אור ברסלב
תשובה שלמה - ב חלק חושן משפט › סימן יח

תשובה שלמה - ב· רבי חיים פישל אפשטיין

חלק חושן משפט · סימן יח

סימן יז

לבן אחותי האומר לחכמה אחותי, הרב הגדול בתורה וחכמה חו"ב וגמיר וסביר כו' מהור"ר דוד שלמה שאפּירא שליט"א

מה שתמהת על מה שכתב בספר מנחת חינוך מצוה נ' בדין יום או יומים וז"ל ואם עמד יום או יומים דאינו חייב אפשר דלא עבר על הלאו דלא תרצח, ועל לאו דחבלה כתבנו לעיל דבעבדו אינו עובר, על כן אינו צריך תשובה כלל כו' ונראה דגם כן אינו פסול לעדות כי לא עבר כלל שום עברה עכ"ד וקשה לך דהא הוא בעצמו כתב שם דעל כל פנים לא גרע מסימא את עינו ויוצא לחירות, אם כן בודאי לא גרע לענין עברה מאם חסרו אחד מראשי אבריו, דהא עבד דיוצא לחירות בראשי אברים הוא קנס ועי' ברש"י גיטין (דף כ"א ע"ב) ואם כן כש"כ כאן דאם נאמר דיצא לחירות פשיטא דזהו משום דקנסינן ליה על העברה שעבר אלה הם דבריך, גם אנכי עמדתי על דבריו בזה בחבורי חינוך לנער על החינוך שחברתי כד הוינא טליא וחפצתי לומר בכונתו כיון דנתנה התורה רשות להאדון להכות את עבדו וכמבואר בדברי הרמב"ם בהלכות רוצח ושמירת נפש פרק ב' הל' י"ד. אם כן אף אם מת אחר יום או יומים אפשר דתלינן דלא מחמת ההכאה מת, כיון שהכהו רק בשבט, וכמו דלענין גלות ברמב"ם פרק ה' הל' ב' מהלכות רוצח דגולה רק אם מת הנהרג מיד, אעפ"י שאמדוהו למיתה וחלה ומת, אמרינן שמא פרכס וקרב בעצמו את מיתתו או הרוח בלבלתו:

אלא דבעצם דין זה יש לעיין דהא קיי"ל דצריך התראה ולהתיר עצמו למיתה, כמבואר ברמב"ם פרק י"ב הל' ב' מהל' סנהדרין, וא"כ באופן זה בודאי אין לפוטרו מפני שיש רשות להאדון להכותו, הא באופן כזה שיתיר את עצמו למיתה ויאמר על מנת כן אני עושה בודאי הוא עובר עברה אף אם הרגו בשבט ועמד יום או ויומים, ופשוט דבמנחת חינוך כתב זה דרך פלפול לבד:

שוב מה שהקשת על המנחת חינוך מצוה תקס"ז שהקשה על בעל החינוך שכתב שמצות ויד תהי' לך וגם ויתד תהיה לך שנוהגת בזכרים כי הם הנלחמים ולא הנקבות. וכתב במנחת חנוך וז"ל ומ"ש הרב המחבר דנוהג בזכרים כו' באמת במלחמת מצוה ג"כ נוהגין העשין הללו ובמלחמת מצוה הכל יוצאין אפילו כלה כמבואר בר"מ פ"ז אם כן נוהג בנשים ג"כ עכ"ל ותמהת ע"ז דהא בעל החינוך כתב במצוה תקמ"ב דאין אשה יוצאה בכלי זיין. לענ"ד פשוט הוא דאין אשה יוצאת למלחמה, דהא אסורה לצאת בכלי זיין כמבואר בנזיר (דף נ"ט ע"א) וברמב"ם פרק י"ב הל' י' מהל' עכו"ם, ואף לפי דברי הב"ח והט"ז ביור"ד סימן קפ"ב דרק דרך עידוי וקישוט אסור, היינו בשאר בגדים, אבל בכלי מלחמה הא מפורש שם בנזיר שלא תצא אשה בכלי זיין למלחמה וכ"כ בעל החינוך לעיל מצוה תקמ"ב, והא דבמלחמת מצוה יוצאת כלה מחופתה, אפשר דיוצאת לעזור בשאר דברים, אבל לא למלחמה, שוב מצאתי כן בחי' הרש"ש בסוטה (דף מ"ד):

תוכן העניינים

תשובה שלמה - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה