אור ברסלב

תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק

מפתחות

סימן תרמ

אורח חיים

סימן ג

אם כשר הדבר לכתוב עשרת הדברות על כותל בית הכנסת.

סימן כט

ב למה נוהגין לפסוק כבית שמואל כשחולק על חלקת מחוקק וכהמגן אברהם נגד הטו"ז ואם ראה בעל מג"א ספר טו"ז.

סימן רל

אם צריך להדק קשר הציצית של טלית קטן סמוך לבגד.

סימן פט

מקום שנוהגין שלא להניח תפילין בחול המועד ושלשה אנשים מניחין אם יש בזה משום לא תתגודדו.

סימן תפח

מקום שאין בו רק עשרה בני מצוה וקצתם מניחין תפילין בחול המועד וכתב בשו"ת השיב משה דיש בו איסור דלא תתגודדו ואם כן יתבטל תפלה וקריאת התורה בצבור.

סימן לו

ב בתפילין שנפסק תי"ו של ביתך.

סימן תקיג אם מותר להניח תפלה של יד והבית עליו כדי שלא יתקלקל מחמת החלוק שעובר ובא בדוחק.

סימן מד

סופר השכין תפילין ותיקן לפני המלוה שלשה אותיות ולא ראה המלוה אם האותיות היו מופסקות או רק העביר קולמוס ונודע אחר כך שהסופר גנב התפילין.

סימן רנה

פרשיות שקצץ הגליונים כדי להכניסן בבתים קטנים.

סימן שפ מ״ם פתוחה בתפילין נמצא נפרד הכ"ף מן הוא"ו אך בתחלת העיון אפילו היודע אינו רואה הפירוד עד שיסתכל הרבה.

סימן תה

סופר מובהק כתב פרשיות תפילין ונגעו התגין דשני ראשי עין דשמע ולא נשתנה צורת העין ורוצה לגרור ומסופק אם מותר למוכרו סתם ביוקר כדרך הקונים ממנו מחמת שהוא מפורסם לסופר מובהק.

סימן תלט

תפילין ששכיח טובא שבזמן קצר על ידי חיכוך מתעגלין הזוויות ונפסד הריבוע.

סימן רטו

על דברי ש"ע או"ח סימן מ"ם ס"ח דמותר לאכול סעודת ארעי בתפילין.

סימן תקמח

אם מותר להתפלל בבית שיש בו חתול שקורין קאטצא או הוא רק מדת חסידות.

סימן שסז

על מה סמכו רבנן לשתות טייא או קאווי מעורב בחלב וצוקר קודם התפלה.

סימן קכח העומד באמצע פסוקי דזמרה והציבור צריכין לו שיקרא בתורה אם מותר להפסיק.

סימן תטו

עעה בימות החמה ואמר מוריד הגשם ונזכר טרם שסיים הברכה אם חוזר לראש התפלה.

סימן תנג

חזקת קורא בתורה בצבור.

סימן עז בעל מגי' שאמר שמצא טעות בהספר תורה שכבר הגיהו אחר והכשירו והשני הלך לו ואין ידוע היכן הטעות אם נאמן לפסול הספר תורה.

סימן טו

אם מותר לדפוק על פתחי גוים לקבץ לצורך בנין בית הכנסת.

סימן כז

בית הכנסת שהחלונות גבוהות ותחתיהן מצד צפון עזרת נשים ונתרבו העדה עד שכמעט סכנות נפשות ורוצים לבנות עוד עזרת נשים למעלה רק יאפלו קצת על החלונות אף דיעשו חלונות בעזרת נשים נגד החלונות שבעזרת אנשים.

סימן לב

מקוה סמוך לבית הכנסת וצר להם המקום ורוצים להרחיבו עד בית הכנסת ויסתמו חלון בית הכנסת.

סימן קצו

העמיד בית אוצר בחצר בית הכנסת ועמד שנים עשר שנים והגזברים של עכשיו רוצים להסירו ובעל האוצר טוען שטובי הקהל אמרו לו תחלה שרשאי להעמידו.

סימן רס

חבורה בנו להם בית המדרש ללמוד ולהתפלל בו ושכן גוי פתח חלון בביתו נגד חצר בית המדרש וקנה ראובן הבית מהגוי ועתה בני החבורה באו לבנות נגד החלון וראובן מוחה שלא להאפיל כי בני החבורה שתקו כמה זמן אחר שקנה הבית מהגוי ובני החבורה טוענין כי עתה השכיר ראובן הבית לגוי ומסתכל תמיד דרך החלון לחצר בית המדרש.

סימן לח

קהל שבנו בית המדרש והסכימו לעשות בדרום וצפון עשרים מקומות ומכרו כל המקומות שבמזרח וקצת מדרום וצפון ועדיין לא נעשו הספסלים וטוענים אותם שקנו במזרחית דרומית להניח מקום פנוי שיעור אמה בין מושב שלהם למושב דרום וצפון ואותם שבדרום וצפון מוחים כי הקרוב למזרח יותר חשוב יותר ויש הכחשה איך הוכרז בשעת מכירת המקומות.

סימן קפה

קהל רוצים לסדר ישיבת בית הכנסת שיהא פני כולם למזרח ומנהג מכבר דאותם שמקום שלהם בכותל מזרח פניהם כלפי העם וכן בדרום וצפון.

סימן שנג

בית הכנסת בעיר שארבע פעמים בשנה יש בה שוק ובאים ממקומות אחרים ומתפללים שם ומחמת דהי' הבית הכנסת קטן וחזו בה תיוהא בנו אחרת ואין מתפללין עוד כלל בראשונה אם מותר למוכרה וגם אם מותר אחר כך להעמיד שם מרחץ.

סימן קמ

הוסיפו עזרת נשים באחור בית הכנסת ולא נגמר בדלתות וחלונות ולא נודע אם פעם אחד התפללו בו נשים ועתה עשו שם בור סיד לצורך בנין המקוה אם מחויבים לפנות הבור סיד שיש בזה הפסד מרובה.

סימן קסח

אם לבנות מרחץ ומקוה תחת בית הכנסת.

סימן קפב בית הכנסת קטן מהכיל העם ורוצים לסתרו כדי לבנות גדול שם כי אין להם מקום אחר.

סימן תקמה

אם עזרת נשים שבחלק הבית הכנסת יש בי קדושה כמו בית הכנסת של אנשים.

סימן כא

אם סתרו עמודי בית הכנסת על פי הוראת מורה כדי להרחיבו ונכתתו האבנים עד אשר לא יצלחו לשום מלאכה אם צריכין גניזה.

סימן קלה

אם מותרת מעוברת לכרוך במפה של ספר תורה.

סימן תנה

קהל בבית הכנסת אחת שנחלקו ויצאו חציין להתפלל במקום אחר מחמת קטטה ותובעים חצי מהספר תורה ושאר חפצי הקדש או רוב יצאו.

סימן תפט

ארגז הנעשה מתחלה להניח בו ספרים וקודם שהניחו בו ספרים התנו שאם יצטרכו לשנותו לדבר אחר יהי' מותרים לשנותו לכל דבר.

סימן תקסט

קהל התחילו לבנות בית הכנסת והתנו שלא יהא בו קדושת בית הכנסת ואחר כך הרוב מהקהל חוזרים מהתנאי והרבה מהרוב הללו הם קרובים זה לזה וזולתם ליכא רוב אם מהני התנאי ואם מועיל החזרה.

סימן תקמב

כפר דרים שם מעט יהודים והי' בעל הבית אחד אשר הי' לו חדר הנבנה מתחלה להשתמש בהנחת חפצים וגם מבר שם בשר אחר כך התפללו שם בני הכפר והניחו שם ספר תורה וארון הקודש ולא נתן להם הבעל הבית את החדר לחלוטין רק לא עיכב בידם ודרכו בכל שנה לפני פסח לדור באותו חדר איזה ימים וגם בכל השנה הניח שם כלים וכעת נתקלקל הגג ולא אבו הקהל לתקנו לכן נתחרט בעל הבית ומוחה בהם להתפלל שם ורוצה להשכירו לבית דירה ואומר שמעולם לא הי' בדעתו להחליטו לבית תפלה רק בתורת ארעי.

סימן י

ענבים בקערה וזב מהם משקה אם אוכל הענבים צריך נטילת ידים ואם שותה אותו משקה צריך לברך בורא פרי הגפן.

סימן יד

יין רובע רביעית ומזגו בשלשה חלקים מים ושתה כל הרביעית מה ברכתו בראשונה ואחרונה.

סימן תקעא

אם טעה ובירך מעין שלש על פת במקום ברכת המזון.

סימן תרלח

אם מותר לילך למרחץ ע"ש אחר זמן מנחה קטנה.

סימן פב

הניעור בלילה ובבוקר ישן שינת קבע אם מברך המפיל.

סימן קצט

מנהג העיר שכל גינה הסמוך לביתו אין נותנין באריסות רק עובדים שכירי יום ועתה נתן אחד גינתו באריסות לגוי אם מותר לעבוד בו בשבת.

סימן תקיט

ישראל שיש לו דרעש מאשין ודשין בו אחרים בשכר אם מותר בשבת.

סימן תקלד

ישראל קנה בית וחצר מגוי ופסק עם המוכר להעמיד לו עוד איזה בנין עד זמן פלוני בחצר זה ובתוך הזמן יש שבתות ועדיין לא נכנס הישראל לדור שם.

סימן שכה

ספר ישראל שכר חנות מגוי ועוסק בה הישראל בעצמו בחול במלאכת הספרות ויש לו גם כן גוי שכיר לשנה לעסוק באותו מלאכה והגוי יש לו כלי אומנות שלו מהו להשכיר להגוי שכירו החנות על השבתות ויו"ט בסך קצוב והשכיר יטול לעצמו שכר הספרות בשבתות ויו"ט או הגוי יתן חלק מן שכירות של שבתות ויו"ט לישראל בעד שכר החנות.

סימן שסו

ישראל יש לו תנור ורוצה להשכירו לאופה גוי.

סימן דש

הנותנים בהמות לגוים לגדלם לשותפות והגוים מביאים בהם משאות בשבת אם מותר מחמת דהגוי יש לו חלק בגוף הבהמות וגם אין לישראל הנאה מזה וגם אין לנו רשות הרבים רק כרמלית.

סימן של

בעלי עגלות בעיר נגזר עליהם שילכו גם בשבת ואם לאו גם בחול לא ילכו אם להתיר למכור הסוסים לגוי. שכב קטן שהניח רוטב צונן בשבת על הכירה ואחר כך הסיק גוי או קטן שבישל בשבת.

סימן תקעז

הלעקטרי אם מותר להניח לפתוח את הלעמפיל בערב שבת ומאיר כל הלילה של שבת קודש.

סימן תריד

אם לומר במה מדליקין בליל שבת בבית אבל או בית חתן.

סימן תרמ

אם אבל יאמר ברכו בליל שבת אחר התפלה ואם יו"ט שחל בליל שבת אומרים ברכו אחר תפ״ע.

סימן נא

על דברי רמ"א בש"ע או"ח סוף סי' ער"ה דנהגו לכסות הקטנים שלא יהיו ערומין בפני הנרות.

סימן תנט

כפר שאין בו עשרה ומתאספים מכפרים הסמוכים בשבת ופעם אחד ירד הגשם מאד ולא נקרא הפרשה בציבור איך יעשו אחר כך.

סימן תקלב

חבורה שעשו תקנה באם אחד מהם תלד אשתו זכר אזי בשבת שלפני המילה או כשיהא הברית בשבת עצמו לא ימכרו העליות אלא בעל הברית יקרא לספר תורה למי שירצה ואירע שילדה אשת אחד זכר לפני יום הכפורים שחל בשבת והברית יהא אחר יום הכפורים.

סימן תריז

נער נעשה בר מצוה בשבוע שלפני השבת או בשבוע שלאחר השבת אם דוחה שאר חיובים לעלות לתורה בשבת.

סימן שיט

אשה שהכניסה מוך באותו מקום בשעת וסתה או בהפסקת טהרה או רגילה בהרגשת פתיחת פי המקור וכשעומדת בין אחרות בושה לבדוק לכן נותנת מוך דחוק שאם תראה יהא ניכר על המוך אם מותרת לצאת ברשות הרבים וכרמלית או לחצר שאינה מעורבת.

סימן צ

פרה מבקשת זכר ויש זכר אצל גוי אם מותר לשלוח הפרה על ידי גוי בשבת עם משכון בעד שכר הפר. וכשהפר של ישראל אם מותר ליטול בעל הפר שכר דהוי שכר שבת. ובלא משכון עי' סימן קפ"א.

סימן תרכא

אם מותרת בהמתו לישא משא בשבת בכרמלית או חצר שאינה מעורבת. ואם מותר למוכרה בערב שבת והגוי ימשוך אותה מרשות ישראל בשבת.

סימן שנב

אם מותר למסור בהמה לנכרי בשבת להוליכה לשוק שיהא במקום אחר ביום ב'. ועוד מילבין. סינון רוטב שיש בו מילבין.

סימן תקפה

בהמה שאחזה דם בשבת סמוך לחשיכה מוש"ק באופן דאפילו ימתין עד חשיכה לא תמות אם מותר להקיזה על ידי גוי בשבת.

סימן תסד

יהודי הועמד מן הבי דואר לקבל בחנותו הנשלח לבי דואר וצריך מיד לכתוב ולפני ערב מוסר הכל אל הבי דואר ורוצה להעמיד במקומו גוי על שבת ויום טוב שיקח הגוי חלק מהשכירות והאחריות על היהודי.

סימן שכד

מקוה שיש בה סאמוואר עם אש בתוכו וטובלין בה בשבת וכשיורדין במקוה מתגבה המים עד הסמויאר ונוגע בו ומתבשל המים.

סימן שכג

אם מותר לשתות בשבת בארקוט חם שהוחם בשבת על ידי תיבה עם מים ובתוך התיבה מאשין וגחלים להחם המים ובתוך המים חמין צלוחית עם בארקוט קר כדי להחימן ונעשה בשביל גוים וישראלים שצוה להם הרופא לשתות.

סימן יז

מה שנהנו לטבול בשבת במקוה ששפכו חמין לתוכה. שכח מי שאמר לגוי להשחיר לו מנעליו אי אסור ללבשן בשבת זה.

סימן קפג

בא בשבת ממקום רחוק י"ב מיל אם נעשה מומר או חשוד. ואם שלח אחיו עם עגלן גוי עם יין של שותפות ובא על העגלה בשבת.

סימן שכו

אם מותר בשבת להעריך כלי שעות בעצמו או על ידי גוי.

סימן תיא

שומר רחיים בלילה מבחוץ ולמען דעת אם עומד על משמרתו כל הלילה עשו בפנים כמין כלי שעות שמגלגל נייר וכשהשומר מבחוץ מסבב שרויף באיזה שעה אזי נעשה נקב בנייר באותו שעה אם מותר לעשות כן בלילי שבתות או מותר לצוות זה השומר לגוי בכל שעה לסבב השרויף

סימן קעב

מוליך תינוק בשבת ותינוק נושא על ידו טלית וסודר צרור במפה והגדול אוחז ביד התינוק ואם גם בלא אחיזת היד אסור.

סימן סד

חלב שנפל לתבשיל ונותן מים קרים להציף החלב אם יש בו משום מתקן בשבת חוץ איסור בורר.

סימן תקפג

אם מותר בשבת להשליך גרף של רעי מבית הכסא שהוא נגד עיניו וכן אם נמצא בבית הכנסת עכבר או צואה אם מותר לטלטלו להוציאו או יכפה עליו כלי.

סימן תקלז

מעוברת שכבה במטה ואצלה תינוק בן ג"ש ישנים והיא בחודש טי"ת והבעל ישב אבל השלחן ושמע בכי' קול דממה דקה והעיר אשתו ושאלה אם הרגישה איזה דבר והשיבה לא ואחר איזה ימים המליטה זכר בשבת ונסתפק שמא העובר בכה דאזי יש למולו בשמיני לבכייתו.

סימן שגם

מבוי או חצר שאינו רחב עשר אמות ובית קטון רוחב שתי אמות בפתח המבוי או החצר אם יעלה בליטת אותו בית לפס או לקי.

סימן תרטז

מבוי ניתקן בצוה"פ ומצד אחד סמוכה לשדה בלא צוה"פ רק השדה יש לה גדר נמוך מן יו"ד ופחים ובין הגדר למבוי חריץ אינו עמוק יו"ד טפחים ובין החריץ להגדר שביל עשוי להילוך אם יצטרף הגדר לחריץ שבין שניהם יותר מיו"ד טפחים להיות כמחיצה מפסיק בין המבוי להשדה.

סימן שכז

חצר המוקף בחוטי ברזל מתוחים על עמודים ויש בין חוט לחוט יותר מן גימ"ל טפחים ולמעלה על העמודים גם כן מתוחים החוטים אם מועיל משום צורת הפתח.

סימן שכט

אם לסמוך על הטעליגראף במקום צורת הפתח.

סימן קצב

אם מותר להעמיד קבה אחד מעבר לגינה יקנה שני מעבר לגינה לצורת הפתח והגינה יש בה זרעים.

סימן שטז

חצר שכותל שלו הוא כותל לאחורי בית של חצר חברו ועשה צורת הפתח והעמיד הקנה מבחוץ משוך ועומד באמצע כותל הבית כזה:

סימן שטו

גוי הדר בקצה חצר שישראלים דרין בתוכו והחצר פתוח לשתי מבואות המפולשים אם צריכים לשכור ממנו כיון דיש לגוי פתח למבוי הסמוך לי ובמבוי שה פתוחים לו חצרות גוים וישראלים.

סימן שנז

בעירוב של עיר אם יש לבעל נפש להחמיר וכמה חששות יש בזה ונידון שכירות הרשות ולענין החוט שמותחין על הקנים ועליהן המסמר ועל המסמר קדרה ואחורי הקדרה יש בו חריץ והחוט נכרך בחריץ שבקדרה.

סימן תרטו

באר בין שתי חצרות ואחת עירבה או א"צ עירוב שני' לא עירבה המבואר באו"ח סי' שע"ו ס"א.

סימן קנט

תוכן העניינים

תשורת שי מהדורא קמא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה