




כמובן שהעזות והעקשנות שעליה אנחנו מדברים היא 'עזות דקדושה' המלווה בענווה, כי יש עזות וענווה מצד הקדושה, ולהיפך ישנם עזות וענווה

אחד הסיבות העיקריות לכך שהאדם נופל בדעתו ואינו מתחדש לשנות את דרכיו ולשוב להשם יתברך, הוא מכיוון שהוא רואה את עוצם

רבי נתן מבאר עניין זה היטב, בליקוטי הלכות, אורח חיים א', הלכות ברכת השחר ג', סעיף ה' וזה לשונו: "צריך האדם

יורה דעה ב- הלכות נדרים ד- סעיף טו כי עיקר היצר הרע נמשך מהשתלשלות קטרוג המלאכים, שקטרגו על בריאת האדם ואמרו
