נמצא על פי דברי רבי נתן שכל מה שזוכה האדם לדעת ולהכיר יותר בגדולתו יתברך, הוא צריך להמשיך בכל פעם את הדעת אל הלב ואל

את העניין הזה אנחנו לומדים היטב בסיפור המעשה ‘מחכם ותם’ שבו רבינו מספר לנו על שני חברים, אחד חכם ואחד תם, בסיפור רבינו מתאר לנו

כדי להגיע לתמימות אמיתית ולשלמות החכמה לזה אנו צריכים את האמונה וההתקשרות לצדיקים האמיתיים, כמו שכותב רבי נתן בליקוטי הלכות, יורה דעה א’, הלכות הכשר

“וזה מעלת האדם על כל המלאכים” כותב רבי נתן בליקוטי הלכות, יורה דעה א’, הלכות עבודת אלילים ג’ וזה לשונו: “מחמת שהאדם הוא בעולם השפל

גלוי וידוע עוצם המעלה של ההתקרבות לצדיקים האמתיים ובמיוחד לרבינו הקדוש שהוא הצדיק יסוד עולם, שבהם תלוי כל התיקון שלנו וההתקרבות להשם יתברך, כמו כן

אומר רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב זיע”א: “אני מוליך אתכם בדרך חדשה שלא הלך בה אדם מעולם, הפחות שבאנשי אני מוליך אותו בדרך של צדיק

אומר רבינו הקדוש “תנו לי את ליבכם ואוליך אתכם בדרך חדשה, דרך שלא הלך בה אדם מעולם, אעפ”י שהיא דרך ישנה מכבר, אעפ”י  כן היא

ממשיך רבי נתן וכותב “וזה בחינת המחלוקת בין בית שמאי ובית הלל בעניין נרות חנוכה, שבית שמאי אומרים פוחת והולך ובית הלל אומרים מוסיף והולך,

כידוע, בהנהגה זו אחזו כל הצדיקים ואבותינו הקדושים וזו הייתה הנהגה מקובלת מכבר, שהיו מפרשים שיחתם לפניו יתברך ומבקשים ממנו בתחינות ופיוסים, האבות הקדושים, האימהות,

כדי לישב את הדברים אנו צריכים לדעת שישנן כמה בחינות בלימוד התורה הקדושה וכן בתפילה, כי עיקר החשיבות והמעלה של לימוד התורה של האדם, נקבע

מדברי רבי נתן אנו יכולים ללמוד שבודאי כל תפלה ותפילה שהאדם משיח את ליבו לפני השם יתברך היא יקרה וחשובה מאוד לפניו יתברך, אך כמו

עיקר ההתפארות של השם יתברך בישראל, הוא בעזות ובעקשנות שלהם, שהם עזים מאוד ועקשנים בעבודת השם ורוצים אותו יתברך, ולמרות כל המניעות והקשיים שעוברים עליהם

כי זה ידוע לכל אדם הרוצה לכנוס בעבודת השם באמת, כמה מניעות וקשיים והסתות ופיתויים מתגברים עליו בכל עת, ועל כן ללא המידה הזאת של

בסיפור המעשה מאבדת בת מלך אנחנו רואים את המשנה למלכות, שיוצא לחפש את הבת מלך האבודה, הוא מחפש ימים ושנים ועובר מה שעובר, אבל למרות

כמובן שהעזות והעקשנות שעליה אנחנו מדברים היא ‘עזות דקדושה’ המלווה בענווה, כי יש עזות וענווה מצד הקדושה, ולהיפך ישנם עזות וענווה מצד הס”א וצריך להשתמש

את העניין הזה מבאר רבי נתן היטב בליקוטי הלכות, הלכות ביצים ד’ וזה לשונו: “וזה בחינת סימני ביצים, שנתנו חז”ל סימן הביצים – ראשו האחד

מבואר רבות בספרי רבינו כמה האדם צריך להתעקש ולהרבות בתפילה ותחנונים, שבזה הוא צריך להשקיע את עיקר ה’עזות דקדושה’ שלו ולא להתייאש ולא ליפול בדעתו,

פעם אחת בא אל רבינו אחד שנפל מאוד בדעתו מחמת עוונותיו, ענה ואמר לו רבינו “אם אתה מאמין שיכולין לקלקל תאמין שיכולין לתקן”. במשפט זה

מה היא אותה תכלית נעלמת שאותה רצה הקב”ה להשיג כביכול עד שהיה שווה לו לברוא את האדם אף על פי שידע שיקלקל ונתן לו גם

לאחר שלמדנו מעט על הסיבה שהקב”ה ברא את האדם והעולם אע”פ שידע שהאדם עתיד לקלקל במעשיו וראינו את מעלת התיקון שמביא את האדם למעלה גדולה

רבי נתן אומר שעיקר האמונה צריכה להיות בהשגחה פרטית, כי כאשר הוא מאמין ויודע שהכל נעשה ברצונו ובהשגחתו הפרטית של השם יתברך, אזי הוא גם

כך גם כותב רבי נתן בהמשך התורה: “וזהו עיקר בחינת התשובה, בחינת ירידה תכלית העלייה, כשמגיע האדם ח”ו לתכלית הירידה ע”י מעשיו הרעים, אע”פ כן

אומר רבינו בליקוטי מוהר”ן, תנינא, תורה יב’, שכידוע העולם נברא בעשרה מאמרות ובכל מאמר ומאמר יש בו בחינת כבוד המיוחד, שהוא שורשו, כי הכבוד הוא

כותב רבי נתן בליקוטי הלכות, אורח חיים א’, הלכות נפילת אפים ו’: “כי מאחר שמחפשים ומבקשים את כבודו, נמצא שמודים עכ”פ באלקותו יתברך ובתורתו, שיודעים

על כן מדובר הרבה בספרי רבינו הקדוש ובליקוטי הלכות על מעלת ההתקרבות לצדיקים האמיתיים, שכמה שהחולה גדול ביותר הוא צריך לחפש רופא גדול יותר שיוכל

כי אנחנו הדור האחרון שעליו נאמר “ותרד פלאים” ורבינו הקדוש הוא ה’איש פלא’ שמביא עצות ותורות נפלאות מהפלא העליון ומוריד אותם עד לפחות שבפחותים, שגם

בסיפור המעשה מבעל תפילה, מספר לנו רבינו על הטעות והמבוכה ששוררים בעולם עקב שבירת הכלים ונפילת הניצוצות, כאשר בני האדם נחלקו לכיתות כיתות וכל כת

אבל הכת שנפלו ביותר בטעות הנ”ל היתה הכת של בעלי הממון, שהממון אצלם נהפך לעבודה זרה ממש, והם היו עושים להם אלוקות, שמי שהיה לו

נמצא שעיקר הטעות של בני העולם נובעת מכך שלממון יש כח גדול וחשיבות והוא נצרך למחיית האדם והתנהלותו בעולם הזה, על כן כולם נכספים אליו

זה הוא עיקר הניסיון של בני העולם לבחור במה הם מאמינים, בממון שכביכול נראה שמספק להם את כל צרכיהם או בהשם יתברך. על כן אנחנו

וכל זה נמשך ונאחז רק מבחינת הזמן והמקום, כי השם יתברך הוא למעלה מהזמן והמקום וישראל עלה במחשבה תחילה וקב”ה ואורייתא וישראל כולא חד, ועל

אם כך, בודאי שהקב”ה דואג לבריותיו לפרנסתם, אך האופן שבו הם יקבלו אותו, זה תלוי באופן התנהלותם ובהשגחתו יתברך, כי השפע של השם יתברך יורד

רבי נתן מתמקד בעניין הביטחון, שזה עיקר הכלי למשוך את הפרנסה כמו שנאמר “עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעתו”. וכך הוא

כמובן שישנן עוד סיבות רבות וסגולות ועצות לעניין הפרנסה והממון, כיצד יוכל האדם להינצל מתאווה זאת ולחיות את ימיו בשפע בברכה ובשמחה, אך ישנה סיבה