שיח-שרפי-קודש, חלק חמישי · ה - קצד
כְּשֶׁהָיָה ראבר"נ זַ"ל חוֹזֵר מֵהַשָּׂדֶה שֶׁשָּׁהָה שָׁם מֶשֶׁךְ כָּל יְמֵי הַשָּׁבוּעַ הָיָה מַרְבֶּה לְפַיֵּס וּלְנַחֵם אֶת זוּגָתוֹ בְּדִבְרֵי חִזּוּק וְעִדּוּד 'בְּעֶזְרַת ה' עוֹד תִּרְאִי שֶׁיִּהְיֶה טוֹב'. עַד שֶׁאָמְרָה שֶׁלּוּלֵא זֹאת לֹא יָכְלָה לְהַחֲזִיק מַעֲמָד.