שיח-שרפי-קודש, חלק חמישי · ה - קנ
פַּעַם בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה בִּקֵּשׁ רַבִּי אֶפְרַיִם בֶּן רַבִּי נַפְתָּלִי מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הָעַמּוּד תְּפִלַּת הַמִּנְחָה, וְהִתְפַּלֵּל בִּבְכִיּוֹת כָּאֵלּוּ עַד שֶׁלֹּא יָכְלוּ הַצִּבּוּר לֶאֱחֹז עִמּוֹ בִּתְפִלָּתוֹ וְאָמְרוּ לוֹ אַחַר כָּךְ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ: אֵין מְלֶאכֶת הַחַזָּנוּת עֲבוּרְכֶם מֵחֲמַת שֶׁאֵינְכֶם יְכוֹלִים לְצַמְצֵם עַצְמְכֶם מֵהִתְעוֹרְרוּת בְּעֵת תְּפִלַּתְכֶם וּלְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַקָּהָל כַּנִּצְרָךְ.
שִּׂיחוֹת וְסִיפּוּרִים מִתַּלְמִידֵי מוֹהַרְנַ"ת זְצַ"ל
ר' נַחְמָן מִטוּלְטְשִׁין זְצַ"ל