אור ברסלב
תשובות מהרים סימנים › סימן מג

תשובות מהרים· רבי יעקב מאיר פדואה

סימנים · סימן מג

סימן מב

להרב הגאון המפורסם מ' יחיאל ני' הרב דק"ק וואלקאויסק יצ"ו.

מכתבו לנכון קבלתי בצירוף הג"ע. וז"ל במותב תלתא כחדא הוינא. ואתא לקדמנא ה"ה מו"ה יהודא מאניע הדר בקאבאק בעיר מאסט. ואשתו מ' גאלדא. והגידו לפנינו בת"ע כד"ת. ביום ה' י"ב ניסן העבר לעת ערב בא לפה בקאבאק איש אחד רך בשנים ושמו לא נודע לנו. אך כמה פעמים נתאכסן פה אצלינו. ושכר פה עגלה לנסוע לפיעסק אצל אינו יהודי אחד ושמו פראנצוש האלעבאק. ונסוע עמו בלילה ההוא. ואמרו שניכר שיש לו על פניו שטופלין. והחליף אצלה מטבע כסף ונתנה לו רעסט סך עשרים ג"פ. היינו שני צעהנר רושיש ושלשה ג"פ. ובן הא"י בעה"ג הנ"ל. ראה שנסעו שניהם לק"ק פיעסק. וצווה לאביו שלא יסע על דרך מעבר הגשר הסמוך לעיר ששם הוא מקום סכנה:

ואחר זה כשנתוודע במאסט ביום המחרת שנטבעו שניהם הא"י והיהודי. ספרה האשה הנ"ל לחתן ר' אברהם מענחון משם בזה"ל האיש אשר הי' ביום אתמול בפה הוא אותו האיש אשר הי' בפה בפורים בשנה העברה. אשר דברת אתו בביתו:

וביום אתמול בלילה שאל עליך. ונסע מפה לעיר פיעסק עם א"י מפה. ושמעתי שנטבעו בפיעסק. והשיב לה. הוי ידעתי אותו. ידעתי. שם האיש אליעזר יואל מואלקאויסק. חתן מלכה יאחנעס מביאליסטאק ועוד איש אחד מואלקאויסק רצה לנסוע עמו ממאסט. והבעה"ג לא רצה להובילו. והלך האיש לפיעסק על דרך אחרת. והגידה לנו האשה ובעלה הנ"ל שבבואו לפה מאסט הי' לבוש על רגליו שטיוועל. וטרם נסיעתו מפה מאסט לבש עליהם ג"כ וואליקעס. והכריך פארציילע גדולה סביב צווארו עם פאסין. כל זה הגידו לנו בתו"ע כדת. ולמחר בבוא האיש אשר רצה לנסוע עמו ממאסט לפ"ק וואלקאויסק בשמעו כי נטבעו בנהר דפה א"י ויהודי אמר בפה שבוודאי זה הוא האיש אשר רציתי לנסוע עמו ממאסט לפה. והוא בנו של ר' יוסף הנקרא יוסף בערילס מוואלקאויסק הוא הנטבע. ופה עירינו הא"י הסל"ת ששמעו בליל ה'. לערך בשעה י"א קול גדול על הנהר והמה דרים בשפת הנהר והלכו לנהר. וראו שא"י אחד טבע בנהר וצועק בקול גדול הצילו. הצילו. אותי ואת יהודי א' הנוסע עמדי כי יש לו מעות וישלם כל מה שתחפצו. ובתוך כך ראו שעוד אחד עומד על גליד אחד שקורין קריע לאד ומבקש להצילו אותו והי' בתוכם אינה יהודית אחת ושאלה אותו מאין נוסע ואנה והשיב לה שנוסע אני מתאסט לוואלקאויסק על שבת אח"ז נתפוצף הגליד תחתיו ונפל למים. ולא נטבע עדיין ואחז בידו בקוסט לאדע אחד. ושאלה לו אם עומד אתה על קרקעית המים או לאו. והשיב לה שעומד אני ברגלי על הבלאטע. וצעק עוד לה להצילו. ואתן משכורתיכם שלשה רו"כ ואמרה לו אני אלך לקרוא עוד אנשים להצילך ולע"ע אל תטה לשמאלך. כי שם הולך הנהר העיקרית פנה נא לדרך ימינך ותחי נפשך והלכה הא"י לקרוא עוד אנשים ובעלה נשאר עומד שם על שפת הנהר. ושמע קול המים מתהפכים בגרונו (כמו חארחל) כדרך הנטבעים ונעלם ממנו ולא ראה אותו עוד ובחזירת הא"י ג"כ לא ראתה אותו עוד כן הסל"ת כדת. ותומ"י בבוא עוד א"י אשר קבצה הא"י הנ"ל ואנשי עירם אשר באו להצילם לא ראו את היהודי רק את הא"י הבעה"ג ממאסט והוציאו מן הנהר בעודו חי. והכירו כולם את הא"י כי הוא ממאסט ושמו האלעבאק ממאסט ובעוד שהי' הא"י בנהר שאלו איו היהודי שנסע עמך והשיב שהוא כבר איננו. ומיד שהוציאו את הא"י מן הנהר מת תומ"י. אח"ז בבוקר בא בן הא"י ממאסט להכירו ואמר הזהרתיו בישבו על העגלה עם היהודי יחד לנסוע לפיעסק. שלא לנסוע דרך מעבר הגשר הסומך לפיעסק כ"א לסבב דרכו על גשר אחר ולא שמע לקולי והוא המתחייב לנפשו וכאשר שמענו פה שיהודי אחד נטבע. והתחלנו להתהפך בתחבולת לחפש אותו א וחפשנו ומצאנו בנהר שק אחד קטן. ובתוכו מונח טלית ותפילין וסורדוט מלאסט. ובעוד ימים אחדים חפשנו והוציאו מן המים קאזיראק. והכירו אנשי העיר דפה ששלו הוא היינו של ר' אלעזר יואל מוואלקאויסק. וביום ד' א"ח שבועות העבר חפשנו עוד ומצאנוהו במים על שפת הנהר. והי' לבוש בפלאסן גיוואנט קרוע. ותחת הפלאסץ הי' לבוש קאפאטע ותפור תחתיו בעירות כבשים. ומוכרך סביב צווארו פאטציילע גדולה עם פאסין ויארמילקע ווארשעווער על ראשו וקאמזיל ממארע וולטנא וארבע כנפות מפליצינקע ובאונטר קאפטיל גיארבעטיר מצמר. ושלייקעס. ועל ידיו הי' הענטציקעס מזעמש. וואליקעס על השטיוועל שעל רגלו. ושאלנו את אשתו טרם מצאו באיזה מלבושים הי לבוש קודם נסיעתו לדרכו. ואם ידעת על בעלך איזה סימן. והשיבה אשתו מ' סי' מבייאליסטאק שאינה יודעת שום סימן על גופו רק סימני המלבושים הגידה לנו וכן מצאנו ועמדה בעת הוציאהו מן המים והכירה את כל בגדיו בט"ע. ומצאנו גם שארי הנשים העירנו אשר הכירו את בגדיו. כי הן המה אשר הי' לבוש בחיים. גם נמצא בקעשענא שלו תכריך שטרות צעטלען. מהם הי' חשבונות הקונים מכמה וכמה עירות גם פנקס קטן רשום בתוכו כל החשבונות מהמסחר שלו הידוע לכל ומהוצאות הדרך. וגם חשבון שהי' לו עם מ' חיים מטיקטין על כמה מאות רובל כסף וגם רשום שם החשבון מבעלי החניות דפה שהי' להם שיודעים ומכירים חשבונותם עם האיש ר' לייזיר יואל מואלקאויסק. גם מצאו בתכריך הנ"ל פאס עם פרעמעטין ושמו אליעזר בר' יוסל העליר נכתוב באיסקאזקע בעיר אמסטיבווע. ושם השני יואל לא נזכר. וידוע כי כן הוא נכתב באיסקאזקע ונכתב בה פרימעטין שהי' גישטופעלט על פניו וכן הי'. ובעת שהוציאו הי' פה ר' נחום יואל מזאלקאויסק. והכיר שהשלייקעס קנה ממנו. והראה סימן על השלייקעס. והכירם בט"ע והי' גם ר' יהודא. מאני' בעל אכסני' ממאסט והכיר את הפאטציילע אשר לבש שם בקאבאק טרם נסעו משם בלילה. ובקעשענא מקאמזיל מצאנו שני צעהנר רושיש ושלשה ג"פ הרעשטע שנתנה לו אשת ר' יודל מאני' הנ"ל. ולהפצרת האשה ת' חי' העלובה במר נפשה כי אשה קשת רוח היא כתבנו וחתמנו בח"י את קושט דברי אמת אשר שמענו אשר הגידו לנו הן עפ"י גב"ע כדת והן במסל"ת. וכל אשר ראו עינינו להיות לאות ולראי' ביד האשה מ' חי' הנ"ל. ובאנו עה"ח יום א' סיוון בהתר"ה לפק"ק פיעסק:

שבתי בהרב מוה' ארי' ליב הרב דפק"ק. נא' אליעזר בא"א מוה' שמואל זצ"ללה"ה. ונא' שלמה צבי באאמ"ו מוה' יוסף זצ"ללה"ה בפנינו ב"ת הח"מ הסיח לפי תומו הא"י רודזאק הנזכר בהגב"ע שעמד בעת ובשעה שטבע האיש בליל השייך ליום ו' עש"ק י"ג ניסן העבר. וכפי המעשה הנזכר בג"ע אשר בידהו כהיום הסיח עוד הא"י הנ"ל לפ"ת שעמד וראה יותר משעה אחת לאחר שנפל למים ולא ראהו יוצא מן המים עוד. כן הסיח הא"י הנ"ל לפ"ת לפנינו הח"מ היום יום א' א' מרחשון שנת תרי"ג לפ"ק פייעסק. נא' שבתי בהרב מוה' ארי' ליב זללה"ה רב מפיעסק ונא' אלעזר בא"א מוה' שמואל זצלל"ה"ה. ונא' שלמה הלוי בלא"א מוה' יוסף זלה"ה:

עד כאן לשון הגיע שקבלתי

תשובה בשריותא דהאי איתתא. אף שאנכי בעוה"ר חלש מאוד. ב"ה אשר הקימני מחליי ונתקיים בי יסור יסרני ד' ולמות לא נתנני אמנם. עדיין מזגי רפה מאוד וקלני מראשי וכו'. אמנם מחמת תקנות עגונת אשר שקדו חז"ל. לקחתי לי המצוה הזאת לעיין בדינים אלו ולכתוב בקיצר בלא פלפל כדרכי בעז"ה. ורק לרשום בפשיטות ההתירים מה שיש בנידן דידן. ולדעתי הקצרה ניחא להתירה בפשיטות. ראשין יש להתירה אף בלא סימנים כלל כפי מה שנכתב בסוף הג"ע שהעיד הא"י במסל"ת שראה יותר משעה אחת תחת המים. כבר נפקא מאיסורא דאורייתא ורוב אחרונים חולקים אשיעורא דמהרי"ט שהחמיר בענין עד שתצא נפשו שיעור שתי שעות אלא משערינן כזמן שחונקין אותו בסודר. ולזה הוה זמן מועט וגם יפה כתב הגאון מוהר"ח מוואלזין בתשובה הנדפס בספרי מקור מים חיים מדלא נתנו חז"ל שיעור כמה יהי' עד שתצא נפשו אלמא דאין שיעור לזה אלא משערינן לפי אומדנא דעתינו בחלישת מזגו ולפי כוחו. וכאשר מבואר בנ"ד בג"ע וכפי הנראה עמד איזה עת על הקריהע. ואח"כ כאשר נשבר הקריהע עמד במים על רגליו איזה עת. ובפרט שהא"י העידה ששמעה כמו חארחיל דהוה רובם למיתה בוודאי כבר נחלש כוחו מאוד ולכ"ע משערינן בשיעורא זוטא. ובפרט שהא"י העיד במסל"ת שעמד יותר משעה ולא ראו עולה מן המים שהוא שיעור גדול. וודאי יש לסמוך על אומדן דעתינו בכח שכלינו דוה מקרא עד שתצא נפשו וכיון דנפקא מאיסורא דאורייתא יש לנו לסמוך להתירה אפילו מדרבנן כפי מה שהעידה הא"י במסל"ת שעמדה על שפת הנהר ושמעו קול המים המתהפכים בגרונו כמו חרחאיל והם סימני מיתה ורובן למיתה. וודאי יש לסמוך באיסורא דרבנן. ודוגמא זו ממש היתר הגאון מוהר"ח מוואלזין בתשובה הנ"ל. אך מה שיש לנו ריעותא בזה בכל מה שאמרו במסל"ת הא"י והאינה יהודית אינם אומרים בבירור כי זה האיש שיצא משם. רק אומרים שמכירים את הא"י שנסע עמו. ואומרים שהי' עמו עוד איש ואומרים מה שאומרים על האיש הנ"ל כמבואר בג"ע. א"כ יש בזה חששא לדעת הרמב"ם ז"ל דחיישינן שמא אליעזר בעל האשה ערק ואזיל לעלמא. ואיש הנטבע עם הא"י הוא איש אחר. אך הרא"ש בתשובה מובא בב"ש סי' י"ז ס"ק י"ח כותב דאמרינן שהאיש שהלך מכאן הוא שמת דאמרינן כאן נמצא כאן הי'. ובתשובת בן לב ובתשובת רש"ך ובתשובת מ"ב פסקו כהרא"ש יש לנו סניף גדול בהיתרא דהאי איתתא. וגם נראה דכאן עדיף טפי כיון דהאינה יהודית הסיחה לפ"ת ששאלה להיהודי מאין נוסע. ואנה נוסע והשיב שנוסע ממאסט לואלקאוסק על ש"ק. לע"ע לא נשמע משום איש ממאסט חסר ואף בלי חיפוש אפשר בנידן זה גם הרמב"ם מודה. ועוד אפשר לומר סברא בזה כיון דחזינן דעוד איש אחד רצה לנסוע עמו ולא רצה לקבל כמבואר בהג"ע אלמא חזינין דהא"י הזה לא רצה לחזור מדבריו לקבל אחר במקום זה. וליחוש דילמא האיש מעצמו הלך משם וקיבל הא"י איש אחר זה חששא רח קה וכולי האי לא חיישינן. ועתה ארשום ההיתר שיש לנו מכח הסימנים כפי המבואר בג"ע. הסימנים הראשונים המבואר בג"ע מה שלא מצאו על גופו. תלי' במחלוקת הפוסקים דעת הב"ש סי' י"ז ס"ק ס"ט אינו מועיל דווקא כשנמצא על גופו או בידיו. אבל כשנמצא חוץ לגופו אינו מועיל. ושאר אחרונים חולקים ע"ז ומביאים ג"כ מתשובת מ"ב שהיתר כהאי גוונא כשנמצא סמוך לעגלה לא על גופו ממש. אמנם בנ"ד אין אנו צריכין להכניס במחלוקת זה כי נמצא על גופו ממש שהי' לבוש בלאסק גיוואנט וחחת הפלאסץ הי' לבש בקאפאטע ותפור תחתיו בעורת כבשים ומוכרך בצווארו פאטציילע גדול' עם פאסין ויארמילקע ווארשעווער על ראשו וקאמיזול ממארע וועלענע וארבע כנפות מפלאציינקע ובאונטרקאפטין גיארבעט מצמר ושלייקעס ועל ידו הענטצין מזעמש וואליקעס על שטיוואל שעל רגליו. והיא כיונה מתחלה אותן סימנים. והכירה את כל הבגדים בת"ע. גם שארי אנשים הכירו הבגדים. שוב אין צריכין אם הוה סימנים מובהקים שהכירה בט"ע רק איכא חשש שאלה. הגם דרבותינו בעלי הש"ע החמירו בחשש שאלה. אמנם רבותינו מגדולי האחרונים הקילו בחשש שאלה. כמו הגר"א מווילנא. והגאון מהרי"ל מפראג נדפס בש"ת גאוני בתראי. והגאון בעל מגיני שלמה הקילו בחשש שאלה. והתירו בהלכה למעשה. אמנם בכאן אזיל חשש שאלה מכמה טעמים חדא מחמת שנמצא הארבע כנפות עליו ומבואר באחרונים דאר"כ הוה מכלים דלא מושלי אינשא. וגם מה שנמצא החשבונות ומבואר בש"ת פנים מאירות דשטרות לא מושלי אינשי. ובפרט שכאן לא הי' שטרות רק חשבונות שהי' עם אנשים והאנשים יודעים ומכירים שהם החשבונות שהי' להם עם ר' יואל מוואלקאויסק. ומה שייך בכאן חשש שאלה. למה לאיש אחר החשבונות שלו. גם הפאס אשר נכתב שמו הוא מכוון כמו שנכתב בהאיסקאזקא ופרימעטין שהיו שטופלען על פניו. ובוודאי לא שייך בכאן חשש שאלה. וכן ראינו לגדולי זמנינו שהתירו משום פאס בלבד דלא שייך בזה חשש שאלה כיון שנצרך בכל מקום בואו:

עדיף טפי מכיס וארנקי גם המטבע שנמצא מכוון במנין שקיבל רעשט שני צעהנר רושישע ושלשה ג"פ והוה מנין סימן. וסימן אמצעי בוודאי הוה. ולדעת המ"ב בתשובה הוה סימן מובהק ממש. והט"ז חולק עליו דהוה סימן אמצעי. וכיון דעכ"פ דהוה סימן אמצעי כבר נפקא מאיסור א"א דאורייתא כמו שהביא הב"ש בניסת בסימנים אמצעים לא תצא בדיעבד. ועוד יש לצדד ולומר דמנין כזה לכולי עלמא הוי סימן מובהק. דבאמת מטבע גופי' יש בה סימן איזה מטבע היא. דהא אין מטבעות שוות רק דאמרינן בפ' אילו מציאות דאין סימן למטבע דהרבה יוצאת בהוצאה. אמנם בהצירוף עוד סימן מנין ואמרינן דלא הוי סימן מובהק דילמא אתרמי מנין כזה אמנ' למיחש דאתרמי עוד סימן כזה ממש מכוין עם המטבעו' הללו הוה חששא רחוקה ביותר. ואפשר דזה הוי סימן מובהק לכ"ע. כל זה דעתי נוטה להתיר. ואם דעת כת"ר להקל. יכול לצרף גם דעתי הקלה בזה ויצרף עוד רב מובהק בהוראה ולאמטוי' שיבא מכשורא. ויתירו בישיבת שלשה מורי הוראה כדת. וה' יצילנו משגיאו', ויאר עינינו במאור תורתו לכוון האמת בתורה דכתי' בה אמת:

תוכן העניינים

תשובות מהרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה