בסיפור המעשה מ'שבעה בעטלירס' מספר לנו רבינו על שבעת הקבצנים שבאים לברך את הזוג הצעיר בעת חתונתם, כאשר כל אחד מספר מכוחו ונותן משל ששייך
ה'בעטליר' השני הוא הקבצן החרש, שאמר על עצמו "ואתם סוברים שאני חרש, אין אני חרש כלל, רק שכל העולם כולו אינו עולה אצלי לכלום שאשמע
ביום השלישי הגיע ה'בעטליר' השלישי, שהוא הקבצן הכבד פה, שאמר על עצמו: "ואתם סבורים שאני כבד פה, אין אני כבד פה כלל, רק שהדיבורים של
ה'בעטליר' הרביעי הוא ה'בעטליר' שהיה צווארו עקום, שאמר על עצמו "ואתם סוברים שיש לי צוואר עקום, אין צווארי עקום כלל. אדרבא, יש לי צוואר שווה
ביום החמישי הגיע ה'בעטליר' הגיבן שאמר על עצמו שהוא בחינת המועט המחזיק את המרובה וסיפר שהיו אנשים שהתפארו בבחינה הזו, שכל אחד היה מתפאר שיש
ביום השישי התגעגעו בני הזוג אל ה'בעטליר' בלי הידיים והנה הוא מגיע אליהם אל החתונה ואומר להם שבאמת אין לו שום מום בידיים, אדרבא
© כל הזכויות שמורות לאור הגנוז ברסלב - נבנה על ידי אמויה סטודיו בניית וקידום אתרים | אחסון אתרים
