שיח-שרפי-קודש, חלק חמישי · ה - קנח
הִתְבַּטֵּא פַּעַם הָרַב מִטְּשֶׁערִין בְּשֶׁבַח עֲבוֹדָתוֹ שֶׁל רַבִּי פִּנְחָס יְהוֹשֻׁעַ שֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל בְּכֹחוֹת גְּדוֹלוֹת וְאָמַר: כְּשֶׁאֲנִי נִכְנָס לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְרוֹאֶה אֶת רַבִּי פִּנְחָס מֵרִים יָדָיו בִּתְפִלָתוֹ כְּלַפֵּי מַעְלָה נוֹפֵל עָלַי פַּחַד וּרְעָדָה. "אַז אִיךְ קוּם אַרַיין אִין שׁוּל אוּן אִיךְ זֶעה ר' פִּנְחָס'ן הֵייבְּט אוֹיף זַיינֶע הֶענְט בַּיים דַּאוִינֶען פַאלְט אוֹיף מִיר אַ צִיטֶערְנִישְׁט".