ידוע שהלב מחולק לשתי מדורים, חציו השמאלי של הלב הוא משכן הנפש הבהמית וחציו הימני הוא משכן הנפש האלוקית. כאשר האדם מטהר את ליבו ומתקן

את החיבור הנ"ל בין המוח והלב, בין המחשבות הטובות והרצונות אל המעשים, צריכים לעשו"ת בהדרגה ובמידה נכונה, כל אחד כפי הכלים שיש לו, כפי המדרגה

  רבינו מלמד אותנו, שכשהאדם נעתק אפילו כחוט השערה מן הרע אל הטוב הוא הולך פרסאות גדולות בשמיים ויש להשם יתברך שעשועים ונחת רוח גדול

"כי עיקר הטהרה מפגם הברית הוא ע"י טהרת המחשבה" כותב רבי נתן בליקוטי הלכות, אורח חיים א', הלכות תפילין ו' "כי כל אדם אפילו אם

אומר רבינו הקדוש בליקוטי מוהר"ן תורה ו': כי צריך כל אדם למעט בכבוד עצמו ולהרבות בכבוד המקום וכו', וכשממעט בכבוד המקום זוכה לכבוד אלוקים הסתר

את כבוד השם יתברך הגלוי כולם רואים, כי מלוא כל הארץ כבודו וכולם מבינים מקצת מגדולתו וחכמתו וחסדיו האין סופיים של השם יתברך, אבל את

רבי נתן מבאר עניין זה היטב, בליקוטי הלכות, אורח חיים א', הלכות ברכת השחר ג', סעיף ה' וזה לשונו: "צריך האדם לידע ולהאמין שנפשו בשרשה

כותב רבי נתן בליקוטי הלכות, יורה דעה ב', הלכות נדרים ד', סעיף י"ד: "עיקר התכלית שבשבילו נברא העולם הוא בחינת ההתקשרות, לכלול תחתונים בעליונים, שזה

כמו כן עיקר הנפילה של האדם כאשר הוא נמצא במקומות הנמוכים, יכול לנבוע גם כן מגאווה, מכיוון שהוא אינו משלים עם המציאות שהוא נמצא במקומות

בתחילת הפרק דיברנו על כך שהאדם צריך למעט בכבוד עצמו ולהרבות בכבוד המקום, כי מי שרודף אחר הכבוד אינו זוכה לכבוד אלוקים אלא לכבוד של