כותב רבי נתן בליקוטי הלכות, יורה דעה , הלכות בשר וחלב ד’: “כי זה כלל גדול שצריך האדם להתחיל בכל פעם מחדש, כאשר הזהיר רבינו ז”ל על זה פעמים אין מספר, וכמבואר בסיפור שבחיו שהוא בעצמו זכה למה שזכה ע”י שהתחיל בכל פעם מחדש ולא נפל בדעתו משום דבר שבעולם ואפילו ביום אחד היו לו כמה וכמה התחלות, וזה מה שמבואר בדברי חז”ל “אשר אנכי מצווך היום” שבכל יום ויום יהיו בעיניך כחדשים.
כי באמת אם יסתכל האדם על עצמו היטב, יראה שכל הבלבולים הנפילות הירידות וחלישו”ת הדעת שיש לו, הכל הוא ע”י ריבוי המחשבות מיום שעבר ליום הבא ומשעה לשעה, כי רוב בני העולם הם כזקנים בעיני עצמם וכל אחד נחשב בעיני עצמו כאילו כבר נזדקן בדרכיו שרגיל בהם ימים רבים, עד שאי אפשר לו לשוב לדרך אחרת.
ומחמת שהוא יודע בעצמו שהוא רחוק מדרך הישר באמת, על כן נמצאים רבים שמייאשים עצמם מלהתקרב באמת להשם יתברך, ואפילו מעט העבודה והמצוות שהם מקיימים עושים אותם כמו מצוות אנשים מלומדה, ללא שום התעוררות וחיות כלל, והכל מחמת הזקנה שקפצה עליהם, שהם נחשבים בעיני עצמם כזקנים.
ולא ‘מבעיא’ מי שתעה מדרך הישר לגמרי ונדמה בעיניו כזקן ורגיל במעשיו אשר לא טובים, לאיש כזה בודאי מזקת הזקנה הזאת בלי שיעור, כי יכול לילך לאיבוד לגמרי ח”ו אם לא יתעורר להתחדש, שזה עיקר התשובה בבחינת “השיבנו השם אליך ונשובה חדש ימינו כקדם”, אלא אפילו האנשים הכשרים קצת ואפילו צדיקים וחסידים, אם הם עושים עבודתם כזקן הרגיל מכבר בזה, גם זה אינו טוב כי היצר הרע נקרא ‘מלך זקן וכסיל’ שעושה את האדם זקן וכסיל ועושה כל עבודתו בלא לב ובלא חיות.
כי עיקר העבודה הוא התחדשות, בבחינת “וקווי השם יחליפו כח יעלו אבר כנשרים” כי מי שמחזק עצמו להתחיל בכל פעם מחדש בודאי לא יפול לעולם, אפילו אם יעבור עליו מה שיעבור, כי צריך האדם לסלק מדעתו ולהעביר ממחשבתו לגמרי כל מה שעבר ביום העבר או בשעה העוברת וידמה בעיני עצמו בכל יום ואפילו בכל שעה כאילו היום נולד, בבחינת “אני היום ילדתיך” שצריך לחשוב בכל עת ושעה כאילו היום ובאותה שעה הוא נולד ובא לעולם ורוצה להתחיל להכיר את מי שאמר והיה העולם.
ואעפ”י שכבר היה כן אלפים ורבי רבבות פעמים שרצה להתחדש ולהתחיל להתקרב להשם יתברך ולא עלתה בידו, ואפילו אם נפל למה שנפל, ישכח הכל, כי היום והשעה שהוא עומד בהם עתה עדיין לא היו מעולם, כי השם יתברך “מחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית” ואין יום דומה לחברו ושעה לחברתה.
