תשורת שי מהדורא תנינא· רבי שלמה יהודה טבק
מפתחות · אבן העזר
סימן עב
נשא אשה וישבה עמו שבע שנים ולא ילדה ואומרים אנשים לפי אומדן דעתם דהיא יותר מבת ארבעים שנה ואיתא בפרק יש נוחלין ניסת בת עשרים יולדת עד ארבעים אם מותר לגרשה בעל כרחה כיון שלא קיים עדיין פרי' ורבי':
סימן קט
אשה שפירש ממנה בעלה משום שיש לה ריח הפה ומאוסה בעיניו וגם אין לו בנים והאשה נשאת אחר עשרים שנה והיא עתה יותר מארבעים שנה אם אסור לישא אחרת או לגרשה בעל כרחה.
סימן קצב
גרושה נשאת אחר שבעה שבועות לגירושי' ואחר שני חדשים לנשואין נעשית מסולקת דמים ועוד איזה סימן מעוברת אם כופין אותו לגרשה עתה שנודע לב"ד ויש ארבע חדשים משנת גרשה ואין עובר ניכר בה.
סימן סב
אשה ששפטו הרופאים אם תתעבר היא בסכנה ורוצים ליתן לה משיחה שתשים לפני תשמיש באותו מקום ובזה תשחית הזרע ולא תתעבר.
סימן קמו
על עדי עגונה שכתבו ממרחקים שמת בעלה רק יש קלא דלא פסיק דהתם רובם מחללי שבת גם יצא קול על אחד שהוא מסור.
סימן קצא
איש הלך למרחוק ובא מן עיר אחת מן חברה קדושה כתב שמת שם בבית החולים אחד שאמר לפני מותו כשהי' מיושב בדעתו שהוא מן כפר פלוני ושמו לעבוויטש מאיר ושם אביו ברוך ושם אמו יוטא ושם אשתו לעביוויטש קאטלין וכשבא האגרת לאותו כפר כתבו להרב דשם והשיב שדרש וחקר ואמרו לו כנ"ל רק באגרת הרב לא נזכר שם הכפר של דירת הנפטר.
סימן קיב
אלמנה בחלי' צותה ליתן עזבונה לפלוני ולפלוני ועולה יותר מסך כתובתה חמשים ז"כ ויורשי בעלה תובעים מהמקבלים אותו סך שסתמא המותר מכתיבתם הוא מבעלה והרב אומר דאחר מיתת בעלה באתה האלמנה אצלו לכתוב לה התר עסקא על החמשים ז"כ שרוצה להלוות לאחר וספרה לו שאותן חמשים ז"כ מצאה גנוז ממון בעלה שהניח.
סימן לה
זקן נשא אשה ולה כסף וזהב ומעות ואמר לה בשעת השידוך שאינו רוצה ליקח ממנה שלה ולא פירותיהן ואחר נשואין התעסקה עם מעותי' ולא ביקש הבעל ממנה לא קרן ולא הריוח אחר כך הלוותה מעותי' לקרובה ומתה וטוען הבעל שמה שהלוותה מגיע לו ירושה וגם כלי כסף שלה נמצאו אצל אחי' וטוענים דהאשה נתנה להם במתנה.
סימן קעז
אחד לפני פטירתו נתן סך ממון לשליש לעשות ממנו צורכי קבורתו ומצבה אם הקבורה ומצבה קודמין לכתיבת אשתו ואם נשאר ממנו בנים קטנים וצריכים למזונות אם שייך בזה מצוה לקיים דברי המת.
סימן י
איש שלח לאשתי אגרת ע"י הבי דואר וכתוב בו דוא מיין ווייב פב"פ מעיר פלוני ביז פאן יעצט אפ גישעדען והרי את מותרת לכל אדם עד כאן והתיבות והאמלכ"א נכתב בכתב אשורית וחתם את עצמו ושני עדים כשרים חתומים בו אם רוצה אח"כ לדור עמה אם צריך לקדשה ועם עבר חדרגמ"ה.
סימן ס
איש שלח גט מאמעריקא לאשתו ולא קבלה הגט כי בקשה מבעלה מעות וכתב לה בעלה אגרת בזה הלשון מעות אין לי ומשפט הכריתות אני מושך בחזרה והבעל אינו יכול לכתוב רק הוא כתב אחר וכעת מבקשת אשתו הגט והבעל נעלם ואין ידוע אם חי כלל.
סימן פח
לענין במקום שכותבין בגט מי מעיינות כתבו מימי מעיינות.
סימן קלט
גט שנכתב בחמשה עשר לירח לאשה שמה חי' וטעה הסופר וכתב החית של חי' כדרכו בסת"ם בחטוטרת ומקל בשמאל ולא הרגיש עד אחר סתימת העדים.
סימן קס
גט שנכתב ונחתם וקודם הנתינה ליד האשה ראו שנחסר האלף מתיבת להתנסבא.
סימן קפ
גט שנכתב כדת משה וישראל ונחסר הוא"ו מן וישראל ולא נודע עד אחר חתימת העדים.
סימן קפב
שליח של גט לא הי' אצל התחלת חתימת של עד ראשון שהי' לו שני שמות וחתם שם ראשון שלא בפני השליח.
סימן קצ
עיר אחד שזה עשרים שנה התחיל הרב לסדר בו גיטין ע"י הסכמות חכמי הדור והסכימו לכתוב שם הנהר בא קינאבאח ואחר פטירת הרב קם אחד לערער דצ"ל כ"ף בסופו לא חי"ת.
סימן קצז
גט שנחסר תיבת והרי מן והרי את מותרת לכל אדם או נמצא במקום והרי כתוב ודרי ונשאת אם תצא. ובו יבואר אם מהני ס"ס או רוב לענין גט שיש בו חשש או לענין עגונה שאם נשאת לא תצא.
סימן נח
אשה שבאה להתגרש ולא נודע שם אבי' ובפי כל איצק.
סימן פב
אשה באה להתגרש ושמה מעריסה הינדא וכן קורא אותה אבי' כשעושה לה מי שברך וכן לפעמים על צד מיעוטא דמיעוטא קורא אותה הינדא אך בפי כל וחתימה בשם גוים כהמנהג בעוה"ר.
סימן פט
המגרש שם אביו לתורה משה נתנאל ובפי כל תנאל לבד.
סימן צ
אחד שלח גט לאשתו הדרה עתה במקום רחוק ובמקום מולדתה נקראת לאה וכן שמה מעריסה ובמקום נתינת הגט נקראת לינא ואבי' נקרא צלאל ויותר לא נודע לא מעלי' לתורה ולא מחתימתן ולא מעריסה ושם המגרש במקום הכתיבה ארון ארי' לתורה ובפי כל נקרא ליב ובמקום נתינת הגט נקרא לעפאלד.
סימן צא
איך לכתוב לינא אם אלף בסוף או ה'.
סימן צב
שלח גט לאשתו ובמקום דירת הבעל נקרא דוד שלמה מעריסה ואחר כך נקרא בעירו רק דוד ובמקום אשתו נקרא רק שלמה.
סימן קעה
מגרש שחותם בנציון בחד תיבה ונון כפופה באמצע.
סימן קפא
מגרש שמו מעריסה משה ומחמת חולי קראוהו זידא משה ובפי כל נקרא זידה וחותם זיידא משה ובעלי' לתורה נקרא משה.
סימן מד
חליצה אם מותר להיות בכפר או דוקא בעיר.
סימן קנז
עמ"ש בשו"ת תשורת ש"י מה"ק להוכיח דמותר לחלוץ בכפר מדתנן בפרק מצות חליצה דחלץ בכפר עיטם.
סימן מז
איש שאין לו רק בת אחת ולא מיתדר לי' עם אשתי ואין רצונו להתגרש ובא לפני בית דין ואמר דאשתו אסורה עליו כי פעם אחד בא לביתו באישון לילה ופתח פתאום ומצא אותה שוכבת במטה עם אחר ונשמט תחת המטה ועוד הביא שני עידי כיעור אם אסורה לבעלה ואם יכול לגרשה בעל כרחה או לישא אחרת עלי'.