ביום השישי התגעגעו בני הזוג אל ה'בעטליר' בלי הידיים והנה הוא מגיע אליהם אל החתונה ואומר להם שבאמת אין לו שום מום בידיים, אדרבא יש לו כוח גדול בידיו, רק שאין הוא משתמש עם הכוח הזה בזה העולם כי הוא צריך את אותו הכוח לעניין אחר. ונשאלת השאלה, מה הוא אותו העניין שבשבילו נצרך ה'בעטליר' הבלי ידיים לכוח שבידיו?
בהמשך מספר ה'בעטליר' סיפור, שישבו כמה אנשים וכל אחד התפאר עם הכוח שבידיו, אחד התפאר שיש לו כוח כזה כשהוא יורה חץ הוא יכול לחזור ולמשכה אליו. ושאל אותו ה'בעטליר' בלי הידיים איזה מן חץ הוא יכול להחזיר, כי יש עשרה מיני חיצים עם עשרה מיני סמים, שכל אחד גרוע יותר ושאל אותו איזה סוג של חץ הוא יכול להחזיר וגם אם אחר שפגע החץ הוא יכול להחזירו והשיב לו שאפילו שהגיע החץ הוא יכול להחזירו אבל יכול להחזיר רק סוג אחד של חץ.
אמר לו ה'בעטליר' בלי הידיים: אם כן, אין אתה יכול לרפאות את הבת מלכה, מאחר שאין אתה יכול לחזור ולמשוך כי אם מין חץ אחד, על כן אין אתה יכול לרפאות את הבת מלכה.
כמו כן התפאר אחד שיש לו כוח גדול כזה בידיו שממי שהוא לוקח ומקבל ממנו- הוא נותן לו. והשני התפאר שיש לו כח כזה בידיו, שהוא יכול לתת חכמה ע"י שהוא סומך בידיו. ואעפ"כ ה'בעטליר' הבלי ידיים אמר להם שאין להם את זה הכוח בשלמות מכיוון שיש עשרה מיני צדקה ועשרה מיני חכמה וצריכים לדעת את כולם בשלמות והוא היינו ה'בעטליר' בלי הידיים יודע את כולם.
וסיפר מעשה, שפעם אחת חשק מלך אחד בבת מלכה והשתדל בתחבולות לתפסה, עד אשר עלתה בידו ותפסה. פעם אחת חלם לו לאותו המלך שהיא עמדה עליו והרגה אותו והקיץ ונכנס החלום בליבו וקרא לכל פותרי החלומות ופתרו לו כפשוטו, שיתקיים החלום כפשוטו, שהיא תהרוג אותו. ולא יכול המלך לתת עצה לנפשו מה לעשו"ת לה, יהרוג אותה צר לו, ישלחה מעל פניו זה חרה לו, כי איש אחר יקחנה וזה חרה לו מאוד, כי הוא השתדל אחריה כל כך ועתה תבוא לידי אחר. וגם אם ישלחה ותבוא לידי אחר, עתה בודאי יכול להתקיים החלום שהיא תהרוג אותו, מאחר שהיא אצל אחר, יחזיקה אצלו, הוא מתיירא מחמת החלום כנ"ל, ולא ידע המלך מה לעשו"ת לה.
בין כך נתקלקל האהבה שלה אצלו קצת קצת מחמת החלום, ובכל פעם נתקלקל יותר ויותר, וכן היא גם היא נתקלקל גם כן האהבה אצלה בכל פעם יותר ויותר, עד שנעשה אצלה שינאה עליו וברחה מפניו.
ושלח המלך אחריה לבקשה, ובאו והגידו לו שהיא נמצאת אצל המבצר של מים. כי יש מבצר של מים, ושם הם עשר חומות זו לפנים מזו וכולן של מים, ושם הם עשר חומות, זו לפנים מזו, וכולן של מים וגם הקרקע שהולכין עליה שם בתוך המבצר הוא גם כן של מים. וכן יש שם אילנות ופירות, הכל של מים. ויופי המבצר וגודל החידוש של זה המבצר אין צורך לספר, כי בודאי הוא חידוש נפלא מאוד, מאחר שהוא מבצר של מים ולכנוס בתוך זה המבצר אי אפשר כי יהיה נטבע במים מי שיכנוס בו, מאחר שהוא כולו של מים.
והבת מלכה הנ"ל, כשברחה, באה עד אותו המבצר והיתה הולכת שם סביב אותו המבצר של מים, והגידו למלך שהיא הולכת שם סביב אותו המבצר, והלך המלך וחילו לתפסה. כשראתה זאת הבת מלכה יישבה עצמה שתרוץ לתוך המבצר, כי היא רוצה יותר לטבוע במים משיתפוס אותה המלך ותהיה אצלו, וגם אולי אעפ"כ תינצל ותוכל לכנוס לתוך המבצר של מים הנ"ל.
כשראה המלך כך, שהיא בורחת אל המים, אמר: מאחר שהוא כן, על כן ציוה לירות אותה ואם תמות תמות, והיו יורים בה והגיעו אליה כל העשרה מיני חיצים שמשוחים בעשרה מיני סמים כנ"ל, והיא ברחה לתוך המבצר הנ"ל ונכנסה לתוכו ועברה דרך השערים של החומות של מים, כי יש שם שערים באלו החומות של מים והיא עברה ונכנסה לתוך כל העשרה חומות של המבצר של מים עד שבאה לפנים ונפלה ונשארה חלושות.
ואני רופא אותה, היינו זה הקבצן שהוא בלא הידיים, כי מי שאין בידו כל העשרה מיני צדקות הנ"ל אינו יכול לכנוס לתוך כל העשרה חומות הנ"ל, כי יטבע שם במים. ואני יכול לחזור למשוך ממנה, היינו מן הבת מלכה הנ"ל, כל העשרה מיני חיצים ואני יודע כל העשרה מיני דפקין ע"י עשר אצבעות ואני יכול לרפאות אותה ע"י כל העשרה מיני נגינה, ועל כן אני רופא אותה.
אחד הסיפורים הגדולים והחשובים של רבינו, שבו מתואר למעשה כל תהליך התשובה של האדם, שבתחילה נתפס בידי המלך שהוא היצר הרע שמולך בזה העולם ויש קצת אהבה ביניהם, כלומר האדם נמשך ונלכד בתאוות העולם ובמה שיש לו להציע. אך עם הזמן כאשר האדם מתחיל לגלות את האמת ואת השם יתברך מתקלקל אצלו האהבה לאלו הדברים והוא מנסה לברוח מהיצר הרע ולהתקרב אל התכלית ואל הקדושה שזה למעשה הבחינה של המבצר של מים, כי אין מים אלא תורה, וכאשר רואה זאת היצר הרע הוא שולח בבת מלך את כל המיני חיצים כלומר מנסה לללכוד אותו ולהכשיל אותו בכל מיני התאוות והנפילות כדי שלא יברח ממנו והאדם צריך לעבור דרך כל העשרה מיני חומות של מים שהם למעשה כל סוגי המעברים והמניעות שמונעים מן האדם להגיע אל המבצר של מים שהוא מבצר הקדושה.
ואני רופא אותה, כלומר רבינו הקדוש הוא רופא הנפשו"ת הגדול שבכוחו יכול להושיע לתת תיקונים והשגות אלוקות גם לאלו שנפלו כמו שנפלו ופגמו ביותר, לכולם יש לו עיצות, רפואות ותורות נפלאות, שיכולים להעלות ולרומם ולרפא כל אדם באשר הוא, אם רק יאמין בכוחו של הצדיק וילך בדרכו ויקיים את עצותיו, אין מעלה ומדרגה שרבינו לא יוכל להביא אותו אליה ובודאי גם ימשוך מן הבת מלכה את כל העשרה מיני חיצים, כלומר יתן רפואה שלימה לנפש האדם ויביא אותו אל התיקון השלם.
