בסיפור המעשה ‘מבן מלך ובן שפחה שנתחלפו’ מספר לנו רבינו, על החילוף שנעשה בארמון המלך, שהמיילדת החליפה בין הוולדות, ולקחה את בן השפחה ונתנה אותו

כפי שהסברנו, החילוף הראשון שנעשה בעולם, הוא החילוף בן הגוף לנשמה, שהאדם נברא כדי להכניע רצון הגוף לגבי הנשמה ולהשיב את המלוכה אל הנשמה שהיא

עד כאן הסברנו על החילוף הראשון שנעשה בעולם, החילוף בין הגוף לנשמה בין העולם הזה לתכלית הנצחית. לכאורה אנחנו יכולים לשאול כאן שאלה גדולה, הרי

כותב רבי נתן, בהלכות ברכת הריח ה’, וזה לשונו: “באמת עיקר כל המניעות הם מניעות המוח, כי עיקר המניעה שיש לאדם הוא מחמת שמבלבלים מוחו

הבחינה השלישית של החילוף הנ”ל, בין הבן מלך לבן שפחה שנתחלפו, ישנו וקיים גם במחוזות הקדושה. כידוע ישנם בתורה ארבעה חלקים, פשט, רמז, דרש וסוד.

הבחינה הנוספת של החילוף שנעשה בעולם זה בעניין הלב והמוח, כידוע האדם לומד את התורה הקדושה ומעמיק בה בעיקר בשכל ובמחו, ויש גם עניין גדול

בסיפור המעשה של בן מלך ובן שפחה שנתחלפו, אנחנו יכולים להבין את העניין הזה יותר בבירור, כאשר הבן מלך האמת בורח ממדינתו ומגיע אל היער,

רבינו הקדוש אמר:”התבודדות היא מעלה גדולה ועליונה מן הכל” דהיינו שיפרש שיחתו לפני השם יתברך בשפה שרגיל בה, אז אם רבינו אומר זאת, אז בוודאי