שורש כל הבחירה של האדם נמצא ברצון והדבר שמשפיע ביותר על הרצון הוא הדעת והאמונה, האדם בוחר במה שהוא מאמין או יודע שטוב לו, משתלם לו או מענג אותו, על כן כדי שהאדם יוכל לבחור בצורה נכונה הוא צריך גם דעת ישרה ואמונה אמיתית, ובזה יכולים לטעות גם אנשים חכמים וגדולים במעלה, כי אומר רבינו ש"העולם הזה מטעה אותנו לגמרי", כלומר שלאדם נדמה שהוא יודע את האמת ואת הדרך הטובה לו, אבל כח ההטעיה של העולם הוא גדול מאוד, כי זה אנו רואים בחוש, כמה בני אדם משקיעים את חייהם בהבל ובריק ומאומה לא ישאו בידם. על כן כדי שהאדם יצליח להתגבר על הטעיות העולם הזה הוא צריך להתייגע בלימוד התורה הקדושה, לדעת את ההלכה ואת האסור והמותר, כמו כן להאמין בדברים האמיתיים והנצחיים ולהאמין בצדיקים הגדולים של ישראל שמורים לנו את הדרך.
עיקר העבודה של האדם הוא לברר ולתקן את כוח המדמה, שהוא הכוח המקשר בין המציאות לנשמה הקדושה, כי עיקר הטעויות של בני העולם שרודפים אחרי הבל נפסד, הכל הוא מחמת שלא ביררו את כח המדמה ששם נמצא עיקר הניסיון והבחירה של כל אדם.
כדי להבין מה הוא בעצם כח המדמה שנמצא באדם, נביא את דברי רבי נתן בליקוטי הלכות, אורח חיים ב, הלכות ברכת הריח צ', וזה לשונו: "דע כי כח המדמה הוא בחינת ממוצע בין הגשמיות לרוחניות, בין הגוף לנפש. כי כח המדמה הוא תכלית הרוחניות של כל הגשמיים והוא תכלית הגשמיות של כל הרוחניים, ועל כן הוא בחינת הממוצע שמחבר בין הגשמיות לרוחניות. כי כח המדמה הוא כח המצייר את כל הדברים במוח, כי את כל הדברים הגשמיים שבעולם אנו מציירים במוח, כתבניתם ודמותם ממש, ע"י כח המדמה, כי כח השכל האמיתי והפנימי רחוק ונעלם מאוד מכל מיני גשמיות, רק עיקר הציור הוא ע"י כח המדמה, וזה הציור הוא תכלית הרוחניות של אותו הדבר, אבל כנגד הדעת והשכל, זה הציור הוא בחינת תכלית הגשמיות, כי מאחר שאנו מעלין ומציירים דבר גשמי במוח ומציירין ציורו לבד, בלי שום גשמיות, אזי הוא תכלית הרוחניות של אותו דבר גשמי, אך עדיין הוא גשמי לעומת הדעת והשכל שהם כלים רוחניים.
נמצא שכח המדמה הוא הממוצע המחבר בין הגשמי לרוחני, ורק ע"י כח זה יכולין להודיע לנשמה ולשכל את כל ענייני הגשמיות של העולם הזה, על כן עיקר הניסיון והבחירה של כל אדם הוא בכח המדמה, ששם עיקר אחיזת עץ הדעת טוב ורע. כי עצם השכל והנשמה הם גבוהים אפילו ממלאך ורחוקים בוודאי מכל חטא ומכל תאווה ומכל גשמיות העולם הזה, ולהיפך, גוף החומר הוא בחינת הבהמה שאין לה שום בחירה ואין לה כח להטות משום תאווה, אך עיקר הניסיון והבחירה הוא רק מחמת חיבור הנפש והגוף יחד ועיקר החיבור הוא ע"י בחינת כח המדמה שבאדם, שיש לו כח לנטות לכאן או לכאן.
וכל תכלית האדם הוא לברר את המדמה ולזכות לאמונה שלימה ואז יוכל ויזכה לעלות דרך המדמה אל עצם השכל הפנימי שהוא הנשמה, ועל ידי זה יזכה לרוב טוב הצפון עין לא ראתה, ולהיפך כל הנפילות והירידות של כל הרחוקים שנתרחקו מהשם יתברך, הכל הוא ע"י שלא בררו המדמה ונפלו לדמיונות של שקר, כי לא התקרבו לצדיקים האמיתיים וסמכו על דעת עצמם וע"י זה נאבדו ונטרדו מן העולם, כי אין מי שיזכה לשכל אמתי ומבורר רק הצדיקים האמיתיים, ומי שזוכה להתקרב אליהם ולהשליך שכלו ולהאמין בכל דבריהם באמונה שלימה, על ידם יזכה לברור המדמה שזה עיקר האמונה".
רבי נתן מדגיש שעיקר הניסיון והבחירה של האדם תלוי בכח המדמה, שהוא למעשה הכח המקשר בין הגשמיות והרוחניות, בין ענייני העולם הזה וכל מה שהוא משדר לנו, לבין התכלית הנצחית ולמה שהתורה הקדושה והצדיקים האמתיים מלמדים אותנו. על כן עיקר העצה להינצל מהטעות וההטעיה של זה העולם הוא להתקרב לצדיקים האמיתיים הגדולים במעלה, שהם למעשה ביררו את כח המדמה בשלמות והם גם מלמדים את כל המקורבים אליהם וההולכים בדרכם כיצד להסתכל נכון על המציאות וכיצד לשפוט את הדברים, כי אפילו בתורה הקדושה אפשר לטעות כמו שכתוב "זכה נעשית לו סם חיים לא זכה וכו'" כי כח המדמה נמצא בכל אדם ובכל מדרגה וקשה מאוד לברר אותו בשלמות, כי כל ענייני העולם הזה הם רחוקים בתכלית מעצם השכל והנשמה שהם גבוהים ונשגבים ונמצאים במושגים אחרים מאשר אנחנו מכירים, רק הכח המדמה שהוא למעשה המקשר ביניהם נותן אחיזה בין הגשמיות לרוחניות. על כן עיקר הברור של המדמה תלוי בעצם בעבודה נכונה, בקדושה, בלימוד התורה ובהתקרבות לצדיקים הגדולים במעלה שבררו לנו את הדרך בשלמות.
