אור ברסלב
תשורת שי מהדורא תנינא מפתחות › יורה דעה

תשורת שי מהדורא תנינא· רבי שלמה יהודה טבק

מפתחות · יורה דעה

אורח חיים

סימן ז

רב בעירו אסר בשר המובא משחוטי חוץ ולא נתייעץ עם הטובי קהל וגם לא עם הקהל גם לא נתפרסם הדבר ברוב הקהל ומה שאסר הרב הי' משום דפרס שלו משכר השחיטה ונפטר הרב ועכשיו הובא לאחד אווזות שחוטות ממקום אחר:

סימן קמד

שו"ב ודר שם בנו ואינו סמוך על שלחן אב ונשתתף הבן עם קצב אם לכוף הבן שלא יעסוק בזה ועיין לקמן סי' קמ"ו.

סימן קמז

שנית על השאלה דלעיל בסימן קמ"ג בשו"ב שבנו דר עמו בעיר אחת והבן יש לו שותפות עם הקצבים בעסק הקצבים.

סימן קמט

בענין שו"ב שנוהגים בהרבה מקומת שנוטלים שכר רק מהכשרות כגון הכרכשאות.

סימן קפז

שו"ב לעת זקנתו כתב לקהל שלו שתש כוחו ומסלק עצמו מלהיות שו"ב ויקחו להם שו"ב אחר נאר ביטטה בעפאהר מיט מיינע פענדזיאן צוא ארדענען בדרך הישר והטוב אחר ששימש להם כ"כ ימים ועשו הקהל כדבריו וקבלו שו"ב אחר והסכימו ליתן לשו"ב הזקן סך גדול ונאה לפטורה אח"כ חזר בו השו"ב הזקן ואומר שעדיין בכוחו להיות שו"ב והושיבו ג' רבנים לעיין בדינו ונחלקו אחד אומר שא"י לחזור לו דהרי קיימו התנאי ועוד שאינו תנאי ואחד אומר שיכול לחזור בו כיון שלא הי' כקנין והשליש צידד כמ"ד שא"י לחזור בו.

סימן סג

ולד שנולד מבהמה דעלמא ואביו בן פקועה אם מותר למכור לנכרי ולא חיישינן שימכרנו לישראל.

סימן ע

עמ"ש בערך ש"י עיו"ד סימן נו"ן לחלק לענין ספק איסור טריפה בין גבינה לבשר. גם בענין כשנזדמן בפ"א ספק בדאורייתא ודרבנן.

סימן קלז

נשרף רפת בקר והי' שם שתי פרות חולבות ונחרכו השערות וגם העור באיזה מקומן. גם לענין צולעה על יריכה אם להתיר החלב.

סימן קע

אם חטף זאב הריאה קודם בדיקה אם מחויב לרדוף אחריו להחזיר הריאה.

סימן קעג

בהמה שהיתה צולעת ובדקוה אחר שחיטה ונמצא שהקולית נשמט קצת ממקום חיבורו לשוק והניבין היו בריאין וחזקים רק הבשר הי' שם נפוח ונצרר הדם ובגדר מסמוס. ושם יבואר לענין ס"ס שאיני מתהפך ויש חזקת כשרות רק הריעותא נולד מחיים ואם מה דלא מהני החזקה דבהמה בח"י בחז"כ הוא רק מדרבנן:

סימן סה

ששים עופות לנו ברפת שנחלק לשלש חדרים פתוחים זה לזה והרפת סגור ובבוקר נמצא בשני חדרים בכל חדר שלשה עופות מתים ובחדר השלישי לא נמצא ריעותא והעופות כולם נתערבו.

סימן סח

בענין דרוסה דלעיל סימן ס"ד ועל מ"ש בשו"ת ד"ח ח"א בחיו"ד סימן כ"ד:

סימן קז

אם מותר לשרות חתיכות מאווזות או מן עגלים עם האור כדי להשהותן עד קרוב לג"י.

סימן כה

ישראל הי' לו משרת גוי ומזונותיו עליו ולפני חגיהם דנוהגין לעשות פת עבה מאוד עם בצים ועשה לו בעל הבית כן וביצה אחת הי' בה טיפת דם והי' בהפת יותר מששים נגד ביצה זו וברח המשרת אם מותר אותו פת לישראל.

סימן מב

סימן קמח

הנטחן ברחיים ומניחין הקמח ע"ג רצפת קרשים או אבנים אם יש לחוש שמא נתהוו מילבין בהקמח. ולענין תלוש ולבסוף חיברו אם דינו כתלוש ולא כקרקע.

סימן קיז

שזופים שקורין פלומין גדולים ונאים אם מותר לזרוק התולע לבד ולאכול הפרי.

סימן יג

עמ"ש בערך ש"י עיו"ד סימן ס"ט סי"ד דאם בצלי לא הי' בטל ממילא גם לענין בישול לא הוי בטל כיון דהחזקנו כמאן דאיתא האיסור.

סימן צט

עמ"ש בערך ש"י ביו"ד סימן פ"ו לענין ביצה טריפה שנולד ממנה עוף.

סימן קסז

נשפך חלב וספק אם זב תחת קדירה של בשר או מסופק כמה זב אם יש לצרף בספק אם נכנס החלב לתוך התבשיל.

סימן קצד

ע"ד חכ"א כלל מ"ה ס"ג אם נפל חלב על קדרה של בשר בחוץ נגד הרוטב וספק אם יש ששים ברוטב דמותר מחמת ס"ס. ועל סתירת הש"ך מן סימן צ"ז וסימן ק"ד.

סימן קה

אם הלך קילוח חלב רותח תחת קדירה אם בשר רותח אם צריך ששים גם נגד החלב שחוץ לקדירה אם לח בלח הוי חיבור.

סימן קח

על מ"ש הש"ך ביו"ד סי' ק"ב ססק"ג שכ"כ רש"ל בפכ"ה סכ"ח לענין דשיל"מ אזלינן בתר שמא ולענין טעמא אם אזלינן בתר שמא בדשיל"מ.

סימן קנד

על דברי מהרי"ב דשור הנסקל ל"ח דבר שבמנין משום שנמכר עפ"י רוב יחידי.

סימן קצו

אם יש ס"ס לאיסור אין לבטל ספק אחד כדי שלא ישאר רק ספק אחד ויהא מותר מן התורה או שישאר רק ספק אחד דרבנן כדי ליהנות ממנו כמו דאין מבטלין איסור לכתחלה גם מטעם דמחזיקין מאיסור לאיסור.

סימן ל

עמ"ש בשו"ת תשורת ש"י סי' ט"ז דאין להתיר ספק איסור ע"י בעל רוה"ק שאומר שזה מותר.

סימן קטז

מאכלים ומשקים שנותנין גוים תחת המטה ומביאים לשוק למכור אם איכא למיחש משום רוח רעה.

סימן קסה

אילן גדילים עליו מין פירי דשכיח בהם תולעים ורק ערלים אוכלים אותן אם מותר לעקרו.

סימן קפד

מי שאמר לו גוי לבשל לו על סעודה אחת אם מותר לישראל זה ליקח בשר אחורים שאינו מנוקר ולבשל.

סימן קפח

על מ"ש בשו"ת ד"ח ח"ב בחיו"ד סימן כ"ז דבפונדק אסור לבשל בשר אחורים חדא שלא נמלח ודם שבשלו החמירו בו כדאורייתא ותו שיוכל להכשיל בו בני ביתו.

סימן קג

משומד אי גוי שהחזיק חנות של כלי זכוכית ומתכות ולוקח הכלים מן פאבריק של ישראל הדר בירושלים ובעל החנות דר בטבריא ויש סוחר ישראל מחזיק חנות בחברון ונשלח כלים מירושלים לזה שבחברון על פי זה הגוי שהוא בטבריא.

סימן קד

אם נתערבו כלים חדשים הנקנים מן גוים בכלים הנקנים מישראל לענין טבילה.

סימן קנג

עמ"ש בתשורת ש"י סימן תנ"א עמ"ש ת"ו בפסחים דף מ"ד דכלי מדין דהצריכה תורה הגעלה גם לכלי יין משום נזיר ולמה לא משום נסך.

סימן קנה

יורה שנתבשל בו יי"ש מחרצנים ושמרים דסתם יינם ובא ישראל לשאול להרב איך יעשה לשרוף בו יי"ש כשר והורה להגעיל היורה ע"י מים ואפר ולנקות הקנים לפני הגעלה והלך והגעיל בלא מים ואפר ובישל יי"ש והמורה שאלו למה עשה כן והשיב רבים עושים כן.

סימן מג

מיניקת שמושכין בה סתם יינם ונופחין בה ומושכין יין כשר.

סימן מח

אם ישראל עשה ע"ז משלו בשביל גוי אם אסורה בהנאה מיד.

סימן קכ

תנור של ברזל הנעשה בדפוס העשוי להסיק בו בחורף ויש עליו ציצים ופרחים ובתוכם כעין מקלות ובראשם כעין שתי וערב בולטים ונעשים ע"י אומן גוי ונמכרים גם לישראלים אם מותר ליהנות מהם ולהשהותן.

סימן קכח

ישראל אומן להעמיד זכוכית בחלונות וגוי אומן קיבל עליו לעשות החלונות העץ והברזל והזכוכית לבית ע"ז אם מותר להישראל לומר להגוי כשיביא לו אותן חלונות להכניס בהם הזכוכית לא יאמר לו שהם לצורך בית ע"ז. ושם מבואר דהא דלפני דלפני מותר דוקא אם אין ודאי דהגוי יעבור בלפני.

סימן עג

איסור שלא כדרך הנאתו דמותר לחולה שאב"ס אם צריך להמתין לאהדורי אחר רפואה של היתר.

סימן עו

המלוה מעות על דרך הת"ע וקוצב העיסקא באם לא ישבע כנהוג אם מותר להתנות עם המקבל שאם לא יעסוק כלל עם המעות כדי להרוויח ישלם לו העיסקא שקצבו ביניהם.

סימן עז

שפאהר קאססע שיש להם שני נאמנים ראובן ושמעון ראובן יקבל הוועקסלין מן הלווים ושמעון נותן המעות אם מותר שיתן ראובן שט"ח להלוה שחייב לו ולכל המוציא השט"ח מנה וילך הלוה וימכור השט"ח לשמעון בתשעים ואח"כ יתן שמעון השט"ח לראובן וראובן יתן הוועקסיל של מנה ויתן הוועקסיל להקאססע בעד התשעים שנתן מדמי הקאסיא להלוה:

סימן קכט

יהודי מגיד עתידות להשואלים ע"י שלחן של שלש רגלים ותחת רגליו טס אשר עליו כתובים הכ"ב אותיות של א"ב מצד אחד וחדא השני אותיות של גוים וחמשה ילדים עומדין סביבו וסומכין עליו ידיהם והוא שואל והשלחן מגביה רגל אחד ומראה על האותיות לצרפם אם יש בזה משום קוסם.

סימן יד

עמ"ש הנוב"ת בחיו"ד סימן קכ"ח דאשה שבדקה בראשון לספירת ז"נ ובשלישי ותשיעי דמהני דדל ספירת יום א' הרי בדקה שלישי ותשיעי ונחשבים לספירת ז"נ.

סימן עא

עמ"ש בשו"ת תשורת ש"י סימן עד"ר בענין בדקה בשעת ווסת ונאבד עד הבדיקה ועל דברי הפרישה אם לא בדקה בשעת ווסתה ורחצה פנ"י של מטה דתו לא מהני בדיקה.

סימן קא

בדקה עצמה בחלוקה ומצאה מראה טמאה פחות מכגריס ועוד רק גדול משיעור מאכולת שבזמנינו.

סימן קמב

כתם שחור פחות מכגריס ועוד.

סימן קמג

אם יש להתיר הכתם ע"י כיבוס ולא אזל לומר ודאי הוא צבע.

סימן קפט

אשה שמצאה על העד שבדקה בו שער אדום בששי לזיין נקיים וטרם ששאלה למורה נאבד בלא בדיקה.

סימן קנו

נשים כשמתעברות תיכף מסולקות דמים אף שלא הוכר עוברה אם דינם לענין וסתות ושאר דברים הנזכרים ביו"ד סימן קפ"ט וק"ל כמו שהוכר עוברה.

סימן קנ

אחד שידך גרושה ממקומו לאלמן שבמקום אחר וכתב האלמן לגיסו שבמקום האשה שמסכים על השידוך ועד שני ימים יבא לשם לגמור וזמן החתונה מסכים כמו שתאמר האשה ויודיע כן להאשה וכששמעה התחילה לספור ז"נ והספק אם יש בזה סמיכת דעתה ואם יחזור הוי מחוסר אמנה.

סימן קלד

בתולה נשאת ונבעלה וספרה ז"נ וטבלה ונבעלה והרגישה צער אם מחויב לפרוש ממנה ולא יבעול עוד באותו לילה עד שתבדוק עצמה לאור הנר.

סימן קלה

את"ל דצריכה לבדוק אם צריך לשאלה אם הרגישה צער או לא.

סימן קלח

מיניקת בחדש שביעי אחר לידתה ולא הוחזקה לראות דם בימי מניקתה ובליל שבת אחר תשמיש ירדה ממטתה ונכנסה לחדר שהי' שם נר ובדקה עצמה וראתה דם אדום וספרה ז"נ ואחר טבילתה שימשה ותיכף אחר תשמיש בדקה עצמה ומצאה דם ובביאה הראשונה הנ"ל לא בדקה לפני תשמיש והבעל והאשה אומר שהרגישו בשעת תשמיש שרחמה צר מאוד שלא כדרך עד אז. עו"ש אשה שמצאה כתם על חלוקה ונאבד ואינה יודעת אם הי' כשיעור כתם.

סימן ו

שפכו חלב למקוה כדי להכשיר ג"ל מים שאובין ומחמת העפריות לא נהפכו המים למראה לבן ונטלו מהמים בכלי והעמידו בבית איזה שעות עד שנשתקע העפריות למטה ונהפך המים למראה לבן אך מי המקוה נתרבה בתוך כך ולא נהפך ללבן. גם אם צריכין המים להתהפך למראה חלב ממש.

סימן צז

אהא דג"ל מים שאובין אם נשפך למקוה מכלי אחד ביותר מג"פ מצטרפין. ושם לענין ט"ק לב"ק אם צריך כלי שיוכל לשפוך בבת אחת.

סימן צח

אהא דאביק שבמרחץ שבמשנה יו"ד פ"ו דמקואות בר"ש שם.

סימן קכד

חפרו מקוה עד שהגיעו למעין וחלקו המקוה בנסרים לשנים ובין שניהן יש שיעור מקוה ויש ריוח קצת בין הנסרים רק אין במקום אחד כשפ"ה ברוחב רק בצירוף הסדק באורך שבין שני נסרים יהא כשפ"ה ושופכין לתוכן מים שאובין הרבה.

סימן קלג

בענין ששפכו הרבה שאובין על מעיין של רביעית הלוג ואח"כ הלכו המים למקוה חסר. ובענין מקוה של מים שאובין הסמוך למקוה כשר וביניהם נקב כשפ"ה ואחר כך סתמו הנקב.

סימן קמה

עמ"ש בערך ש"י עיו"ד סימן ר"א ס"ב ואודות דברי הש"ך שם ס"ק ע"ד ובס"ק צ"ו.

ריש מקוה ששאבו ממנה המים ע"י כלי שאינו מנוקב אם מועיל להכשירו במי חלב שקורין סערוועטקא. וטעם למקוה ממעיין למה יועיל מה שמשנים מראהו ע"י חלב או שאר משקה.

סימן רב

רצפת המקוה בנסרים שנעשו בהם גומות כל שהיא ע"י האומנים שלא בכוונה.

סימן יט

נדר על תנאי על דעת רבים אם מתירין לו שלא מדעתם.

סימן עח

חבורה ת"ת עבור בני עניים ויש להם הכנסה מקמחא דפסחא שכל בני העיר קונים מגבאי שלהם ועתה קם אחד איש בליעל שמוכר קמחא דפסחא ומוזיל כדי שיקנו ממנו. ופלפול עמ"ש בשו"ת פרי תבואה באם עבר על איסור דרבנן אסור אותו דבר ליהנות ממנו. ופלפול בענין מקנסא לא גמרינן ובישוב דברי הרי"ף בס"פ החובל והש"ך בחו"מ סי' שפ"ה.

סימן כב

יעקב הי' דר בכפר ולו ס"ת מונח בביהכ"נ ושבק לן חיים ונשארו יורשים הדרים שם רק אחד מהם ושמו ראובן דר בעיר אחרת רחוק והלך אחד שאינו יורש וקנה מראובן חלק ירושתו בנכסי אביו וזה האחר דר ג"כ באותו כפר ומתפלל באותו ביהכ"נ אח"כ אסר חלקו שבס"ת על היורשים מלקרות בו ולעלות לאותו ס"ת.

סימן יח

יתומה ואב"י ואמה יצאה מעיר מולדתה למקום אחר וישבה שם איזה שנים וחזרה לעירה וישבה אצל אחותה זמן מועט ויצאה משם למקום אחר וישבה כחצי שנה ונשתדכה ונשאת שם לאיש ממקום אחר על דעת שתדור במקום האיש וניתן הרח"ש להרב שבעיר החתונה ותובע הרב מעיר מולדתה חלק מהרח"ש.

סימן קיח

חתן וכלה נסעו מעירם לעיר אחרת ועשו שם קידושין וחופה וטוען הרב שבמקום החופה שמגיע לו הרח"ש והרב שבמקום דירת החתן וכלה טוען שמגיע לו הרח"ש. ושם אם צריכים ליתן רח"ש נושאי גרושה או אלמנה ואחר שנתאלמן או גירש אשתו ראשונה או מחזיר גרושתו.

סימן נא

אם מותר לדפוק על פתחי עכו"ם לקבל נדבות על בנין ביהכ"נ.

סימן לב

עמ"ש בערך ש"י עיו"ד סימן רנ"ט לענין מנורה של ביהכנ"ס אם הוא כביהכנ"ס.

סימן ב

ראובן נולד לו בן וכיבד את שמעון בסנדקאות ואירע אונס לשמעון ולא יכול להיות סנדק וכיבד את לוי וכששמע ראובן שלא יכול שמעון להיות סנדק כיבד את יהודה וביום המילה באו לוי ויהודא ז"א כולא שלו וז"א כולה שלי.

סימן קב

המנהג שבברכת הזימון בסעודת ברית מילה הי' מקדם למוהל ועתה עמד כהן אחד וערער דשייך לכהן ומפרט אם הוא סנדק.

סימן ג

יהודה נשא גו"י ודר עמה כמה שנים והולידו ד' בנות ועתה הסכימו יחד שתתגייר האשה וילדי' ויחזור וישא אותה כדמו"י ודופקים על פתחי יהודים ומבקשים לגיירה ואם לא יגיירה ידורו כמאז עד עתה ואי אפשר למחות בידם.

סימן סד

סופר שכתב איזה יריעות בס"ת ואח"כ גנב שלש ס"ת אם צריך להחליף אותן יריעות.

סימן קה

אם לא נשאר בתפירת ס"ת רק שתי תפירות ומתח אחד החוט תוך נקבי היריעות ועשה קשר בסוף החוט רק מחמת שהחוט ארוך נשארו היריעות פרודות זה מזה.

סימן קסט

ישב בביהמ"ד על הספסל ובא אחד והניח ספרים על הספסל אם מחויב לעמוד. גם מחיצה שבין המקומות שבספסל מהני שא"צ לעמוד.

סימן קפה

מרתף שכותליו לחים מאוד וודאי שעד ששה חדשים תרקב המזוזה או ימחקו האזכרות אם מותר או מחויב לקבוע שם מזוזה.

סימן כא

עמ"ש בשו"ת תשורת ש"י מהד"ק סימן ש"ע בענין מכירת וולדות קודם שנולדו לענין בכור ולענין אם אמר הישראל להגוי לכשתלד קנה.

סימן רג

בכור שהומם במום עובר דגם בזמן ביהמ"ק אסור רק מדרבנן לעשות מום קבוע ובזמה"ז גם בתם אינו רק מדרבנן אם מותר להטיל בו מום ע"י גוי.

סימן סט

עמ"ש בערך ש"י עיו"ד סימן שכ"ד לתרץ מה שהקשה על הר"ש ורא"ש ועל מה שהקשה השואל על לבש"ר שפסק דבארשט שהחמיצו בשאור של טבל בפחות מששים יכול להפריש עליו ממק"א דטעם כעיקר דאורייתא.

סימן מה

מי ששמע שמועה קרובה ולא התאבל בשוגג או במזיד ובא לשאול אחר למ"ד יום מיום המיתה אם חייב להתאבל כל שבעה או מונה מיום השמועה או סגי בשבעה אחת כדין שמועה רחוקה.

סימן מו

שמע שמועה קרובה ולא התאבל וביום שבת יום ד' לשמועה בא לשאול אם סגי עד מקצת יום שלישי שבשבוע אחר השבת או יתאבל עד עש"ק בבוקר או עד חשיכה.

סימן פז

תוכן העניינים

תשורת שי מהדורא תנינא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה