אור ברסלב

תשורת שי מהדורא תנינא· רבי שלמה יהודה טבק

מפתחות

סימן רו

אורח חיים

סימן יז

בעל עגלה בא לפני הרב לסדר לו תשובה על שביום אתמול נסע ליער עם שיירא של גוים לפני אור הבוקר וכשעבר דרך שכונת היהודים וצפרא נהר ורצה להתעכב שם להתפלל ולא רצו חבריו להמתין עליו והדרך רע אף שאינו מסוכן ולא רצה להתעכב לבדו והתבושש ביער כל היום ולא הניח תפילין כי לא הביא עמו מביתו גם שכח אם חשוב פושע או אנוס:

סימן כג

על מה שכתבתי בשו"ת תשורת ש"י סימן תרי"ח דאשה שאינה בתורת קשירה אינה נעשית שליח לקשר התפילין על איש הקשה לי דבשו"ת מהר"ם שיק סימן ט"ו הוכיח דאשה יכולה לקשר:

סימן כד

עמ"ש בשו"ת תשורת ש"י סימן תרי"ח דגידם א"י לעשות לו שליח לקשור לו תפילין שיקיים כזה מ"ע וקשרתם ג"כ כתב דמהר"ם שיק לא כתב כן:

סימן פה

אחד רוצה ללמוד לכתוב סתו"מ רק כל מלאכות עושה בשמאל וכותב ואוכל בימין. ושם לענין ס"ס אם מותר לברך:

סימן צג

אהא דמבואר באו"ח סימן כ"ז ס"ב דיש ליזהר שלא תזוז יו"ד של קשר ש"י מהתפלה של יד אם סגי בדבוק להמעברתא או דוקא להבית שבו הפרשיות:

סימן קסג

הידוק קשר של יד נפחת קצת מן אורך שעורה:

סימן יא

עמ"ש מג"א ס"ס ע"א אם קרא ק"ש תוך ד"א של מת אפולי בשוגג לא יצא דקנסוהו חכמים הואיל ועבר על דבריהם:

סימן יב

ספק אם קרא ק"ש ויודע דקרא פסוק ראשון אם צריך לקרות השאר:

סימן כ

על מ"ש בשו"ת תשור"ת ש"י סימן י"ד דרביעית יין שמזגו במים אין לברך אחריו מעין שלש משום דהמים מפסיקו:

סימן קסח

מים שנתערב ביין לענין ברכה אחרונה:

סימן לז

רובע רביעית יין שמזגו ב"ג רביעית מים:

סימן לח

בענין איסור פרועות שערות אשה:

סימן צה

היוצא מבית המרחץ ולא רחץ אם צריך נטילה.

סימן צו

מקוה שמחמין כמעט בכל יום לנשים אם יש לו דין מרחץ דאסור ללמוד בו ולהרהר ד"ת.

סימן קו

אם חומש אחד שלם בלא טעות אם מותר לקרות בשאר החומשים אפילו יש שם ס"ת שלם בכל החומשין:

סימן לט

העומד באמצע פסד"ז והצבור צריכין לקורא בתורה אם מותר להפסיק. גם אם מותר ללבוש טו"ת ולברך עליהם:

סימן קיג

קהל בביהכ"נ שיש בהם חבורה משניות או ת"ת ונוהגים שבפרשת יתרו ופ' ואתחנן לוקחים החבורה העליות והכנסת הנו"נ שנודרים אז העולים ואירע ב"פ ואתחנן נעשה הערכה על נתינת המס מהעסקים אשר נעשה פ"א ב"ג שנים ונקראים לבית הועד מקצתם בכל ימי הועד ואירע אז בשבת אשר נקראו מאנשי אותה ביהכנ"ס מהם מהחבורה ומהם משאר הקהל ואלו התפללו בהשכמה והנשארים מתפללים כדרכם איזה שעות על היום ומתעצמים בני החבורה עם שאר הקהל אם רק בקריאת התורה פ"א שייך להחבורה או גם בפ"ב:

סימן קיד

אם לשין עיסה במי טעעה או במי אורז שקורין רייז אם א"צ נט"י או חשוב כפת וגם לענין המוציא וברהמ"ז. ושם לענין אם חשוב מים לענין טיבולו במשקה.

סימן קמ

על מ"ש מג"א בסימן קכ"ח סק"ח אהא דחשיב דם היינו לרפואה בפ"נ וכתב הפרמ"ג דבלא"ה דם מלוח דרבנן ושרי לחולה שאב"ס ועל דברי נת"ח שם.

סימן סו

ע"ד הפרמ"ג באו"ח סי' קנ"ח שכתב באשל אברהם אות ה' אם הטביל פתו ביי"ש לא חשיב טיבולו במשקה כי הוא מ"פ אף דיש בו מים בתר רובו אזלינן.

סימן סז

קהל חסידים שיש להם תקנה דמי שהוא לבוש צמר לא יתפלל לפני העמוד בשבת ויש להם מנהג שהיא"צ אומר בליל שבת אחר התפילה וחמור לדוד ד' רועי וקדיש וברכו ונזדמן יא"צ מלובש בצמר בליל שבת אם לא יעבור לפני העמוד.

סימן פא

נתקבצו קצת מאנשי עיר ונעשו חבורה תהלים ולשאר דברים טובים ואח"כ באו עוד אנשים לתוך החבורה והעמידו מהחבורה גבאים מנהלי החבורה ובקשו לעשות פינקס ולכתוב שם כל איש בדף מיוחד ונתעצמו מי יכתב ראשון ראשון ומנהלי החבורה טוענים להם משפט הבכירה.

סימן עח

חבורה ת"ת שהחזיקו איזה שנים למכור קמחא דפסחא לכל בני העיר ועתה קם איש בליעל אחד ומוכר קמחא דפסחא ומוזיל השאר. ופלפול עמ"ש בשו"ת פרי תבואה באם עבר על איסור דרבנן אסור אותו דבר ליהנות ממנו. ופלפול בענין מקנסא לא גמרינן ובישוב דברי הרי"ף בס"פ החובל והש"ך בחו"מ סי' שפ"ה.

סימן רה

במ"ש בש"ע סי' עד"ר ובוצע התחתונה:

סימן ה

אם מותר לילך בשבת להבי דואר לראות אם בא לו איזה אגרת:

סימן טו

עמ"ש בשו"ת תשורת ש"י סימן שכ"ד אהא דמכבין גחלת של מתכת המונח בר"ה בשבת משום דאין בו משום כיבוי ולא חששו לאיסור בישול המים כיון דהמים אזלו לאיבוד:

סימן מ

למסור פרה לגוי בשבת להוליכה אצל זכר.

סימן מא

עיר שנוהגין שהגינה הסמוכה לבית שוכרין שכירי יום ועתה רוצה אחד למסרה לגוי למחצה אם מותר לעבדה בשבת.

סימן מט

ישראל קיבל עליו להעמיד אבנים קטנים לצורך תיקון דרך הרבים עד זמן קצוב סך כו"כ ונתן סך ממון לבטחון שאם יעבור הזמן יוחלט המעות וירא שיעבור הזמן מחמת שביום שבת ויום א' לא יעבדו הגוים ואי אפשר להשיג פועלים הרבה ושכר מגוי מקום בעירו לחפור משם אבנים ולכברם בכברה אם מותר להשכיר המקום לגוי ולפסוק עמו שיעמוד לו הגוי כו"כ מדות אבנים עד זמן קצוב בעד סך כו"כ וממילא יעבוד הגוי גם בשבת. ושם מבואר אם במכירה יש חשש מראית עין.

סימן עט

ראובן כתב לשמעון הדר במקום אחר לשלוח שכר על הבאהן ושלח לו עם חשבון ובא החשבון לראובן בעש"ק אבל השכר לא יבא עד ש"ק אם מותר לראובן למכור השכר לגוי וימסור לו החשבון ויקחנו הגוי מן הבאהן בש"ק כדי למכור לאחדים בש"ק.

סימן צד

אם מותר בשבת לצאת בשתי חגירות ואחת סביב הוועסטא.

סימן קכה

אחד ניתן לו ליצענטץ רעכט באופן שיעשה קאפע הויז ואכסניא בחול ובשבת ויתבשל בשבת מאכל ומשתה לגוים עם בשר איסור אם מותר לו לשכור אובער קעלניר גוי שינהיג כל העסק בבית הישראל וכל הכלים וכל צורכי העסק יתן הישראל וקעלניר זה ישכור משרתים ושכירות הקעלניר איזה חלק מן הרויח ואין הישראל משתדל כלל רק עושה חשבון עם הקעלניר ומעלה כתב השכירות שעם הקעלניר בערכאות:

סימן קל

אם מותר לתלות בשבת איזה דבר על מנורה תלויה שאין בו עכשיו שמן או נרות רק ה"י בין השמשות:

סימן קעט

אם מותר בשבת להניח דבר על מנורה כשאינו דולק ואינו מתנדנד. ועיין לעיל סימן קכ"ט:

סימן קנב

על ענין וויקסין ע"י משרת בשבת המנעלים דאסור אם מותר ללבשן בשבת.

סימן קפג

צאן של גוי ומכר הגוי החלב לישראל ועושה הגוי הגבינה בשכירות אם מותר הישראל לומר לגוי בערב שבת אני איני מצוה לך שתעשה למחר הגבינות רק אם תרצה לעשות הא לך הקיבה ותעשה הגבינות ואשלם לך כך וכך.

סימן קפו

על מה שנוהגין היתר בשבת להסיר מהשלחן הקערות עם עצמות אף שאין עליהם מאכל ואף שאין צריך למקומו.

סימן קצח

ישראל נתן לגוי אומן לפני שבת לעשות לו בגד והביאו לו בשבת ואין ידוע אם גמרו בשבת וגוי זה מן אומה שיש ל באותו שבת שאין עושין בו מלאכה:

סימן עד

גינה יותר מב"ס נפרצה יותר מיו"ד אמות לתוך עיר המעורבת ונבנה בית של עץ באותו פרצה ומחיצות הבית גבוהים עשרה טפחים ותחת המחיצות חלל גבוה יותר מג"ט. ואם מהני להניח קורה על הארץ למעט הפרצה ממשך עשרה אמות וישאר עדיין פרצה ארבעה טפחים:

סימן קיט

צוה"פ שנתקלקל במבוי שדרין בו רבים אם מותר לומר לגוי בשבת לתקנו:

סימן רו

אם יש לאנשי החיל חדר מיוחד שקורין קאסערניא אי מועיל שכירות הרשות משר העיר עוד שם נידון ליבון שפאר על פסח. עוד שם יחיד שיש לו ספר תורה שלו אם יוכל להשכיר לעשרה יחידים על ימים טובים וליקח לעצמו המעות.

סימן ח

עמד לברך ברכת קידוש הלבנה ואמר בא"י אמ"ה במאמרו ברא שחקים וברוח פיו כל צבאם בא"י מחדש חדשים כי שכח הנוסח.

סימן כז

אחד הי' לו חנות גדול עם דברים חמוצים ומחמת שהי' בע"ח חתמו ערכאות החנות ובעל החנות תפסו אותו לבית האסורים ועלה כמה הוצאות עד שכל מה שבחנות לא יספיק לשלם ובהגיע פסח לא ביטל בעל החמץ את החמץ גם לא נמכר כנהוג ואחה"פ נמכר בליסיטאציא ליהודים ושם יבואר מה הדין אם ביטל בע"פ החמץ.

סימן כח

בשטר מכירת חמץ נכתב כנהוג שגם אשר לא בא מבואר בהשטר מכירה המה נמכרים להגוי כל מה שנמצא בהחדר המושכר להגוי ולאחר הפסח נמצא שם שכר וחומץ אשר לא נפרטו בשטר מכירה:

סימן פ

אם מותר לעשות באשטעלונג על חמץ ולא יבוא החמץ עד תוך הפסח וימכרנו לגוי קוה"פ.

סימן פג

מכר חמצו בשטר כנהוג רק לא חתם ואין השטר כת"ידלא מהני השטר לקנות הקרקע אם נאמר כיון דמתבטל קנין הקרקע תתבטל נמי מכירת החמץ אף דמהני דיעבד מכירת החמץ בכסף לבד ולא כלל מכירת החמץ עם הקרקע בסך אחד:

סימן קסא

עוף נמלח קוה"פ ובשלו חצי' ממנה ביו"ט של פסח וכשלקחו חצי' השני בחוה"מ לבשל נמצא בה חטה בין עור לבשר מה דין הכלים שנתבשל בהם חצי' הראשון בפסח דכיון דנמצא החטה בין עור לבשר מסתמא מהזפק בא החטה לשם קודם מליחה כשסלקו הזפק. ובו יבואר אם נתערב חמץ קוה"פ באינו מינו בששים ולא נודע עד פסח אם חוזר וניעור:

סימן רו

דין ליבון שפאר על פסח.

סימן קעד

אם מותר להדיח רצפה של נסרים בחוה"מ של פסח או של סכות. ואם מותר להכין ע"י בישול או שאר מלאכה בחוה"מ לצורך יו"ט אחרון:

סימן קיא

אם נקבע תענית צבור בעיר מחמת שמועה רעה שבמדינה ומלכות אחרת אם אירע באותו יום ברית מילה או פדיון הבן אם מותר לעשות סעודה:

סימן קכב

הנוהג לישן בסוכה והוא איש מצונן ורגיל להשתין בלילות בביתו תוך עביט של מי רגלים ובקור הגדול אי אפשר לו לצאת מהסוכה בלילה להשתין:

יורה דעה

סימן ז

רב בעירו אסר בשר המובא משחוטי חוץ ולא נתייעץ עם הטובי קהל וגם לא עם הקהל גם לא נתפרסם הדבר ברוב הקהל ומה שאסר הרב הי' משום דפרס שלו משכר השחיטה ונפטר הרב ועכשיו הובא לאחד אווזות שחוטות ממקום אחר:

סימן קמד

שו"ב ודר שם בנו ואינו סמוך על שלחן אב ונשתתף הבן עם קצב אם לכוף הבן שלא יעסוק בזה ועיין לקמן סי' קמ"ו.

סימן קמז

שנית על השאלה דלעיל בסימן קמ"ג בשו"ב שבנו דר עמו בעיר אחת והבן יש לו שותפות עם הקצבים בעסק הקצבים.

סימן קמט

בענין שו"ב שנוהגים בהרבה מקומת שנוטלים שכר רק מהכשרות כגון הכרכשאות.

סימן קפז

שו"ב לעת זקנתו כתב לקהל שלו שתש כוחו ומסלק עצמו מלהיות שו"ב ויקחו להם שו"ב אחר נאר ביטטה בעפאהר מיט מיינע פענדזיאן צוא ארדענען בדרך הישר והטוב אחר ששימש להם כ"כ ימים ועשו הקהל כדבריו וקבלו שו"ב אחר והסכימו ליתן לשו"ב הזקן סך גדול ונאה לפטורה אח"כ חזר בו השו"ב הזקן ואומר שעדיין בכוחו להיות שו"ב והושיבו ג' רבנים לעיין בדינו ונחלקו אחד אומר שא"י לחזור לו דהרי קיימו התנאי ועוד שאינו תנאי ואחד אומר שיכול לחזור בו כיון שלא הי' כקנין והשליש צידד כמ"ד שא"י לחזור בו.

סימן סג

ולד שנולד מבהמה דעלמא ואביו בן פקועה אם מותר למכור לנכרי ולא חיישינן שימכרנו לישראל.

סימן ע

עמ"ש בערך ש"י עיו"ד סימן נו"ן לחלק לענין ספק איסור טריפה בין גבינה לבשר. גם בענין כשנזדמן בפ"א ספק בדאורייתא ודרבנן.

סימן קלז

נשרף רפת בקר והי' שם שתי פרות חולבות ונחרכו השערות וגם העור באיזה מקומן. גם לענין צולעה על יריכה אם להתיר החלב.

סימן קע

אם חטף זאב הריאה קודם בדיקה אם מחויב לרדוף אחריו להחזיר הריאה.

סימן קעג

בהמה שהיתה צולעת ובדקוה אחר שחיטה ונמצא שהקולית נשמט קצת ממקום חיבורו לשוק והניבין היו בריאין וחזקים רק הבשר הי' שם נפוח ונצרר הדם ובגדר מסמוס. ושם יבואר לענין ס"ס שאיני מתהפך ויש חזקת כשרות רק הריעותא נולד מחיים ואם מה דלא מהני החזקה דבהמה בח"י בחז"כ הוא רק מדרבנן:

סימן סה

ששים עופות לנו ברפת שנחלק לשלש חדרים פתוחים זה לזה והרפת סגור ובבוקר נמצא בשני חדרים בכל חדר שלשה עופות מתים ובחדר השלישי לא נמצא ריעותא והעופות כולם נתערבו.

סימן סח

בענין דרוסה דלעיל סימן ס"ד ועל מ"ש בשו"ת ד"ח ח"א בחיו"ד סימן כ"ד:

סימן קז

אם מותר לשרות חתיכות מאווזות או מן עגלים עם האור כדי להשהותן עד קרוב לג"י.

סימן כה

ישראל הי' לו משרת גוי ומזונותיו עליו ולפני חגיהם דנוהגין לעשות פת עבה מאוד עם בצים ועשה לו בעל הבית כן וביצה אחת הי' בה טיפת דם והי' בהפת יותר מששים נגד ביצה זו וברח המשרת אם מותר אותו פת לישראל.

סימן מב

סימן קמח

הנטחן ברחיים ומניחין הקמח ע"ג רצפת קרשים או אבנים אם יש לחוש שמא נתהוו מילבין בהקמח. ולענין תלוש ולבסוף חיברו אם דינו כתלוש ולא כקרקע.

סימן קיז

שזופים שקורין פלומין גדולים ונאים אם מותר לזרוק התולע לבד ולאכול הפרי.

סימן יג

עמ"ש בערך ש"י עיו"ד סימן ס"ט סי"ד דאם בצלי לא הי' בטל ממילא גם לענין בישול לא הוי בטל כיון דהחזקנו כמאן דאיתא האיסור.

סימן צט

עמ"ש בערך ש"י ביו"ד סימן פ"ו לענין ביצה טריפה שנולד ממנה עוף.

סימן קסז

נשפך חלב וספק אם זב תחת קדירה של בשר או מסופק כמה זב אם יש לצרף בספק אם נכנס החלב לתוך התבשיל.

סימן קצד

ע"ד חכ"א כלל מ"ה ס"ג אם נפל חלב על קדרה של בשר בחוץ נגד הרוטב וספק אם יש ששים ברוטב דמותר מחמת ס"ס. ועל סתירת הש"ך מן סימן צ"ז וסימן ק"ד.

סימן קה

אם הלך קילוח חלב רותח תחת קדירה אם בשר רותח אם צריך ששים גם נגד החלב שחוץ לקדירה אם לח בלח הוי חיבור.

סימן קח

על מ"ש הש"ך ביו"ד סי' ק"ב ססק"ג שכ"כ רש"ל בפכ"ה סכ"ח לענין דשיל"מ אזלינן בתר שמא ולענין טעמא אם אזלינן בתר שמא בדשיל"מ.

סימן קנד

על דברי מהרי"ב דשור הנסקל ל"ח דבר שבמנין משום שנמכר עפ"י רוב יחידי.

סימן קצו

אם יש ס"ס לאיסור אין לבטל ספק אחד כדי שלא ישאר רק ספק אחד ויהא מותר מן התורה או שישאר רק ספק אחד דרבנן כדי ליהנות ממנו כמו דאין מבטלין איסור לכתחלה גם מטעם דמחזיקין מאיסור לאיסור.

סימן ל

עמ"ש בשו"ת תשורת ש"י סי' ט"ז דאין להתיר ספק איסור ע"י בעל רוה"ק שאומר שזה מותר.

סימן קטז

מאכלים ומשקים שנותנין גוים תחת המטה ומביאים לשוק למכור אם איכא למיחש משום רוח רעה.

סימן קסה

אילן גדילים עליו מין פירי דשכיח בהם תולעים ורק ערלים אוכלים אותן אם מותר לעקרו.

תוכן העניינים

תשורת שי מהדורא תנינא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה