לאחר שלמדנו מעט על הסיבה שהקב"ה ברא את האדם והעולם אע"פ שידע שהאדם עתיד לקלקל במעשיו וראינו את מעלת התיקון שמביא את האדם למעלה גדולה יותר ומוציא מן הכח אל הפועל את גדולת רחמיו וחסדיו של השם יתברך, אנחנו צריכים לדייק בדברי רבינו שאמר 'אם אתה מאמין שיכולים לקלקל תאמין שיכולים לתקן'. כלומר רבינו הדגיש פה את עניין האמונה, שהיא למעשה המפתח והסיבה העיקרית לכל תהליך התיקון.
את זה אנחנו לומדים מדברי רבי נתן, בליקוטי הלכות, אורח חיים ב', הלכות משא ומתן ד': "ועיקר העצה הוא אמונה, כי כשמאמינים באמת בהשם יתברך ובהשגחתו בפרטיות, אין צריכין לדאוג כלל וגם בודאי לא יכול ליפול משום דבר שבעולם, כי אדרבא, על ידי הנפילה יתחזק יותר, כי למה נפל בדעתו? הוא רק מחמת שיודע בעצמו שפגם איזה פגם או עבר ח"ו איזו עבירה גמורה.
אם כן, בזה בעצמו ראוי שיתחזק את עצמו, כי מאחר שיודע על כל פנים שמקלקלין ע"י עבירה ופוגמין בעולמות עליונים, אם כן יש לו אמונה. וכשיש לו אמונה יש לו תקווה עדיין לעולם, כי 'כל מצוותיך אמונה', כי כל זמן שיש לו אמונה יש לו תיקון לעולם".
על פי דברי רבי נתן אנחנו רואים שעיקר התיקון הוא על ידי אמונה, מאחר שעל ידי הפגם והקלקול הוא נתרחק ממנו יתברך, מאחר שלא היה לו אמונה שדבר זה הוא אסור ומקלקל מאוד. כעת לאחר שנפל ופגם, הוא מאמין בקלקול, כלומר מאמין שמה שהוא עשה קלקל מאוד, נמצא שכעת יש לו אמונה, ואם יש לו אמונה אז יש לו גם תקווה לעולם, כי עיקר התיקון על הקלקול, שבעצם יצר פירוד בינו לבין השם יתברך, הוא ע"י האמונה שעל ידה הוא מחזק שוב את הקשר בינו לבין השם יתברך.
"כי כשיש לו אמונה בהשגחתו יתברך בשלמות" ממשיך רבי נתן וכותב "ע"י זה זוכה להגיע לאחרית טוב בבחינת כי אחרית לאיש שלום, כי ע"י אמונה שלימה, ידלג ויקפוץ על כל המניעות וההסתות והפיתויים והדחיות וחלישו"ת הדעת, שהיצר הרע וחיילותיו רוצים להפילו כאילו אין לו עוד שום תקווה".
