אם כך, בודאי שהקב"ה דואג לבריותיו לפרנסתם, אך האופן שבו הם יקבלו אותו, זה תלוי באופן התנהלותם ובהשגחתו יתברך, כי השפע של השם יתברך יורד תמיד בלי הפסק ורגע כפי שכותב רבי נתן, אבל האדם צריך לעשו"ת כלי והכלי הוא הביטחון בו יתברך והאמונה שהשם יתברך דואג לו וידאג לו ויספק לו את כל מחסורו, כמו כן האדם צריך לשאת ולתת באמונה וללכת בדרך הישר.
אך לכאורה אפשר לשאול שאלה גדולה, אנחנו רואים הרבה אנשים שהולכים בדרך הישר ומאמינים בהשם יתברך ועובדים אותו והפרנסה שלהם באה בקושי רב, לעומתם ישנם כאלו ההולכים בשרירות ליבם ומאמינים בכוחם ובהשתדלות שלהם ואף עוברים על רצונו יתברך אבל מקבלים עושר רב, הכיצד זה יתכן?
כדי להבין מעט את העניין הזה, אנחנו צריכים לזכור שהעולם הזה הוא עולם הניסיון והתיקון, כאן זה לא התכלית, אם כך, אנחנו לא תמיד רואים את התמונה המלאה. לפעמים אנחנו רואים אדם עשיר, אבל אנחנו לא יודעים אם העושר שלו זה מתנה מהשם יתברך או שזה בחינת "עושר שמור לאדם לרעתו". לעומת זאת אנו יכולים לראות אדם שמתמודד בעניות ובקשיים, אבל למעשה זה מקרב אותו להשם יתברך, נותן לו להתפלל, להיות עם לב נשבר, על כן אין אנחנו יכולים לשפוט למראה עינינו, כי השם יתברך חושב מחשבות ומביט מראשית אחרית ומשגיח בהשגחה פרטית על כל הנעשה תחת השמש.
