אורח חיים ג – הלכות שבת ה – סעיף ט-י
כי עיקר מלחמת עמלק שבכל דור, הוא כנגד שם השם שהוא שם הצדיק האמת כי שמו משותף בשם הצדיק. וזה הצדיק האמת הוא הפאר והחן היופי וההידור של כל העולם. והוא בחינת יסוד עולם שהוא היסוד הפשוט בחינת נהר היוצא מעדן אשר מימנו נימשכין כל הד' יסודות שהוא כלליות כל העולמות וכל חיותם נמשך על ידו, ואם זה הצדיק היה נתגלה בעולם וכל העולם היו מקורבים אליו בודאי היה העולם כבר מתוקן כי זה הצדיק יש לו כח לתקן כל העולם אם לא היו מעלימין ומסתירים אותו. אך בכל דור ודור יש בחינת מלחמות עמלק ועיקר מלחמתו של עמלק הוא רק דוקא נגד צדיק האמת שהוא ראש בית. כי עמלק הוא ראשית דס"א בחינת ראשית גוים עמלק. ועל כן כל מלחמתו הוא רק כנגד זה הראש בית כי עמלק אינו רוצה להלחם לא עם הקטן ולא עם הגדול כי אם הראש בית בעצמו, אבל מחמת שכנגד הראש בעצמו אין לו שום כח להלחם, כי זה הצדיק האמת כבר זכה לנצח אותו ולשבר אותו בתכלית, כי כבר שבר כל התאוות וכל המידות רעות בתכלית השלימות שאין שלימות אחריו והכניע וביטל מעצמו אחיזת הנחש עד שלא נשאר אצלו שום אחיזת רע כלל ועוד הוסיף למסור נפשו בכל יום בשביל השם יתברך וקיבל על עצמו יסורים קשים ומרים ממות בשביל קדושת שמו יתברך ובשביל עם ישראל ועל כן בודאי אין לעמלק שום אחיזה להלחם עם הצדיק בעצמו. על כן כל מלחמתו הוא מה שמערבב את העולם בכל עת ועושה מחלוקת גדולה על צדיק האמת כדי להרחיק את ישראל ממנו כדי שלא ישובו להשם יתברך כי זה הצדיק יש לו כח להחזיר כל העולם למוטב. כי קליפת עמלק מרוצה שיתקרבו ישראל לכל הראשים שבעולם, לא מבעיא של הס"א שהם עיקר הטומאה, אלא אפילו ראשים שיש להם חלק בקדושה שהם אנשים כשרים קצת ואפילו אם הם צדיקים רק שיש בהם עדיין איזה אחיזת הרע ואין להם כח להוציא את ישראל מרע לטוב. על כן מרוצה עמלק שכל אלו הראשים יהיו גדולים ומפורסמים ויהיה להם התנשאות גדולה, וכל כוונתו הרעה רק להעלים את הראש בית האמיתי שהוא הראש של כל הראשים שבעולם והוא בעל הבית האמיתי של העולם שעיקר תיקון כל בני העולם לשוב להשם יתברך על ידו דוקא.