כעת, לאחר שלמדנו דרכים ועצות נפלאות מענקי הרוח, כיצד עלינו לשלוט על הלב ולהדריכו בדרך הישר באמצעות חשיבה חיובית ודמיון מודרך, לקחנו אחריות על כח הדיבור ועל המעשים, לאחר שהקרקע פורייה ונשמת האדם יכולה לפרוח “הניצנים נראו בארץ”, בתוך הארציות נסדקה המחיצה ביננו לבין בוראנו ונפתח בפנינו צוהר לעולם חדש, עולם נפלא- “והנה כל אשר עשה טוב מאוד”.
הנקודות הטובות, הזוהרות מכל פינה בחיינו, מזרימות אלינו אנרגיה חיובית ואור השמחה והאמונה הזכה בוערים בלבנו באש יוקדת, עד שבחמלת השם יתברך עלינו נזכה שיזרח עלינו אור השם יתברך.
לאחר ש”דודי נתן ריחו”, הגיע הזמן לעבור ולהיכנס ביחד אל המימד הנוסף.
בודאי שמי שהגיע עד הלום, לפרק זה, מן השמיים סייעו בידו עקב רצונו העז להשתפר ולהתעלות. לנו הקטנים במעלה, יהא פרק זה ‘גרמה בכיסופין’ ויגרום לנו לרצות ולכסוף להיכנס בהיכלו של מלך וליהנות מזיו שכינתו, ובודאי שכיסופים אלו יגררו אחריהם תפילה מעומק הלב, שהרי גם אנו חפצים להיות יושבים ראשונה במלכות ומרואי פני המלך. ולאותם אלו שכבר זרח עליהם אור השם, דברי תורה צריכים חיזוק, וגם להם יהיו עצות נפלאות, להידבק בחי החיים.
עלינו לדעת, שלכל אחד ואחד מישראל יש את היכולת וראוי לו להגיע למדרגות גבוהות ביותר, עד לנבואה ממש, כמאמר תנא דבי אליהו: “מעיד עליי שמיים וארץ, בין איש, בין אישה, בין גוי, בין ישראל, בין עבד, בין שפחה- הכל לפי מעשיו, רוח הקודש שורה עליו”.
ובודאי גם ברוח הקודש עצמה, יש דרגות על דרגות, ואנו הקטנים לא הלכנו בגדולות ובנפלאות מאתנו ואנו נמצאים במרחקי על, מאותם ענקי הרוח וממדרגות הנבואה. אך כתבנו פרק זה, למען ידע כל איש ישראל, עד היכן יכול להגיע בן אנוש בזה העולם, ואז “לבבו יבין ושב ורפא לו” ונלך ונצעד תמיד לאורם של גדולי הצדיקים, למען דעת את הדרך אשר נלך בה ואת המעשה אשר נעשה.
וכך כותב בעל חובת הלבבות: “ראוי שיהיו בין שומרי התורה יחידים, בפרישו”ת מיוחדת והמקבלים על עצמם את פרטיה, כדי שיביאו תועלת ליתר שומרי התורה, שנפשותיהם פונות ונוטות אל התאווה הבהמית של היצר, והיו יחידים אלה רופאים לאמונה ולנפשות”.
מפרק זה ואילך לא נעסוק יותר בהדרכה מעשית, כיוון שכל מי שנכנס למימד הנוסף מן השמיים כבר ידריכו אותו, השם יתברך וגדולי הצדיקים. כפי רצונו של האדם וחיפושו אחר האמת, השכל כבר יאיר לו לראות ולשים אל לבו את הרמזים, הלימוד וההדרכה, דרך מאורעות החיים, והכל כפי שורש נשמתו וכפי יעודו ותכליתו.
אנו נצעד בפרקים הבאים לאורם של רבותינו הקדושים, בעל “חובת הלבבות” רבינו בחיי, “הרמב”ם הקדוש”, “בעל התניא” רבי שניאור זלמן מלאדי, מרן האר”י, הרב אליהו דסלר בספרו מכתב מאליהו, רבי נחמן מברסלב ועוד גדולי עולם, שיאירו לנו מעט מאורם ויפתחו לנו צוהר אל המימד הנוסף.
