אור ברסלב
תשורת שי מהדורא קמא מפתחות › יורה דעה

תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק

מפתחות · יורה דעה

אורח חיים

סימן שסה

קהל קבלו שו"ב על כל זמן שירצה להיות אצלם שו"ב לשלם לו מכל מין שישחוט סך כך וכך ואחר איזה שנים נדחקו הקהל למעות וראו ששכר השחיטה עולה הרבה ונתפשרו עם השו"ב לשלם לו סך קצוב לשבוע והמותר יפול לקופת הקהל אחר כך חזר בו השו"ב וטוען שלא הי' קנין בפשרה וגם הוי מחילה בדבר שלא בא לעולם.

סימן כה

שו"ב שבא לשחוט בישוב אחד והרב לא הי' בביתו ולא הניחה הרבנית ונתן השו"ב כתב יד שאסור לו לשחוט שם כשיבוא הרב בלא הסכמתו ואם יעבור תהא שחיטתו אסורה לכל וקיבל עליו באלה ושבועה וח"ח אחר כך לא קיים השו"ב והעיד אחד שהכתב נתן על תנאי ולא נתקיים והרבנית מכחשת אותו

סימן נג

שו"ב מכר חזקתו לשו"ב אחר וקיבל עליו שו"ב הראשון ואביו בשבועה דאורייתא ובח"ח שיעקור משם ולא ישוב ואסרו את עצמן בכל פירות שבעולם אם יעברו אם אביו נפסל מלהיות שו"ב ואם נאסר בכל פירות

סימן רפד

שוחט ובודק שריננו עליו שמכשיר הרבה מאד יותר מהרגילות ושלחו אחר בית דין לבוא אצלם ועשו הבית דין פסק דין שלא ישחוט ויבדוק ערך שנה זולת שו"ב מומחה עומד על גבו וקבלו השו"ב והעם הפסק דין אחר זה נתחרטו והשו"ב שוחט ובודק לבד מה דין הבשר והכלים ואם על כל פנים לכתחלה אינם יכולים לחזור מקבלתם הפסק דין.

סימן רסג

כפר אחד ישראלים בה מעט כשהוצרכו לבשר קראו שו"ב פעמים שו"ב היושב מצד זה ופעמים שו"ב היושב מצד אחר ועתה ניתוספו ישראלים וגם עשו מקולין ליתן בשר להשרים וכשאין נמצא שו"ב מיד מוכרחים לנחור ורוצים לקבל שו"ב ושו"ב הסמוכים טוענים שיש להם חזקה באותו כפר.

סימן תקעד

שו"ב שהזקין ונחלש ונפסל מלהיות שו"ב ולו בן ורצה שיהא במקומו ושלחו ללמוד אומנות שו"ב ונפל מחלוקת בין אנשי הקהל אם לקבלו ועשו אסיפה והיו רוב דיעות לקבלו ואח"כ נשמע כי הרבה לקחו שחד ממון ולולא זאת היו רוב ממאנים בו וישבו בית דין ושאלו איש ואיש באם לא יגיד ונשא עונו ויש מהם הודו שלקחו שחד גם אמרו ששמעו מאחרים שלקחו שחד ועתה אומרים שחוזרים בהם ואינם רוצים בבן השו"ב מחמת שהוא בן עירם ומכירים אותו שאינו הגון ועדיין לא למד הבן האומנת כל צורכו ולא הי' לו קבלה ולא התחיל לשחוט. עו"ש בענין אאמע"ר באומר מותר וביש ע"א.

סימן ריז

על דבר המבואר ביו"ד סימן י"ג ס"ד בן טי"ת חי שנמצא במעי שחוטה כשרה וגדל ובא על בהמה דעלמא והוליד אותו ולד אין לו תקנה אם אסור למכרו.

סימן תקעב

בוושט דצריך שישאר למעלה כדי תפיסת יד דהיינו רוחב ד"א בגסה איך למדוד שיעור זה אם שלא על ידי המתחה דווקא או אפי' על ידי המתחה דדרכו של וושט להתכווץ ולהתקצר לצד הראש עד שעל פי רוב אף אם ישחט במקום הראוי לשחוט לכתחלה אפילו הכי לא ימצא בוושט למעלה ד"א רק על ידי המתחה כיון דאחר שחיטה מתכוויץ ומתקצר לצד הראש.

סימן תרלד

בן טי"ת חי שנמצא בבהמה שחוטה כשרה.

סימן תקעג

בשמלה חדשה סי' ל"ה סי"ז כתב דיתרת מגבה לא מיקרי יתרת כי אם בצורת אונא אבל אם מצא על גבי הריאה מקום גבוה כהר רחב למטה ועב למעלה שאינה מתקצרת למעלה כמו אונא ואפילו קצת מתקצרת רק שעגולה מלמעלה אין זה יתרת אלא גבשושית וכשרה אבל אם רחבה למעלה יותר מתחתית אם הוא כט"ד טרפה עכ"ל ונסתפק אם נמצא טינרי באחת הקצוות של הגבשושית שעי"ז הוא רחבה למעלה יותר מתחתיתה אם יש לחוש עי"ז ליתמ"ג וגם יש להסתפק בדין וורדא שאם היא גדולה כאונה השלישית דטרפה היאך יהא הדין אם ע"י טינרי גדולה הוא שוה לאונה הנ"ל. וכן לענין חסר אונא ויש במקום ההוא כעין הר הנקרא גבשושית דכתב השמ"ח ס"ט דאינו משלים איך יהא הדין אם נשלם התואר ע"י טינרי גדולה כנ"ל.

סימן רפב

על דבר המבואר בערך ש"י ביו"ד סי' כ"ז על מכירת בני מעים לבן נח מנבלה בשחיטה. ועל מה שכתב בערך ש"י ביו"ד סימן ס"ז דאיסור לאכול בשר חי שמא ע"י דחיקת שיניו יפריש הדם. ועל מה שכתב בערך ש"י ביו"ד סימן ע"ה ראיה מהמג"א סימן תק"ז דאיסור מותר לבטל בשעת היתר.

סימן רמא

גוררת רגלי' שכתב רגמ"ה דכשרה כשתנצל מאותו חולי.

סימן פ

דקין מבהמה משמש בהן הטבח הרבה ודחק להוציא הריעי אחר כך שלחן עם תינוק לשו"ב ונתעסקו בהן ילדים וכשלכו ממקום למקום על ידי שחוק אחר כך נמצא חצי מחט תחובה מעבר לעבר.

סימן מא

דק היוצא מהדקין נמצא פתוח בראשו וספק נעשה בסכין.

סימן קמז

שחין בוושט דנהגו אם נמצא קורט דם תחת השחין לגרר הקורט דם ואם עבר מכשירין.

סימן קצח

אם צריך לבדוק חתיכת הושט הנשאר בראשו.

סימן שמ

על מה שמבואר בערך ש"י על יו"ד סי' מ"ב אהא דמתיר הבה"ג לטעום המרה בלשונו ובשאר איסור אסור.

סימן ריג

קנה עגל מגוי ואמר הגוי שעדיין אינו בן שנה מהו לענין סרכות.

סימן רב

דקין של אווזא שנגרר השומן ונחתכו ונמצא בועות אם הבועות או נקבים בהדרא דכנתא אם חבירו מגין כמו בבהמה ואם השומן סותם.

סימן קכז

קנה פרה חולבת מגוי ואהר כך נודע שנקבוה נגד הטחול אם מותר להתפשר עם המוכר שיחזיר ליקח ממנו הפרה.

סימן רמ

קורקבן נשלך קליפה הפנימית ונמצא נקב מעבר לעבר בעור העב ועליו יבלת מבחוץ.

סימן תלב

בר אווזא נשבר רגלה במקום צומת הגידין ונקשר היטב שבר אל שבר יחדיו ידובקו ועדיין צולעת וכ"א יום אחר הקשירה הטילה בצים.

סימן קנד

ספק דורס נכנס ופצע ספק כלב שקרוב יותר אם רובא דליתא קמן עדיף מקרוב ואם בשלשה נדרסים מהני מקום רחב.

ב

עשרים אווזות ובתוכם שני זכרים ונמצא בלילה אחד אווזה מתה ובלילה שני' אווזא מתה והשואל אומר כי בוודאי מתו מחמת נשיכת הזכרים כי ראתה כמה פעמים ביום שהזכרים נשכו להאווזות.

סימן קסז

עשרים צאן בשדה מוקף גדר ודלת זקוף ובלילה נשמע רעש הצאן ונמצא הדלת נפול והצאן בחוץ רק שנים מתים בתוך הגדר. רמב עשרים אווזות בכלוב ומצא בבקר נפרץ גג הכלוב ואווזא אחת תלוי' בכותל מתה אם נתלה שנעשה על ידי כלב או על ידי גנב ומחמת איזה סיבה ברח והניח האווזא תלוי'.

סימן שעב

עופות בחדר קרקרו בלילה והאיש היה ניעור ושמע ונכנס להחדר ומצא עוף אחד מפרכס נוטה למות ואחר כך מת.

סימן שעד

חדר קטן לנים בו עופות ובכותל החדר למטה חור קטן שבדוחק יכול עוף אחד לצאת ונמצא בבוקר עוף אחד בהחדר מת ובחוץ לחדר בסמוך נמצא גם כן אחד מת ונפצע.

סימן שפו

לנו עופות קטנים בחצר מוקף רק השער פתוח מלמטה ויכולים לצאת ולפעמים מניחים שם עץ לסתום ואינה זוכרת אם הי' סתום ונמצא עופות דרוסים.

סימן תלא

דיר קטן מקורה ובאמצע גובה הדיר עוד קורה נמוכה עד חצי רוחב הדיר וגבוה תשעה טפחים מהקרקע ולנו עופות גדולים על קורה הנמוכה ועופות קטנים על הקרקע ובתחתית הדיר חור ודרך החור נכנס דורס וקטע ראשי שבעה מהקטנים ונשאר חי עוף קטן על הארץ וכל אשר ישבו על קורה הנמוכה.

סימן תמד

צאן מאתיים לנו תוך גדר מוקף מחזיק ששים על ששים אמה ובא גוי הרועה בשבת והגיד לבעל הצאן כי נמצאו עשרים צאן חוץ לגדר מתים ויותר מצוי שם זאבים מכלבים.

סימן תקלט

תשע תרנגולים ושתי בר אווזות לנו בחדר קטן אורך קלאפטיר וכן ברוחב והדלת סגורה ויש על החדר עליה ועל כל חדרי הבית ארוך ששה קלאפטיר ורחב ארבע קלאפטיר ומן החדר יכולין לעלות להעלי' שאינה מקורה ונשמע בלילה העופות מקרקרין ונמצא בבוקר עוף אחד נקרע על הראש ועוף אחד נמרטו נוצות ממנו ושכיח שם טחורין הדורסין.

סימן תקסח

בענין חשש דרוסה.

סימן קמג

בשר אחר שיעור מליחה ולא הודח נפל לציר טרפה. ואי נפל לציר כשרה.

סימן שא

חתיכת בשר אחר שיעור מליחה נפלה על ציר ולא אשגחו איזה צד. גם אם דוקא שהה קצת ולא הוגבה מיד נאסר.

סימן תקיח

על מה שכתב בערך ש"י על יו"ד סי' ע"א.

סימן כח

נמצא דם בחלב שהועמדה ואחר כך נחלב ובשלו החלב ואח"כ נחלב והעמידו החלב ונמצא דם שנית בשולי הכלי מה דין הכלים שבשלו בהם החלב.

עוד שם אם יכוף אשתו לעלות עמו לארץ ישראל אם עתה יוכל להתפרנס בחוץ לארץ מיגיע כפו וחושש לאחר זמן מחמת זקנתו גם בחוץ לארץ יוכרח להתפרנס מהצדקה.

סימן תיח

היו לו שתי פרות חולבות ומכר אחת לקצב ושחטה השוחט ונטרפה והמוכר עירב החלב והרוב מהפרה שנשארה ח"י ובישל החלב ואחר שעבר מעת לעת מהבישול ולא נשאר חלב בא הקצב והודיע שנטרפה הפרה ושאל בעל הפרות להמורה על הכלים ואינו יודע אם מחמת סירכא נטרפה או שאר ספק או ודאי טרפות ואי קודם גימ"ל ימים נטרפה אם מחיוב המורה לשאול את השוחט.

סימן קמו

ג' תולעים נמצאו בחביות כרוב למעלה תוך המשקה שעל הנסרים שמניחים על הכרוב ואבן עליהם.

סימן ריט

קמח הנטחן ברחיים ומניחין הקמח על הקרקע אם יש לחוש משום מלבין.

סימן שנב

לענין סינון רוטב שיש בו מלבין.

סימן תל

צלה בשר על האש וקדרה עם חלב ונגעו זה בזה אם אסור בהנאה. עוד על דברי מהרש"א בשבת דף מ"ב הא דאין שבות במקדש רק באיסורי שבת.

סימן תכז

בישל דגים עם חומץ ותבלין ובצלים וצוק"ר הרבה במחבת חלב אינו בן יומו ואחר נזכר וטעמו וראה שאין בהן חריפות כלל וחושש שמא תחלה הי' חריף רק ברוב הזמן הופג חריפותי.

סימן שסט

בצלים וצנון שחתכו בסתם סכין של בשר והניחום בכלי חלב עד שזב ציר רק המליחה הי' נאכל מחמת מלחו. ואם נתן הבצלים עם גבינה לתוך פלאדין ואין ששים נגד הסכין או נגד הבצלים.

סימן שפז

כלים שנתבשל בהם בשר טרפה ואחר לינת לילה הודחו עם כלים כשרים באפר ומים רותחים.

עוד שם אחד קיבץ מעות לעלות לארץ ישראל אחר כך נשמע שאין מניחין זר לכנוס אם מחויב להחזיר המעות להמתנדבים.

סימן תקסו

ישוב על מה שנשאלתי על מה שכתבתי בערך ש"י על יו"ד סימן צ"ה דשאני חטאת שנתערב במינו משאר איסורין דבחטאת מודה ר"י דבטל משום שהוא איסור חפצא חשוב אינו מינו עם היתר.

סימן רסא

כזית בשר שור טרפה שנמצא בקדרה שיש בו בשר עגל ששים כזיתים מצומצם.

סימן תנא

על מה שכתב נודע ביהודא תניינא חאו"ח סי' ס"ו דאיסור לאו שאין בו מלקות לא אמרינן טעם כעיקר מן התורה.

סימן רמג

כבוש בנהר דמימיו מתחלפין אם הוי כבוש. וכבוש בכלי ונענע הכלי תוך מעת לעת אי הוי כבוש. ולחלוחית מציר אי הוי כמבושל.

סימן תלח

מאכל שנכבש מעת לעת בכלי הבלוע מחלב מעת לעת ותיכף שהוסר החלב שמו בו המאכל אם מותר לאכול המאכל עם בשר.

סימן עד

על דברי רש"י במנחות כ"ג ע"ב דעל ידי ביטול ברוב כמאן דליתא ולא נפיש שיעורא.

סימן טז

ספק איסור ובעל רוח הקודש מוחזק אומר דמותר.

סימן רנב

ב ספק ספיקא אם חשוב כודאי היכא דקפדה תורה על הודאי.

סימן רנח

עשר בהמות נשחטו ונמכר יותר מתשעה ונמצא דקין של אחת נקוב ודאי טרפה ואמרו הטבחים דודאי לא נשאר שום בשר מששה בהמות אם מותר בשר הנשאר.

סימן שפט

אהא דפ"ק דחולין דף י"א ע"ב מנ"ל דאזלינן בתר רובא ואייתי ממכה אביו ואמו נימא שאני התם דהמיעוט תלי במעשה.

סימן תיב

רגל בהמה דקה טרפה שנתערב בכשרים במקום שמוכרין גם רגלי בהמות דקות במנין.

סימן עג

חומץ שנעשה אצל גוי בהמצאות חדשות אם לחוש שנעשה על ידי יסוד איסור.

סימן רג

חלב שהביא גוי וחתום ואומר שישראל שלחו ואינו יודע מי הוא.

סימן תקמא

אחד דירתו סמוך ליער עצים וכל פרנסתו מהפועלים שם ויש עוד אחר ומוכר בשר חזיר גם כן ולכן נמשכו אצלו הפועלים לקנות גם שאר דברים בבת אחת עם בשר חזיר ומגרע פרנסת זה שאין מוכר בשר חזיר ושואל אם מותר לחלק מקולין שלו במחיצה ולהשכיר צד אחד לגוי והגוי יחזיק בחלקו בשר חזיר והישראל לא יטול שום חלק ויעלה השכירות בשטר בערכאות ויכתוב שאין לו שום חלק.

סימן תקמז

באי זהו מקומן נהגו לבדוק איזה מין דגים אם יש תולעת בראשם אם נתאכסן ארח אצל חברו לסעודה אם צריך לחקור קודם אכילה אם נבדקו הדגים.

סימן קפג

בא בשבת ממקום רחוק י"ב מיל אם נעשה מומר או חשוד. ואם שלח אחיו עם עגלן גוי עם יין של שותפות ובא על העגלה בשבת אי נאמן שהגוי לא ניסך היין.

סימן תא

ארבעה קצבים נתקשרו בתקיעת כף שלא ישחטו כולם בשבוע אחת אלא בחילופי שבועות ועבר אחד ושחט בזמנו של חברו אם חשוד הוא ולהעבירו מנהקצבות.

סימן כב

בהכשר כלי זכוכית.

סימן סג

כלי מתכות מצופין בפנים בגלייז שבלעו איסור ומחמת שהגלייס חרס מלבנן ואומרים דאם ממלאן אפר ומניחים בתנור להתלבן לא יזיק להגלייץ א שפיר דמי כשבלעו האיסור מבפנים. (א"ה עי' בפמ"ג או"ח סימן תנ"א בא"א סק״ו ובת' מראה יחזקאל סימן כ"ד).

סימן שיא

ג אם מותר להטביל כלים במעיין הכוזב לפרקים.

סימן שנא

אם מותר לשלוח נכרי להביא לו מי מלח והככרי שואב בכליו ונותן לחביות של ישראל.

ד

שכר מרתף מגוי בחצר הגוי ואינו דר יהודי שם והניח בו יין כשר ופעם אחד טעה שסבור שנסגר ולא ניכר לעומדים בחצר שלא נסגר.

סימן קכט

סוחר גוי שעיקר מסחרו ביין נסך ומעט יין כשר והביא בספינה ממרחק יין שקנה מישראל והניחם בביתו במרתפו והמפתח בידו ויש לו משגיח ישראל שכאשר בא קונה ישראל פותח איזה חביות ואחר כך חוזר ומחתימן כראוי.

סימן שעט

אם אריך מה שיש נוהגין שלוקחים מינקת מחביות יין נסך ונופחין בה ושואבין בה יין כשר אף דנשאר טופח מיין נסך.

סימן שצ

עכו"ם בונים בית תפלה אם מותר לפועלים ישראלים להוליך אבנים ושאר צורכי הבנין.

סימן תנח

מנהג הגוים לתת אבן של שתי וערב על קבריהם אם יהודי אומן מותר לעשות זה האבן או לקנות אבן כזה ולחקוק התיבות ולמכור להם.

סימן שו

נולד תינוק מת מחמת הלידה ויש למילדת סגולות וכשלא יועיל שורפין כתבי קודש ומעשנין התינוק ואמרה מילדת שקבלה בידה ממילדת זקנה וניסתה גם היא כמה פעמים ועלה בידה.

סימן חי

היתר עסקא בחתימת יד המקבל ובנאמנות לנותן וכתוב בו כ"ד למאה לשנה בעד חצי ריוח וטען המקבל שהותנה בעשרה למאה והניח חלק בהת"ע וכתב הנותן אחר כך כ"ד למאה.

סימן כג

ראובן קנה בית ונתן ערבון ואמר לשמעון שישלם בעדו הבית ונתן לו היתר עסקא ופרע שמעון הבית מה דינו לענין ריוח והפסד.

סימן פח

לקח מעות על עסקא ופרע חובו.

סימן קסד

באנק שיש בה ישראלים נתנו לראובן בוכיל על סך מאה ז"כ כדי שישלם מה שחייב לשמעון סך מאה ז"כ ונותן ראובן וועקסיל לבאנק על ק"ג ז"כ.

סימן רכב

ראובן לווה משמעון ונתן לו טיבילאציא על נכסיו אחר כך מכר ראובן ביתו ללוי ומכרו בע"ח של לוי הבית בליסטאציא ונפסק בערכאות לשלם לשמעון פריצענט ומוציא שמעון היתר עסקא.

סימן תקצ

ראובן הפקיד מעות ביד שמעון ונתעסק בהן שלא מדעת ראובן והרוויח ותובע ראובן כל הריוח ושמעון טוען שעסק על דעת לחלק הריוח או לעצמי הרווחתי.

סימן רלו

שמעון שיעבד ביתו לראובן בעד חוב וגם גוים היו להם חוב על שמעון ונמכר הבית בערכאות לפרוע החובות ומחמת סכסוכים שהי' בין ראובן ובין שאר הבע"ח הושלש דמי הבית ביד גוי עד יצא המשפט והגוי יתן רבית וכתב שמעון לראובן שטר הודאה שחייב לו ומרשהו ליטול דמי הבית כל זמן שירצה ויצא המשפט דדמי המכירה לראובן מי יטול הרבית ראובן או שמעון.

סימן שנט

תוכן העניינים

תשורת שי מהדורא קמא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה