אור ברסלב
תשובות הראם חלק ג סימן לא › ה)

תשובות הראם חלק ג· רבי אלכסנדר סנדר מרגליות

סימן לא · ה)

ד)

נחזור לענינינו דודאי בכאן אפי' שם מזנה ליכא רק קול פריצות ומשום פריצות לא אתרע חזקת כשרות לענין ביאת אסורות מא"א ואפי' על יחוד אין חוששין דעדיין לא הורע חזקת כשרות לענין ביאה, כללא הוא דחשוד לדבר קל אינו חשוד לדבר חמור ובזה מיושב מה שהקשה הפ"י בסוגיא דפ"פ ואעג"ב דהפ"י כתב בגיטין בסוגיא דנכתב ביום כיון דעכ"פ יצתה מחזקת כשרות לענין ביאת פנוי' יצתה לגמרי מחזקת כשרות כי יש לחלק כשאנו מסופקין באותה ביאה עצמ' אם היא דאורייתא או דרבנן אסרינן שפיר כיון שעכ"פ באותה מעשה יצתה מחזקתה ראשונה וספק אם יצתה לגמרי או במקצת ודאי יש להסתפק בכך כיון שעכ"פ מעשה זו גרמה להוציאה מחזקתה הראשונה וזה נראה כונת מהרי"ט בחלק א' סי' מ"א שכתב שם וגם אין לומר העמידנה בחזקת פנוי' דמ"מ לכל הפחות קידושי דרבנן אית עלה כו' וראיתי בס' דברי אמת שנדחק בדברי מהרי"ט ולענ"ד כוונתו כמש"כ דכיון דמתחלה היתה פנויה וכיון שע"י מעשה זו יצתה מחזקתה שהיתה לה תחילה שהרי עכ"פ נעשית במעשה זו א"א מדרבנן לכן איתרע חזקת פנויה שלה אף מדאורייתא כיון דבלא"ה יצתה מחזקתה שהיתה לה תחלה וכן מבואר במהרי"ט ח"ב סי' ט"ו חלק אבן העזר אם זנתה בהיותה פנויה לא מפני כך נחזיקה בחזקת שזינתה תחתיו שהחשוד לדבר קל אינו חשוד לדבר חמור וכן משמע מש"ע סימן ד' היתה פרוצה בעודה פנויה וכו' ואעג"ב דאיכא למידחי דהטעם משום דבעלה משמרה, מ"מ הרואה בתשובת מהר"מ פאדוה יראה דמשמעות דבריו דאינו חשוד לדבר חמור (שוב מצאתי בשב יעקב סי' ו' בהדיא כמ"ש ע"ש) ובתשובות מהרי"ט סי' י"ד שם כתב דכשמפקירה עצמה לזנות אינה מבחנת בין כשר לפסול ודבריו צ"ע דאין ראי' מדר' יהושע ור"ג דהתם אנו מסופקים על אותה ביאה עצמה כמו שכתבתי למעלה אבל אי ידעינן שנבעלה לכשר י"ל דלא חיישינן שנבעלה לפסול דבעילת פסול כגון נתין או ממזר הוא בלאו וחמור מביאת כשר ובאמת בסוגיא דיבמות ס"כ אלמנה לכ"ג משמע ללישנא קמא אליבא דאביי דאמרינן מדאפקרי' נפשי' לגבי ארוס אפקרי' נמי לגבי אחרינא אף דלא דיימא מעלמא משמע דחשודה לדבר קל חשודה לדבר חמור אבל יש לומר דהתם אמר אביי בדרך דחי' וכ"כ בשיטה מקובצת בשם הרשב"א ועוד דהתם לאו לגבי אשה אתמר אלא לגבי ולד משום מעלת יוחסין וס"ל לרב דאין חזקת האם מועיל לבת, וגם בסוגי' זו הארכתי ובסוגיא דכתובות גבי דהאי ארוס וארוסתו ובתוס' ישנים שם. אמנם אף אם נימא דאם נבעלה בעילת איסור קל היא חשודה גם לבעילת איסור חמור אכתי אין ראי' אם היא חשודה על פריצות שתהא חשודה על ביאת א"א בלי ספק דאם היא חשודה על פריצות אכתי היא בחזקת כשרות לענין ביאת איסור. ומצאתי בשיטה מקובצת בשם הרמב"ן שני התירוצים חדא דאביי אמר בדרך דחי' ועוד דרק לגבי ולד חיישינן אבל איהי גופה שריא אף לאביי:

תוכן העניינים

תשובות הראם חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה