עיקר האדם נברא בשביל להכיר שמו יתברך, שבשביל זה נבראה כל הבריאה כולה מראש ועד סוף למען ספר שמו בכל הארץ, וכמו שאמרו רז”ל “כל מה שברא הקב”ה לא בראו אלא לכבודו, כמו שנאמר, כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו” כי כבודו הוא שמו יתברך, כי שם וכבוד הם בחינה אחת, כי עיקר הכבוד הוא השם, שיש לו שם גדול בעולם, שזה עיקר הכבוד, כמו שנאמר “ברוך שם כבודו וכו'”.
נמצא שכל הדברים שבעולם כולם נבראו בשביל כבוד שמו יתברך, וזה השורש והתכלית של הבריאה, ועל כן בודאי יש בכל דבר ודבר שבעולם בחינת ידיעת והכרת שמו יתברך שיכולים להבחין ולהתבונן גדולת הבורא יתברך ע”י כל דבר ודבר שבעולם בפרטיות ולהכיר אותו יתברך ע”י זה דוקא ולהגדיל שמו יתברך ע”י כל דבר ודבר בפרטיות.
וזה בחינת הברכות שקבעו רז”ל על כל דבר שבעולם בפרטיות, כי בכל דבר שבעולם יש הגדלת שמו בפרטיות, שזה בחינת הברכה שמברכים ומגדלים שמו יתברך על בריאת דבר זה בפרטיות, ועיקר הגדלת שמו יתברך ע”י כל הדברים שבעולם שבשביל זה נבראו כולם, העיקר הוא ע”י האדם דוקא שבשבילו נבראה כל הבריאה כולה כידוע.
כי אין מי שידע ויכיר פלאות הבריאה, כי אם האדם שניתנה בו דעה להכיר ולהבחין בכל הדברים פלאות הבריאה ולהגדיל שמו יתברך ע”י כל דבר בפרטיות, ובשביל זה הביא השם יתברך את כל הדברים לאדם הראשון לקרוא להם שמות “וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו”, כי השם של כל דבר הוא חיותו, כי השם של כל דבר נמשך ומשתלשל בשורשו מבחינת שם השם, שהוא מחיה את כל הבריאה כמו שנאמר “ואתה מחיה את כולם”, כי עיקר הגדלת שמו יתברך ע”י כל הדברים בעולם הוא ע”י האדם דוקא, שלו יש את הכח הזה בדעתו להגדיל שם השם ע”י כל דבר ודבר שבעולם, וכפי מה שזכה אדם הראשון להכיר שמו יתברך ע”י כל דבר שבעולם, כמו כן זכה לתת שמות לכל הדברים.
ועל כן נבראו כל הדברים מחוסרי תיקון וגמר תיקונם הוא ע”י האדם כמו שנאמר “אשר ברא אלוקים לעשות”. דהיינו שהשם יתברך ברא את כל הדברים שהאדם יגמור ויעשה אותם כמו שאנו רואים בחוש, שהאדם צריך לחרוש ולזרוע ולעשות כלים ובגדים, ולתקן כל המאכלים בלישה ואפיה ובישול, וכמו שנאמר “וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח ואדם אין לעבוד את האדמה” ופירש רש”י “על פתח הקרקע עמדו עד שיבוא אדם וידע שיש צורך בגשמים ויתפלל עליהם וכו'”.
וכל זה להורות ולהודיע שהכל נברא בשביל האדם, כדי שהאדם יגדיל שמו יתברך ע”י כל דבר שבעולם, וזה עיקר השלמות והתכלית של כל הבריאה כולה מראש ועד סוף. ועל כן הכל נברא מחוסר תיקון עד שיבוא האדם וישלים אותו, כי שלמות ותיקון כל הדברים הוא ע”י אדם דוקא ע”י שהוא מכיר ומגדיל שמו יתברך ע”י כל דבר שבעולם, שבשביל זה נברא הכל כנ”ל.
כי השם יתברך בשביל עצמו כביכול לא היה צריך לברוא את הבריאה, כי השם יתברך ידע מעצמו קודם הבריאה כמו עכשיו, רק כל הבריאה היתה בשביל האדם כדי להיטיב מטובו לזולתו, כדי שאנו נכיר ונדע שמו יתברך. ועל כן כל זמן שאין האדם בעולם ואין מי שיכיר שמו יתברך ע”י דבר זה, אין לדבר זה חיות בשלמות והוא מחוסר תיקון עדיין, ועל כן תיקון כל הדברים נגמר ע”י האדם שיש לו כח להכיר ולהגדיל שמו יתברך ע”י כל דבר שבעולם, וכמו כן יש לו כח גם בגשמיות לתקן כל דבר ולגמור תבניתו וצורתו בשלמות, שזה בחינת כל המלאכות שבעולם מה שהאדם צריך לעשות כגון לעשות כלים מעץ או מתכת או לטוות ולארוג בגדים מצמר ופשתן שברא השם יתברך וכו’, כי בוודאי השם יתברך שברא הצמר והפשתן או העצים והמתכת בוודאי בכוחו היה יכול לברוא כלים גמורים ובגדים גמורים, אך השם יתברך ברא הכל מחוסר תיקון עד שיבוא האדם ויגמור תיקונם.
ואם לא היה חוטא האדם היה זוכה לגמור תיקון כל הדברים בגשמיות ורוחניות בלי עמל ויגיעות רק ע”י תפילה ואיזה עובדא קלה מאוד, כי בשעת הבריאה היה גמר תיקון כל העולמות תלויים באדם הראשון שאם לא היה אוכל מעץ הדעת והיה מתפלל תפילתו היה גומר תיקון כל העולמות בשלמות באותו היום כמבואר בכתבי האר”י, אך ע”י חטאו לא גמר תיקון העולמות אף גם פגם וקלקל כל העולמות עד אשר נגזר “בעצבון תאכלנה בזעת אפך תאכל לחם” שצריכים כמה וכמה יגיעות ומלאכות שהם ל”ט מלאכות קודם שמתקנים הדברים שבעולם שיהיו ראויים ליהנות מהם לאכלם או ללובשם וכיוצא בהם.
וגם עתה כל מה שהאדם מקדש עצמו ביותר וזוכה לפרוש עצמו מן העולם ולשים כל ליבו ודעתו להכיר ולהגדיל שמו יתברך, כמו כן זוכה להעביר מעליו עול הל”ט מלאכות וזוכה לקבל הפרנסה בלי עמל ויגיעה גדולה, כמו שאמרו רז”ל “כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ” כי יגיעת הפרנסה נמשכת מזוהמת הנחש מפגם עץ הדעת, ע”י שלא השתדל להגדיל שמו יתברך ע”י כל הדברים.
ועל כן כשהאדם מקדש עצמו ומאמין בהשם יתברך ומשים כל ליבו להודות לשם השם על כל דבר ודבר שרואה או נהנה ממנו להגדיל שם שמים ע”י כל דבר שבעולם, ע”י זה דוחה זוהמת הנחש, וזוכה שיוגמר אצלו תיקון כל הדברים בנקל ומשיג פרנסתו וכל הצטרכותו בלי עמל ויגיעה וזוכה לקבל פרנסתו בנקל מהשם יתברך.