שיח-שרפי-קודש, חלק חמישי · ה - שיב
הָיָה פַּעַם עֲצִירוּת גְּשָׁמִים חֲמוּרָה בְּרוּסְיָא שֶׁעַד אֶמְצַע הַקַּיִץ עֲדַיִן לֹא יָרְדוּ גְּשָׁמִים כָּרָאוּי (אַף-עַל-פִּי שֶׁהָיָה חֹרֶף מֻשְׁלָג וְקַר) וְהָלְכוּ כָּל אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ לוֹמַר תְּהִלִּים בְּצִיּוּן רַבֵּנוּ כַּאֲשֶׁר רָמַז בְּסֵפֶר הַמִּדּוֹת, לִ'מְטַר הַ'שָּׁמַיִם תִּ'שְׁתֶּה מָ'יִם - רָאשֵׁי תֵּבוֹת תְּהִלִּים, וּכְבָר בְּאֶמְצַע אֲמִירָתָם הֵחֵל לָרֶדֶת גֶּשֶׁם שׁוֹטֵף, וְהָיָה הַדָּבָר לְנֵס.