תשובות הראם חלק ג· רבי אלכסנדר סנדר מרגליות
סימן לו · יא)
כתב הרב המשיג לחלק בין קטנה לקטן דבקטנה איכא עכ"פ קידושי דרבנן והביא ראי' מהרמב"ם ואני אומר הלא דברי הכ"מ נדחה מרוב המפרשים ועיין במש"ל שם ואפי' לפי פירוש הכ"מ עכ"פ טעם הדבר תמוה מאוד ואין ללמוד ממנו דבר אחר, ופשיטא שדברי המשיגים תמוהים דאיך ע"י שמקודשת מדרבין לא יהי' נחשב דבר שלב"ל לקידושי תורה אחר שמן התורה הוא דבר שלב"ל שהרי מן התורה אין בה תפיסת קידושין עתה ואמנם שלא להניח דברי רבינו הגדול הרמב"ם בלי טעם אמינא קצת טעם והוא עפ"י מ"ש כבר בתחלת דברים הללו טעם למה אנו אומרים שקטן יכול לקדש שיחולו לכשיגדיל אף שהוא מילתא דלא מצי עביד השתא משום דגוף הדבר זה שקטן אינו יכול לקדש אין לו טעם כיון שהוא זוכה מן התורה כשדעת אחרת מקנה לו וא"כ הרי האשה מקנה עצמה לו וכתבתי שהוא גזירת הכתו' כי יקח איש אשה וכיון שהוא חדוש אין לך בו אלא חידושו למעוטי אם קידשה שיחולו הקדושין קודם שיגדיל אבל במתנה שיחולו כשיהי' איש שפיר אפשר לקידושין לחול כשיהי' איש א"כ אני אומר ביבמה אף לרב דסובר בר דאין קידושין תופסין ביבמה מ"מ כיון דאנן קי"ל כרבנן דקידושין תופסין בחייבי לאוין רק ביבמה חידשה התורה אין לך בו אלא חדושו במקדשה מעכשיו בעודה זקוקה ליבם אבל במקדשה ומתנה שיחולו לאחר שיחלוץ לה יבמה חלים הקידושין וא"כ אפי' לרב אכתי משנתינו לאחר שיחלוץ יבמתך ר"ע הוא דסובר אין קידושין תופשין בחייבי לאוין ור"י דאמר לאו משנתינו היא זו היינו משום דאיהו סובר דר"ע סובר אדם מקנה דבר שלב"ל וא"כ לאו ר"ע הוא אבל שמואל ור"ש בן לקיש התם דמוקי מתני' כר"ע וע"כ כרב הונא ברי' דרב יהושע ס"ל דמוקי להך דאמר יפר באומרת יקדשו ידי לעושיהם ומעתה לרב הונא ברי' דרב יהושע איכא למימר אפי' לרב משנתינו דוקא ר"ע אבל לרבנן אף דלא תפסי קידושין בעודה יבמה אבל באומר לאחר שיחלוץ לך שפיר חלים ומקודשת וא"כ איכא ס"ס המחזק הקידושין ספק שמא קידושין תופסין ביבמה גם עתה תיכף ואת"ל כרב דלא תפסי קידושין עכשיו שמא גם לרב משנתינו לאחר שיחלוץ לך יבמיך ר"ע הוא אבל לרבנן אין לך בו אלא חידושו באומר שיחול תיכף וזה שכתב הרמב"ם מקודשת הואיל ואילו קידשה עתה הי' תופסין מספק ולכן איכא ס"ס: