אור ברסלב
תשובות מהרים סימנים › סימן נז

תשובות מהרים· רבי יעקב מאיר פדואה

סימנים · סימן נז

סימן נו

ביאור דברי התוס' (ברכות ל"ט ע"ב ד"ה) מכרך על הפתיתין מה שנחבטו בדיבור זה גדולי עולם

תוס' שם ד"ה מברך על הפתיתין וכו' ותימה א"כ סברא הפוכה דלר"ה פתיתין שהם גדולים עדיפי ולר"י שלימה עדיפי וכו' ועוד תימה אמאי שינ' בסמוך לשונו דנקט לשון פרוסה של חטים ע"כ פי' ר"ת דמיירי בפתיתין גדולים ושלמים קטנים וה"פ אמר ר"ה מברך על הפתיתין כלומר אם ירצה וה"ה על השלמים אם ירצה וכו' כאן הרעישו עמודי ההוראה בעל פ"י והגאון בעל אה"ע בסי' קע"ח על התוס' דמאי כוונתם במה שהקשו על רש"י דהוה סברות הפוכות אי כוונתם דלר"ה אזיל בתר חשוב ור"י אזיל בתר שלם. דז"א קשיא כלל וכל הש"ס מלא מזה דלמר זה עדיף ולמר זה עדיף וגם בסוגיא דהכא מצינו מ"ס חשוב עדיף ומ"ס שלם עדיף אלא וודאי כוונתם דלרש"י לר"ה לא חשיב כלל שלם דאף דהמה שווים מברך על איזה שירצה א"כ לא הוצרך התו' לחדש דלר"ה מברך על איזה שירצה דמצי לפרשו כפשוטו דלר"ה צריך לברך על הפתיתים כיון שהם גדולים אבל כשהם שוים מברך על השלימה וא"כ אין כאן סברות הפוכות. ובעל אה"ע כתב שזה תמי' גדולה. ולדידי חזי לי בעזה"י שדברי התוס' ברורים ופשוטים ואין כאן פיקפוק קשיא כלל דהנה נבאר מה דהקשו תוס' על רש"י דאמאי שינה לשונו בסמוך דהא כמו דניחא להתוס' דנקט משום רבותא פרוסה אפילו שהיא קטנה ושל שעורה גדולה ושלימה אעפ"כ יברך על הפרוסה כמו כן י"ל לרש"י דנקט רבות' דאפי' שהפרוס' קטנה אמנם התוס' הקשו שפיר דהא רש"י כתב לקמן גבי ירא שמים יוצא ידי שניהם מניח השלימה בתוך הפרוסה ובוצע כתב לצאת ידי מחלוקת של ר"ה ור"י. ולפי"ז צ"ל דבכלל פרוסה משמע גם גדולה דאי קטנה למה צריך להניח השלימה בתוך הפרוסה. בלא"ה יברך על השלימה ויוצא ידי שניהם. א"ו דלרש"י גם בכלל פרוסה גדולה במשמע לכן צריך להניח לצאת ידי ר"ה דלר"ה צריך לברך על הפרוסה כיון שהוא גדול.. לכן הקשו התוס' שפיר על רש"י דהא לרש"י בכלל פרוסה גם גדולה במשמע. מעתה א"ש דברי התוס' ודבריהם מוכרחים וברורים דשפיר הוצרך התוס' לחדש דלר"ה מברך על איזה שירצה דאם נימא דסבר ר"ה דצריך לברך על הפתיתין א"כ האיך נפרש וירא שמים מניח השלימה בתוך הפרוסה דהא התוס' כתבו שם לפרש דקאי על פרוסה של חטים ושלימה של שעורים וקאי אשתיהן לחמים ע"ש בתוס' ומהרש"א. וא"כ נימא דלר"ה צריך לברך על הפתיתין א"כ נצטרך לפרש דקאי ג"כ על פרוסה של חטים ושלימה של חיטים דלמה הניח ר"נ האי דינא דהוה פלוגתא בפרוסה של חיטים ושלמה ש"ש דליכא פלוגתא לפי מסקנת הש"ס א"ו דר"נ קאי ג"כ על פרוסה של חטים ושלימה של חטים א"כ נצטרך לפרש דפרוסה גם גדולה במשמע דבקטנה ליכא פלוגתא א"כ הדרה קושיית התוס' אמאי שינה לשונו דנקט פרוסה של חטים. לכן מוכרח התוס' לפרש דלר"ה מברך על איזה שירצה א"כ ר"נ קאי רק על הפרוסה של חטים ושלמה של שעורים ושפיר י"ל דפרוסה רק קטנה במשמע וזה ברור. ובחנם נדחקו הגדולים ומקום הניחו לי מן שמים להתגדר בו:

תוכן העניינים

תשובות מהרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה