תשובות מהרים· רבי יעקב מאיר פדואה
סימנים · סימן מט
ה' ר"ח שבט ברי"ת:
שלום להרב המאוה"ג החו"ב בחדרי תורה המפורסם מה' משח צבי נ"י הרב דק"ק אנטופאלי יצ"ו
מכתבו קבלתי ונידון השאלה אשר ביקש להשיבו על אתר הלכה למעשה. ואם כי בעוה"ר חלישו' כוחי גברה עלי גם מאור עיני אין אתי כמקדם אמנם לעוז ידידות מעכ"ת התחזקתי להשיבו לפענ"ד:
הנה שאלתו באחד ששמו העריסה ארי' ליב. והי' ידוע שנקרא ע"ש זקינו המנוח שהי' נקרא ארי' ליב ובהתנאים ובהכתובה שלו הי' כתוב ג"כ ארי' ליב. רק עולה לס"ת בשם יהודא ליב גם מרגיל א"ע בכל הכתבי' כדרך המרגילים עצמם בכתיבה כותב תמיד יהודה ליב ועתה נצרך לגרש את אשתו ונפל ספק איך לכתוב בגט אם נשתקע שם הראשון מההכרח לכתוב שם השני ואף אם לא נודע שנשתקע לגמרי ואפשר המיעוט קורין אותו בשם הראשון מהראוי יהי' לכתוב דמתקריא על שם הראשון ואולי נשתקע שם הראשון לגמרי ולא שייך בזה דמתקריא כלל ומחמת הספק הי' ראוי לנו לכתוב שני גיטין ר"ל דמתקריא על שם ראשון ואחד על שם השני לבד וחששו לדעת הגאון בעל נוב"י ז"ל כי הוא החמיר למנוע לשלוח שני גיטין ע"י שליח ושאלו בזה חוות דעתי.
הנה הראשונים ז"ל חששו להחמיר בגיטין בכל מה דאפשר אף אם אין הלכה כאותו פוסק. מ"מ חששו לכתחילה להחמיר לכל הדיעות כמו שכתבו הראשונים הא דכותבין בגט מיומא דנן ולעלם. לאפוקי מדר"י דאמר זמנו של שטר מוכיח עליו ואף אם באמת הלכה כר"י מ"מ כותבין בפירוש לצאת לכל הדיעות כמו כן אנחנו צריך לילך בעקבותיהם הקדושים אמנם כמה פעמים אירע ספקות בגט ונעשה עי"ז קרח מכאן וקרח מכאן ואם באנו לחוש לכל הדיעות יפול ספק אחר וזה דרכי תמיד לצמצם בהוראותי ורואה אני אשר עכ"פ יהי' הגט כשר בדיעבד לכל הדיעות ואין אני חושש להחמיר ולצאת ג"כ ידי לכתחילה כי יכול להיות שעי"ז יפול ספק אפילו בדיעבד כמו כן קרה לנו בגט זה אם רוצין אנחנו לצאת לכל הדיעות ואפילו לכתחילה נהי' אנחנו נאחזין בסבך שיהי' פסול אפילו בדיעבד וזה דעתי נוטה כי יש לנו לחוש לדעת הגאון בעל נוב"י בזה שחשש להחמיר ולמנוע מלשלוח שני גיטין ע"י שליח. וזה נוגע לחשש דאורייתא לדעתו ז"ל. לכן יש לנו בגט זה שני תקנות לענ"ד:
(א) שלא לכתוב כלל על שם הקודש. רק יהי' נכתב בשם המכונה היינו ליב או ליבעלי' כפי שקוראין אותו דכן דרך כל העולם באחד ששמו יהודא ליב או ארי' ליב אין קורין אותו בשני השמות יחד רק קורין אותו בשם הכינוי שלו היינו ליב או ליבעלי ומסתמא ג"כ באיש הזה ונמצא שהגט כשר מצד החניכה לבד דכשר אפילו לכתחילה לדעת התוס' והרא"ש ולדעת הרמב"ם עכ"פ בדיעבד כשר ולדעת הב"ש בחניכה שהכל קורין אותו כשר אפילו לכתחילה לדעת הרמב"ם וגם ראינו דעת רבינו אליהו ז"ל מווילנא נוטה דעתו לדעת התוס' והרא"ש ושאר פוסקים דבחניכה דהכל קוראין אותו כשר לכתחילה א"כ יש לנו לסמוך ע"ז:
(ב) אמנם לדעתי נכון יותר לכתוב בגט שם השני לבד היינו יהודא המכונה ליב וטעמא דידי דהא עכ"פ שם זה עיקר נגד שם הראשון ארי' ליב וכמעט כל הראשונים לדעת התוס' והרא"ש והרשב"א דאם כתב שם העיקר לבד כשר לכתחילה בלא שם הטפל. ולדעת הרמב"ם גם הרבה מאחרונים שדעת' כן אפילו לכתחילה והרבה מאחרונים תופסין בדעתו דעכ"פ בדעבד כשר אם כתב שם העיקר לבד ובפרט בנידון דידן יש להמציא קולא בזה ביותר אף אם נחוש בזה לדעת שאר אחרוני'. והי' ראוי לכתוב לכתחילה כל השמות ולכתוב על שם הטפל דמתקריא כנהוג עכשיו בנ"ד יש להקל ביותר חדא דכל השמות הקוראים אותו או בעריסה או מאיזה סיבה אחרת אם הרוב קוראין בשם אחד ומיעוט קוראין אותו בשם אחר. כמו דאמרו בש"ס רובא מרים ופורתא שרה. דהיינו דהרוב קורין אותו בשם זה ומיעוט בשם אחר ומה שקוראין אותו הרוב הוא עיקר ומה שקורין אותו המיעוט הוא הטפל וזה נקרא בדברי הפוסקים שם עיקר ושם טפל אבל הכא דבכוונה שינה את שמו דהרי מתחלה הי' קוראין אותו ארי' ליב ואח"ז שינה את שמו בשם יהודא ליב גם בכל מכתביו מרגיל א"ע לחתום בשם יהודא ליב וכל אדם יכול לשנות את שמו בשם אחר כמבואר בדברי הפוסקים א"כ זה שם השני הוא עיקר ושם הראשון אינו נחשב לטפל כלל והרי מבואר בדברי אחרונים ז"ל בענין שמות גיטין כל היכא שהקפיד שלא לקרותו בפניו בשם זה אין נחשב לשם כלל ואינו נכתב שם זה בגט כלל דאינו דומה לשאר שמות עיקר וספל דקורין אותו ממילא מבלי כוונת האדם אבל כאן ששינה האדם את שמו בכוונה מאיזה כוונה שהי' לו ועתה הוא רוב נגד שם הראשון שהי' לו לא מיקרי שם השני לטפל כלל כיון דבכוונה שינה את שמו בכך ואדם יכול לשנות את שמו כפי רצונו כמבואר בתשובת הרא"ש ובשאר אחרונים ופשיטא דבכאן עדיף טפי שיש ספק אולי נשתקע שם העריסה לגמרי. ועוד נראה לענ"ד לצדד בזה עוד קולא אחרת הגם שכתבו הפוסקים היכא דשם עיקר ושם טפל כותבין שני השמות וכותבין על שם הטפל דמתקריא מ"מ בכאן עדיף טפי כיון דכותבין שם העיקר ושם העיקר הוא יהודא ליב ושם הטפל הוא ארי' ליב נכלל שם הטפל בשם העיקר כי הלשון לעז בוודאי שם אחד הוא ואף גם לשון הקודש אחד הוא דידוע לכל שהפירוש של ארי' הוא בלשון לעז ליב נכלל ג"כ בשם זה וזה איזה שנים שהייתי בק"ק ווארשי' ראיתי תשוב' חדשה מהגאון בעל גט מקושר ז"ל כתב סברה נכונה הגם שמחולקי' אחרונים ז"ל בלשון המכונה אמאי קאי לפי דעת הב"ש קאי המכונה על השם כמו יהודא ליב דהיינו דהשם יהודא יש לו כנוי ליב ולדעת הגאון בעל נו"ב קאי המכונה על האדם דהיינו אותו אדם יש לו כינוי ליב אבל בשמות כמו ארי' ליב או צבי הירש קאי המכונה על החי' דהיינו שהאדם נקרא אחרי החי' ששמה ארי' שהיא מכונה בלעז ליב או אחרי חי' ששמה צבי שהיא מכונה בלשון לעז הירש א"כ הרי ארי' ליב הוא שם אחד ממש רק ארי' הוא לשון קודש וליב הוא לשון לעז ושפיר יש לנו לומר סברה זו שכתבתי דכל השם הראשון ארי' ליב הוא נכלל בשם השני ליב הגם בשאר פעמים אם אירע כך כמו הני שמות הנ"ל טוב יותר לכתוב בפירוש שם הראשון ג"כ אף שנקרא בשם המיעוט ומה מזיק לנו אם כותבין כך בפירוש שם השני וכמו שכתבו הפוסקים אף דאין צריך לכתוב קיצור השם דנכלל בשם העיקר מ"מ אם כתב קיצור השם אינו מזיק לנו אם כתב ג"כ שם הקצר. אבל הכא בנ"ד שיש לנו ספק אם נשתקע שם העריסה לגמרי ואסור לכותבו בגט אם לא ע"י שני גיטין וע"י שליח שכתב הגאון בעל נוב"י להחמיר יש לסמוך על הני סברות שכתבתי ולכתוב שם השני לבד כנלענ"ד: