תשובה שלמה - ב· רבי חיים פישל אפשטיין
חלק אבן העזר · סימן מה
בע"ה ב 'נח תרצ"ז, לפ"ק סט. לואיס יצ"ו. למעלת כבוד ידידי הרב הגאון מהור"ר שלמה יהודה ליב הלוי לעוויטן שליט"א, חרב דעיר ראק איילאנד
על דבר שאלתו בגט שנשלח לכת"ר מעיר ס"ט פאול וכת"ר כתב להרב המסדר שאבי האשה הוא לוי וכן נכתב בהגט, וכת"ר כתב כן על פי מה שהגידה לו האשה שאביה היה לוי, אך אחרי כן נודע לכת"ר עפ"י עדות ברורה שאביה לא היה לוי, ויש בזה חשש עיגון, והנה מפני דטרידנא אשיבו בקצרה. הנה ידוע מה שכתב אא"ז בנודע ביהודה קמא חלק אהע"ז סימן פ"ט ובנודע ביהודה תנינא חלק אהע"ז סימן ק"י להחמיר בזה. אלא שכתב שם שהבעל אמר להסופר ולעדים כתבו וחתמו גט לגרש אשתי פב"פ הכהן וכיון שאינה בת כהן יש לחוש שהבעל במכון עשה זה כדי שיהיה נכתב שלא לשם אשתו כדי לפסול הגט עכ"ל. אך בנד"ד אין חשש זה, שהרי לא מפי הבעל כתבו כן, רק על פי מה שכתב כת"ר לפי מה שאמרה האשה, אין כאן חשש שהבעל אמר כן כדי לפסול הגט ובאיזה תשובות ראיתי שכותבים דשם אבי האיש והאשה הוא מדרבנן ובס' שו"ת עבודת הגרשוני סימן נ"ה בשם אבי האשה אם שינה כגון שהיה שמו נתן וכתב יצחק מסיק להכשיר. והנה ע"ז רבו החולקים עליו. ובפרט לשי' הרמב"ם שכ' בפכ"ד הל' ג' מהל' מלו"ל שצריכין שיהיו העדים מכירין השמות שבשטר שזה הוא פלוני בן פלוני, ומזה מדייק הב"י באהע"ז סימן קכ"ט שס"ל דאין כותבים שם אביו על פיו ואין הזמן מספיק עתה להאריך בזה, אך בנ"ד גם בשו"ת החתם סופר חלק אבהע"ז סימן ט"ז מתיר אם נכתב בשם אבי האשה לוי והוא אינו לוי. ובשו"ת צמח צדק להגאון מהר"ם מלובוויץ ז"ל חלק אהע"ז סימן קס"ה ד"ה ואחרי שנים רבות כתב להכשיר במקום עגון שמקודם יתנו לה הגט כמו שהוא ואח"כ ימחקו תיבות הלוי ושוב יתנו לה פעם שנית וכן כתב באיזה תשובות שם. וע"כ במקום עיגון כאשר כתב כת"ר הנני מסכים להתירה ולעשות עפ"י דעת הצ"צ לתת לה הגט כמו שהוא ואח"כ למחוק תיבת הלוי ולתת לה פעם שנית:
ומה שחקר כת"ר אולי יש חשש שהשליח ביטל שליחתו במה שגם הוא צוח שאביה לא היה לוי, הנה באם ביטל השליח שליחותו ואח"כ מתרצה להיות שליח אם חוזר להיות שליח, היא מחלוקת ישנה בין הפוסקים, דהט"ז באהע"ז סימן קמ"א ס"ק מ"ג ס"ל דאם ביטל השליחות תו לא מהני. אך בשו"ת פני יהושע חלק שני סימן פ"ה ס"ל דאם שוב נתרצה השליח קיימה שליחותו, וכבר האריכו האחרונים בזה, ובספר בית מאיר משמע שדעתו נוטה שהשליחות קיימת וכן משמע בספר גט מקושר להגאון ר' רפאל משה בולה הספרדי ז"ל, ובשו"ת שואל ומשיב מהדורא תנינא חלק ג' סימן ב' כתב דהעיקר הוא כדברי הפני יהושע, ומדברי רש"י בגיטין (דף ס"ג ע"א) ד"ה אלא שכתב וז"ל אי נמי אמליך ואמטייה ניהלה לאו גיטא הוא דמעיקרא לא קבל עליו להיות שליח הבעל להוליך עכ"ל. דיש לדייק מזה דאם מעיקרא קבל עליו להיות שליח להולכה, אף שאח"כ לפי דבריו התחרט מזה וחפץ להיות רק שליח לקבלה, משמע דמהני והוי גיטא, ועיין גם בב"מ (דף ע"ו) ומה שכתב רש"י בטעמא דבשליח הולכה הוי טרחה יתירא ואיננו חפץ בה, היינו דמפני כן לא נעשה כלל שליח להולכה מקודם, אבל אם נעשה שליח להולכה אף שאח"כ התחרט ואיננו חפץ להיות שליח להולכה אם שוב יתחרט משמע דהוי שליח להולכה:
ונ"ל עוד דבנ"ד אין אנו צריכין לכל זה, חדא דאין כאן ביטול בפירוש רק גילוי דעת, ולגבי הבעל אמרינן דאין גילוי דעת בגיטא, דהא קיי"ל כאביי, ומסתמא הוא ג"כ לגבי שליח, ואף שיש לפלפל בזה לפי דברי הב"ח, בסי' קל"ד אך א"א לי להאריך עתה:
ועוד דאין כאן אף גילוי דעת שחפץ הוא לבטל את השליחות, דאטו בזה שצוח הלא אין אביה לוי הוא מבטל שליחותו, אין זה רק כמתמיה איך יהיה הדין עם הגט, דבדבר שתלוי בדין אין הוא יכול לפסוק דהגט פסול אם אינו פסול מצד הדין, ואין כאן אף גילוי דעת. וראי' לזה מהא דאיתא בברייתא גיטין (דף ל"ב ע"א) פסול הוא אינו כלום, ואי נימא דבכה"ג הוי גילוי דעת, אמאי לא הביא אביי ראי' לדבריו מזה דגילוי דעתא בגיטא לאו מלתא היא. א"ו דאין כאן אף גילוי דעת. דהוא אינו יכול לפסול גט כשר, ואינו פוסק דין, ומסתמא אף אם יהיה חשש על הגט והוא יאמר פסול הוא אין כאן גילוי דעת, דהוא אינו יכול לומר הדין שפסול הוא, כיון דאנן חזינן דאף שיש בו חששא מ"מ כשר הוא, וה"נ גם בשליח כן: