כי זה ידוע לכל אדם הרוצה לכנוס בעבודת השם באמת, כמה מניעות וקשיים והסתות ופיתויים מתגברים עליו בכל עת, ועל כן ללא המידה הזאת של ‘עזות דקדושה’, לא יוכל להחזיק מעמד, וזה למעשה עיקר התורה של רבינו ומה שהוא מלמד את כל ההולכים בדרכו, להחזיק מעמד בכל מה שעובר עלינו ולהמשיך, גם אם נפלנו ואנחנו כביכול לא מצליחים ולא רואים תוצאות, גם אם המציאות מראה לנו את ההיפך הגמור, אנחנו צריכים להמשיך בדרך ולאחוז במידת העזות והעקשנות, להאמין שאנחנו בדרך הנכונה ובכיוון הנכון, והקב”ה חפץ בכל פעולה ורצון טוב שיש לנו והוא מתפאר בזה מאוד.
כי אומר רבינו, ש”כשהאדם נכנס בעבודת השם, אזי הדרך שמראין לו התרחקות ונדמה לו שמרחיקין אותו מלמעלה, ובאמת כל ההתרחקות היא רק כולה התקרבות”. נמצא מדברי רבינו, שזו היא למעשה הדרך להתקרב אליו יתברך ולברר את האמת, צריך לעבור קשיים, מניעות, הרחקות, אם אתה לא עובר את כל הדברים הללו, סימן שעדיין לא התחלת להיכנס בעבודת השם.
אם כך, עיקר העצה להתגבר ולהחזיק מעמד הוא העזות והעקשנות, לא משנה מה עובר עלי, לא משנה כיצד אני מרגיש או מה אני מבין לגבי המצב בו אני נמצא, אני ממשיך הלאה, אני רוצה, אני כוסף, אני עושה כל מה שביכולתי, ושמח בכל נקודה טובה שלי, במצב שלי ובמה שהצלחתי לעשו”ת וכמובן את עיקר העקשנות אני משקיע ברצון ובתפילה.