אורח חיים ג – הלכות סוכה – הלכה ג – סעיף ו
כי זה עיקר תיקון הקדושה לעשו”ת צמצום אל ריבוי האור. כי ריבוי השמן גורם כיבוי הנר ועיקר השבירה היתה ע”י ריבוי האור, על כן עיקר תיקון הקדושה הוא ע”י הצמצום בחינת המצוות העושים צמצום וכלי אל האור. וכל אחד ואחד כפי אשר זכה לעשו”ת מצוות בזה העולם כן נעשין מהם לבושין שהם צמצומים וכלים אשר בהם יזכה לקבל האור הגנוז והצפון שאי אפשר לקבלו כי אם ע”י כלים. אבל הרשעים ואומות העולם שלא זכו לסגל מצוות בעולם הזה לא יהיה להם כלים ולבושים לקבל בתוכם את האור הגדול שיתגלה לעתיד וזה יהיה עיקר עונשם בעולם הבא שיכוו מהאור הגדול שיתגלה לעתיד מאחר שלא יהיה להם כלים במה לקבלו מאחר שלא זכו במצוות בעולם הזה. כי לעתיד הקב”ה מוציא חמה מנרתיקה, צדיקים מתרפאין בה ורשעים נידונים בה. חמה זה בחינת אור השכל שהיה גנוז וצפון עד אז וע”י ריבוי האור שיתגלה אז צדיקים מתרפאין ורשעים נידונין. כי הצדיקים יתענגו מזה ויקבלו חיות ורפואה כי בשביל זה יגעו וטרחו כל ימיהם בעבודת השם, הינו ע”י המצוות שעשו והכינו בעולם הזה זכו לעשו”ת כלים ולבושים ועתה זוכים לקבל בתוך אלו הכלים את האור הגדול. אבל הרשעים נידונין בה כי הם נכווים ע”י האור הגדול מאחר שאין להם כלים לקבלו מחמת שלא עשו מצוות בעולם הזה כנ”ל. וזה מה שאמרו רבותינו ז”ל שעתידין להתנסות אומות העולם במצוה קלה וסוכה שמה והקב,ה מוציא חמה מנרתיקה והם בועטין בה. כי הסוכה היא “צילתה מרובה מחמתה” שזה בחינת צמצום המוחין שהם בחינת חמה ואומות העולם שלא רצו להתגייר ע”י מצוות סוכה בעולם הזה יהיה עונשם לעתיד גם ע,י מצוות סוכה דהיינו שהשם יתברך יצוה להם לעשו”ת סוכה שהוא צל בחינת צל המגין בפני החמה שזה צמצום האור כנ”ל, אך מכיוון שהיום לעשותם ולעתיד אין מועיל שום עשיה של שום מצוה. על כן כאשר הקב”ה יוציא חמה מנרתיקה יהיו נכווים ולא יוכלו אז לצמצם את האור הגדול ע”י צל סוכה כי אז לא יועיל שום עשיה של מצוה כי היום לעשותן. כי מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת היינו מי שזכה לעשו”ת מצוות בעולם הזה יזכה לקבל בתוך הכלים והלבושין שנעשו ע”י מצוותיו ריבוי האור הגדול.