אורח חיים ג – הלכות שבת ה – סעיף ט
ויש כמה צדיקים ששברו התאוות אבל עדיין נשאר מהם שמץ מניהו ואין להם כח להחזיר בני ישראל למוטב כי אם בכח הצדיק האמת שהוא הראש בית האמיתי שזכה לבטל הרע בתכלית ויש לו כח לתקן כל הנפשו”ת המקורבים אליו. ועל זה מתקנא ביותר הבעל דבר ומניח עצמו לאורך ולרוחב להעלים ולהסתיר את ההידור והפאר של זה הצדיק ומקים עליו מחלוקת גדולה. ומתגבר בתחבולותיו להקים ראשים בעולם ולהגדיל שמם מאוד ולפעמים כשרואה שאי אפשר לו להפוך האמת לגמרי ולהעמיד רשע ולעשו”ת אותו מפורסם כי בודאי לא יטעו בו בני ישראל הכשרים הוא משתדל בתחבולותיו להתלבש עצמו באיזה כשרים וצדיקים שאינם גמורים ונותן בליבם לחלוק על זה הצדיק שהוא הראש בית האמיתי, והבעל דבר מגדיל את שמם ומפרסם אותם מאוד, כי עמלק מרוצה שכל העולם יתקרבו לאילו הראשים אף על פי שהם צדיקים קצת כדי להרחיקם מהצדיק הגדול שהוא הראש בית האמיתי שכל תיקון נפשו”ת ישראל וכל העולמות תלוי רק בו. וזה שנאמר “ויזנב בך כל המחשלים אחריך” ודרשו רבותינו שהיה עמלק חותך זנבות וזורקם כלפי מעלה, כי המון העם כנגד הצדיק הם בחינת זנב כי הם טפלים אליו, אבל בודאי טוב להיות זנב וטפל לצדיק הזה מרשא להיות ראש במקום אחר כמו שנאמר “הוי זנב לאריות ואל תהיה ראש לשועלים” והדבוק ומחובר לטהור טהור. ועמלק בתחבולותיו חותך הזנבות וזורקם כלפי מעלה, שמהפך הזנב לראש. ולוקח הקטנים במעלה וחותכם ומרחקם מהצדיק והראש בית האמיתי וזורקם כלפי מעלה דהיינו שעושה מהם ראשים בקדושה ומגביה אותם מעלה מעלה ומגדיל שמם מאוד, ומכניס בליבם שיחלקו על הכל בשביל להעלים ולהסתיר את זה הצדיק. וזה שאמר משה ליהושע תלמידו דוקא, “צא הלחם בעמלק” ולא לחם איתו בעצמו. כי משה אינו יכול להלחם עימו כי אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים כי איך אפשר לצדיק להגדיל ולפרסם שם עצמו. על כן ציוה את יהושוע תלמידו, כי דוקא התלמיד של צדיק האמת הוא יש לו כח להלחם בעמלק שרוצה להסתיר זה הצדיק. כי דוקא ע”י התלמידים של הצדיק יכולים לידע גדולת הצדיק אך הכל בכח הצדיק כמו שנאמר “כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל”. וזה בחינת מחלוקת קורח שהלביש עצמו עמלק בראשי בני ישראל ורצה להגדיל שמם והכניס בליבם שיחלקו כולם על משה רבנו כמו שנאמר קרואי מועד אנשי שם. וכמו אז כך בכל דור ודור עד היום.