תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק
מפתחות · חושן משפט
סימן א
עבר אחד על תקנת החבורה בקנס ונטלו ממ״נ משכון.
סימן נד
על דברי הזוהר במשפטים דף קכ"ב דמאן דדאין בתר שאכל ושתה לאו דיינא דקשוט האי בממונא כל שכן דיני נפשות.
סימן תרלז
גברי דלא צייתי דינא אם צריך הדיין להזדקק להם כשבאו לדון לפניו.
סימן קיח
שני בעלי דינים קבלו שלשה לפסוק ביניהם לדון או לפשר וכתבו על כל טענה פסק רק לא אמרו עדיין לבעלי דינים ומת אחד מהשלשה וחוזר אחד מן הבעלי דינים מן הקבלת קנין ורוצה לילך לפני אחרים.
סימן פא
דיינים שנשבעו בכתב שלא ישבו עם אחרים בדין תורה ומה שיזמין להם השי"ת יהא בשותפות.
סימן פג
שלשה פשרנים בין ראובן מחזיק הריגאל ובין הקהל שכתבו בפסק שיתן ראובן לקהל כל זמן שיחזיק הריגאל מאה ז"כ לסוף שנה ואם יעשו מקוה יתן להם וועקסיל בתחלת השנה אם מחויב ליתן וועקסיל גם בשנה שניה ואם שני פשרנים נאמנים לפרש כוונתם.
סימן קנ
אחד נקנס מהטובים שלא יעלהו לתורה מחמת שחירף את ראש הקהל ונולדה לו בת וקרא החזן לבד שם להבת אם הקהל עשו שפיר ואם מועיל שם שקרא החזן בלא צוואת אביה.
סימן ר
נכתב בשטר שותפות שכל מה שיהא ביניהם יקום כאשר יגזור ראובן וכשבאו לפני ראובן אמר על המקצת יפסוק ועל השאר יעמדו לד"ת וטען אחד שלא קבלו ראובן בקנין אגב סודר וגם או יגזור על הכל או כלל לא. ועיין סימן תק"כ.
סימן קפח
פשרנים בקנין נתנו ברירה לאחד מבעלי דינים עד זמן קצוב לברור לו ואמר מיד הברירה אם יוכל לחזור תוך זמן הקצוב.
סימן קמא
ראובן הלוה בריבית לערל ולבטחון נתן לו שטר מכירה על ביתו ולשלם לו שכר דירה ומכרו ראובן לשמעון ואמר לו אם תוכל להוציא הערל תכנס אתה ונתפשר שמעון עם הערל ונכנס בהבית ותבעו ראובן שישלם לו מה שנשאר חייב לו או שיצא מהבית והוציא ראובן הוצאות שלא ברשות בית דין וזכה ששמעון יצא והחזיר לו שמעון הכ"ח וההוצאות.
סימן קצג
ראובן ושמעון נתעצמו לדון בפני שני דיינים אחד מהם דיין קבוע וטען ראובן שהשכיר לשמעון חזקת ריגאל וכלה זמן השכירות ושמעון טען שקנהו לחלוטין ונכתב פסק שידור שמעון בהראנדא כל ימי חייו וכתוב בפסק שבפניהם ביטל שמעון טענת לקוח וגם ראובן ושמעון חתמו על הפסק ומת שמעון אם ביטול כהודאה שלא קנה ואם תמצא לומר הודאה הא ליכא רק דיין אחד קבוע.
סימן רכ
ראובן היה לו שטר חוב על חותנו ומת חותנו ושמעון בן חותנו גנב השטר חוב ולא רצה בד"ת וקבלו פשרנים ולפני הפשר כתב גיסו של ראובן שטר מכר על הבית שירש לראובן והשטר נשאר אצל הערכי רק נתן העתקה וראובן כתב פטור לגיסו על כל תביעותיו והשלישו הכתבים וקבלו בקנין אגב סודר על הפשר והגבילו הפשרנים זמן למ"ד יום באם לא יתן שמעון לראובן דמי הפשר יתן השליש הכתבים לראובן ומכר שמעון הבית לאחר כדי שיהא לו מעות ליתן לראובן והלוקח אינו רוצה ליתן המעות רק אם יתן לו ראובן שטר מכר.
סימן רנ
מלוה שעיקל חנותו של לוה בערכאות בי היה הזמן בהול שלא יבריח הלוה הסחורה שבחנות ואין המלוה רוצה לפתוח העיקול עד שיפרע לוה הוצאות העיקול.
סימן רפו
שו"ב ומורה שנתקבל סתם בלא זמן ליטול שכירות משחיטת עוף כך וכך ומבהמות כך וכך ואחר זמן רוצים הקהל לשנות שיטול שכר קצוב לשבוע וקבלו בוררים ופסקו ברורי הקהל לשנות ליטול קצבה לשבוע ובוררי השו"ב צווחו שבפירוש הותנה שעל אופן לקצוב לשבוע אינו מקבלם לפשר רק לפחות השכירות מהנשחטים סך מה ואחר כך חתמו כל החמשה בוררים על הפסק לקצוב השכר לשבוע כו"כ ולפני קבלת הבוררים נתן השו"ב כתב יד שמתחייב מה שיפשרו החמשה והשו"ב מביא עדים על התנאי ואם עדים כשרים יותר נאמנים מקרובים ונוגעים בעניני הקהל.
סימן שיג
בענין להשיב בדיני ממונות לבעל דין אחד אם יודע בו שהוא כשר ולא ישקר גם אם המשיב שמע המעשה מאחרים והדין עם בעל דין השואל אם מותר להשיב לו בכתב.
סימן שנו
יצא קול דבר מכוער על רב והורידהו הקהל והביא לו הרב שלשה רבנים וקראו לראש הקהל לדון בפניהם ולא רצה ועשו פסק לזכות הרב והקהל לא צייתי רק לדון בזבל"א וזבל"א ורוצה הרב ליקח לו אחד משלשה רבנים הנ"ל אם יכולין הקהל לעכב.
שבה קהל קבלו שו"ב על כל זמן שירצה להיות אצלם שו"ב לשלם לו מכל מין שישחוט סך כך וכך ואחר איזה שנים נדחקו הקהל למעות וראו ששכר השחיטה עולה הרבה ונתפשרו עם השו"ב לשלם לו סך קצוב לשבוע והמותר יפול לקופת הקהל אחר כך חזר בו השו"ב וטוען שלא היה קנין בפשרה וגם הוי מחילה בדבר שלא בא לעולם.
סימן שלב
על מה שכתבתי בערך ש"י חו"מ סי' זיי"ן ס"ב אהא דליסלקי בתרי ולידייכי'. תג ראובן היה לו שטר חוב על שמעון ובאו לפני שני אנשים והיה לשמעון טענות פרעון וקבלו בקא"ס ולא פרשו שמחייבים עצמם ויצא הפשר שישלם רק החצי וכדומה ועתה התובע אינו רוצה לקיים.
סימן תלו
קהל שקבלו דיינים בתנאי שאינם קבועים רק עד שירצו הקהל ויעשו דיינים קבועים ואחר איזה שנים רוצים הקהל להתאסף לקבל דיינים על פי רוב דיעות וטוענים דיינים ישנים דמעלין בקודש ולא מורידין וגם הדיינים שיכנסו יש בהם משום עני המהפך בחררה.
סימן תקצט
ראובן הפקיד אצל שמעון ונאבד הפקדון ולא רצה שמעון לישבע ולעמוד בדין והביא דמי הפקדון לראובן ואמר ראובן איני רוצה שתפסיד על ידי אחר זה חזר ראובן ותבע את שמעון.
סימן שסא
בעד אחד שמעיד לאחד ושכנגדו אינו מכחישו לומר עד אחד אינו נאמן. בסי' שס"א בדיבור המתחיל והנה.
סימן לח
קהל שבנו בית המדרש והסכימו לעשות בדרום וצפון עשרים עשרים מקומות ומכרו כל המקומות שבמזרח וקצת מדרום וצפון ועדיין לא נעשו הספסלים וטוענים אותם שקנו במזרחית דרומית להניח מקום פנוי שיעור אמה בין מושב שלהם למושב דרום וצפון ואותם שבדרום וצפון מוחים כי הקרוב למזרח יותר חשוב יותר ויש הכחשה איך הוכרז בשעת מכירת המקומות. שלג על מ"ש בערך ש"י סימן כ"ח ס"ג דחזקת חיוב דגוי יועיל לחייב המעיד שפרע.
סימן תמב
ראובן תבע משמעון והכחישו וכל אחד הביא שני עדים כדבריו אם חייב שמעון שבועה. מג חבורה תלמוד תורה נתאספו עם הרב ובקשו רובם לתקן שלא יהיו ממוני החבורה קרובים זה לזה והמיעוט עם הרב מיאנו בטענה שעל ידי זה יארע לפעמים למנות אינו הגון.
סימן תהצח
אחד נתחייב לחברו בקנין שלא יבנה במקום פלוני
סימן נ
ראובן ושמעון סוחרי מין סחורה אחת ונתקשרו בחיוב המועיל שלא ימכרו במקום אחד רק ראובן ימכור ממקומו עד צבת ושמעון מצבת והלאה למי שייך צבת. עוד שם בדברי ת"י בכריתות דף י"ב ע"ב בד"ה לא נתכונתי להעיד.
סימן תכה
ראובן היה לו שכר סרסרות אצל שמעון מאה ז"כ ודחהו שמעון מיום אל יום ונתפשרו בעד שמונים ז"כ באופן שיתן לו היום ואמר בלשון לעז היינט ופנה היום ולא נתן ולא רצה ראובן בלילה ליקח רק השמונים ז"כ.
סימן שס
לווה בשטר ולפני זמ"פ ראה המלוה שהלוה יושב בלא פרנסה ותובע מן הלוה שיתן לו טובילאציא על נכסיו.
סימן רמז
ראובן חייב לו שמעון ליתן לו עד חמשה שנים בסוף כל שנה שלשה מאות ז"כ ופעם אחד הוצרך ראובן למעות והקדים לו שמעון מאתים ז"כ וכתב שובר אין לי תביעה עליך עד משך שתי שנים איך הכוונה אם נמחל כל החוב משתי שנים או רק הרחיב לו הזמן פרעון. ואם כתב וקניתי בקנין אגב סודר מה דינו.
סימן תרד
אם הלוה רוצה לשלם למלוה רק שהמלוה יחזיר לו קודם השטר חוב והמלוה רוצה קודם החוב.
סימן תקסג
אחד צוה לבנו לבנות בית בחצרו לדור ובנה אחר כך רצה האב לדור בו ונעשה פשר שיחזיר האב לבנו הוצאתיו ובעד טרחתו ידור הבן בבית קטן שבחצר האב ודר בו שנה אחר כך אמר האב לבנו שבעד טרחו די אותו שנה והבן טען דמסתמא נתן לו האב עד עולם כל ימי חייו. וסם בפ"ד בקרקע מי המוחזק.
סימן תכט
ראובן התחייב מנה לשמעון ולקח ראובן סודר של שמעון ואמר אני נוטל קנין להתחייב לך. עור שם אם נתן שטר חיוב וגם קיבל בקנין רק הקנין לא היה כדינו.
סימן תקפב
ראובן אופה בעיר ועשה שטר עם בן כפר ליתן לו מעשה אופה למכור בכפר ואם ירצה לסלקו צריך להודיעו גימל חדשים מקודם ואחר איזה זמן עשו שטר אחר ונכתב בו שלא יוכל האופה ליתן גם לאחר באותו כפר וגם נכתב בו שיוכל הבן כפר זה להעמיד אחר במקומו ולא נכתב שום זמן שצריכין לקיים עסק זה ולא נכתב שצריכין להודיע ג"ח קודם הסילוק ואחר כך רוצה האופה ליתן גם לאחר. גם לענין אם התחייבות בקנין שלא לעשות מהני ואם התחייב כן מחמת שעשה לו טובה אם מועיל מכח שכירות.
סימן רלה
ראובן פסק עם שמעון ליקח ממנו משקה הצריך לשענק שלו שנה ובעד זה יתן לו שמעון סך כו"כ ונכתב שטר וניתן ביד שמעון וחתמו ראובן ועדים ולפני החתימות כתוב נשמט מדלעיל דזולת סך הנ"ל מחויב עוד שמעון לשלם המס ממזיגת המשקה וטען שמעון שלא נתחייב בהמס והעדים כתבו כן שלא בפניו בציוו ראובן ולא קרא השטר כשלקחו.
סימן ריא
ע"ד תוספת בפרק המוכר את הספינה דף ע"ז בד"ה קני.
סימן שצב
ראובן נשלח לו תבואה על מסילת הברזל וכשבא ראובן ליקח התבואה לקחו ממנו שכר הרבה ונכתב קבלות השכר על הפראכט בריף ובא אחד וקנה הפראכט בריף בדבר מועט והעריך כתב להממונה על הכנסות מסילת הברזל ועלה בידו שהוחזר לו הרבה ועתה חוזר בעל התבואה ממכירת הפראכט בריף.
סימן תלד
ראובן חייב לשמעון ממון ולבטחון נתן לו שטר טיבולאציא על בתים ושדות שלו ומתו רו"ש ותבע יורש שמעון מיורש ראובן החוב והוציא שוברים כנגד כל החוב רק שובר אחד מהם לא נכתב בו זמן ומכר החוב ללוי.
סימן תרי
כתב יד שחתמו העדים אחר חתימת הלוה אני פלוני עד ולא כתבו שבפניהם נעשה ההלואה אם יש לו דין שטר בעדים או רק דין כתב יד.
סימן חי
היתר עסקא בחתימת יד המקבל ובנאמנות לנותן וכתוב בו כ"ד למאה לשנה בעד חלקו ריוח וטען המקבל שהתנו בעשרה למאה לשנה והניח חלק בהיתר עסקא וכתב הנותן אחר כך כ"ד למאה. עו"ש בענין פה שאסר דעדיף ממגו.
סימן צז
שטר ישן כתוב בו נאמנות ומקום הזמן חלק ובידו לכתוב בו זמן חדש.
סימן צח
קהל מחזיקים ראנדיא ושכרו שני נאמנים מהקהל לעסוק בהראנדי ולקח אחד מהקהל משקה על משכון מהנאמן ונגנב ושוה יותר מהחוב.
סימן תקצב
שמעון מינה אפטרופוס על יתומיו ותובע האפטרופס מראיבן שמצא כתוב בפינקס שמעון שחייב לו ראובן על משכנות אלו מאה ז"כ וראובן טוען שפרע לשמעון חמשים ולא נ"ח רק חמשים.
סימן רנב
ג אהא דשבועה דאורייתא מפכינן אם שניהם מרוצים.
סימן תריא
בעל חשד את אשתו שגנבה מעותיו והודית במקצת אם יש להשביעה על טענת ספק.
סימן מו
ראובן ושמעון שותפים לוו מלוי שני אלפים ובחלוקת השותפות נתפשרו שישלם שמעון י"ב מאות וראובן שמונה מאות וכל אחד נתן ללוי כתב על הסך שקבלו עליהם ולוי לא החזיר שטר הראשון שהיה לו על שניהם דשמא לא יפרע אחד יגבה מהשני ועתה חוזר שמעון מהפשרה.
סימן קנא
אשה שאמר לה רופא מומחה שצריכה למרחץ פלוני ולא רצה הבעל ליתן לה הוצאות ואמר לו חותנו שימשכן תכשיטים של זהב שלה והוא יפדם.
סימן רצא
שמעון קנה וועקסיל מחנוך בן ראובן ולקח עליו מעות מבאנק והוועקסיל הי' בחתימת יד ראובן ונתבע ראובן בדא"ה על ידי הבאנק ונעשה הוצאות אחר כך ביקש ראובן משמעון שימציא לו מעות לשלם הקרן והוצאות ונתן כתב לשמעון שחייב לו כל אותו סך שעלה הקרן והוצאות ועתה טוען ראובן שחתימת ידו הי' מזויף והיה ירא לישבע שלא יתנו בנו לתפיסה.
סימן שעז
ראובן הוציא טראט על איזה סך ממון וחתום בו שמעון הלוה ולוי ערב דהיינו שיראנט וטען לוי שאין זה חתימתו וראובן טוען שמא צוה לוי לאחר להחתימו.
סימן לה
קנה סחורה בחנות בעד שבעה ז"כ ונתן באנקאנאט מעשרה ז"כ ומנה לו המוכר השלשה ז"כ על השלחן בפני הקונה ופנה בעל החנות ליתן סחורה לאחר וגם הקונה העלים עיניו והיו שם גוים ונחסר מהשלשה ז"כ עיין סימן שס"ב.
סימן רה
ראובן נתן קמח לשמעון להקיף ואמר שהקיף ללוי וטען לוי להד"ם ונתחייב לישבע ושילם ולא רצה לישבע ותבע לוי משמעון.
סימן שסב
ראובן קנה סחורה משמעון והניח ראובן דמי המכירה אחר שמשך הסחורה על שלחנו של שמעון לפני שמעון ואמר לי' ראובן הילך המעות ושתק שמעון והיו בחנות אנשים אחרים ונגנב המעות מעל השלחן עיין סימן ל"ה.
סימן תקסד
עכו"ם תובע ממון מישראל ויש עד אחד ישראל מעיד כטענת העכו"ם אם מחויב הנתבע לישבע שבועה דאורייתא או דרבנן וכן אם ליכא עד אחד והנתבע מודה במקצת או כיפר הכל אם חייב היסת או חרם סתם.
סימן נב
ראובן היה עליו נושים הרבה והביא לבית דין שטר חוב שיש לו על גוי ואמר שיש לשמעון בו החצי.
סימן תקצא
ראובן שכר דירה משמעון ודר בו ראובן ואשתו ונפטר ראובן ונ"ח שכירות ונשאר ממנו איזה מטלטלין מונחים בהבית ואינם שווים כחוב השכירות ותבע המשכיר מבן ראובן שישלם לו דמי המטלטלים שימכרם או יתנם לו והבן מודה בהחוב רק טוען דהמטלטלין מגיעים להאלמנה בכתובתה ועוד איני רוצה לירש כלל ולך אתה וקח לך המטלטלין ולא עלי תביעותך.
סימן רפח
יורש קטן מצא בעזבון אביו שני וועקסלין על לוה אחד אחד מן מנה ואחד ממאתים והלוה טוען שיברר בעדים דפרע מנה על וועקסיל של מאתים ועל המנה שנ"ח נתן הוועקסיל של מנה ואינו רוצה לשלם רק אם יחזרו לו השני וועקסלין ויעשו לו לעשינק על הטיבליאציא. עוד שם אם לא יביא הלוה רק עד אחד שהיה שליש על הוועקסיל של המנה והלוה מתרעם עליו שלא היה לו ליתן הוועקסיל למלוה עד שיקרע לפניו וועקסיל של מאתים והשליש מכחיש שלא שינה מתנאי השלישות רק זה יודע שהלוה נפטר מן וועקסיל של מאתים על ידי הוועקסיל של מנה.
סימן תקצו
מי שנתחייב שבועה לפטור וידוע שיש עד אחד שיודע בדבר אי ממתינון עד שיבוא עד שלשים יום.
סימן שה
טובי קהל לקחו מעות מראובן לשלם לו עסקא ונתנו לו היתר עיסקא ונכתב שמשעבדים למעותיו הרגאל שמחזיקים ונכתב בהת"ע שלקחו המעות מראובן לצורך הקהל והיה הכנסה רב מהרגאל והיו יכולים לפרוע הכל לראובן והוציאו הטובים כל ההכנסה לדברים אחרים והבטיחו לראובן עיסקא על המעות וגם נתנו לו קצת עד שניטל הרגאהל מהקהל. עוד שם בדברי הבית אפרים סימן י"ז אי כתבו הטובים אצל החתימה עבור הקהל דצריך לתבוע כל א' מהקהל.
סימן שלו
על מ"ש בערך ש"י סימן ק"כ אם התנה המלוה עם הלוה שיחזיר המעות לידו ודאי למעט אשת המלוה.
מה
שמעון היה לו סוס ופסק לו ראובן בעדו דמיו ולא עשה שום קנין ואמר לו ראובן שישלח אחד להביא לו הסוס ושלח ראובן גוי והוליכו הגוי על הגשר ונפל הסוס למים ומת.
סימן שעא
ראובן שלח משרתו כמה פעמים ליקח קמח משמעון אחר זה תבע שמעון מן ראובן בעד הקמח והשיב ראובן תמיד נתתי מעות להמשרת ולא שלחתיו ליקח בהקפה. ואי מהני תפיסת התובע בעדים כשנתבע טוען איני יודע אם נתחייבתי.
סימן תר
ראובן אמר לשמעון תן מנה ללוי ואין לראובן ביד שמעון רק חמשים אם קנה לוי החמשים.
סימן תרא
ראובן היה חייב לשמעון ונתן לו לפרעון החוב שטר חוב אשר לו על לוי בכתיבה ומסירה ואינו יכול שמעון לגבות מן לוי אם יכול לחזור על ראובן.
סימן ריב
קהל תקנו בדקי בית הכנסת והטילו ההוצאה על בעלי המקומות ומקום אחד היה בחזקת ראובן ונתן מה שהוטל עליו אחר זה בא שמעון ובירר שהמקום נשאר ממורישו אם חייב שמעון להחזיר לראובן מה שנתן לקהל. ואם יוכל להוציא מהקהל בטענת טעיתי שהיא שלי כיון דעידי שמעון מסייעין אותו. ואם טרם שתקנו הביהכנ"ס נתן ראובן המעות מה דינו.
סימן רלג
ראובן ושמעון שכרו עסק בערכאות וחתמו על שטר השכירות אחר כך שכר ראובן משמעון חלקו והחזיק העסק לבדו אחר כך הוטל מס על שמעון מחמת שחתום בראשון על השטר. ואי מהימן בשבועה כמה פרע וכמה הוציא להקל המס.
סימן רמה
שמעון קנה אילנות מראובן והקדים לו מעות ולוי היה לו חוב על ראובן ורצה לעקל האילנות וכתב ראובן לשמעון פרע חובי ללוי וכתב לו שמעון אפרע ללוי מכל אילן שתתן לי א' ז"כ ומסר ראובן כתב זה ללוי אחר כך נתברר שאין לראובן אילנות אפילו בעד המעות שהקדים לו שמעון.
סימן רצט
לוי נתערב ללוקח קרקע מראובן אם לא יוכל להעלותו בגרונדבאך עד זמן פלוני והקרקע נכתב בגרונד בואך על גוי ואכל הלוקח הפירות אחר הזמן וטען לוי שכבר אכל פירות נגד מעותיו. עו"ש דין ס"ס בפרעון נגד שטר ובלא שטר.
סימן קלא
שמעון חייב לראובן ונתן אחר כך וועקסיל לראובן שיקח עליו מעות מהבאנק וביקש ראובן מלוי שיהא זשיראנט ואמר לוי אין רצוני ליתן זשירא בעד שמעון ואמר לו ראובן עשה לי גמילות חסד וחתם לוי מבפנים וראובן מבחוץ ושמעון ברח.
סימן קמב
ראובן שאל את שמעון אם יתן ללוי מעות על חצי ריוח ואמר שמעון שיתן לו דכבר גם הוא נתן לו כמה פעמים והחזיר לו ואמר לי' ראובן חזי דעלך קא סמיכנא אחר כך הוציא לוי מהמעות ואין לו לפרוע.
סימן תמה
ראובן היה לו חוב אצל שמעון ונתן לו שמעון עבור החוב שטר חוב שהיה לו על גוי וערב לו שמעון שאם לא יגבה החוב מן הגוי ישלם לו הוא אחר כך מת שמעון וכבר היה לראובן חוב נואבילורט על נכסי שמעון ונפרע זה החוב רק נשאר לבטחון על אותו ערבות והלך ראובן בערכאות על הגוי וגבה קצת מהחוב ואחר כך הלך עוד בערכאות על חוב הנשאר ובין כך קנה יורש שמעון עזבון אביו מאחיו והלך לראובן ונתן לו כתב שאם יפרע חובות אביו פלוני ופלוני אשר ראובן ערב עליהם אזי יתן לו לעשות על הטיבילאציא אחר כך חזר הגוי על ראובן בדא"ה וזכה הגוי ויחויב ראובן להחזיר מה שגבה ואינו רוצה ראובן עתה ליתן לעשונק על הטיבילאציא ליורש שמעון.
סימן תי
על מ"ש בחו"מ סימן קל"א סעיף ה'.
סימן תיג
ראובן הלוה לשמעון ונתן לו שמעון טראט והגיע זמן פרעון ביקש שמעון שימתין לו ונתרצה לו ראובן והחליפו הטראט וחתם גם לוי על טראט שני לערב ועתה טוען לוי שנעשה ערב לאחר מתן מעות.
סימן תקיז
אם טוען הערב שנתן לו המלוה שובר על כל חיוב שיש לו עליו והשובר נכתב ביום שנכתב השטר חוב והמלוה טוען שהשובר רק על שאר חיובים שמכבר. ולענין מ"ש הב"ח בחו"מ סימן קכ"ט דכשטוען הערב שמא פרעך הלוה הוי כאינו יודע אם נתחייבתי. ולענין אם מחל המלוה לערב לפני הזמן פרעון אם מהני להב"ח דהוי כמוחל דבר שלא בא לעולם. גם בענין ספק פרעון קודם הלואה.
סימן תרב
ראובן נתערב לשמעון בעד לוי אחר מתן מעות וכתב לו שקיבל המעות משמעון וכשבאו לדין הודה שמעון שלא נתן מעות כלל לראובן רק נתערב לו ראובן אחר מתן מעות.
סימן שנד
ראובן שלח שליח מוחזק לחלל שבת על ליסטאציא שיהא על שכירת רגאל בשבת ובא שמעון והוסיף על פסיקת השליח ופסק לו השליח מאה ז"כ למען לא יוסיף עוד ונשאר הרגאל ביד ראובן על שנה ואחר כך נשכר שנית והלך ראובן בעצמו ובא גם שמעון ופסק לו ראובן למכור לו משקה בזול פחות מהקצוב מנימוס המדינה וככלות שכירת הרגאל השנית שהיה על שתי שנים טען ראובן שיש לו חזקה גימל שנים ושמעון טוען שהוא כשותף. אי חזקת ראובן מהני מחמת ששכר בשבת גם מחמת דהערים לשכור בזול במה דמנע אחרים לשכיר. ואם טענת שמעון טענה. עוד שם אם שכר רגאל בעדו ובעד שמעון ולא נתן שמעון לו מעות גם לא אמר דיוזיף לו על קאפציא ועל שכירות ולא נעשה שותף להיזק והמשכיר לא ידע דראובן שוכרו גם בעד שמעון אי נעשה שמעון שותף. עו"ש פירוקא לקושיא על תשובת הב"ח סימן סמ"ך. עיין תשובה סי' רע"ט.
סימן תנג
חזקת קורא בתורה בצבור.
סימן תקמד
בני יעקב ראובן ושמעון ירשו נכסי אביהם ובתוכם מקום בבית הכנסת הסמוך לכפר שהיה דר שם יעקב גם עתה נשאר ראובן דר שם ושמעון אינינו שם ובימים נוראים היה בא ראובן לבית הכנסת וישב על מקום זה אחר כך מכר ראובן המקום לזר ושמו לוי וישב לוי עליו ששה שנים וקניתו היה בשטר ועדים אחר כך מכר לוי המקום לזר שמו זבולין והלך אחר שמו דן וקנה המקום משמעון הנ"ל ויש קלא דלא פסק דראובן קנה משמעון חלק ירושתו בעד אלף כסף ושמעון אומר שלא מכר חלקו בהמקום שבבית הכנסת.
סימן קפט
קהל השכינו המקוה אצל החבורה קדושה וככלות זמן המשכנתא נשארה תחת יד הח"ק ולקחו הח"ק ההכנסה כמה שנים וגבאי הח"ק היה גם כן ראש הקהל ועכשיו טוענים הח"ק שקנו המקוה מהקהל אחר זמן המשכונא וראש הקהל מכחישם והקהל רוצים ליקח ההכנסה לצורך תיקון המקוה.
סימן קצו
העמיד בית אוצר בחצר בית הכנסת יעמד שנים עשר שנים והגזברים של עכשיו רוצים להסירו ובעל האוצר טוען שטובי הקהל אמרו לו תחלה שרשאי להעמידו.
סימן תרכט
ראובן היה לו בית מאביו ובו ג' חניית ושמעון החזיק כ"ה שנים בחנות האמצעי ויש לו שטר מכירה על החנות מאביו של ראובן ונשרפו החניות ועתה טוען ראובן שאביו נתן החנות במשכנתא באם שיעבור ג"ש ולא יפדהו יוחלט והוי אסמכתא. ובו יבואר אם צריכין לבנות החנות בשותפות דמעיקרא היו הקורות והכתלים נעוצים של זה בזה. גם אם יש ספק עד היכן הגיע כותלי ויסודות של שמעון.
סימן מח
גוי היה לו יער עצים סמוך ליער של ישראל וקצצו פועלי הישראל העצים שעל מיצר הגוי ומכר הגוי היער לישראל אחר וכתב לו בשטר מכירה שמוכר לו גם העצים שנקצצו על המיצר.
סימן קטו
בעיר ששכרו יהודים הרעכט למזוג יי"ש מהשרים ותובעים שבני העיר לא יקחו יי"ש מזולתם ובני העיר אומרים שכן נהגו מכבר ואין מוחה.