תשובות מהרים· רבי יעקב מאיר פדואה
סימנים · סימן נה
ביאור דעת מחלוקת הפוסקים אי ברכת מעין ג' הוי דאורייתא
גרסינן (ברכות ל"ה ע"א) אלא דיליף לה משבע' המינים מה שבעת המינים דבר הנהנה טעון ברכה וכו' מכאן לכאורה ראי' מפורשת לדעת הרשב"א ז"ל דאף לחכמי' דפליגי אר"ג וס"ל דבשבעת המינים א"צ לברך אלא מעין ג' מ"מ הוי מדאורייתא ולדידי' א"ש הסוגיא דקאמר יליף משבעת המינים אמנם לדעת רבינו יונה שסובר דמעין שלש אינו אלא מדרבנן. האיך הבין הסוגיא דקאמר יליף משבעת המינים ודוחק מאוד לומר דסוגיא זו דקאמר יליף משבעת המינים אליבא דר"ג דזה אי אפשר לומר כלל. אמנם בעזה"י אחר היגיעה העליתי ישוב נכון לדעת רבינו יונה דהנה לקמן אמרינין טעמא דר"ג ורבנן דר"ג סובר דואכלת ושבעת וברכת קאי על כל שבעת המינים ורבנן סברי דארץ הפסיק הענין דכתיב ארץ אשר לא במסכנת וכו' ואכלת ושבעת וכו' והוה הפסק בין לחם לשאר שבעת המינים דואכלת ושבעת וכו' לא קאי אלא על לחם ור"ג ההיא למעט כוסס את החטה ונחלקו בזה הרשב"א ורבינו יונה דרשב"א סובר דאף לחכמים לא לגמרי הפסיק ארץ למעט לגמרי מברכות אלא דהתורה לא מיעטא אלא שלש ברכות אבל מעין שלש חייב מה"ת אבל רבינו יונה סבר דארץ לגמרי הפסיק הענין למעט לגמרי שבעת המינים מברכות המזון מעתה אני אומר דדעת רבינו יונה למסקנא דאסיק הגמרא דברכות מדרבנן. וקרא דהלולים אסמכתא בעלמא א"כ לא מצינו שם פסוק דשבעת המינים בעי ברוכי. א"כ י"ל דארץ הפסיק לגמרי אבל בה"א דהי' סובר דבכרם בוודאי מדאורייתא מהאי קרא דהלולים רק בעי למילף שאר מינים מכרם. א"כ בוודאי שבעת המינים מדאורייתא דאין אנחנו יכולים לומר דארץ הפסיק לגמרי דהא בוודאי קאי על גפן הקודם דזה בוודאי מדאורייתא מהאי קרא דהלולים. וכיון דקאי על גפן דקודם מתילא קאי על שבעת המינים. ולפי"ז באמת נצטרך לומר דרבנן סברי דארץ לא לגמרי הפסיק כמ"ש הרשב"א או טעם אחר מה דרבנן סברי מעין שלש מעתה דעת רבינו יונה א"ש כספיר ויהלום דבוודאי רבינו יונה פסק שפיר לפי האמת דקימ"ל דהאי קרא דהלולים אסמכתא בעלמא א"כ י"ל דארץ הפסיק לגמרי ומעין שלש אינו אלא מדרבנן אבל בה"א דסובר דהאי קרא דהלולים קרא מעליא הוא א"כ בוודאי בכרם מדאורייתא א"כ ממילא לא נוכל לומר ארץ הפסיק לגמרי דהא בוודאי קאי על גפן א"כ בוודאי שבעת המינים מדאורייתא דארץ לא לגמרי הפסיק ונכון הוא בעזה ואדרבה לדעת רבינו יונה א"ש קושיות הרשב"א שמקשה בכאן ל"ל קרא דהלולים הא גפן משבעת המינים וכתיב ואכלת ושבעת וברכת וכו' ולפי מה שבארנו ניחא דאי לאו קרא דהלולים הייתי אומר דארץ הפסיק לגמרי ולא קאי אלא על לחם ולא על שבעת המינים ועכשיו דאיכא קרא דהלולי' ממיל' צ"ל דארץ לא לגמרי הפסיק דהא קאי על כרם ממילא קאי על שבעת המינים אלא דאעפ"כ יקשה קושיית הרשב"א בשמעתין גבי זית דבעי גמרא למילף מכרם הא משבעת המינים הוא ובהדיא כתב ואכלת ושבעת וברכת ונצטרך לתירץ הרשב"א ע"ש הטיב ברשב"א: