שיח-שרפי-קודש, חלק חמישי · ה - קא
סִפֵּר רַבִּי נַחְמָן בֶּן מוֹהַרְנַ"תְּ זַ"ל וְהִפְלִיג בְּשֶׁבַח אָבִיו זַצַ"ל גַּם בְּזֹאת שֶׁלְּמָחֳרַת חֲתֻנָּתוֹ בְּעֵת עֲטִיפָתוֹ אֶת הַטַּלִּית בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹן דִּבֵּר עִמּוֹ אָבִיו הַרְבֵּה בְּשֶׁבַח מַעֲלַת הַטַּלִּית וְעַל אֲשֶׁר זָכָה וְהִגִּיעַ לָזֶה, עַד שֶׁנֶּחְקְקוּ דְּבָרָיו בְּלִבּוֹ כַּהֹגֶן לְכָל יְמֵי חַיָּיו.