רבינו הקדוש אמר:"התבודדות היא מעלה גדולה ועליונה מן הכל" דהיינו שיפרש שיחתו לפני השם יתברך בשפה שרגיל בה, אז אם רבינו אומר זאת, אז בוודאי שהמעלה של התפילה האישית של האדם אל האדם בוראו נמצאת במעלה הגדולה ועליונה מן הכל. ועוד כותב רבי נתן בהקדמה לספרו ליקוטי תפילות: "שמי שרוצה לחוס על נפשו ולהסתכל על תכליתו הניצחי באמת לאמיתו ורוצה להתקרב להשם יתברך באמת, וזה ידוע וברור, שאי אפשר להתקרב להשם יתברך באמת, דהיינו לשבר ולבטל כל המידות הרעות ולזכות לכל המידות טובות ולילך בדרכיו יתברך, זה אי אפשר כי אם ע"י תפילה ותחנונים וזעקה וצעקה להשם יתברך ימים ושנים הרבה, וכל הצדיקים והכשרים אמיתיים לא זכו למדרגתם כי אם ע"י זה על ידי התפילה ותחנונים ". רואים אנו מפורשו"ת בדברי רבי נתן שאומר שאי אפשר להיות איש כשר באמת ולילך בדרכיו יתברך כי אם ע"י הנהגה זאת.

בודאי ששלושת התפילות שתקנו לנו חז"ל, הם חשובות ועצומות מאוד ואין לנו כלל השגה בעוצם חשיבותם, ואנו מחוייבים בתפילות אלו. אך צריך לדעת שלפני שתקנו חז"ל את התפילות הסדורות, היו אבותינו הקדושים וכל הצדיקים מתפללים לפניו יתברך בשפתם האישית, אבל עם השנים, ראו חכמינו שקשה לאנשים לנסח תפילות מליבם ועל כן תקנו לנו את התפילות הסדורות, אבל עדיין אין הם מהוות תחליף לתפילה האישית של האדם בינו לבין קונו, שמעלתה גדולה מן הכל.

כמו כן גם בתפילה הסדורה עצמה, בפסוקי דזימרה יש לנו פרקים שלמים מספר תהילים של דוד המלך, שזה היה למעשה התפילה האישית של דוד המלך להשם יתברך, שהיה שופך את ליבו לפניו בתפילות ומזמורים. כמו כן הקב"ה רוצה ומצפה מיהודי שישפוך שיחו לפניו, וידבר תפילות משלו, וזה עיקר תענוגיו ושעשועיו יתברך על כן צריך כל אחד לקבוע לו זמן מיוחד בכל יום, שבו הוא יתחבר להשם יתברך וישפוך שיחו לפניו, ויספר לו את כל מה שעובר עליו ואת כל צריכיו, ויודה לו וישבח אותו, וזו המעלה היא גדולה ועליונה מן הכל, שהיא מעלה את האדם למעלות עליונות וגבוהות מאוד.