שיח-שרפי-קודש, חלק חמישי · ה - תצב
אָמַר הַצַּדִּיק רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ מִלִּיזֶענְסְק זַצַ"ל שֶׁשָּׁמַע מֵרַבּוֹ הַמַּגִּיד בְּשֵׁם הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זַצַ"ל שֶׁהַחַזָּן הַמִּתְפַּלֵּל כִּשְׁלִיחַ צִבּוּר דּוֹמֶה לְמַעְדֵּר וּמַגְרֵפָה, שֶׁאַף שֶׁבַּמָּקוֹם שֶׁמְּנַקֶּה אָכֵן נַעֲשֶׂה נָקִי, אֲבָל הוּא עַצְמוֹ מִתְלַכְלֵךְ בְּהִרְהוּרֵי הַגַּאֲוָה וְהַגַּדְלוּת.