלֵךְ הוּא לִבְלִי שׁוּב.

ה – רנט

וְהִנֵּה שָׁם בְּחַארְקוֹב הִמְתִּין אֶחָד מֵחֲסִידֵי חַבַּ”ד בְּשֵׁם הָרַב גִּינְזְבּוּרְג שֶׁרָצָה אַף הוּא לְהַדְפִּיס סִדּוּר קָטָן לְשַׁחֲרִית מוּסָף וּמִנְחָה, וְאָמַר לר”נ: עַל הַדְפָּסַת הַסִּדּוּר הַקָּטָן שֶׁלִּי יֵשׁ לִי סָפֵק גָּדוֹל אִם יְאַשְּׁרוּ לִי אֶת הַדְפָּסָתוֹ, כָּל שֶׁכֵּן אַתָּה שֶׁמַּדְפִּיס אֶת הַסִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת עִם סִדּוּר דֶּרֶךְ הַחַיִּים עִם הַהֲלָכוֹת וְכוּ’ הֲרֵי בְּוַדַּאי שֶׁלֹּא יְאַשְּׁרוּ לְךָ וּמִסְתַּכֵּן אַתָּה לְחִנָּם. וּלְמַעֲשֶׂה לְהָרַב גִּינְזְבּוּרְג הַזֶּה לֹא אֻשַּׁר הַהַדְפָּסָה וּלְרַבִּי נַחְמָן אָכֵן אֻשַּׁר, וְהָיָה לְפֶלֶא.

ה – רס

הָיָה פַּעַם רַבִּי נַשְׁקֶע מִטּוֹלְטְשִׁין זַ”ל בָּעִיר חַארְקוֹב בְּאֵיזֶה שַׁבָּת וּכְשֶׁלֹּא הָיָה לוֹ הֵיכָן לְהִתְאַכְסֵן נִשְׁאַר אַחַר תְּפִלַּת עַרְבִית בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ. אַחַר הַסְּעֻדָּה כְּשֶׁנִּכְנַס דַּיַּן הָעִיר לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְרָאָהוּ, אָמַר לוֹ בְּהִתְנַצְּלוּת: וְכִי עֲדַיִן לֹא אָכַלְתָּ, סְלַח לִי וּבֹא לְבֵיתִי אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵין לִי בְּבֵיתִי כִּי אִם מְעַט חַלָּה וּדְבַשׁ. וּלְקָחוֹ לְבֵיתוֹ וְאָכַל. וְכָךְ הֵחֵלּוּ לְדַבֵּר בְּיַחַד וְנִמְשַׁךְ דִּבּוּרָם כַּמָּה וְכַמָּה שָׁעוֹת וְכָךְ נִתְקָרֵב לְדֶרֶךְ רַבֵּנוּ זַ”ל, וְהָיָה בָּא מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה לְקִבּוּץ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה.

ה – רסא

סִפֵּר רַבִּי נַחְמָן הַמְכֻנֶּה נַשְׁקֶע מִטּוֹלְטְשִׁין זַ”ל שֶׁזּוֹכֵר שֶׁבְּיַלְדוּתוֹ הָיָה רוֹאֶה אֵיךְ שֶׁיּוֹשְׁבִים רַבִּי מִיכְל וְאָחִיו רַבִּי דָּוִד צְבִי וּמְדַבְּרִים יַחַד בְּהִתְלַהֲבוּת מֶשֶׁךְ זְמַן רַב, וְלֹא הֵבִין, וְכִי מַה יֵּשׁ לָהֶם לְדַבֵּר כָּל כָּךְ הַרְבֵּה. עַד שֶׁגָּדַל וְשָׁמַע וְהֵבִין שֶׁמְּדַבְּרִים יַחַד בַּעֲבוֹדַת ה’ וְחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה כְּשִׂיחַת חֲבֵרִים הַמְקֹרָבִים לְצַדִּיק, וּמִדִּבּוּרִים אֵלּוּ שָׁאֲבוּ יַחַד הִתְחַזְּקוּת וְהִתְעוֹרְרוּת לַעֲסֹק בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה כִּדְבָעֵי.

ה – רסב

הִבְחִינוּ בְּרַבִּי נַשְׁקֶע מִטּוֹלְטְשִׁין זַ”ל שֶׁכְּשֶׁנִּשְׁאַל לְאֵיזֶה עֵצָה שֶׁהָיָה מֻכְרָח לְהַחְלִיט בַּדָּבָר, הָלַךְ קֹדֶם לִטְבֹּל בַּמִּקְוֶה.

ה – רסג

אַחַר שֶׁחָזַר רַבִּי נָטַע גּוּרֶלִיק מֵהַכֶּלֶא כַּמְסֻפָּר לְעֵיל ח”ד סִימָן תקסב נוֹדַע לוֹ שֶׁרַבּוֹ הַצַּדִּיק נִתְפַּס וְנִכְלָא בְּבֵית הַכֶּלֶא שֶׁלְּיַד מוֹסְקְבָא מֵחֲמַת הִשְׁתַּדְּלוּתוֹ וְעַסְקָנוּתוֹ לְטוֹבַת הַדָּת, וְרָצָה לִנְסֹעַ אֵלָיו לְהִשְׁתַּדֵּל בְּשִׁחְרוּרוֹ, וּכְשֶׁהִתְיָעֵץ עִם רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל יָעַץ לוֹ רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל לִבְלִי לִנְסֹעַ, בְּאָמְרוֹ לוֹ: הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעֲזֹר לוֹ בַּדְּרָכִים שֶׁלּוֹ, לְךָ אָסוּר לִנְסֹעַ לְשָׁם. אוּלָם הוּא לְרֹב דְּבֵקוּתוֹ בְּרַבּוֹ לֹא יָכֹל הָיָה לְהִתְאַפֵּק וְנָסַע, וְתֵכֶף כְּשֶׁפָּנָה לְשִׁלְטוֹן בֵּית הַסֹּהַר לְדַבֵּר בְּטוֹבָתוֹ שֶׁל הָרַב הֵחֵלּוּ לְחָקְרוֹ וְנוֹדַע לָהֶם שֶׁכְּבָר יָשַׁב בְּמַאֲסָר, וּכְשֶׁרָאָה שֶׁמַּתְחִילִים לַחֲקֹר אוֹתוֹ יוֹתֵר מִדַּי בָּרַח מֵהֶם וְיָרוּ עָלָיו בְּרַגְלוֹ, וּתְפָסוּהוּ וְדָנוּ אוֹתוֹ לְהִשָּׁלַח לְסִיבִּיר עוֹד שְׁמוֹנָה יָמִים, וְלֹא נוֹדַע מֶה עָלָה בְּגוֹרָלוֹ, הי”ד.

ה – רסד

בְּעֵת הַלְוָיָתוֹ שֶׁל רַבִּי אַיְזִיק מֵאוּמַאן זַ”ל רָצוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ לְכַבְּדוֹ בְּכָבוֹד גָּדוֹל וּלְהַכְנִיסוֹ לִפְנִים בֵּית הַמִּדְרָשׁ מֵחֲמַת חֶלְקוֹ הָרַב וְהָעִקָּר שֶׁהָיָה לוֹ בְּבִנְיַן בֵּית הַקְּלוֹיז, אוּלָם רֹאשׁ הַחֶבְרָא קַדִּישָׁא בְּשֵׁם רַבִּי בּוּנְיָא לֹא נָתַן לָהֶם בְּטָעֳנוֹ לֹא הָיָה רַבִּי אַיזִיק חֲסִיד בְּרֶסְלֶב, וְזֹאת מֵחֲמַת שֶׁבְּסוֹף יָמָיו הָיָה דָּר בָּעִיר הָחֲדָשָׁה שֶׁבְּאוּמַאן רָחוֹק מֵהַקְּלוֹיז וְהָיָה מִתְפַּלֵּל בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הַכְּלָלִי. כְּשֶׁהֵחֵלּוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ לְהִתְוַכֵּחַ עִמּוֹ, נִגַּשׁ רַבִּי הִירְשׁ לֵייבּ בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי אַיְזִיק לְרַבִּי לֵוִי יִצְחָק וְאָמַר לוֹ: הֲרֵי הִכַּרְתָּ אֶת אָבִי זַ”ל וְיָדַעְתָּ כַּמָּה לֹא סָבַל אָבִי שׁוּם רִיב וּמַחֲלֹקֶת. תֵּכֶף נִגַּשׁ רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל וְהִשְׁקִיט הָרִיב וּוִתְּרוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ וְלֹא הֶעֱבִירוּהוּ דֶּרֶךְ הַקְּלוֹיְז. אַחַר זְמַן קָצָר קִבֵּל רַבִּי הִירְשׁ לֵייבּ מִכְתָּב מֵאָחִיו רַבִּי מֹשֶׁה שֶׁהָיָה דָּר בְּזַאסְלַב וּשְׁאָלוֹ בְּמִכְתָּבוֹ מַה שְּׁלוֹם בּוּנְיָא, כִּי חָלַמְתִּי שֶׁרְאִיתִיו בַּחֲלוֹם צוֹעֵק מָרָה “מַדּוּעַ הָיִיתִי צָרִיךְ לְהִתְעָרֵב בְּהַלְוָיַת אֲבִיכֶם?” וְכָךְ חָזַר וְאָמַר כַּמָּה פְּעָמִים, וּבִקֵּשׁ אָחִיו עֲנֵה נָא לִי מַה שְּׁלוֹמוֹ. לֹא עָבְרוּ יָמִים מוּעָטִים וְעָנָה לוֹ רַבִּי הִירְשׁ לֵייבּ בְּמִכְתָּב שֶׁנִּפְטַר רַבִּי בּוּנְיָא וְהָלַךְ לְעוֹלָמוֹ.

ה – רסה

הִתְאָרֵחַ כַּמָּה שָׁנִים רַבִּי אַיְזִיק קְרַאסִינְשְׁטֵיין זַ”ל לִסְעֻדַּת לֵיל הַסֵּדֶר אֵצֶל רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל, כִּי אֵצֶל בָּנָיו לֹא הִרְגִּישׁ בְּנוֹחַ לְהִתְאָרֵחַ מֵחֲמַת עֲזִיבָתָן מְעַט אֶת דֶּרֶךְ הַתּוֹרָה. וְסִפֵּר רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל שֶׁהָיָה אוֹמֵר אֶת הַהַגָּדָה בְּכָזֶה הִתְעוֹרְרוּת וּבְהִשְׁתַּפְּכוּת הַנֶּפֶשׁ לְהַפְלִיא עַד שֶׁאֵין יְכוֹלִים לִשְׁכֹּחַ זֹאת.

ה – רסו

סִפֵּר רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל שֶׁסִּפֵּר לוֹ רַבִּי אֵלִיָּהוּ מַייזֶעס זַ”ל, שֶׁבִּהְיוֹתוֹ בְּאוּמַאן וְשָׁמַע מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ זַ”ל מִגֹּדֶל מַעֲלַת הַהִתְבּוֹדְדוּת רָצָה לַחֲזוֹת וְלִרְאוֹת בְּעֵינָיו אֶת הַנּוֹהֲגִים כֵּן בְּלֶכְתָּם חוּץ לַיִּשּׁוּב לְהִתְבּוֹדֵד, הָלַךְ וְעָקַב בַּחֲשַׁאי אַחַר רַבִּי חַיִּים בִּנְיָמִין בְּרוֹד זַ”ל בְּעֵת לֶכְתּוֹ לְהִתְבּוֹדֵד. וְסִפֵּר וְאָמַר לְרַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל: מִתְבַּיֵּשׁ אֲנִי מִפָּנָיו, וְאָמַר בְּהַפְלָגַת לָשׁוֹן: “אֵיךְ שֶׁהוּא דִּבֵּר וְהִשְׁתַּפֵּךְ בִּתְפִלָּתוֹ כָּל כָּךְ לַה’ יִתְבָּרַךְ, וַאֲנִי כָּל כָּךְ רָחוֹק מִזֶּה, וְאַף גַּם מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל תְּפִלּוֹת כָּאֵלּוּ אֵין לִי, וּמֵאַיִן בָּא לִיהוּדִי בַּעַל מְלָאכָה כָּמוֹהוּ דִּבּוּרֵי תְּפִלָּה אֲמִתִּיִּים וְחַמִּים כָּאֵלּוּ שֶׁהֵמִיסוּ אֶת לְבָבִי? מְאַיִן?”

ה – רסז

רַבִּי נַחְמָן בֶּן רַבִּי יִצְחָק לֵיבּ זַ”ל וְכֵן רַבִּי נָתָן בֶּן רַבִּי לֵיבְּל רְאוּבֵן זַ”ל בָּרְחוּ לְיַאס שֶׁבְּרוֹמַנְיָה מִפַּחַד גְּזֵרַת הַהִתְיַצְּבוּת לַצָּבָא, וְשָׁם הִתְחַבְּרוּ אֶל רַבִּי אוּרִי מִיַּאס זַ”ל תַּלְמִיד רַבֵּנוּ זַ”ל שֶׁהָיָה דָּר שָׁם מִכְּבָר.

ה – רסח

רַבִּי נָתָן בֶּן רַבִּי נַחְמָן בֶּן מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל עָלָה לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל בִּהְיוֹתוֹ בְּגִיל שִׁבְעִים שָׁנָה, וְהָיוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ מִתְפַּלְּאִים עָלָיו עַל עֲזִיבָתוֹ אֶת אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בְּאֶמְצַע חֹדֶשׁ אֱלוּל וְלֹא נִשְׁאַר לִשְׁהוֹת עִמָּם בַּקִּבּוּץ בְּאוּמַן בִּימֵי רֹאשׁ-הַשָּׁנָה. וּכְשֶׁשְּׁאָלוּהוּ עַל זֶה עָנָה לָהֶם: בְּטוּחִים אַתֶּם בָּזֹאת שֶׁאֶזְכֶּה וְאֶהְיֶה בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וְכִי בִּיכָלְתְּכֶם לְהַבְטִיחַ לִי זֹאת? וְנָסַע. וְאָכֵן נִפְטַר מִיָּד בְּחֹל הַמּוֹעֵד סֻכּוֹת תֵּכֶף לְבִיאָתוֹ, וְנִטְמַן בְּהַר הַזֵּיתִים.

ה – רסט

פַּעַם כָּתַב מִכְתָּב רַבִּי אַייזִיק קְרַאסִינְשְׁטֵיין זַ”ל לִבְנוֹ רַבִּי הִירְשׁ לֵיבְּ זַ”ל. בֵּין דְּבָרָיו כָּתַב לוֹ: בְּנִי מָה אֹמַר לְךָ, אִם תִּזְכֶּה וְתָקוּם בַּחֲצוֹת לַיְלָה וְתִלְמַד אַחַר כָּךְ תּוֹרָה אַחַת בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן וּלְאַחֲרֶיהָ תֹּאמַר אֶת הַתְּפִלָּה שֶׁעָלֶיהָ שֶׁבְּסֵפֶר לִקּוּטֵי תְּפִלּוֹת, אָז יְקֻיַּם בְּךָ ‘עוֹלָמְךָ תִּרְאֶה בְּחַיֶּיךָ’.

ה – ער

פַּעַם בְּעֵת הַקִּבּוּץ בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה כְּשֶׁנַּעֲשָׂה רַעַשׁ מֵהָאֲנָשִׁים שֶׁדִּבְּרוּ בֵּינֵיהֶם בַּקְּלוֹיז בֵּין הַתְּפִלּוֹת, עָלָה רַבִּי פֶּסַח זַסְלַבְסְקִי זַ”ל לַבִּימָה וְהִכָּה בְּכַפּוֹ עַל הַבִּימָה וְצָעַק בְּקוֹלוֹ: “הָרַבִּי כָּאן, הָרַבִּי כָּאן”, “דֶּער רֶבִּי אִיז דָּא, דֶּער רֶבִּי אִיז דָּא”, וְתֵכֶף נָפַל חֲרָדָה עַל הַקָּהָל וְשָׁקְטוּ, כִּי הִרְגִּישׁוּ בְּקוֹלוֹ שֶׁאָכֵן כָּךְ הוּא.

ה – רעא

כְּשֶׁגָּמַר רַבִּי אַיְזִיק אַייזְנְשְׁטֵיין מֵאוּמַן זַ”ל לִבְנוֹת אֶת הַקְּלוֹיְז, בְּעֵת הַשִּׂמְחָה וְהָרִקּוּדִין שֶׁרָקְדוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ לְשִׂמְחַת חֲנֻכַּת הַבַּיִת, עָנָה וְאָמַר בְּהִתְרַגְּשׁוּת: “מָשִׁיחַ עוֹד יִתְפַּלֵּל בְּבֵית כְּנֶסֶת זֶה”. כְּשֶׁסָּגְרוּ הַשִּׁלְטוֹנוֹת אַחַר כָּךְ אֶת הַקְּלוֹיְז אָמְרוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בְּבִטְחָה: הַקְּלוֹיְז בְּוַדַּאי יַחֲזֹר אֵלֵינוּ אַף רַק כְּדֵי לְקַיֵּם אֶת בִּרְכָתוֹ וּבַקָּשָׁתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק רַבִּי אַיְזִיק זַ”ל.

ה – ערב

רַבִּי לֵייבְּל צֶערְטְנֶער זַ”ל וְאָחִיו רַבִּי זוּשָׁא, נִתְפְּסוּ שְׁנֵיהֶם עַל יְדֵי שׁוֹטְרֵי הַגְּבוּל אַחַר הַבְרָחָתָם אֶת הַגְּבוּל מֵרוּסְיָא לְפוֹלַנְיָא אַחַר שְׁהוּתָן בְּקִבּוּץ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וְהֶחֱזִירוּם שׁוֹפְטֵי הַמַּאֲסָר לַכֶּלֶא שֶׁבְּזִיטָאמִיר, וּכְשֶׁשְּׁאָלוּם בַּחֲקִירוֹת אִם יֵשׁ לָהֶם שׁוּם יְדִיד הַיָּכוֹל לִמְסֹר פְּרָטִים וּלְהַמְלִיץ עֲלֵיהֶם שׁוּם דָּבָר, נָתְנוּ אֶת שְׁמוֹ שֶׁל רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל, וְקָרְאוּ לוֹ לִפְנֵי הַשּׁוֹפֵט כְּשֶׁשְּׁאָלוֹ הַשּׁוֹפֵט לֵאמֹר מַה דַּעְתּוֹ עַל שְׁנֵי אֲנָשִׁים אֵלּוּ, עָנָה וְאָמַר: שְׁנֵי אֲנָשִׁים אֵלּוּ פְּרוּשִׁים הֵם כָּל כָּךְ מֵהֲוָיוֹת עוֹלָם הַזֶּה, עַד שֶׁאֵין יוֹדְעִים וּמְבִינִים כְּלָל מַהוּ הַמֻּשָּׂג גְּבוּל, וְהִמְלִיץ עֲלֵיהֶם עוֹד בִּדְבָרִים כָּאֵלוּ, וְשִׁחְרְרוּם.

ה – רעג

סִפֵּר פַּעַם רַבִּי אַבָּא לִישִׁינְסְקִי בְּשֶׁבַח מַעֲלָתוֹ שֶׁל רַבִּי נַחְמָן נֶעמִירוֹבֶר-חַזָּן, שֶׁהָיָה מְנַהֵל חֶשְׁבּוֹנוֹת, שֶׁפַּעַם כְּשֶׁהִתְאָרֵחַ אֶצְלוֹ בְּשַׁבָּת, רָאָה אֵיךְ שֶׁשָּׁר אֶת הַזֶּמֶר ‘אֲזַמֵּר בִּשְׁבָחִין’ בְּהִתְלַהֲבוּת וְהִתְעוֹרְרוּת כָּזוֹ, עַד שֶׁלְּרֹב הִתְעוֹרְרוּתוֹ זָלְגוּ מֵעֵינָיו דְּמָעוֹת רַבּוֹת שֶׁנָּבְעוּ מֵהִתְעוֹרְרוּתוֹ הָעֲצוּמָה, וְאָמַר: מִזֶּה הֵבַנְתִּי מֵהֵיכָן שׁוֹאֵב הוּא אֶת עֲרֵבוּת הַתְּפִלָּה וְהַמְּלֵאָה רֶגֶשׁ וְהִתְעוֹרְרוּת שֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה כִּשְׁלִיחַ צִבּוּר, וּכְשֶׁסִּפֵּר זֹאת לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, אָמְרוּ לוֹ: עַל רַבִּי נַחְמָן אֵין בְּכָךְ שׁוּם חִדּוּשׁ.

ה – רעד

סִפֵּר רַבִּי לֵייבּ צֶערְטְנֶער זַ”ל בִּגְדֻלַּת מִדַּת הַשָּׁלוֹם וְהָאֱמֶת שֶׁל אֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, שֶׁאַף-עַל-פִּי שֶׁהָיָה עִמּוֹ וְעִם בְּנֵי חֲבוּרָתוֹ בְּוִכּוּחַ קָשֶׁה, אַף-עַל-פִּי-כֵן פַּעַם בְּעֵת הָרָעָב הַקָּשֶׁה וְהַנּוֹרָא שֶׁשָּׂרַר אָז, הִזְמִינוֹ לְבֵיתוֹ אַחַר תְּפִלַּת מַעֲרִיב, וְנָתַן לוֹ לֶאֱכֹל מָרָק וְלֶחֶם כְּשֶׁהוּא מֵאִיץ בּוֹ כָּל הַזְּמַן: הִנְּךָ נִרְאֶה חַלָּשׁ, אֱכֹל עוֹד, אֱכֹל עוֹד.

ה – ערה

אַבְרֵךְ אֶחָד מֵעִיר צוֹזְמִיר שֶׁבְּפּוֹלַנְיָא הִתְקָרֵב לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וְנָסַע וּבָא לְאוּמַאן. הוּא הָיָה אַבְרֵךְ יְרֵא שָׁמַיִם גָּדוֹל וְחָשׁוּב מְאֹד. הוּא שָׁהָה אֵיזֶה מֶשֶׁךְ זְמַן בְּאוּמַאן, וְיָנַק הַרְבֵּה תּוֹרוֹת וְשִׂיחוֹת וְדַרְכֵּי עֲבוֹדָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ הַיְקָרִים. אַחַר-כָּךְ חָזַר לְבֵיתוֹ, וְהֵחֵל לוֹמַר תּוֹרוֹת וּמַאֲמָרִים מִסִּפְרֵי רַבֵּנוּ וּלְהִתְנַהֵג כִּמְפֻרְסָם, וְלֹא גִּלָּה לָהֶם מֵאַיִן יָנַק כָּל מַעְיְנוֹתָיו, וְכָךְ הָפַךְ לְרַבִּי וּמְפֻרְסָם, כְּשֶׁחֲסִידִים נִלְהָבִים לְהוּטִים אַחַר דְּבָרוֹ בְּחָשְׁבָם שֶׁדִּבְרֵי תּוֹרוֹתָיו הֵם חִדּוּשָׁיו שֶׁלּוֹ.

ה – רעו

בְּצַחוּת הָיָה אוֹמֵר רַבִּי פֶּסַח זַסְלַבְסְקִי זַ”ל לְאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ הַחַזָּנִים הַמִּתְפַּלְּלִים בִּימֵי הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁבְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה “וְכִי חוֹשֵׁב הִנְּךָ שֶׁאַתָּה מִתְפַּלֵּל? וְכִי בְּכֹחֲךָ לִהְיוֹת שָׁלִיחַ שֶׁל כָּל הַצִּבּוּר הַגָּדוֹל הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה? לֹא וָלֹֹא, רַבֵּנוּ הוּא הַמִּתְפַּלֵּל וְהַפּוֹעֵל יְשׁוּעוֹת, וְאַתָּה עֲבוּרֵנוּ אֵינְךָ אֶלָּא כְּמַקֵּל הַמּוֹצִיא קוֹל בִּלְבַד.

ה – רעז

כְּשֶׁהִתְאָרֵחַ פַּעַם בְּלֵיל הַסֵּדֶר אֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ אֵצֶל רַבִּי יְחִיאֵל חֲתַן רַבִּי נַחְמָן מִטּוֹלְטְשִׁין זַ”ל רָאָה אֵיךְ שֶׁקֹּדֶם הִתְיַשְּׁבוֹ לַעֲרִיכַת הַסֵּדֶר, לְרֹב שִׂמְחָתוֹ בְּשִׂמְחַת מִצְוַת הֶחָג, תָּפַס בַּמַּצּוֹת וְחִבְּקָם וְנִשְּׁקָם, וְאָמַר לוֹ אַחַר כָּךְ: גַּם אֵצֶל חוֹתְנִי רָאִיתִי כֵּן.

ה – רעח

שָׁמַע פַּעַם רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל דִּבּוּר שֶׁבַח מראבר”נ זַ”ל עַל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַדָּר בָּעִיר לָאדִיזִין (ראה לעיל בח”ג, סעיף רע”א), וּבְהִזְדַּמְּנוּת כְּשֶׁהָיָה בְּדַרְכּוֹ סָמוּךְ לְלָאדִיזִין הֶחְלִיט לִכָּנֵס אֶצְלוֹ, וְסִפֵּר בְּהִתְפַּעֲלוּת אֵיךְ שֶׁכְּשֶׁנִּתְעוֹרֵר בַּחֲצוֹת לַיְלָה כְּהֶרְגֵּלוֹ רָאָה אֵיךְ שֶׁיּוֹשֵׁב כְּבָר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְהוֹגֶה בַּתּוֹרָה כְּשֶׁעֲרֵמַת סְפָרִים לְיָדוֹ. כְּשֶׁשְּׁאָלוֹ רַבִּי לֵוִי יִצְחָק, לָמָּה לֹא הֵעַרְתָּ אוֹתִי, עָנָה: אֲנִי חַיָּב לִדְאֹג לְגוּפְךָ וְלֹא לְנִשְׁמָתְךָ. הוּא עַצְמוֹ הָיָה סוֹחֵר בְּמִקְצוֹעוֹ, וְאָמַר לוֹ אָז הִכָּנֵס נָא אֵלַי לַחֲנוּתִי מָחָר אַחַר הַתְּפִלָּה. וְאָכֵן לְמָחֳרָת כְּשֶׁנִּכְנַס אֵלָיו מָסַר לוֹ חֲבִילַת צְדָקָה, בְּאָמְרוֹ לוֹ חֵלֶק זֶה תִּתֵּן לְרַבִּי אַבְרָהָם וְחֵלֶק זֶה לָזֶה וְכוּ’ וְכוּ’, וְכָל זֶה מִתּוֹךְ פְּשִׁיטוּת וּתְמִימוּת וְחֵן דִּקְדֻשָּׁה לְהַפְלִיא.

ה – רעט

סִפֵּר רַבִּי הִירְשׁ לֵייבּ בֶּן רַבִּי אַיְזִיק מֵאוּמַן זַ”ל שֶׁפַּעַם כְּשֶׁהָיְתָה בִּתּוֹ מַקְשָׁה לֵילֵד מְאֹד, בְּתוֹךְ יִסּוּרֶיהָ נִרְדְּמָה וְחָלְמָה שֶׁבָּא אֵלֶיהָ סָבָהּ רַבִּי אַיְזִיק זַ”ל וְאָמַר לָהּ: יַלְדָּתִי, אִמְרִי נָא הַפָּסוּק ‘שְׁמַע ה’ וְחָנֵּנִי ה’ הֱיֵה עוֹזֵר לִי’. וְאָמְרָה זֹאת כַּמָּה פְּעָמִים, וְכִבְדֶרֶךְ נֵס יָלְדָה לְשָׁלוֹם לְמַעְלָה מִדֶרֶךְ הַטֶּבַע.

ה – רפ

רַבִּי הִירְשׁ לֵייבּ בֶּן רַבִּי אַיְזִיק קְרַאסִינְשְׁטֵיין זַ”ל הָיָה עוֹבֵד ה’ גָּדוֹל בְּמַעֲלָה וּמֵחֲמַת שֶׁהָיָה בַּעַל רֶגֶשׁ חָזָק מְאֹד שֶׁהָיָה גּוֹרֵם לוֹ לִבְכִיָּה רַבָּה, הָיָה מִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת עַל הַצִּיּוּן בִּזְמַן שֶׁלֹּא נִמְצָאִים שָׁם בְּנֵי אָדָם וּכְדֵי שֶׁיּוּכַל לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ וּתְפִלָּתוֹ בְּהִתְבּוֹדְדוּתוֹ לִפְנֵי ה’ כַּהֹגֶן. בְּמִקְצוֹעוֹ הָיָה פָּקִיד בְּבַּנְק, וְנִרְצַח בְּמִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה, הי”ד.

ה – רפא

רַבִּי יִשְׂרָאֵל כֹּהֵן וִיזְנְפֶלְד הי”ד, הָיָה בָּחוּר חָשׁוּב מְאֹד הֵן בְּתוֹרָה וְהֵן בְּיִרְאָה, וְרָצוּ לְהִשְׁתַּדֵּךְ עִמּוֹ רַבָּנִים וּמְפֻרְסָמִים, כִּי כָּל רוֹאָיו הֵבִינוּ שֶׁלִּגְדוֹלוֹת יִגְדַּל. וְהָיָה רַבִּי מְפֻרְסָם אֶחָד מִבַּארְדִּיטְשׁוֹב שֶׁרָצָה כָּל כָּךְ לְהִשְׁתַּדֵּךְ עִמּוֹ, עַד שֶׁאָמַר לוֹ: תּוּכַל אַחַר נִשּׂוּאֶיךָ אַף לְהַמְשִׁיךְ לָדוּר בְּאוּמַאן בֵּין אַנְשֵׁי שְׁלוֹמְךָ חֲסִידֵי בְּרֶסְלֶב כִּרְצוֹנְךָ, וְלֹא יָצָא הַדָּבָר לַפֹּעַל, בְּחָשְׁשׁוֹ שֶׁיַּפְרִיעַ לוֹ הַדָּבָר לַעֲבוֹדַת ה’ כִּרְצוֹנוֹ.

ה – רפב

אֶת רַבִּי יַעֲקֹב זִיטָאמִיר זַ”ל הָיוּ מְכַנִּים בְּשֵׁם רַבִּי יַעֲקֹב ‘שְׁרַייעֶר’, רַבִּי יַעֲקֹב ‘הַצַּעֲקָן’, כִּי הָיָה מִתְפַּלֵּל בְּהִתְלַהֲבוּת וּצְעָקוֹת נוֹרָאוֹת, וְהָיָה יָכֹל לִצְעֹק בִּנְעִימָה וּלְהִתְמַהְמֵהַּ בִּצְעָקוֹתָיו בְּפֶרֶק ‘צוּר יִשְׂרָאֵל וְכוּ” בְּמֶשֶׁךְ שָׁעָה וְיוֹתֵר. וְכֵן כְּשֶׁהָיָה קוֹרֵא ‘סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת’ הָיוּ הַיּוֹשְׁבִים לְצִדּוֹ מִתְלַהֲבִים מִכָּל תֵּבָה שֶׁקּוֹרֵא עַד שֶׁהָיוּ קוֹרְאִים עִמּוֹ כָּל מִלָּה בְּמִלָּה בְּהִתְעוֹרְרוּת עֲצוּמָה, וְלֹא הָיוּ נִצְרָכִים לְשׁוּם תּוֹסֶפֶת דִּבּוּרִים.

ה – רפג

רַבִּי יַעֲקֹב בֶּן רַבִּי יִצְחָק בֶּן רַבִּי נָתָן בֶּן רַבִּי נַחְמָן בֶּן רַבִּי מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל הָיָה בָּחוּר חָכָם וְלַמְדָן וִירֵא שָׁמַיִם וְנִשְׁתַּדֵּךְ עִם בַּת טוֹבִים אַחַת. פַּעַם כְּשֶׁבָּאָה הַכַּלָּה לְבֵית הֶחָתָן וּבִקְּשָׁה מֵהוֹרֵי הֶחָתָן שֶׁבִּרְצוֹנָהּ לְהִפָּגֵשׁ עִם אֲרוּסָהּ, אָמַר לָהּ אֲבִי הֶחָתָן: שֶׁאֵין הֵם נוֹהֲגִים לָתֵת לֶחָתָן לְהִפָּגֵשׁ עִם הַכַּלָּה לִפְנֵי הַחֲתֻנָּה, אֲבָל בְּכָל זֹאת מֵאַחַר שֶׁכְּבָר בָּאת אִכְלִי אֶצְלֵנוּ סְעֻדַּת שַׁבָּת. אַף-עַל-פִּי-כֵן חָזְרָה וְדָרְשָׁה לְהִפָּגֵשׁ עִם הֶחָתָן, וְהָיָה זֹאת אֶצְלוֹ כְּחֻצְפָּה. חָרָה הַדָּבָר לַאֲבִי הֶחָתָן, וּכְשֶׁבָּא אָבִיהָ לְרֹאשׁ-הַשָּׁנָה לְקִבּוּץ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ וּפָנָה וְאָמַר בְּשִׂמְחָה לַאֲבִי הֶחָתָן ‘שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם מְחֻתָּן’, עָנָה לוֹ רַבִּי יִצְחָק: כְּבָר לֹא מְחֻתָּן, “שׁוֹין נִישְׁט קַיין מְחֻתָּן”. וְאַף שֶׁהָלְכוּ וּבָאוּ אֵלָיו כַּמָּה מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, בֵּינֵיהֶם גַּם רַבִּי לֵוִי יִצְחָק, לְהַפְצִיר בּוֹ שֶׁיַּחֲזֹר בּוֹ, כִּי הָיְתָה מִמִּשְׁפָּחָה מְכֻבֶּדֶת וְאֵין מֵהָרָאוּי לִנְהֹג כָּךְ, אַף-עַל-פִּי-כֵן לֹא הִסְכִּים בְּשׁוּם אֹפֶן. הִיא עַצְמָהּ יָרְדָה אַחַר כָּךְ מִדֶּרֶךְ הַיַּהֲדוּת, וְהוּא, הֶחָתָן, נֶהֱרַג עַל-יְדֵי מַכַּת חַשְׁמַל יַחַד עִם רַבִּי מָרְדְּכַי בַּאבְּרִינִיצֶער זַ”ל, וְכַמְסֻפָּר לְעֵיל בְּחֵלֶק ד סִימָן תנג.

ה – רפד

כְּשֶׁפַּעַם כָּאֲבוּ שִׁנָּיו שֶׁל רַבִּי מֹשֶׁה שְׁמוּאֵל זַ”ל, אָמַר בְּצַחוּת: נָהוּג בָּעוֹלָם לוֹמַר עַל הָאָדָם הָעוֹמֵד וּמִתְוַכֵּחַ וְצוֹעֵק וְזוֹעֵק, וּכְשֶׁשּׁוֹאֲלִים אֶת הָעוֹמְדִים סְבִיבוֹ עַל מַה כָּל הָרַעַשׁ, אוֹמְרִים בִּבְדִיחוּתָא ‘צוֹעֵק הוּא עַל שִׁנָּיו הַכּוֹאֲבוֹת’, אִם כֵּן אֲקַיֵּם זֹאת בִּפְשִׁיטוּת. וְהָלַךְ לְצִיּוּן רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וְזָעַק שָׁם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת, וְאָכֵן נִרְפָּא לְלֹא שׁוּם טִפּוּל תְּרוּפָתִי, וְהָיָה לְנֵס.

ה – רפד-*

בְּאֵיזֶה הִזְדַּמְּנוּת שֶׁל דְּבָרִים אָמַר פַּעַם רַבִּי זְאֵב הַמְכֻנֶּה רַבִּי וֶועפְטְשֶׁע מִטֶּעפְּלִיק זַ”ל לְאֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ הַחֲשׁוּבִים שֶׁיָּדַע בּוֹ שֶׁנִּכְשַׁל וְהִבִּיט מְעַט בְּסִפְרֵי חֲקִירוֹת: לְךָ אֵין אֱמוּנָה בְּרַבֵּנוּ כָּמוֹנִי. שְׁאָלוֹ הַלָּהּ מַדּוּעַ? עָנָה לוֹ: מִשּׁוּם שֶׁאַתָּה הִבַּטְתָּ בִּסְפָרִים שֶׁאָסַר רַבֵּנוּ לְהַבִּיט בָּהֶם וּלְקָרְאָם (אַף שֶׁנַּעֲשׂוּ מִגְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל). וַאֲנִי לֹא הִבַּטְתִּי בָּהֶם מֵחֲמַת אֱמוּנָתִי בִּדְבָרָיו זַ”ל, וְהִסְכִּים עִמּוֹ.

ה – רפה

רַבִּי נָחוּם קָאהן בֶּן רַבִּי שְׁלֹמֹה נָתָן (רַבִּי שְׁלֹמֹה נָתָן זֶה הָיָה תַּלְמִיד מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל, וְאַף הוּא הָיָה בֶּן לְאֶחָד מִתַּלְמִידֵי רַבֵּנוּ זַ”ל). הָיָה דָּר בְּטֶעְפְּלִיק וְהָיְתָה לוֹ שָׁם חֲנוּת, וְהָיָה קְבִיעוּת לְכַמָּה מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ לְהִפָּגֵשׁ שָׁם מִדֵּי יוֹם בְּאֶמְצַע הַיּוֹם בְּעֵת שֶׁשּׁוּק הַקּוֹנִים חַלָּשׁ, וּכְדֵי לִלְמֹד וּלְדַבֵּר יַחַד בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהָיוּ סוֹגְרִים אֶת תְּרִיס הַחֲנוּת מִבִּפְנִים, וְאַף רַבִּי אַלְטֶער טֶעפְּלִיקֶער הָיָה מִזְדַּמֵּן לְשָׁם, וְכָךְ קָבְעוּ לְעַצְמָם סֵדֶר לְשִׂיחַת חֲבֵרִים. בִּצְעִירוּתוֹ נִמְשַׁךְ מְאֹד לַהַשְׂכָּלָה כִּשְׁאָר צְעִירֵי הָעִיר שֶׁרַבִּים מֵהֶם יָרְדוּ מִדֶּרֶךְ הַתּוֹרָה עַל-יְדֵי מַשְׂכִּיל אֶחָד בַּעַל בֵּית מִרְקַחַת, וְהוּא מֵחֲמַת שֶׁהָיָה בַּעַל כִּשָּׁרוֹן הִשְׁקִיעַ בּוֹ הָרוֹקֵחַ הַרְבֵּה עֲבוֹדָה כְּדֵי לְצָרְפוֹ אֵלָיו. וּבְעֶזְרַת ה’ יִתְבָּרַךְ בְּדִיּוּק בְּאוֹתוֹ זְמַן פָּגַשׁ בראבר”נ, וְהוּא אֲשֶׁר הִצְלִיחַ לְהוֹצִיאוֹ מִדֶּרֶךְ קְלֹקֶלֶת זוֹ וְנַעֲשָׂה לְחָסִיד וְעוֹבֵד ה’ גָּדוֹל. הוּא נִפְטַר בְּלֵיל א’ שֶׁל סֻכּוֹת לִפְנוֹת בֹּקֶר, וְכָל הַלַּיְלָה עָמַד וְצִפָּה בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם שֶׁיָּאִיר כְּבָר הַיּוֹם וְיוּכַל לְקַיֵּם מִצְוַת נְטִילַת אַרְבָּעָה מִינִים, אוּלָם לֹא זָכָה לְכָךְ. אֵיזֶה זְמַן קֹדֶם הִסְתַּלְּקוּתוֹ עָנָה וְאָמַר לְאֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁהֵצִיץ לִפְעָמִים בִּסְפָרִים חִיצוֹנִיִּים: אִם לָמַדְתִּי כְּפִי הַנִּצְרָךְ בְּסִפְרֵי רַבֵּנוּ זַ”ל אֵינִי יוֹדֵעַ, אוּלָם הֵיכָן שֶׁהִזְהִירָנוּ רַבֵּנוּ לִבְלִי לִלְמֹד וּלְהַבִּיט (דְּהַיְנוּ סִפְרֵי הַהַשְׂכָּלָה), אֶת זֶה אָכֵן קִיַּמְתִּי. וְהִשְׁאִיר אַחֲרָיו בָּנִים כְּשֵׁרִים שֶׁהָלְכוּ בְּדַרְכּוֹ הַטּוֹבָה.

ה – רפו

רַבִּי מָאטִיל פָּאלִיסְקֶער זַ”ל (מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ הַיְקָרִים הַדְּבֵקִים בְּרַבִּי שִׁמְשׁוֹן בַּארְסְקִי זַ”ל) לְרֹב שִׂמְחָתוֹ שֶׁהָיָה לוֹ מֵאֵרוּחַ הָאוֹרֵחַ הָיָה נוֹהֵג לִרְקֹד עִם אוֹרְחָיו אַחַר כָּל מַאֲכָל וּמַאֲכָל שֶׁהֻגַּשׁ לְשֻׁלְחָנָם.

ה – רפז

סִפֵּר רַבִּי הִירְץ זַ”ל אָבִיו שֶׁל רַבִּי אַבְרָהָם שְׁטֶרִינְהַרְץ זַ”ל שֶׁכְּשֶׁעָלָה לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לְחוֹנֵן עֲפָרָהּ. הָלַךְ לִפְגֹּשׁ אֶת אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ תּוֹשָׁבֵי אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וּכְשֶׁהָלַךְ לְבַקֵּר אֶת רַבִּי נָתָן בֶּן רַבִּי לֵיבְּל רְאוּבֵן, פְּגָשׁוֹ אֵיךְ יוֹשֵׁב בַּצֵּל בְּגִנָּתוֹ בְּאֶמְצַע הַקַּיִץ הַלּוֹהֵט מַבִּיט הַשָּׁמַיְמָה בְּעֶרְגָּה וּבְכִסּוּפִין וּבְיִשּׁוּב הַדַּעַת נִפְלָא עַד מְאֹד, עַד שֶׁנִּפְלָא הַדָּבָר כָּל כָּךְ בְּעֵינֵי רַבִּי הִירְץ זַ”ל שֶׁלֹּא יָכֹל הָיָה לְשָׁכְחוֹ וְהָיָה מְסַפְּרָהּ בְּהִתְלַהֲבוּת.

ה – רפח

רַבִּי נַחְמָן אַלְשִׁיךְ זַ”ל (ב”ר דָּוִד צְבִי נֶכֶד מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל). הָיָה מְפָרֵשׁ וּמְרַמֵּז בַּכָּתוּב הַנֶּאֱמַר בְּאַבְרָהָם ‘וַיִּטַּע אֵשֶׁל’, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁבְּמִדַּת הַכְנָסַת אוֹרְחִים שֶׁל אַבְרָהָם הָיָה מְקָרְבָם תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה בְּעָרְרָם לְהוֹדוֹת לַה’ הַזָּן וּמְפַרְנֵס. שֶׁזֶּה מְרֻמָּז בְּתֵבַת א’ש’ל’, שֶׁהוּא רָאשֵׁי תֵּבוֹת אֶ’שְׁפֹּךְ לְ’פָנָיו שִׂ’יחִי’, וְהַיְנוּ שֶׁהָיָה אַבְרָהָם מְעוֹרְרָם לְהוֹדוֹת וּלְהִתְפַּלֵּל וְלִשְׁפֹּךְ שִׂיחַ לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם וְהוּא הָיָה הֹוֶה וְיִהְיֶה, וּבִנְטִיעָה זוֹ שֶׁל תְּפִלָּה וְהוֹדָאָה לַה’ הָיָה כְּבָר בָּטוּחַ בִּשְׁלֵמוּת אֱמוּנָתָם לָעַד.

ה – רפט

סִפֵּר רַבִּי אַהֲרֹן יוֹסֵף זַ”ל (בֶּן אָחִיו אוֹ אֲחוֹתוֹ שֶׁל רַבִּי יְחֶזְקֵאל הֶעשִׁיל זַ”ל) עַל רַבִּי חַיִּים מֵאִיר זַ”ל הוּא אֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ תּוֹשָׁבֵי עִיר טֶעפְּלִיק שֶׁהָיָה מִתְפַּרְנֵס מִמְּכִירַת דָּגִים מְלוּחִים, שֶׁהָיָה דַּרְכּוֹ לִנְסֹעַ לַיָּרִיד הַמִּזְדַּמֵּן וְעוֹמֵד כָּל הַיּוֹם בַּשּׁוּק לִמְכֹּר אֶת הַדָּגִים. פַּעַם בְּאֶמְצַע יְמוֹת הַחֹרֶף הַקָּשִׁים הֶחֱזִירוּהוּ לְבֵיתוֹ כְּשֶׁהוּא נִקְפָּא כִּמְעַט לְמָוֶת בְּאֶמְצַע דַּרְכּוֹ חֲזָרָה לְבֵיתוֹ לְרֹב הַקֹּר הַגָּדוֹל שֶׁשָּׂרַר אָז, וְתֵכֶף הִשְׁכִּיבוּהוּ בְּנֵי הַבַּיִת וְחִמְּמוּהוּ כְּפִי הַיְכֹלֶת, וְהִזְדָּרְזוּ לִקְרֹא לְרוֹפֵא עֲבוּרוֹ כְּשֶׁהִגִּיעַ הָרוֹפֵא וּבְדָקוֹ, אָמַר בְּצַעַר לִבְנֵי בֵיתוֹ: לְצַעֲרִי הָרַב אֵחַרְתֶּם אֶת הַמּוֹעֵד וְאֵין לִי כְּבָר מַה לַּעֲשׂוֹת. כְּשֶׁשָּׁמַע זֹאת רַבִּי אַהֲרֹן יוֹסֵף זַ”ל שֶׁאַף הוּא טִפֵּל בּוֹ וְנוֹכַח בַּמָּקוֹם חָזַר וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ כְּמֵכִין עַצְמוֹ לַבְּשׂוֹרָה הַמָּרָה.

כְּשֶׁקָּם בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה חָשַׁב אֵלֵךְ שׁוּב לְבֵיתוֹ שֶׁל רַבִּי חַיִּים מֵאִיר זַ”ל, אוּלַי אֶעֱזֹר שָׁם מְעַט לִבְנֵי בֵיתוֹ. כְּשֶׁהִתְקָרֵב לְבֵיתוֹ הִבְחִין בְּאוֹר הַבּוֹקֵעַ מִבֵּיתוֹ אָמַר לְנַפְשׁוֹ בְּצַעַר, בְּוַדַּאי הִדְלִיקוּ כְּבָר בְּנֵי בֵיתוֹ ‘נֵרוֹת נְשָׁמָה’ עֲבוּרוֹ, וּמַה יִּהְיֶה עַתָּה עִם יְלָדָיו הַיְתוֹמִים הַקְּטַנִּים. כְּשֶׁהִתְקָרֵב וְנִכְנַס לְבֵיתוֹ מָצָא אֶת רַבִּי חַיִּים מֵאִיר יוֹשֵׁב לְיַד הַשֻּׁלְחָן עִם שֻׁלְחָן עָרוּךְ הַגָּדוֹל וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בְּהַתְמָדָה אַחַר שֶׁכְּבָר עָרַךְ תִּקּוּן חֲצוֹת כְּהֶרְגֵּלוֹ, וּכְאִלּוּ לֹא אֵרַע דָּבָר. וְעָמַד מִשְׁתּוֹמֵם וְכִמְעַט שֶׁלֹּא הֶאֱמִין לְמַרְאֵה עֵינָיו. וְנֶחֱקַק דָּבָר זֶה בְּלִבּוֹ עַד שֶׁהָיָה מְסַפְּרוֹ בְּהִתְלַהֲבוּת כָּל יְמֵי חַיָּיו. מֻפְלָגִים וַעֲנָקִים כָּאֵלֶּה הָיוּ “סוֹחֲרֵי” אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, אַשְׁרֵי לָהֶם.

ה – רצ

כְּשֶׁהִתְחִילוּ הַבַּחוּרִים הַפּוֹלָנִים לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה הַסְּדוּרָה בְּצִיּוּן רַבֵּנוּ זַ”ל, גָּעַר בָּהֶם רַבִּי נַחְמָן אַלְשִׁיךְ זַ”ל בְּאָמְרוֹ לְהַמִּתְפַּלֵּל: בִּרְצוֹנְךָ לְהִתְפַּלֵּל, לֵךְ וְהִתְפַּלֵּל בַּקְּלוֹיז, שָׁם הוּא הַמָּקוֹם לַתְּפִלָּה הַסְּדוּרָה וְלֹא בַּצִּיּוּן.

ה – רצא

ר’ בִּנְיָמִין פַארְבֶּער זַ”ל הָיָה נוֹהֵג מִדֵּי לַיְלָה אַחַר קוּמוֹ לַעֲרֹךְ תִּקּוּן חֲצוֹת לָלֶכֶת לְהִתְבּוֹדֵד אֵצֶל בֵּית צִיּוּנוֹ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הָרַב מִבַּארְדִּיטְשׁוֹב, שֶׁהָיָה קוֹפֵץ בְּדַרְכּוֹ בִּזְרִיזוּת מֵעַל גֶּדֶר בֵּית הַקְּבָרוֹת וְהוֹלֵךְ לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל הַצִּיּוּן, וְהָיָה דַּרְכּוֹ לַעֲמֹד כָּךְ אֵצֶל הַצִּיּוּן הַקָּדוֹשׁ וְהִתְחִיל לִגְנֹחַ גְּנִיחוֹת רַבּוֹת אַחַת אַחַר הַשְּׁנִיָה, וְכָךְ הָיָה מִתְלַהֵב וּמִתְרַגֵּשׁ עַד שֶׁלְּפֶתַע הָיָה מִתְפָּרֵץ בִּבְכִי רַב וְשׁוֹפֵךְ דְּמָעוֹת כַּנַּחַל.

ה – רצב

כְּשֶׁרָאָה רַבִּי בִּנְיָמִין הַצַּבָּע (פַארְבֶּער). זַ”ל אֵיךְ שֶׁרַבִּי בָּרוּךְ בַּארְדִיטְשׁוֹבֶער זַ”ל עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל בְּכֹחוֹת עֲצוּמוֹת בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ שֶׁבָּעִיר בַּארְדִּיטְשׁוֹב וְרָאָה אֶת גֹּדֶל רְצִינוּתוֹ וְכִסּוּפָיו לְדֶרֶךְ הַקֹּדֶשׁ, אָמַר כְּאִלּוּ לְעַצְמוֹ בַּלָּשׁוֹן הַמּוּבָא בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת (מַעֲשֶׂה י”ג): הַלֵּב הַזֶּה שַׁיָּךְ לַמַּעְיָן הַזֶּה, “דָאס הַארְץ גִיהֶערְט צוּ דֶעם קְוַואל”, כְּאוֹמֵר שֶׁלֵּב כּוֹסֵף לַה’ כָּזֶה נָכוֹן שֶׁיִּתְקָרֵב לִמְקוֹרוֹ, הוּא רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ נַחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה, וְהֵחֵל לְהִתְחַבֵּר אֵלָיו, וְכָךְ מִיּוֹם לְיוֹם הִתְקָרֵב.

גְּמַר הִתְקָרְבוּתוֹ הָיָה עַל-יְדֵי ראבר”נ זַ”ל, שֶׁבְּאוֹתוֹ עֵת הִגִּיעַ לְשָׁם בְּדַרְכּוֹ מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לְאוּמַן שֶׁהָיָה נוֹהֵג אָז לְבַקֵּר אֶת אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ הַדָּרִים בִּפְזוּרֵי הָעֲיָרוֹת. אָמַר אָז רַבִּי בִּנְיָמִין לְרַבִּי בָּרוּךְ שֶׁיָּבוֹא לִסְעֻדָּה שְׁלִישִׁית לֶאֱכֹל עִמָּהֶם, וְכֹה הִתְלַהֵב וְנִמְשַׁךְ לִבּוֹ, עַד שֶׁבָּרִקּוּד שֶׁרָקְדוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ אַחַר דְּבַר תּוֹרָתוֹ עָמַד בַּצַּד וּבָכָה לְרֹב הִתְרַגְּשׁוּתוֹ. נִגַּשׁ אֵלָיו רַבִּי בִּנְיָמִין וְאָמַר לוֹ: רַבִּי בָּרוּךְ אַתָּה בְּוַדַּאי רָאוּי שֶׁתֹּאמַר אֲנִי בְּוַדַּאי אֶשָּׁאֵר כָּאן, אֲבָל אֵיךְ זוֹכִין לְהָבִיא לְכָאן אֶת כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם שֶׁיִּטְעֲמוּ גַּם הֵם מִנֹּעַם צוּף אִמְרֵי תּוֹרָתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ. וְהוּא עַל-פִּי הַלָּשׁוֹן הַמּוּבָא בְּסוֹף הַמַּעֲשֶׂה מִזְּבוּב וְעַכָּבִישׁ רְאֵה שָׁם, “אִיךְ וֶועל שׁוֹין בְּוַדַּאי זַיין אַ יוּד, וִוי נֶעמְט מֶען דִי גַאנְצֶע וֶועלְט”. וּמֵאָז וָהָלְאָה הִתְקָרֵב בְּתַכְלִית לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וְעָלָה וְנִתְעַלָּה כְּאַחַד הַגְּדוֹלִים.

ה – רצג

עָנִי אֶחָד הָיָה בְּאוּמַאן וְעָשָׂה בְּאֵיזֶה שַׁבָּת ‘שָׁלוֹם זָכָר’ לְשִׂמְחַת לֵדַת בְּנוֹ, וּכְמַזָּלוֹ הֶעָנִי נִתּוֹסֵף לוֹ מַזָּל עַל מַזָּלוֹ שֶׁלֹּא הִתְאַמֵּץ שׁוּם אֶחָד לָבוֹא לְשִׂמְחַת הַשָּׁלוֹם זָכָר, כִּי בִּימֵי הַחֹרֶף הַקָּשִׁים הָיָה, אוּלָם רַבִּי יִשְׂרָאֵל טְרָהוִיצֶער זַ”ל כְּדַרְכּוֹ בַּקֹּדֶשׁ הִשְׁתַּדֵּל לָבוֹא אֵלָיו, כִּי הִקְפִּיד לָלֶכֶת וְלָבוֹא לְכָל הַשְּׂמָחוֹת שֶׁבָּעִיר. וְהִנֵּה בְּבֹאוֹ לְבֵיתָם מְאֻחָר בַּלַּיְלָה אַחַר גְּמַר סְעֻדָּתוֹ וּכְשֶׁהִקִּישׁ עַל דֶּלֶת בֵּיתָם לֹא פָּתְחוּ לוֹ אַף כְּשֶׁהִקִּישׁ בְּחָזְקָה. הֵבִין וְאָמַר הֲלֹא דָּבָר הוּא, וְהָלַךְ וְעוֹרֵר כַּמָּה שְׁכֵנִים עַד שֶׁפָּרְצוּ אֶת הַדֶּלֶת וּמָצְאוּ אֶת בְּנֵי הַבַּיִת שׁוֹכְבִים מְעֻלָּפִים, כִּי כְּשֶׁרָאוּ שֶׁאַף אֶחָד לֹא בָּא הָלְכוּ לִישֹׁן, וְכָךְ בְּיָשְׁנָם הֵחֵלָּה הָעֲשָׁשִׁית לְהָפִיחַ עָשָׁן מַחֲנִיק עַד שֶׁנִּתְעַלְּפוּ, וְלוּלֵא שֶׁבָּא רַבִּי יִשְׂרָאֵל הָיוּ מֵתִים כֻּלָּם חָלִילָה, וְנַעֲשָׂה מִזֶּה רַעַשׁ גָּדוֹל בְּכָל הָעִיר, וְהֵבִינוּ כֻּלָּם שֶׁזְּכוּת צִדְקָתוֹ שֶׁל רַבִּי יִשְׂרָאֵל הִיא שֶׁהִצִּילָתָם, שֶׁזָּכָה מֵחֲמַת הֶרְגֵּלוֹ הַטּוֹב הַנַּ”ל לְהַצִּיל כַּמָּה נְפָשׁוֹת מִמָּוֶת בָּטוּחַ.

ה – רצד

לְרַבִּי דָּוִד צְבִי דַּאשִׁיוְוסְקֶע זַ”ל הָיָה אָח קָטָן מִמֶּנּוּ בְּאַרְבַּע שָׁנִים אַף הוּא זָקֵן מְאֹד בְּשֵׁם רַבִּי יוּדְל זַ”ל, עַל שֵׁם סָבוֹ רַבִּי יוּדְל תַּלְמִיד רַבֵּנוּ זַ”ל. מִטִּבְעוֹ קַפְּדָן הָיָה וְהָיָה גּוֹעֵר מִפַּעַם לְפַעַם בָּאַבְרֵכִים הַצְּעִירִים. פַּעַם שָׁמְעוּ אֵיךְ שֶׁמִּתְבּוֹדֵד בְּצִיּוּן רַבֵּנוּ וְאוֹמֵר בִּתְפִלָּתוֹ: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָה אֲנִי רוֹצֶה מֵהֶם, הֲלֹא אַבְרֵכִים כְּשֵׁרִים וְזַכִּים הֵם. וּמַדּוּעַ כּוֹעֵס אֲנִי עֲלֵיהֶם. הוּא נִפְטַר בִּשְׁנוֹת התר”פ.

ה – רצה

הִתְפַּלֵּל פַּעַם רַבִּי יִצְחָק בַּאבְּרִינִיצֶער זַ”ל לִפְנֵי הַצִּבּוּר תְּפִלַּת הַמִּנְחָה שֶׁל עֶרֶב רֹאשׁ-הַשָּׁנָה וְהִתְפַּלֵּל בְּכָאֵלּוּ בְּכִיּוֹת נוֹרָאוֹת עַד שֶׁלְּרֹב בְּכִיָּתוֹ לֹא יָכֹל הָיָה לְסַיֵּם תְּפִלָּתוֹ. בְּאוֹתָהּ שָׁנָה בִּימֵי הַקַּיִץ מֵת בְּנוֹ הַיָּקָר רַבִּי יַעֲקֹב זַ”ל בְּמִיתָה חֲטוּפָה מִמַּכַּת חַשְׁמַל. ת.נ.צ.ב.ה.

ה – רצו

הָיָה אוֹמֵר רַבִּי חַיִּים קִיבְּלִיטְשֶׁער זַ”ל: עִנְיַן רַבֵּנוּ עִנְיָן גָּדוֹל הוּא מְאֹד מְאֹד, אִם אֵינְךָ רוֹצֶה לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ לֹא תְּקַבֵּל, אֲבָל אִם תֹּאבֶה וְתַחְפֹּץ לִנֹּק מִמֶּנּוּ תְּקַבֵּל הַרְבֵּה מְאֹד. וְהָיוּ גַּם אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ אוֹמְרִים עַל מִשְׁקָל זֶה: עִנְיַן רַבֵּנוּ הוּא נַחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה הַנּוֹבֵעַ לְלֹא הֶרֶף, אֲבָל חַיָּבִים לְפָחוֹת לְהִתְאַמֵּץ לִשְׁאֹב מִמֶּנּוּ, וְאִם לָאו יַפְסִידוּהוּ אַף כְּשֶׁהוּא גּוֹאֶה עַל גְּדוֹתָיו.

ה – רצז

הִתְבַּטֵּא פַּעַם רַבִּי חַיִּים קִיבְלִיטְשֶׁער זַ”ל וְאָמַר: אִם רוֹצֶה הָאָדָם בֶּאֱמֶת לִטְעֹם טַעַם אוֹר רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, צָרִיךְ הוּא לַעֲזֹב אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה לְגַמְרֵי וּלְהִתְבַּטֵּל אֵלָיו בְּתַכְלִית, “דַּארְף מֶען זַאך אִין גַאנְצִין אַוֶועק לֵייגְן”.

ה – רחצ

רַבִּי חַיִּים קִיבְלִיטְשֶׁער זַ”ל הָיָה לַמְדָן גָּדוֹל מְאֹד הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵחֲבֵרוֹ רַבִּי אַהֲרֹן קִיבְלִיטְשֶׁער זַ”ל, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן הָיוּ מַרְבִּים לְדַבֵּר יַחַד בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַד לִבְלִי הַכֵּר לְאָדָם הָעוֹמֵד מֵהַצַּד בְּגַדְלוּתוֹ וְעֶלְיוֹנוּתוֹ שֶׁיֵּשׁ לְאֶחָד עַל פְּנֵי חֲבֵרוֹ.

ה – רצט

שָׁהָה פַּעַם רַבִּי חַיִּים קִיבְּלִיטְשֶׁער זַ”ל אֵצֶל חוֹתְנוֹ בְּאֵיזֶה שַׁבָּת, וְאָז הִתְאָרֵחַ שָׁם אָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה מִתְנַגֵּד גָּדוֹל, וְהָיָה מֵצִיק וּמְקַנְטֵר כָּל עֵת סְעֻדַּת לֵיל שַׁבָּת אֶת רַבֵּנוּ וַאֲנָשָׁיו, וְהֶחֱרִישׁ לוֹ רַבִּי חַיִּים כָּל עֵת הַסְּעֻדָּה, וְלֹא עָנָהוּ דָּבָר. לְמָחֳרָת בְּעֵת סְעֻדַּת שַׁחֲרִית שֶׁל שַׁבָּת שׁוּב הֵצִיקוֹ וְקִנְטְרוֹ בְּדִבּוּרִים בּוֹטִים מְאֹד עַל שֶׁמְּקֹרָב אֶל דֶּרֶךְ רַבֵּנוּ, וְשׁוּב הֶחֱרִישׁ לוֹ רַבִּי חַיִּים. כְּשֶׁחָזַר הַדָּבָר שׁוּב בִּסְעֻדָּה שְׁלִישִׁית, שׁוּב לֹא יָכֹל הָיָה לְהִתְאַפֵּק, עַד שֶׁהִתְפָּרֵץ וְאָמַר לְהַלָּה: נִשְׁבַּע אֲנִי בִּקְדֻשַּׁת הַשַּׁבָּת שֶׁעָבַרְתָּ עֲבֵרָה זוֹ וָזוֹ (הוא בעל נדה ל”ע בליל ש”ק). וְתֵכֶף הֶחֱוִיר הַלָּה וְשָׁתַק שְׁתִיקָה כָּזוֹ שֶׁהָיְתָה כְּהוֹדָאָה.

ה – ש

בַּיָּמִים שֶׁלִּפְנֵי רֹאשׁ-הַשָּׁנָה תר”פ הָיוּ הַבּוֹלְשְׁבִיקִים רוֹצְחִים כָּל יְהוּדִי שֶׁפָּגְשׁוּ בְּדַרְכָּם. וְרַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל וְעוֹד כַּמָּה מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁמִּטֶּעפְּלִיק בֵּינֵיהֶם גַּם רַבִּי יִצְחָק מֶנְדְּל רוֹטֶנְבֶּרְג זַ”ל יַחַד שִׁבְעָה אֲנָשִׁים נָסְעוּ בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ מַמָּשׁ וְהִצְלִיחוּ לָבֹא לְאוּמַן בְּעֶרֶב רֹאשׁ-הַשָּׁנָה. וְסִפֵּר רַבִּי לֵוִי יִצְחָק: בְּבוֹאִי פָּגַשְׁתִּי אֶת כָּל אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שׁוֹכְבִים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ חוֹלִים בְּטִיפוּס רַחֲמָנָא לִצְלַן, וְלֹא יָדַע אֵיךְ יַעַבְרוּ אֶת הָרֹאשׁ-הַשָּׁנָה. וּלְקָחוֹ תֵּכֶף רַבִּי מַתִּתְיָהוּ זַ”ל וְהֶאֱכִילוֹ וְהִשְׁקוֹ וְהִלְבִּישׁוֹ הֵיטֵב בִּבְגָדִים מְכֻבָּסִים וְלָקַח נַעֲלֵי בְּנוֹ שֶׁשְּׁלָחוֹ אֵלָיו מָאן דְּהוּ וְנָתְנוּ לְרַבִּי לֵוִי וְכָךְ הִתְחַזֵּק רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל, כִּי אַף הוּא נֶחֱלַשׁ מְאֹד, וְהִנֵּה בְּבוֹאוֹ לוֹמַר אֶת הַסְּלִיחוֹת רָאָה אֵיךְ שֶׁכֻּלָּם בְרִיאִים מְאֹד לְלֹא שׁוּם חֹלִי וּמַכְאוֹב. וְהָיָה זֹאת לְנֵס מְפֻרְסָם.

ה – שא

מֵחֲמַת רֹב הַטְּרָדוֹת וְהַסַּכָּנָה הַגְּדוֹלָה שֶׁבַּדֶּרֶךְ לֹא הִגִּיעַ אָז רַבִּי אַבְרָהָם שְׁטֶרִינְהַרְץ זַ”ל לְאוּמַאן. רַבִּי יַעֲקֹב כֹּהֵן בַּרְזֶסְקִי זַ”ל הִגִּיעַ בְּאֶמְצַע רֹאשׁ-הַשָּׁנָה. רַבִּי אַיְזִיק אַייזִינְשְׁטֵיין שָׂכַר בְּשַׁלְמוֹנִים הֲגוּנִים וּבְקֹשִׁי רַב בַּעַל עֲגָלָה מְיֻחָד שֶׁיִּקָּחֵהוּ מֵהָעִיר אוּמַן לְהַקְּלוֹיְז, וּכְשֶׁהִפְצִירוּ בּוֹ וְאָמְרוּ לוֹ הֲרֵי הָרוֹצְחִים מִסְתּוֹבְבִים בָּרְחוֹב, עָנָה לָהֶם: אַף אִם אָמוּת לֹא אֲוַתֵּר לִבְלִי לִשְׁהוֹת עִם אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁבַּקְּלוֹיְז, וְנָסַע, וּבְנֵס לֹא קָרָה לוֹ שׁוּם דָּבָר. וְאָז הֵחֵל רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הָעַמּוּד וְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה וְעַרְבִית שֶׁל לֵיל א’ וּתְפִלַּת הַמּוּסָפִין שֶׁל שְׁנֵי הַיָּמִים.

ה – שב

רַבִּי חַיִּים קִיבְּלִיטְשֶׁער הָיָה מִתְפַּרְנֵס מִמְּלַמְּדוּת שֶׁשִּׁמֵּשׁ בָּהּ בָּעִיר טְשֶׁערִין פַּעַם כְּשֶׁפְּגָשׁוּהוּ מִתְגַּלְגֵּל עַל הַשֶּׁלֶג בִּרְצוֹתוֹ לְצַיֵּר לְעַצְמוֹ הֵיטֵב אֶת יוֹמוֹ הָאַחֲרוֹן וּשְׁאָלוּהוּ עַל כָּךְ, עָנָה כִּבְדֶרֶךְ אֲגַב: הֲרֵי צְרִיכִים לְהִתְכּוֹנֵן לִשְׁכִיבָתֵנוּ בַּקֶּבֶר שָׁם הֲרֵי קַר מְאֹד.

ה – שג

בְּלֵיל שָׁבוּעוֹת אַחַר גְּמַר אֲמִירַת הַתִּקּוּן כַּנָּהוּג הָיוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ מַרְבִּים בְּרִקּוּדִין מְאֹד. הָיָה פַּעַם שֶׁרָקַד רַבִּי בָּרוּךְ חֲתַן רַבִּי גֶּעצִיל זַ”ל עִם בְּנֵי חֲבוּרָתוֹ בְּהִתְלַהֲבוּת מֶשֶׁךְ כָּל הַלַּיְלָה עַד שֶׁהִגִּיעַ עֵת הַתְּפִלָּה.

ה – דש

רַבִּי יִשְׂרָאֵל טְרָהוִויצֶער זַ”ל הָיָה אָדָם מוּרָם מֵעַם, וְסִפְּרוּ מִמֶּנּוּ כַּמָּה מוֹפְתִים גְּלוּיִים שֶׁעָשָׂה. הוּא הֶעֱבִיר פַּעַם סַכִּין שֶׁל מִילָה עַל אֶחָד שֶׁנִּתְאַלֵּם וְחָזַר הַהוּא לְדִבּוּרוֹ (וְכַמּוּבָא סְגֻלָּתוֹ בְּסֵפֶר הַמִּדּוֹת). וְרַבִּים שֶׁלֹּא מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ הָיוּ בָּאִים עִם פִּדְיוֹנוֹת שֶׁיִּתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם.

ה – שה

אֶחָד מֵהַמְקֹרָבִים שֶׁבָּא מִפּוֹלַנְיָה לְאוּמַאן. שְׁמוֹ הָיָה אִיתָמָר. הוּא נֶחֱלָה מִשּׁוּם מָה וְשָׁכַב בְּאוּמַאן בְּבֵית הַחוֹלִים שֶׁל הָאָדוֹן פְרֶענְקְל, וְאַחַר כָּךְ שָׁכַב בַּקְּלוֹיז וְנִפְטַר שָׁם. לִפְנֵי פְּטִירָתוֹ אָמַר בְּנֹעַם פִּיו לְכַמָּה שֶׁבָּאוּ לְבַקְּרוֹ וּלְעָדְדוֹ ‘הוֹלֵךְ אֲנִי מֵהָעוֹלָם בְּשִׂמְחָה’ “אִיךְ גֶעה פְרֵיילַאךְ” כִּי בֶּאֱמֶת הָיָה אַבְרֵךְ מְיֻחָד עִם מִדּוֹת נַעֲלוֹת שֶׁלֹּא כָּרָגִיל. ת.נ.צ.ב.ה.

ה – שו

ר’ פִּנְחָס בֶּן רַבִּי בֶּן צִיּוֹן אַפְּטֶער הי”ד, לָמַד בְּוִינָא אֵצֶל הָרַבִּי מִבּוֹיַאן. וְסִפֵּר רַבִּי בֶּן צִיּוֹן, שֶׁפַּעַם כְּשֶׁבִּקֵּר אֵצֶל בְּנוֹ בַּיְשִׁיבָה שְׁאָלוֹ הָרַבִּי: שָׁמַעְתִּי שֶׁחָסִיד בְּרֶסְלֶב הִנְּךָ. עָנָה לוֹ רַבִּי בֶּן-צִיּוֹן זַ”ל: אָכֵן כָּךְ. שְׁאָלוֹ הָרַבִּי: נוּ, אִם כֵּן תֹּאמַר לִי מַה מְרַמֵּז רַבְּךָ בְּסִפְרוֹ הַקָּדוֹשׁ עַל חֹדֶשׁ תַּמּוּז? וְאָמַר לוֹ הַמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ (ליקו”מ תו’ רי”ז) שֶׁהוּא רָאשֵׁי תֵּבוֹת זִ’כְרוּ תּ’וֹרַת מֹ’שֶׁה. שְׁאָלוֹ הָרַבִּי וּמָה עוֹד, וְלֹא זָכַר רַבִּי בֶּן צִיּוֹן. הִזְכִּירוֹ הָרַבִּי שֶׁהוּא גַּם רָאשֵׁי תֵּבוֹת זְ’מַן מַ’תַּן תּ’וֹרָתֵנוּ. וְהִתְפַּלֵּא מְאֹד רַבִּי בֶּן-צִיּוֹן. שְׁאָלוֹ הָרַבִּי: מַדּוּעַ אַתָּה מִתְפַּעֵל כָּל כָּךְ? עָנָה לוֹ רַבִּי בֶּן צִיּוֹן: כִּי יָדוּעַ בָּעוֹלָם שֶׁהִנְּכֶם מִתְנַגְּדִים עַל דֶּרֶךְ רַבֵּנוּ זַ”ל. לְקָחוֹ לְחַדְרוֹ וְהֶרְאָה לוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן, וַיֹּאמֶר לוֹ: גַּם בְּבֵית הוֹרַי הַצַּדִּיקִים הָיוּ מְעַיְּנִים בְּסֵפֶר קָדוֹשׁ זֶה, וְכָל הַדִּבּוּרִים וְהַשְּׁמוּעוֹת דִּבּוּרֵי הֶבֶל וּסְרָק הֵם.

ה – שז

הָיוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בְּקִיאִים כָּל כָּךְ בַּלְּשׁוֹנוֹת שֶׁבְּסִפְרֵי רַבֵּנוּ, בִּפְרָט בְּסֵפֶר הַמִּדּוֹת וּבְסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת וְכַדּוֹמֶה עַד שֶׁשְּׁאֵלָתָם וּתְשׁוּבָתָם, שִׂיחָם וְשִׂיגָם וְדִבְרֵי צַחוּתָם וְחָכְמָתָם, הָיָה מְשֻׁלָּב וּמְתֻבָּל בִּלְשׁוֹנוֹת אֵלּוּ, וּלְדֻגְּמָא פַּעַם לָוָה אֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ אֵיזֶה סְכוּם מֵרַבִּי מֹשֶׁה יְרוּסְלַבְסְקִי זַ”ל עֲבוּר הוֹצָאוֹת שַׁבָּת, אַחַר זְמַן מָה לֹא זָכַר הַלָּה כַּמָּה פָּרַע לוֹ, וְנִגַּשׁ לִשְׁאֹל זֹאת אֶת רַבִּי מֹשֶׁה בְּעַצְמוֹ, עָנָה לוֹ רַבִּי מֹשֶׁה בְּנֹעַם, בַּלָּשׁוֹן הָעִבְרִי טַייטְשׁ הַמּוּבָא בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת בַּמַּעֲשֶׂה מִמֶּלֶךְ וְקֵיסָר, שֶׁמְּסֻפָּר שָׁם שֶׁאֵצֶל הַגַּזְלָנִים הַכֹּל רָשׁוּם כָּל גְּזֵלָה וּגְזֵלָה וְאַף תַּאֲרִיךְ הַגְּזֵלָה, וּפָתַח תֵּכֶף אֶת פִּנְקָסוֹ וְהִבִּיט לִרְאוֹת אִם נִשְׁאָר חַיָּב אִם לָאו.

ה – שח

כְּשֶׁסִּפֵּר פַּעַם הָרַב מֵחַארְקוֹב זַ”ל בְּהִתְפַּעֲלוּת בְּשֶׁבַח אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַחֲסִידִים וְהָרַבָּנִים שֶׁמֵּעִיר אוֹסְטוֹדוֹב, שֶׁפַּעַם בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה שָׁתָה שָׁלֹשׁ כּוֹסוֹת יַיִן שֵׁכָר שֶׁהָיָה בְּחֹזֶק אַלְכּוֹהוֹל 96 וְאַחַר כָּךְ הֵקִיא שְׁתִיָּתוֹ וְהִתְיַשֵּׁב וְאָמַר כַּמָּה שָׁעוֹת תּוֹרָה בַּהֲלָכָה וְאַגָּדָה וַחֲסִידוּת וְכוּ’ עַד לְהַפְלִיא, עָנוּ לוֹ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בְּצַחוּת בַּלָּשׁוֹן הַמּוּבָא בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת בַּמַּעֲשֶׂה מִמֶּלֶךְ וְקֵיסָר “יָפֶה מְאֹד הָיָה, רַק אִם הָיוּ מְדַבְּרִים זֹאת בִּלְתִּי פֶּה שָׁתוּי”, הַיְנוּ שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת שִׁכְרוּת, עַיֵּן שָׁם, כְּשֶׁבְּכַוָּנָתָם לְהַדְגִּישׁ שֶׁאֵין זֶה לְשֶׁבַח הַתּוֹרָה לוֹמַר תּוֹרָה בְּפֶה שָׁתוּי, וְלֹא כָּךְ מְגַלִּים וְאוֹמְרִים תּוֹרָה.

ה – שט

סִפֵּר הָרַב מֵחַארְקוֹב זַ”ל לְרַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל שֶׁפַּעַם דִּבֵּר עִם תַּלְמִיד חָכָם אֶחָד בְּהִלְכוֹת טֻמְאָה הַשַּׁיָּךְ לְסֻגְּיַת הַגְּמָרָא בְּמַסֶּכֶת חֻלִּין פֶּרֶק הָעוֹר וְהָרֹטֶב, בֵּין דִּבּוּרָם הִתְעָרֵב בָּחוּר צָעִיר אֶחָד וְרָאוּ שֶׁשּׁוֹלֵט הֵיטֵב בַּגְּמָרָא עַד שֶׁלְּרֹב הִתְפַּעֲלוּתָן שְׁאָלוּהוּ מֵאַיִן יוֹדֵעַ כָּךְ טוֹב אֶת הַגְּמָרָא. עָנָה לָהֶם שֶׁהָיָה נוֹהֵג לִלְמֹד עִם מַגִּיד שִׁעוּר כָּל יוֹם דַּף גְּמָרָא אֶחָד, וְהָיָה מִנְהָגוֹ לְהָכִין הַדַּף קֹדֶם הַשִּׁעוּר, וְהָיָה חוֹזֵר עָלָיו שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, וְאַחַר הַשִּׁעוּר הָיָה שׁוּב חוֹזֵר עַל הַדַּף שֶׁלָּמַד עִם רַבּוֹ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, וְאַחַר כָּךְ הָיָה חוֹזֵר עַל כָּל הַנִּלְמַד גַּם שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, וְכָךְ לָמַד אֶת כָּל הַשַּׁ”ס, וְנִמְצָא שֶׁלָּמַד בְּדֶרֶךְ זֶה תִּשְׁעָה פְּעָמִים כָּל הַשַּׁ”ס, וּמִשּׁוּם כֵּן זוֹכֵר אֶת הַנִּלְמַד. וְהִשְׁתּוֹמְמוּ אֵיךְ שֶׁבְּסֵדֶר נָכוֹן בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה אֶפְשָׁר בְּקַל לִהְיוֹת בָּקִי בַּשַּׁ”ס כֻּלּוֹ, אַף בָּחוּר צָעִיר כָּמוֹהוּ.

ה – שי

ר’ מָרְדְּכַי קַנֶלְסְקִי הַמְכֻנֶּה ‘מַעטְיֶע’ יָצָא בְּיוֹם הַפּוּרִים מִבֵּיתוֹ שֶׁבָּעִיר טְשֶׁערִין לִסְגֹּר אֶת תְּרִיסֵי הַבַּיִת, וּמִשּׁוּם מָה לֹא חָזַר, וְחִפְּשׂוּהוּ בְּנֵי בֵּיתוֹ וִידִידָיו הָלוֹךְ וְחַפֵּשׁ בְּכָל הָעִיר וְלֹא מְצָאוּהוּ עַד שֶׁנּוֹדַע לָהֶם שֶׁנָּסַע לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וְחָזַר לְעִירוֹ בְּעֶרֶב פֶּסַח וְסִפֵּר שֶׁכְּשֶׁרָאָהוּ ראבר”נ זַ”ל אֵיךְ שֶׁהִגִּיעַ לְלֹא שׁוּם חֲפָצִים וּמַשָּׂאוֹת שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הַנּוֹסְעִים שֶׁל אָז, וְלֹא בָּא כִּי אִם עִם מִזְוָדָה קַלָּה בִּלְבַד, הֵרִים ראבר”נ בְּאֶצְבָּעוֹ אֶת מִזְוָדָתוֹ הַקַּלָּה וְהִפְלִיג לְהָעוֹמְדִים סְבִיבוֹ בְּהִתְרַגְּשׁוּת וְאָמַר: רְאוּ אֵיךְ יְהוּדִי נוֹסֵעַ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל בְּמַשָּׂא קַל כָּזֶה. כָּךְ צְרִיכִים לִפְרֹחַ וְלַעֲלוֹת וְלָבֹא לְאֶרֶץ חֶמְדַּת אָבוֹת. “זֶעהט וִוי אַ יוּד פָארְט קַיין אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל”.

ה – שיא

כְּשֶׁשָּׁאַל אֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ אֶת רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל מַדּוּעַ בְּדִבּוּרָיו בְּגֹדֶל מַעֲלַת הַהִתְבּוֹדְדוּת וְחִיּוּבָהּ מִדֵּי יוֹם, כַּמְבֹאָר בְּסִפְרֵי רַבֵּנוּ, אֵינוֹ מַדְגִּישׁ אֶת זְמַן הַהִתְבּוֹדְדוּת, דְּהַיְנוּ קְבִיעוּת שֶׁל שָׁעָה אַחַת מִדֵּי יוֹם, כְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ”ל, רַק מַרְחִיב הַדִּבּוּר עַל עֶצֶם מַעֲלָתָהּ וְחִיּוּבָהּ, וְעָנָהוּ מִשּׁוּם שֶׁחוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא כְּשֶׁיִּשְׁמַע הַשּׁוֹמֵעַ שֶׁצָּרִיךְ לְקַיְּמָהּ בְּמֶשֶׁךְ שָׁעָה יֵחָלֵשׁ דַּעְתּוֹ כְּלָל מִלְּקַיְּמָהּ, וְאַף אִם יְקַיְּמָהּ יֵחָלֵשׁ דַּעְתּוֹ שֶׁלֹּא קִיְּמָהּ כַּהֹגֶן, וְשֶׁמָּא מִתּוֹךְ כָּךְ יַנִּיחֶנָּה לְגַמְרֵי, עַל-כֵּן מַרְחִיב הַדִּבּוּר רַק מִגֹּדֶל מַעֲלַת הַדָּבָר וְחִיּוּבָהּ לְפִי דַּעַת רַבֵּנוּ, וּבְמֶשֶׁךְ הַזְּמַן לְרֹב הַתְּמִידוּת בְּקִיּוּמָהּ יְקַיְּמָהּ הַמְקַיְּמָהּ בִּשְׁלֵמוּת וְכָרָאוּי, וְכִרְצוֹן רַבֵּנוּ זַ”ל.

ה – שיב

הָיָה פַּעַם עֲצִירוּת גְּשָׁמִים חֲמוּרָה בְּרוּסְיָא שֶׁעַד אֶמְצַע הַקַּיִץ עֲדַיִן לֹא יָרְדוּ גְּשָׁמִים כָּרָאוּי (אַף-עַל-פִּי שֶׁהָיָה חֹרֶף מֻשְׁלָג וְקַר) וְהָלְכוּ כָּל אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ לוֹמַר תְּהִלִּים בְּצִיּוּן רַבֵּנוּ כַּאֲשֶׁר רָמַז בְּסֵפֶר הַמִּדּוֹת, לִ’מְטַר הַ’שָּׁמַיִם תִּ’שְׁתֶּה מָ’יִם – רָאשֵׁי תֵּבוֹת תְּהִלִּים, וּכְבָר בְּאֶמְצַע אֲמִירָתָם הֵחֵל לָרֶדֶת גֶּשֶׁם שׁוֹטֵף, וְהָיָה הַדָּבָר לְנֵס.

ה – שיג

כְּשֶׁבָּז פַּעַם מִתְנַגֵּד אֶחָד עַל אֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ כְּשֶׁרָאָהוּ פּוֹנֶה בִּתְפִלָּתוֹ לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמֵשִׂיחַ לִבּוֹ כְּדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וְאוֹמֵר אֵלָיו: “רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רַחֵם עָלַי”, אָמַר לוֹ: מַה מְפַטְפֵּט אַתָּה בְּדִבּוּרִים. עָנָה לוֹ זֶה מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ: אָכֵן, אָכֵן, זֶה הָעֹשֶׁר וְהָאוֹצָר הַגָּדוֹל שֶׁהִנְחִילָנוּ רַבֵּנוּ, שֶׁלִּמְּדָנוּ שֶׁאַף אִם אָנוּ כְּמוֹ שֶׁאָנוּ, יֵשׁ בִּיכָלְתֵּנוּ לִפְנוֹת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ וּלְהַפְצִיר בּוֹ תָּמִיד כִּרְצוֹנֵנוּ, בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה בְּאֵיזֶה דַּרְגָּא וְאֹפֶן שֶׁאָנוּ נִמְצָאִים.

ה – שיד

כְּשֶׁשָּׁמַע פַּעַם אֶחָד מֵחֲשׁוּבֵי הָרַבָּנִים אֵיךְ שֶׁמְּדַבְּרִים כַּמָּה מֵהַמִּתְנַגְּדִים דִּבְרֵי בִּזָּיוֹן עַל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, נַעֲנָה וְאָמַר בְּצַחוּת לְשׁוֹנוֹ: עֲדַיִן לֹא רָאִינוּ וְלֹא שָׁמַעְנוּ וְלֹא מָצָאנוּ שֶׁמִּבְּנֵי בְּנֵיהֶם שֶׁל הָאֶפִּיקוֹרְסִים וְהַלֵּיצָנִים לָמְדוּ תּוֹרָה, וְהִתְפַּלְּלוּ בְּהִתְלַהֲבוּת, וְעָסְקוּ בִּגְמִילוּת חֲסָדִים וּצְדָקָה, וְנֶחְבָּאִים אֶל הַכֵּלִים, וּמְדַקְדְּקִים בְּמִצְווֹת הַתּוֹרָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה, וְקָמִים לְתִקּוּן חֲצוֹת וּמִתְפַּלְּלִים כְּוָתִיקִין, מִי יִתֵּן וְהָיוּ כֻּלָּם כְּמוֹתָם.

ה – שטו

בְּאוּמַאן דָּר אֶחָד בְּשֵׁם רַבִּי דָּוִד זַ”ל, הוּא הָיָה סוֹחֵר בְּדוֹלָרִים בַּשּׁוּק הַשָּׁחוֹר, וּבָא לְשָׁם מֵעִירוֹ הַיְיסִין מֵחֲמַת שֶׁאַחַר שֶׁנִּתְפַּס בִּידֵי הַשִּׁלְטוֹנוֹת נִקְנַס לְמַאֲסַר בַּיִת לְמֶשֶׁךְ שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ שָׁנִים, וּבָחַר לְעַצְמוֹ לִשְׁהוֹת בְּמַאֲסַר זֶה בָּעִיר אוּמַאן. וְכָךְ הִתְקָרֵב לְאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בִּתְמִימוּת וּבֶאֱמֶת. וְסִפֵּר רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל שֶׁפַּעַם בְּלָמְדָם בֵּין מִנְחָה לְעַרְבִית מִגֹּדֶל הָעִנְיָן אֵיךְ שֶׁצָּרִיךְ לְהִזְדָּרֵז וְלַחֲטֹף הַטּוֹב הַנִּמְצָא כָּל יוֹם וְיוֹמוֹ, רָאָה אֵיךְ שֶׁהִזְדָּרֵז עַצְמוֹ רַבִּי דָּוִד וְהָלַךְ בִּזְרִיזוּת לְחַלֵּק צְדָקָה, בְּאָמְרוֹ וְהַדְגִּישׁוֹ בְּשִׂמְחָה: הָבָה וְנִזְכֶּה לַחֲטֹף עוֹד וְעוֹד טוֹב וּבְיוֹם זֶה דַּיְקָא.

ה – שטז

הִגִּיעַ פַּעַם לְאוּמַן מְקֹרָב חָדָשׁ שֶׁהָיָה בְּמִקְצוֹעוֹ שׁוֹחֵט בָּעִיר הָארְטִיוֶוע, וְהִתְחַבֵּר עִם אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ הָעוֹבְדִים הַגְּדוֹלִים, וְסִפֵּר לְאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁעָזַב אֶת עִירוֹ מֵחֲמַת רֹב מְחַלְּלֵי שַׁבָּתוֹת הַדָּרִים שָׁם. בְּאֵיזֶה יוֹם הֵחֵל לִשְׁחֹט עֲבוּר צָרְכֵי אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ. כְּשֶׁשָּׁמַע זֹאת רַבִּי לֵוִי יִצְחָק וְעוֹד כַּמָּה מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ הוֹדִיעוּ וְהִכְרִיזוּ בָּרַבִּים שֶׁהֵם לֹא יֹאכְלוּ מִשְּׁחִיטָתוֹ עַד שֶׁיֵּלֵךְ לְקַבֵּל הֶתֵּר לִשְׁחִיטָתוֹ מֵחֲמִשָּׁה רַבָּנֵי הָעִיר שֶׁיִּתְּנוּ הַסְכָּמָתָם לִשְׁחִיטָתוֹ כַּנָּהוּג. וְהוּא בְּעַקְשָׁנוּתוֹ לֹא הִסְכִּים וְהִמְשִׁיךְ בִּשְׁחִיטָתוֹ לְלֹא רְשׁוּת רַבָּנֵי הָעִיר.

וְהִנֵּה תַּקָּנָה הָיְתָה בָּעִיר אוּמַאן שֶׁלֹּא יִשְׁחֲטוּ בְּהֵמוֹת בְּיוֹם טוֹב מֵחֲשָׁשׁ שֶׁיִּמָּכֵר בְּעֶצֶם הַיּוֹם. אֵיךְ שֶׁהוּא נוֹדַע לְרַבָּנֵי הָעִיר שֶׁשּׁוֹחֵט זֶה שָׁחַט חֲמִשָּׁה בְּהֵמוֹת בְּעֶצֶם חַג הַשָּׁבוּעוֹת, וּבָאוּ כָּל חֲמִשָּׁה הָרַבָּנִים וְהַדַּיָּנִים בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי שֶׁל שָׁבוּעוֹת אֶל הַקְּלוֹיז וּמָחוּ לִפְנֵי אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ עַל חֲרִיגָתוֹ מִמִּנְהַג הַמָּקוֹם וְגַם עַל זֶה שֶׁשָּׁחַט לְלֹא נְטִילַת רְשׁוּת. וְרַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל וְעוֹד כַּמָּה מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ הִצְדִיקוּם וְהִצְטָרְפוּ לִמְחָאָתָם. בְּכַעֲסָם הָרַב דָּרְשׁוּ הָרַבָּנִים שֶׁלְּפָחוֹת כָּעֵת יַרְאֶה לָהֶם אֶת סַכִּין שְׁחִיטָתוֹ וְלֹא אָבָה בְּשׁוּם אֹפֶן, עַד שֶׁהִכְרִיחוּהוּ לְכָךְ, וְהָלְכוּ וְהֵבִיאוּ אֶת הַסַּכִּין מִבֵּיתוֹ שֶׁהָיָה תָּחוּב שָׁם בְּמִזְרָן וּמְצָאוּהָ פְּגוּמָה, וְהַבָּשָׂר כְּבָר חֻלַּק בָּעִיר בְּיוֹם הָאֶתְמוֹל. סוֹפוֹ הָיָה שֶׁעָזַב אֶת הָעִיר בְּבֹשֶׁת פָּנִים. כְּשֶׁחָזַר פַּעַם לָעִיר תָּפְסָה אוֹתוֹ הַמִּשְׁטָרָה וְנִשְׁלַח יַחַד עִם הָעֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה הָאֲנָשִׁים שֶׁנִּשְׁלְחוּ לְהַבִּלְתִּי יָדוּעַ, הי”ד.

ה – שיז

כָּל כָּךְ הָיוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בְּמַעֲקָב תַּחַת מִשְׁטָרָם שֶׁל הַקּוֹמוֹנִיסְטִים שֶׁפַּעַם בְּלֵיל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה אָמַר בְּלַעַג קַרְיָן רַדְיוֹ מוֹסְקְבָא. “כָּעֵת נִכְנָס נְשִׂיא אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לְבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁבְּאוּמַן לְהִתְפַּלֵּל”, בְּהִתְכַּוְּנוֹ לַחַזָּן הַהוֹלֵךְ לְהִתְפַּלֵּל.

ה – שיח

אָמַר אֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ – בְּשָׁכְבוֹ עַל עֶרֶשׂ דְּוַי לִפְנֵי פְּטִירָתוֹ – לַחֲבֵרוֹ הַקָּרוֹב אֵלָיו “בְּוַדַּאי אַחַר שֶׁאֶפָּטֵר מִן הָעוֹלָם יְסַפֵּר בְּנִי בְּשִׁבְחִי וְיֹאמַר “אָבִי הָיָה רָם מַעֲלָה כָּזֶה וְכָזֶה”, “אָבִי הָיָה אוֹמֵר כָּךְ וְכָךְ”, הָאֱמֶת אֹמַר לְךָ: הִתְיַגַּעְתִּי וְטָרַחְתִּי הַרְבֵּה עִם יִצְרִי הָרָע וּבְקֹשִׁי נִצַּלְתִּי.

ה – שיט

כְּשֶׁהִתְרַבְרֵב וְקִנְטֵר אֶחָד מֵהַלֵּצִים אֶת אֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בְּאָמְרוֹ לוֹ: “אֵצֶל הָרַבִּי שֶׁלָּנוּ הִתְאַסְּפוּ וּבָאוּ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה אֲנָשִׁים מַמָּשׁ שֶׁהָיָה סַכָּנַת נְפָשׁוֹת, וּמַה כְּבָר הָיָה יָכֹל לִהְיוֹת אֶצְלְכֶם בַּחֲבוּרַתְכֶם? עָנָה לוֹ זֶה מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ: “אֶצְלֵנוּ הָיָה מְחַיֶּה נְפָשׁוֹת”.

ה – שכ

הָיָה רַבִּי שְׁמוּאֵל הוּרְבִיץ זַ”ל אוֹמֵר בְּשֵׁם סְפָרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ”ל שַׁעֲרֵי דְּמָעוֹת לֹא נִנְעֲלוּ, כְּמוֹ כֵן שַׁעֲרֵי תּוֹדָה וְהוֹדָאָה לֹא נִנְעֲלוּ וּמְקַבְּלִים אוֹתָהּ בְּכָל עֵת.

ה – שכא

חָלַם אֶחָד מֵחֲשׁוּבֵי אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ (רלוי”צ ז”ל) שֶׁרָאָה אֶת חֲבֵרוֹ הַטּוֹב (גיסו ר’ משה טשנסטחובער) בַּחֲלוֹם, וְאָמַר לוֹ: כָּאן בָּעוֹלָם הַבָּא עִנְיַן רַבֵּנוּ חָשׁוּב הוּא מְאֹד אוּלָם כְּשֶׁמִּתְכַּוְּנִים לָזֹאת בֶּאֱמֶת.

ה – שכב

אֶת בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁל אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁבְּאוּמַן אָטְמוּ הַשִּׁלְטוֹנוֹת אַחַר אֲטִימָתָם אֶת כָּל בָּתֵּי הַכְּנֶסֶת שֶׁבָּעִיר, וּמִשּׁוּם כֵּן הֵבִיאוּ גַּבָּאֵי בָּתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת אֶת סִפְרֵי הַקֹּדֶשׁ שֶׁלָּהֶם לְבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁלָּנוּ וְנֶאֶסְפוּ כָּךְ כ-700-800 סִפְרֵי תּוֹרָה. וּבְלֵית בְּרֵרָה וּמֵחֹסֶר מָקוֹם הִנִּיחוּם בַּשְּׁקָעִים שֶׁל חַלּוֹנוֹת הַקְּלוֹיז, וּסְגָרוּם בְּמַדָפֵי עֵץ. וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁאָטְמוּ אַף אֶת הַקְּלוֹיְז, גְּזָלוּם הָרְשָׁעִים יִמַּח שְׁמָם וְעָשׂוּ מֵהֶם עוֹרוֹת לְנַעֲלַיִם, וְאֶת סִפְרֵי הַקֹּדֶשׁ, כִּגְמָרוֹת וְחֻמָּשִׁים, הִשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהֶם לִנְיַר עֲטִיפָה וַאֲרִיזָה בַּחֲנֻיּוֹת הָעִיר.

ה – שכג

בְּעֵת עֲלִיַּת הַקּוֹמוֹנִיסְטִים לַשִּׁלְטוֹן הָיְתָה אָז עֵת צָרָה גְּדוֹלָה מְאֹד עַד שֶׁחָשְׁשׁוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁכָּל עִנְיַן רַבֵּנוּ עוֹמֵד חָלִילָה לִפְנֵי כִּלָּיוֹן, כִּי עָצְרוּ וְשָׁלְחוּ הַרְבֵּה מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ הָעוֹבְדֵי ה’ לְמָקוֹם בִּלְתִּי נוֹדָע, וְרַבִּים נָמֹקוּ בַּכֶּלֶא זְמַן מְמֻשָּׁךְ. וּבִפְרָט אַחַר כָּךְ בְּעֵת מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה שֶׁנִּרְצְחוּ וְנֶעֶקְדוּ רוֹב אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ עַל קִדּוּשׁ ה’ הֵן בְּפוֹלַנְיָא וְהֵן בְּרוּסְיָא, וְהָיָה אוֹמֵר רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל שֶׁנִּרְאֶה כַּיּוֹם בַּחוּשׁ אֵיךְ שֶׁרַק בִּזְכוּת הַבְטָחָתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ שֶׁאָמַר “הָאֵשׁ שֶׁלִּי עוֹד תּוּקַד עַד בִּיאַת הַגּוֹאֵל”, מַמְשִׁיךְ אוֹרוֹ לִזְרֹחַ וְעוֹד בְּיֶתֶר שְׂאֵת וּבְיֶתֶר עֹז.

ה – שכד

רָאוּ בְּעָלִיל שֶׁאֵלּוּ הָעוֹבְדֵי ה’ הַגְּדוֹלִים שֶׁהָיוּ קַפְדָנִים לֹא הִצְלִיחוּ בְּדַרְכָּם, כִּי כְּשֶׁהִגִּיעוּ הַיָּמִים הַקָּשִׁים לֹא הָיָה בְּכֹחָם לִסְבֹּל וְלַעֲבֹר וּלְדַלֵּג עַל כָּל הַדְּבָרִים הַקָּשִׁים וְנָפְלוּ מַהֵר, וּלְהֵפֶךְ הָאֲנָשִׁים הַסַּבְלָנִיִּים.

ה – שכה

לְקִבּוּץ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה הָיוּ מַגִּיעִים וּבָאִים מִמֶּרְחַקִּים אֲפִלּוּ מֵעָרֵי קַווקַאז הָרְחוֹקָה מְאֹד, עוֹד יוֹתֵר מֵהַמֶּרְחָק שֶׁיֵּשׁ מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לְשָׁם, וְהָיוּ נוֹסְעִים וּבָאִים עַל אַף גֹּדֶל הַטִּלְטוּלִים הַקָּשִׁים וְהַנְּסִיעָה הָאֲרֻכָּה כָּל כָּךְ.

אַף בְּאוּמַן עַצְמוֹ לֹא הָיָה בְּנִמְצָא סִפְרֵי רַבֵּנוּ בְּשֶׁפַע כְּלָל וּכְלָל, בִּפְרָט סִפְרֵי לִקּוּטֵי-הֲלָכוֹת הָיָה בְּצִמְצוּם גָּדוֹל כָּל כָּךְ, שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם רַק שְׁלֹשָׁה סִדְרֵי לִקּוּטֵי-הֲלָכוֹת שְׁלֵמִים וְאַף זֹאת אֵצֶל אֲנָשִׁים פְּרָטִיִּים, וְהָיוּ מֻכְרָחִים לִשְׁאֹל אוֹתָם עַל-יְדֵי מַשְׁכֹּן וּלְהַחֲזִירָם לִזְמַן קָצוּב, וְכָךְ שָׁאֲלוּ וְלָמְדוּ כֶּרֶךְ אַחַר כֶּרֶךְ, עַד שֶׁיְּדָעוּם הֵיטֵב.

ה – שכז

רַבִּי לֵוִי יִצְחָק בֶּנְדֶּר זַ”ל הִשְׁתַּדֵּל בִּהְיוֹתוֹ כָּאן בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל בְּהַדְפָּסַת לִקּוּטֵי-הֲלָכוֹת חֵלֶק יוֹרֶה דֵּעָה. בְּעֵת שֶׁטָּרַח בַּדָּבָר וְהָלַךְ לְהַשְׁפִּיעַ עַל כַּמָּה אֲנָשִׁים שֶׁיִּתְנַדְּבוּ כָּל אֶחָד בְּהַדְפָּסַת גִּלָיוֹן אֶחָד, פָּנָה גַּם לְאִשָּׁה אַלְמָנָה עֲשִׁירָה שֶׁבַּעְלָהּ הָיָה יְדִידוֹ וּמַכִּירוֹ וְעוֹרֵר אוֹתָהּ שֶׁתִּתְנַדֵּב אַף הִיא לָזֶה, וְלֹא הִסְכִּימָה עִמּוֹ וְנָתְנָה לוֹ אַךְ סַךְ מֻעָט. אַחַר כַּמָּה יָמִים חָזְרָה אֵלָיו וְנָתְנָה לוֹ אֶת כָּל סְכוּם הוֹצָאוֹת הַדְפָּסַת גִּלָּיוֹן אֶחָד, כְּשֶׁמְּסַפֶּרֶת לוֹ שֶׁזֶּה מֵחֲמַת שֶׁבָּא אֵלֶיהָ בַּעְלָהּ בַּחֲלוֹם וְאָמַר לָהּ: “עֲבוּר דָּבָר גָּדוֹל כָּזֶה תְּנִי וּפַזְּרִי מָמוֹנֵךְ מַה שֶּׁיּוֹתֵר”.

ה – שכח

בָּא פַּעַם בַּעַל הַ’בֵּית יִשְׂרָאֵל מִגּוּר זַ”ל לְבִרְכַּת “שֶׁבַע בְּרָכוֹת” שֶׁל אֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁהִתְקַיֵּם בְּלֵיל שַׁבָּת וְהָיָה כְּבָר חֹשֶׁךְ וְשָׁמַע אֶת רַבִּי אַבְרָהָם סוֹפֵר שְׁטֶרִינְהַרְץ לוֹמֵד תּוֹרָה בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן בְּעַל פֶּה כְּדַרְכּוֹ, נֶעֱמַד בַּצַּד וְשָׁמַע דִּבּוּרָיו. אַחַר כָּךְ כְּשֶׁהָלַךְ חֲזָרָה נַעֲנָה לִמְלַוָּיו: אֵינִי מֵבִין מַדּוּעַ קוֹרִים בְּנֵי הָעוֹלָם לַחֲסִידֵי בְּרֶסְלֶב “חֲסִידִים מֵתִים”, וְכִי מֵתִים הֵם? חַיִּים וּמְחַיִּים הֵם!

ה – שכט

הָיָה פַּעַם בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה שֶׁהֵחֵל רַבִּי אַבְרָהָם שְׁטֶרִינְהַרְץ זַ”ל אֶת הַקֶּטַע “מִסּוֹד חֲכָמִים וּנְבוֹנִים” בְּנֻסַּח אַחֵר מֵהַמֻּרְגָּל וּכְפִי נֻסְחָתוֹ שֶׁל רַבִּי אַהֲרֹן הָרַב מִבְּרֶסְלֶב זַ”ל, וּמָחוּ עַל זֶה אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ עַד שֶׁהֻכְרַח לְהִתְפַּלֵּל כַּמְקֻבָּל.

ה – של

סִפֵּר רַבִּי אַבְרָהָם שְׁטֶרִינְהַרְץ זַ”ל מִגֹּדֶל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁשָּׂרְרָה בְּבֵיתוֹ, שֶׁלְּמָחֳרָת נִשּׂוּאָיו בַּשֶּׁבַע בְּרָכוֹת כְּשֶׁנִּדְמֶה הָיָה לְאָבִיו רַבִּי הִירְץ שֶׁמַּבִּיט עַל כַּלָּתוֹ, תֵּכֶף הוֹרִיד לוֹ סְטִירָה הֲגוּנָה וְגָעַר בּוֹ: ‘כְּבָר מַבִּיט הִנְּךָ’, “שׁוֹין קוּקְסְטוּ”.

ה – שלא

רַבִּי אַבְרָהָם שְׁטֶרִינְהַרְץ זַ”ל וְרַבִּי מָרְדְּכַי שׁוֹחֵט זַ”ל בִּרְצוֹנָם לְקַיֵּם בִּפְשִׁיטוּת עֲצַת רַבֵּנוּ לְדַבֵּר אֶחָד עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם, כַּמְבֹאָר בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן סִימָן לד, הָיוּ מַקְפִּידִים לְהִפָּגֵשׁ מִדֵּי יוֹם בְּיוֹם בִּזְמַן וּבְמָקוֹם מְיֻחָד, וְשָׁם הָיוּ מְדַבְּרִים יַחְדָּו בְּדַרְכֵי עֲבוֹדַת ה’. וְסִפֵּר רַבִּי מָרְדְּכַי, שֶׁבְּיוֹם כִּפּוּר כְּשֶׁהִגִּיעַ זְמַן פְּגִישָׁתָם הִרְהֵר לְנַפְשׁוֹ הַאִם אֵלֵךְ לִמְקוֹם קְבִיעוּתֵנוּ אַף בְּיוֹם זֶה, כִּי הָיָה זֶה בְּאֶמְצַע הַתְּפִלָּה בְּסֵדֶר הָעֲבוֹדָה שֶׁבִּתְפִלַּת מוּסָף, וְהִרְהֵר הַאִם קַבָּלָתָם לִקְבִיעוּת הַנְהָגָה זוֹ חָל הַדָּבָר גַּם עַל יוֹם זֶה, אַף-עַל-פִּי-כֵן הִתְחַזֵּק וְהָלַךְ לַמָּקוֹם הַהוּא בְּחָשְׁבוֹ אֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶת שֶׁלִּי. כְּשֶׁהִגִּיעַ לַמָּקוֹם הַהוּא רָאָה אֵיךְ שֶׁכְּבָר עָמַד שָׁם רַבִּי אַבְרָהָם וּמַמְתִּין וּמְחַכֶּה לוֹ, וְנָהֲגוּ בְּמִנְהָגָם הַקָּבוּעַ אַף בְּיוֹם זֶה, אַשְׁרֵי לָהֶם. הֵם הָיוּ מְחֻתָּנִים, שֶׁבֶּן רַבִּי אַבְרָהָם רַבִּי נָתָן זַ”ל נָשָׂא אֶת בִּתּוֹ שֶׁל רַבִּי מָרְדְּכַי שׁוֹחֵט זַ”ל.

ה – שלב

סִפֵּר רַבִּי אַבְרָהָם שְׁטֶרִינְהַרְץ זַ”ל בְּשֵׁם חֲמוֹתוֹ (הִיא הָיְתָה בִּתּוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵף יוֹנָה בֶּן מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל) שֶׁהָיְתָה מְסַפֶּרֶת בְּשֵׁם אָבִיהָ שֶׁכְּשֶׁהִגִּיעַ חֹדֶשׁ אֱלוּל הָיָה אוֹמֵר בְּצַחוּת “הִנֵּה עַתָּה מַגִּיעִים הַיָּמִים יְמֵי אֱלוּל הַקְּדוֹשִׁים וְיַפְסִיקוּ הַיְרֵאִים וְהַחֲסִידִים לִלְמֹד וּלְהִתְפַּלֵּל”, כִּי לְרֹב רְצוֹנָם לַחֲטֹף הַרְבֵּה טוֹב תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים מַזְנִיחִים אֶת הַתּוֹרָה וְהַתְּפִלָּה הַפְּשׁוּטָה לְרֹב הִתְלַהֲבוּתָם. וְהָיָה מְסַיֵּם רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל בְּסַפְּרוֹ זֹאת שֶׁכֵּן נוֹהֵג הַדָּבָר גַּם בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וְעַרְבֵי חַג כְּשֶׁמְּכִינִים עַצְמָם הַיְרֵאִים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת הַשַּׁבָּת, וְשׁוֹכְחִים שֶׁאֵין טוֹב מִלְּקַבֵּל קְדֻשַּׁת שַׁבָּת מִלָּשֶׁבֶת וְלַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וּתְפִלָּה בְּהַתְמָדָה, וְעוֹד יוֹתֵר מִשְּׁאָר הַיָּמִים.

ה – שלג

אָמַר רַבִּי שְׁלֹמֹה וֶעקְסְלֶר זַ”ל בְּסוֹף יָמָיו: מִתְחָרֵט אֲנִי עַל שֶׁשָּׁאַלְתִּי אֶת ראבר”נ זַ”ל אִם אֶסַּע מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לְאוּמַן אִם לָאו, וַחֲבָל.

ה – שלד

רַבִּי שְׁלֹמֹה וֶועקְסלֶר זַ”ל הָיָה אָדָם קָדוֹשׁ וּפָרוּשׁ כָּזֶה, שֶׁכְּשֶׁהָיָה נוֹסֵעַ לְהִשְׁתַּטֵּחַ וּלְהִתְפַּלֵּל בְּקֶבֶר רָחֵל אִמֵּנוּ, הָיְתָה זוּגָתוֹ מְכִינָה לוֹ חֲבִילוֹת שֶׁל כֶּסֶף כְּשֶׁהִיא אוֹמֶרֶת לוֹ צְרוֹר זֶה תִּתֵּן לְרֶכֶב מִסְפָּר זֶה, וּצְרוֹר זֶה לְרֶכֶב מִסְפָּר זֶה. וְלֹא פַּעַם קָרָה לוֹ שֶׁעַל אַף זֹאת הָיָה מַחֲלִיפָם. וְיָשַׁב כָּל יָמָיו רַק עַל הַתּוֹרָה וְהָעֲבוֹדָה, וְעַל-כֵּן כְּשֶׁשָּׁאַל פַּעַם אֶת ראבר”נ זַ”ל אִם יִסַּע מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לְאוּמַן, עָנָה לוֹ ראבר”נ שֶׁאֵין בָּזֶה בֵּרוּר הֲלָכָה, כִּי הֵבִין ראבר”נ זַ”ל שֶׁאָדָם פָּרוּשׁ כָּזֶה לֹא יוּכַל לִסְבֹּל אֶת יִסּוּרֵי הַדֶּרֶךְ, בִּפְרָט לִנְסֹעַ מֶשֶׁךְ זְמַן בְּתַעֲרוֹבוֹת עִם עֲרֵלִים עַל הָאֳנִיָּה, שֶׁהֵם בִּשְׁבִילוֹ כְּדֵי פִּקּוּחַ נְפָשׁוֹת מַמָּשׁ.

ה – שלה

כְּשֶׁנִּפְטַר רַבִּי שְׁלֹמֹה וֶועקְסְלֶר שָׁאַל נֶכְדּוֹ אֶת רַבִּי אַבְרָהָם שְׁטֶרִינְהַרְץ זַ”ל אֵיךְ יְנַסַּח נֻסַּח הַמּוֹדָעָה עַל פְּטִירָתוֹ. אָמַר לוֹ רַבִּי אַבְרָהָם: אַל תַּדְפִּיס מוֹדָעוֹת וְאַל תִּכְתֹּב שְׁבָחִים עַל מַצַּבְתּוֹ, שֶׁכֵּן נָהֲגוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ זַ”ל.

ה – שלו

כְּשֶׁהָיָה צָרִיךְ הָרַב הֶחָסִיד רַבִּי שְׁלֹמֹה וֶועקְסְלֶער זַ”ל לְהַשִּׂיא אֶת בִּתּוֹ, וּלְרֹב עֲנִיּוּתוֹ לֹא הָיָה לוֹ כְּלָל וּכְלָל לְהוֹצָאוֹת הַחֲתֻנָּה, שָׁאֲלָה אוֹתוֹ זוּגָתוֹ: רַבִּי שְׁלֹמֹה, מַה יִהְיֶה וְאֵיךְ נַשִּׂיא אֶת בִּתֵּנוּ בַּעֲנִיּוּת כָּזוֹ. נִחֲמָהּ רַבִּי שְׁלֹמֹה כָּל הַזְּמַן וְאָמַר לָהּ: ה’ יַעֲזֹר, עוֹד יִהְיֶה טוֹב. וְאָכֵן עָזַר לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּדֶרֶךְ פֶּלֶא, וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה, בְּדִיּוּק בְּאוֹתָהּ עֵת הִגִּיעַ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל יְהוּדִי אָמִיד מִגֶּרְמַנְיָה, וְהֶחֱלִיט בְּנַפְשׁוֹ לְהַפְרִישׁ סְכוּם הָגוּן לִצְדָקָה לֶעָנִי הָרִאשׁוֹן שֶׁיִּפְגֹּשׁ בִּירוּשָׁלַיִם. בְּהִכָּנְסוֹ לָעִיר הָעַתִּיקָה פָּגַש בְּר’ שְׁלֹמֹה, וְהֵחֵל לְדַבֵּר עִמּוֹ וְהֵבִין שֶׁנִּצְרָךְ גָּדוֹל הוּא, אֲבָל מִשּׁוּם מָה הִסְתַּפֵּק בְּנַפְשׁוֹ אִם עָנִי הָגוּן הוּא (כַּיָּדוּעַ הִקְפִּיד רַבִּי שְׁלֹמֹה זַ”ל לִבְלִי לִנְגֹּעַ בִּזְקָנוֹ כְּלָל וּכְלָל, וּמֵחֲמַת כֵּן נַעֲשָׂה זְקָנוֹ קְשָׁרִים קְשָׁרִים קְלוּעִים, וּמֵחֲמַת כֵּן הָיָה נִרְאֶה מְשֻׁנֶּה קְצָת), עִם סָפֵק זֶה עָלָה לְהִתְיַעֵץ עִם רַבִּי יוֹסֵף חַיִּים זָאנֶנְפֶלְד זַ”ל. נִחֲמוֹ רַבִּי יוֹסֵף חַיִּים וְאָמַר לוֹ: עֲזָרְךָ ה’ וְאָכֵן מָצָאתָ אֶת הֶעָנִי הֶהָגוּן שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם. וְנָתַן לוֹ אֶת כָּל הַסְּכוּם, וְהָיָה בָּהּ דַּי כְּדֵי לְהַשִּׂיא אֶת בִּתּוֹ.

ה – שלז

רָמַז פַּעַם רַבִּי נַפְתָּלִי כֹּהֵן זַ”ל לְעִנְיָן הַמּוּבָא בְּשִׂיחוֹת הָרַ”ן מַה שֶּׁאָמַר רַבֵּנוּ לְמוֹהַרְנַ”ת: הֲרֵי אַתָּה כֵּן מְדַבֵּר עִם אֲנָשִׁים, יֵשׁ לְךָ לְשָׁאֳלָם “מָה” וְכוּ’, עיי”ש בְּסִימָן רפ”ו, שֶׁזֶּה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב “מָה ה’ אֱלֹקֶיךָ שׁוֹאֵל מֵעִמְּךָ כִּי אִם לְיִרְאָה”, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹאֵל וּמְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתִּתְיָרֵא מִמֶּנּוּ, כִּי אִם תַּבִּיט וְתִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב הֵיטֵב תִּרְאֶה שֶׁהַכֹּל מַה הוּא – הֶבֶל וּכְלוּם, וְכָךְ תּוּכַל לִזְכּוֹת לְיִרְאָה שֶׁהִיא עִקַּר הַחֲשִׁיבוּת, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ. (ליקו”מ סִימָן ה’).

ה – שלח

פַּעַם רָאָה רַבִּי נַפְתָּלִי כֹּהֵן זַ”ל בְּיוֹם הַשַּׁבָּת לִפְנֵי תְּפִלַּת מוּסָף אֵיךְ שֶׁמִּתְכּוֹנֵן רַבִּי יְחִיאֵל גְּרִינְוַולְד זַ”ל לָלֶכֶת מִבֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁל אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁבָּעִיר הָעַתִּיקָה שֶׁהִתְפַּלֵּל בָּהּ תְּפִלַּת שַׁחֲרִית לְהַשְׁלִים אֶת תְּפִלַּת הַמּוּסָף בַּכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי, גָּעַר בּוֹ וְאָמַר לוֹ: לְהִתְפַּלֵּל מוּסָף תִּתְפַּלֵּל כָּאן בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ יַחַד עִם כָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וְאַחַר הַתְּפִלָּה תֵּלֵךְ לַכֹּתֶל לוֹמַר תְּהִלִּים וּלְהִתְבּוֹדֵד וְכַיּוֹצֵא, כִּי אֵין לְשַׁעֵר גֹּדֶל מַעֲלַת הַתְּפִלָּה בְּצִבּוּר יַחַד עִם אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וְשָׁמַע לוֹ.

ה – שלט

רַבִּי נַפְתָּלִי כֹּהֵן זַ”ל הָיָה אוֹמֵר בְּצַחוּת “לֶחֶם חֻקִּי – הַטְרִיפֵנִי” (הַנֶּאֱמַר בִּזְמִירוֹת שַׁבָּת עַל הַכָּתוּב הַטְרִיפֵנִי לֶחֶם חֻקִּי) ‘לֶחֶם חֻקִּי’, הַיְנוּ הַפַּרְנָסָה וְהַיְגִיעָה אַחֲרֶיהָ הִטְרִיפַנִי וְטִמְּאַנִי.

ה – שמ

ר’ מֹשֶׁה טְשֶׁנְסְטְחוֹבֶער זַ”ל הָיָה מֶשֶׁךְ כַּמָּה שָׁנִים מְעוֹרֵר אֶת אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ לַחֲצוֹת, וְהִתְנַדֵּב לָזֶה אַף-עַל-פִּי שֶׁסָּבַל מֵחֲמַת כֵּן בִּזְיוֹנוֹת שׁוֹנִים. כְּשֶׁרָאָה אֵי אֵלּוּ מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ הַמַּאֲרִיכִים בִּדְבָרִים אַחַר מַעֲרִיב, הָיָה מֵעִיר לָהֶם בְּצַחוּת לְשׁוֹנוֹ: הִתְכּוֹנְנוּ נָא לָרֶבִּי הַצַּדִּיק שֶׁעוֹמֵד לְהַגִּיעַ. וּכְשֶׁתָּמְהוּ וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ מִי הוּא הָרַבִּי הַזֶּה, הָיָה עוֹנֶה לָהֶם: “ר’ חֲצוֹת”, וְעוֹד מְעַט יַגִּיעַ וְיִמְצָא אֶתְכֶם יְשֵׁנִים חָלִילָה. הוּא הָיָה נוֹהֵג בְּעֵת אָסְפוֹ מָעוֹת לִצְדָקָה לְהַקְפִּיד לִבְלִי לְהַבִּיט בִּסְכוּם נְתִינָתוֹ שֶׁל הַלָּה אִם רַב אוֹ מְעַט, כִּי לֹא רָצָה לְהִכָּשֵׁל בְּשׁוּם חֲנֻפָּה וְחֵן שֶׁל שֶׁקֶר וְהִתְרַפְּסוּת לַזּוּלָת, וְכֵן לֹא הָיָה שָׁם לֵב אִם נוֹתְנִים לוֹ אִם לָאו וְהָיָה אֶצְלוֹ הַכֹּל שָׁוֶה.

ה – שמא

פַּעַם הִגִּיעַ אֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁהִתְפַּרְנֵס מִמְּכִירַת סְפָרִים לְאֵיזֶה בֵּית מִדְרָשׁ בִּצְפָת עִם מִזְוָדָה מְלֵאָה סְפָרִים, וּכְדַרְכּוֹ הִנִּיחַ סְפָרִים עַל הַשֻּׁלְחָן לִמְכִירָה, וּבְתוֹכָם כַּמָּה מִסִּפְרֵי רַבֵּנוּ זַ”ל. שָׁם בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ לָמְדוּ כַּמָּה אַבְרֵכִים יְקָרִים, אוּלָם מִתְנַגְּדִים גְּדוֹלִים, וְתֵכֶף חָבַר אֵלָיו אֶחָד וְאָמַר לַמּוֹכֵר: בְּמָטוּתָא מִמְּךָ, אֱרֹז חֲפָצֶיךָ וְהִסְתַּלֵּק מִכָּאן. לֹא הָיְתָה לוֹ בְּרֵרָה וְאָסַף אֶת סְפָרָיו וְהֵחֵל לָלֶכֶת. אוּלָם לֹא עֲזָבוֹ זֶה הַלָּה וְזֵרְזוֹ עוֹד וָעוֹד שֶׁיִּסְתַּלֵּק. בִּהְיוֹתוֹ כְּבָר בַּמַּדְרֵגוֹת, פָּנָה אֵלָיו זֶה מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ וְאָמַר לוֹ: וּבְכֵן, מְבָרֵךְ אֲנִי אוֹתְךָ שֶׁתִּזְכֶּה לְבָנִים וּבְנֵי בָּנִים חֲסִידֵי בְּרֶסְלֶב. וְאָכֵן כָּךְ הָיָה שֶׁזָּכָה שֶׁנִּתְקָרֵב בְּנוֹ לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וּמִכָּל צֶאֱצָאָיו לֹא נִשְׁאֲרוּ דְּבֵקִים בְּתוֹרָה וְיִרְאָה אֶלָּא אֵלּוּ הַדְּבוּקִים בְּדֶרֶךְ רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, כִּי שְׁאָר בָּנָיו עָזְבוּ אֶת דֶּרֶךְ הַיַּהֲדוּת וְיָצְאוּ לְתַרְבּוּת רָעָה.

ה – שמב

סִפֵּר רַבִּי מֹשֶׁה בֶּער רוֹזְנְפֶלְד זַ”ל סִפּוּר פִּלְאִי, שֶׁנָּסַע סוֹחֵר אֶחָד לְיָרִיד שֶׁהִתְקַיֵּם בְּיוֹם רִאשׁוֹן וְיָצָא מִבֵּיתוֹ תֵּכֶף לְאַחַר הַשַּׁבָּת כְּשֶׁבְּכַוָּנָתוֹ לְהַגִּיעַ מֻקְדָּם לַיָּרִיד, וְכָךְ בְּאֶמְצַע הַנְּסִיעָה שָׁר לְעַצְמוֹ זְמִירוֹת שֶׁל מוֹצָאֵי שַׁבָּת וּכְשֶׁעָמַד בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ לָפוּשׁ קִמְעָה שָׁר לְעַצְמוֹ הַזֶּמֶר “אַדִּיר אָיֹם וְנוֹרָא” וְהִרְגִּישׁ וְשָׁמַע כְּאִלּוּ שׁוֹמֵעַ מֵרָחוֹק אֶחָד עוֹנֶה לוֹ: “בַּצַּר לִי לְךָ אֶקְרָא”. וְחָזַר עַל זֶה שׁוּב, וְשׁוּב שָׁמַע כָּזֹאת וְכָךְ הִמְשִׁיךְ עוֹד כַּמָּה קְטָעִים מֵהַזֶּמֶר, וְשָׁמַע קוֹל הָעוֹנֶה מֵרָחוֹק בְּתֵבוֹת הַזֶּמֶר וְנִפְלָא הַדָּבָר בְּעֵינָיו עַד שֶׁהָלַךְ אַחַר הַקּוֹל הָעוֹנֶה עֲדֵי הַגִּיעוֹ לַמָּקוֹם וְרָאָה שֶׁשָּׁכַב שָׁם מֵת מִצְוָה, וְתֵכֶף שָׂם אוֹתוֹ עַל הָעֲגָלָה וְדָאַג וֶהֱבִיאוֹ לְקֶבֶר יִשְׂרָאֵל.

ה – שמג

רַבִּי הִירְשׁ לֵייבּ לִיפְּל זַ”ל הִתְפַּרְנֵס מֶשֶׁךְ כַּמָּה שָׁנִים עַל-יְדֵי הַצְּדָקָה שֶׁתָּרְמוּ לוֹ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה: בְּלֵיל הַשֶּׁבַע בְּרָכוֹת לְאַחַר חֲתֻנָּתוֹ שֶׁהִתְקַיְּמָה בְּעֶרֶב שַׁבָּת, שֶׁרָקְדוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ עִמּוֹ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת רִקּוּדִין נִלְהָבִים מֶשֶׁךְ כַּמָּה וְכַמָּה שָׁעוֹת – קָם בָּאֶמְצַע אִישׁ אֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, שֶׁעָן בְּמִקְצוֹעוֹ, וְקָרָא לְאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ וְאָמַר לָהֶם: “אַתֶּם כָּעֵת שְׂמֵחִים, אוּלָם לְמָחָר מַה יַּעֲשׂוּ וּמַה יֹּאכְלוּ זוּג זֶה” ?. תֵּכֶף הִתְעוֹרְרוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ מִדְּבָרָיו, וּבְרֹאשָׁם רַבִּי לֵוִי יִצְחָק, לֶאֱסֹף מָעוֹת עֲבוּרָם, וּמָה עוֹד שֶׁשֶּׁעָן זֶה הִתְחִיל בַּמִּצְוָה וְתָרַם סְכוּם הָגוּן, וְלָקְחוּ מָעוֹת אֵלּוּ וְהִפְקִידוּם בְּשֻׁתָּפוּת בְּעִסְקוֹ שֶׁל רַבִּי חַיִּים בֶּן רַבִּי שַׁבְּתַי זַ”ל וְהִתְפַּרְנְסוּ מֵהָרֶוַח הַנִּכְנָס מֶשֶׁךְ כַּמָּה שָׁנִים. וְאַף זוֹ הָיְתָה עֲצָתוֹ שֶׁל הַשֶּׁעָן הַנַּ”ל.

ה – מדש

כְּשֶׁרָצָה רַבִּי הִירְשׁ לֵייבּ לִיפְּל זַ”ל לְעוֹדֵד אֶת אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בְּשֶׁבַח אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כָּתַב בְּמִכְתָּבוֹ לְרַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל בִּשְׁנַת התרצ”ה: “יֵשׁ בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁפַע כָּזֶה עַד שֶׁמֵּהַשְּׁיָרִים שֶׁנִּשְׁאָר לוֹ מֵהַסְּעֻדָּה שְׁלִישִׁית שֶׁל שַׁבָּת, יַסְפִּיק לוֹ לְרַבִּי לֵוִי יִצְחָק לְהִסְתַּפֵּק כָּל הַשַּׁבָּת”. וְסִיֵּם וְכָתַב “אֲבָל גַּם זֹאת אוֹדֶה לְךָ שֶׁאֶת הָאַרְבַּע הָאַמּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁל צִיּוּן רַבֵּנוּ שֶׁיֵּשׁ לָכֶם שָׁם בְּאוּמַאן, זֹאת אֵין לִי בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל”.

ה – שמה

רַבִּי אֶלְחָנָן סְפֶּקְטוֹר זַ”ל גֻּדַּל בְּבֵית סָבוֹ כִּי הִתְיַתֵּם מֵאָבִיו בִּהְיוֹתוֹ יֶלֶד קָטָן בִּהְיוֹת אָבִיו רָחוֹק מִבֵּיתוֹ וְלֹא הִכִּיר אֶת אָבִיו. פַּעַם בְּשָׁכְבּוֹ עַל מִטָּתוֹ בָּא אֵלָיו אָדָם אֶחָד וְאָמַר לוֹ: יוֹדֵעַ אַתָּה שֶׁאָבִיךָ אֲנִי וּבְנִי אַתָּה. וּכְשֶׁהִתְעוֹרֵר לִרְאוֹתוֹ מִקָּרוֹב נֶעְלַם כְּלֹא הָיָה, וְרָץ לְסָבוֹ וְסִפֵּר לוֹ זֹאת, וּשְׁאָלוֹ סָבוֹ לְמַרְאֵה הָאִישׁ וְתָאַם הָאִישׁ לְמַרְאֵה אָבִיו. אִשֵּׁר לוֹ סָבוֹ הַדָּבָר בְּאָמְרוֹ לוֹ: כָּךְ בֶּאֱמֶת הָיְתָה דְּמוּת אָבִיךָ זַ”ל.

ה – שמו

הָיָה מְסַפֵּר בְּצַחוּת הָרַב הֶחָסִיד רַבִּי יְחִיאֵל גְּרִינְוַולד זַ”ל: נִפְגַּשְׁתִּי פַּעַם עִם אַנְשֵׁי הַחֶבְרָא קַדִּישָׁא בְּעֵת לַוּוֹתָם נִפְטַר אֶחָד מִחוּץ לָעִיר, וּשְׁאַלְתִּים בֵּין דְּבָרַי כַּמָּה לְוָיוֹת יֵשׁ לָכֶם מִדֵּי יוֹם? עָנוּהוּ: כְּתִשְׁעָה לְוָיוֹת מִדֵּי יוֹם. כְּשֶׁפָּנָה לָלֶכֶת מֵהֶם נִגַּשׁ אֵלָיו אֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁהָיָה מֵאַנְשֵׁי הַחֶבְרָא קַדִּישָׁא, טָפַח לוֹ עַל כְּתֵפוֹ וְאָמַר לוֹ בְּצַחוּת: יְחִיאֵל, וְכִי חוֹשֵׁב הִנְּךָ שֶׁאָכֵן תִּשְׁעָה מֵתִים נִפְטָרִים מִדֵּי יוֹם בְּלוּבְּלִין? לֹא וָלֹא, מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ מֵתִים כָּל אַנְשֵׁי עִיר לוּבְּלִין, אוּלָם מֵחֲמַת שֶׁאֵין בִּיכָלְתֵּנוּ לְהוֹצִיא אֶת כֻּלָּם בְּיַחַד קוֹבְרִים אָנוּ אוֹתָם לְאַט לְאַט, כְּתִשְׁעָה נִפְטָרִים בְּיוֹם.

ה – שמז

הָיוּ בֵּין אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ אֲנָשִׁים יְקָרִים כָּאֵלֶּה שֶׁהָיָה לָהֶם לֵב נִשְׁבָּר וְרֶגֶשׁ כָּזֶה, כְּמוֹ לְמָשָׁל רַבִּי יוֹחָנָן גַלַנְט זַ”ל שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ מִדֵּי יוֹם לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל צִיּוּן רַבֵּנוּ זַ”ל לְמֶשֶׁךְ זְמַן, וְהָיָה מַרְטִיב בְּדִמְעוֹתָיו כָּל כָּךְ אֶת צִיּוּן רַבֵּנוּ זַ”ל, עַד שֶׁהָיוּ הַבָּאִים מַבְחִינִים עַל הַצִּיּוּן אִם כְּבָר בִּקֵּר בָּהּ, לְרֹב הַלַּחְלוּחִית מִדִּמְעוֹתָיו הָרַבִּים שֶׁהָיוּ מַרְטִיבִים מַמָּשׁ אֶת צִיּוּן רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ.

ה – שמח

סִפֵּר רַבִּי יִשְׂרָאֵל נַחְמָן אַנְשִׁין זַ”ל, שֶׁנָּסַע פַּעַם בְּאוֹטוֹבּוּס וְשָׁמַע אֵיךְ שְׁנֵי אֲנָשִׁים זְקֵנִים מְשִׂיחִים בֵּינֵיהֶם לְפִי תֻּמָּם, בֵּין דִּבְרֵיהֶם סִפֵּר אֶחָד לַחֲבֵרוֹ שֶׁפַּעַם – לְעֵרֶךְ בִּשְׁנַת תר”פ שָׁהָה בְּמִירוֹן, וְיָשַׁן שָׁם בְּצִיּוּן רַבִּי אֶלְעָזָר, וּבְאֶמְצַע הַלַּיְלָה רָאָה אֵיךְ שֶׁנִּכְנַס יְהוּדִי אֶחָד, וְהֵחֵל לְהִתְפַּלֵּל שָׁם, וְטָעַן כָּאֵלּוּ טְעָנוֹת לִפְנֵי הַשֵּׁם-יִתְבָּרַךְ, וְדִבֵּר כָּאֵלּוּ דִּבּוּרִים שֶׁל תְּפִלָּה בְּהִשְׁתַּפְּכוּת הַנֶּפֶשׁ כָּזוֹ וּבִבְכִיּוֹת כָּאֵלוּ, עַד שֶׁהִזְדַּעְזֵעַ כָּל-כָּךְ שֶׁכָּל הַיּוֹם שֶׁאַחֲרָיו הָיָה סַהֲרוּרִי לְגַמְרֵי, וְלֹא הָיָה יָכֹל לֶאֱכֹל כְּלָל לְרֹב הֶרְגֵּשׁוֹ וְהִתְעוֹרְרוּתוֹ, וְרַק לָעֶרֶב כְּשֶׁנָּסַע לְבֵיתוֹ לְחֵיפָה טָעַם מַשֶּׁהוּ, וּבִהְיוֹתוֹ שׁוּב בְּמִירוֹן בְּפַעַם אַחֶרֶת שָׁאַל עַל הָאִישׁ הַזֶּה וְעַל מַעֲשֵׂהוּ, וְנוֹדַע לוֹ שֶׁשְּׁמוֹ רַבִּי דָּוִד שְׁטֶעפֶּער זַ”ל מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ הַיְקָרִים, וּמִתְפַּרְנֵס בְּעִירוֹ תֵּל-אָבִיב מִתְּפִירַת וּמִלּוּי שַׂקִּים בְּצֶמֶר. וְסִיֵּם וְאָמַר לַחֲבֵרוֹ: “הָאֱמֶת אֹמַר לְךָ, שָׁמַעְתִּי כְּבָר הַרְבֵּה מַגִּידִים וְדַרְשָׁנִים; אֲבָל מַה שֶּׁדִּבּוּרֵי תְּפִלּוֹת אֵלּוּ שֶׁדִּבֵּר גָּרְמוּ לִי, לֹא זָכִיתִי לְהִתְעוֹרְרוּת כָּזוֹ מֵאַף מַגִּיד וְדַרְשָׁן”.

ה – שמט

כְּשֶׁבִּקֵּשׁ פַּעַם רַבִּי אַבְרָהָם יַעֲקֹב גּוֹלְדְרַייךְ זַ”ל אֶת רַבִּי נָתָן בַּייטְלְמַאכֶער זַ”ל שֶׁיְּלַמְּדוֹ לְנַגֵּן עַל כִּנּוֹר אַחַר שֶׁזֵּרְזוֹ רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל בְּאָמְרוֹ לוֹ: בַּעַל מְנַגֵּן כָּמוֹךָ מֵהָרָאוּי שֶׁיָּשִׂים לֵב לַנִּגּוּנִים שֶׁלָּנוּ, כִּי יָדַע רַבִּי נָתָן לְנַגֵּן הֵיטֵב עַל הַכִּנּוֹר, עָנָהוּ רַבִּי נָתָן בְּצַחוּת: הֲרֵי יָדַעְתָּ מַה שֶּׁאָמַר כְּבָר רַבֵּנוּ שֶׁמָּשִׁיחַ יְגַלֶּה בָּעוֹלָם דֶּרֶךְ חָדָשׁ בִּנְגִינָה, וְאִם כֵּן מַה לְּךָ לְלָמְדוֹ.

ה – שנ

רַבִּים הָיוּ מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ עוֹבְדֵי ה’ גְּדוֹלִים וּבַעֲלֵי מַדְרֵגָּה עַד שֶׁכָּל לֵילוֹתָם וְרֹב יְמֵיהֶם הָיוּ קֹדֶשׁ לְתוֹרָה וַעֲבוֹדָה, אַף-עַל-פִּי שֶׁהָיוּ עֲנִיִּים מְרוּדִים מַמָּשׁ וְהִשְׁתַּדְּלוּ לְהִתְפַּרְנֵס מִיגִיעַ כַּפָּם אַף שֶׁלֹּא לְפִי כְּבוֹדָם, כְּמוֹ רַבִּי יַעֲקֹב בַּארְדִּיטְשׁוֹבֶער זַ”ל שֶׁהָיָה מִתְפַּרְנֵס מִמְּכִירַת נֵרוֹת וְהָיָה עוֹמֵד אַף בְּעֶרֶב יוֹם כִּפּוּר בְּאֶמְצַע הָרְחוֹב וּמוֹכֵר נֵרוֹת לִכְבוֹד יוֹם הַקָּדוֹשׁ, עַל אַף שֶׁהָיָה אִישׁ מוּרָם מְאֹד, וּכְמוֹ שֶׁסִּפֵּר רַבִּי דָּוִד שֶׁעכְטֶער זַ”ל עַל אֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁהִתְפַּרְנֵס מִמְּכִירַת שְׁתִיָּה קָרָה בְּאֶמְצַע הָרְחוֹב וְהִבְחִין בּוֹ אֵיךְ שֶׁעוֹמֵד דָּבוּק בְּשַׂרְעַפָּיו עַד כְּדֵי הִתְפַּעֲלוּת, כִּי הַלָּה בִּרְצוֹתוֹ לֵהָנוֹת דַּוְקָא מִיגִיעַ כַּפּוֹ, לֹא הִשְׁגִּיחַ עַל כְּבוֹדוֹ כְּלָל וּכְלָל. וְכָךְ הָיוּ רַבִּים מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ.

ה – שנא

סִפֵּר רַבִּי מָרְדְּכַי יַגֶלְנִיק זַ”ל שֶׁשָּׁמַע בְּעַצְמוֹ מֵאִישׁ אֶחָד שֶׁשָּׁאַל פַּעַם אֶת הַצַּדִּיק הָרַבִּי רַבִּי מְשֻׁלָּם מִטָּאשׁ זַצַ”ל אִם יָכוֹל לִלְמֹד בְּסֵפֶר מְשִׁיבַת נֶפֶשׁ, עָנָה לוֹ: בְּוַדַּאי, הֲרֵי הָרַבִּי מִצַּאנְז אַף הָיָה אוֹמֵר לִקּוּטֵי תְּפִלּוֹת.

ה – שנב

וְכֵן סִפֵּר שֶׁשָּׁמַע פַּעַם מֵאֶחָד שֶׁפַּעַם הִתְאַכְסֵן בְּבֵית אָבִיו הָרַבִּי מִסָּאכְטְשׁוֹב זַצַ”ל, וּבֵין דִּבּוּרָם בִּקֵּשׁ הָרַבִּי זַצַ”ל אֶת אָבִיו שֶׁיִּתֵּן לוֹ אֵיזֶה סֵפֶר לִלְמֹד, וְנָתַן לוֹ אֶת הַסֵּפֶר ‘לִקּוּטֵי-הֲלָכוֹת’ וְלָמַד וְהָגָה בָּהּ מֶשֶׁךְ כָּל הַלַּיְלָה, אַחַר כָּךְ הִבְחִין בְּנוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת הַנַּ”ל שֶׁהָרַבִּי מְכַבְּדוֹ מְאֹד, וּשְׁאָלוֹ: מָה רָאָה הָרַבִּי לְכַבְּדֵנִי כָּל כָּךְ? עָנָה לוֹ הָרַבִּי: מִשּׁוּם שֶׁאָבִיךָ נָתַן לִי לִלְמֹד בְּסֵפֶר נִפְלָא כָּזֶה.

ה – שנג

הַצַּדִּיק הָרַב מִבַּארְנִיב זַ”ל, רַבִּי אַבְרָהָם שִׂמְחָה הוֹרְבִיץ מְחַבֵּר הַסֵּפֶר “חַמְרָא טָבָא”, הָיָה עוֹסֵק הַרְבֵּה בְּסוֹף יָמָיו בְּסִפְרֵי רַבֵּנוּ וְהָיָה מַפְלִיג מְאֹד בְּשִׁבְחָם, וְהָיָה מַזְכִּיר הַרְבֵּה בִּדְרָשׁוֹתָיו מִתּוֹרוֹת רַבֵּנוּ זַ”ל.

ה – שנד

אֲחוֹת זוּגָתוֹ שֶׁל רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל הָיְתָה פַּעַם אֵצֶל בַּעַל הַחֲזוֹן אִישׁ זַ”ל לְבַקְּשׁוֹ שֶׁיִּתְפַּלֵּל עַל אֵיזֶה יְשׁוּעָה שֶׁנִּצְרְכָה לָהּ, בֵּין דְּבָרֶיהָ שְׁאָלָהּ הֵיכָן הִיא דָּרָה, וְאָמְרָה לוֹ שֶׁדָּרָה בִּשְׁכוּנַת קַטַּמוֹן, עָנָה לָהּ: וְכִי עֲבוּר מַה נָּסַעְתְּ וּבָאת אֵלַי, הֲרֵי יֵשׁ לָךְ שָׁם בְּקַטָּמוֹן שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם אֶת רַבִּי שְׁמוּאֵל שַׁפִּירָא זַ”ל.

ה – שנה

פֵּרֵשׁ פַּעַם בְּצַחוּת רַבִּי שְׁמוּאֵל שַׁפִּירָא זַ”ל אֶת הַמִּשְׁנָה: “הַפֶּסַח” – בְּגִימַטְרִיָּא נַחְמָן, “אֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא בַּלַּיְלָה” – שֶׁאָז עִקַּר הָעֲבוֹדָה שֶׁבַּעֲבוֹדַת ה’, כַּמּוּבָא בַּסֵּפֶר שִׂיחוֹת הָרַ”ן, “וְאֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא צְלִי” – מִלְּשׁוֹן צְלוֹתָא וּבָעוּתָא לְשׁוֹן תְּפִלָּה, “וְאֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא עַד חֲצוֹת” – שֶׁבּוֹ תָּלוּי הַכֹּל, וּמִמֶּנּוּ הַתְחָלַת כָּל הָעֲבוֹדָה.

ה – שנו

הִדְגִּישׁ פַּעַם רַבִּי שְׁמוּאֵל שַׁפִּירָא זַ”ל לְאַחַד הָאַבְרֵכִים: דַּע לְךָ שֶׁשְּׁמִירַת הַבְּרִית הוּא הַמַּפְתֵּחַ לִכָּנֵס דַּרְכּוֹ לְכָל הַמַּדְרֵגוֹת וּלְכָל הָעוֹלָמוֹת.

ה – שנז

פָּנָה פַּעַם אַבְרֵךְ אֶחָד לְאַחַר חֲתֻנָּתוֹ אֶל הֶחָסִיד רַבִּי שְׁמוּאֵל שַׁפִּירָא זַ”ל בְּבַקְּשׁוֹ שֶׁיְּדַבֵּר עִמּוֹ וִיחַזְּקוֹ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הָיָה זֹאת בְּעֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ בְּעֵת שֶׁיָּשַׁב רַבִּי שְׁמוּאֵל וְאָמַר לְעַצְמוֹ קַפִּיטְל ק”ז “הוֹדוּ לַה’ כִּי טוֹב” זְמַן הַרְבֵּה לִפְנֵי בִּיאַת קְהַל הַמִּתְפַּלְּלִים, לֹא עָנָהוּ רַבִּי שְׁמוּאֵל שׁוּם דָּבָר כְּדַרְכּוֹ בְּחָסְכוֹ בְּדִבּוּרִים, רַק זֹאת שֶׁכְּשֶׁהִגִּיעַ לְתֵבוֹת “וַיִּזְעֲקוּ”, “וַיִּצְעֲקוּ”, הִדְגִּישָׁם וּכְפָלָם חֲזֹר וְהַדְגֵּשׁ, וְהֵבִין הָאַבְרֵךְ תֵּרוּץ מֵעַצְמוֹ לִשְׁאֵלָתוֹ.

ה – שנח

רַבִּי פִישְׁל דַּיָּן זַ”ל, אַף-עַל-פִּי שֶׁהָיָה נֶכְדָּם שֶׁל הַחוֹלְקִים עַל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, נִמְשַׁךְ מְאֹד בְּסוֹף יָמָיו לְדַעַת רַבֵּנוּ וּלְלִמּוּד סִפְרֵי רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, וְאָמַר פַּעַם בִּכְאֵב לְרַבִּי דָּוִד שֶׁכְטֶער זַ”ל שֶׁהָיָה יוֹצֵא וְנִכְנָס אֶצְלוֹ לְשַׁמְּשׁוֹ: מִתְחָרֵט אֲנִי עַל שֶׁלֹּא זָכִיתִי בִּצְעִירוּתִי לִרְאוֹת וּלְהַרְגִּישׁ גְּדֻלַּת סִפְרֵי רַבֵּנוּ.

ה – שנט

פַּעַם הִגִּיעַ נֶכְדּוֹ שֶׁל רַבִּי גְּדַלְיָה בֶּן רַבִּי יִשְׂרָאֵל בֶּן שָׂרָה בַּת רַבֵּנוּ זַ”ל (אִמּוֹ שֶׁל רַבִּי גְּדַלְיָה הָיְתָה בִּתּוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק רַבִּי אַהֲרֹן בְּנוֹ הַגָּדוֹל שֶׁל רַבִּי מָרְדְּכַי מִטְּשֶׁרְנוֹבִּיל זַצַ”ל) לְאוּמַאן לְהִתְפַּלֵּל עִם אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בַּיָּמִים הַנּוֹרָאִים וְהָלַךְ בְּבִגְדֵי מֶשִׁי כִּמְפֻרְסָם, כִּי נָהֲגוּ בְּבֵית אָבִיו בְּאַדְמוֹ”רוּת כַּמְסֻפָּר כְּבָר (לעיל קס”ב), וְצִוָּה רַבִּי שִׁמְשׁוֹן לְקָרְבוֹ מִטַּעַם הֱיוֹתוֹ נֶכֶד רַבֵּנוּ זַ”ל.

ה – שס

בְּוַארְשָׁא הָיָה דָּר אֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁהָיָה עוֹבֵד ה’ גָּדוֹל וְהָיָה קָם מִדֵּי לַיְלָה בַּחֲצוֹת לַיְלָה וְעוֹסֵק אַחַר כָּךְ בַּתּוֹרָה, אוּלָם הָיָה עָנִי מָרוּד כָּל כָּךְ עַד שֶׁשָּׁאֲלוּ אוֹתוֹ בָּנָיו: הֲרֵי אָמְרוּ רַזַ”ל: כָּל הַלּוֹמֵד תּוֹרָה בַּלַּיְלָה נִמְשָׁךְ עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד בַּיּוֹם, וְאִם כֵּן הֵיכָן הַחוּט שֶׁל חֶסֶד שֶׁנִּמְשָׁךְ לְךָ? עָנָה לָהֶם: זֶה שֶׁאֲנִי זוֹכֶה לָקוּם שׁוּב בַּחֲצוֹת לַיְלָה בַּלַּיְלָה הַשְּׁנִיָּה זֶהוּ הַתּוֹצָאָה וְהַשָּׂכָר הַנִּמְשָׁךְ לִי מֵהַחוּט שֶׁל חֶסֶד מֵחֲמַת קִימָתִי בַּחֲצוֹת בַּלַּיְלָה הַקּוֹדֵם. כִּי מַה שַּׁיָּךְ חוּט שֶׁל חֶסֶד גָּדוֹל יוֹתֵר מִלִּזְכּוֹת לָקוּם עוֹד לַיְלָה בַּחֲצוֹת? (ע”ע לעיל בח”ד, סעיף שצ”ב; ולהלן בח”ו, סעיף רפ”ט).

ה – שסא

הַיְּהוּדִים תּוֹשָׁבֵי אוֹקְרַאִינָה בִּכְלָל וְתוֹשָׁבֵי אוּמַן בִּפְרָט לְרֹב פְּשִׁיטוּתָם וְעַנְוְתָנוּתָם שֶׁמִּטִבְעָם, רְחוֹקִים מְאֹד הָיוּ מִלָּתֵת תָּאֳרֵי כָּבוֹד אֶחָד לַחֲבֵרוֹ. וְסִפֵּר רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל שֶׁכְּשֶׁבָּא לְאוּמַן וּכְבָר קֹדֶם לְבִיאָתוֹ שָׁמַע הַרְבֵּה בְּשִׁבְחוֹ שֶׁל רַבִּי אַלְטֶער טֶעפְּלִיקֶער זַ”ל (בַּעַל הַמְחַבֵּר וְהַמְלַקֵּט הַסְּפָרִים הַחֲשׁוּבִים הִשְׁתַּפְּכוּת הַנֶּפֶשׁ, מְשִׁיבַת נָפֶשׁ, מֵי הַנַּחַל וְעוֹד). אֵיךְ שֶׁפּוֹנִים אֵלָיו כָּל מַכִּירָיו גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים בְּשֵׁם ‘אַלְטֶער’ לְבַד, וּכְשֶׁהֵעִיר לְכַמָּה עַל כָּךְ עָנוּ לוֹ: נוּ, אַתָּה רוֹצֶה כְּבָר לַעֲשׂוֹת כָּאן רֶבִּיִּים? לְכַנּוֹתוֹ בְּשֵׁם רַבִּי וְכַדּוֹמֶה, אֵין דָּבָר זֶה נוֹהֵג בִּמְקוֹמֵנוּ.

ה – שסב

אֶחָד מֵהַגֵּרִים שֶׁנִּתְגַּיְּרוּ וְהִתְקָרֵב לְאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ נָתְנוּ לוֹ הַשִּׁלְטוֹנוֹת אֵיזֶה עֲבוֹדַת פְּקִידוּת בְּמִשְׂרָד וְלֹא קִבְּלוֹ מֵחֲמַת הֶכְרֵחִיּוּת שֶׁבָּעֲבוֹדָה לְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת, וְנָתְנוּ לוֹ לַעֲבֹד בַּעֲבוֹדָה קָשָׁה שֶׁל חִתּוּךְ עֵצִים שֶׁנִּשְׁרוּ קֹדֶם בְּמַיִם, וְנֶחֱלָה מִזֶּה מְאֹד, וְכָל צוּרָתוֹ הִשְׁתַּנְּתָה מֵחֲמַת כֵּן. כְּשֶׁשָּׁאֲלָה אוֹתוֹ זוּגָתוֹ הֲרֵי זֶה פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ? עָנָה לָהּ: וְכִי נַעֲשֵׂיתִי יְהוּדִי כְּדֵי לְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת? וְלֹא עָבְרוּ יָמִים מוּעָטִים וּמֵת. הי”ד

ה – שסג

הִגִּיעַ פַּעַם מְקֹרָב חָדָשׁ בַּעַל הַדְרַת פָּנִים אֶל אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁבְּאוּמַאן וְכִנָּה עַצְמוֹ בְּשֵׁם רַבִּי יַענְקְל וְאַף אֶחָד לֹא הִכִּירוֹ וְלֹא יָדַע מֵאַיִן מְקוֹמוֹ. לְאַט לְאַט כָּבַשׁ מָקוֹם בֵּין אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ וְהֵחֵל אַף לִדְרֹשׁ בָּרַבִּים וְהָיָה מְדַבֵּר בְּדֶרֶךְ גַּדְלוּת כְּרַב גָּדוֹל, וְאַף הִתְנַהֵג בְּמִנְהָגִים מְשֻׁנִּים, וּלְמָשָׁל כְּשֶׁקָּרְאוּ לוֹ לַעֲלוֹת לַתּוֹרָה וְרָצָה הַחַזָּן לוֹמַר עֲבוּרוֹ ‘מִי שֶׁבֵּרַךְ’ לֹא אָבָה וְלֹא מָסַר בְּשׁוּם פַּעַם שֵׁם אִמּוֹ. הוּא הָיָה יוֹדֵעַ לִרְקֹד רִקּוּדִים מְיֻחָדִים כְּשַׂחְקָן קִרְקָס. פַּעַם אָמַר בַּהֲלָצָה עַל הַכָּתוּב וַיַּרְא בָּלָק – הַיּוֹם רָאִיתִי אֶת בָּלָק. פַּעַם עָלָה לַבִּימָה וְאָמַר עַל עַצְמוֹ: אֲנִי סְתַם שַׁקְרָן וְאַשְׁמְדַאי אֲנִי וְכוּ’. מִצַּד שֵׁנִי הָיָה עוֹסֵק הַרְבֵּה בִּצְדָקָה וְהָיָה הוֹלֵךְ לְהַתְרִים אֲנָשִׁים וְלֶאֱסֹף לֶחֶם לְחַלְּקָם אַחַר כָּךְ לַעֲנִיִּים. וְהִנֵּה רֹב אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ הַתְּמִימִים לֹא הִכִּירוּ וְהִבְחִינוּ בְּחֶסְרוֹנוֹ שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא כְּלִי רֵיקָן וְלֵץ גָּמוּר. וְרַק כַּמָּה בּוֹדְדִים מַמָּשׁ וּבְרֹאשָׁם רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל עָמְדוּ לוֹ בְּדַרְכּוֹ וְלֹא חָגְגוּ עִמּוֹ בַּחֲגִיגוֹתָיו. וְגַם רַבִּי שִׁמְשׁוֹן בַּארְסְקִי זַ”ל הִבִּיט עָלָיו בְּעַיִן לֹא טוֹבָה. וְהָיוּ גּוֹעֲרִים אֵלּוּ מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בְּרַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל בְּהַקְשׁוֹתָם עָלָיו מַדּוּעַ נִטְפָּל הוּא לְבַעַל צְדָקָה כָּמוֹהוּ וּמְדַקְדֵּק בְּחֶסְרוֹנוֹת.

פַּעַם הֵחֵל לִרְקֹד רִקּוּדִים עַלִּיזִים וְנִפְלָאִים עַל סַפְסָל צַר מְאֹד, וּבָאוּ רַבִּים מִתּוֹשָׁבֵי הָעִיר, אֲנָשִׁים וְנָשִׁים, לִרְאוֹת פַּעֲלוּלָיו, עַד שֶׁהֵחֵל לִהְיוֹת תַּעֲרוֹבוֹת סְבִיבוֹ הָלַךְ רַבִּי לֵוִי יִצְחָק וְדָחַף בְּרַגְלוֹ אֶת הַסַּפְסָל בִּכְדֵי שֶׁיִּפֹּל, תֵּכֶף הִתְרַגְּזוּ עָלָיו אֵיזֶה אֲנָשִׁים מִתּוֹשָׁבֵי הָעִיר וְהֵעִיפוּ לוֹ אֶת כּוֹבָעוֹ וְאַף רָצוּ לְהַכּוֹתוֹ מַמָּשׁ וְכַדּוֹמֶה. וְנִמְשַׁךְ כָּךְ הַדָּבָר עוֹד זְמַן רַב עַד שֶׁקָּם אֶחָד הַמְיֻחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ רַבִּי אַהֲרֹן יוֹסֵף גֶּערְשִׁינָאו זַ”ל וְהִרְעִים בְּקוֹלוֹ לִפְנֵי אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ עַד כְּדֵי דְּמָעוֹת בְּטָעֳנוֹ לִפְנֵיהֶם אֵיךְ נוֹתְנִים לְלֵץ כָּמוֹהוּ לְהִשָּׁאֵר בֵּין אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ. וַה’ הָיָה בְּעֶזְרָם שֶׁבְּאֵיזֶה יוֹם אֶחָד נִכְנַס לַקְּלוֹיז אָדָם אֶחָד מֵעִיר פְּרָאסְקָאו, וְתֵכֶף כְּשֶׁרָאָהוּ יַענְקְל זֶה בָּרַח כִּנְשׁוּךְ נָחָשׁ וְלֹא רָאוּהוּ יוֹתֵר. וְסִפֵּר זֶה הָאָדָם שֶׁהַמִּשְׁטָרָה מְחַפֶּשֶׂת אַחֲרָיו אַחַר עֲשׂוֹתוֹ בְּעִירוֹ כַּמָּה וְכַמָּה מַעֲשִׂים רָעִים וּמְכֹעָרִים. לְבַסּוֹף מֵת יַענְקְל זֶה בָּעִיר גְּזִילֶרְדַע הַסָּמוּךְ לְטַשְׁקֶנְט עַל-יְדֵי שֶׁנִּשְׂרַף בְּמִטָּתוֹ שֶׁנִּדְלְקָה מִתַּנּוּר דּוֹלֵק. גַּם אֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁנִּתְחַבֵּר עִמּוֹ מְאֹד בְּשֵׁם הֶרְשְׁל תָּפְסָה אוֹתוֹ הַמִּשְׁטָרָה בְּקִיּוֹב עַל עֲבֵרוֹת מַשְׁמָעוּת, כַּאֲסִיפַת כְּסָפִים וְכַדּוֹמֶה, וְנִשְׁלַח לְמָקוֹם לֹא יָדוּעַ וְלֹא חָזַר מִשָּׁם יוֹתֵר.

ה – שסד

מְסַפֵּר רַבִּי יִשְׂרָאֵל בֶּער אוֹדֶעסֶר שֶׁפַּעַם שָׁהָה עִם רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִקָּארְדַאן זַ”ל בְּמִירוֹן, וְהִתְפַּלֵּל אָז רַבִּי יִשְׂרָאֵל בְּכָזֶה הִתְלַהֲבוּת וּבְכָזֶה חֲמִימוּת, וְאָמַר אָז אֶת הַתִּקּוּן הַכְּלָלִי מִלָּה בְּמִלָּה מֵעֵת קֹדֶם הַצָּהֳרַיִם עַד סָמוּךְ לְמִנְחָה, וְאַף-עַל-פִּי שֶׁהָיָה אָז יוֹם קַר מְאֹד מְאֹד, עַד שֶׁלֹּא הָיָה יָכֹל רַבִּי יִשְׂרָאֵל לַעֲמֹד וְלִשְׁהוֹת מִחוּץ לַצִּיּוּן, אַף-עַל-פִּי-כֵן הָיָה דּוֹמֶה שֶׁסְּבִיב רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִקָּארְדַּאן דּוֹלֵק תַּנּוּר אֵשׁ לְרֹב הַחֲמִימוּת שֶׁשָּׁפַע מִמֶּנּוּ.

ה – שסה

סִפֵּר רַבִּי יִשְׂרָאֵל קַארְדוּנֶער זַ”ל: כְּשֶׁשָּׁהִיתִי בְּגַאלִיצְיָה (בְּהִשְׁתַּדְּלוּתוֹ אָז לְהַדְפָּסַת סֵפֶר סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת) נִגַּשׁ אֵלַי יְהוּדִי אֶחָד בְּאֶמְצַע הָרְחוֹב שֶׁלֹּא הִכַּרְתִּיו כְּלָל, וְאָמַר לִי “אִם הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וְיֵשׁ לוֹ פַּחַד מִמֶּנּוּ אֵיךְ שַׁיָּךְ שֶׁיַּעֲלֶה עַל לִבּוֹ מַחְשְׁבוֹת גֵּאוּת וְהִתְנַשְּׂאוּת?

ה – שסו

רַבִּי יִשְׂרָאֵל קַארְדוּנֶער זַ”ל לְרֹב הִתְקַשְּׁרוּתוֹ לְרַבִּי מֹשֶׁה בְּרֶסְלְבֶר זַ”ל הָיָה מְכַנֵּהוּ בְּשֵׁם ‘אַבָּא’. וְהוּא עַל-פִּי מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: כָּל הַמְלַמֵּד בֶּן חֲבֵרוֹ תּוֹרָה כְּאִלּוּ יְלָדוֹ. כִּי הוּא קֵרְבוֹ וְלִמְּדוֹ דֶּרֶךְ רַבֵּנוּ בְּיוֹתֵר.

ה – שסז

שָׁמַע פַּעַם אֶחָד אֶת רַבִּי יוֹנָה לֶבְּל זַ”ל עוֹמֵד מֶשֶׁךְ זְמַן רַב בְּמִירוֹן בְּצִיּוּן הָרַשְׁבִּ”י בּוֹכֶה וְצוֹעֵק פַּעַם אַחַר פַּעַם מֵעֹמֶק לִבּוֹ: “רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! מַה יִהְיֶה עִם הַיָּמִים וְהַשָּׁנִים שֶׁלִי שֶׁעוֹבְרִים וְחוֹלְפִים בַּחֹשֶׁךְ”? – “וָואס וֶועט זַיין מִיט מַיְינֶע טֶעג אוּן יָארְן וָואס זֵיי גֵייעֶן אִין דֶער פִינְצְטֶערְנִישְׁט”? חָדְרוּ הַדְּבָרִים לְלִבּוֹ שֶׁל זֶה הַשּׁוֹמֵעַ כָּל-כָּךְ, עַד שֶׁמֵּאָז שִׁנָּה אֶת דֶּרֶךְ חַיָּיו, כְּשֶׁאֵלּוּ הַדִּבּוּרִים מְצַלְצְלִים בְּאָזְנָיו, וּמְהַוִּים לוֹ כַּאֲבוּקָה בַּחֹשֶׁךְ הַסּוֹבֵב אוֹתוֹ.

ה – שסח

הָיָה רַבִּי אֶפְרַיִם זַ”ל בַּעַל מְחַבֵּר הַסֵּפֶר “עֹנֶג שַׁבָּת” אָדָם עָדִין וְרָגִישׁ כָּל כָּךְ, שֶׁפַּעַם כְּשֶׁנִּשְׁלַח אֵיזֶה חֲבִילַת בְּגָדִים לְאֶחָד מֵעֲנִיֵּי אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ וּבְתוֹכָם זוּג נַעֲלַיִם עֲבוּר יַלְדָּם הַקָּטָן, וְשָׂמְחוּ מְאֹד בְּנֵי הַבַּיִת עַל זֶה הַדָּבָר, הִשְׁתַּתֵּף רַבִּי אֶפְרַיִם בְּשִׂמְחָתוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד כָּל כָּךְ, עַד שֶׁהַיֶּלֶד עַצְמוֹ הִתְפַּלֵּא עַל הִשְׁתַּתְּפוּתוֹ בְּשִׂמְחָתוֹ כָּל כָּךְ, וְנִשְׁאַר חָקוּק בְּזִכְרוֹנוֹ תָּדִיר.

ה – שסט

אָמַר פַּעַם רַבִּי אֶפְרַיִם זַ”ל בַּעַל הַמְחַבֵּר סֵפֶר ‘עֹנֶג שַׁבָּת’: כָּל מִי שֶׁאוֹמֵר אֶת הַ”תִּקּוּן הַכְּלָלִי” נֶחֱשָׁב בָּזֶה לְבַד כְּבָר כִּמְקֹרָב לְרַבֵּנוּ זַ”ל.

ה – שע

כְּשֶׁהָיָה רַבִּי אֶפְרָיִם זַ”ל בַּעַל הַמְחַבֵּר סֵפֶר ‘עֹנֶג שַׁבָּת’ מַזְכִּיר אֶת חוּץ-לָאָרֶץ הָיָה אוֹמֵר ‘לְהַבְדִּיל’. וְכָל זֶה מֵחֲמַת רֹב חִבָּתוֹ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. כְּשֶׁאָמְרָה לוֹ פַּעַם זוּגָתוֹ שֶׁמִּשּׁוּם מָה מַבְחִינָה הִיא שֶׁבְּחוּץ-לָאָרֶץ הָיָה מַרְגִּישׁ טוֹב יוֹתֵר, הִקְפִּיד עַל דְּבָרִים אֵלּוּ וְאָמַר: “חַס-וְשָׁלוֹם”, “חַס-וְשָׁלוֹם”. שֶׁחָשַׁשׁ פֶּן חָלִילָה יִהְיוּ נֶחֱשָׁבִים דְּבָרֶיהָ כְּהוֹצָאַת דִּבָּה עַל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל.

ה – שעא

שָׁאַל פַּעַם אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הָרַבָּנִים אֶת רַבִּי אֶפְרָיִם זַ”ל בַּעַל סֵפֶר עֹנֶג שַׁבָּת, בְּפֵרוּשׁ הַדְּבָרִים הַכְּתוּבִים בְּסִפְרֵי רַבֵּנוּ מִגֹּדֶל מַעֲלוֹתָיו וּשְׁבָחָיו שֶׁשִּׁבַּח רַבֵּנוּ אֶת עַצְמוֹ כָּל כָּךְ. עָנָה לוֹ בְּצַחוּת: הֲרֵי נִפְסַק בַּהֲלָכָה שֶׁתַּלְמִיד חָכָם הַבָּא לְמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ צָרִיךְ לְפַרְסֵם אֶת עַצְמוֹ, כֵּן הַדָּבָר לְעִנְיַן רַבֵּנוּ זַ”ל, שֶׁכָּאן בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁאֵין מַכִּירִים אֲמִתִּיּוּת מַעֲלָתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ, מִשּׁוּם כֵּן נָהַג כַּהֲלָכָה וּפִרְסֵם אֶת עַצְמוֹ, וּמִי שֶׁיּוֹדֵעַ מַעֲלַת אֱמוּנַת חֲכָמִים וְחִיּוּבָהּ שֶׁמְּחֻיָּבִים אָנוּ לְהַאֲמִין בָּהֶם יַאֲמִין בּוֹ.

שִּׂיחוֹת וְסִיפּוּרִים מֵרַבִּי לֵוִי יִצְחָק בֶּנְדֶר זַ”ל

ה – שעב

סִפֵּר רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל שֶׁזּוֹכֵר שֶׁבְּעִירוֹ גְּרָאדזִיסְק שֶׁדָּרוּ שָׁם כַּמָּה אֲלָפִים מִשְׁפָּחוֹת לֹא הָיָה שָׁם כִּי אִם שְׁנֵי רוֹפְאִים וְחוֹבֵשׁ אֶחָד, וְאֵינוֹ זוֹכֵר שׁוּם פַּעַם שֶׁהָיוּ עוֹמְדִים וּמְחַכִּים בַּתּוֹר כְּדֵי לְהִכָּנֵס אֲלֵיהֶם, וְרֹב הַזְּמַן הָיוּ אַף בְּטֵלִים מִמְּלַאכְתָּם. עַד שֶׁמּוּכָח הַדָּבָר שֶׁכָּל מַה שֶּׁנִּתְרַבִּים הָרוֹפְאִים מִתְרַבִּים הַמַּחֲלוֹת.

ה – שעג

וְסִפֵּר: אַף-עַל-פִּי שֶׁהָיוּ רַבִּים מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ עֲנִיִּים הֲגוּנִים וְחַסְרֵי כֹּל, אַף-עַל-פִּי-כֵן הַשִּׂמְחָה וְהַחִיּוּת שֶׁאָפַף אוֹתָם בְּהַרְגִּישָׁם בֶּאֱמֶת אֶת נַחַת אוֹר תּוֹרָתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וְתַלְמִידוֹ עָלָה בְּהַרְבֵּה הַרְבֵּה עַל חֶסְרוֹנָם הַמְשַׁוֵּעַ, וְהָיוּ שְׂמֵחִים בַּעֲנִיּוּתָם הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵהָעֲשִׁירִים בְּעָשְׁרָם, וְהָיָה הַדָּבָר בּוֹלֵט וְנִכָּר לְכָל מַכִּירֵיהֶם.

ה – שעד

פַּעַם סִפֵּר בְּשֶׁבַח אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ וְאָמַר: כִּמְעַט וְלֹא רָאִיתִי מֶשֶׁךְ כָּל זְמַן הֱיוֹתִי בֵּין אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ הַיְקָרִים שֶׁיִּכָּנֵס אֶחָד לִתְחוּם חֲבֵרוֹ לַחֲקֹר אַחֲרָיו וּלְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו שֶׁל הַזּוּלָת כְּלָל וּכְלָל, מַה גַּם לָדוּן בָּהֶם וּלְהַרְהֵר אַחֲרֵיהֶם, וְכָל שֶׁכֵּן לְדַבֵּר מִזֶּה עִם אַחֵר וְכַדּוֹמֶה. כִּי כָּל אֶחָד שֶׁהִתְקָרֵב מְעַט לְדֶרֶךְ רַבֵּנוּ בֶּאֱמֶת יָדַע וְהֵבִין תֵּכֶף וּמִיָּד שֶׁהַלְוַאי וְיַסְפִּיק מַה שֶּׁצָּרִיךְ לְהַסְפִּיק וּלְתַקֵּן הוּא בְּעַצְמוֹ לְנַפְשׁוֹ, וּמַה לּוֹ לְהַרְהֵר וְלַחֲקֹר וְלַחֲשֹׁב עַל חֶסְרוֹנוֹת חֲבֵרוֹ, וּמֵהֵיכָן יִקַּח זְמַן לַחֲשֹׁב עַל זוּלָתוֹ וּמַה גַּם לְדַבֵּר מִזֶּה עִם אַחֵר.

ה – שעה

כְּשֶׁשָּׁהָה רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל בְּגֶרְמַנְיָה פָּגַשׁ שָׁם בְּבָחוּר אֶחָד שֶׁהָיָה מִילִידֵי עִיר לִיזֶענְסְק, וְסִפֵּר לְרַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל שֶׁלִּפְנֵי שֶׁנִּכְנְסוּ הַגֶּרְמָנִים לָעִיר הָלְכוּ רַבִּים רַבִּים מִתּוֹשָׁבֵי הָעִיר לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל צִיּוּן הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הָרַב רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ זַצַ”ל וּבָכוּ שָׁם בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ. אַחַר כָּךְ כְּשֶׁנִּכְנְסוּ הַגֶּרְמָנִים סִפְּרוּ לָהֶם הַגּוֹיִם שְׁכֵנֵי הַיְהוּדִים שֶׁהַיְּהוּדִים שָׁהוּ הַרְבֵּה בְּבֵית הַחַיִּים עַל קִבְרוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק בְּיוֹם הָאֶתְמוֹל וּבְוַדַּאי הֶחְבִּיאוּ שָׁם גַּם אֶת מָמוֹנָם וְהָלְכוּ הַגֶּרְמָנִים וּפָתְחוּ אֶת הַקֶּבֶר. כְּשֶׁנּוֹדַע לוֹ הַדָּבָר הָלַךְ זֶה הַבָּחוּר לְרַב הָעִיר שֶׁהָיָה מֻחְבָּא בְּאֵיזֶה מָקוֹם וְסִפֵּר לוֹ מַה שֶּׁעָשׂוּ הַגֶּרְמָנִים. אָמַר לוֹ הָרַב מַבְטִיחַ אֲנִי לְךָ שֶׁתִּנָּצֵל וְלֹא יְאֻנֶּה לְךָ כָּל רַע אִם תָּשׁוּב וּתְכַסֶּה אֶת הַקֶּבֶר וּתְסַדְּרוֹ כָּרָאוּי. וְאָכֵן הָלַךְ וְסִכֵּן עַצְמוֹ עֲבוּר זֶה עַד שֶׁהֶחֱזִיר אֶת הַקֶּבֶר לְקַדְמוּתוֹ וְסִפֵּר לְרַבִּי לֵוִי יִצְחָק נִסֵּי נִסִּים שֶׁאֵרְעוּ לוֹ עַד שֶׁנִּצַּל בְּבִטְחָה לְמַעְלָה מִדֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וּכְבִרְכָתוֹ וְהַבְטָחָתוֹ שֶׁל הָרַב.

ה – שעו

בָּא פַּעַם רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל אֶל רַבִּי הִירְשׁ לֵיבְּ בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי אַיְזִיק קְרַאסִינְשְׁטֵין זַ”ל, לִמְקוֹם עֲבוֹדָתוֹ שֶׁעָבַד כְּפָקִיד בְּבַנְק לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ אֵיזֶה טוֹבָה, וּמָצָא אֶת הַדֶּלְפֵּק שֶׁלּוֹ נָעוּל, כְּשֶׁשָּׁאַל עָלָיו אֵצֶל שְׁאָר הַפְּקִידִים עָנוּ לוֹ: אִם הַדַּלְפָּק שֶׁלּוֹ נְעוּלָה בְּוַדַּאי מְבָרֵךְ הוּא כָּעֵת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, כִּי הָיָה מְבָרֵךְ בְּכַוָּנָה וּבִמְתִינוּת וְאֵינוֹ רוֹצֶה שֶׁיַּפְרִיעֵהוּ מָאן דְּהוּא וּמִשּׁוּם כֵּן נוֹעֵל אֶת הַדֶּלְפֵּק.

ה – שעז

אֲנָשִׁים תְּמִימִים לְהַפְלִיא הָיוּ בֵּין אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ כְּמוֹ לְמָשָׁל שֶׁסִּפֵּר רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל: נִכְנַסְתִּי פַּעַם לְבַקֵּר אֶת רַבִּי מֹשֶׁה שׁוּסְטֶר זַ”ל שֶׁהָיָה רַצְעָן בְּמִקְצוֹעוֹ, שְׁאָלַנִי רַבִּי מֹשֶׁה בִּתְמִימוּתוֹ הַאִם אֲנִי שֶׁיָּדַי מְמַשְׁמְשׁוֹת תָּדִיר בַּנְּעָלַיִם לְתַקְּנָם הַאִם מֻתָּר לִי אָז לְהִתְפַּלֵּל לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְלָשִׂיחַ לְפָנָיו אֶת אֲשֶׁר בִּלְבָבִי?

ה – שעח

וְכֵן כְּשֶׁנִּכְנַס פַּעַם אֵלָּיו לְבַקְּשׁוֹ שֶׁיְּתַקֵּן לוֹ אֶת מִנְעָלוֹ, וְלֹא הִבְחִין רַבִּי מֹשֶׁה בִּכְנִיסָתוֹ, רָאָה רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל אֵיךְ שֶׁיּוֹשֵׁב בִּדְבֵקוּת נִפְלָאָה בְּאֶמְצַע עֲבוֹדָתוֹ עַד שֶׁנִּפְלָא בְּעֵינָיו כָּל כָּךְ שֶׁנֶּחֱרַט הַדָּבָר בְּזִכְרוֹנוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו.

ה – שעט

כְּשֶׁבִּקֵּשׁ פַּעַם רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל מֵרַבִּי נַחְמָן נֶעמִירוֹבֶער הַחַזָּן שֶׁיְּלַמְּדֵהוּ נֻסַּח הַתְּפִלָּה שֶׁל יָמִים הַנּוֹרָאִים, אַחַר שֶׁבִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ רַבִּי נַחְמָן עַצְמוֹ שֶׁיְּסַיַּע לוֹ בְּסֵדֶר הָעֲבוֹדָה שֶׁל יוֹם כִּפּוּר, עָנָה לוֹ בְּצַחוּת: נֻסָּח? בְּצִיּוּן רַבֵּנוּ לוֹמְדִים נֻסָּח, כִּי לֹא הָיָה נָכוֹן לִפְנֵי אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ לָשֶׁבֶת וְלִלְמֹד נֻסָּח, כִּי אָמְרוּ מִי שֶׁמֻּכְשָׁר לָזֶה יֵדַע זֹאת מֵעַצְמוֹ לְפִי חוּשׁוֹ, וְסִפֵּר רַבִּי לֵוִי יִצְחָק שֶׁכְּשֶׁעָמַד אֶצְלוֹ לְסַיֵּעַ לוֹ, לֹא הָיָה יָכֹל לְסַיֵּעַ לוֹ כְּלָל וּכְלָל לְרֹב הַדְּבֵקוּת וְהַהִתְאַמְּצוּת הַגְּדוֹלָה שֶׁבִּתְפִלָּתוֹ.

ה – שפ

סִפֵּר רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל שֶׁבְּבוֹאוֹ לָרִאשׁוֹנָה לְאוּמַאן (בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל תרע”ד) הִשְׁתּוֹמֵם מִמַּחֲזֶה הַנּוֹרָא שֶׁרָאָה אֵיךְ שֶׁבַּקְּלוֹיז צוֹעֲקִים וְשׁוֹאֲגִים אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בִּתְפִלָּתָם, בִּפְרָט רַבִּי גֶעצִיל וַחֲבוּרַת הָעוֹבְדִים, וְשָׁמַע שָׁם אֶת הַצְּעָקוֹת וְהַשְּׁאָגוֹת מֵהַמִּשְׁתַּטְּחִים עַל צִּיּוּן רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, וּכְשֶׁשָּׁהָה עַל הַצִּיּוּן שָׁמַע הַצְּעָקוֹת מֵהַקְּלוֹיְז עַד שֶׁכָּל הַמָּקוֹם שֶׁמִּסָּבִיב רָעַשׁ וְגָעַשׁ מִקּוֹלוֹת תְּפִלּוֹת אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וְכָל זֶה הָיָה נִדְמֶה כְּמֶרְקָחָה לוֹהֶטֶת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְסַפְּרוֹ וְאִי אֶפְשָׁר לְשָׁכְחוֹ כְּלָל וּכְלָל.

ה – שפא

סִפֵּר, שֶׁבַּחֲקִירוֹת שֶׁחֲקָרוּהוּ הַמִּשְׁטָרָה הָרוּסִית עַל פְּעֻלּוֹתָיו בְּעֵת יוֹשְׁבוֹ בַּכֶּלֶא, שְׁאָלוּהוּ שְׁאֵלוֹת עַל כַּמָּה שָׁנִים קֹדֶם לָכֵן, וְהוּא לֹא יָדַע כְּלָל שֶׁהוּא נִמְצָא בְּמַעֲקָב עִקְבִי כָּל כָּךְ, כִּי הָיוּ שׁוֹלְחִים אֶל אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ אֲנָשִׁים מְחֻפָּשִׂים בְּזָקָן וּפֵאוֹת לַחֲקֹר וְלִבְלֹשׁ אַחֲרֵיהֶם, וְהַרְבֵּה מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בִּתְמִימוּתָם דִּבְּרוּ מַה שֶּׁלֹּא צָרִיךְ, וּמִשּׁוּם כֵּן נִשְׁלְחוּ לְהַבִּלְתִּי יָדוּעַ, וְרַבִּי לֵוִי יִצְחָק וְרַבִּי אֵלִיָּהוּ חַיִּים רוֹזִין זַ”ל שֶׁנִּזְהֲרוּ וְלֹא דִּבְּרוּ עִמָּהֶם כְּלָל, הוֹעִיל לָהֶם שְׁתִיקָתָם.

ה – שפב

סִפֵּר פַּעַם, כְּשֶׁהִתְפַּלַּלְתִּי פַּעַם רִאשׁוֹנָה בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה תְּפִלַּת שַׁחֲרִית כִּשְׁלִיחַ-צִבּוּר וְצָעַקְתִּי אֶת “הַמֶּלֶךְ” שֶׁבִּתְפִלַּת שַׁחֲרִית כַּנָּהוּג, נָפַל עָלַי פַּחַד וּמוֹרָא כָּזֶה שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי אֵיךְ הִגַּעְתִּי מִמְּקוֹם הַבִּימָה (שֶׁשָּׁם אוֹמֵר הַחַזָּן אֶת ‘הַמֶּלֶךְ’) לְעַמּוּד הַתְּפִלָּה, עַד שֶׁהָיָה זֶה עֲבוּרוֹ כְּנֵס מַמָּשׁ.

ה – שפג

פַּעַם אַחַת אַחַר שֶׁהִתְפַּלֵּל רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה כִּשְׁלִיחַ-צִבּוּר, נִגַּשׁ אֵלָיו רַבִּי הִירְשׁ לוּבַּארְסְקִי בֶּן רַבִּי זַלְמָן זַ”ל נֶכְדּוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זַ”ל וְאָמַר לוֹ: כְּשֶׁהִתְפַּלַּלְתָּ חָשַׁבְתִּי שֶׁרַבִּי נַחְמָן מִטּוֹלְטְשִׁין מִתְפַּלֵּל, כִּי קוֹלְךָ דּוֹמֶה הָיָה מְאֹד לְקוֹלוֹ, שֶׁהִתְפַּלֵּל מְלֹא הָרֶגֶשׁ כָּמוֹהוּ.

ה – שפד

סִפֵּר רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל שֶׁכְּשֶׁהָיָה בְּטַשְׁקֶנְט שָׁהָה שָׁם גַּם הָרַב קוֹפְּלְמַאן (מְכַהֵן כַּיּוֹם בְּרַבָּנוּת בִּשְׁוַיִץ), וְעָשָׂה שָׁם סִיּוּם, וּכְשֶׁסִּיֵּם לִמּוּד הַגְּמָרָא אָמַר: עַד כָּאן לָמַדְנוּ תּוֹרַת אֱמֶת, עַתָּה נַרְחִיב וּנְדַבֵּר מֵהַדִּמְיוֹנוֹת שֶׁלָּנוּ, וְהֵחֵל לְדַבֵּר פִּלְפּוּל אָרֹךְ. וְסִפֵּר זֹאת רַבִּי לֵוִי יִצְחָק כְּשֶׁבַח עָלָיו שֶׁנֶּהֱנֶה מִמִּדַּת הָאֱמֶת שֶׁבּוֹ, שֶׁכִּנָּה אֶת פִּלְפּוּלָיו כְּנֶגֶד הַגְּמָרָא הַקְּדוֹשָׁה בְּשֵׁם דִּמְיוֹנוֹת.

ה – שפה

סִפֵּר פַּעַם אֵיךְ זָכָה לִהְיוֹת בָּקִי כָּל כָּךְ בְּמִשְׁנָיוֹת, כִּי בְּעֵת הָרְדִיפוֹת שֶׁהָיוּ אַחֲרָיו הָיָה אָסוּר לוֹ לָדוּר בְּמוֹסְקְבָא, וְדָר בְּרִחוּק מִמּוֹסְקְבָא בְּאֵיזֶה כְּפָר, וְהָיָה צָרִיךְ מִפְּאַת עֲבוֹדָתוֹ לִנְסֹעַ מִדֵּי יוֹם הָלוֹךְ וְחָזוֹר שֶׁלָּקַח לוֹ מֶשֶׁךְ שִׁשָּׁה שָׁעוֹת, וְכָל הַזְּמַן עָסַק בְּלִמּוּד מִשְׁנָיוֹת, כִּי אֶת לִמּוּד הַמִּשְׁנָיוֹת לֹא אָסְרוּ הַשִּׁלְטוֹנוֹת, וְגָמַר כָּךְ עֶשְׂרוֹת עֶשְׂרוֹת פְּעָמִים אֶת הַמִּשְׁנָיוֹת עַד שֶׁזְּכָרָם בְּעַל פֶּה עִם לְשׁוֹן הָרַעַ”ב מַמָּשׁ, כַּיָּדוּעַ וְכַמְפֻרְסָם.

ה – שפו

בִּשְׁנַת תרע”ט בְּעֵת פְּרָעוֹת הַבּוֹלְשְׁבִיקִים נִכְנְסוּ בְּלֵיל שַׁבָּת אַחַת כַּמָּה מֵהָרוֹצְחִים לְבֵית רַבִּי אַהֲרֹן מִקִּיבְּלִיטְשׁ וְשָׁאֲגוּ כְּנֶגְדּוֹ כְּשֶׁכְּלֵי קְרָב שְׁלוּפוֹת בִּידֵיהֶם: תְּנוּ כֶּסֶף אִם לֹא נַהֲרֹג אֶתְכֶם. רָצָה בִּתּוֹ וְתָפְסָה בִּידֵי הָרוֹצֵחַ וְצָעֲקָה לוֹ: אַל תַּעֲשֶׂה זֹאת. נַעֲנָה לָהּ חֲבֵרוֹ הָרוֹצֵחַ וְאָמַר לָהּ: הִזָּהֲרִי מִמֶּנּוּ, הוּא יִרְצַח אוֹתָךְ. רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל עַצְמוֹ הִתְחַבֵּא אָז תַּחַת הַמִּטָּה וּכְשֶׁרָאָה שֶׁאָכֵן הוֹלְכִים הֵם לְבַצֵּעַ זְמָמָם בְּחוֹתְנוֹ, יָצָא מִתַּחַת הַמִּטָּה, וְתֵכֶף בִּרְאוֹתָם אוֹתוֹ רָצוּ אֵלָיו וְצָעֲקוּ לוֹ כְּמוֹ כֵן ‘תֵּן כֶּסֶף’. אָמַר לָהֶם: הִנֵּה כְּבָר אָבִיא לָכֶם. וְהִנֵּה הָיָה אָז לְרַבִּי לֵוִי יִצְחָק סַךְ מָעוֹת מֵהַנְּדָן שֶׁלּוֹ וְשָׁמַר אוֹתָם חֵצִי מֵהַמָּעוֹת בְּתוֹךְ סֵפֶר אֶחָד וְחֵצִי בְּסֵפֶר אַחֵר, וְהָיָה אָז חֹשֶׁךְ בַּחֶדֶר וְלֹא רָאָה הֵיכָן בְּדִיּוּק בְּאֵיזֶה סֵפֶר הֶחְבִּיאָם, וּבְדֶרֶךְ הִלּוּכוֹ לַחֶדֶר הִפְצִיר בִּתְפִלָּה וְנַעֲשָׂה לוֹ נֵס שֶׁהַסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן שֶׁפָּתַח מָצָא בּוֹ הַמָּמוֹן וְנָתַן לָהֶם תֵּכֶף. שְׁאָלוּהוּ מֵהֵיכָן לָקַחְתָּ זֹאת, כִּי חָשְׁדוּ שֶׁמָּא הֶחְבִּיא לְעַצְמוֹ עוֹד מָעוֹת, וְהֶרְאָה לָהֶם אֶת הַסֵּפֶר. וְהֵם בִּרְאוֹתָם אֶת הָעֲנִיּוּת הָאֲיֻמָּה הַשּׂוֹרֶרֶת בְּבֵיתָם הֶאֱמִינוּ בּוֹ שֶׁאֵין לָהֶם יוֹתֵר וְהָלְכוּ לָהֶם, וּבִזְכוּת יִשּׁוּב דַּעְתּוֹ לְפַזֵּר אֶת הַמָּמוֹן בִּשְׁנֵי סְפָרִים נִשְׁאַר לָהֶם מָמוֹן לִזְמַן מֻעָט לְפַרְנָסָתָם.

ה – שפז

שָׁמַע פַּעַם רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל אֶת אֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ הַמּוֹכִיחַ אֶת חֲבֵרוֹ בְּעֵת שִׁכְרוּתוֹ בְּיוֹם הַפּוּרִים הַקָּדוֹשׁ: אֱמֹר נָא לִי חֲבֵרִי הַיָּקָר, אֵיךְ זֹאת שֶׁנָּשָׂאתָ אִשָּׁה זֶה כַּמָּה זְמַן, וַעֲדַיִן טַלִּיתְךָ חָדָשׁ וְנָקִי? אֵיךְ זֹאת שֶׁאֵין טַלִּיתְךָ מְלֻכְלֶכֶת עֲדַיִן בְּזֵעָה לְרֹב יְגִיעָתְךָ בִּתְפִלָּה? אֵיךְ?

ה – שפח

בְּעִנְיַן הַסֵּפֶר ‘יְמֵי מוֹהַרְנַ”ת’ שֶׁכִּנָּהוּ מוֹהַרְנַ”ת ‘יְמֵי’ וְלֹא ‘חַיֵּי’, כְּהַסֵּפֶר “חַיֵּי מוֹהֲרַ”ן”, כַּמְבֹאָר בְּסֵפֶר אֱמוּנַת עִתֶּיךָ, עַיֵּן שָׁם, הָיָה אוֹמֵר שֶׁאָנוּ בְּדוֹרֵנוּ אֵינֶנּוּ כְּבָר יְכוֹלִים לִקְרֹא לְסִפּוּר חַיֵּינוּ לֹא “חַיֵּי” וְלֹא “יְמֵי”, כִּי הַלְוַאי וְנִזְכֶּה לַחֲטֹף אַף כַּמָּה רְגָעִים טוֹבִים עֲלֵי אֲדָמוֹת, וְאִם נִזְכֶּה נוּכַל לִקְרוֹת לְסִפּוּר חַיֵּינוּ “רִגְעֵי” כָּל אֶחָד כְּפִי שְׁמוֹ, כִּי עָלֵינוּ מַמָּשׁ אָמַר הַכָּתוּב “לִרְגָעִים תִּבְחָנֶנּוּ”, שֶׁאוֹתָנוּ בּוֹחֲנִים וּמְנַסִּים בִּרְגָעִים מַמָּשׁ, וּלְמָשָׁל: כֵּן לְדַבֵּר, לֹא לְדַבֵּר, לְהַבִּיט חָלִילָה בַּדְּבָרִים הָאֲסוּרִים אוֹ לֹא, וְכֵן בִּשְׁאָר הַמִּצְווֹת. וְכָל נִסְיוֹנוֹת אֵלּוּ הֵם מִבְחָנִים וְנִסְיוֹנוֹת שֶׁל רְגָעִים וּשְׁנִיּוֹת.

ה – שפט

אָמַר פַּעַם רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל: מְסַפְּרִים בָּעוֹלָם שֶׁפַּעַם נִכְנְסָה אֵם הַגְּרָ”א אֵלָיו וְאָמְרָה לוֹ: בְּנִי הַיָּקָר, מָה אֹמַר וְאֶטְעַן בָּעוֹלָם הַבָּא לִזְכוּתִי? עָנָה וְאָמַר לָהּ: תֹּאמְרִי שֶׁיָּשַׁבְתְּ אַלְמָנָה מֶשֶׁךְ שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְיֵשׁ בָּזֶה דַּי וְהוֹתֵר לְהָגֵן עָלַיִךְ וְלַעֲמֹד לִזְכוּתֵךְ. וְסִיֵּם רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל וְאָמַר: כְּשֶׁיִּשְׁאֲלוּ אוֹתָנוּ דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לְמַעְלָה, נֹאמַר שֶׁחָיִינוּ כִּיהוּדִים וְהִקְפַּדְנוּ עַל דִּינֵי הַתּוֹרָה מֶשֶׁךְ שְׁלֹשִׁים שָׁנָה תַּחַת שִׁלְטוֹן הַקּוֹמוֹנִיסְטִים הֶעָרִיצִים.

ה – שצ

כְּשֶׁשָּׁאַל פַּעַם אֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ אֶת רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל הֵיכָן הֵם בְּדוֹרֵנוּ אָנוּ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁמְּדַבֵּר מֵהֶם רַבֵּנוּ כָּל כָּךְ, עָנָה לוֹ: לְכָל מֶלֶךְ יֵשׁ שָׂרִים וּמְמֻנִּים, מֵהֶם גְּלוּיִים מֵהֶם נִסְתָּרִים, וְלָאֱמֶת הַמְמֻנִּים וְהַיּוֹעֲצִים הַנִּסְתָּרִים הֵם הֵם אֵלוּ שֶׁמַּנְהִיגִים אֶת הַמְּדִינָה, וּכְמוֹ כֵן בְּוַדַּאי נִמְצָאִים צַדִּיקִים גְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה בְּכָל דּוֹר, אוּלָם נִסְתָּרִים הֵם וּבוֹרְחִים מִכָּבוֹד וּמִפִּרְסוּם, וַעֲבוֹדָתֵנוּ הִיא לְחַפֵּשׂ הַרְבֵּה אַחֲרֵיהֶם, וְאַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לְמָצְאָם וּלְהִתְחַבֵּר עִמָּהֶם.

ה – שצא

רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל וְרַבִּי אֵלִיָּהוּ חַיִּים זַ”ל הָיוּ אֲסוּרִים בְּבֵית הַסֹּהַר מֶשֶׁךְ חֲמִשָּׁה עָשָׂר שָׁבוּעוֹת וְיָצְאוּ לְחָפְשִׁי לְשַׁבַּת פָּרָשַׁת שְׁקָלִים שְׁנַת תרצ”ו וְהָיָה בָּזֶה מַעֲשֵׂה פֶּלֶא שֶׁתֵּכֶף אַחַר שֶׁנֶּאֶסְרוּ אָמַר רַבִּי נָתָן ב”ר שַׁכְנָא (בּ”ר נַפְתָּלִי הִירְץ אֲבִי רַבִּי אַבְרָהָם סוֹפֵר. רַבִּי שַׁכְנָא וְרַבִּי אַבְרָהָם הָיוּ אַחִים מֵאָב אֶחָד וְלֹא מֵאֵם אַחַת, אִמּוֹ שֶׁל רַבִּי שַׁכְנָא הָיְתָה בִּתּוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְשׁוֹן מֵהַיַּעַר כַּיָּדוּעַ): אַתָּה תִּרְאֶה שֶׁלְּשַׁבָּת פָּרָשַׁת שְׁקָלִים הֵם יֵצְאוּ לַחָפְשִׁי. וְהָיָה הַדָּבָר לִצְחוֹק לְאָבִיו מֵאַיִן לוֹקֵחַ הוּא לוֹמַר דְּבָרִים אֵלּוּ בְּבִטְחָה כָּזוֹ עַד כְּדֵי נְקִיבַת זְמַן. כְּשֶׁהִגִּיעַ לֵיל שַׁבָּת לִפְנֵי הַשַּׁבָּת פָּרָשַׁת שְׁקָלִים הִקְנִיטוֹ אָבִיו וְאָמַר לוֹ: רְאֵה אֵיךְ שֶׁדִּבַּרְתָּ הֲבָלִים שֶׁעֲדַיִן לֹא יָצְאוּ לְחָפְשִׁי כְּהַבְטָחָתְךָ. אָמַר לוֹ הַבֵּן: אַתָּה תִּרְאֶה שֶׁלְּשַׁבָּת יְשֻׁחְרְרוּ. אַחַר כָּךְ בַּבֹּקֶר הָלַךְ רַבִּי נָתָן לַעֲבֹד כְּמִנְהָגוֹ וּכְשֶׁחָזַר הִקְנִיטוֹ שׁוּב כַּנַּ”ל. וְאָמַר לוֹ רַבִּי נָתָן שׁוּב כַּנַּ”ל. וּמַמָּשׁ לִפְנֵי בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת שִׁחְרְרוּם לְחָפְשִׁי כְּמַאֲמָרוֹ, וְלֹא נוֹדַע מֵאַיִן הָיָה לוֹ עִנְיָן זֶה, וְהָיָה הַדָּבָר לְפֶלֶא.

ה – שצב

בְּעֵת מַעֲצָרוֹ שֶׁל רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל עָקְבוּ הַשִּׁלְטוֹנוֹת עַל כָּל אָדָם שֶׁרַק נִגַּשׁ לְבֵיתוֹ אַף רַק לְהִסְתַּכֵּל. וּמִשּׁוּם כֵּן חָשְׁשׁוּ מְאֹד אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ מִלָּלֶכֶת לְבֵיתוֹ אַף כְּדֵי לִדְאֹג לְזוּגָתוֹ עִם יְלָדֶיהָ. וְרַק רַבִּי יַעֲקֹב זִיטָאמִיר הי”ד הוּא אֲשֶׁר הִשְׁלִיךְ נַפְשׁוֹ מִנֶּגֶד וְהָלַךְ וְדָאַג לְכָל מַחֲסוֹרָהּ וְלֹא הִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ כְּלָל. וְלוּלֵא הִשְׁתַּדְּלוּתוֹ הָיוּ גּוֹוְעִים מֵרָעָב לְלֹא שׁוּם גֻּזְמָא.

ה – שצג

אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בְּעֵת שִׁכְרוּתָם בְּפוּרִים הָיוּ פּוֹעֲלִים בְּבִרְכָתָם יְשׁוּעוֹת רַבּוֹת, וְיָדוּעַ בָּזֶה הַרְבֵּה סִפּוּרִים. וְסִפֵּר רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל, שֶׁפַּעַם עוֹד בִּהְיוֹתוֹ בְּאוּמַאן בָּא אֵלָיו אֶחָד שֶׁלֹּא הִכִּירוֹ לְהַזְמִינוֹ עַל סַנְדְּקָאוּת, וְרַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל לֹא הִכִּירוֹ, וּשְׁאָלוֹ: מִי אַתָּה וּמַדּוּעַ אַתָּה מְכַבְּדֵנִי בָּזֶה, עָנָה לוֹ הַלָּה: בְּעֵת שִׁכְרוּתְכֶם בְּיוֹם הַפּוּרִים בִּקַּשְׁתִּי מִכֶּם בְּרָכָה לְבֶן זָכָר שֶׁלֹּא זָכִיתִי לָזֶה כְּבָר כַּמָּה שָׁנִים, וְאָכֵן תֵּכֶף אַחַר פּוּרִים נִפְקַדְנוּ לְטוֹבָה וּבָטוּחַ אֲנִי שֶׁבִּרְכַתְכֶם הִיא הִיא שֶׁהוֹעִילָה לִי.

ה – שצד

סִפֵּר רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל אֵיךְ שֶׁזָּכָה וְנִתְקָרֵב עַל יָדוֹ יְהוּדִי חִלּוֹנִי אֶחָד שֶׁבְּעֵת שְׁהוּתוֹ בְּמוֹסְקְבָא עָרַךְ אֶת הַסֵּדֶר בְּלֵיל הַפֶּסַח עִם עוֹד כַּמָּה אֲנָשִׁים, בֵּינֵיהֶם יָשַׁב חִלּוֹנִי אֶחָד שֶׁבִּקֵּשׁ שֶׁרוֹצֶה לְהִצְטָרֵף עִמָּם לַסֵּדֶר, וְהִנֵּה הִצְטָרְפוּתוֹ לָהֶם הָיָה קָשֶׁה לְרַבִּי לֵוִי יִצְחָק, כִּי הוּא הָיָה מְחַלֵּל שַׁבָּת בְּפַרְהֶסְיָא וַהֲרֵי יֵינוֹ יֵין נֶסֶךְ, בִּפְרָט כָּעֵת בְּלֵיל הַסֵּדֶר עִם הַד’ כּוֹסוֹת יַיִן וְכוּ’, וְלֹא רָצָה לִפְגֹּעַ בּוֹ לִבְלִי לָתֵת לוֹ לְהִצְטָרֵף עִמָּהֶם, עַל-כֵּן הִכְרִיז וְאָמַר שֶׁנָּהוּג בְּלֵיל הַסֵּדֶר שֶׁאֶחָד מוֹזֵג אֶת הַכּוֹס עֲבוּר כֻּלָּם, עַל-כֵּן הוּא יִמְזֹג אֶת הַיַּיִן לְכֻלָּם, וְהֵבִין זֶה הַחִלּוֹנִי סִבַּת אוֹמְרוֹ כָּךְ, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן בִּגְלַל הָאֲוִירָה הַטּוֹבָה וְהַחֲמִימוּת וְהַחֲבִיבוּת שֶׁהֶעֱנִיק לוֹ בַּשֻּׁלְחָן שִׁנָּה אֶת דַּרְכּוֹ לְאַט לְאַט, וְעָזַב אֶת מְלַאכְתּוֹ שֶׁחִלֵּל בָּהּ שַׁבָּת עַד שֶׁנַּעֲשָׂה לְבַעַל תְּשׁוּבָה.

ה – שצה

בְּשַׁבָּת פָּרָשַׁת וַיֵּצֵא שְׁנַת תרע”ה הִתְאָרֵחַ רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל אֵצֶל רַבִּי מָאטִיל שׁוֹחֵט זַ”ל שֶׁהָיָה שׁוֹחֵט בְּמִקְצוֹעוֹ, וְכֵן אָבִיו כָּמוֹהוּ, וְאַחַר עֲרִיכָתָם וַאֲמִירָתָם תִּקּוּן חֲצוֹת הִתְחַבְּרוּ יַחְדָּו לִלְמֹד בְּסֵפֶר לִקּוּטֵי-הֲלָכוֹת הִלְכוֹת מַתָּנָה הֲלָכָה ד, אַחַר כָּךְ בִּסְעֻדָּה שְׁלִישִׁית דְּרָשׁוֹ רַבִּי מָאטִיל לִפְנֵי הַצִּבּוּר עִם תּוֹסֶפֶת מְרֻבָּה בְּהִתְעוֹרְרוּת וּבְהִתְלַהֲבוּת נִפְלָאָה. וְכָל כָּךְ הִתְלַהֵב רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל מִלִּמּוּדוֹ עִמּוֹ עַד שֶׁלֹּא שְׁכָחָם כָּל יְמֵי חַיָּיו. הוּא נִרְצַח עַל-יְדֵי הַפּוֹרְעִים הַבּוֹלְשְׁבִיקִים, הי”ד. ת.נ.צ.ב.ה.

ה – שצו

כְּשֶׁהִגִּיעַ רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הִפְגִּישׁוֹ רַבִּי יִצְחָק מֵאִיר קוֹרְמַן זַ”ל עִם הָרַב הֶרְצוּג זַ”ל. בֵּין דִּבּוּרָם שְׁאָלוֹ הָרַב הֶרְצוּג אִם יֵשׁ בִּרְצוֹנוֹ שֶׁיְּמַנֵּהוּ לְרַב בָּעִיר בְּאֵר שֶׁבַע, שֶׁעֲדַיִן הָיְתָה פְּנוּיָה שָׁם מִשְׂרַת הָרַבָּנוּת, עָנָה לוֹ רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל: הֲרֵי אָמְרוּ רַזַ”ל אֲוִירָא דְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים, וּבְכֵן נַעֲשֵׂיתִי מֵבִין, וּמֵבִין אֲנִי עַתָּה שֶׁאֵין זֶה בִּשְׁבִילִי לְהִתְמַנּוֹת לְרַב, מַה גַּם שֶׁחֶפְצִי מֵאָז לָדוּר דַּוְקָא בְּעִיר הַקֹּדֶשׁ יְרוּשָׁלַיִם.

ה – שצז

כְּשֶׁפָּנָה פַּעַם אֶחָד מֵהָאַבְרֵכִים לְרַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל בִּשְׁאֵלָה ‘מַה יִּהְיֶה עִם מָשִׁיחַ’, כְּאוֹמֵר מָתַי יָבוֹא כְּבָר הַמָּשִׁיחַ, עָנָה לוֹ בְּצַחוּת: דּוֹאֵג אַתָּה לַמָּשִׁיחַ? לַמָּשִׁיחַ טוֹב, וְאֵין לְךָ מַה לִּדְאֹג עֲבוּרוֹ, אִם לִדְאֹג צְרִיכִים אָנוּ לִדְאֹג מַה יִּהְיֶה עִמָּנוּ, וּמָה אָנוּ עוֹשִׂים כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְעַכֵּב בִּיאָתוֹ עַל יָדֵינוּ אָנוּ.

ה – שצח

אָהוּב מְאֹד הָיָה רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל עַל כָּל מַכִּירָיו אַף עַל הַמִּתְנַגְּדִים. בְּעֵת שְׁהוּתוֹ בְּסַאמַרְקַאנְד בְּחַג הַפֶּסַח בְּיַחַד, הִזְמִינוּהוּ הַמִּתְנַגְּדִים שֶׁיָּבוֹא וִיסַפֵּר לִפְנֵיהֶם הַמַּעֲשֶׂה מִנְּסִיעַת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, שֶׁנָּהוּג אֵצֶל הַחֲסִידִים לְסַפְּרוֹ בְּיוֹם שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח, וּכְשֶׁלֹּא אָבָה הִפְצִירוּ בּוֹ וְאָמְרוּ לוֹ: סַפְּרוּ נָא אַתֶּם אֶת הַמַּעֲשֶׂה, כִּי אַתֶּם תְּסַפְּרוּ אוֹתוֹ נָכוֹן יוֹתֵר, וְסִפֵּר לָהֶם.

ה – שצט

בִּהְיוֹת רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל בְּעִיר טֶעפְּלִיק יִסֵּד לְאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ מִנְיָן מְיֻחָד לִתְפִלָּה, כִּי בֵּין אַנְשֵׁי הָעִיר הָיוּ הַרְבֵּה מַשְׂכִּילִים וְלֵיצָנִים, וְהִפְרִיעַ הַדָּבָר לְאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁהִתְפַּלְּלוּ עִמָּהֶם, וְהָיְתָה הַתְּפִלָּה בְּכָזֶה הִתְעוֹרְרוּת, עַד שֶׁפַּעַם כְּשֶׁבִּקֵּר שָׁם רַבִּי בָּרוּךְ חֲתַן רַבִּי גֶעצִיל זַ”ל אָמַר בְּהִתְפַּעֲלוּת לְאַנְשֵׁי טֶעפְּלִיק: הַתְּפִלָּה אֶצְלְכֶם עוֹלָה בְּהִתְלַהֲבוּתָהּ עַל הַתְּפִלָּה שֶׁאֶצְלֵנוּ בְּאוּמַאן.

ה – ת

סִפֵּר רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל מִנְּסִיעָתוֹ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה אֶל אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁבְּבַּארְדִיטְשׁוֹב, הָיָה זֶה בְּעֶרֶב שַׁבָּת, וּכְשֶׁחִפֵּשׂ אֶת אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, אָמַר לוֹ אֶחָד מֵהַתּוֹשָׁבִים: בְּוַדַּאי מְחַפֵּשׂ הִנְּךָ אֶת הַחֲסִידִים הַמֵּתִים ‘דִּי טוֹיטֶע חֲסִידִים’, לֵךְ לְסוֹף הָעִיר שָׁם נִמְצָא הַבֵּית הַמִּדְרָשׁ שֶׁלָּהֶם. הָלַךְ לְשָׁם וּמָצָא בֵּית כְּנֶסֶת הַשָּׁקוּעַ חֶצְיוֹ בָּאֲדָמָה, כְּשֶׁצוּרָתוֹ הַחִיצוֹנִית הִיא לִבְלִי הַכֵּר שֶׁכָּאן נִמְצָא בֵּית כְּנֶסֶת. לִפְנוֹת עֶרֶב בָּאוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ תּוֹשָׁבֵי הָעִיר לִתְפִלָּה וְהֵחֵלּוּ לְהִתְפַּלֵּל בְּחִיּוּת וּבְהִתְלַהֲבוּת כְּדַרְכָּם בַּקֹּדֶשׁ. אַחַר הַתְּפִלָּה הִזְמִינוֹ אֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ לֶאֱכֹל אֶצְלוֹ. לְמָחֳרַת הִתְחַנֵּן לְפָנָיו רַבִּי בָּרוּךְ בַּארְדִיטְשׁוֹבֶער זַ”ל שֶׁיָּבוֹא לֶאֱכֹל אֶצְלוֹ סְעֻדַּת שַׁבָּת, וְסִפֵּר רַבִּי לֵוִי יִצְחָק שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִשְׁכֹּחַ אֶת סֵדֶר הַזְּמִירוֹת שֶׁלּוֹ שֶׁשָּׁר אוֹתָם בְּהִתְלַהֲבוּת וְחִיּוּת שֶׁאֵין לְשַׁעֵר. רַבִּי בָּרוּךְ נִפְטַר בְּיוֹם י”ד אֲדָר תרפ-פא.

ה – תא

אָמַר פַּעַם רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל: עוֹד זָכִיתִי רָאִיתִי וְהִכַּרְתִּי אֶת אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ הַיְקָרִים הַזְּקֵנִים שֶׁמִּדּוֹר הַקּוֹדֵם וְאֵין לְשַׁעֵר אֶת הַיִּשּׁוּב הַדַּעַת הַנָּכוֹן שֶׁהָיָה לָהֶם, וְאֶת מִדַּת הַשִּׁפְלוּת וְהַדֶּרֶךְ אֶרֶץ וְהַכָּבוֹד שֶׁנָּהֲגוּ זֶה בָּזֶה, שֶׁלֹּא לוֹמַר לִפְגֹּעַ וּלְזַלְזֵל בַּזּוּלָת חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁקָּשֶׁה עָלַי לְתָאֲרוֹ וּלְבָאֲרוֹ בְּיָמֵינוּ אָנוּ.

ה – תב

כְּשֶׁנִּתְפַּס רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל לְבֵית הַסֹּהַר בִּשְׁנַת תרצ”א חָלַם לוֹ אֵיךְ שֶׁרָאָה אֶת אָבִיו שֶׁנִּפְטַר בִּשְׁנַת תרע”ח, וּבָכָה לִפְנֵי אָבִיו עַל צָרָתוֹ וְכוּ’ אָמַר לוֹ אָבִיו: “אוֹיבְּן חְלַאפָּטְשֶׁט מֶען זַאךְ פַאר אַייךְ מֶען זָאל אַייךְ בַּאפְרַייעֶן, דִיר אִיז גְרִינְגֶער דֶעם אַנְדֶערִין אִיז שְׁוֶוערֶער”. “לְמַעְלָה מִתְיַגְּעִים וְטוֹרְחִים עֲבוּרְכֶם שֶׁיְּשַׁחְרְרוּ אֶתְכֶם. עֲבוּרְךָ קַל יוֹתֵר עִם הַשֵּׁנִי קָשֶׁה יוֹתֵר”. הַשֵּׁנִי הָיָה רַבִּי אֵלִיָּהוּ חַיִּים רוֹזִין זַ”ל שֶׁאַחַת מֵהָאֲשָׁמוֹת שֶׁהָיָה עָלָיו הָיָה עַל שֶׁעָסַק בְּדוֹלָארִים שֶׁהָיָה נֶגֶד חֹק הַמֶּמְשָׁלָה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן רַבִּי לֵוִי יִצְחָק שֶׁכָּל הָאֲשָׁמוֹת שֶׁלּוֹ הָיוּ רַק מְיֻחָסוֹת לְעִנְיַן רַבֵּנוּ, כָּךְ הֵבִין רַבִּי לֵוִי יִצְחָק אֶת דִּבְרֵי אָבִיו. אֶת אָבִיו לֹא רָאָה רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל מֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁנִים מֵאָז הִסְתַּלְּקוּתוֹ. עַד אוֹתוֹ לַיְלָה וּלְמָחֳרָת אָכֵן שֻׁחְרְרוּ שְׁנֵיהֶם. גַּם זוּגָתוֹ חָלְמָה שֶׁרָאֲתָה אֶת אִמָּא שֶׁלָּהּ שֶׁנִּפְטְרָה בִּשְׁנַת תקפ”א וּבָכְתָה זוּגָתוֹ לְפָנֶיהָ עַל צָרַת בַּעְלָהּ שֶׁכִּמְעַט שֶׁיְּדוּנוּהוּ לְמִיתָה וְכוּ’ וְאָמְרָה לָהּ בַּחֲלוֹמָהּ: כָּל הַצַּדִּיקִים הַשּׁוֹכְנִים בִּטְבֶרְיָה פּוֹעֲלִים לְטוֹבַת שִׁחְרוּרוֹ. גַּם אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּארְסְקִי רָאָה אָז רַבִּי לֵוִי יִצְחָק בַּחֲלוֹם וּכְשֶׁפֵּרֵשׁ צַעֲרוֹ לְפָנָיו אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְשׁוֹן: “צְרִיכִים הַרְבֵּה לְהִתְפַּלֵּל” “מֶען דַארְף אַסַאךְ גָאט בֵּיטְן, מֶען דַארְף אַסַאךְ גָאט בֵּייטְן”, וְהָיָה לְפֶלֶא.

ה – תג

כְּשֶׁנָּסַע רַבִּי לֵוִי יִצְחָק לְאוּמַן בִּתְחִלַּת הִתְקָרְבוּתוֹ שָׁהָה בְּלוּבְּלִין בְּסוֹף חֹדֶשׁ אָב כִּשְׁמוֹנָה יָמִים, וְאָז רָאָה אֶת רַבִּי יִצְחָק בְּרַייטֶער זַ”ל. לְאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ הָיָה בֵּית כְּנֶסֶת לְיַד הַבֵּית הַקְּבָרוֹת שֶׁהָיוּ קְבוּרִים שָׁם הַחוֹזֶה מִלּוּבְּלִין וְעוֹד צַדִּיקִים זַצַ”ל. וְשָׁם רָאָה אֶת רַבִּי יִצְחָק בְּרַייטֶער אֵיךְ שֶׁמִּתְפַּלֵּל כְּוָתִיקִין וְהִתְפַּלֵּל בִּיחִידוּת כִּי לֹא הָיָה מִנְיָן מְיֻחָד לְוָתִיקִין וְרַבִּי יִצְחָק הָיָה מִתְפַּלֵּל מִלָּה בְּמִלָּה עִם מוֹרֶה בָּאֶצְבַּע “טֵיטְיל” בְּיָדוֹ, וְהָיָה מִתְפַּלֵּל שָׁם בְּמָקוֹם כָּזֶה כְּדֵי לִהְיוֹת מֻסְתָּר מִבְּנֵי אָדָם.

ה – תד

רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל הֶעְתִּיק לְעַצְמוֹ פַּעַם מִכְּתַב יָדוֹ שֶׁל רַבִּי אַלְטֶער טֶעפְּלִיקֶער אֶת הַקּוּנְטְרֵס “אַנְשֵׁי מוֹהֲרַ”ן” שֶׁכְּתָבָם עֲבוּר ראבר”נ זַ”ל וְהָיוּ בּוֹ הַרְבֵּה שִׁנּוּיִים מִמַּה שֶּׁנִּמְצָא לָנוּ כַּיּוֹם.

ה – תה

פָּגַשׁ פַּעַם רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל בְּקִיּוֹב אֵיזֶה רַב שֶׁהָיָה מִתְנַגֵּד גָּדוֹל עַל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וְקִנְטְרוֹ הַלָּה מְאֹד שֶׁאָמַר לוֹ בֵּין דְּבָרָיו: מַכִּיר אֲנִי אֶתְכֶם הֵיטֵב, בְּהִתְכַּוְּנוֹ עַל כְּלַל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ. עָנָה לוֹ רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל: וְאֶת עַצְמְךָ גַּם מַכִּיר אַתָּה? וְסָתַם פִּיו.

ה – תו

כְּשֶׁשָּׁאַל פַּעַם מָאן דְּהוּא אֶת רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל אִם לִלְמֹד אֵיזֶה סֵפֶר מְסֻיָּם, שֶׁחָשַׁשׁ הַלָּה לֹא לְלָמְדוֹ מֵחֲמַת שֶׁהוֹלֵךְ קְצָת בְּדַרְכֵי הַחֲקִירוֹת וְכוּ’. עָנָה לוֹ רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל: אֵינִי יוֹדֵעַ מַה לּוֹמַר לְךָ לֹא לִלְמֹד, אוּלָם אוּכַל לוֹמַר לְךָ בְּוַדָּאוּת אִי אֵלּוּ סְפָרִים שֶׁיֵּשׁ כֵּן לְלָמְדָם וּבְוַדָּאוּת, וַהֲלֹא הֵם תַּנַ”ךְ, גְּמָרָא, מִשְׁנָיוֹת, טוּר, שֻׁלְחָן עָרוּךְ וְזֹהַר, מִדְרָשִׁים, סִפְרֵי מוּסָר וְסִפְרֵי הַבַּעַל שֵׁם טוֹב וְתַלְמִידָיו, סִפְרֵי רַבֵּנוּ וּמוֹהַרְנַ”ת זַ”ל וְעוֹד וָעוֹד, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם דַּי וְהוֹתֵר כְּדֵי לְקַיֵּם מִצְוַת תַּלְמוּד תּוֹרָה.

ה – תז

הִתְבַּטֵּא פַּעַם רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל בְּסוֹף יָמָיו וְאָמַר: כְּשֶׁעָלִיתִי לָאָרֶץ הִרְהַרְתִּי בְּעַצְמִי בְּמִי אֲקַיֵּם כָּאן בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל (צִוּוּי הַתּוֹרָה) “וְאֶת יִרְאֵי ה’ יְכַבֵּד”, עַד שֶׁקִּבַּלְתִּי עַל עַצְמִי לְקַיֵּם זֹאת בְּרַבִּי שְׁמוּאֵל שַׁפִּירָא, וְתוֹדָה לָאֵל שָׁמַרְתִּי עַל כָּךְ מֶשֶׁךְ כָּל שְׁנוֹת הֶכֵּרוּתִי יְהוּדִי יָקָר זֶה.

ה – תח

כְּשֶׁכָּתַב פַּעַם אֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בְּשִׁבְחוֹ שֶׁל ראבר”נ וְכִנָּה אוֹתוֹ בְּתֹאַר “הֶעָנָו הָאֲמִתִּי” לֹא הִסְכִּים לָזֶה רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל וְאָמַר: אֵיךְ אֶפְשָׁר לִכְתֹּב תֵּבַת “אֲמִתִּי” ? וְזֹאת לְאַחַר שֶׁעִקַּר שִׁבְחוֹ שֶׁל ראבר”נ בְּפִיו שֶׁל רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל הָיָה תָּדִיר בְּמִדָּה זוֹ.

ה – תט

בְּעֵת שְׁהוּתוֹ שֶׁל רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל בְּקִיבְלִיטְשׁ, הָיָה זֶה בְּיוֹם ט”ו בִּשְׁבָט בְּאֶמְצַע הַחֹרֶף הַקָּשֶׁה בְּעֵת חֲצוֹת לַיְלָה, רָצָה לָלֶכֶת לִטְבֹּל בְּמִקְוֶה, אוּלָם הַמִּקְוֶה הָיְתָה קָרָה בְּיוֹתֵר כִּי נִשְׁבַּר אָז תִּקְרַת הַמִּקְוֶה וְשֶׁלֶג רַב הָיָה בִּפְנִים וְהָיָה צָרִיךְ לַעֲמֹל הַרְבֵּה לְפַנּוֹת אֶת הַשֶּׁלֶג הָרַב כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִטְבֹּל בּוֹ, וּלְרֹב הָעֲבוֹדָה הַקָּשָׁה שֶׁרָאָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּגִין כָּךְ, הִסְתַּפֵּק כְּבָר לְגַמְרֵי אִם יֵלֵךְ לִטְבֹּל אִם לָאו, וְהָלַךְ מִשָּׁם וְנִכְנַס בְּדַרְכּוֹ לְבֵית אֲבִי חֲמוֹתוֹ רַבִּי יַעֲקֹב יְשַׁעְיָה זַ”ל שֶׁלֹּא הָיָה מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ וְהָיָה זָהִיר מְאֹד אַף הוּא בַּאֲמִירַת הַתִּקּוּן מִדֵּי לַיְלָה בְּעֵת חֲצוֹת, הוּא הָיָה אָדָם גָּדוֹל בְּמַעֲלָה בְּצִדְקוּת וַחֲסִידוּת, וְהִצְטַיֵּן בִּמְיֻחָד בְּמִדַּת הַכְנָסַת אוֹרְחִים, וְכָךְ בֵּין דִּבּוּרָיו פָּתַח רַבִּי יְשַׁעְיָה בִּדְבָרָיו כְּמֵעַצְמוֹ, וְסִפֵּר לוֹ שֶׁפַּעַם בְּאֵיזֶה שָׁנָה אַחַת בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל שָׁהָה בָּעִיר יְהוּדִי אֶחָד וְהִבְחִין בּוֹ רַבִּי יַעֲקֹב יְשַׁעְיָה שֶׁזָּהִיר הוּא מְאֹד בִּטְבִילַת מִקְוֶה וּמָצָא חֵן בְּעֵינָיו עַד שֶׁהִזְמִינוֹ לְהִתְאַכְסֵן בְּבֵיתוֹ, וְסִפֵּר לוֹ הָאוֹרֵחַ בֵּין דְּבָרָיו סִפּוּר זֶה: הָיִיתִי פַּעַם חוֹלֶה בְּרַגְלִי מְאֹד מְאֹד, עַד שֶׁהֵחֵלָּה רַגְלִי לִרָקֵב מַמָּשׁ, וְהָיָה חֲשָׁשׁ שֶׁכָּל גּוּפִי תֻּרְעַל מִמֶּנָּה, וְנָסַעְתִּי כָּל עוֹד נַפְשִׁי בִּי לְוִינָה לְאֵיזֶה רוֹפֵא גָּדוֹל, אָמַר לִי הָרוֹפֵא: אֵין שׁוּם בְּרֵרָה אֶלָּא תֵּכֶף וּמִיָּד לִכְרֹת אֶת הָרֶגֶל, שָׁאַלְתִּי אֶת הָרוֹפֵא אוּלַי אֶפְשָׁר לְהִתְמַהְמֵהַּ עִם נִתּוּחַ זֶה עַד לְמָחֳרָת, עָנָה לִי הָרוֹפֵא לְמָחֳרָת כְּבָר לֹא יִהְיֶה לְמִי לְנַתֵּחַ.

אַף-עַל-פִּי-כֵן הִתְעַקַשְׁתִּי וְאָמַרְתִּי לְעַצְמִי הִנֵּה כָּעֵת כְּשֶׁהוֹלְכִים כְּבָר לִכְרוֹת לְךָ אֶת הָרֶגֶל וְתִשָׁאֵר כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ לְלֹא רֶגֶל, לְפָחוֹת לֵךְ וּטְבֹל בְּמִקְוֶה עִם הָרֶגֶל לִפְנֵי כְּרִיתָתָה, וּבְכֵן הִתְגַּבַּרְתִּי בְּכָל כֹּחִי וְהָלַכְתִּי לְמִקְוֶה וְטָבַלְתִּי בּוֹ מִתּוֹךְ יִסּוּרִים קָשִׁים וְנוֹרָאִים, תֵּיכֶף בִּיצִאָתִי מֵהַמִּקְוֶה הִרְגַּשְׁתִּי הֲקָלָה וְשִׁנּוּי בָּרֶגֶל הַהַרְגָּשָׁה הָיְתָה חֲזָקָה כָּל כַּךְ עַד שֶׁאָמַרְתִּי לְעַצְמִי אֲנִי לֹא הוֹלֵךְ יוֹתֵר לְרוֹפֵא, לְמָחֳרַת הָלַכְתִּי שׁוּב בְּיִסּוּרִים קָשִׁים וְנוֹרָאִים לִטְבּוֹל בַּמִּקְוֶה וְאַחַר הַטְּבִילָה שׁוּב הִרְגַּשְׁתִּי שִׁנּוּי מַמָּשׁ וְכַךְ הָלַכְתִּי כַּמָּה יָמִים לַמִּקְוֶה וּבְכָל יוֹם הִרְגַּשְׁתִּי טוֹב יוֹתֵר עַד שֶׁנִּרְפֵּאתִי לְגַמְרֵי. וּמִשּׁוּם כַּךְ זָהִיר אֲנִי כָּל כַּךְ בְּמִקְוֶה. וְסִיֵּם כַּיּוֹם אֲנִי עָנִי כִּי בְּעֵת חוֹלְיִי כְּשֶׁכָּל הָרוֹפְאִים הִתְיָּאֲשׁוּ מֵרְפוּאָתִי וְחָשַׁבְתִּי שֶׁהוֹלֵךְ אֲנִי לָמוּת חִילַקְתִּי אֶת כָּל הוֹנִי וּרְכוּשִׁי בֵּין יוֹרְשַׁי וְלֹא נִשְׁאַר לִי כְּלוּם. וַאֲנִי נֹדֵד כָּעֵת מֵעִיר לְעִיר וּכְשֶׁשָּׁמַע ר’ לֵוִי יִצְחָק ז”ל אֶת הַסִּפּוּר מִיַּד רָץ לִטְבּוֹל בְּשִׂמְחָה לְלֹא כָּל שְׁהִיוֹת.

מֵימְרוֹת וְהַבְרָקוֹת

ה – תי

פֵּרֵשׁ פַּעַם בְּצַחוּת רַבִּי מָרְדְּכַי מוֹרֵה צֶדֶק בָּעִיר סָאקָלוֹב זַ”ל הַפָּסוּק “וְהַשָּׂעִיר אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַה’ וְעָשָׂהוּ חַטָּאת”, שֶׁכֵּן הַדָּבָר נוֹהֵג שֶׁזֶּה הָאִישׁ הַכָּשֵׁר שֶׁגּוֹרָלוֹ לַה’ חוֹשֵׁשׁ תָּמִיד בְּעַצְמוֹ שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא כְּלַפֵּי שְׁמַיָּא כִּדְבָעֵי, וְאַדְּרַבָּא רוֹאֶה תָּמִיד רַק אֵיךְ שֶׁהוּא מָלֵא חֲטָאִים וְחֶסְרוֹנוֹת וּמַאֲשִׁים עַצְמוֹ תָּדִיר עַל כָּל חִסָּרוֹן וְחֵטְא, לֹא כֵּן “הַשָּׂעִיר אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַעֲזָאזֵל יָעֳמַד חַי”, הוּא תָּמִיד שָׂמֵחַ בְּהוֹלְלוּת וְאֵינוֹ דּוֹאֵג עַל תַּכְלִיתוֹ, וְנִרְאֶה כְּאִלּוּ עוֹמֵד חַי, וְכָל זֶה הוּא רַק עַד שֶׁמַּגִּיעַ יוֹמוֹ שֶׁאָז נוֹפֵל לְלֹא תְּקוּמָה כְּשֶׁהַשָּׂעִיר הַחַי הַנִּשְׁלַח לְאֶרֶץ גְּזֵרָה.

ה – תיא

בְּדַבְּרָם בְּגֹדֶל מַעֲלַת הַלִּמּוּד זְכוּת שֶׁיֵּשׁ עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, וְשֶׁכָּךְ צָרִיךְ לְהִסְתַּכֵּל וּלְהַבִּיט כָּל אֶחָד עַל חֲבֵרוֹ, הֵבִיאוּ רְאָיָה לָזֶה שֶׁהִנֵּה אַף-עַל-פִּי שֶׁבַּתּוֹרָה עַצְמָהּ נִכְתְּבוּ עָנְשֵׁי מִיתָה בִּפְרָטִיּוּת עַל עֲבֵרוֹת הַחֲמוּרוֹת, אַף-עַל-פִּי-כֵן בֵּית דִּין שֶׁהָרְגָה פַּעַם לְשִׁבְעִים שָׁנָה נִקְרֵאת בֵּית דִּין קַטְלָנִית, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ”ל (מַכּוֹת ז.), הֲרֵי שֶׁנִּמְצֵנוּ לְמֵדִים שֶׁכְּשֶׁבָּאִים לָדוּן אֶת הָאָדָם לְמַעֲשֶׂה צָרִיךְ לָזֶה שֶׁבַע בְּדִיקוֹת וְשֶׁבַע חֲקִירוֹת הֵיטֵב הֵיטֵב.

ה – תיב

אוֹמְרִים בָּעוֹלָם בְּצַחוּת: מַה בֵּין הַקַּפִּיטִיל “אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ” לְבֵין הַקַּאפִּיטִיל “אַשְׁרֵי תְמִימֵי דֶרֶךְ”, שֶׁקַּאפִּיטְל “אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ” מְסַיֵּם בַּפָּסוּק “תְּהִלַּת ה’ יְדַבֵּר פִּי וְכוּ’ “, וְקַאפִּיטְל “אַשְׁרֵי תְמִימֵי דֶּרֶךְ” מְסַיֵּם בַּפָּסוּק “תָּעִיתִי כְּשֶׂה אוֹבֵד”. כִּי זֶהוּ הַחִלּוּק בֵּין זֶה הַשָּׁרוּי בְּבֵיתוֹ לְבֵין זֶה הַמִּטַּלְטֵל בַּדְּרָכִים.

ה – תיג

פֵּרְשׁוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בְּדֶרֶךְ צַחוּת אֶת הַפָּסוּק שֶׁבִּתְהִלִּים (פֶּרֶק ב) “יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק”, הַיְנוּ דַּוְקָא זֶה הָאָדָם ‘הַיּוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם’ שֶׁאֵינוֹ חוֹשֵׁב כְּלָל בְּעִנְיְנֵי עוֹלָם הַזֶּה כִּי אִם עַל הַתַּכְלִית הַנִּצְחִי שֶׁבָּעוֹלָם הַבָּא הַקָּרֵב וּבָא, זֶה הָאָדָם שׂוֹחֵק מִכָּל יִסּוּרֵי עוֹלָם הַזֶּה וְאֵינוֹ מִתְפַּעֵל וּמִתְרַגֵּשׁ מִכָּל הַתַּאֲווֹת הַמְדֻמּוֹת וְהַחוֹלְפוֹת שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה. וְזֶהוּ יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם – יִשְׂחָק, שֶׁאַף-עַל-פִּי שֶׁנִּמְצָא הוּא כָּאן בָּעוֹלָם הַזֶּה כָּל זֶה אֵינוֹ כִּי אִם לִכְאוֹרָה, וּלֶאֱמֶת יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם הוּא וְשׂוֹחֵק עַל כָּל הַצְּחוֹק הַגָּדוֹל שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה, וְרַק לִבְנֵי הָאָדָם שֶׁמִּסְּבִיבוֹ נִדְמֶה הוּא כְּנִמְצָא כָּאן בָּעוֹלָם הַזֶּה.

ה – תיד

דִּיְּקוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בַּפָּסוּק (תְּהִלִּים קכח, ב) יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ, וְהַיְנוּ שֶׁאִם הָאָדָם עוֹבֵד לְפַרְנָסָתוֹ רַק בִּיגִיעַ כַּפָּיו וְאֵינוֹ מַשְׁקִיעַ בִּרְדִיפַת פַּרְנָסָתוֹ גַּם אֶת מֹחוֹ וְדַעְתּוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ וּרְצוֹנוֹתָיו אֶלָּא עוֹבֵד רַק בְּכַפָּיו לְפַרְנָסָתוֹ, אֲזַי נֶאֱמַר עָלָיו ‘אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ’. מַה שֶּׁאֵין כֵּן כְּשֶׁשָּׁקוּעַ בְּתַאֲוַת הַמָּמוֹן וּמַשְׁקִיעַ בָּהּ אֶת כָּל דַּעְתּוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ וּרְצוֹנוֹתָיו הֲרֵי זֶה מִקִּלְלַת חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ (בְּרֵאשִׁית ג, יט): “בְּזֵעַת אַפֶּךָ תֹּאכַל לֶחֶם”.

ה – תטו

הָיָה מְפָרֵשׁ רַבִּי שִׁמְשׁוֹן בַּארְסְקִי זַ”ל בְּכַוָּנַת מַאֲמָרָם זַ”ל (פסחים פח.) אַבְרָהָם קְרָאוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַר, יִצְחָק קְרָאוֹ שָׂדֶה, יַעֲקֹב קְרָאוֹ בַּיִת וְכוּ’ (כַּמְבֹאָר בֵּאוּרוֹ בְּתוֹרָה י’ ח”א), שֶׁיֵּשׁ בְּכַוָּנַת הַדְּבָרִים שֶׁאַבְרָהָם גִּלָּה אֱלֹקוּתוֹ וְהָאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת הַר שֶׁהוּא מֻפְשָׁט יוֹתֵר וְכוּ’, וְהַיְנוּ שֶׁמַּעֲלַת יַעֲקֹב אָבִינוּ הָיָה שֶׁגִּלָּה אֱלֹקוּתוֹ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁגַּם בִּבְחִינַת בַּיִת, דְּהַיְנוּ הַדְּבָרִים הַסְּמוּכִים לָאָדָם וְכָל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה עִמּוֹ לְטוֹב וּלְרַע הַכֹּל הוּא מַעֲשֵׂה ה’, וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ שֶׁיַּעֲקֹב קְרָאוֹ בַּיִת שֶׁהִכְנִיס גִּלּוּי אֱלֹקוּתוֹ אַף לְתוֹךְ בֵּיתוֹ וּפְנִימִיּוּתוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁכָּל פְּרָט וּפְרָט הַנַּעֲשֶׂה עִם הָאָדָם הוּא בְּהַנְהָגָתוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד.

ה – תטז

דִּיְּקוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בַּמֶּה שֶׁאָמְרוּ רַזַ”ל (פסחים קיט.): קָשִׁים מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם כִּקְרִיעַת יַם סוּף וְקָשֶׁה זִוּוּגוֹ כִּקְרִיעַת יַם סוּף, שֶׁבְּתֵבַת “מְזוֹנוֹתָיו” וְ”זִוּוּגוֹ” שֶׁנָּקְטוּ רַזַ”ל רָצוּ לְהַדְגִּישׁ שֶׁדַּיְקָא מְזוֹנוֹתָיו שֶׁלּוֹ וְזִוּוּגוֹ שֶׁלּוֹ הוּא הַקָּשֶׁה לְהַמְצִיא וְזֹאת לְסִבַּת רֹב פְּגָמָיו וְחֶסְרוֹנוֹתָיו שֶׁמֵּחֲמַת זֶה קָשֶׁה לוֹ לָאָדָם לִמְצֹא נַחַת וְהַרְחָבָה בְּפַרְנָסָתוֹ וְזִוּוּגוֹ. וְזֶהוּ ‘מְזוֹנוֹתָיו’ ‘וְזִוּוּגוֹ’ שֶׁלּוֹ דַּיְקָא, כָּל אֶחָד לְפִי קְדֻשָּׁתוֹ. וְעַל-כֵּן לֹא אָמְרוּ בִּסְתָם ‘קָשִׁים מְזוֹנוֹת’ וְ’קָשִׁים זִוּוּגִים’, וְנָקְטוּ בְּדַוְקָא מְזוֹנוֹתָיו, וְזִוּוּגוֹ, וְכַמְבֹאָר.

ה – תיז

בְּמַאֲמַר חֲזַ”ל שֶׁאָמְרוּ: כָּל הַדָּר בְּחוּץ לָאָרֶץ דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁאֵין לוֹ אֱלוֹקַ, דִּיְּקוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁלִּכְאוֹרָה קָשֶׁה הֲרֵי רֹב צַדִּיקֵי הָעוֹלָם שָׁהוּ בְּחוּץ לָאָרֶץ וְאֵיךְ נֶאֱמַר עֲלֵיהֶם כְּמִי שֶׁאֵין לָהֶם אֱלוֹקַ חַס-וְשָׁלוֹם? וְאָמְרוּ שֶׁבֶּאֱמֶת הַצַּדִּיקִים אַף-עַל-פִּי שֶׁנִּמְצָאִים בְּחוּץ לָאָרֶץ, אַף- עַל-פִּי-כֵן אֵינָם דָּרִים בְּחוּץ לָאָרֶץ, כִּי כָּל יְשִׁיבָתָם שָׁם הוּא רַק כִּבְדֶרֶךְ אֲרַעי, כִּי מְצַפִּים הֵם בְּכָל עֵת עַל הַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה וְלָצֵאת מִחוּץ לָאָרֶץ, וְכָל מַחֲשַׁבְתָּם וְדַעְתָּם קְבוּעָה תָּדִיר רַק בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרָה הַגְּמָרָא: כָּל הַדָּר בְּחוּץ לָאָרֶץ, הַיְנוּ שֶׁדָּר וְקוֹבֵעַ שָׁם מְקוֹם יְשִׁיבָתוֹ הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁאֵין לוֹ אֱלוֹקַ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן הַצַּדִּיקִים וְהַיְרֵאִים הַנַּ”ל, וּכְעֵין מַה שֶּׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ”ל (חַיֵּי מוֹהֲרַ”ן קנו) הֵיכָן שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ וְנוֹסֵעַ הַכֹּל הוּא לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וּלְפִי שָׁעָה אֲנִי רוֹעֶה בִּבְרֶסְלֶב וְכַיּוֹצֵא.

ה – תיח

עַל זֶה שֶׁאָמְרוּ רַזַ”ל (סוטה לו:) כְּשֶׁנִּכְנַס יוֹסֵף לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ – דְּמוּת שֶׁל אָבִיו רָאָה וְכוּ’, וְשׁוֹאֲלִים אִם כֵּן מַהוּ הַנִּסָּיוֹן שֶׁהָיָה לוֹ, וּמְתָרְצִים כַּמָּה תֵּרוּצִים, וּרְאֵה לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן סִימָן קנ. וְהָיוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ אוֹמְרִים שֶׁמִּזֶּה נִלְמַד לְהָבִין שֶׁכָּל אֶחָד כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ וּפְרִישׁוּתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ כֵּן זוֹכֶה לִרְאוֹת דְּמוּת דְּיוֹקְנוֹ שֶׁל אָבִיו, וְיֵשׁ שֶׁזּוֹכֶה לִרְאוֹתוֹ אַחַר שֶׁחָטָא וְאָז נִשְׁבַּר לִבּוֹ בְּקִרְבּוֹ יוֹתֵר וְיוֹתֵר וְנוֹפֵל לְגַמְרֵי, אֲבָל יוֹסֵף לְגֹדֶל קְדֻשָּׁתוֹ זָכָה לִרְאוֹתוֹ בָּעֵת הַנָּכוֹן עַד שֶׁנִּצַּל מִמֶּנָּה לְגַמְרֵי. וְזֶה שִׁבְחוֹ שֶׁאַף שֶׁהָיָה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם הַטְּמֵאָה שֶׁנִּקְרֵאת עֶרְוַת כָּל הָאָרֶץ, שָׁמַר עַל קְדֻשָּׁתוֹ עַד שֶׁזָּכָה אַף שָׁם לִרְאוֹת דְּמוּת דְּיוֹקְנוֹ שֶׁל אָבִיו, וְעוֹד אַף קֹדֶם לְהִתְגַּבְּרוּת הַיֵּצֶר עָלָיו. וְזֶה שֶׁנִּצַּל מֵחֲמַת רֵאוֹתוֹ דְּמוֹת דְּיוֹקְנוֹ שֶׁל אָבִיו הָיָה לְרֹב יְגִיעָתוֹ וּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁקָּדַם לָהּ.

ה – תיט

פֵּרְשׁוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בְּכַוָּנַת מַאֲמָרָם זַ”ל שֶׁאָמְרוּ בְּאָבוֹת “הַתְקֵן עַצְמְךָ בַּפְּרוֹזְדוֹר כְּדֵי שֶׁתִּכָּנֵס לַטְּרַקְלִין”, שֶׁבְּכַוָּנָתָן גַּם עַל יְמֵי הַבַּחֲרוּת וְהַנַּעֲרוּת, שֶׁצָּרִיךְ לְהַשְׁגִּיחַ הָאָדָם הֵיטֵב בִּשְׁנוֹת בַּחֲרוּתוֹ וּשְׁנוֹת נַעֲרוּתוֹ עַל כָּל מַעֲשָׂיו, מִנְהָגָיו וּדְרָכָיו, כְּדֵי שֶׁבְּעֵת שֶׁיַּזְקִין וְיִתְבַּגֵּר יִהְיֶה מְתֻקָּן וְלֹא יִפֹּל וְיִתְבַּלְבֵּל מִימֵי הַזִּקְנָה הַקָּשִׁים. וְהַנִּסָּיוֹן הוֹכִיחַ שֶׁאֵלּוּ שֶׁהִתְמִידוּ בִּצְעִירוּתָן וְעָסְקוּ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הֶחֱזִיקוּ מַעֲמָד וְנִתְעַלּוּ אַף בְּזִקְנוּתָם.

ה – תכ

בְּמַאֲמָרָם זַ”ל שֶׁאָמְרוּ (בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ): טוֹב מְעַט בְּכַוָּנָה מֵהַרְבֵּה שֶׁלֹּא בְּכַוָּנָה, אָמְרוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁזֶּה הַמְּעַט בְּכַוָּנָה הִיא תּוֹצָאָה מִזֶּה שֶׁאָמְרוּ הַרְבֵּה שֶׁלֹּא בְּכַוָּנָה, וְזֶהוּ טוֹב מְעַט בְּכַוָּנָה – מֵהַרְבֵּה שֶׁלֹּא בְּכַוָּנָה. כִּי כְּשֶׁיַּרְגִּיל עַצְמוֹ לַעֲסֹק בִּתְפִלָּה הַרְבֵּה, אַף שֶׁיִּהְיֶה בָּהֶם הַרְבֵּה שֶׁלֹּא בַּכַּוָּנָה הָרְאוּיָה, יִזְכֶּה שֶׁיִּתְפַּלֵּל מְעַט בְּכַוָּנָה הָרְצוּיָה, אֲבָל אִם יֹאמַר רַק מְעַט, אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר אַף מְעַט בְּכַוָּנָה, עַל-כֵּן צָרִיךְ לַעֲסֹק הַרְבֵּה בִּתְפִלָּה וּכְדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לִמְעַט בְּכַוָּנָה מְבֹרֶרֶת.

ה – תכא

פֵּרֵשׁ רַבִּי שִׁמְשׁוֹן בַּארְסְקִי זַ”ל אֶת מַאֲמַר הַחֲזַ”ל שֶׁאָמְרוּ: אֵיזֶהוּ יִסּוּרִין שֶׁל אַהֲבָה? כָּל שֶׁאֵין בָּהֶם בִּטּוּל תּוֹרָה וּתְפִלָּה. וְהַיְנוּ מָתַי הַיִּסּוּרִין הֵם יִסּוּרִין שֶׁל אַהֲבָה, הַיְנוּ מֵחֲמַת אַהֲבַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת הָאָדָם? דַּוְקָא בְּעֵת שֶׁאֵין הָאָדָם עוֹשֶׂה לְמָנְעָם שׁוּם מַעֲשֶׂה גַּשְׁמִי וְדֶרֶךְ הַטֶּבַע כִּי אִם רַק עַל-יְדֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה לְבַד. וְזֶהוּ: אֵיזֶהוּ יִסּוּרִין שֶׁל אַהֲבָה? כָּל שֶׁאֵין בָּהֶם בִּטּוּל תּוֹרָה וּתְפִלָּה, כִּי מִשְׁתַּמֵּשׁ נֶגְדָּם רַק בְּרִבּוּי יוֹתֵר שֶׁל עֲבוֹדַת ה’ הֵן בְּתוֹרָה וְהֵן בִּתְפִלָּה.

ה – תכב

דִּיְּקוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בָּזֶה שֶׁמָּצִינוּ הַמּוּבָא כַּמָּה פְּעָמִים בְּסֵפֶר הַזֹּהַר שֶׁקֹּדֶם הִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה וְהַסּוֹדוֹת שֶׁגִּלָּה רַשְׁבִּ”י לְתַלְמִידָיו פָּנָה אֲלֵיהֶם בִּלְשׁוֹן אַהֲבָה וַחֲבִיבוּת כְּמוֹ חֲבִיבָא דְנַפְשָׁאִי וְכוּ’, רְחִימָא דְנַפְשָׁאִי וְכוּ’, שֶׁבָּא הַדָּבָר גַּם לְרַמֵּז שֶׁדַּיְקָא מֵחֲמַת מִדַּת אַהֲבָה שֶׁהָיָה בֵּינֵיהֶם זָכוּ שֶׁיִּתְגַּלֶּה לָהֶם כָּאֵלּוּ סוֹדוֹת תּוֹרָה גְּבוֹהִים וּכְמוֹ שֶׁאָמַר רַשְׁבִּ”י “אֲנָן בַּחֲבִיבוּתָא תַּלְיָא”, וְעוֹרְרוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ וְאָמְרוּ שֶׁכְּמוֹ-כֵן גַּם הַחֲבֵרִים הַמְקֹרָבִים לְרַבֵּנוּ כְּפִי מִדַּת הָאַהֲבָה שֶׁיִּהְיֶה בֵּינֵיהֶם כֵּן יוּכְלוּ לִזְכּוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר לְקַבֵּל וְלִנֹּק מֵאוֹר תּוֹרָתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ חִדּוּשִׁים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ.

ה – תכג

הִרְחִיבוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בַּנֶּאֱמַר בִּתְפִלַּת יָמִים הַנּוֹרָאִים ‘כִּי זוֹכֵר כָּל הַנִּשְׁכָּחוֹת אַתָּה הוּא ‘מֵעוֹלָם’ וְדִיְּקוּ וְאָמְרוּ: אֵלּוּ הַדְּבָרִים וְהַמִּצְווֹת שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל הָאָדָם לַעֲשׂוֹתָן בְּהֶסְתֵּר וּבְהֶצְנֵעַ וְחָפֵץ בְּעִלּוּמָם וּכְדֵי שֶׁלֹּא יִתְפַּרְסֵם וְיִפֹּל לְגֵאוּת חָלִילָה, אוֹתָן הַדְּבָרִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זוֹכֵר בְּיוֹתֵר. מֵחֲמַת שֶׁאֵלּוּ הַדְּבָרִים הֵם הַדְּבָרִים שֶׁאַף אֶחָד לֹא יוֹדֵעַ אוֹתָן מִלְבַדּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהֵם הֵם הַנִּקְרָאִים בֶּאֱמֶת נִשְׁכָּחוֹת, כִּי אֵין יוֹדְעִין מִמֶּנָּה בְּנֵי אָדָם וְעַל זֶה אָנוּ מְשַׁבְּחִים אוֹתוֹ שֶׁאוֹתָן הַדְּבָרִים הַנִּשְׁכָּחִים זוֹכֵר הוּא אוֹתָם לְבַדּוֹ. וּבְיוֹם הַדִּין מְצָרְפָם לְלִמּוּד זְכוּת, וְאַף שֶׁאֵלּוּ הַדְּבָרִים נִשְׁכְּחוּ כְּבָר מֵהָאָדָם עַצְמוֹ וְאֵינוֹ מְלַקְּטָם וּמְצָרְפָם אוּלָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זוֹכֵר כָּל הַנִּשְׁכָּחוֹת וְעַל זֹאת אָנוּ מְשַׁבְּחִים אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ.

ה – תכד

עַל הַמּוּבָא בְּסוֹף תּוֹרָה כ”א בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן חֵלֶק א’ לְ’בוּשָׁהּ וַ’תִּשְׂחַק לְ’יוֹם אַ’חֲרוֹן רָאשֵׁי תֵּבוֹת אֱלוּל, אָמְרוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁעַל כֵּן אִם יִזְכֶּה הָאָדָם לְהִתְעוֹרֵר בְּחֹדֶשׁ זֶה כָּרָאוּי וְכַנָּכוֹן אָכֵן יִתְלַבֵּשׁ בִּלְבוּשׁ חָדָשׁ וְלֹא יַכִּירוּהוּ הַמְקַטְרְגִים בְּיוֹם הַדִּין בְּמַעֲשָׂיו הָרָעִים, כִּי סְגֻלַּת חֹדֶשׁ זֶה לְקַבֵּל וּלְהַחֲלִיף מַלְבּוּשִׁים וּבְגָדִים חֲדָשִׁים אִם יֵטִיב מַעֲשָׂיו כָּרָאוּי בְּחֹדֶשׁ זֶה.

ה – תכה

לְעִנְיַן מַה שֶּׁכָּתַב רַבֵּנוּ זַ”ל עַל הַכָּתוּב “בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם”, בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן סִימָן כ”ז בְּסוֹפוֹ, עַיֵּן שָׁם, הִקְפִּידוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁלֹּא לָשִׁיר אֶת נִגּוּן וְהִמְנוֹן מַלְכוּת רוּסְיָא, וְזֹאת לְטַעַם כִּי הַנִּגּוּנִים הַיְשָׁנִים הִתְיַסְּדוּ בִּימֵי הַצַּאר שֶׁהָיָה אִישׁ מַאֲמִין, אוּלָם כַּיּוֹם שֶׁנִּגּוּנֵיהֶם נִתְיַסְּדוּ נֶגֶד כְּלַל מִדַּת הָאֱמוּנָה, אֵין נָכוֹן לְזַמְּרָם.

ה – תכו

עַל הַמּוּבָא בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן סִימָן סו מֵעִנְיָן שֶׁצָּרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ הָאֱמֶת מִבְּחִינַת עָלְמָא דְּאָתֵי וְכוּ’, כַּמְבֹאָר שָׁם, שָׁאֲלוּ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ: וְכִי אֵיךְ אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְכָזֶה אֱמֶת?! וְאָמְרוּ: רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ בְּתוֹרוֹתָיו וְעֵצוֹתָיו כְּבָר הִמְשִׁיךְ לָנוּ אֱמֶת בָּרוּר וְצַח כָּזֶה, שֶׁאַף כַּיּוֹם, אַף שֶׁאָנוּ כְּמוֹ שֶׁאָנוּ, יְכוֹלִים אָנוּ בְּכֹחַ זְכוּתוֹ שֶׁהִשְׁאִיר אַחֲרָיו לְהַמְשִׁיךְ זֹאת, אִם רַק נַחְפֹּץ בֶּאֱמֶת בְּמִדַּת הָאֶמֶת.

ה – תכז

אָמְרוּ, שֶׁבְּחִינַת הַשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁיֵּשׁ בַּתּוֹרָה (הַמְבֹאָר מִמֶּנּוּ בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַן סִימָן ל”ו) הַשַּׁיָּךְ לַאֲנָשִׁים כְּעֶרְכֵּנוּ לְמַעֲשֶׂה, הוּא בָּזֶה שֶׁנִּתְחַדֵּשׁ בַּתּוֹרָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר בִּפְרָט עַל-פִּי דַּרְכֵי עֵצוֹתָיו שֶׁל רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, כִּי בְּחִינַת הַשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁבַּתּוֹרָה הוּא עִנְיַן הַחִדּוּשׁ הֶחָדָשׁ שֶׁיֵּשׁ בְּפֵרוּשֵׁי הַתּוֹרָה, וְלָנוּ שַׁיָּךְ הַדָּבָר כְּפִי מִדַּת הַהִתְחַדְּשׁוּת כִּפְשׁוּטָם בְּקִיּוּמָם שֶׁל הַדְּבָרִים לְמַעֲשֶׂה, וּמִיּוֹם לְיוֹם נִתְעַלֶּה עַד שֶׁנַּשִּׂיג וְנָבִין לָאֱמֶת סוֹדוֹת הַשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁיֵּשׁ בַּתּוֹרָה.

ה – תכח

בְּהַמְבֹאָר בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן סִימָן ל”ח עַל הַכָּתוּב כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם שֶׁהוּא הַדִּבּוּר וְכוּ’, אָמְרוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁמִּזֶּה נָבִין וְנִלְמַד שֶׁכָּל הָעֲבוֹדוֹת וְהַמַּעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁל הָאָדָם הַכֹּל תָּלוּי וְעוֹמֵד כְּפִי דִּבּוּרוֹ, שֶׁכְּפִי תִּקּוּנוֹ בִּשְׁמִירַת פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ כֵּן יֵשׁ לָהֶם שְׁלֵמוּת וּלְהֵפֶךְ לְהֵפֶךְ, חָלִילָה. שֶׁאַף אִם עוֹסֵק בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה אִם אֵינוֹ שׁוֹמֵר וְחוֹסֵם פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ כָּרָאוּי אֵין לָהֶם חֲשִׁיבוּת.

ה – תכט

אָמְרוּ בְּצַחוּת עַל הַמּוּבָא בַּמַּעֲשֶׂה מֵהַבֶּערְגִּיר וְעָנִי (בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מַעֲשֶׂה י’), בַּמֶּה שֶׁמְּסֻפָּר שָׁם שֶׁהֶחְבִּיא עַצְמוֹ הַבֶּערְגֶער עִם אֵשֶׁת הֶעָנִי בְּשִׁבְעָה מֵימוֹת, וְאַחַר כָּךְ מְסֻפָּר שֶׁגַּם הַרוֹצֵחַ הַגַּזְלָן הֶחְבִּיא עַצְמוֹ עִמָּהּ בְּשִׁבְעָה מֵימוֹת, שֶׁמִּזֶּה נִלְמָד שֶׁאַף-עַל-פִּי שֶׁעָשָׂה כְּמַעֲשֵׂה הַבֶּערְגֶער הַכָּשֵׁר, אַף-עַל-פִּי-כֵן הֲרֵי לֶאֱמֶת הוּא גַּזְלָן וְרוֹצֵחַ, הֵפֶךְ הַבֶּערְגֶער הַצַּדִּיק וְהֶחָסִיד, כִּי הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַכַּוָּנָה, וְזֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה אֱלֹקִים, וְכַמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ”ל שֶׁיְּכוֹלִים לִהְיוֹת חָלִילָה לַמְדָן וְרָשָׁע גָּמוּר, ה”י.

ה – תל

אָמְרוּ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ: אֵלּוּ הָעֲשָׂרָה הַמִּזְמוֹרִים הַנִּקְרָאִים תִּקּוּן הַכְּלָלִי שֶׁגִּלָּה אוֹתָן רַבֵּנוּ הֵם הֵם בְּחִינַת הָעֲשָׂרָה כֹּחוֹת שֶׁהָיָה לְהַבֶּעטְלֶיר שֶׁבְּלֹא הַיָּדַיִם שֶׁמּוֹצִיאִים הָעֲשָׂרָה חִצִּים שֶׁפָּגְעוּ בְּהַבַּת מַלְכָּה הַמְסֻפָּר בְּהַמַּעֲשֶׂה מִשִּׁבְעָה בֶּעטְלִירְס.

ה – תלא

עַל הַמּוּבָא בְּסוֹף הַמַּעֲשֶׂה מֵהַשִּׁבְעָה בֶּעטְלִירְס שֶׁלֹּא סִיְּמוֹ רַבֵּנוּ זַ”ל, וְאָמַר שֶׁמָּשִׁיחַ יְסַיְּמוֹ, אָמְרוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁעַל כֵּן כְּשֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ יְבַקְּשׁוּהוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁיְּסַיֵּם לִפְנֵיהֶם אֶת סִפּוּר הַמַּעֲשֶׂה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן אֲחֵרִים שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם חֲדָשׁוֹת וּלְתַעֲנוּג עוֹלָם הַבָּא עֶצֶם יְדִיעַת הַסִּפּוּרֵי הַמַּעֲשִׂיּוֹת.

ה – תלב

עַל מַאֲמָרוֹ זַ”ל שֶׁאָמַר עַל עַצְמוֹ “אֲנִי נָהָר הַמְטַהֵר מִכָּל הַכְּתָמִים”, אָמְרוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בְּצַחוּת: אֲבָל כְּדֵי לְהִטָּהֵר בְּנָהָר קָדוֹשׁ זֶה צָרִיךְ אָדָם לְהִתְפַּשֵּׁט מֵהֶרְגֵּלָיו וּלְהִכָּנֵס וְלִטְבֹּל בַּנָּהָר הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה כָּל כֻּלּוֹ.

ה – תלג

אָמְרוּ בְּצַחוּת לְעִנְיַן ‘תִּקּוּן הַכְּלָלִי’ וְהַתְּפִלָּה שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ, שֶׁכְּמוֹ שֶׁכְּשֶׁעוֹשִׂים נִתּוּחַ לְחוֹלֶה צָרִיךְ אַחֲרֶיהָ לְהַשְׁגִּיחַ הֵיטֵב עַל הַשְּׁטִיפָה וְהַנִּקָּיוֹן, כֵּן הוּא הַתִּקּוּן הַכְּלָלִי שֶׁהוּא עֶצֶם הַנִּתּוּחַ, אֲבָל צָרִיךְ אַחַר כָּךְ הָאָדָם לְנַקּוֹת אֶת עַצְמוֹ הֵיטֵב מִסָּבִיב, וְהוּא הַתְּפִלָּה וְהַתְּשׁוּבָה וְהַחֲרָטָה וְהַקַּבָּלָה לֶעָתִיד שֶׁל הַמִּתְפַּלֵּל.

ה – תלד

אָמְרוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בְּצַחוּת: זֶה מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ כְּשֶׁיַּגִּיעַ יוֹמוֹ לְאַחַר מֵאָה וְעֶשְׂרִים שְׁנוֹת חַיָּיו כְּשֶׁתַּעֲלֶה נִשְׁמָתוֹ לְעוֹלַם הָאֱמֶת, אֲזַי אִם לֹא הָיָה מְקֻשָּׁר הֵיטֵב לְרַבֵּנוּ וְעֵצוֹתָיו וְלִמּוּד סְפָרָיו וְכוּ’ וְהָיָה רַק חָסִיד בַּשֵּׁם הַמֻּשְׁאָל, אָז יַטְעוּ אוֹתוֹ כְּמִדָּתוֹ וְיַרְאוּ לוֹ אָדָם שֶׁנִּקְרָא גַּם הוּא בַּשֵּׁם הַמֻּשְׁאָל רַבִּי נַחְמָן, וְיַחֲשֹׁב שֶׁאָכֵן בָּא לְרַבֵּנוּ, אוּלָם אִם בָּקִי הוּא בְּסִפְרֵי רַבֵּנוּ לֹא יוּכְלוּ לְהַטְעוֹת אוֹתוֹ, כִּי כְּשֶׁיְּדַבֵּר מִתּוֹרוֹתָיו שֶׁל רַבֵּנוּ יוּכַל לֵידַע לְנָכוֹן אִם נָכוֹן וַאֲמִתִּי הוּא.

ה – תלה

אָמְרוּ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ: הַפִּרְסוּם שֶׁל שֶׁקֶר הַמְלַוֶּה אֶת הָאָדָם חָמוּר הוּא מְאֹד מְאֹד, כִּי כָל דָּבָר שֶׁעוֹשֶׂה בְּתוֹרָה וּבִתְפִלָּה וְכַדּוֹמֶה הַכֹּל מְלֻבָּשׁ עִם חֵן שֶׁל שֶׁקֶר וְאֵין הָאָדָם אָדָם עַצְמִי כְּלָל, וְכִמְעַט שֶׁאֵין שַׁיָּךְ לוֹ תִּקּוּן אִם לֹא שֶׁיַּשְׁפִּיל דַּעְתּוֹ בֶּאֱמֶת וְיַתְחִיל בְּכָל פַּעַם הַתְחָלָה חֲדָשָׁה בֶּאֱמֶת וְיִכְסֹף לָאֱמֶת בִּכְלוֹת נַפְשׁוֹ.

ה – תלו

אָמְרוּ: מֵחֲמַת שֶׁבַּפֹּעַל מַמָּשׁ אֵין לָנוּ רַבִּי וּמַנְהִיג אֲזַי הַסַּכָּנָה בְּעִנְיַן הַפִּרְסוּם קָשֶׁה וְכָבֵד יוֹתֵר כִּי בְּקַל מְקַבֵּל תֹּקֶף וָעֹז לַחֲלֹק עַל חֲבֵרוֹ שֶׁאֵינוֹ מִתְנַהֵג כַּשּׁוּרָה לְפִי דַּעְתּוֹ. וּכְתוֹצָאָה מִכָּךְ בָּאִים הַמַּחֲלוֹקוֹת וְהַדֵּעוֹת שֶׁאֵין בֵּינָם לְבֵין דַּעַת רַבֵּנוּ הַזַּךְ וְהַנָּקִי הַשָּׁלֵם וְהַטָּהוֹר וְלֹא כְלוּם.

ה – תלז

אָמְרוּ בְּשָׁעָה שֶׁהָאָדָם מִתְפַּלֵּל עַל אֵיזֶה דָּבָר אַף-עַל-פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְמַלֵּא בַּקָּשָׁתוֹ וְלֹא נוֹשַׁע הֲרֵי שֶׁכְּבָר נִמְשָׁכִים אַחֲרָיו הַתִּקּוּנִים וְהַהֲכָנוֹת שֶׁל הַדָּבָר, וְאָכֵן פָּעַל כְּבָר בִּתְפִלָּתוֹ בְּשֹׁרֶשׁ הַדָּבָר. אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵינוֹ נִרְאֶה לָעֵינַיִם, וְחָזוֹן לַמּוֹעֵד אִם יִזְכֶּה וְיַרְבֶּה בִּתְפִלָּה עוֹד וְעוֹד יִרְאֶה בְּעֵינָיו תּוֹחַלְתּוֹ וִישׁוּעָתוֹ. וְיֵשׁ דֵּעָה שֶׁעִנְיָן זֶה אֲמָרָהּ רַבֵּנוּ זַ”ל בְּעַצְמוֹ.

ה – תלח

הָיוּ אוֹמְרִים: הַסִּימָן הָרִאשׁוֹן לְהַבְחִין בְּאָדָם אִם מִתְכַּוֵּן הוּא לְהִתְקָרֵב לַה’ יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת הוּא בָּזֶה שֶׁאֵינוֹ מְחַפֵּשׂ שׁוּם חִסָּרוֹן עַל שׁוּם אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל וְאֵינוֹ מְדַבֵּר עַל שׁוּם בַּר יִשְׂרָאֵל חָלִילָה, וְאַף כְּשֶׁרוֹאֶה שׁוּם חִסָּרוֹן בַּחֲבֵרוֹ לֹא יִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בּוֹ אַף בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ וְכָל שֶׁכֵּן לִפְנֵי אַחֵרִים, לְהַפְחִית בִּכְבוֹדוֹ כְּדֵי שֶׁיִּתְעַלֶּה הוּא בָּזֶה חָלִילָה, כִּי אִם מִתְכַּוֵּן בֶּאֱמֶת לְהִתְקָרֵב לַה’ יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת הֵיכָן מְקוֹמוֹ הוּא, וּמֵבִין לְנָכוֹן מַאֲמָרָם זַ”ל ‘קְשֹׁט עַצְמְךָ תְּחִלָּה’.

ה – תלט

הָיוּ אוֹמְרִים: כְּמוֹ שֶׁכְּדַרְכּוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ בְּחַיָּיו שֶׁהָיָה מִסְתַּתֵּר מְאֹד בְּמַעֲשָׂיו מִבְּנֵי הָעוֹלָם כְּמוֹ כֵן אַף הַיּוֹם נִסְתָּר הוּא מְאֹד. וְאַף מֵאִתָּנוּ הַמְקֹרָבִים כְּבָר אִם לֹא נִשְׁתַּדֵּל לָרוּץ וּלְחַפֵּשׂ אַחֲרָיו נַפְסִידוֹ. כִּי כְּבָר אָמַר רַבֵּנוּ זַ”ל אוֹתִי צְרִיכִים לְחַפֵּשׂ. “מִיר דַּארְף מֶען זוּכְן”. וְאָמַר הֲרֵי אֲנִי אוֹצָר שֶׁל יִרְאַת שָׁמַיִם מַדּוּעַ אֵינְכֶם מְחַפְּשִׂים אַחֲרַי? וְעִקַּר הַחִפּוּשׂ הַנָּכוֹן הוּא רִבּוּי הַלִּמּוּד בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים וְקִיּוּמָם לְמַעֲשֶׂה יוֹתֵר וְיוֹתֵר.

ה – תמ

אָמְרוּ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ: הַמַּעֲלָה הַחוֹתֶמֶת כָּל מַעֲלוֹתָיו הַטּוֹבוֹת שֶׁל הָאָדָם הִיא מַעֲלַת הַתְּפִלָּה, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁמַּרְבֶּה מְאֹד בִּתְפִלָּה וּבְשִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ וּמְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לִפְנֵי ה’ עַל כָּל דָּבָר, כִּי בְּלֹא זֶה הֲרֵי אָמַר רַבֵּנוּ שֶׁנִּקְרָא הָאָדָם פָּזִיז וּמְבֹהָל, שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בַּעֲבוֹדַת ה’ בְּיִשּׁוּב הַדַּעַת הַשָּׁלֵם, וְדוֹמֶה הוּא כְּעִגּוּל הַכָּתוּב סְבִיבוֹ מַעֲלוֹת רַבּוֹת, וּלְכָל מַעֲלוֹתָיו מְחֻבָּר לוֹ תֵּבַת ‘מְבֻלְבָּל’ ‘מְשֻׁגָּע’ הַנִּמְצָא בְּאֶמְצַע הָעִגּוּל, נִמְצָא שֶׁהוּא לַמְדָן-מְבֻלְבָּל, צַדִּיק-מְבֻלְבָּל, חָסִיד-מְבֻלְבָּל, כִּי כְּפִי לִמּוּד הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹמֵד, כֵּן צְרִיכָה לִהְיוֹת כְּנֶגְדָּהּ הַתְּפִלָּה שֶׁלֹּא יִהְיֶה בִּבְחִינַת “חָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִמַּעֲשָׂיו”, שֶׁהוּא עֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה, וּכְדִבְרֵי ראבר”נ בָּזֶה, אֲשֶׁר עַל-כֵּן הַמַּעֲלָה הַמַּשְׁלִימָה אֶת כָּל מִדּוֹתָיו הַטּוֹבוֹת הִיא מִדַּת הַתְּפִלָּה.

ה – תמא

אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בְּדַבְּרָם בְּעִנְיַן הַתַּכְלִית הַקָּרֵב וּבָא הָיוּ מַרְבִּים בְּדִבּוּרִים פְּשׁוּטִים אֵלּוּ אַף לִפְנֵי הָרַכִּים וְהַקְּטַנִּים בְּשָׁנִים, בְּהַדְגִּישָׁם שֶׁאַף הֵם צְרִיכִים לָדַעַת מְצִיאוּת הָאֱמֶת וְשֶׁיִּזְדָּרְזוּ לְהִתְעַלּוֹת כִּדְבָעֵי. וּכְמוֹ שֶׁרָאִינוּ בְּרַבֵּנוּ בְּעַצְמוֹ שֶׁדִּבֵּר עִם יֶלֶד קָטָן וְהִרְחִיב לוֹ הַדִּבּוּרִים בְּעִנְיָן זֶה, כַּמּוּבָא בְּסֵפֶר חַיֵּי מוֹהֲרַ”ן.

ה – תמב

אָמְרוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בְּשֶׁבַח מַעֲלַת הַהִתְבּוֹדְדוּת וְהַיִּשּׁוּב הַדַּעַת שֶׁחִיְּבָנוּ רַבֵּנוּ לְקַיְּמוֹ מִדֵּי יוֹם, שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה שְׁנֵי כֹּחוֹת וּמַעֲלוֹת נִשְׂגָּבוֹת, הֵן לְהַרְאוֹת וּלְהוֹדִיעַ לָאָדָם עַל מַחֲלוֹת הַנֶּפֶשׁ הַקָּשׁוֹת שֶׁסּוֹבֵל מֵהֶם, כָּל אֶחָד וּמַחֲלָתוֹ, וְהֵן לָדַעַת אֶת הָרְפוּאוֹת הַנְּכוֹנוֹת עֲבוּרוֹ וְהֵיכָן לְמָצְאָם וְאֵיךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם, כִּי בְּרִבּוּי הַתְּפִלּוֹת וְהַשִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ בִּפְרוֹטְרוֹט עַל כָּל דָּבָר וְעַל כָּל אֲשֶׁר עַל לִבּוֹ יִמְצָא מִפַּעַם לְפַעַם בִּבְדִיקָה אַחַר בְּדִיקָה עוֹד וְעוֹד דְּבָרִים הַצְּרִיכִים תִּקּוּן וּבְרִבּוּי בַּקָּשׁוֹתָיו וְהַפְצָרוֹתָיו בִּתְפִלָּה יַעַזְרֵהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִמְצֹא רְפוּאוֹת אֲמִתִּיּוֹת לְנַפְשׁוֹ.

ה – תמג

חֲלוּקוֹת הָיוּ הַדֵּעוֹת בֵּין אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ עַל עִנְיָן זֶה שֶׁזָּכָה מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל לְקַבֵּל מֵרַבֵּנוּ יוֹתֵר מִשְּׁאָר כָּל הַתַּלְמִידִים, שֶׁחֵלֶק אָמְרוּ מִשּׁוּם שֶׁרַבֵּנוּ עַצְמוֹ בְּהַכִּירוֹ גְּדֻלַּת נַפְשׁוֹ הִתְגַּלָּה לְפָנָיו יוֹתֵר מִשְּׁאָר הַתַּלְמִידִים, וַאֲחֵרִים אָמְרוּ שֶׁהַכֹּל הָיָה בִּזְכוּת יְגִיעָתוֹ וְטִרְחָתוֹ שֶׁל מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל עַצְמוֹ שֶׁיָּגַע וְטָרַח יוֹתֵר מִכֻּלָּם בְּהִתְבַּטְּלוּתוֹ לְרַבֵּנוּ זַ”ל וּלְצִוּוּיָו, וְרַק מִשּׁוּם כֵּן זָכָה לְמַה שֶּׁזָּכָה, כִּי הָעִקָּר תָּלוּי רַק בִּיגִיעוֹת וּטְרָחוֹת, יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, וְכַמּוּבָא בְּסֵפֶר שִׂיחוֹת הָרַ”ן.

ה – תמד

אָמְרוּ מָשָׁל עַל עִנְיַן מַעֲלַת הַהִתְבּוֹדְדוּת, שֶׁכְּמוֹ אֶחָד שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּבֵיתוֹ קֶמַח, שֶׁמֶן וּבֵיצִים וְעוֹד מַטְעַמִּים, אוּלָם דָּבָר אֶחָד חָסֵר לוֹ – אֵשׁ, שֶׁנִּמְצָא שֶׁאַף-עַל-פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַכֹּל, לְמַעֲשֶׂה אֵין לוֹ מַה לֶּאֱכֹל אֲכִילָה הֲגוּנָה. כְּמוֹ כֵן הוּא עִנְיַן הַהִתְבּוֹדְדוּת שֶׁדּוֹמֶה הוּא לְאֵשׁ הַמְבַשֵּׁל וְהַמְטַגֵּן וְהַמַּשְׁלִים וְהַמְחַבֵּר בִּשְׁלֵמוּת אֶת כָּל הַמַּאֲכָלִים הַטּוֹבִים הֵם הַמִּצְוֹת וּמַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים שֶׁל הָאָדָם.

ה – תמה

הִבְהִירוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ לְעִנְיַן הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁהָיָה עַל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב וְכֵן עַל רַבֵּנוּ וּמוֹהַרְנַ”ת זַ”ל שֶׁהֲרֵי הֵם מִצִּדָּם לֹא עָשׂוּ שׁוּם מַחֲלֹקֶת, אֶלָּא נָהֲגוּ וְעָשׂוּ כְּפִי הֲבָנָתָן בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּתַעֲנִיּוֹת וְסִגּוּפִים וְהִתְבּוֹדְדוּת, וַעֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה בְּכֹחוֹת וְהִתְלַהֲבוּת, וְהִשְׁתַּדְּלוּ בְּחִיּוּב הַשִּׂמְחָה וְהָרִקּוּדִין חוּץ מֵהַיְגִיעוֹת הָעֲצוּמוֹת בַּתּוֹרָה כְּמַלְאָכִים מַמָּשׁ, וְאֶת הַמַּחֲלֹקֶת עֲלֵיהֶם יָצְרוּ וְעָשׂוּ הַחוֹלְקִים, כִּי הֵם בְּדִמְיוֹנָם בָּנוּ עֲלֵיהֶם גִּבּוּבֵי דְּבָרִים מַה שֶּׁלֹּא עָלָה עַל דַּעְתָּם כְּלָל וּכְלָל, וְכַאֲשֶׁר הוֹכִיחַ סוֹפָם עַל תְּחִלָּתָם.

ה – תמו

הָיוּ אוֹמְרִים: הֲרֵי בְּעֵינֵי הָעוֹלָם מִמֵּילָא אָנוּ לִשְׂחֹק, לִשְׁלִילָה וּלְלֵיצָנוּת, אִם כֵּן לְכָל הַפָּחוֹת שֶׁאָנוּ עַצְמֵנוּ לֹא נַעֲשֶׂה צְחוֹק מִכָּל הִתְקָרְבוּתֵנוּ לְרַבֵּנוּ, וְנִשְׁתַּדֵּל שֶׁתִּהְיֶה הִתְקָרְבוּתֵנוּ לְדֶרֶךְ רַבֵּנוּ בֶּאֱמֶת וּלְתוֹעֶלֶת.

ה – תמז

אָמְרוּ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ: כַּמָּה שֶׁגָּבֹהַּ עִנְיַן רַבֵּנוּ בְּעִנְיְנֵי קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה וְכוּ’ עַד שֶׁכָּל יְסוֹד עִנְיַן רַבֵּנוּ בָּנוּי וּמֻשְׁתָּת עַל קֹטֶב זֶה, כְּמוֹ כֵן חָמוּר וְנוֹרָא עֲוֹן הַנְּגִיעָה וְנִצּוּל כָּל שֶׁהוּא שֶׁל מָמוֹן חֲבֵרוֹ שֶׁלֹּא לְדַבֵּר מִגְּנֵבָה וּגְזֵלָה מַמָּשׁ חָלִילָה. וְאָכֵן הָיוּ נִזְהָרִים וּמַחְמִירִים מְאֹד מְאֹד בְּכָל שֶׁהוּא בְּמָמוֹן חֲבֵרוֹ, אַף כְּשֶׁהָיוּ יְכוֹלִים לְגַבֵּב הֶתֵּרִים שׁוֹנִים.

ה – תמח

אָמְרוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ מָשָׁל לְעִנְיַן מִדַּת הָאֱמֶת הַנִּצְרָךְ לְכָל אָדָם, שֶׁכְּמוֹ שֶׁכָּאן בָּעוֹלָם הַזֶּה אֶפְשָׁר לְזַיֵּף אֶת הַזָּהָב וּלְצַפּוֹת דָּבָר בְּזָהָב רַק מִלְּמַעְלָה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּתוֹכוֹ עָשׂוּי הַדָּבָר כִּבְרִיָּתוֹ מֵעֵץ וְעוֹפֶרֶת וְכַדּוֹמֶה, כֵּן הַדָּבָר לְעִנְיַן עֲבוֹדַת ה’, שֶׁיָּכוֹל אֶחָד לְהַגִּיעַ לָעוֹלָם הַבָּא עִם שַׂקִּים מְלֵאִים בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה, וּכְשֶׁפּוֹתְחִים וּבוֹדְקִים אֶת סְחוֹרוֹתָיו יִצְעֲקוּ עָלָיו וְיֹאמְרוּ: הֲרֵי אֵינָם מֵעֵבֶר אֶל עֵבֶר, “דּוּרְךְ אוּן דּוּרְךְ”, וְהַכֹּל רַק צִפּוּי וְתוּ לֹא, וְאֵין זֶה סְחוֹרָה הָעוֹבֶרֶת לַסּוֹחֵר, עָדִיף הָיָה אִלּוּ הֵבֵאתָ אַף מְעַט, אֲבָל סְחוֹרָה טוֹבָה כֻּלָּהּ מִקְשָׁה אַחַת. אֲשֶׁר עַל כֵּן צָרִיךְ לִכְסֹף לְמִדַּת הָאֱמֶת לְלֹא גְּבוּל וּלְלֹא פְּשָׁרוֹת וְלַעֲשׂוֹת בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה עִם אֱמֶת וּבַעֲנָוָה וּבְשִׁפְלוּת וּבִזְרִיזוּת וּבְשִׂמְחָה כִּדְבָעֵי לְלֹא פְּנִיּוֹת אֶלָּא לְשֵׁם שָׁמַיִם בֶּאֱמֶת.

ה – תמט

הָיוּ אוֹמְרִים מַהוּ “קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה”? לִלְמֹד הַרְבֵּה מִשְׁנָיוֹת שֶׁבְּסֵדֶר קֳדָשִׁים וּטְהָרוֹת.

ה – תנ

הָיוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ מְחַבְּבִים וּמוֹקִירִים כָּל כָּךְ אֶת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, שֶׁפַּעַם כְּשֶׁקִּבְּלוּ מִכְתָּב מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁבְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל אָמְרוּ הֵיכָן נִשְׁמֹר וְנַחְבִּיא מִכְתָּב זֶה, וְלֹא מָצְאוּ הֵיכָן לְשָׁמְרוֹ כִּי אִם בְּשַׂקִּית הַטַּלִּית וְהַתְּפִלִּין.

ה – תנא

הָיוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בְּקִיאִים בְּדִבְרֵי תּוֹרָתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ עַד שֶׁהָיוּ חֲקוּקִים בְּזִכְרוֹנָם וּבְנַפְשׁוֹתָם כָּל כָּךְ עַד שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁאִבְּדוּ אֶת הַכָּרָתָם לֹא עֲזָבָם נֹעַם דִּבְרֵי תּוֹרָתוֹ, כְּמוֹ לְמָשָׁל שֶׁסִּפֵּר זֶה שֶׁהָיָה מְשַׁמֵּשׁ אֶת אַחַד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁבְּסוֹף יָמָיו כְּשֶׁהָיָה חוֹלֶה מְאֹד, וְהָיָה צוֹעֵק צְעָקוֹת מְשֻׁנּוֹת לְלֹא הֶרֶף מֵחֶסְרוֹן דַּעְתּוֹ, אַף-עַל-פִּי-כֵן כְּשֶׁהָיָה מַתְחִיל לִקְרֹא לְפָנָיו בְּסֵפֶר לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן, תֵּכֶף שָׁקַט וְהֶחֱרִישׁ, וְכָךְ בְּכָל פַּעַם אַף שֶׁלֹּא הָיָה בְּדַעְתּוֹ כְּלָל וּכְלָל. וְהָיָה הַדָּבָר כְּסַם מַרְגִּיעַ לִמְנוּחַת אַנְשֵׁי הַבַּיִת.

ה – תנב

הָיוּ כַּמָּה וְכַמָּה זְמַנִּים שֶׁחָשְׁבוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁעִנְיַן רַבֵּנוּ עוֹמֵד לְהִפָּסֵק חָלִילָה, כְּמוֹ בְּעֵת הַמַּחֲלֹקֶת הַגְּדוֹלָה שֶׁבִּזְמַן מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל, וְכֵן בִּזְמַנּוֹ שֶׁל רַבִּי נַחְמָן מִטּוֹלְטְשִׁין, וְכֵן כְּשֶׁעָלוּ הַקּוֹמוֹנִיסְטִים לַשִּׁלְטוֹן וְאָמְרוּ שֶׁכָּל מִי שֶׁיִּתָּפֵס כְּחָסִיד בְּרֶסְלֶב יֵהָרֵג, וְכֵן אַחַר מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה שֶׁנִּכְחֲדוּ רֹב רֻבָּם שֶׁל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, הֵן בְּרוּסְיָא וְהֵן בְּפּוֹלַנְיָא, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן דִּבּוּרוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ שֶׁהִבְטִיחַ וְאָמַר הָאֵשׁ שֶׁלִּי תּוּקַד עַד בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ קַיָּם וְעוֹמֵד וּמִתְחַדֵּשׁ בְּכָל פַּעַם יוֹתֵר וְיוֹתֵר, מִבְּלִי הָבֵן.

מִנְהָגִים וְהַדְרָכוֹת

ה – תנג

רַבִּים רַבִּים מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ הָיוּ שֶׁנָּהֲגוּ לִטְעֹם בַּבֹּקֶר אַחַר הַתְּפִלָּה בֵּין תְּפִלִּין דְּרַשִׁ”י לִתְפִלִּין דְּרַבֵּנוּ תַּם מְעַט מְזוֹנוֹת וְכַדּוֹמֶה, וְאַחַר כָּךְ נִשְׁאֲרוּ כַּמָּה שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ לַעֲסֹק בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה, מְעֻטָּרִים עִם הַתְּפִלִּין דְּרַבֵּנוּ תָּם, אַשְׁרֵי לָהֶם.

ה – תנד

הִקְפִּידוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ לִבְלִי לָלֶכֶת לְצִיּוּן רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ בְּיוֹם רֹאשׁ-הַשָּׁנָה מִטַּעַם הַדִּין הַנִּפְסָק שֶׁאֵין הוֹלְכִים אָז לְבֵית הַקְּבָרוֹת. פַּעַם כְּשֶׁהָלְכוּ כַּמָּה אַבְרֵכִים לְצִיּוּן רַבֵּנוּ אַחַר תְּפִלַּת שַׁחֲרִית שֶׁל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה וְחָזְרוּ בְּאִחוּר אַחַר סֵדֶר הַתְּקִיעוֹת כְּשֶׁכְּבָר עָמַד הַחַזָּן בִּתְפִלַּת ‘הִנְנִי הֶעָנִי מִמַּעַשׂ’. גָּעֲרוּ בָּהֶם זִקְנֵי אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ מְאֹד, וּבְרֹאשָׁם רַבִּי אַבְרָהָם שְׁטֶרִינְהַרְץ זַ”ל.

ה – תנה

הִקְפִּידוּ זִקְנֵי אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ עַל אֵלּוּ הַבַּחוּרִים שֶׁהָיוּ מִתְפַּלְּלִים תְּפִלָּה קְבוּעָה כְּשַׁחֲרִית וְכוּ’ בְּצִיּוּן רַבֵּנוּ זַ”ל, וְהָיוּ גוֹעֲרִים בָּהֶם שֶׁיֵּלְכוּ לְהִתְפַּלֵּל בַּקְּלוֹיז, כִּי צִיּוּן רַבֵּנוּ שׁוֹכֵן בְּבֵית הַקְּבָרוֹת וְאֵינוֹ כַּדִּין לְכַתְּחִלָּה לְהִתְפַּלֵּל שָׁם.

ה – תנו

נֻסַּח הַתְּפִלָּה שֶׁבְּסֵדֶר הָעֲבוֹדָה שֶׁבְּמוּסַף יוֹם הַכִּפּוּרִים הוּא מֵרַבִּי נַחְמָן מִטּוֹלְטְשִׁין זַ”ל, כִּי הַחַזָּן רַבִּי לֵיבּ קָאנְסְטַאנְטִינֶער זַ”ל לֹא הָיָה נִשְׁאָר בֵּין אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ אַחַר רֹאשׁ-הַשָּׁנָה אֶלָּא הָיָה חוֹזֵר לְעִירוֹ.

ה – תנז

מְקֻבָּל הָיָה בְּאוּמַאן לוֹמַר לַחַשׁ זֶה לַחוֹלֶה, וְזוֹ לְשׁוֹנָהּ: אִיּוֹב הָלַךְ בַּדֶּרֶךְ וּפָגַע בּוֹ אֵלִיָּהוּ, אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי מָה אַתָּה חוֹלֶה? אָמַר לוֹ: מִשּׁוּם רֹאשִׁי וּמִשּׁוּם כָּל גּוּפִי. אָמַר לוֹ: לֵךְ אֶל נְהַר דִּינוּר וּטְבֹל בּוֹ וְתִתְרַפֵּא, הָלַךְ אִיּוֹב אֶל נְהַר דִּינוּר וְטָבַל בּוֹ וְנִתְרַפֵּא, וּכְשֵׁם שֶׁנִּתְרַפֵּא אִיּוֹב כָּךְ יִתְרַפְּאוּ כָּל חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל. (בַּסְּפָרִים מוּבָא שֶׁהִיא מְיֻחֶסֶת לַצַּדִּיק רַבִּי פִּנְחָס מִקָּארִיץ זַצַ”ל וּבְשִׁנּוּי לָשׁוֹן מְעַט רְאֵה בְּסֵפֶר סְגֻלּוֹת יִשְׂרָאֵל).

ה – תנח

הִקְפִּידוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ מְאֹד לִבְלִי לְשַׁנּוֹת מִנֻּסָּח הַמְקֻבָּל וְהַנָּפוֹץ שֶׁהָיָה בְּאוּקְרַאִינָה מִדּוֹר דּוֹר, וְלֹא חִדְּשׁוּ מִנְהָגִים חֲדָשִׁים בִּפְרָט בְּנֻסַּח הַתְּפִלָּה.

ה – תנט

בְּעִנְיַן מְחִיאַת כַּף שֶׁבַּתְּפִלָּה הַמְבֹאָר מִמֶּנּוּ כַּמָּה פְּעָמִים בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ, הָיוּ מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁאָמְרוּ שֶׁעִנְיָן זֶה נוֹהֵג בְּעִקָּרוֹ עַל חֵלֶק הַתְּפִלָּה שֶׁקֹּדֶם הַשְּׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, וראבר”נ זַ”ל סָבַר שֶׁקָּאֵי אַף-עַל עֶצֶם הַתְּפִלָּה, הַיְנוּ תְּפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה.

ה – תס

הַנִּגּוּן הַמְפֻרְסָם עַל הַזֶּמֶר “יְצַוֶּה צוּר חַסְדּוֹ” לֹא הָיָה מוּשָׁר בְּפִי אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁבְּאוּמַאן וְלֹא יָדְעוּ מִמֶּנּוּ, וְרַבִּי אַבְרָהָם סוֹפֵר זַ”ל הוּא אֲשֶׁר הֵבִיאוֹ וּפִרְסְמוֹ בֵּין אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בְּאוּמַאן, וְאָמַר שֶׁמְּקֻבָּל בֵּין אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁבָּעִיר טְשֶׁערִין שֶׁבְּעֵת בִּקּוּרוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ בִּטְשֶׁערִין מִפַּעַם לְפַעַם, הָיוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ מְזַמְּרִים נִגּוּן הִתְעוֹרְרוּת זֶה לִפְנֵי אֲמִירַת הַתּוֹרָה. וְרַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל הוּא אֲשֶׁר הִלְבִּישׁ נִגּוּן נִפְלָא זֶה עַל פִּיּוּט ‘יְצַוֶּה צוּר חַסְדּוֹ’.

ה – תסא

נָהֲגוּ בְּאוּמַאן לְהַעֲבִיר אֶת כָּל הַנִּפְטָרִים דֶּרֶךְ בֵּית הַכְּנֶסֶת הַגָּדוֹל, מֵחֲמַת שֶׁשָּׁם הֶעֱמִיד הָרָשָׁע גָאנְטֶע יִמַּח שְׁמוֹ בִּשְׁנַת תקכ”ו חֻפָּה גְּדוֹלָה שֶׁהָעָמְדָה שָׁם שְׁתִי וָעֵרֶב, וְהִכְרִיז לְכָל הַיְּהוּדִים שֶׁנִּשְׁבּוּ וְנִתְפְּסוּ שֶׁכָּל מִי מֵהֶם הֶחָפֵץ לְהִשָּׁאֵר בַּחַיִּים שֶׁיַּעֲבֹר תַּחַת הַחֻפָּה וְיִנָּצֵל, וְהָיָה קִדּוּשׁ ה’ נוֹרָא כִּי לֹא הִסְכִּים לָזֶה שׁוּם יְהוּדִי כַּיָּדוּעַ וְנֶהֶרְגוּ כֻּלָּם, וּמֵחֲמַת קִדּוּשׁ ה’ הַגָּדוֹל שֶׁהָיָה בַּמָּקוֹם נָהֲגוּ כֵּן.

ה – תסב

נָהֲגוּ לִבְלִי לִטְעֹם בְּעֶרֶב שַׁבָּת מֵהַדָּגִים שֶׁל שַׁבָּת לְבַד אִם חָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ בְּעֶרֶב שַׁבָּת, וּמִשּׁוּם כְּבוֹד רֹאשׁ חֹדֶשׁ. וְכֵן נָהַג רַבִּי מִיכְל בֶּן רַבִּי יִצְחָק בֶּן מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל.

ה – תסג

בְּאוּמַאן וְכֵן בְּכָל אוֹקְרַאינָא לֹא נָהֲגוּ לוֹמַר ‘יוֹצְרוֹת’ בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל שָׁבוּעוֹת וְרַק בְּיוֹם שֵׁנִי שֶׁהוּא יוֹם טוֹב שֵׁנִי שֶׁל גָּלֻיּוֹת אֲמָרוּהוּ. בַּיָּמִים הַנּוֹרָאִים אָמְרוּ בְּכָל אוּקְרַאִינָה ‘יוֹצְרוֹת’ גַּם בְּסֵדֶר ‘יוֹצֵר הַמְּאוֹרוֹת’.

ה – תסד

נָהַגוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בְּסָדְרָם בְּשַׁבָּת אֶת הַשֻּׁלְחָן לְאֲחַר הַסְּעוּדָה לְהַשְׁאִיר עָלֶיהָ אֶת הַחַלוֹת הַנִּשְׁאָרוֹת הֵן הַשְׁלֵימוֹת וְהֵן הַפְּרוּסוֹת וּלְכַסּוֹתָם בְּמַפָּה.

סִיפּוּרֵי צַדִיקִים

ה – תסה

שָׁאַל פַּעַם הָאֲרִ”י זַ”ל אֶת תַּלְמִידָיו: בַּמֶּה יְכֻפְּרוּ עֲווֹנֹתֵיכֶם, אוּלַי תֹּאבוּ לְהֵעָנֵשׁ בַּעֲנִיּוּת? אָמְרוּ לוֹ: לֹא, קָשֶׁה עָלֵינוּ הַדָּבָר. אוּלַי בְּיִסּוּרִין? אָמְרוּ לוֹ שׁוּב: קָשֶׁה עָלֵינוּ הַדָּבָר. וְהִפְטִיר וְאָמַר: וּבִזְיוֹנוֹת גַּם אֵינְכֶם רוֹצִים לְקַבֵּל? אִם כֵּן בַּמֶּה יְכֻפַּר לָכֶם.

ה – תסו

פַּעַם כִּבְּדוּ אֶת אֶחָד מִתַּלְמִידֵי הָאֲרִ”י זַ”ל בַּעֲלִיָּה לַתּוֹרָה, וּלְדַעְתּוֹ לֹא הָיְתָה הָעֲלִיָּה לְפִי כְּבוֹדוֹ וְהִקְפִּיד בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ עַל כָּךְ. אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ כְּשֶׁהִגִּיעַ לְבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה וְדָנוּהוּ מְצָאוּהוּ נָקִי מִכָּל רְבַב שֶׁלֹּא הָיָה נֶגְדוֹ שׁוּם דִּין וּדְבָרִים, עַד שֶׁבָּא מְקַטְרֵג אֶחָד וְטָעַן לִפְנֵי הַבֵּית דִּין שֶׁמַּגִּיעַ לוֹ עֹנֶשׁ עַל עֶלְבּוֹן הַתּוֹרָה, וּפָסְקוּ דִּינוֹ כְּמִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה שֶׁיְּקַבֵּל חֲצִי רֶגַע שֶׁל בּוּשָׁה, וּבְעֵת בָּשְׁתּוֹ כִּסְּתָה הַשְּׁכִינָה עָלָיו בִּכְנָפֶיהָ, וּכְדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּיֵּשׁ בְּיוֹתֵר, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן כְּשֶׁבָּא לַחֲבֵרוֹ וְסִפֵּר לוֹ הַמַּעֲשֶׂה בַּחֲלוֹם אָמַר לוֹ: כָּל כָּךְ קָשֶׁה עֹנֶשׁ הַבּוּשָׁה שָׁם לְמַעְלָה עַד שֶׁלּוּלֵא כִּסְּתָה עָלָיו הַשְּׁכִינָה בִּכְנָפֶיהָ הָיָה עָדִיף לוֹ לַחֲזֹר וְלָבֹא שׁוּב בְּגִלְגּוּל וְלֹא יַעֲבֹר עָלָיו בּוּשָׁה כָּזוֹ שֶׁל חֲצִי רֶגַע.

ה – תסז

הָיָה אֶחָד מֵהַגְּדוֹלִים שֶׁחָלַק מְאֹד עַל “שַׁבְּתַי צְבִי” וְנִפְטַר לְעוֹלָמוֹ, וּבְנוֹ הִמְשִׁיךְ בְּדֶרֶךְ אָבִיו וְחָלַק אַף הוּא עָלָיו וְעַל חֲבוּרָתוֹ, וְעָשׂוּ אַנְשֵׁי ש”צ כִּשּׁוּף, וְהֵבִיאוּ לַבֵּן כֶּלֶב בְּצוּרַת אָבִיו, וּפָתַח הַכֶּלֶב פִּיו וְאָמַר לוֹ: דַּע לְךָ שֶׁהָאֱמֶת הוּא עִם אַנְשֵׁי ש”צ וְאַל תַּחֲלֹק עֲלֵיהֶם. הִרְהֵר הַבֵּן לְנַפְשׁוֹ וְאָמַר: אִם אָבִי אוֹמֵר לִי כָּךְ, הֲרֵי שֶׁפָּטוּר אֲנִי מִמִּצְוַת כִּבּוּד אָב, וְלָקַח מַקֵּל וְהֵחֵל לְהַכּוֹתוֹ, וּכְשֶׁהֵחֵל לְהַכּוֹתוֹ חָזַר לְצוּרַת כֶּלֶב וּבָרַח לוֹ.

ה – תסח

אָמַר פַּעַם הַצַּדִּיק רַבִּי נָתָן אַדְלֶער זַ”ל בְּשֶׁבַח הָאַחִים הַקְּדוֹשִׁים הֲלֹא הֵם רַבִּי זוּשָׁא וְאָחִיו רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ “הַפּוֹלָנִים הָאֵלּוּ גַּנָּבִים הֵם, הֵיכָן שֶׁאֲנִי בָּא אֲנִי מוֹצְאָם שֶׁכְּבָר הִקְדִּימוּנִי”.

ה – תסט

הַסּוֹחֲרִים הַקַּדְמוֹנִים הָיוּ מְבַקְּשִׁים בִּתְפִלָּתָם שֶׁיִּשְׁלַח לָהֶם ה’ פַּרְנָסָה כָּל אֶחָד כְּפִי פַּרְנָסָתוֹ בְּמֶשֶׁךְ יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ, אֲבָל לֹא בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְלֹא בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל, וְכָל זֶה כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְקַבֵּל אֶת הַשַּׁבָּת כַּהֹגֶן וּבְחֹדֶשׁ אֱלוּל לָשֶׁבֶת רַק עַל הַתּוֹרָה וְהָעֲבוֹדָה כִּדְבָעֵי.

ה – תע

מַעֲשֶׂה שֶׁהָלַךְ פַּעַם מֶלֶךְ גָּדוֹל אֶחָד לָצוּד חַיּוֹת בַּיַּעַר. בְּאֶמְצַע מְרוּצַת הַצַּיִד פָּגַשׁ זָקֵן אֶחָד הַיּוֹשֵׁב דָּבוּק בְּשַׂרְעַפָּיו וּמַבִּיט הַשָׁמַיְמָה וְדָבוּק כָּל כָּךְ בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ עַד שֶׁאֵינוֹ מַבְחִין כְּלָל וּכְלָל בְּהַנַּעֲשֶׂה סְבִיבוֹ עַד שֶׁלֹּא הִבְחִין בַּמֶּלֶךְ וּבְפָמַלְיָתוֹ הַסְּמוּכִים אֵלָיו, וְנִפְלָא הַדָּבָר כָּל כָּךְ בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ עַד שֶׁהִתְקָרֵב הוּא עַצְמוֹ אֶל הַזָּקֵן וְאָמַר לוֹ: נִפְלֵאתָ כָּל כָּךְ בְּעֵינַי וּמוֹקִירְךָ אֲנִי כָּל כָּךְ עַד שֶׁכָּל מַה שֶּׁתְּבַקֵּשׁ מִמֶּנִי אֶעֱשֶׂה. עָנָה לוֹ הַזָּקֵן: הַטּוֹבָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר שֶׁיֵּשׁ לִי לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ הִיא ‘הַנִּיחֵנִי נָא לְנַפְשִׁי וְאַל תִּקַּח אֶת זְמַנִּי’ שֶׁהוּא הַדָּבָר הַנַּעֲלֶה וְהֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר שֶׁיֵּשׁ לִי עֲלֵי אֲדָמוֹת. וְנִתְעַלָּה חֲשִׁיבוּתוֹ יוֹתֵר בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ אוּלָם כְּהַבְטָחָתוֹ הָיָה חַיָּב לְעָזְבוֹ.

ה – תעא

אוֹמְרִים בְּשֵׁם צַדִּיקִים שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים בְּצַחוּת עַל הַכָּתוּב (ירמיה ב, יג) ‘אוֹתִי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים וְכוּ”, וְדָרְשׁוּ רַזַ”ל ‘הַלְוַאי אוֹתִי עָזְבוּ וְתוֹרָתִי שָׁמְרוּ’, שֶׁיֵּשׁ לִפְעָמִים שֶׁבְּנֵי אָדָם לְרֹב דְּבֵקוּתָן וְהִתְעוֹרְרוּתָם עוֹבְרִים עַל כַּמָּה וְכַמָּה הֲלָכוֹת פְּסוּקוֹת, וְעַל זֶה אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ‘הַלְוַאי אוֹתִי עָזְבוּ’ מִלִּהְיוֹת מִדְּבֵקוּת וּבָעוֹלָמוֹת וְכוּ’, ‘וְתוֹרָתִי שָׁמָרוּ’ לִבְלִי לִסְטוֹת מִפִּסְקֵי הַהֲלָכָה בְּפַשְׁטוּת.

ה – תעב

הָיָה בְּאוּקְרַאִינָה אָדָם גָּדוֹל בַּתּוֹרָה שֶׁלָּמַד מִשְׁנָיוֹת בְּעַמְקוּת עֲצוּמָה, וּלְרֹב גַּדְלוּתוֹ הוֹכִיחַ בְּהוֹכָחוֹת מֻצָּקוֹת לְכַמָּה רַבָּנִים שֶׁצָּרִיךְ לְשַׁנּוֹת בְּאֵיזֶה מִשְׁנָה אֶת לְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה, וְהָיָה מִזֶּה גַּם נָפְקָא מִנָּה לַהֲלָכָה. גָּעֲרוּ בּוֹ הָרַבָּנִים וְכָל חֲבֵרָיו בְּאָמְרָם לוֹ: “אֵין אַחֲרָיוּת מִשְׁנָיוֹת עָלֶיךָ, וְאֶת לְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה לֹא תְּשַׁנֶּה עַל אַף כָּל רְאָיוֹתֶיךָ”.

ה – תעג

אָמַר פַּעַם צַדִּיק אֶחָד: “אִם נוֹתְנִים לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא יַנְהִיג אֶת הָעוֹלָם, עַל-יְדֵי זֶה בָּאִים צָרוֹת וּגְזֵרוֹת”, וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ לְפֵשֶׁר דְּבָרָיו, עָנָה וְאָמַר: לָאֱמֶת צְרִיכִין אָנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַנְהִיג אֶת הָעוֹלָם עַל-יְדֵי הַמִּצְווֹת וְלִמּוּד הַתּוֹרָה וְהַמַּעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁנַּעֲשֶׂה, וּכְשֶׁחָלִילָה אֵין אָנוּ עוֹסְקִים בָּזֶה מְחֻיָּב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַנְהִיג אֶת הָעוֹלָם, וּמִשּׁוּם כָּךְ בָּאִים גְּזֵרוֹת וְצָרוֹת, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵחֲמַת מִדַּת הַמִּשְׁפָּט מַנְהִיגוֹ בְּמִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה.

ה – תעד

כְּשֶׁרָצָה רַבִּי נַחְמָן מֵהוֹרָדֶענְקֶע זַצַ”ל סָבוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ לִנְסֹעַ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ אֶל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זַצַ”ל לִטֹּל מִמֶּנּוּ רְשׁוּת כַּנָּהוּג, אָמַר לוֹ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זַ”ל ‘לֵךְ לַמִּקְוֶה’. הָלַךְ רַבִּי נַחְמָן זַ”ל וְטָבַל בּוֹ. כְּשֶׁחָזַר וּבָא אֶל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זַ”ל שְׁאָלוֹ: רַבִּי נַחְמָן מֶה רָאִיתָ? עָנָה לוֹ: כְּשֶׁטָּבַלְתִּי פַּעַם רִאשׁוֹנָה רָאִיתִי אֶת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁטָּבַלְתִּי בַּשְּׁנִיָּה רָאִיתִי אֶת יְרוּשָׁלַיִם, וּבַשְּׁלִישִׁית רָאִיתִי אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, בָּרְבִיעִית רָאִיתִי אֶת קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים אוּלָם אֶת הָאָרוֹן לֹא רָאִיתִי. אָמַר לוֹ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב: “הָאָרוֹן נִמְצָא בְּמֶעזְבּוּז”. “דֶער אָרוֹן אִיז אִין מֶעזְבּוּז”. וְהֵבִין הַדָּבָר וְחָזַר בּוֹ מִכַּוָּנָתוֹ, אוּלָם אַחַר פְּטִירַת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב אַחַר שֶׁהִשְׁתַּטֵּחַ פַּעַם עַל צִיּוּנוֹ הַקָּדוֹשׁ נַעֲנָה בְּשִׂמְחָה לַחֲבֵרוֹ (כִּמְדֻמֶּה שֶׁהָיָה זֶה הַצַּדִּיק מִקַּאמִינְקֶע) וְאָמַר לוֹ: כָּעֵת נָתַן לִי הָרַבִּי רְשׁוּת לִנְסֹעַ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. שְׁאָלוֹ הַצַּדִּיק מֵאַיִן לְךָ? עָנָה לוֹ רַבִּי נַחְמָן: וְכִי לֹא שָׁמַעְתָּ אֵיךְ שֶׁאָמַר לִי? וְעָלָה לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. הָיָה זֶה בִּשְׁנַת תקכ”ד, וּבְיוֹם ב’ תַּמּוּז שְׁנַת תקכ”ה נִסְתַּלֵּק, וּמְנוּחָתוֹ כָּבוֹד בְּבֵית הָעַלְמִין שֶׁבָּעִיר טְבֶרְיָה.

ה – תעה

בִּזְמַן הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זַ”ל הָיָה אֵיזֶה דִּין תּוֹרָה לִפְנֵי רַבָּנִים בְּעִנְיַן מָעוֹת שֶׁל עָנִי אֶחָד, וּפָסַק אֶחָד הָרַבָּנִים אֵיזֶה פְּסָק. כְּשֶׁעָלְתָה נִשְׁמָתוֹ לְמַעְלָה שְׁאָלוּהוּ לָמָּה פָּסַק כָּךְ, וַהֲרֵי אֵינוֹ לְפִי הַהֲלָכָה, הֵחֵל לְפַלְפֵּל בְּלִמּוּדוֹ לְהַרְאוֹת צִדְקוֹ, וְנַעֲשָׂה צְחוֹק גָּדוֹל כָּזֶה מִפִּלְפּוּלוֹ, עַד שֶׁעָף לְמֶרְחַקִּים מֵחֲמַת בָּשְׁתּוֹ, וְהַצְּחוֹק שֶׁשָּׂחֲקוּ עָלָיו נִשְׁמַע לְמֶרְחַק מָאתַיִם פַּרְסָאוֹת.

ה – תעו

בַּמַּעֲשֶׂה מִנְּסִיעַת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, (לְעֵיל חֵלֶק ב סִימָן שו) מְסֻפָּר עוֹד שֶׁהִזְהִיר אֶת בִּתּוֹ לְבַל תֹּאמַר וּתְסַפֵּר לְאִישׁ מִדְּבַר מַחֲסוֹרָם שֶׁאֵין לָהֶם כְּלוּם לְצָרְכֵי הֶחָג.

ה – תעז

כָּתוּב בְּשֵׁם הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב זַ”ל שֶׁהַחִלּוּק בֵּין תְּפִלַּת הַוָּתִיקִין לְבֵין הַתְּפִלָּה הַמְאֻחֶרֶת מִמֶּנָּהּ הוּא כִּרְחוֹק מִזְרָח מִמַּעֲרָב.

ה – תעח

כְּשֶׁהִגִּיעַ הַצַּדִּיק רַבִּי גֵּרְשׁוֹן קִיטוֹבֶער זַצַ”ל לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הִשְׁתַּדֵּל וְהָלַךְ לִלְמֹד עִם הָרַב הָאוֹר הַחַיִּים וְתַלְמִידָיו בִּמְעָרָה מְיֻחֶדֶת שֶׁהָיָה יָדוּעַ לָהֶם לְבַדָּם, שֶׁשָּׁם לָמְדוּ לִמּוּדֵי הַקַּבָּלָה וְהַנִּסְתָּרוֹת, וְלֹא נָתְנוּ לוֹ לְהִכָּנֵס לַחֲבוּרָתָם עַד שֶׁיְּקַבְּלוּ רְשׁוּת מֵרַבָּם הָאוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ, אָמַר לָהֶם רַבִּי גֵּרְשׁוֹן: אִמְרוּ לְרַבְּכֶם שֶׁגֵּרְשׁוֹן קִיטוֹבֶער גִּיסוֹ שֶׁל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב רוֹצֶה לְהִכָּנֵס, וְשָׁאֲלוּ לְרַבָּם וְנָתַן לוֹ רְשׁוּת. כְּשֶׁנִּכְנַס בְּדָקוֹ הָרַב הָאוֹר הַחַיִּים בְּעֵינָיו הַקְּדוֹשִׁים מֵרֹאשׁוֹ לְרַגְלָיו, וְאָמַר לוֹ: מַדּוּעַ לֹא אָמַר בְּבַקָּשָׁתוֹ לְהִכָּנֵס “בַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ”, כִּי יֵשׁ הַרְבֵּה בַּעֲלֵי שֵׁם וְהִמְשִׁיךְ וְאָמַר לוֹ: מַכִּיר אֲנִי אוֹתוֹ וּשְׁמוֹ הוּא יִשְׂרָאֵל בֶּן שָׂרָה, אָמַר רַבִּי גֵּרְשׁוֹן לְהָרַב שֶׁהַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ רוֹצֶה מְאֹד לָבֹא לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, שְׁאָלוֹ הָרַב הַאִם הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ רוֹאֵנִי, עָנָה לוֹ רַבִּי גֵּרְשׁוֹן שֶׁכֵּן, שְׁאָלוֹ הָרַב אֵיךְ, עָנָה לוֹ רַבִּי גֵּרְשׁוֹן שֶׁרוֹאֶה אֶת רֹאשׁוֹ וְגוּפוֹ אֲבָל לֹא אֶת רַגְלָיו, אָמַר לוֹ הָרַב: אִם הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ רוֹאֶה רַק אֶת רֹאשִׁי וְגוּפִי וְלֹא אֶת רַגְלַי, אִם כֵּן לֹא יַגִּיעַ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל.

ה – תעט

רָאוּ פַּעַם אֶת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב בְּחַדְרוֹ אֵיךְ שֶׁרוֹעֵד מְאֹד מְאֹד, וּכְשֶׁשָּׁאֲלוּ אוֹתוֹ אַחַר כָּךְ עַל זֶה, עָנָה וְאָמַר כַּמָּה יְגִיעוֹת צָרִיךְ הָאָדָם עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְגִלּוּי אֵלִיָּהוּ פַּעַם אַחַת בְּמֶשֶׁךְ יְמֵי חַיָּיו, וְכַמָּה יְגִיעוֹת צָרִיךְ עַד שֶׁיִּהְיֶה אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא בָּא אֵלָיו מִדֵּי יוֹם. וְכַמָּה יְגִיעוֹת צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא עוֹמֵד בַּחוּץ וְאֵינוֹ נִכְנָס אֶלָּא בִּרְשׁוּת (כִּי אֲחִיָּה הַשִּׁילוֹנִי רַבּוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא הָיָה רַבּוֹ שֶׁל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב). “וְעִם הִרְהוּר קַל אֶחָד שֶׁל גַּאֲוָה יְכוֹלִים לְהַפְסִיד אֶת הַכֹּל”.

ה – תפ

הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב זַ”ל לֹא הָיָה מִתְפַּלֵּל בְּשׁוּם פַּעַם לִפְנֵי הָעַמּוּד כִּשְׁלִיחַ צִבּוּר לְבַד מִתְּפִלַּת טַל וְגֶשֶׁם.

ה – תפא

בָּא פַּעַם יְהוּדִי כַּפְרִי אֶחָד אֶל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זַ”ל וְהִתְאוֹנֵן לְפָנָיו עַל זֶה שֶׁדָּר בִּכְפָר מְרֻחָק מֵאֶחָיו הַיְהוּדִים שֶׁאֵין לוֹ מִנְיָן לְהִתְפַּלֵּל כִּדְבָעֵי, וְקָשֶׁה לוֹ מְאֹד לַעֲזֹב אֶת מְקוֹמוֹ וְלַעֲבֹר לָדוּר לְמָקוֹם אַחֵר אַחַר שֶׁכְּבָר מְבֻסָּס בִּמְקוֹמוֹ, עָנָה לוֹ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב: הִשְׁתַּדֵּל בְּהַכְנָסַת אוֹרְחִים וּכְשֶׁתְּכַבֵּד אֶת הָאֹרַח בְּדַיְסָא – ‘קַשֶׁע’ תְּכַוֵּן לָצֵאת יְדֵי חוֹבַת ‘קַדִּישׁ’, וּכְשֶׁתּוֹסִיף וְתִתֵּן לוֹ גַּם חֲמִיצָה – (בָּארְשְׁט) תְּכַוֵּן לָצֵאת יְדֵי חוֹבַת ‘בָּרְכוּ’.

ה – תפב

בְּעֵת הַמַּחֲלֹקֶת הַגְּדוֹלָה עַל הַחֲסִידִים הִגִּיעוּ כַּמָּה מִכְתָּבִים לְהָרַב הַמַּגִּיד שֶׁבּוֹ מְתַנִּים הַשּׁוֹלְחִים בְּצַעַר רַב גֹּדֶל הַיִּסּוּרִים שֶׁעוֹשִׂים הַמִּתְנַגְּדִים לְהָרַב מִבַּארְדִּיטְשׁוֹב זַצַ”ל. הִנִּיחוּ הַתַּלְמִידִים אֶת הַמִּכְתָּבִים עַל שֻׁלְחָנוֹ לְפָנָיו. בְּלֵיל שַׁבָּת הִסְתַּכֵּל הַמַּגִּיד בְּמִכְתָּבִים, וְלֹא אָמַר כְּלוּם. הִנִּיחוּ שׁוּב אֶת הַמִּכְתָּבִים עַל שֻׁלְחָנוֹ בְּשַׁבָּת בַּבֹּקֶר, וְשׁוּב הִבִּיט בָּהֶם וְלֹא אָמַר כְּלוּם, וְכֵן הָיָה בִּסְעֻדָּה שְׁלִישִׁית. הֵבִינוּ הַתַּלְמִידִים מִשְּׁתִיקָתוֹ שֶׁרוֹצֶה שֶׁהֵם, דְּהַיְנוּ הַתַּלְמִידִים, יַעֲשׂוּ דְּבַר מָה בַּנִּדּוֹן, וְהֶחְלִיטוּ הַתַּלְמִידִים שֶׁיַּכְנִיסוּ אֶת הַמִּתְנַגְּדִים בְּחֵרֶם וְהִצְטָרְפוּ לָזֶה יַחַד תִּשְׁעָה תַּלְמִידִים, וְהָעֲשִׂירִי הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת הָרַב בַּעַל הַתַּנְיָא, וּבַהֲבִינָם שֶׁמֵחֲמַת תֹּקֶף דַּעְתּוֹ הַגְּדוֹלָה שֶׁל הָרַב לֹא יַסְכִּים עִמָּהֶם וְלֹא יַחְתֹּם עַל הַחֵרֶם, לָקְחוּ שֻׁלְחָן עָרוּךְ וְהֶרְאוּ לוֹ הַדִּין שֶׁל הַמְבַזֶּה תַּלְמִיד חָכָם הֲרֵי הוּא בְּנִדּוּי, וְהִכְרִיחוּהוּ לְדַעְתָּם עַד שֶׁהִסְכִּים עִמָּהֶם. אַחַר כָּךְ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת קֹדֶשׁ בְּעֵת חֲצוֹת לַיְלָה נִכְנַס הַמַּגִּיד לְחַדְרָם כְּשֶׁהוֹלֵךְ וְנִתְמָךְ עַל קַבַּיִם שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ בָּהֶם, וּשְׁאָלָם מָה עֲשִׂיתֶם? וְהֵבִינוּ שֶׁמִּתְכַּוֵּן עַל הַחֵרֶם וְשָׁתְקוּ וְלֹא עָנוּהוּ דָּבָר. נַעֲנָה הַמַּגִּיד וְאָמַר לָהֶם ‘מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הִתְיַעַצְתֶּם עִם הָרֹאשׁ שֶׁלָּכֶם הִפְסַדְתֶּם אֶת הָרֹאשׁ שֶׁלָּכֶם’. “אִיבֶּער דֶּעם הָאט אִיר אָן גִיוָוארִין אַייעֶר קָאפּ”. וְאַחַר זְמַן קָצָר נִסְתַּלֵּק לְעוֹלָמוֹ.

ה – תפג

רַבִּי לֵייבּ מִטְּרֶעסְטִינֶעץ זַצַ”ל חוֹתְנוֹ שֶׁל רַבִּי יוּדְל זַ”ל נִפְטַר עַל הַסְּפִינָה בְּדַרְכּוֹ לִנְסֹעַ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וְנִקְבַּר בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ צָמוּד לְקֶבֶר צַדִּיק נִסְתָּר אֶחָד שֶׁהָיָה שַׁדָּ”ר מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וְנִפְטַר בָּעִיר בְּאֶמְצַע דַּרְכּוֹ לֶאֱסֹף מָעוֹת, וְהִשְׁאִיר צַוָּאָה שֶׁכְּשֶׁיַּגִּיעַ אָרוֹן עִם נִפְטָר וּמֵעָלָיו יִזְרַח עַמּוּדָא דְּנוּרָא יִקְבְּרוּהוּ וְיַטְמִינוּהוּ אֶצְלוֹ. וּכְשֶׁנִּפְטַר רַבִּי לֵייבּ וְנָסְעוּ אַנְשֵׁי הַסְּפִינָה לְקָבְרוֹ בָּעִיר הַסְּמוּכָה הִבְחִינוּ תּוֹשָׁבֵי הָעִיר בְּעַמּוּד אֵשׁ הַחוֹפֶה עָלָיו, וּקְבָרוּהוּ לְיַד הַצַּדִּיק הַנִּסְתָּר כְּצַוָּאָתוֹ. (וע”ע בח”ב, סעיף ש’).

[ב-ש

רַבִּי לֵייבּ מִסְטְרֶעסְטִינֶעץ, חוֹתְנוֹ שֶׁל רַבִּי יוּדְל, נִפְטַר עַל הַסְּפִינָה בְּדַרְכּוֹ שֶׁנָּסַע לְאֶרֶץ-יִשְׁרָאֵל, וּכְשֶׁהִתְקָרְבוּ מַלָּחֵי הַסְּפִינָה לְעִיר אַחַת בְּדֶרֶךְ נְסִיעָתָם, הִנִּיחוּהוּ עַל דַּף אֶחָד, וְהוֹרִידוּהוּ הַיָּמָה, וְנָסְעוּ לָהֶם הָלְאָה לְדַרְכָּם. לְפֶתַע הִבְחִינוּ תּוֹשָׁבֵי הָעִיר בְּגוּפַת אָדָם שֶׁצָּפָה לָהּ בַּיָּם, וְעָלֶיהָ עוֹמֵד עַמּוּד אֵשׁ, וְהֵבִינוּ שֶׁאִישׁ קָדוֹשׁ הוּא, וּכְבָר צִפּוּ לָזֶה, כִּי דָּר אֶצְלָם אָדָם צַדִּיק וְקָדוֹשׁ, וְצִוָּה עֲלֵיהֶם לִפְנֵי פְּטִירָתוֹ שֶׁלֹּא יַנִּיחוּ לִקְבּוֹר לְיָדוֹ שׁוּם אָדָם, אֶלָּא רַק צַדִּיק שֶׁיִּרָאֶה עָלָיו עַמּוּד אֵשׁ, וְעַתָּה שֶׁרָאוּ אֶת עַמּוּד הָאֵשׁ עַל מִטָּתוֹ קָבְרוּהוּ לְצִדּוֹ.]

ה – תפד

פֵּרֵשׁ בְּצַחוּת הַצַּדִּיק רַבִּי בָּרוּךְ מִמֶּעזְבּוּז זַצַ”ל “הַבּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה” – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בּוֹחֵר אַף בִּשְׁיָרֵי תְּפִלּוֹת וּזְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל, וּמִשְׁתַּעְשֵׁעַ בָּהֶם.

ה – תפה

בָּא פַּעַם הַצַּדִּיק רַבִּי הִירְשׁ לֵיבּ מֵאֲלִיק זַ”ל לְבַקֵּר אֶת הַצַּדִּיק רַבִּי בָּרוּךְ מִמֶּעזְבּוּז זַ”ל. תֵּכֶף בְּהִכָּנְסוֹ הִתְיַשֵּׁב מֵעַצְמוֹ עַל כִּסֵּא. נַעֲנָה לוֹ רַבִּי בָּרוּךְ וְאָמַר לוֹ: וְכִי אֵין לְךָ דֶּרֶךְ אֶרֶץ לְהִתְיַשֵּׁב לִפְנֵי חַד בְּדָרָא? עָנָה לוֹ רַבִּי הִירְשׁ לֵיבּ: אַף אֲנִי חַד בְּדָרָא, אַתָּה חַד בְּדָרָא בְּצִדְקוּת, וַאֲנִי בְּחָכְמָה. אָמַר לוֹ רַבִּי בָּרוּךְ: אִם הִנְּךָ חַד בְּדָרָא בְּחָכְמָה, אֱמֹר נָא לִי אִם כֵּן אֵיזֶה קִטְרוּג הָיָה בַּשָּׁמַיִם עַל יִשְׂרָאֵל בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה שֶׁל שָׁנָה זוֹ? עָנָה לוֹ: הַקִּטְרוּג הָיָה עֲבוּר זֹאת שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל מִתְכַּוְּנִים בַּמִּצְווֹת שֶׁעוֹשִׂים בֶּאֱמֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם, רַק דּוֹאֲגִים בַּעֲשִׂיַּת הַמִּצְווֹת לְתוֹעַלְתָּם הֵם, שְׁאָלוֹ רַבִּי בָּרוּךְ: נוּ, הֲרֵי חָכָם אַתָּה וּמֶה עָנִיתָ? עָנָה לוֹ רַבִּי הִירְשׁ לֵיבּ זַ”ל: אָמַרְתִּי רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִם כֵּן עֲשֵׂה אַף אַתָּה כְּמוֹתָם וּדְאַג לְעַצְמְךָ, ‘עֲשֵׂה לְמַעַן אֲמִתָּךְ עֲשֵׂה לְמַעַן בְּרִיתָךְ וְכוּ’. אָמַר לוֹ רַבִּי בָּרוּךְ: אָכֵן, אָכֵן, חֲכַם הַדּוֹר הִנְּךָ.

ה – תפו

פַּעַם בִּשְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח אַחַר הַתְּפִלָּה, בָּא אֶחָד מֵחֲתָנָיו שֶׁל הַצַּדִּיק רַבִּי בָּרוּךְ מִמֶּעזְבּוּז זַצַ”ל לְהַזְכִּיר לְפָנָיו שֶׁיִּתְפַּלֵּל עַל בְּנוֹ הַחוֹלֶה, הִקְפִּיד עָלָיו רַבִּי בָּרוּךְ וְאָמַר: “מַדּוּעַ לֹא בָּאתָ אֵלַי לִפְנֵי בִּרְכַּת כֹּהֲנִים, עַכְשָׁיו תִּצְטָרֵךְ כְּבָר לְהַמְתִּין עַד שָׁבוּעוֹת” (שֶׁאָז שׁוּב יְבָרְכוּ הַכֹּהֲנִים עַל הַדּוּכָן, כְּמִנְהַג תּוֹשָׁבֵי חוּץ לָאָרֶץ).

ה – תפז

אֶת הַצַּדִּיק רַבִּי בָּרוּךְ מִמֶּעזְבּוּז זַצַ”ל הָיוּ מְכַנִּים בְּשֵׁם הָרַבִּי שֶׁל כָּל הָרֶבִּיִים, כִּי כָּל הַמְפֻרְסָמִים הָיוּ נוֹסְעִים וּבָאִים אֵלָיו.

ה – תפח

הָיָה פַּעַם הַצַּדִּיק רַבִּי בָּרוּךְ מִמֶּעְזְבּוּז זַצַ”ל אֵצֶל הַמַּגִּיד זַצַ”ל וְכִבְּדוֹ הַמַּגִּיד מְאֹד, וּכְשֶׁרָאוּ הַחֲסִידִים שֶׁהַמַּגִּיד מְכַבְּדוֹ כָּל כָּךְ כִּבְּדוּהוּ אַף הֵם, אָמַר לָהֶם רַבִּי בָּרוּךְ: וְכִי זֶה חָכְמָה שֶׁמְּכַבְּדִים אַתֶּם אוֹתִי אַחַר שֶׁגִּלּוּ לָכֶם אֶת הַסּוֹד? וְכִי מִקֹּדֶם לֹא יְדַעְתֶּם שֶׁעֲלֵיכֶם לְכַבְּדֵנִי?

ה – תפט

בְּשֵׁם הַצַּדִּיק הָרַבִּי רַבִּי בָּרוּכְ’ל מִמֶּעזְבּוּז זַצַ”ל הָיוּ אוֹמְרִים בְּצַחוּת: “עַל שְׁתֵּי לֶחֶם יִבְצְעוּ תְמִימִים” (הַנֶּאֱמַר בִּזְמִירוֹת יוֹם הַשַּׁבָּת): עַל שְׁנֵי בְּחִינוֹת לֶחֶם, דְּהַיְנוּ עַל-יְדֵי בְּחִינַת הַפַּרְנָסָה וּבְחִינַת הַקְּדֻשָּׁה וְהַזִּוּוּג שֶׁנִּקְרֵאת לֶחֶם, כַּיָּדוּעַ, בּוֹצְעִים וְשׁוֹחֲטִים אֶת הַתְּמִימִים כְּשֶׁאֵינָם נִזְהָרִים הֵיטֵב חָלִילָה.

ה – תצ

מְסַפְּרִים הָעוֹלָם שֶׁכְּשֶׁהָאַחִים הַקְּדוֹשִׁים רַבִּי זוּשָׁא וְרַבִּי אֱלִימֶלֶךְ זַצַ”ל הָלְכוּ לְגָלוּת עָבְרוּ אֶת פּוֹלַנְיָה וְהִגִּיעוּ בִּנְדוּדָם לִגְבוּל גֶּרְמַנְיָה, בָּא הַס”מ לִקְרָאתָם וְאָמַר לָהֶם: אִם אַתֶּם תִּכָּנְסוּ לְכָאן אֶעֱזֹב אֶת כָּל הָעוֹלָם כְּדֵי לְהִלָּחֵם בָּכֶם. עָנוּ וְאָמְרוּ לוֹ: אַתָּה אֶת שֶׁלְּךָ בֵּין כֹּה עוֹשֶׂה, וְאַף אָנוּ נַמְשִׁיךְ בְּדַרְכֵּנוּ, וְנִכְנְסוּ אַף לְשָׁם.

ה – תצא

אָמַר פַּעַם הַצַּדִּיק בַּעַל ‘הַנֹּעַם אֱלִימֶלֶךְ’ זַצַ”ל: נִמְצָא בָּעוֹלָם קְלִפָּה וְטֻמְאָה גְּדוֹלָה מְאֹד מְאֹד עִם הֲמוֹן חַלּוֹנוֹת וּפְתָחִים הַיּוֹצְאִים וּמִשְׁתַּלְשְׁלִים מִמֶּנָּהּ לְעוֹד קְלִפּוֹת וְטֻמְאוֹת, וּכְשֶׁיִּצְחָק’ל שֶׁלִּי (כְּשֶׁכַּוָּנָתוֹ עַל הַחוֹזֶה מִלּוּבְּלִין זַצַ”ל) נֶעֱמַד לְהִתְפַּלֵּל שׁוֹבֵר הוּא אֶת הַכֹּל. “אַז מַיין יִצְחָקְ’ל שְׁטֶעלְט זִיךְ דַאוִוינֶען בְּרֶעכְט עֶר אַלְץ”.

ה – תצב

אָמַר הַצַּדִּיק רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ מִלִּיזֶענְסְק זַצַ”ל שֶׁשָּׁמַע מֵרַבּוֹ הַמַּגִּיד בְּשֵׁם הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זַצַ”ל שֶׁהַחַזָּן הַמִּתְפַּלֵּל כִּשְׁלִיחַ צִבּוּר דּוֹמֶה לְמַעְדֵּר וּמַגְרֵפָה, שֶׁאַף שֶׁבַּמָּקוֹם שֶׁמְּנַקֶּה אָכֵן נַעֲשֶׂה נָקִי, אֲבָל הוּא עַצְמוֹ מִתְלַכְלֵךְ בְּהִרְהוּרֵי הַגַּאֲוָה וְהַגַּדְלוּת.

ה – תצג

פַּעַם נִכְנְסָה אִשָּׁה אַחַת עִם דְּמֵי פִּדְיוֹן לְהַצַּדִּיק רַבִּי זוּשָׁא בְּהַפְצִירָה בּוֹ שֶׁיִּתְפַּלֵּל עַל בְּנָהּ הַחוֹלֶה מְאֹד עַד כְּדֵי סַכָּנָה. הָלַךְ רַבִּי זוּשָׁא וְקָנָה בְּכֶסֶף הַפִּדְיוֹן צָרְכֵי סְעֻדָּה וְעָרַךְ סְעֻדָּה נִכְבָּדָה, נִכְנְסָה אֵלָיו אֵם הַיֶּלֶד וְטָעֲנָה לְפָנָיו: רַבִּי וּמוֹרִי, חָשַׁבְתִּי שֶׁתָּצוּמוּ עֲבוּר רְפוּאַת בְּנִי, וּמַה לִּסְעֻדָּה כָּזוֹ בְּשָׁעָה זוֹ? עָנָה לָהּ רַבִּי זוּשָׁא: כְּשֶׁאֵין לְזוּשָׁא מַה לֶּאֶכֹל לֹא שָׂמִים בַּשָּׁמַיִם לֵב לָזֶה, “נוּ מַה יֵשׁ אִם לְזוּשָׁא אֵין מַה לֶּאֱכֹל”, אֲבָל כְּשֶׁזּוּשָׁא עוֹרֵךְ סְעֻדָּה נַעֲשֶׂה מִזֶּה רַעַשׁ בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, מַה קָּרָה? וְחוֹקְרִים וְשׁוֹאֲלִים עַל זֶה, וְכָךְ יֵדְעוּ שֶׁקִּבַּלְתִּי פִּדְיוֹן עֲבוּר בְּנֵךְ הַחוֹלֶה, וּבְעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְרַפֵּא. וְסִיֵּם וְאָמַר בְּצַחוּת עַל-פִּי הַנֶּאֱמַר “סְעָדֵנוּ – וְנִוָּשֵׁעָה”, שֶׁעַל-יְדֵי הַסְּעֻדָה נִוָּשַׁע.

ה – תצד

בֵּאֵר רַבִּי זוּשָׁא מַאֲמָרָם זַ”ל שֶׁאָמְרוּ ‘שְׁנַיִם שֶׁיּוֹשְׁבִים וְאֵין בֵּינֵיהֶם דִּבְרֵי תּוֹרָה הֲרֵי זֶה מוֹשַׁב לֵצִים’. וְאָמַר בְּדֶרֶךְ קֻשְׁיָא: שְׁנַיִם שֶׁיּוֹשְׁבִים אֵיךְ יָכוֹל לִהְיוֹת הַדָּבָר שֶׁאֵין בֵּינֵיהֶם דְּבַר תּוֹרָה? עַל-כֵּן בְּהֶכְרֵחַ לוֹמַר שֶׁבְּמָקוֹם זֶה כְּבָר יָשְׁבוּ וְנִזְדַּמְּנוּ לֵצִים מִקֹּדֶם, וּמֵחֲמַת זֶה הַמָּקוֹם גָּרַם לְאֵלּוּ הַיּוֹשְׁבִים עַתָּה לְדַבֵּר דְּבָרִים בְּטֵלִים.

ה – תצה

שִׁבַּח הַצַּדִּיק רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הַצַּדִּיק רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ מִלִּיזֶענְסְק זַצַ”ל אֶת אִמּוֹ עַל זֶה שֶׁהָיְתָה מְעוֹרֶרֶת אֶת אָבִיו לְקִימַת חֲצוֹת, וְהָיְתָה פּוֹנָה אֵלָיו בְּדִבּוּרִים כְּמוֹ: רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ, אֵיךְ יֶעֱרַב לְךָ שְׁנָתְךָ כְּשֶׁגְּזֵרוֹת כָּאֵלּוּ וְכָאֵלּוּ יֵשׁ עַל יִשְׂרָאֵל, קוּם הִתְפַּלֵּל וּשְׁפֹךְ שִׂיחָתְךָ לִפְנֵי קוֹנְךָ שֶׁיְּרַחֵם עֲלֵיהֶם.

ה – תצו

בְּסוֹף יָמָיו שֶׁל הָרַב ‘בַּעַל הַתַּנְיָא’ נִתְחָרֵשׁ בְּאָזְנָיו, וְאָמַר פַּעַם לַאֲנָשָׁיו: מַה בְּכָךְ אִם נֶחֶרַשְׁתִּי, הֲרֵי מַה שֶּׁאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם אַתֶּם שׁוֹמְעִים, וְאֶת מַה שֶּׁאַתֶּם אוֹמְרִים אֵינִי צָרִיךְ לִשְׁמֹעַ, וְאִם כֵּן מַה בְּכָךְ.

ה – תצז

מְסַפְּרִים עַל אֶחָד מֵהַגְּדוֹלִים – יֵשׁ סְבָרָא שֶׁהָיָה זֶה אֵצֶל הָרַב הַמַּגִּיד תַּלְמִיד הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זַ”ל – שֶׁנִּכְנַס אֵלָיו אָדָם חוֹטֵא גָּדוֹל, וְחָשַׁב זֶה הַחוֹטֵא שֶׁאֵין הַצַּדִּיק יוֹדֵעַ עָלָיו לָאו כְּלוּם. אוּלָם תֵּכֶף בְּהִכָּנְסוֹ אָמַר לוֹ הַצַּדִּיק: “אֱמֹר נָא לִי מֶה עָשָׂה לְךָ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ כָּל כָּךְ רַע שֶׁאַתָּה כָּל כָּךְ כְּנֶגְדּוֹ?”. “וָואס הָאט דִּיר ה’ יִתְבָּרַךְ אַזוֹי שְׁלֶעכְטְס גִּיטָאן וָואס דּוּ בִּיזְסְט אִים אַזוֹי כְּנֶגֶד”. חָדְרוּ הַדְּבָרִים לְלִבּוֹ כָּל כָּךְ עַד שֶׁנִּתְעוֹרֵר לִתְשׁוּבָה וְנֶהְפַּךְ לְבַעַל תְּשׁוּבָה גָּמוּר.

ה – תצח

כְּשֶׁהִזְהִיר פַּעַם הָרַב הַבַּעַל הַתַּנְיָא אֶת תַּלְמִידָיו לִלְמֹד אַךְ בִּסְפָרִים שֶׁנִּתְחַבְּרוּ עַל-יְדֵי צַדִּיקִים בַּעֲלֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. שְׁאָלוּהוּ עַל לִמּוּד הרע”ב מִבַּרְטֶנוּרָא, עָנָה: זֶהוּ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ נָקִי, “דָּאס אִיז רֵיינֶע רוּחַ הַקֹּדֶשׁ”.

ה – תצט

כְּשֶׁכָּבְשׁוּ הָרוּסִים אֶת מְדִינוֹת שְׁכֵנוֹתֵיהֶם וְנִכְנְסוּ לִגְבוּלוֹת סְלַאוִיטָא, אָמַר הַצַּדִּיק רַבִּי פִּנְחָס מִקָּארִיץ זַ”ל: “אֲפִלּוּ תִּינוֹקוֹת בַּעֲרִיסָתָם רָאוּ קְרִי”, לְרֹב קְלִפָּתָם וְטֻמְאָתָם הַנּוֹרָאָה. “אֲפִלּוּ קִינְדֶער אִין דִּי וִויגֶעלַאךְ, הָאבְּן גִיזֶען קְרִי”.

ה – תק

הָלַךְ פַּעַם הַצַּדִּיק הָרַב מִבַּארְדִּיטְשׁוֹב זַצַ”ל לֶאֱסֹף מִתּוֹשָׁבֵי הָעִיר הַנְּגִידִים עֲצֵי הַסָּקָה עֲבוּר עֲנִיֵּי הָעִיר. אַחַר כָּךְ פָּנָה בִּתְפִלָּתוֹ וְאָמַר: “רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כֻּלָּם נָתְנוּ עֲבוּר הַסָּקָה לָעֲנִיִּים, תֵּן נָא גַּם אַתָּה”!! וְאָכֵן הָיָה חֹדֶשׁ אֶחָד בְּאוֹתוֹ חֹרֶף חַם יוֹתֵר.

ה – תקא

זוּגָתוֹ שֶׁל רַבִּי דָּוִד מִקָּאלַייבֶר זַצַ”ל יָצְאָה פַּעַם בְּעֶרֶב שַׁבָּת לַשּׁוּק לִקְנוֹת דָּגִים לִכְבוֹד שַׁבָּת, וּמֵחֲמַת שֶׁכְּבָר לֹא נִשְׁאֲרוּ דָּגִים בַּחֲנוּת הָיוּ כַּמָּה נָשִׁים שֶׁהִתְוַכְּחוּ עַל מְחִירוֹ שֶׁל הַדָּג הָאַחֲרוֹן, בֵּינֵיהֶם הָיְתָה אִשָּׁה אַחַת שֶׁלֹּא יָדְעָה וְהִכִּירָה אֶת הָרַבָּנִית, וְהוֹסִיפָה בַּמְּחִיר עוֹד וְעוֹד. קִנְטְרָהּ וּבִזְּתָה אוֹתָהּ הָרַבָּנִית עַל הַפְרִיזָה אֶת הַמְּחִיר, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן קָנְתָה זוּגָתוֹ שֶׁל רַבִּי דָּוִד אֶת הַדָּגִים בַּמְּחִיר הַגָּבֹהַּ מִכֻּלָּם. אַחַר-כָּךְ נוֹדַע לָאִשָּׁה הַזֹּאת, שֶׁאִשָּׁה זוֹ שֶׁקָּנְתָה אֶת הַדָּגִים זוּגָתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק רַבִּי דָּוִד הִיא, וּבָאָה אֵלֶיהָ לְבֵיתָהּ לְבַקֵּשׁ אֶת סְלִיחָתָהּ. כְּשֶׁשָּׁמַע מִזֶּה רַבִּי דָּוִד הִקְפִּיד עַל זוּגָתוֹ וְאָמַר לָהּ: ‘חָזַרְתְּ הַבַּיְתָה מִבְּלִי לְבַקֵּשׁ מֵהָאִשָּׁה הַזֹּאת אֶת סְלִיחָתָהּ? וְעַד כָּעֵת נָטַרְתְּ לָהּ אֵיבָה? לְכִי וּפַיְּסִי אוֹתָהּ בְּתַכְלִית הַפִּיּוּס. וְכָךְ עָשְׂתָה.

ה – תקב

הַצַּדִּיק הָרַב מִוָּואלְטְשִׁיסְק זַ”ל, מְחֻתָּנוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ, הָיָה לַמְדָּן מֻפְלָג מְאֹד, וְסִפֵּר הָרַב מֵאוּמַן לְרַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל שֶׁפַּעַם שָׁלַח מִכְתָּב לְתַלְמִידוֹ שֶׁנִּקְרָא בְּשֵׁם ‘הֶחָרִיף’, עַל שֵׁם חֲרִיפוּתוֹ הַגְּדוֹלָה בַּתּוֹרָה וּגְאוֹנוּתוֹ: ‘בֹּא אֵלֵינוּ וְתִרְאֶה נִפְלָאוֹת בְּתוֹרָתֵנוּ’. וּבָא אֵלָיו וְדָרַשׁ לְפָנָיו פִּלְפּוּל עָמֹק מֶשֶׁךְ כַּמָּה שָׁעוֹת. וְסִפֵּר אַחַר כָּךְ זֶה הֶחָרִיף: בַּשְּׁעָתַיִם הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁדָּרַשׁ הָרַב עוֹד הֵבַנְתִּיו וְהִשַּׂגְתִּי דְּרָשָׁתוֹ, אוּלָם אַחַר כָּךְ הִמְשִׁיךְ בְּפִלְפּוּלוֹ עוֹד שִׁשָּׁה שָׁעוֹת עַד שֶׁלֹּא יָכֹלְתִּי לְהַשִּׂיג עֹמֶק דְּבָרָיו. וְגִלָּה אָז רַבִּי לֵוִי יִצְחָק לְהָרַב שֶׁהָרַב מִוָּואלְטְשִׁיסְק הָיָה מְחֻתָּנוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ, הִתְפָּעֵל מִזֶּה מְאֹד הָרַב עַד שֶׁאָמַר לוֹ בְּצַחוּת: גַּם אוֹתוֹ חֲטַפְתֶּם? אָכֵן בֶּאֱמֶת רוֹאֶה אֲנִי שֶׁהֵיכָן שֶׁיֵּשׁ אֵיזֶה טוֹב חֲטַפְתֶּם אוֹתוֹ לְעַצְמְכֶם.

ה – תקג

בַּעַל הַ’דֶּגֶל מַחֲנֵה אֶפְרָיִם’ הָיָה אַחַר הִסְתַּלְּקוּת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב לְרַבִּי בְּמֶעזְבּוּז מֶשֶׁךְ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנִים, וְאַחֲרָיו אָחִיו הַצַּדִּיק רַבִּי בָּרוּךְ זַצַ”ל, גַּם הוּא כְּאָחִיו מֶשֶׁךְ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנִים, וְאַחֲרָיו הַצַּדִּיק הָרַב מֵאַפְּטָא זַצַ”ל שֶׁכִּהֵן אַף הוּא שָׁם מֶשֶׁךְ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנִים.

ה – תקד

אָמַר פַּעַם הַחוֹזֶה לְתַלְמִידָיו: בִּקֵּר אֶצְלִי כָּעֵת הַגָּאוֹן מִוִּילְנָא. הִתְפַּלְּאוּ הַחֲסִידִים וְהָלְכוּ לְחַפֵּשׂ אַחַר הָאוֹרֵחַ שֶׁבִּקֵּר אֶת רַבָּם, עַד שֶׁמָּצְאוּ שֶׁהָיָה זֶה הָרַבִּי מִקָּאצְק זַצַ”ל.

ה – תקה

אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ שֶׁל הָרַב הַחוֹזֶה מִלּוּבְּלִין זַצַ”ל מָכְרוּ אֶת כָּל בְּגָדָיו לַעֲשִׁירֵי הַחֲסִידִים וּכְדֵי שֶׁיִּהְיֶה פַּרְנָסָה מִזֶּה לָאַלְמָנָה וְהַיְתוֹמִים. אֶת כִּפָּתוֹ קָנָה אֶחָד בְּסַךְ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת רֶענְדְלִיךְ, וְחָשְׁבָה הָאַלְמָנָה בִּתְמִימוּתָהּ מֵאַחַר שֶׁהוּא מוּכָן לְשַׁלֵּם סַךְ גָּדוֹל כָּזֶה תֵּלֵךְ וְתִרְחֲצֵהוּ קֹדֶם. כְּשֶׁבָּא זֶה הַקּוֹנֶה וְרָאָה אֶת הַכִּפָּה נְקִיָּה וּמְגֹהֶצֶת שְׁאָלָהּ הֵיכָן הַזֵּעָה שֶׁל הָרַבִּי? אֲנִי רָצִיתִי אֶת הַזֵּעָה, וּבַעֲבוּרָהּ שִׁלַּמְתִּי סָךְ רַב כָּזֶה.

ה – תקו

בְּעֵת שֶׁעָרַךְ פַּעַם הַחֹזֶה מִלּוּבְּלִין זַצַ”ל סְעֻדַּת בְּרִית מִילָה שָׁלַח קֹדֶם שָׁלִיחַ מְיֻחָד שֶׁיֵּלֵךְ לְהַזְמִין לַבְּרִית אֶת רַבּוֹ בַּעַל הַנֹּעַם אֱלִימֶלֶךְ זַצַ”ל, וְאָמַר לַשָּׁלִיחַ: תֹּאמַר לוֹ רַבִּי שָׁלַח אוֹתִי לְהַזְמִין אֶת הָרַבִּי שֶׁל כָּל הָעוֹלָם שֶׁיָּבוֹא לַבְּרִית. וְאָכֵן בָּא עִם זוּגָתוֹ לַבְּרִית. (רל”י ז”ל בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְחָנָן סְפֶּקְטוֹר זַ”ל).

ה – תקז

בִּהְיוֹת הַצַּדִּיק “הַחוֹזֶה מִלּוּבְּלִין” צָעִיר לְיָמִים, רָאָהוּ פַּעַם הַצַּדִּיק רַבִּי זוּסְיָא מֵהַאנִיפּוֹלִי וְהִבִּיט עָלָיו זְמַן מָה (וְהִפְלִיא הַחוֹזֶה אַחַר כָּךְ אֶת הַבָּטָתוֹ שֶׁמַּבִּיט עָלָיו). אַחַר כָּךְ פָּנָה אֵלָיו רַבִּי זוּסְיָא וְאָמַר לוֹ: אֲנִי נָתַתִּי לְךָ נֶפֶשׁ וְרוּחַ, אִם בִּרְצוֹנְךָ גַּם נְשָׁמָה לֵךְ אֶל אָחִי רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ.

ה – תקח

הַצַּדִּיק הַחוֹזֶה מִלּוּבְּלִין זַצַ”ל, כְּשֶׁעוֹרֵר אֶת אֲנָשָׁיו לְקִימַת חֲצוֹת הָיָה אוֹמֵר: צָרִיךְ לְהַתְמִיד בְּקִימַת חֲצוֹת וְלִהְיוֹת נֵעוֹר בִּזְמַן קָדוֹשׁ זֶה, אַף אִם עַל-יְדֵי הַנְהָגָה זוֹ יִשַׁן הָאָדָם כַּמָּה שָׁעוֹת בַּיּוֹם.

ה – תקט

הַצַּדִּיק רַבִּי בֶּער בֶּן רַבִּי הַצַּדִּיק רַבִּי שְׁלֹמֹה מִקַּארְלִין חֲתָנוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק רַבִּי בָּרוּךְ מִמֶּעזְבּוּז זַצַ”ל הָיָה נְמוּךְ קוֹמָה, כְּשֶׁהִתְבַּדֵּחַ פַּעַם עָלָיו אֶחָד מִגִּיסָיו. תֵּכֶף נֶחֱלָה אֶחָד מִבָּנָיו, וּכְשֶׁבָּא לְחוֹתְנוֹ רַבִּי בָּרוּךְ שֶׁיִּתְפַּלֵּל עַל בְּנוֹ הַחוֹלֶה, אָמַר לוֹ כְּמֵעַצְמוֹ: לֵךְ וּבַקֵּשׁ סְלִיחָתוֹ שֶׁל רַבִּי בֶּער וְיַבְרִיא בִּנְךָ. וְכָךְ הֲוָה.

ה – תקי

מַקְפִּיד הָיָה הַצַּדִּיק רַבִּי פִּנְחָס מִקָּארִיץ זַצַ”ל לְהִתְפַּלֵּל כְּוָתִיקִין בְּאָמְרוֹ: “רוֹצֶה אֲנִי לְהִתְפַּלֵּל מֻקְדָּם קֹדֶם שֶׁיַּתְחִיל אֲוִיר הָעוֹלָם לְהִתְמַלְּאוֹת בְּהֶבֶל שֶׁל לְשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת”.

ה – תקיא

הָיָה לוֹ לְהַצַּדִּיק רַבִּי משֶׁה לֵיבּ מִסַּאסוֹב זַ”ל חָסִיד אֶחָד שֶׁבָּגְרוּ בְּנוֹתָיו, וּמֵחֲמַת עֲנִיּוּתוֹ הַגְּדוֹלָה לֹא יָכֹל הָיָה לְהַשִּׂיאָם. הִגִּיעוּ הַדְּבָרִים לִידֵי כָּךְ שֶׁהָרַבָּנִית בְּעַצְמָהּ פָּנְתָה אֶל הָרַבִּי: וְאָמְרָה לוֹ: מַדּוּעַ אֵינְךָ מַפְצִיר בִּתְפִלָּתְךָ לִפְנֵי ה’ עֲבוּר הֶחָסִיד הַדָּבוּק בְּךָ וְצָרָתוֹ רַבָּה כָּל כָּךְ? עָנָה לָהּ הָרַבִּי: מַה לָךְ כִּי תָלִינִי עָלַי בְּעוֹד שֶׁהֶחָסִיד עַצְמוֹ אֵינוֹ דּוֹאֵג עַל כָּךְ. פָּנוּ אֵלָיו כַּמָּה מֵחֲבֵרָיו הַחֲסִידִים וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: חֲבֵרֵנוּ, אֱמֹר נָא לָנוּ הָאֱמֶת אִם הָיוּ רוֹצִים לְמַלֵּא כָּל מִשְׁאֲלוֹת לִבְּךָ, בַּמֶּה הָיִיתָ בּוֹחֵר וּמְבַקֵּשׁ? עָנָה הֶחָסִיד וְאָמַר: הָיִיתִי מְבַקֵּשׁ לִזְכּוֹת לוֹמַר ‘בָּרוּךְ שֶׁאָמַר’ בְּכַוָּנָה כְּמוֹ הָרַבִּי.

ה – תקיב

אָמַר פַּעַם הַצַּדִּיק רַבִּי פִּנְחָס קָארִיצֶער זַ”ל: קֹדֶם שֶׁהִתְקָרַבְתִּי לְדֶרֶךְ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זַ”ל הָיוּ נוֹפְלִים לִי הַשִּׁנַּיִם בִּתְפִלָּתִי, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן לֹא זָכִיתִי שֶׁתִּהְיֶה בֶּאֱמֶת, וּכְשֶׁהִתְקָרַבְתִּי לְדֶרֶךְ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זַ”ל לֹא נָפְלוּ בִּתְפִלָּתִי הַשִּׁנַּיִם וְהָיִיתִי מִתְפַּלֵּל יוֹתֵר עִם אֱמֶת.

ה – תקיג

הַצַּדִּיק רַבִּי מֶענְדְל מִוִּיטֶעפְּסְק זַצַ”ל הָיָה מְהַדֵּר מְאֹד בִּלְבוּשָׁיו, וְאָמַר פַּעַם הַצַּדִּיק רַבִּי פִּנְחָס קָארִיצֶער זַצַ”ל: מִתְחַבֵּא הוּא מֵאַנְשֵׁי הָעוֹלָם בְּצַחְצְחוֹ אֶת עַצְמוֹ. “עֶר בַּאהַלְט זִיךְ פוּן דִּי וֶועלְט מִיט זַיין גִיפּוּצְקַייט”. (נכפל כבר לעיל בח”ג, סעיף כת”ר).

ה – תקיד

הִתְפַּלֵּל פַּעַם הַצַּדִּיק בַּעַל “הַיִּשְׂמַח מֹשֶׁה” בְּהִתְלַהֲבוּת נוֹרָאָה וְהִרְגִּישׁ מִשּׁוּם מַה שֶּׁאֵין תְּפִלָּה זוֹ בָּאָה מִכֹּחוֹ הוּא, וּבֵרֵר הַדָּבָר עַד שֶׁנּוֹדַע לוֹ שֶׁבִּמְקוֹם תְּפִלָּתוֹ שֶׁעָמַד בּוֹ הִתְפַּלֵּל פַּעַם הַצַּדִּיק רַבִּי שְׁמֶעלְקֶע מִנִּיקְלְשְׁבּוּרְג זַצַ”ל.

ה – תקטו

הָיוּ שְׁנֵי צַדִּיקִים מִתַּלְמִידֵי הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זַ”ל שֶׁהָיוּ מְחֻלָּקִים בֵּינֵיהֶם מֶשֶׁךְ כַּמָּה וְכַמָּה שָׁנִים. כְּשֶׁהִגִּיעַ עֵת פְּטִירָתוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶם כָּתַב צַוָּאָה וּמָסְרוֹ לִבְנוֹ וְצִוָּה עָלָיו שֶׁאֲחַר פְּטִירָתוֹ יִמְסְרֵהוּ לְהַצַּדִּיק בַּעַל מַחְלָקְתוֹ, אַחַר פְּטִירָתוֹ כֶּשֶּׁהֵבִיא צַוָּאָתוֹ לְהַצַּדִּיק וּפָּתְחוּ צַוָּאָתוֹ הָיָה כָּתוּב בּוֹ, הֲרֵי קֹדֶם הַהִסְתַּלְקוּת רוֹאֶה אָדָם יוֹתֵר אֶת הָאֱמֶת, וּבְכֵן אֹמַר לְךָ כָּעֵת שֶׁעוֹמֵד אֲנִי לִפְנֵי פְּטִירָתִי רוֹאֶה אֲנִי שֶׁכָּל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁהָיָה בֵּינֵינוּ הָיָה לְשֶׁקֶר, וּבְכֵן שׁוֹלֵחַ אֲנִי אֵלֶיךָ אֶת בְּנִי, וְאָנָּא מִמְּךָ לַמְּדֵהוּ תּוֹרָה.

ה – תקטז

הַצַּדִּיק רַבִּי אַיְזִיק הָמְלֶר זַצַ”ל תַּלְמִיד הָרַב בַּעַל הַתַּנְיָא, אָמַר פַּעַם לְאֶחָד שֶׁיָּבוֹא עִמּוֹ לְבֵית הַקְּבָרוֹת וְיִקַּח עִמּוֹ גַּרְזֶן, וְהִגִּיעַ לְאֵיזֶה מַצֵּבָה וְצִוָּה עָלָיו לְשָׁבְרוֹ, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה כָּתוּב שָׁם שְׁבָחִים נוֹרָאִים מֻפְלָגִים שֶׁלֹּא לְפִי עֶרְכּוֹ שֶׁל הַנִּפְטָר, וְאָמַר לוֹ שֶׁאֵין בִּיכָלְתּוֹ שֶׁל הַנִּפְטָר לָבֹא לְתִקּוּנוֹ מֵחֲמַת הַשֶּׁקֶר הַכָּתוּב עָלָיו, וּבָזֶה שֶׁשָּׁבַר הַמַּצֵּבָה יִתְתַּקֵּן כָּרָאוּי.

ה – תקיז

הָיָה פַּעַם בַּעַל הַחִדּוּשֵׁי הָרִי”ם זַצַ”ל בְּאֵיזֶה בְּרִית מִילָה וְרָאָה אֶת הַסֵּפֶר סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת וְעָמַד וְקָרָא בּוֹ זְמַן מְמֻשָּׁךְ כַּמָּה שָׁעוֹת, אַחַר כָּךְ אָמַר בַּמַּעֲשִׂיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת עוֹד הֵבַנְתִּי מַשֶּׁהוּ אֲבָל בַּמַּעֲשֶׂה הָאַחֲרוֹנָה מ-י”ג בֶּעטְלֶירְס כְּבָר לֹא הֵבַנְתִּי כְּלוּם וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהוֹסִיף וְאָמַר עוֹד שֶׁמִּי שֶׁמֵּבִין בְּמַעֲשֶׂה זוֹ יָכוֹל לֵידַע מִקֵּץ הַגְּאֻלָּה.

ה – תקיח

סִפֵּר הָרַב הַצַּדִּיק מִבְּרָאנִיב זַצַ”ל זַ”ל שֶׁפַּעַם הִתְגַּנֵּב עַצְמוֹ לַמִּקְוֶה לִרְאוֹת טְבִילָתוֹ שֶׁל הָרַבִּי מִצַּאנְז זַצַ”ל, וְרָאָה אֵיךְ שֶׁמְּקַבֵּל עַל עַצְמוֹ לִפְנֵי טְבִילָתוֹ אֶת כָּל הָאַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין, וְקִבְּלוֹ בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ מַמָּשׁ.

ה – תקיט

חוֹתְנוֹ שֶׁל הֶחָפֵץ חַיִּים זַ”ל הָיָה עָשִׁיר וּבַעַל יְכֹלֶת, וְרָצָה שֶׁיִּתְפַּרְנֵס הֶחָפֵץ חַיִּים עַל שֻׁלְחָנוֹ (קֶעסְט) כְּכָל שֶׁיַּחְפֹּץ, וְלֹא הִסְכִּים לָזֶה הֶחָפֵץ חַיִּים בְּשׁוּם אֹפֶן, בְּטָעֳנוֹ: אִם אֶתְרַגֵּל כָּעֵת לְחַיֵּי רְוָחָה, מָה אֶעֱשֶׂה אַחַר כָּךְ כְּשֶׁאֶצְטָרֵךְ לְהִתְפַּרְנֵס בְּעַצְמִי, וְעַל-כֵּן טוֹב לִי יוֹתֵר מִלְּכַתְּחִלָּה לְהִתְפַּרְנֵס בְּעַצְמִי אַף שֶׁיִּהְיֶה בְּדֹחַק.

ה – תקכ

מְסַפְּרִים שֶׁכְּשֶׁשִּׁבַּח פַּעַם מָאן דְּהוּ לִפְנֵי רַבִּי יוֹסֵף חַיִּים זָאנֶנְפֶלְד זַ”ל אֶת הָרַב קוּק זַ”ל עַל קְפִידָתוֹ בִּשְׁמִירַת קְדֻשַּׁת הָעֵינַיִם, שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁשּׁוֹמֵעַ וּמֵבִין שֶׁנִּכְנַס אָדָם לְחַדְרוֹ מַשְׁפִּיל אֶת עֵינָיו לָרִצְפָּה, בְּחָשְׁשׁוֹ מֵהִסְתַּכְּלוּת רָעָה חָלִילָה, עָנָה רַבִּי יוֹסֵף חַיִּים וְאָמַר: אִם כֵּן יִהְיֶה לוֹ עוֹלָם הַבָּא גָּדוֹל יוֹתֵר, כְּאוֹמֵר שֶׁכָּל אָדָם כְּפִי מַעֲשָׂיו בָּזֶה הָעוֹלָם כֵּן יְקַבֵּל שְׂכָרוֹ, הֵן לְטוֹב וְהֵן לְהֵפֶּךְ חָלִילָה.

עִנְיָנִים שׁוֹנִים

ה – תקכא

רַבִּי שַׁכְנָא אָבִיו שֶׁל רַבִּי נַשְׁקֶע מִטּוֹלְטְשִׁין זַ”ל נִפְטַר בְּחַיֵּי אָבִיו רַבִּי דָּוִד צְבִי בֶּן רַבִּי יִצְחָק בֶּן מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל. ת.נ.צ.ב.ה.

ה – תקכב

לְרַבִּי אַלְטֶער בֶּן צִיּוֹן זַ”ל הָיָה אָח בְּשֵׁם רַבִּי אַבְרָהָם מֹשֶׁה זַ”ל וְאַף הוּא כְּאָחִיו הָיָה חָסִיד נִלְהָב וְהָיָה בַּעַל מְנַגֵּן נִפְלָא. בְּעֵת מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה טָרַח רַבִּי דָּוִד שֶׁכְטֶער זַ”ל עֲבוּר בִּיאָתוֹ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל מְאֹד. ת.נ.צ.ב.ה.

ה – תקכג

לְרֹאשׁ-הַשָּׁנָה שְׁנַת תרצ”ט לְגֹדֶל הַסַּכָּנָה שֶׁהָיָה בָּעֵת הַהִיא לֹא הִגִּיעוּ לְקִבּוּץ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ רַק עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ אֲנָשִׁים, וְרַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל בִּמְסִירוּת נַפְשׁוֹ לְהִתְפַּלֵּל עִם אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ הָיָה אַף הוּא עִמָּהֶם.

ה – תקכד

הַקְּלוֹיְז שֶׁבְּאוּמַן שֶׁנִּבְנָה בַּפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית בִּשְׁנַת תרס”ג נִבְנָה רַק עַל-יְדֵי יְהוּדִים שׁוֹמְרֵי תּוֹרָה וּמִצְווֹת שֶׁטָּבְלוּ בְּמִקְוֶה מִדֵּי יוֹם, וְרַק חֲצִיבַת וּגְזִיזַת הָאֲבָנִים נֶעֶשְׂתָה עַל יְדֵי גּוֹיִים בְּרִחוּק מָקוֹם.

ה – תקכה

אָבִיו שֶׁל רַבִּי טוּבְיָה בַּאבְּרִינִיצֶער נִפְרַד מְעַט מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ מֵחֲמַת רֹב הַחֲבִיבוּת וְהַכָּבוֹד שֶׁרָחַשׁ לוֹ הָרַבִּי מִטָּאלְנֶע זַ”ל, כִּי הָיָה בַּר אוֹרְיָן גָּדוֹל, וּבְעֶרֶב יוֹם כִּפּוּר צִוָּה שֶׁהוּא אֲשֶׁר יַלְקֶה אוֹתוֹ, וְהָיָה זֹאת לְאוֹת כָּבוֹד גָּדוֹל מְאֹד.

ה – תקכו

רַבִּי נַחְמָן נֶעמִירוֹבֶער הַחַזָּן נלב”ע בְּאֶמְצַע קַיִץ שְׁנַת תרע”ט.

ה – תקכז

רַבִּי נָתָן בַּייטְלְמַאכֶר זַ”ל הִתְחַתֵּן בְּגִיל חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה עִם מָרַת מַלְכָּה בַּת רַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין זַ”ל. אַחַר כַּמָּה שָׁנִים כְּשֶׁרָצָה לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וְלֹא הִסְכִּימָה זוּגָתוֹ הִתְגָּרְשׁוּ, וְהִשְׁתַּדְּכָה עִם רַבִּי אַלְטֶער טֶעפְּלִיקֶער זַ”ל, וְהוּא נָשָׂא לְאִשָּׁה אֶת מָרַת גִּיטְל שֶׁהִתְאַלְמְנָה מִבַּעְלָהּ רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִקָּארְדַאן זַ”ל.

ה – תקכח

גַּם אָבִיו שֶׁל רַבִּי מַתִּתְיָהוּ כֹּהֵן זַ”ל הִתְקָרֵב לְאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ וּבְשָׁנָה אַחַת בָּא מִפּוֹלַנְיָה לְאוּמַן לְהִתְפַּלֵּל עִם אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ יַחַד.

ה – תקכט

רַבִּי נַחְמָן בֶּן חַיָּה בַּת רַבֵּנוּ זַ”ל בָּנָיו הָיוּ רַבִּי יַעֲקֹב יוֹסֵף וְרַבִּי זַלְמָן, וְכֵן עוֹד בַּת שֶׁנִּשְּׂאָה לְרַבִּי יִשְׂרָאֵל דָּוִד בֶּן רַבִּי אֶפְרָיִם בֶּן רַבִּי נַפְתָּלִי תַּלְמִיד רַבֵּנוּ זַ”ל. רַבִּי יַעֲקֹב יוֹסֵף הָיָה דָּר בִּזְוִינִיגְרַאטְקֶע הַסָּמוּךְ לִשְׁפָּאלִי, וּלְעֵת זִקְנָתוֹ בָּא לָגוּר בְּאוּמַן הוּא הָיָה אָדָם עִם לֵב מָלֵא רֶגֶשׁ, בִּפְרָט בְּבוֹאוֹ לְצִיּוּן רַבֵּנוּ זַ”ל. רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל עוֹד זָכָה לְהַכִּירוֹ. בִּפְטִירָתוֹ עָשׂוּ לוֹ תּוֹשָׁבֵי עִיר אוּמַאן כָּבוֹד גָּדוֹל מֵחֲמַת יִחוּסוֹ הֶחָשׁוּב, אָחִיו רַבִּי זַלְמָן כָּמוֹהוּ הָיָה חָסִיד גָּדוֹל וְהָיָה דָּר בִּטְשֶׁערִין וְהִשְׁאִיר אַחֲרָיו כַּמָּה בָּנִים חֲשׁוּבִים, כְּרַבִּי צְבִי הַמְכֻנֶּה רַבִּי הֶערְשְׁל וְעוֹד.

ה – תקל

רַבִּי זַלְמָן בֶּן רַבִּי נַחְמָן זַ”ל בֶּן חַיָּה בַּת רַבֵּנוּ זַ”ל דָּמָה בְּצוּרָתוֹ לְרַבֵּנוּ יוֹתֵר מִכָּל נְכָדָיו זַ”ל. הוּא נִפְטַר זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים בְּעִיר מְגוּרָיו טְשֶׁערִין, בְּסוֹף שְׁנַת תרע”ז-ח.

ה – תקלא

רַבִּי זַלְמָן בֶּן רַבִּי נַחְמָן (בְּנָהּ שֶׁל מָרַת חַיָּה בַּת רַבֵּנוּ זַ”ל) חִבֵּר סֵפֶר נִפְלָא עַל הַלִּקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן וְרַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל עוֹד זָכָה וְרָאָה סֵפֶר קָדוֹשׁ זֶה, וּבְעֵת שֶׁעָלָה רַבִּי מֹשֶׁה בֶּער רוֹזְנְפֶלְד זַ”ל לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, בִּקֵּשׁ רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל מִבְּנוֹ שֶׁל רַבִּי זַלְמָן שֶׁיִּשְׁלְחֵהוּ עִמּוֹ לָאָרֶץ וְלֹא אָבָה. אַחַר כָּךְ בְּעֵת הַפְּרָעוֹת שֶׁל הַבּוֹלְשׁוֹבִיקִים ימ”ש, נֶאֱבַד וְלֹא נוֹדַע אַיּוֹ, וַחֲבָל עַל דְּאָבְדִין, כִּי הָיָה סֵפֶר קָדוֹשׁ מָלֵא חָכְמָה וּקְדֻשָּׁה כַּמְחַבֵּר עַצְמוֹ.

ה – תקלב

לְרַבִּי מֵאִיר הַגְּבִיר מִמֶּעדְוֶודִיבְקֶע נוֹלְדוּ לוֹ בְּבִרְכַּת רַבֵּנוּ זַ”ל – אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ שֶׁל בְּנָם שֶׁאָמַר עָלָיו רַבֵּנוּ: “אַ שָׁאד אַ שָׁאד”, כַּמּוּבָא לְעֵיל חֵלֶק א’ סִימָן שי”ז – שְׁלֹשָׁה בָּנִים, אֶחָד רַבִּי נַחְמָן, וְהַשֵּׁנִי רַבִּי אַהֲרֹן הַמְכֻנֶּה רַבִּי אַהֲרֹן לִיפָּאוֶועצְקֶער, וְרַבִּי שִׂמְחָה הַמְכֻנֶּה ‘רַבִּי שִׂמְחָה מֵהַיַּעַר’ שֶׁעָבַד כִּמְנַהֵל בְּיַעֲרוֹ שֶׁל רַבִּי אַבְרָהָם בֶּערְנְיוּ זַ”ל נֶכֶד רַבֵּנוּ, שֶׁקִּבֵּל עָלָיו מִשְׂרָה זוֹ אַחַר פְּטִירָתוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְשׁוֹן הַמְכֻנֶּה ‘רַבִּי שִׁמְשׁוֹן מֵהַיַּעַר’ אוֹ ‘רַבִּי שִׁמְשׁוֹן הַגָּדוֹל’.

ה – תקלג

הַתּוֹרוֹת שֶׁבְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן שֶׁנִּכְתְּבוּ בִּכְתַב יַד הַחֲבֵרִים נִכְתְּבוּ עַל-יְדֵי רַבִּי אַבְרָהָם פֶּעטֶערְבּוּרְגֶר זַ”ל שֶׁהָיָה כַּתְבָא רַבָּא, וְהֶאֱרִיךְ יָמִים מְאֹד, יוֹתֵר מִכָּל תַּלְמִידֵי רַבֵּנוּ זַ”ל.

ה – תקלד

רַבִּי הִירְשׁ בֶּער הַחוֹקֵר וְהַפִּילוֹסוֹף שֶׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב לְרַבֵּנוּ הָיָה אָדָם מְכֻבָּד וּמְפֻרְסָם מְאֹד כִּי מֵחֲמַת יְדִיעָתוֹ הַגְּדוֹלָה בִּלְשׁוֹן הַמְּדִינָה וּלְשׁוֹנוֹ הַצַּח, הָיָה הוּא הַכּוֹתֵב לַצַּאר מִטַּעַם הַמֶּמְשָׁלָה מִכְתְּבֵי בַּקָּשָׁה וְכַדּוֹמֶה, וְהָיָה אָדָם פִילוֹסוֹף וְחַקְרָן עָצוּם.

ה – תקלה

רַבִּי נָתָן בַּייטְלְמַאכֶער זַ”ל שֶׁהָיָה כַּתְבָן גָּדוֹל קִבֵּל בִּשְׂכָרוֹ מֵהָרַב מִטְּשֶׁערִין זַ”ל סַךְ שֶׁל רֶענְדְל, הַשָּׁוֶה לְסַךְ שְׁלֹשָׁה רוּבָּל כֶּסֶף עֲבוּר כָּל דַּף שֶׁכָּתַב וְהֶעְתִּיק מִכִּתְבֵי הָרַב זַ”ל.

ה – תקלו

רַבִּי דָּוִד צְבִי דַּאשִׁיוְוסְקֶע זַ”ל נִפְטַר בְּשֵׂיבָה טוֹבָה בִּשְׁנַת תרע”ג וְנִטְמַן בְּאוּמַאן. הוּא זָכַר עוֹד אֶת סָבוֹ רַבִּי יוּדְל זַ”ל תַּלְמִיד רַבֵּנוּ וְכֵן אֶת מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל וְהָיָה אוֹמֵר בְּעַל פֶּה חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה וַהֲלָכוֹת מִלִקּוּטֵי-הֲלָכוֹת שֶׁזָּכָה וּשְׁמָעָם עוֹד בְּעַצְמוֹ בִּצְעִירוּתוֹ מִמּוֹהַרְנַ”ת זַ”ל.

ה – תקלז

רַבִּי זֶענְוִויל זַ”ל אָחִיו שֶׁל רַבִּי מֹשֶׁה בְּרֶסְלֶבֶר זַ”ל עוֹבֵד ה’ וְיָרֵא וְחָסִיד גָּדוֹל הָיָה, וְהָיָה דָּר בָּעִיר בְּרֶסְלֶב.

ה – תקלח

בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה שְׁנַת תרצ”ו עוֹד הִגִּיעוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ לַקִּבּוּץ כָּרָגִיל, וְרַבִּי אַבְרָהָם שְׁטֶרִינְהַרְץ זַ”ל הִתְפַּלֵּל עוֹד לִפְנֵי הָעַמּוּד. אוּלָם לְרֹאשׁ-הַשָּׁנָה שְׁנַת תרצ”ז כְּבָר לֹא הִתְאַסְּפוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ יַחְדָּיו בְּקִבּוּץ, וְהִתְפַּלְּלוּ מְעַט הַבָּאִים בְּבָתִּים שְׂכוּרִים וּבְהֶצְנֵעַ.

ה – תקלט

רַבִּי אַבָּא לִישִׁינְסְקִי זַ”ל בֶּן אֲחוֹת ראבר”נ זַ”ל הִכִּיר אִשָּׁה אַחַת שֶׁזָּכְרָה עוֹד מִיַּלְדוּתָהּ אֶת הַלְוָיָתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זַ”ל.

ה – תקמ

מָרַת יוֹכֶבֶד בַּת רַבִּי נָתָן בֶּן רַבִּי נַחְמָן בֶּן רַבִּי שְׁמוּאֵל טֶעפְּלִיקֶער תַּלְמִיד רַבֵּנוּ נִשְּׂאָה לְרַבִּי יוֹחָנָן גַלַנְט זַ”ל וְאַחַר עֶשֶׂר שָׁנִים שֶׁלֹּא זָכוּ לְהִפָּקֵד הִתְגָּרְשׁוּ, וְהִתְחַתְּנָה בְּשֵׁנִית עִם רַבִּי יִצְחָק כּוֹכָב לֵב זַ”ל וְהוּא נָשָׂא אַחַר כָּךְ אֶת מָרַת טוֹיבֶּע רָחֵל בַּת רַבִּי גֶעצִיל וּשְׁנֵיהֶם שׁוּב לֹא זָכוּ לְהִפָּקֵד. ת.נ.צ.ב.ה.

ה – תקמא

רַבִּי אַבְרָהָם יִצְחָק הַכֹּהֵן זַ”ל הַמּוּבָא בִּשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים בְּסוֹפוֹ הָיָה אֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ מִפּוֹלַנְיָה וְהוּא אֲשֶׁר הָיָה לוֹ חֵלֶק בְּהִתְקָרְבוּתוֹ שֶׁל רַבִּי אֶלְחָנָן סְפֶּקְטוֹר זַ”ל, לְדֶרֶךְ רַבֵּנוּ.

ה – תקמב

זוּגָתוֹ הַשְּׁנִיָּה שֶׁל הָרַב מִטְּשֶׁערִין זַ”ל הָיְתָה מֵעִיר קְרִימֶנְטְשׁוּק, וְהָיְתָה נֶכְדָּתָם שֶׁל לוֹמְדֵי תּוֹרָה גְּדוֹלִים. הִיא הָיְתָה בָּאָה מִדֵּי פַּעַם לְפַעַם לְבַקֵּר אֶת נְכָדֶיהָ שֶׁבָּעִיר בְּרֶסְלֶב, וְהָיוּ נְכָדֶיהָ מְכַבְּדִים אוֹתָהּ מְאֹד מְאֹד.

ה – תקמג

שֵׁם מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן תַּלְמִיד רַבֵּנוּ הָיָה קַמִינְסְקִי. וּמִשְׁפַּחַת קַנֶלְסְקִי הַכְּבוּדָה הֵם נְכָדָיו, וְנִקְרָאִים בְּשֵׁם זֶה מִצַּד הָאֵם.

ה – תקמד

הָיוּ כַּמָּה שָׁנִים שֶׁהִתְפַּלֵּל רַבִּי מֹשֶׁה בְּרֶסְלֶבֶר זַ”ל כִּשְׁלִיחַ צִבּוּר אֶת תְּפִלַּת הַשַּׁחֲרִית שֶׁל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה בִּמְקוֹם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בִּיַאלִסְטוֹצְקֶער זַ”ל.

ה – תקמה

רַבִּי מִיכְלִי בֶּן רַבִּי יִצְחָק בֶּן מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל הָיָה בַּעַל מְנַגֵּן נִפְלָא וְחִבֵּר כַּמָּה נִגּוּנִים.

ה – תקמו

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן רַבִּי אַלְטֶער מִטֶּעפְּלִיק זַ”ל הָיָה דָּר בִּטְשֶׁערִין.

ה – תקמז

רַבִּי גֶעצִיל נִפְטַר בִּשְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח וְנִקְבַּר בּוֹ בַּיּוֹם לְצִדּוֹ שֶׁל ראבר”נ זַ”ל.

ה – תקמח

לְרֹאשׁ-הַשָּׁנָה הָאַחֲרוֹן לִימֵי חַיָּיו שֶׁל רַבִּי דָּוִד צְבִי בֶּן רַבִּי יִצְחָק בֶּן מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל הִיא שְׁנַת תרע”ו, כְּבָר לֹא הָיָה יָכֹל לָבֹא לְהִתְפַּלֵּל בְּקִבּוּץ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ כַּנָּהוּג.

ה – תקמט

ר’ דָּוִד אָחִיו שֶׁל רַבִּי אַלְטֶער טֶעפְּלִיקֶער הָיָה דָּר בָּעִיר בֶּארְשַׁאד, וְהָיָה הוּא וּבְנוֹ רַבִּי אֵלִיָּהוּ שֶׁאַף הוּא דָּר בְּבֶּארְשַׁאד בָּאִים מִדֵּי שָׁנָה לְאוּמַאן לְקִבּוּץ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ. (ע”ע לעיל בח”ד, סעיף תקצ”ח).

החיזוק השבועי

ספר שיח שרפי קודש ה

תפריט

קטגוריות

הצטרפו לניוזלטר שלנו

מפיצי האור של רבי נחמן מברסלב

קבלו פעם בחודש חבילת עלונים להפצה בהשתתפות בתרומה כנדבת ליבכם - אשרינו!