כל העולם כולו עם כל אשר בו, הכל נברא רק בשביל האדם כידוע, ועיקר מעלת האדם שהוא גבוה מן הכל והוא תכלית הכל, עיקר מעלתו שהוא בעל בחירה, כי עיקר כח הבחירה שניתן לאדם הוא כדי שלא יאכל ‘נהמא דכסופא’ כלומר שיקבל את השכר המוכן לו בזכות מעשיו ובזכות בחירתו החופשית והטובה.
כוח הבחירה בשורשו נובע מכך שהשם יתברך העלים את עצמו ואת רצונו האמיתי ואינו מגלה את סודו כי אם לעבדיו הנביאים והצדיקים הרודפים ומתייגעים להשיג את האמת ואת רצונו יתברך. והעיקר כמובן ע”י משה רבינו שהוריד לנו את התורה הקדושה וגילה לנו את רצונו השם האמיתי ואת הדרך שילך בה האדם, כמו שנאמר “ונתתי לך את החיים ואת המוות את הטוב ואת הרע ובחרת בחיים”, זה גם עיקר עבודתם של כל הצדיקים שבכל דור ודור שמבררים את ההלכה, את המותר והאסור ומבררים את פנימיות רצונו האמיתי של השם יתברך.
על כן הבסיס והיסוד שהכל תלוי בו, כדי שהאדם יצליח לבחור בטוב וללכת בדרך הישר, הוא לדבוק בדרך התורה הקדושה, ללמוד ולעסוק בה ולדבוק ולהתקשר לצדיקים האמיתיים. אך גם על זה יש מניעות רבות והסתרות גדולות לברר את ההלכה ואת האמת לאמיתה ולהתקרב לצדיקים האמיתיים. על כן עיקר העצה להאדם הרוצה לברר את האמת ולבחור בדרך הישר, הוא להרבות בתפילות ותחנונים להשם יתברך שיקרב אותו אל האמת ואל הצדיקים האמיתיים, כמו כן שיתחזק ברצונות וכיסופים חזקים להשם יתברך ואל האמת לאמיתה, “כי בדרך שהאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו”.
אם כך, אם מוליכין את האדם משמיים בדרך שהוא רוצה, נמצא שעיקר הבחירה של האדם הוא ברצון, כי הקב”ה ברא את האדם שיהיה בעל רצון חופשי כביכול ואין מי שיכול להכריח אותו ולהתערב לו ברצון, אפילו השם יתברך כביכול אינו מתערב ברצון החופשי של האדם, כמו שנאמר “מי יתן והיה לבבם זה ליראה אותי”, כלומר אפילו הקב”ה בכבודו ובעצמו אומר ומבקש ‘מי יתן’, הלוואי ובני האדם ילכו בדרך הטובה ותהייה להם יראת שמיים.
כל התורה כולה, כל בירור ההלכה וכל דרך האדם בעולם תלויים בזה, בכח הבחירה בין המותר והאסור, כל ההסתות והפיתויים של היצר הרע וחיילותיו, שנתן השם יתברך כח לתאוות וליצר הרע להסית את האדם, הכל כדי שתהיה לו בחירה, על כן האדם מונח בכל רגע ורגע בבחירה חופשית לבחור את מעשיו, את דיבוריו ואפילו את מחשבותיו. כמו כן כל התנאים הסיבתיים שאיתם ירד האדם לעולם, גם הם נגזרו מאיתו יתברך והכל בשביל עניין הבחירה, כי השם יתברך בחכמתו גזר שזה יהיה עשיר וזה יהיה עני, זה יהיה חכם וזה פחות, זה יוולד עם מידות כאלו וזה עם מידות אחרות, הכל כדי שהאדם יצטרך לבחור את התנהגותו את דרכו ואת מעשיו, וזה יעשה דווקא עם הנתונים שניתנו לו ובתוקף הנסיבות שהשם יתברך הזמין לו, כמו כן כל ההרפתקאות והמעברים שעוברים על כל אדם ואדם, הכל נועד כדי לבדוק ולראות כיצד יתנהג האדם ובאיזה דרך יבחר.
כידוע כל אדם בוחר בדברים שנראים טובים ומועילים לו או בדברים שמענגים אותו, גם אם לפעמים בעצם הבחירה שלו הוא אינו מרגיש ישר את העונג וההטבה, הוא מוכן לבחור בדרך הזאת מכיוון שהוא מצפה להם בעתיד. לדוגמא אדם שרוצה כסף, הוא בוחר להתייגע ולעבוד קשה כל ימיו רק בשביל הכסף שיקבל בעתיד, כמו כן בתורה הקדושה, האדם מוכן להתייגע ולעמול בתורה הקדושה רק בשביל השכר שיקבל לעתיד לבוא. אם כך עצם הבחירה של האדם אינה נובעת רק משיקולים מידיים של עונג והטבה ישירה שהוא מקבל, אלא גם בהסתכלות רחבה וגדולה יותר, כלומר שהאדם מבין וחושב שזה טוב בשבילו אזי הוא בוחר בזה, אבל כמובן שזו היא הבחירה כללית של האדם, אבל ממנה תוצאות חיים, שמשפעת על כל הבחירות הקטנות והפרטיות בחיי היום יום.
