אחת התורות החשובות של רבינו הקדוש, היא תורה רפ”ב בליקוטי מוהר”ן הנקראת תורת ‘אזמרה’, בתורה זאת רבינו מלמד אותנו כיצד לחפש ולהתבונן ולמצוא בעצמנו נקודות טובות וגם באחרים, אפילו מי שהוא רשע גמור, בודאי יש בו איזו נקודה טובה וכאשר אנחנו מתבוננים בה ומעצימים אותה ודנים אותו לכף זכות, ע”י זה אנחנו באמת מעלים אותו מכף חובה לכף זכות. כל שכן את עצמנו, כאשר אנחנו מתמקדים בנקודות טובות שלנו, מאירים אותם ופועלים איתם, אנחנו מתעלים ומשנים באמת בפועל ממש את המצב שלנו לטובה וע”י זה אנחנו זוכים לשמחה אמיתית וקדושה.
לרוב בני העולם נדמה שהתורה הזאת של מציאת הנקודות הטובות נועדה בעיקר לחזק את האדם ואולי גם להביא אותו לידי שמחה, אבל באמת העניין של הנקודה הטובה אינו רק חיזוק בעלמא, כי רבינו כותב בפירוש שע”י הנקודה הטובה אנחנו מעלים את עצמנו מכף חובה לכף זכות, ואפילו רשע גמור, כאשר אנחנו מתבוננים בנקודה הטובה שבו אנחנו מעלים אותו מכף חובה לכף זכות, כלומר בנקודה הטובה נמצא כח ומשקל כל כך גדולים, עד שהיא עולה במשקלה ובחשיבותה על כל הרע שנמצא בנו ואפילו ברשע גמור .
ונשאלת השאלה, מדוע במעט טוב שיש בנו יש כח כל כך עצום שביכולתו להתגבר על כל הרע? הסיבה היא כפי שכותב רבי נתן בפתיחת הספר ליקוטי הלכות, בהלכות השכמת הבוקר א’, סעיף ב’ וזה לשונו: “נמצא כשיש בישראל איזה נקודה טובה, דהיינו איזה מצווה או דבר טוב, זה הטוב הוא אחדות גמור עימו יתברך, כי טוב השם לכל וכמו שכתוב טעמו וראו כי טוב השם, כי כל הטוב שנמצא בכל מקום שהוא, הוא ממנו יתברך, כי כל הרע נדחה מפני מעט הטוב שמוצא בעצמו ומחיה ומרים את עצמו בזה, כי מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך כידוע”.
נמצא, שכל הטוב הוא מאיתו יתברך, ואם כך, כאשר אנחנו עושים אפילו איזה מעט טוב, זה הטוב מחובר לנקודה הקדושה שלנו שהיא חלק ממנו יתברך ואם כך אותה הנקודה טובה מחוברת ישירות אליו יתברך ועל כן כוחה כה גדול להכריע את כל הרע ולהעלות את האדם לכף זכות.
כמו כן אומר רבי נתן על הפסוק “אם יש עליו מליץ אחד מיני אלף להגיד לאדם יושרו” שאחד הפירושים הוא, שאפילו אם באים על האדם אלף מקטרגים שנבראו מעוונותיו ומקטרגים עליו, ולפתע מופיע מליץ אחד טוב שנברא מאיזה מצווה או מעשה טוב שהאדם עשה ומלמד על האדם זכות, הוא מצליח להפוך את כל הקערה על פיה כנגד כל האלף מקטרגים.
מה הסיבה שהוא מצליח להפוך את הקערה על פיה? כיצד זה יתכן שמלאך אחד מתגבר על אלף מלאכים שכנגדו? ביאור העניין הוא: שאם האדם הצליח לעשו”ת מצווה או דבר טוב, אעפ”י שהיה כנגדו אלף מקטרגים שרצו למנוע אותו מזאת המצווה והוא בכל זאת הצליח לעשו”ת אותה, סימן שהכח של המצווה או המעשה טוב שעשה גדול יותר מכל הכח של האלף מקטרגים גם יחד.
על כן הנקודות הטובות שהאדם עושה ומוצא בעצמו, אינם רק עניין של חיזוק, אלא הם באמת העיקר והתכלית של האדם בעולמו, כי כתוב במפורש בספר משיבת נפש, ששווה לקב”ה לברוא את האדם עם יצר הרע גדול כל כך, אעפ”י שמביא אותו למה שמביא אותו, לחטאים ועוונות, הכל שווה בשבילו, בשביל המעט טוב שהאדם עושה, יותר מאילו עבד אותו אלף שנים בלי יצר הרע. אם כך זה עיקר התכלית והעניין של כל העולם כולו שנברא בשביל האדם, שכל מעלתו שיש לו בחירה ויש לו יצר הרע והוא בתוקף הקשיים והמניעות מצליח להתגבר ולעשו”ת איזה מצווה או מעשה טוב, שזה ישאר שלו כאוצר גדול לנצח.
