אור ברסלב
תשורת שי מהדורא קמא מפתחות › אבן העזר

תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק

מפתחות · אבן העזר

יורה דעה

סימן סג

ב מי שאשתו נשתטית ובני חבורה מבטיחים להחזיקה בבית החולים עד שתשתפה.

סימן קד

בנשתטית דאסור לבעלה ליתן הכתובה עם עוד קרקע לאחי אשתו שיתחייב בשטר לפרנס כל ימי שטותה ולשמרה בעד ריוח ופירות המעות והקרקע ולכשתפקח יחזיר לה המעות והקרקע.

סימן קיט

מי שהיה לו היתר ממאה רבנים לגרש אשתו בעל כרחה או לישא אחרת והתרו בה שתקבל גט ולא רצתה וגרשה בעל כרחה שנתן הגט בבגדיה ונשא אחרת ועתה רוצית גט אם מחויב ליתן לה גטו.

סימן רט

דר עם אשתו עשרים שנה וילדה תוך הזמן ולד ומת ואחר כך הפילה ולא רצה עוד לדור עמה ומחמת כן נתנה לו כתב דאם לא תלד עד ח"י חדשים תקבל גט גם אסרה עצמה עליו בקונם אם לא תלד עד אז ומסרה הקולמוס להחתימה וקראו לפניה הכתב וקבלה על עצמה בקונם ואחר הח"י חדשים רוצה הבעל ליתן לה יותר מן כתובתה שתקבל גט ואינה רוצה. ואי סירבה בהתראת רבנים שתעמוד עמו לד"ת.

סימן רלה

מורדת מלדור וגם גט אינה רוצה והזמינה הרב שבעירה ומסרבת לילך לד"ת והלך הבעל לעירו וכתב הרב מעירה לבית דין שבעיר הבעל דירא להתערב בזה ועברו יותר מן י"ב חודש אם יוכל לישא אחרת או לגרשה בעל כרחה.

סימן שמא

נשתטית וילדה ממזר.

סימן שמב

נשתטית שחידש חכם אחד לזכות לה גט על ידי שליח והדר יעשהו עוד שליח להולכה.

סימן רנו

אשה איזה ימים אחר נישואין אמרה לילך למשפחתה רחוק עשרה פרסאות להביא המעות שיש לה אצלם ולחזור בשבוע שני ונתן לה בעלה רשות ולא חזרה והלך הבעל לשם ואמרו לו לא היתה בזה ונסע לכמה מקומות ולא מצאה וזה שתי שנים שעברו. וגם ישוב סברת מהרד"ך דתקנה שאינה משום גדר רק לטובת העולם גם במלתא דלא שכיח תקנו.

סימן שנח

נשתטית ובעלה רוצה היתר ממאה רבנים אם יכול להתפשר עם חותנו שישלש אצלו דמי הכתובה ובעד זה יזון את בתו ואחר שתתרפא יתן חותנו לבתו דמי הכתובה בלא ניכוי שכר מזונות או יכול להערים ליתן מעט יותר מדמי הכתובה ובעד זה יזונה חותנו ואנן סהדי דלולא הלואת דמי הכתובה לא היה מקבל עליו לזונה בעד סך מועט כזה.

סימן שמו

נשתטית שבעלה עני ולהחיות נפשו מוכרח להיות שכיר יום במקומות אחרים ואי אפשר לשמור אשתו וליחד לה דירה אם מותר לישא אחרת על ידי היתר מאה רבנים.

סימן שפד

משוגעת שישבה בווין בבית המשוגעים ונראה שנתרפאה אבל ראש הרופאים לא הניחה לקחתה משם כי אמר שעדיין משוגעת אם יש לסמוך עליו להתיר לבעלה לישא אחרת על ידי היתר מאה רבנים.

סימן תסא

נשתטית שהורו בית דין שישליש הבעל וועקסיל עם ערב על הנדוניא ומזונות

סימן תקח

מי שעזב אשתו והלך למדינה אחרת ואין דעתו לחזור אם נותנין עליו חומרי מקום שיצא משם.

עוד שם לענין פנוי שיצא ממקום שנהוג חרם דרבינו גרשון מאור הגולה למקום דלא נהוג ונשא שם אשה. עוד שם לענין גזירה שלא נתקבל ברוב ישראל ואם כלה אחר חלף החמישי.

סימן תקמג

צעיר לימים ברחה אשתו ממנו עם ערל חשוק שלה והבעל עדיין לא קיים פריה ורביה והלכו שני תלמידי חכמים ובקשו ממנה שתקבל גט מבעלה והשיבה היא אין צריכה גט רק אם יתן לה בעלה אלף כסף תקבל ממנו גט כי יודעת בעלה שהוא ירא חטא ולא ישא אחרת עד שיגרשה וכאשר באו אצלה הת"ח מצאוה עם הערל גם אנשי המקום אומרים כי כשבאה לשם היו סבורים כי היא ערלית אשתו של הערל ודרים יחד ואי אפשר לגרשה בעל כרחה ולהתראות פנים עמה מפני סכנה גם מעות אין לו ליתן לה גם אין בכוחו וממונו להשתדל היתר ממאה רבנים וגם צריך לזה זמן רב.

סימן רלא

נמצא שינוי בשם המגרש בגט שנמסר להאשה ופסול מדרבנן אם יכול לגרשה בעל כרחה על ידי שליח.

סימן תקיב

לענין מה שכתב המע"צ בסימן ל"ג דיכול להתנות שיוכל לגרשה בעל כרחה.

סימן רנה

ב נשתטית יכולה לשמור גיטה ואינה יכולה לשמור עצמה וגרשה במזיד.

סימן שצו

צורבא מדרבנן דאשתו עוברת על דת יהודית ולא הי' התראה וגם גביית העדות הי' שלא בפני' אם מאה רבנים יתירו לו חרם רגמ"ה.

סימן תרלו

שאלה בכרות שפכה וספק נולד כך או אחר כך.

סימן מט

נשא אשה וילדה לחמשה חדשים ושניהם אומרים שהולד מאחר ופירש מאשתו מחמת קטטה שאמר שזינתה עד אחר כך נתנה לו חמותו חצי בית וחזר לדור עם אשתו ואמר לו הרב דאסור לדור עד כ"ד חודש וחזר הבעל וטען שהולד ממנו רק עשה קנוניא עם אשתו תחלה כדי שתתן לו החצי בית.

סימן רלד

אם גמלה בנה לפני גירושין או לפני מותו אם צריך גימ"ל חדשים.

סימן שפח

יהודי דר בכפר והוציא גוי שם רע על בתו הבתולה שיש לה שייכות עם שני גוים ולא אמר בפירוש שזינתה ועל ידי הקול נסעה מבית אביה למקום אחר ושהתה שם גימ"ל חדשים ועל ידי זה נתחזק הקול יותר שמחמת עוברה שהתה עד שילדה ונשתדכה לכהן והוא לא ידע מכל זה.

סימן נח

בעדות עגונה סתירה בימים ובשמו.

סימן פו נטבע שלא ראוהו עדים עד אחר דאישתהי הרבה ביבשה.

סימן קמז

בעדות נטבע במים שאין להם סוף.

סימן קנז

נטבע שניכרים בגדיו שהם של בעל פלונית

סימן רפז

עד אחד העיד על הנטבע מכבר שהכירו והי' פרצוף פניו וגופו שלם בלא פצע וחבורה ואינו זוכר כשראה אותו ביבשה אם אשתהי כבר יותר משעה.

סימן רפט

נטבע במים שאין להם סוף ושהו עליו כדי שתצא נפשו ואחר כמה ימים נמצא אחד במקום אחר שפלטו המים ולא ניכר גופו רק נמצא בבגדיו כתבי חובות שהי' לו על אחרים וניכר הכתב שהוא של בעל אשה זאת וטרם שנמצאו הכתבים אמרה האשה שבעלה הי' אצלו כתבי חובות.

שי"ן איש הלך למרחוק להתרפאות אחר כך העידו שנים שהרופא הראה להם בפינקס שמת הירש מיללער מגאניא ואותם עדים אינם יודעים אם הרופא יהודי והראה להם הרופא בפינקס שהי' לאיש זה סימן בינינו בפניו ולא נכתב שם אביו.

סימן שסג

היתר עגונה על ידי עד אחד ועוד עד מפי עד וזקוקה ליבם אם צריכה בית דין של שלשה.

סימן קצ

כתב שבא לפלוני מעיר פלוני שמת זעליג כ"ץ מטרעבלי.

סימן קפד

אשה שחלתה ברגלי' והולכת בקושי ומחמת כן רחמה צר ועל פי רוב תצא הזרע לחוץ קודם הכניסה אם מותר לדור עמה.

סימן קע

דרדקי מלמד קטנים וקטנות ואשתו בעיר אחרת ויש לו קטט עמה.

סימן צו

בתולה נתוועדה בשבת עם שלשה נערים והיה טבעת באצבעה ואמר לה נער אחד תן לי הטבעת לראות ונתנה לו וממנו לקחו נער שני ובקשה הבתולה שיחזיר לה הטבעת והשיבה אם תושיט האצבע אשים הטבעת עליו והושיטה ונתן על אצבעה ואמר הרי את מקודשת לי כדת משה וישראל והאב אומר ששלו הטבעת ולא נתנו לבתי רק על זמן מה להתקשט.

סימן כו

אחד העיד שקנה ממנו נער טבעת ונתן לו עירבון והטבעת נשאר אצל אשתו אחר כך נזדמן אצלו הנער עם בתולה ולקחה אשתו אצבע הבתולה ונתנה הטבעת על אצבעה והנער תפס האצבע עם טבעת שעליה ואמר הרי את מקודשת לי ולא זרקה תיכף הטבעת ועד שני העיד שגם כן ראה כן רק מקנין הטבעת אינו יודע והנער אמר שקנה הטבעת מן עד הראשון בידיעת אשתו ונתן עירבון ולקח הטבעת לידו ואחר כך החזירו לאשת המוכר ואיזה שבועות מקודם המעשה דיבר עם הבתולה על ענין שידוכין.

סימן קט

קידש אשה תחת החופה בטבעת שלקח אביו מתיבתו ונתן לו ואחר זה נודע שהטבעת של אחר אם בעילתו בעולת זנות עד עתה בעברה.

סימן קעט

שני עדים העידו שנתקדשה אשה ואחד אינו זוכר היום והאשה מכחשת.

סימן עז"ר

נער הביא שני עדים שקידש בתולה רק אחד אמר שלא ראתה אותו והאשה מכחשת שלא קידשה.

סימן רפ

ראובן הביא שני עדים בני אחיות שקידש בתולה זאת אחד מהם אומר שנתן ראובן על יד הבתולה הענשיך ואמר הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל והשני אמר שראובן נתן על אצבעה הענטשיך וטבעת ואמר הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדמו"י אחר כך בא שלישי והעיד שעמד בתפלה ופניו לכותל רק שמע שאמר ראובן האמ"ל בטבעת זו ואחר שעה חזר השלישי להבית דין ואמר שנזכר שאחר התפלה ראה על ידי הבתולה הענטשיך והבתולה מכחשת שלא נתן לה ראובן כלום רק בקשה מראובן ההענטשיך בעד מה שחייב לה ולקחה אשה אחרת ההענטשיך לראות ואחר כך נתנה לה וראתה שהם קרועים ובקשה להשליכן ותפס ראובן בידה ואמר האמ"ל וכו' ולא הבינה מה אומר.

סימן תרכה

תירוץ על הקושיא לרמב"ם וסייעתיה דאפילו מתייחד לו פנויה לוקה משום לא תהיה קדשה אם כן איך תקנו חז"ל בחרשין ויתומה קטנה נשואין לעקור דבר מן התורה בקום ועשה.

סימן תקכז

ראובן נשתדך שתשא בתו לבן שמעון ופסק ראובן סך נדן ובן שמעון פסק גם כן שיהא לו סך כך וכך נדן נוסף על חלק ירושתו מאביו שמת כבר אחר כך אמר החתן שאין היורשים רוצים לוותר לו ואין לו רק חלק ירושה המגיעו ואמר ראובן שאינו רוצה בזה והשיב החתן שימחלו זה לזה להתיר הקשר ואמר לו ראובן גימ"ל פעמים שמוחל ולקח החתן התנאים ואמר לראובן הרי לך התנאים ונפרד קשר השידוך ולקח ראובן התנאים והלכו זה מזה אחר כך בא ראובן ואמר שמסכים שלא יהא להחתן רק חלק ירושה והחתן אמר שכבר נתבטל השידוך וראובן טוען שהכלה לא הסכימה לבטל השידוך.

סימן תקמ

אם החתן ואבי הכלה הסכימו להפריד השידוך אם מועיל מחילתם בלא ידיעת הכלה ועיין סימן תקכ"ז.

סימן תקכח

ראובן ושמעון נשתדכו ופסק נדן סך כך וכך ובשטר תנאים נכתב בהתחייבות ראובן פחות ממה שנתחייב בעל פה וכתוב בהתנאים קנס מצד העובר לצד המקיים וכשבאו לזמן החתונה לא רצה ראובן לסלק רק סך הכתוב בתנאים וביטל שמעון השידוך מי מהם חייב קנס.

סימן תקפד

אפיטרופס של יתומה ששידך היתומה ונתן דמי הנדן להחתן והרוויח בהמעות ואח"כ שלא יכלה היתומה להשלים להחתן מה שפסקה לו וחזר מהשידוך אם צריך החתן ליתן חצי ריוח.

סימן הי"ת

ראובן היה לו בת ונשתדך עם שמעון שישא בן שמעון את בתו ועשו ראשי פרקים ות"כ והוציא ראובן על שכר לימוד ומזונות להחתן בישיבה ומת ראובן ואין יכולת להאלמנה לסלק במעות רק בקרקע והחתן רוצה הנדן רק מעות.

סימן יב

במסלק נדן פחות שליש דפטור מקנס וטוען צד השני דל הקנס מכל מקום נתחייב בתנאים ומחייב אדם עצמו בשטר מה שאינו חייב.

סימן כט

אחד גידל בת בנו שמת ואחר כך עשה עמה שידוך אחר כך מתה בתו והניחה בנים ורוצה לבטל השידוך של בת בנו ליתנה לחתנו האלתמן.

סימן נז

נתחייב בתנאים ליתן נדן במזומנים אחר כך נתפשר עם החתן להשכין לו בית בשטר אחר כך חזר החתן ועינו רוצה לישא רק במזומנים.

סימן רלז

כשתדכו בלא תקיעת כף ולא נכתב שום דבר אם החוזר חייב קנס וחל עליו חרם הקדמונים ואם חייב להחזיר מה שנתן אידך שכר שדכנות.

סימן שי

פסק נדן לחתן ושילם בעד מזונות החתן ושכר לימוד אחר כך רוצה לסלק הנדן בקרקעות והחתן אינו רוצה ומבטל השידוך.

סימן תקט

אבי החתן עבר זמן שקצבו בתנאים לעשות החתונה אם משום לפנים משורת הדין צריך אבי הכלה להמתין ואם רוצה להמתין אם תובע חצי נדן קנס ואם יש חצי נדן קנס מחמת איחור הזמן.

סימן רעו

נשא אשה שפסקה לו נדן ואחר הנשואין הבריחה נכסי' וישב עמה איזה שנים ואחר כך לא רצה לדור עמה ועדיין לא נתנה לו הנדן והגיעה קרוב לחמשים שנה והוא לא קיים פריה ורביה.

סימן תב

ראובן נתן לחתנו אחר החתונה סך מעות לקנות כלי בית וילך ממנו לדור בפני עצמו ולא הספיק לקנות עד שמתה אשתו בת ראובן וטוען ראובן נתתי לך אדעתא שתהנה בתי והרי מתה והחזר לי המעות.

סימן תקסז

מי שפסק נדן לחתנו ככתוב בתנאים ומת אם החתן נוטל בשבועה שלא נפרע או היורשים מחויבים לישבע שאינם יודעים אם נפרע ולא ציוה להם אביהם ואם יש בזה משום מצוה לקיים דברי אביהם שציום לפרוע. ועיין סימן תקנ"א וסימן תקס"ה.

סימן תקסה

הפוסק לחתנו כדן ומזונות ולא נעשה שטר וקנין או אם כתבו שטר בהתחייבות וקנין ומת אם מוציאין מהעזבון מיד יורשים או חייבים על כל פנים משום מצוה לפרוע. עוד שם אחד שכתב לבן בין הבנים נכסיו מטלטלין ואגבן מקרקעי מהיום ולאחר מיתה ולבסוף השטר כתוב וקנינו מידו על כל הא דכתיב ומפורש לעיל.

סימן כח

ב אם יכוף אשתו לעלות עמו לארץ ישראל אם עתה יוכל להתפרנס בחוץ לארץ מיגיע כפו וחושש לאחר זמן מחמת זקנתו גם בחוץ לארץ יוכרח להתפרנס מהצדקה.

סימן לד

מורדת רוצה בגט בלא כתובה אם מותר לבעלה לכופה בערכאות לדור עמו.

סימן שצה

מורדת ואינה רוצה לקבל גט כדת משה וישראל אלא בהקדים הגירושין בדא"ה.

סימן רכד

בחור הוציא שטר על בעל אמו שנתחייב לפרנסו וכשמתה אמו אינו רוצה. ואי צריך בחיוב בתנאי על פה שיהא מוכח מתוך השטר כשהתנאי אינו מועיל על פה או נימא דעל התנאי נכתב כמו כשבא התנאי לגרע כח השטר.

סימן דר

אהא דאהע"ז סימן קט"ו ס"ד דמצוה לגרשה ויכול לגרשה בעל כרחה איך הדין בעשתה תשובה ומתנהגת בדרכי צנועות. ועוברת על דת שהוציאה משום שם רע וחזר ונשאה אחר שתתרו בו.

סימן שנ

עד אחד העיד על אשה שזינתה ובעלה מאמין לו גם הרב אומר שהודית לפניו על דבר מכוער והאשה מכחשת גם שניהם אם מותר לגרשה בעל כרחה או לישא אחרת. וגם כשמסרבת לעמוד לד"ת. ואם דר עמה הבעל אחר אותו מעשה.

סימן צט

איש ואשתו מכפר הלכו על הרגל לעיר ונתאכסנה האשה אצל גיסה וסיפרה לבעלה שגיסה מכניס עמה בדברים ואמר לה בעלה שלא תלך תחת עיניו ולא תספר עמו אחר כך סיפרה עוד לבעלה שגיסה מכניס עמה בדברים ואמר לה בעלה שלא תישן בבית גיסה ולא שמעה לו וסיפרה אחר כך לבעלה שבלילה הלכה אחותה מהבית ונשארה לבדה עם גיסה ולא נגע בה.

סימן נא

אם אסור מדאורייתא פריעת ראש אשה במקצת.

סימן תקע

אם מותרות נשים ליתן על ראשן פיאה נכרית נקרא קונסט הארשייטל העשוי מאיזה צומח בארץ דומה ממש לשער.

סימן קעח

משתגעת בכל שנה בחדש תמוז על איזה זמן ועברו ששה שנים שלא נשתגעה וחזרה ונשתגעה בתמוז ורפאוה רופאים אם יכול לגרשה מרצונה.

סימן תקלח

עיר דעש שהיתה נכתב בגיטין וכתבים בשני עיינין דעעש וכן באמט ועכשיו קם מושל חדש ותיקן לכתוב רק בעין אחד דעש ונסכם כן ממושלי המדינה ומעתה נכתב כן באמט ובכל העיר איך לכתוב בגט.

סימן רמד

חתמו עדים על גט וחזר הבעל והקנה לסופר הדיו וקולמס ונמצא אחר כך חסרון בשם העד ראשון ותיקן העד שמו באותו דיו.

סימן רצד

גט אחר נתינה כשלקחוהו לקרותו נמצא בו קו נמשך בין שני ראשי שי"ן ונדבק בשני היודין של השי"ן. עו"ש בדין כאן נמצא כאן היה. עו"ש בדין חזקה שנתחזק לפנינו ואפשר דבטעות איתחזיק אי מקרי איתחזיק.

סימן יג

שמו מעריסה מיכאל יוסף וברח למקום אחר וקרא שמו בפי כל אבוש ועולה לתורה מיכאל יוסף.

סימן תנ

אשה באתה להתגרש ואמרה שם אביה יעקב שעיה וחקרו אחר חתימתו והיה יעקב ישעה ביו"ד תחלה וחסר יו"ד אחר העין.

סימן תסו

באה להתגרש ושמה מעריסה מלכה ובפי כל מאלי.

סימן רלב

נקרא וחותם הערש או מעכיל בעין.

סימן תע

אשה שמה מעריסה טאבא רבקה וכן נקראת בפי רובא דרובא וכן כותבין עלי' בקוויטליך לצדיקים וכן כתוב בכתובה רק מיעוטא דמיעוטא קורין אותה טאבא לבד.

סימן תעא

איש בעלייתו לתורה נקרא וחותם אהרן צבי ובפי רוב העולם נקרא אהרן הרש הה"א בפתח ובפי המיעוט אהרן הירש בסגול תחת הה"א.

סימן תעב

שם המגרש בעלייתו לתורה אהרן ובפי העולם ארקא בקמץ האלף ראשונה והריש בשבא נחטפת.

סימן תעג

אשה שמה מעריסה גיטל רעכל ונשאת למקום אחר ונתגרשה שם ושבה לבית אביה ויש כמה אנשים אשר שכחו דשמה גיטל וקוראין אותה יוטא רעכל ונלאת לאמר דשמה גיטל רעכל ונשאת ובאה להתגרש שנית.

סימן תעד

אשה נקראת בפי כל בראנא וחותמת בריינא.

סימן תעה

איש נקרא בעלייתו לתורה צבי ובפי כל הירש אחר כך נקרא הערמאן אחר כך נקרא מנדרא.

סימן תעו

מגרש נקרא בעלייתו לתורה ובפי כל לאזר ואינו יודע לחתום.

סימן תעז

אשה שמה מעריסה חנה אבל העולם יש קוראין אותה הכלא ויש קוראין אותה האני.

תוכן העניינים

תשורת שי מהדורא קמא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה