


בתחילת הפרק דיברנו על כך שהאדם צריך למעט בכבוד עצמו ולהרבות בכבוד המקום, כי מי שרודף אחר הכבוד אינו זוכה לכבוד

כי השם יתברך הוא מרומם ומנושא מכל הרוחניות, ועיקר בריאת העולם היה "בגין דישתמודעין ליה" כדי שיכירו אותו ויזכו לדעת השלם,

כי קודם החטא הושיב השם יתברך את אדם וחוה בגן עדן לעבדה ולשמרה, שיזכה שם להתענג על השם לחזות בנועם השם

נא בני חביבי, זכור ואל תשכח כל זה, זכור תזכור בכל עת את כל החסדים הגדולים והנוראים שעשה השם יתברך עימנו,