במעשה ‘מאבדת בת מלך’ בסיפורי מעשיות של רבינו הקדוש, מתואר תהליך החיפוש של המשנה למלכות אחר הבת מלך האבודה. הבת מלך המתוארת בסיפור היא בעצם הנקודה הפנימית והעמוקה, החלק אלוק שיש בכל אדם, שאותו אנחנו צריכים למצוא. כמובן שהחיפוש נעשה ברובד הרוחני בדרך התורה והמצוות רק שם יכול היהודי לגלות את עצם הנשמה ואת התיקון והיעוד שלו בעולם. בסיפור עצמו מתואר הדרך והתהליך שעובר המשנה למלכות, עד שהוא מוצא את בת המלך בהר של זהב ומבצר של מרגליות.
בתחילת הסיפור רואה המשנה למלכות את הבת מלך, שנמצאת במבצר שבו יש הרבה שומרים, והכל שם נאה ויפה, ויש משוררים וסעודות ועושר ופאר, אך כאשר הוא מוצא את הבת מלך שם, היא אומרת לו שהמקום הזה- הוא לא טוב.
כל אחד מאיתנו יורד לעולם הזה, שהוא נמשל למבצר של עושר, תאוות ותענוגים. האדם חושב שע”י המרדף אחרי הקניינים הגשמיים והגשמת תאוותיו, הוא יגיע אל האושר והשמחה האמיתיים. אך למעשה הבת מלך, שהיא הנקודה הפנימית והקדושה שעליה אנחנו מדברים, מרגישה לא טוב. הנקודה הפנימית שלנו שואפת לדברים קדושים ונעלים, היא לא מסתפקת בסיפוקים זולים של זה העולם. הבת מלך, שהיא הנשמה הקדושה, רגילה במעדני מלכים, בתענוגים רוחניים, ועל כן כל עוד האדם לא מוצא ומגלה את אותה הנקודה הקדושה המחוברת אליו יתברך, כל עוד הוא לא מגלה אותה ונותן לה את מבוקשה, לעולם לא יוכל להגיע אל האושר והסיפוק הפנימי.
בשלב כלשהו בחיים מתעוררת הנקודה הקדושה של האדם ונוגעת בו ואומרת לו, כאן במקום שאתה נמצא זה ה’לא טוב’ ואתה צריך להוציא אותי מכאן ולהתחיל בתהליך החיפוש, האדם מבין שתענוגי העולם הזה לא ימלאו לו את המחסור והצימאון הגדול שיש בו, והוא יוצא לחפש את בת המלך. כמובן שהמבצר הנ”ל נמשל בעיקר לאלו השקועים בענייני העולם הזה, אך גם במחוזות הקדושה האדם יכול להיות בתוך מבצר, שהכל נאה ומתוקן סביבו, אך בפנימיות נשמתו הוא מרגיש שהוא לא ממצה את עצמו, הוא לא גילה את הנקודה הקדושה שבו ולא הצליח להאיר את חייו.
כמובן שתהליך החיפוש הוא לא במקומות גשמיים ובארצות נדחים “כי קרוב אליך הדבר מאוד, בפיך ובלבבך לעשותו”. תהליך החיפוש הוא תהליך רוחני עמוק ופנימי, כמובן שהדרך הסלולה היא בדרך התורה והמצוות, אבל גם שם צריך האדם למצוא את הדרך השייכת לו, למצוא את הנקודה הקדושה ואת השם יתברך, לגלות ולהעמיק בתורה הקדושה, ללמוד את דרך הצדיקים שיודעים את כל שורשי נפשו”ת ישראל ומוליכים כל אחד אל ייעודו ותיקונו האמיתי.
בסיפור מתאר לנו רבינו את מאמצי החיפוש של המשנה למלכות, שהיה הולך במדבריות בשדות וביערות. כפי שכתבנו, המסלול שהאדם עובר הוא מסלול רוחני ואם כך המקומות המתוארים בסיפור הם תהליכים ומצבים נפשיים שהאדם עובר במהלך החיפוש.
המדבר מסמל מצבים של יובש וריקנות. לפעמים האדם מוצא את עצמו בודד. המדבר הוא גם מקום של נחשים ועקרבים, תאוות ודמיונות, צימאון למים, לתורה אמיתית ולימוד שירווה את נשמתו. לעומת זאת, השדות מסמלים זמנים של פריחה, של התחדשו”ת שבהם האדם מקבל אורות והרגשים טובים בנפש. היערות עניינם הוא זמנים של חושך, פחד מן הלא נודע, לפעמים האדם חושב שהוא איבד את דרכו והוא לא צועד בדרך הנכונה.
תהליכים אלו חייבים לעבור על כל אדם המבקש את תכליתו, את האמת ואת הנקודה הקדושה שיש בו.
‘עד שמצא שביל אחד מן הצד’, אותו השביל מן הצד שמוצא המשנה למלכות הוא הדרך הייחודית שיש לכל אדם בעולם שעליה אנחנו מדברים. רק כאשר האדם עובר את כל התהליכים הנ”ל, כאשר הוא מתחזק ברצונות וכיסופים, בסופו של דבר הוא מוצא את הדרך הסלולה המיועדת לו בעולם, הדרך שבה הוא צריך לצעוד ובה הוא בעצם מתקרב להשם יתברך ומגלה את הנקודה הפנימית שבו ואת התכונות והיכולות שאיתם הוא משתמש כדי לעורר את אור האהבה השוכנת בתוכו, לממש את עצמו ואת ייעודו.
