את העניין הזה מבאר רבי נתן היטב בליקוטי הלכות, הלכות ביצים ד’ וזה לשונו: “וזה בחינת סימני ביצים, שנתנו חז”ל סימן הביצים – ראשו האחד ‘כד’ ועגול וראשו השני ‘חד’ ועגול, אז אפשר שהם טהורים. אבל שני ראשיה ‘כדים’ או ‘חדים’, הם בודאי טמאים. כלומר לימדו אותנו חז”ל סימן בביצים אם הם מעוף טמא או עוף טהור, אם צד האחד של הביצה מעוגל לגמרי וצד שני יותר מחודד הרי שאפשר שזה מעוף טהור, אבל אם שני הצדדים של הביצה דומים זה לזה כלומר עגולים לגמרי או מחודדים הרי זה ודאי מעוף טמא.
רבי נתן ממשיך ומסביר לנו מה זה נוגע לעניין של העזות והענווה של האדם, “‘חד’ זה בחינת עזות, שהוא עז וחריף לעמוד כנגד הרוצים למנעו מהקדושה באמת, אבל מצד שני ‘כד’ זה בחינת ‘בושה דקדושה’, אבל אם שני ראשיהם ‘כדים’ או שני ראשיהם ‘חדים’ הם בודאי טמאים, היינו כשרואין אחד שהוא בושת מכל צדדיו ואין בו שום עזות כלל, זה בודאי מצד הטומאה ואי אפשר לו להתקרב אל הקדושה, כי אי אפשר להתקרב אל התורה ואל הקדושה, כי אם ע”י עזות, כמו שכתוב מפני מה ניתנה תורה לישראל? מפני שהם עזים. וכן אם שני ראשיה ‘חדים’ דהיינו שהוא רק מלא עזות ואין בו בושת כלל, הוא גם כן בוודאי טמא, כי זה סימן שהעזות שלו היא ‘עזות דס”א’, שהוא בחינת “עז פנים לגיהנום”.
נמצא שכל אדם הרוצה להתקרב אל הקדושה, אל הצדיקים ואל עבודת השם באמת, צריך שיהיו לו את שתי המידות הללו, עזות וענווה, וידע כיצד לנהוג בהם במידה הנכונה בהתאם למקום ולמצב. מצד אחד להיות עז כנגד המונעים והמכשולים העומדים בדרכו, אבל לא להתנהג בעזות כנגד אנשים אלא ינהג בענווה כלפי כל אדם. ומצד שני יאחז בבושת הפנים, שידע את מקומו ויתבייש לעשו”ת עברות ולעבור על רצונו יתברך וירגיש את החסד הגדול שהשם יתברך עושה עימו, אך שלא יפול חלילה לענווה פסולה שיחשוב ויאמר לעצמו שאין הוא ראוי ואין לו את הכוחות והיכולת להתקרב ולהתעלות ויתבייש לעשו”ת תשובה ולהתפלל לפניו יתברך, אלא יאמין בעצמו שהוא יקר וחשוב בעיני השם יתברך והוא יתברך מחכה ומצפה לתשובתו. על כן, עיקר הידיעה והדעת כיצד לנהוג בכל מקום ומצב תלויים בלימוד התורה ובקיום העצות שנותנים לנו הצדיקים.
ממשיך רבי נתן וכותב: “אפילו שיש לו עזות ובושת כראוי, דהיינו את שני הסימנים, צריך לידע אם הוא מצד הקדושה, כי יש אחד שיש לו עזות פנים כנגד כשרי הדור, ולהיפך כנגד השקרנים יש לו בושת פנים והוא מתבטל כנגדם, ועל כן אולי הוא מהפך דברי אלוקים חיים, כי התורה יש בה שני כוחות “זכה נעשית לו סם חיים לא זכה וכו'”, ולפיכך שואל לצייד ישראל, דהיינו לבדוק אם הוא שייך ליצר הרע שהוא צייד הנפשו”ת או לצדיק האמת שגם הוא צד ומתקן את נשמות ישראל”.