תשובות מהרים· רבי יעקב מאיר פדואה
סימנים · סימן ד
שלום לאהובי ידידי מוה' מנשה נ"י:
נידון השאלה ששאל מי שנוהג לתת מעשר מהריווח שלו אם יוכל לעשות מלאכה לעני וינכה על המעשר:
הנה השאלה סתום. אם יש בידו כבר מעות מעשר ואם אין בידו עדיין מעות מעשר. ואם יש בידו כבר מעות מעשר הגם שיש לו תקנה ליתן להעני מעות. מעשר והוא ישלם לו בעד המלאכה. מ"מ שאלתם אם יוצא בזה ידי חובת מעשר במה שעושה מלאכה אצל העני, הנה במשנה דשקלים פ"ד משנה וא"ו מחלוקת בין ב עזאי ורע"ק אם הקדש מתחלל על המלאכה או לאו ופסקו הרב והרמב"ם כבן עזאי דאין הקדש מתחלל על מלאכה. והתוי"ט שם העיר דאף דהלכה כרע"ק מחבירו מטעם דמאמר הנקדם בקטורת אתי' כבן עזאי ולדעת התוס' שם אין הכרח והדרא לכללא דהלכה כרע"ק מחבירו דהקדש מתחלל על המלאכה. מ"מ נראה פשוט דאליבא דכ"ע כ"ז בדין הקדש ממש אבל לא במעות ריווח מהמעשר דמבואר בפוסקים דדין הקדש שלנו אינו כמו הקדש שהי' בימים ההם רק יש לו דין צדקה. ולפ"ז נראה פשוט דבוודאי מתחלל על המלאכה. אמנם נראה דבוודאי צריך שלא יחשב לו ביוקר המלאכה בשביל זה שעושה בחינם אלא צריך להחשב לו בשווה. ועיין בש"ך יו"ד סי' ק"ס ס"ק ל"ז דהיכא דהלוה הוא בעל מלאכה. והוא מלוה לו ע"מ שיעשה לו מלאכה בזול דהוי ר"ק. וה"נ בנידון זה אם בשביל שעשה עמו בחינם מחשב לו המלאכה ביוקר לא יצא ידי חובת המעשר:
ואם השאלה שעדיין אינו בידו מעות הריווח. בזה נסתפק בתשובת נ"ב קמא חי"ד סי' ע"ג אם יוצא בזה ידי חובת מעשר מה שנותן עתה לנכות מה שיגיע לידו אח"כ ממעות הריוח. ודברי הרמ"א בסי' רנ"ז ס"ה הם בהקדים לעני דרך הלוואה ולא דרך נתינה ע"ש. ולפי זה אינו יכול רק באופן שהעני ישאר לו חייב בעד המלאכה. ואח"ז ינכה כשיבא ריווח לידו בעד החוב שחייב לו העני, א"ד ידידו דו"ש: