חושן ומשפט ב- הלכות מתנה ה- סעיף א
כי השם יתברך מנהיג עולמו בצדקה ובמשפט, כמו שנאמר “אוהב צדקה ומשפט” וכתיב “משפט וצדקה ביעקב אתה עשית”. ובאמת הוא מדרכיו הנפלאים והנעלמים מאוד שאי אפשר להבין ולהשיג, כי במקום משפט אין צדקה ובאין משפט יש צדקה ואתה במשפט תעשה צדקה.
כי באמת הוא פלא גדול שאי אפשר להבין, כי השם יתברך ברא את העולם בשביל האדם הבעל בחירה, כדי שיזכה לקבל שכר הטוב הגנוז במשפט כדי שלא יאכל ‘נהמא דכסופא’, כמובא. ועל כן בהכרח שינהיג את העולם במשפט, כי אם לא יחזור הדבר לכמות שהיה, שיאכל ‘נהמא דכסופא’ ואם כן על מה טורח כל הבריאה.
וזה באמת עניין קושיות המלאכים שקטרגו על בריאת האדם ואמרו “מה אנוש כי תזכרנו וכו’ כי עתיד למיחטי קמך ולארגזא קמך וכו'” והשיב להם השם יתברך “וכי לחינם נקראתי רחום וחנון וכו'”. ולכאורה תמוה, וכי לא ידעו המלאכים שהשם יתברך רחום וחנון והלא הוא מטיב ומרחם על כל דרי מעלה בחסד חינם. וכמו שאמרו רז”ל, שהם אוכלים בחינת ‘נהמא דכסופא’ שהוא רק ברחמים במתנת חינם, ואם כן מה קול הרעש הזה שהרעישו על בריאת האדם שעתיד לחטוא, הלא השם יתברך רחום וחנון?!
אך כל קושייתם היה על עניין הנ”ל, שהקשו ממה נפשך, כי הם הבינו תיכף שבריאת האדם הוא כדי שיקבל שכר במשפט ולא יאכל ‘נהמא דכסופא’ כמותם, ועל כן הקשו, אם כן איך אפשר שיתקיים כי הלא עתיד הוא לחטוא, ואם תאמר שתמחול לו ברחמיך, אם כן יאכל ‘נהמא דכסופא’ בבושה גדולה יותר מבתחילה, כי קודם בריאתו לא חטא ועכשיו חטא ואתה מרחם עליו ונותן לו במתנת חינם, אם כן בושתו יותר מרובה ולמה לך לבראו?
אבל השם יתברך לא השגיח עליהם והשיב להם “וכי לחינם נקראתי רחום וחנון” היינו שהשיב להם שאין אתם מבינים ומשיגים דרכי, כי אף על פי שאני רוצה לברוא את האדם כדי שיקבל שכרו במשפט, אף על פי כן בוודאי לא לחינם נקראתי רחום וחנון, כי בוודאי לא אעזוב דרכי רחמי וחסדי מן האדם אף על פי שנברא במשפט, כי עליו דוקא יתגלו ריבוי רחמנותי וחנינותי, כי על העליונים שאינם חוטאים אין ניכר על ידם כל כך ריבוי רחמיו, רק על האדם דוקא שעתיד לחטוא, על ידו דוקא יתגלו ריבוי רחמיו עד אין קץ ותכלית.
רק שבוודאי אי אפשר לכם להשיג זאת איך יתנהג במשפט ובצדקה, כי זה נפלאות תמים דעים שאי אפשר להשיג וכנ”ל. וזה בחינת מה שנאמר “בתחילה עלה במחשבה לברוא את העולם במידת הדין, ראה שאין העולם מתקיים עמד ושיתף מידת הרחמים במידת הדין”. ולכאורה קשה, הלא ידוע שהשם יתברך טוב ומטיב ומלא רחמים וכל בריאת העולם היתה בשביל לגלות רחמנותו וטובו כמבואר בכל ספרי הקבלה הקדושים, ואיך שייך שיעלה במחשבה לברוא העולם במידת הדין?!
אך באמת גם מה שעלה במחשבה לברוא העולם במידת הדין, היה גם כן מצד רחמיו וחסדיו, כי מעוצם רחמיו רצה לברוא את האדם שיקבל שכרו במשפט ולא יאכל ‘נהמא דכסופא’, על כן בוודאי ראוי מצד רחמיו שיברא העולם במידת הדין ומשפט כי אם לא כן יהיה ‘נהמא דכסופא’.
כי באמת גם כל דיניו ומשפטיו יתברך נמשכים רק מחסדו וטובו, כי מידת הדין לא נתהוותה כי אם שיהיו צמצומים וכלים לקבל החסד בתוכם כידוע ועל כן באמת גם הדין הוא חסד גדול, וזה בחינת “בגבורות ישע ימינו”. והכל בשביל האדם כדי שיקבל שכרו הטוב במשפט, אבל ראה שאין העולם מתקיים, על כן שיתף מידת הרחמים במידת הדין וברא את העולם שיתנהג במשפט ובצדקה כנ”ל, ועל כן באמת אי אפשר להבין זאת וכנ”ל כי הוא מדרכיו הנפלאים והנעלמים מאוד.